מבואמהו סרטן?
גורמי סיכון למחלת הסרטןעובדות ונתונים על מחלת הסרטןמניעה של מחלות הסרטן
אבחון מוקדם
הטיפולים נגד מחלת הסרטןהתמודדות רגשית
סרטן הוא שם כולל לקבוצה של כ-200 מחלות שונות המאופיינות על ידי גידול בלתי מרוסן של תאים, שהם מבנים זעירים מהם מורכבים האיברים והרקמות בגוף. תאי הגוף הם מגוונים במראה ובתפקוד, אולם הם מתחדשים בצורה דומה, על ידי חלוקה, כדי לרפא או לבנות רקמות שניזוקו.
לרוב, חלוקת התאים הרגילה היא סדורה ומבוקרת. בתאים סרטניים, לעומת זאת, תהליך זה יוצא מכלל בקרה, והם ממשיכים להתחלק ולהתרבות ללא הפסקה ולדחוק את התאים הבריאים, ובכך לשבש את הפעילות התקינה של הגוף. באיברים מסוימים התאים המתחלקים בלי בקרה עשויים ליצור מסה הנקראת "גידול". לתאים סרטניים יש יכולת לנדוד לרקמות סמוכות או מרוחקות ולהתרבות גם בהן.
האגודה למלחמה בסרטן בסרטון הסברה שמסבירים בשפה פשוטה מה היא מחלת הסרטן, מה הטיפולים השונים בה ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכוי לחלות.
גידול יכול להיות ממאיר, כלומר סרטני, או שפיר. גידול ממאיר יכול לגדול ולהתפשט לאיברים אחרים בגוף. גידול שפיר יכול לגדול במקום שבו הוא נוצר אך לא יתפשט מעבר לכך. אם גידול שפיר ממשיך לגדול, הוא עלול לגרום ללחץ על האיברים וסביבם.
ללא טיפול בגידול ממאיר, תאים סרטניים עלולים לעיתים להתנתק מהגידול הראשוני שבו הם החלו ולהתפשט, באמצעות כלי הדם או מערכת הלימפה, לאיברים סמוכים או רחוקים יותר בגוף. שם הם יכולים להמשיך ולהתחלק, וליצור גושים חדשים הקרויים "גרורות" או "גידולים משניים".
קביעת סוג הגידול נעשית על ידי בדיקה מיקרוסקופית של התאים. לעיתים יבוצעו גם בדיקות דם לגילוי סמנים בדם העלולים להצביע על קיומו של גידול ממאיר.
כיום מוכרים בעולם המדע והרפואה למעלה מ-200 סוגי גידולים סרטניים, הנבדלים באיברים בהם הם מתפתחים, בסוג התאים המאפיין אותם, בקצב ההתפתחות שלהם, בתופעות הגופניות שהם גורמים, בטיפולים המתאימים להם ובסיכויי ההחלמה.
סרטן יכול להתפתח בכל מקום בגוף, והוא נקרא על שם האיבר בגוף שבו הוא התחיל. לדוגמה, סרטן שנוצר בשד עדיין נקרא סרטן שד גם אם הוא מתפשט (שולח גרורות) לחלקים אחרים בגוף.
ישנן שתי קבוצות עיקריות של מחלות הסרטן:
חשוב לציין בהקשר זה, כי אבחון מוקדם ככל הניתן של המחלה משפר עד מאוד את סיכויי ההחלמה, כמו גם את יעילות הטיפולים הנקבעים בהתאם למועד גילוי המחלה ולמצב בריאותו הכללי של המטופל.
מצב כזה אפשרי, למשל כאשר הגידול הסרטני קיים, אך עדיין לא גרם לסימנים קליניים ברורים, כך שבשלב זה האדם אינו מרגיש כי הוא חולה. עם זאת, ישנם סוגי גידולים סרטניים שניתן לגלות עוד בטרם הופיעו תסמינים כלשהם באמצעות בדיקות שונות.
תהליך הגדילה וההתפשטות של הסרטן מתחיל בהיעדר הבקרה על חלוקת התאים המסודרת הרגילה ובשיבוש האותות הבין-תאיים, וממשיך בכך שהתאים הסרטניים במסת הגידול מייצרים כלי דם חדשים. כלי הדם האלה מספקים לגידול יותר חמצן ויותר חומרים מזינים, וכך תורמים לגדילתו. תהליך זה גם מאפשר לתאים סרטניים להיכנס לזרם הדם ולהתפשט ביתר קלות לחלקים אחרים בגוף.
