מבוא
מהי סרקומה על שם קפושי?
סוגי סרקומה על שם קפושי
מהם התסמינים?
דרכי אבחון
דרכי הטיפול
ניתוח (טיפול כירורגי)
טיפול בקור או בצריבה
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפול בקרינה (רדיותרפיה)
אימונותרפיה
תרופות נגד HIV - איידס
רפואה משלימה ומשולבת
מעקב
מחקרים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
מידע זה נכתב כדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן מסוג סרקומה ע"ש קפושי. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, וכדאי שלצורך זה תפנה לרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.
סרקומה על שם קפושי (KS) היא סוג סרקומה של הרקמות הרכות המתפתחת מהתאים המצפים את כלי הדם או את בלוטות הלימפה. הסרקומה מופיעה בדרך כלל כגידולים על העור או על פני רירית חלל הפה, אך גידולים אלו יכולים להתפתח גם באיברים אחרים בגוף, כגון בלוטות הלימפה, הריאות או מערכת העיכול.
בניגוד לרוב סוגי הסרטן המתפתחים במקום אחד ועלולים להתפשט לחלקים אחרים בגוף, KS עשויה להופיע באיברים שונים בגוף בו-זמנית. נגעים של KS על פני העור מופיעים בדרך כלל ככתמים או כגושים מוגבהים. הם עשויים להיות סגולים, אדומים, כחולים, חומים או שחורים.
נגיף ההרפס האנושי 8 (HHV-8), הנקרא גם Kaposi sarcoma herpesvirus) KSHV), יכול לגרום לסרקומה קאפושי. עם זאת, רוב האנשים עם זיהום זה אינם מפתחים KS, והמחלה מופיעה לרוב כאשר נוספות לזיהום גם בעיות בתפקוד של מערכת החיסון.
HHV-8 מופץ בעיקר באמצעות רוק, אך יכול לעבור גם בדם ובזרע, באמצעות מגע מיני, נשיקה, עירויי דם והשתלת איברים, וכן מאם לעובר.
ניתן להוריד משמעותית את הסיכון ל-KS על ידי הימנעות מגורמי הסיכון הידועים ל-HIV/AIDS, כגון קיום יחסי מין לא מוגנים או שימוש משותף במחטים תוך-ורידיות (IV).
סרקומה על שם קפושי נפוצה יותר בגברים מאשר בנשים, והיא כוללת ארבעה סוגים עיקריים:
סוג זה הוא הנפוץ בארץ ומתגלה בדרך כלל בקרב גברים מבוגרים. לרוב הוא מופיע כנגעים המתפתחים באיטיות בעור, בעיקר בחלק התחתון של הרגליים ובכפות הרגליים, במשך תקופה של 15-10 שנים. המערכת החיסונית של אנשים הסובלים מסוג זה של קפושי סרקומה אינה חלשה כמו אצל אלו הסובלים מסוגים אחרים, אך היא עלולה להיות חלשה מהרגיל.
מאחר שסוג זה של מחלת סרטן גדל באיטיות, ייתכן שאנשים שאובחנו עם סרקומה על שם קפושי קלאסית בשלב מוקדם לא יזדקקו לטיפול כלשהו, אלא רק למעקב.
סוג זה של KS מתפתח באנשים החולים ב-HIV, הנגיף הגורם לאיידס. כאשר מתפתח זיהום בנשא איידס, מערכת החיסון שלו הופכת חלשה יותר והסיכון להתפתחות סרקומה על שם קפושי עולה. סרקומה על שם קפושי הקשורה למחלת האיידס גורמת להיווצרות נגעים באזורים רבים ושונים בגוף ועלולה גם להשפיע על בלוטות הלימפה, הכבד, הטחול, הריאות או מערכת העיכול. עם השיפור שחל בטיפול בנגיף ובמחלת האיידס שכיחותו של סוג זה של KS ירדה.
מדובר בסוג נדיר שלKS המופיע בדרך כלל באנשים שעברו השתלות איברים, כגון השתלת כליה או השתלת מח עצם מתורם. אנשים אלה נוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון שלהם, כדי להפחית את הסיכון שגופם ידחה את האיבר המושתל. לרוב, סוג זה של KS מופיע רק על העור, אך המחלה יכולה להתפשט לקרום הרירי של מערכת העיכול או לאיברים אחרים. סוג זה עשוי להשתפר עם הפחתת המינון או עם הפסקת נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון. באופן חריג, התרופה סירולימוס - Sirolimus (רפמיון® - ®Rapamune) שפועלת למניעת דחיית ההשתלה, נמצאה יעילה בשליטה על ה-KS.