הסרטן מצליח לשלוח גרורות כאשר התאים הסרטניים מתנתקים מהגידול המקורי ומהמקום שבו הוא התחיל לראשונה, ונעים למקום חדש בגוף דרך הדם או דרך מערכת הלימפה.
ברוב המקרים, גורמי המחלה אינם ידועים. עם זאת, יש גורמים הידועים כמעלים את הסיכון לחלות בסרטן. אלה מתחלקים לגורמים שלאדם אין שליטה עליהם כגון גיל, היסטוריה משפחתית וגנטיקה ולגורמים התנהגותיים וסביבתיים, כמו עישון, השמנה ועוד, שהם ניתנים לשינוי.
נמצא כי חלק מהגידולים הסרטניים הם בעלי נטייה תורשתית, כגון סרטן השד, השחלה, המעי הגס, הערמונית, סרטן עור מסוג מלנומה ועוד. לפי ההערכות, עד 10% מכלל סוגי הסרטן נגרמים בשל שינויים גנטיים תורשתיים. אנשים שבמשפחתם אובחנו מחלות אלו נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בהן, ומומלץ כי ישקלו לפנות לייעוץ גנטי. הימצאות קשר גנטי משפחתי מעלה את הסיכון של בני המשפחה הבריאים לחלות בסרטן, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ועליהם להקפיד על ביצוע בדיקות המעקב המומלצות להם. עם זאת, יש לדעת, כי גם כשמתגלה גורם גנטי המעלה את הסיכון לחלות בסרטן, עדיין אין הכרח שהמחלה תתפתח.
אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של מחלת סרטן המעוניינים לקבל ייעוץ בנושא יכולים לפנות לאחד המכונים הגנטיים בארץ. לפרטים ראו כאן.
כיום ברור לחלוטין שעישון סיגריות ומוצרי טבק נוספים הוא הגורם העיקרי לסרטן הריאה. שיעור ההיארעות של סרטן הריאה בקרב מעשנים קבועים גבוה פי 10 עד 20 מאשר בקרב לא מעשנים. שיעור ההיארעות בקרב אנשים המעשנים שתי חפיסות ליום ויותר, גבוה פי 20 מאשר בקרב הלא מעשנים.
מחקרים הוכיחו ששיעור הופעת גידולים סרטניים באזור הראש והצוואר (כולל ושט, גרון, לשון, בלוטות הרוק, שפתיים, פה ולוע), שלפוחית השתן, הכליה, צוואר הרחם, שד, לבלב, ומעי גס גבוה יותר בקרב מעשנים. בישראל כ-90% מכלל מקרי סרטן הריאה בגברים מופיעים במעשנים. בקרב נשים, יותר מ-50% מכלל המקרים של סרטן הריאה נמצאו במעשנות. העישון עלול לגרום למוות בטרם עת, למחלות לב, למחלות כלי דם ולנזק גופני חמור.
סיגריה אלקטרונית דומה בצורתה לסיגריה הרגילה והמוכרת, ומדמה את פעולת העישון. היא נבדלת מהסיגריה הרגילה בכך שאינה מכילה עלי טבק או תהליך של בעירה, אלא יוצרת תרסיס ניקוטין על ידי חימום נוזל. בנוסף, קיים סוג נוסף של מוצר עישון חדש, שבו מקל המורכב מטבק דחוס, מעובד לטמפרטורה גבוהה שיוצרת תרסיס (אירוסול) נשאף המכיל ניקוטין וחומרים נוספים. היקף הנזקים הבריאותיים של השימוש בסיגריות אלקטרוניות ובמכשירים לחימום טבק רק מתחיל להתברר, ומסתבר שהנזקים אינם קלים. מכיוון שהמוצרים חדשים יחסית, עדיין חסרים נתונים ממחקרים ארוכי טווח על המשתמשים בהם או על הנחשפים לעישון פסיבי ממקור זה. בתוך כך, ישנן עדויות ראשוניות ומוגבלות, לפיהן התרסיס בסיגריה אלקטרונית יכול לחולל נזקים לדנ"א אנושי.
למידע נוסף על סיגריות אלקטרוניות ראו כאן.
מחקרים רבים מוכיחים שחשיפתם של אנשים שאינם מעשנים לעשן סיגריות מעלה את הסיכון שלהם לחלות בסרטן הריאה כמו גם במחלות לב בשיעור של כ-30-20 אחוזים.
למידע נוסף על נזקי הסיגריות ראו כאן.
זיהום אוויר כולל בתוכו מגוון של מזהמים, חלקם קרצינוגניים, כגון פחמימנים מסוימים הנפלטים ממנועי דיזל ובנזין, מתכות ופחמימנים בתעשייה. סוכנות המחקר הבין-לאומית לסרטן (IARC) מגדירה מרכיבים מסוימים בזיהום אוויר כמסרטנים. פליטת מנוע בנזין מסווגת כ"מסרטן אפשרי". ראדון, פליטת מנועי דיזל וזיהום אוויר חיצוני מסווגים כ"מסרטנים ידועים". עם זאת, סך כל התמותה ממחלות סרטן הנגרמת עקב מסרטנים סביבתיים, כגון זיהום אוויר, חומרי הדברה, קרינה מייננת וכדומה, מוערכת בכ-2 אחוזים בלבד, לעומת 30 אחוז תמותה מסרטן הנגרמת כתוצאה מעישון.
צריכת אלכוהול מופרזת היא גורם סיכון משמעותי לתחלואה ולתמותה מסרטן. מחלות סרטן שנמצאו קשורות לשתייה מופרזת של אלכוהול הן סרטן הפה והלוע, סרטן הוושט, סרטן הגרון, סרטן הכבד, סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן החלחולת וסרטן השחלה. לאחרונה הוגדרו משקאות אלכוהוליים כמסרטנים ודאיים בבני אדם, והם מעלים את הסיכון גם למחלות אחרות, בעיקר למחלות כבד.
שתיית אלכוהול המתלווה לעישון סיגריות מגבירה פי כמה את הסיכון לחלות בסרטן. מומלץ להמעיט בצריכת אלכוהול ואף להימנע משתייה כליל, ובכל מקרה, להגביל את הצריכה למנה אחת ביום. מנה יומית מוגדרת כפחית או בקבוק בירה (330 מ"ל), כוס יין (200 מ"ל) או כוסית משקה חריף (40-30 מ"ל).
למידע נוסף על אלכוהול וסרטן ראו כאן.
למזון שאנו צורכים יש כנראה תפקיד חשוב בהעלאת הסיכון למחלת הסרטן אבל גם בהפחתתו. תזונה דלה בוויטמינים ועתירת שומן, בייחוד שומן רווי מן החי, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. צריכה גבוהה של מלח ומזון מעושן קשורה להתפתחות גידול סרטני בקיבה, ושתיית משקאות רותחים קשורה לסרטן הוושט. לעומת זאת, מזונות המכילים ויטמינים ומינרלים, בעיקר מזונות מהצומח, עשויים להפחית את הסיכון לחלות בסרטן.
למינרלים, כמו סידן, ולוויטמינים, במיוחד לוויטמינים A,C,E וסלניום, עשויה להיות השפעה מגנה מפני מחלות סרטן. ההמלצות התזונתיות העיקריות הן לדבוק בתזונה ים תיכונית: להרבות באכילת ירקות ופירות טריים (במיוחד צהובים, כתומים וירוקים), להפחית צריכת שומן רווי, בשר אדום, מלח, להימנע מאכילת בשר מעובד ומשתיית משקאות ממותקים ולהגביר צריכת סיבים תזונתיים, במיוחד אלה הנמצאים בירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות (כגון חיטה מלאה, אורז מלא, שעועית, אפונה, עדשים, חומוס, פולי סויה ועוד).
למידע נוסף ראו כאן.
לא הוכח מחקרית שצריכת סוכר מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן, להתפשטות הסרטן או להחמרת מחלת הסרטן. עם זאת, סוכרים ומשקאות ממותקים מוסיפים קלוריות רבות לתזונה ועלולים לגרום לעלייה במשקל, ועודף משקל הוא גורם סיכון ידוע לחלות בסוגי סרטן שונים.
מחקרים רבים מצביעים על כך שהשמנה ופעילות גופנית מועטה עלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן, כמו סרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הערמונית. לכן, ההמלצה היא לשמור על משקל גוף תקין ולעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע.
מחקרים רבים הוכיחו כי קיים קשר הדוק בין אורח חיים פעיל, המשלב פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושמירה על משקל גוף תקין, ובין הפחתת הסיכון לחלות במחלות לב, כלי דם וסוכרת ובמחלות סרטן שונות, כגון סרטן השד, המעי הגס והערמונית, כמו גם סרטן הלבלב, הכליה, הרחם והוושט. כמו כן, מחקרים רבים מצביעים על כך שפעילות גופנית קשורה גם במניעת חזרתה של מחלת סרטן אצל מחלימים, מסייעת להם בשיפור התפקוד היומיומי, בהארכת משך החיים ובשיפור איכותם.
קרינה היא אחת הצורות של התפשטות (העברת) אנרגיה. קיימים סוגי קרינה שונים, ואחד מהם הוא קרינה אלקטרומגנטית אשר הספקטרום שלה נע בין קרינה מייננת לקרינה בלתי מייננת:
חשיפה לקרינה מייננת
בקרינה מייננת נוצרת פליטת אלקטרונים מאטומים או מולקולות. פליטת אלקטרונים זו עלולה לגרום לשינויים במבנה גרעין התא ופגיעה בחומר הגנטי שבו, להיווצרות תאים בלתי תקינים ולהעלאת הסיכון למחלת הסרטן. מקורות הקרינה המייננת כוללים חומרים רדיואקטיביים (כמו גז ראדון), מכשירים פולטי קרינה, כגון מכשיר רנטגן או מאיצי חלקיקים, וקרינת ה-UV הקיימת באור השמש, ושבה נעשה שימוש במתקני שיזוף.
למידע נוסף ראו כאן
חשיפה בלתי מבוקרת לקרינת UV היא הגורם העיקרי להתפתחות סרטן העור לסוגיו. הדבר נכון בעיקר לגבי אנשים בעלי עור בהיר, או בעלי נמשים ונקודות חן רבות. לכן, מומלץ להימנע מחשיפה לקרינת השמש בין השעות 16:00-10:00, להקפיד לחבוש כובע, להרכיב משקפי שמש, להגן על הגוף בביגוד מתאים, לשהות בצל, למרוח את אזורי העור הגלויים במסנני קרינה ולהקפיד על שתייה.
חשיפה לקרינה בלתי מייננת
קרינה בלתי מייננת מתייחסת לקרינה אלקטרומגנטית מתחום התדרים הנמוכים עד תחום תדרי האור העל-סגול. מקורות קרינה זו הם בעיקר בתחום התדרים הנמוכים, שבהם פועלת רשת החשמל ומתקנים חשמליים אחרים, ומקורות בתחום תדרי הרדיו בהם פועלים מכשירי רדיו, טלוויזיה, טלפונים סלולריים ועוד. מקור נוסף הוא חלק מתחום האור הנראה, כגון לייזרים, אינפרה-אדום וחלק מתחום העל-סגול. למעשה אנו חשופים יום-יום בכל מקום לקרינה בלתי מייננת.
לקרינה זו אין יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים או המולקולות באמצעות יינון. לקרינה בלתי מייננת יש השפעה ביולוגית במנגנונים אחרים, כשהידועה והמוכחת ביותר היא חימום הרקמה. עם זאת, על אף המחקרים הבוחנים את השלכות החשיפה לקרינה בלתי מייננת על בריאות האדם בכלל ועל התפתחות סרטן בפרט, טרם הוכרע אם חשיפה לקרינה בלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי שלא על ידי חימום.
אנשים המועסקים בתעשיות מסוימות, בעיקר בתעשיית האזבסט, הדלק, הכימיקלים, הפלסטיק, העץ ומכרות של חומרים שונים, נמצאים בסיכון גבוה יותר משאר האוכלוסייה לחלות בסרטן. ניתן להפחית את הסיכון על ידי נקיטת אמצעי הגנה (שבהם המפעל מחויב) ועל ידי ביצוע מעקב רפואי תקופתי של העובדים.
בנושא זה ניתן להתייעץ עם מומחים לבריאות תעסוקתית של קופות החולים או בפנייה לאתר האינטרנט של המוסד לבטיחות ולגהות, האחראי על בטיחות ובריאות במקום העבודה.
כיום ידוע על כמה נגיפים (וירוסים) העלולים לגרום לסוגי סרטן שונים, כגון נגיפי דלקת הכבד B ו-C הקשורים לסרטן הכבד; וכן נגיף הפפילומה האנושי (HPV) שקשור לסרטן צוואר הרחם, סרטן הפה ולוע, סרטן פי הטבעת, סרטן הפין, סרטן הנרתיק וסרטן הפות. ידוע גם על קשר בין זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי ובין סרטן הקיבה. עם זאת, חשוב לציין כי מחלות הסרטן אינן מידבקות ואין כל חשש ממגע עם חולי סרטן.
מחלת הסרטן אינה מחלה מידבקת!
אין הוכחה מדעית מוצקה לכך שתכונות אופי עלולות לגרום למחלת סרטן. גם אין הוכחה מדעית לכך שסיכוייהם של אנשים הנמצאים בלחץ או במתח לחלות בסרטן גבוהים יותר מאלו של אנשים רגועים. כמו כן, לא הוכח עדיין כי מצבי לחץ גורמים להתפשטות מהירה יותר של מחלת סרטן קיימת. לחץ ומתח נפשי עלולים לגרום נזק למערכות שונות בגופנו ולבעיות רפואיות אחרות באופן כללי, לא בהכרח דווקא למחלות סרטן. ככלל, למען בריאותך, יש לשאוף להפחתת המתח והלחץ הנפשי ככל שניתן.
מדי שנה מאובחנים בישראל כ-30,000 חולי סרטן חדשים. מחלת הסרטן היא סיבת המוות המובילה בישראל, וכ-12,000 איש נפטרים מן המחלה כל שנה. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, סוגי הסרטן העיקריים המאובחנים בגברים הם סרטן הערמונית, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) וסרטן שלפוחית השתן. בנשים גידולי השד מהווים כשליש מכלל הגידולים, ואחריהם סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הריאה, סרטן בלוטת המגן (תירואיד), לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) וסרטן הרחם.
הודות לעלייה בביצוע בדיקות אבחון מוקדם בסוגי הסרטן השכיחים (כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס והחלחולת), ההתקדמות המדעית בחקר הסרטן ופיתוח טיפולים חדשים - נצפית מגמת ירידה מובהקת בשיעורי התמותה מסרטן בישראל במשך התקופה 2020-1996. שיעור ההיארעות של סרטן עולה עם הגיל, וכשני שלישים מן המקרים מאובחנים באנשים בני 60 ומעלה. עם זאת, ידוע שגידולים סרטניים מסוימים מופיעים לפני גיל 40, וגם בגיל הילדות והנעורים. כך למשל, גידול באשך ולימפומה מסוג הודג'קין לרוב מאובחנים במטופלים מתחת לגיל 30. סוגים שונים של לוקמיה (סרטן הדם, ליקמיה), גידולי מוח ומחלות סרטן נוספות, מופיעים אף הם בגיל הילדות והינקות. האמצעים החדשים לאבחון ולטיפול, התרופות החדישות והאפשרויות המתקדמות בתחום הכירורגיה, תורמים רבות להארכת חייהם של חולים, שבעבר נחשבו כחשוכי מרפא. כך לדוגמה, אבחון בשלב מוקדם של סרטן השד או מלנומה (סרטן ממאיר של העור) מאפשר סיכויי ריפוי בשיעור של 90 אחוזים יותר. לוקמיה לסוגיה, המופיעה בגיל הילדות, או לימפומה מסוג הודג'קין, הן דוגמאות למחלות בהן סיכויי הריפוי השתפרו במידה ניכרת בשנים האחרונות, עד לכ-80 אחוזים ויותר, בהתאם לסוג המחלה ולשלב בו אובחנה.
במחלות סרטן אחרות הושגו שיפורים משמעותיים בתוחלת החיים של החולים הודות לטיפולים חדשניים, שהוכנסו לשימוש בשנים האחרונות. כיום ישנם מקרים בהם ניתן לראות במחלת הסרטן מחלה כרונית, מתמשכת, שניתן לשלוט בה במשך שנים ולהמשיך בחיי היומיום. מספר התושבים שאובחנו עם סרטן בשנים 2019-2015 שהחלימו או שעדיין מתמודדים עם מחלתם ב-2020 נאמד בכ-95,000.
לא בכל מקרה ניתן למנוע סרטן, אבל כיום ההערכות מעידות על כך שכ-50-30% ממקרי הסרטן ניתנים למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא:
לפרטים על כללים לחיים בריאים והפחתת הסיכון לסרטן ראו כאן
כיום אין חיסון אחד המגן מפני כל מחלות הסרטן. עם זאת, ישנם שני חיסוני שגרה שיכולים להפחית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן ספציפיים, וההתקדמות הרבה בחקר מחלות הסרטן עשויה להוביל למציאת פתרונות נוספים.
חיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis B) B) קשור במניעת סרטן הכבד וניתן בשגרת החיסונים של תינוקות בישראל משנת 1992. אנשים מבוגרים שלא חוסנו בעבר יכולים לפנות למרפאות מטיילים של קופות החולים או בלשכות הבריאות האזוריות ולהתחסן בתשלום.
חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) מוריד את הסיכון לחלות בגידולים טרום-סרטניים של צוואר הרחם ובסרטן צוואר הרחם, ומסייע במניעת סוגי סרטן נוספים, בהם סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטני ראש וצוואר. מכיוון ש-HPV מועבר במגע מיני, חיוני לקבל את החיסון לפני המגע המיני הראשון. החיסון כלול בסל הבריאות, ומגן כיום מתשעה זנים של הנגיף. החיסון ניתן בשגרה לתלמידות (מ-2013) ולתלמידי כיתה ח' (מ-2016) בבתי הספר. משרד הבריאות ממליץ לבנות ילידות 1999 ואילך ולבנים ילידי 2002 ואילך, שלא קיבלו סדרה מלאה של החיסון, להשלים את החיסון.
כיום ניתן לגלות בשלב מוקדם חלק ממחלות הסרטן, כגון סרטן השד, סרטן צוואר הרחם וסרטן המעי הגס והחלחולת. גילוי בשלב מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה, יעילות הטיפול, האיכות ומשך החיים.
לפרטים נוספים על מניעה ואבחון מוקדם של סרטן ועל בדיקות הסריקה המומלצות לכלל האוכלוסייה ולנשים ראו כאן.
לפרטים על תסמינים גופניים שאם הם מתמשכים יש לברר טיבם עם הרופא ראו כאן
ישנם סוגים רבים ושונים של בדיקות והליכים לאבחון ולזיהוי מחלת הסרטן וסוג הסרטן. מדובר בשלב חשוב ביותר המשפיע על קביעת האבחנה וסוג הטיפול.
לפרטים על בדיקות המשמשות לאבחון מחלת הסרטן ראו כאן.
אפשרויות הריפוי תלויות בסוג המחלה ובשלב בו התגלתה. כיום יש הבנה טובה יותר כיצד לגלות סוגי סרטן רבים כבר בשלבים המוקדמים, ומגוון אפשרויות הטיפול גדל בהתמדה. יש חולי סרטן המקבלים טיפול ומחלימים. במקרים אחרים הטיפולים למחלת הסרטן מביאים למצב של הפוגה (רמיסיה), פרק זמן שבו הסרטן מגיב לטיפול או נמצא בשליטה, לשנים רבות. גם במקרים של חזרת המחלה יש אפשרויות טיפול שונות, והטיפולים ניתנים לשם השגת שליטה בגידול לפרק זמן ארוך ככל הניתן ולשם שמירה על איכות החיים והקלת תסמיני המחלה.
מגוון של שיטות טיפול עומדות לרשות הצוות המטפל במטרה להתמודד עם מחלת הסרטן. הטיפול יכול להינתן כטיפול בודד או טיפול משולב הכולל מספר שיטות טיפול. שיטות הטיפול העיקריות הן ניתוח (טיפול כירורגי), טיפול בקרינה (רדיותרפיה), טיפול כימי (כימותרפי), טיפול הורמונלי וטיפול ביולוגי.
בחלק מהטיפולים משתמשים בתרופות. ניתן למצוא את רשימת התרופות כאן.
לא. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שטיפולים אלטרנטיביים או משלימים עשויים לעזור לחולים להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפול בסרטן, אבל לא הוכח כי מוצרי צמחים יעילים לטיפול בסרטן. למעשה, חלק המוצרים הטבעיים אם הם נלקחים במהלך טיפול כימותרפי או הקרנות עלולים להפריע לאופן הפעולה של טיפולים אלו. חולי סרטן צריכים לדבר עם הרופא שלהם על כל מוצרי רפואה משלימה ואלטרנטיבית - כולל ויטמינים ותוספי תזונה - שהם נוטלים.
אופן הטיפול במחלה תלוי בסוג הגידול, במיקום המקורי שלו, בשלב בו אובחנה המחלה, בגיל החולה ובמצב בריאותו הכללי. תכנון הטיפול ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים יש אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
החולה זכאי לקבל הסבר מלא על הטיפול הניתן לו - המטרות, התוצאות הצפויות, תופעות לוואי הכרוכות בטיפול והשפעתו על איכות חייו - כפי שמופיע בחוק זכויות החולה, וחשוב לדרוש זאת מהצוות הרפואי.
הטיפול במחלת הסרטן עשוי לרפא את החולה ממחלתו או לשלוט תסמינים של המחלה ולהאריך את חיי המטופל. הטיפול במחלה עלול להיות מורכב, ארוך, ומלווה בתופעות לוואי בלתי נעימות, אך בלעדיו עלולה המחלה להתפשט ולהחמיר. כאמור, כיום ניתן לטפל בתופעות הלוואי ולהקל על החולה. זכותו של החולה לקבל הסבר מלא על הטיפול ועל תופעות הלוואי הקשורות בו, כמו גם להיות שותף מלא בהחלטה על בחירת מסלול הטיפול.
גידולים סרטניים לרוב אינם גורמים כאב, אולם חלק מהם יכול לגרום כאב עם התקדמות המחלה או התפשטותה, ולכן חשוב לגשת לייעוץ רפואי בכל מצב שבו חל שינוי בריאותי, גם אם הוא אינו מלווה בכאב. יש לזכור כי חלה התקדמות רבה בשליטה על הכאב של חולי סרטן, וכיום ניתן למנוע אותם או להתמודד איתם גם במחלה הנמצאת בשלבים מתקדמים. לחולה הסובל מכאבים מומלץ לפנות לרופא מומחה לטיפול בכאב או למרפאת כאב ולקבל טיפול מתאים למצבו.
למידע נוסף על הטיפול בכאב ראו כאן.
כאמור, סרטן הוא אוסף של יותר מ-200 מחלות שונות. לכל סוג סרטן יש את המאפיינים הייחודיים לו, לרבות פיתוח מנגנוני עמידות לטיפולים. על כן, אין זה מציאותי לצפות לכך שתימצא תרופה אחת או טיפול אחד שיהיו מסוגלים לרפא את כל סוגי הסרטן.
עם זאת, עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית מצליחים בעולם המדע להגיע להבנה טובה יותר של התהוות הגידולים הסרטניים ולפתח אמצעי טיפול טובים ויעילים יותר לסוגים השונים של הסרטן. חקר הסרטן המתמשך מצליח לספק טיפול מותאם ואישי יותר, כולל אימונותרפיה ותרופות טיפול ממוקדות, אפשרויות שלא היו קיימות אפילו לפני כמה שנים. תגליות גנטיות חדשות עשויות גם להוביל למניעה או לגילוי מוקדם של סרטן, כמו גם לאפשרויות טיפול חדשות ונוספות בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לפחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית, ומושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.
מחקרים הראו כי רוב החולים מתמודדים היטב עם המחלה בעזרת כוחותיהם שלהם ובסיועה של סביבה תומכת. אולם נמצא כי קיימים חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים, ועליהם יש מקום לדון עם בני המשפחה, חברים וקרובים. על סמך הניסיון הקליני והידע שנצבר, הצוות המטפל בבית החולים יכול להיות לעזר רב, כל אחד בתחום התמחותו.