סוג זה מופיע בקרב תושבי אפריקה מדרום לסהרה. הוא מתפתח במהירות רבה יותר מאשר KS קלאסית ובגיל צעיר יותר ועלול לפגוע בבלוטות הלימפה. הוא גם עשוי לפגוע בגברים, בנשים ובילדים בכל הגילים, אך נפוץ יותר בגברים.
סרקומה על שם קפושי נראית על העור כאזור נגוע, קטן, בלתי מכאיב ושטוח או כגוש הנע בצבעו מחום או חום-אדום לאדום-סגול. הנגעים או הגושים עשויים להתפתח במהירות ואף שייתכן שבתחילה יופיעו הנגעים באזור אחד בלבד, הופעתם ביותר ממקום אחד אינה נדירה. כל חלק של העור, כולל חלל הפה, עשוי להיפגע. לעיתים קרובות מתמזגים הגושים ליצירת גידול גדול יותר.
KS עלולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף (סרקומה פנימית) ולעיתים קרובות ביותר על בלוטות הלימפה, על הריאות ועל איברי מערכת העיכול. הסימנים והתסמינים של KS פנימית תלויים באזור הנפגע בגוף. KS המופיעה בריאות גורמת לעיתים קרובות לקוצר נשימה, בעוד שגידול במערכת העיכול עלול לגרום לבחילה, הקאה, שלשול ודימום.
אם בלוטות הלימפה נפגעות, מצב השכיח ב-KS הקשורה לאיידס, תיתכן נפיחות בגפיים. תופעה זו ידועה כבצקת לימפטית, הנגרמת על ידי תאי KS החוסמים את בלוטות הלימפה ומפריעים לזרימה תקינה של נוזל הלימפה בגוף. בצקת לימפטית היא תופעה לא נעימה, אך אף שלא ניתן לרפא אותה קיימות דרכים לשפר את ההרגשה.
הגידול מתגלה לעיתים במהלך בדיקה גופנית שגרתית או כאשר אדם פונה לרופא המשפחה בעקבות סימנים או תסמינים שהוא חווה. במקרה שעולה החשד ל-KS, יהיה צורך בבדיקות נוספות כדי לאשר את האבחנה. ייתכן שתופנה לבית חולים לצורך ייעוץ והמשך טיפול מרופא מומחה.
במקרה שמדובר באדם שהוא נשא של נגיף HIV או חולה באיידס, קרוב לוודאי שהבירור יתחיל בביקור אצל רופא מומחה ל-HIV (במרפאה זיהומית).
בבית החולים יהיה עליך לעבור בדיקות דם ובדיקה מלאה, כולל בדיקת נגיף ה-HIV. כל גופך ייבדק, מאחר שנגעים עשויים להימצא בכל אזורי העור, כולל חלל הפה, כפות הידיים, הגולגולת וכפות הרגליים. ייתכן שהרופא יחשוד שמדובר בסרקומה על שם קפושי כבר לאחר הסתכלות בנגעים, אולם בדרך כלל תבוצע ביופסיה כדי לאמת סופית את האבחנה.
הליך נטילת דגימה הוא הליך מהיר ופשוט בדרך כלל, הניתן לביצוע לעיתים קרובות במרפאת חוץ. הרופא מסיר חתיכה קטנה מהנגע או מהגוש למטרת בדיקה במיקרוסקופ. הבדיקה תיעשה בהרדמה מקומית כדי לאלחש את האזור. ייתכנו כאבים במשך כמה ימים לאחר מכן.
אם האבחנה של KS מאומתת, מבוצעות בדרך כלל בדיקות נוספות כדי לגלות אם סרקומה על שם קפושי התפשטה לאיברים פנימיים. אלה הבדיקות שעשויות להיכלל בתהליך:
1. צילום רנטגן של החזה
בדיקה זו עשויה להתבצע כדי לגלות סימנים של KS בריאות ובדרכי הנשימה (הסמפונות). לגבי חולי איידס, ייתכן שיהיה קשה להחליט אם השינויים בצילום הרנטגן אכן נגרמו בשל KS (שכן חולי איידס רבים סובלים מזיהומים בריאות). במצב כזה ייתכן שתבוצע גם סריקת CT, כדי לאמת את האבחנה.
2. סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)
סריקת CT כוללת סדרה של צילומי רנטגן המייצרים תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך נמשכת בין 10 ל-30 דקות. הבדיקה עשויה לעזור לגלות אם קיימים סימנים כלשהם של KS בחלקים אחרים בגוף ושימושית במיוחד לאבחון KS בבלוטות הלימפה.
סריקות CT עושות שימוש בכמות קטנה של קרינה, שלא סביר כי תזיק לך או לאדם אחר הבא איתך במגע. תתבקש לא לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הסריקה.
ייתכן שיינתנו לך משקה או זריקה של חומר הצובע אזורים מסוימים בגוף באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושת גל חום בגוף במשך כמה דקות. אם אתה אלרגי ליוד או שיש לך אסטמה, עלולה להיווצר אצלך תגובה חמורה יותר לזריקה, ולכן חשוב שתיידע על כך את הרופא מראש. קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה לאחר גמר הסריקה.
3. בדיקת PET-CT
בדיקת מיפוי המפיקה תמונות תלת-ממדיות מפורטות של אזורים שונים בגוף. כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של גלוקוז רדיואקטיבי הנקרא fluorodeoxyglucose-18, או FGD-18. הגלוקוז נקלט טוב יותר בתאים הסרטניים, משום שהם נוטים לצרוך יותר אנרגיה מתאים בריאים.
במהלך שעה זו יהיה עליך לנוח ולהימנע מתנועה רבה מדי, כדי לאפשר לחומר להתפשט בגוף. סריקת PET מציגה תמונה של אופן הפיזור של החומר הרדיואקטיבי בגוף, ומאפשרת איתור גוש סרטני או מעקב אחר מידת התפשטותו.
ייתכן כי לפני הבדיקה יוחדר לך בעירוי חומר ניגוד על בסיס יוד. חומר זה יכול לגרום לתחושות של חום או גירוד באזור העירוי ולטעם מתכתי בפה. תחושות אלו אמורות לחלוף בתוך כמה דקות. אם תחוש בתגובה חמורה יותר, כגון קשיי נשימה, דווח על כך מייד לצוות הרפואי.
4. אנדוסקופיה
הליך זה מאפשר לרופא לראות את פנים הגוף באמצעות צינורית דקה וגמישה הנקראת אנדוסקופ, ומוחדרת דרך הגרון. האנדוסקופ נושא בקצהו מצלמה זעירה ופנס. במקרה הצורך הרופא יכול לקחת דגימת תאים (ביופסיה) לבדיקה מתחת למיקרוסקופ.
תינתן לך תרופת הרגעה קלה, וחומר הרדמה מקומי יוזלף לגרון כדי למנוע אי נוחות בעת החדרת הצינורית. האנדוסקופיה מאפשרת לרופא או לאחות לבדוק את קנה הנשימה ואת הריאות (בדיקה הנקראת ברונכוסקופיה) ואת הוושט והקיבה (בדיקה הנקראת גסטרוסקופיה) במטרה לחפש סימנים כלשהם ל-KS.
5. קולונוסקופיה
סוג אחר של אנדוסקופיה משמש כדי לבדוק את המעי הגס. בדיקה זו נקראת קולונסקופיה וכדי שאפשר יהיה לבצע אותה המעי חייב להיות ריק מתוכן. לשם כך יש להקפיד על דיאטה מתאימה כמה ימים לפני הבדיקה, וייתכן שיינתנו לך תרופות משלשלות. בדרך כלל גם מבוצע חוקן ממש לפני הבדיקה.
לפני תחילת ההליך יינתן לך בעירוי תוך-ורידי חומר הרדמה. לאחר שתירדם הרופא יחדיר בעדינות צינורית גמישה (הנקראת קולונוסקופ) לפי הטבעת. הצינורית מסוגלת לעבור בקלות דרך פיתולי המעי הגס, וכך ניתן לבדוק את הרקמה הפנימית של רוב המעי. פנס ומצלמה בתוך הצינורית עוזרים לרופא להבחין באזורים בלתי תקינים.
רוב הנבדקים יכולים ללכת הביתה כשעתיים לאחר הבדיקה. יש לבוא לבדיקה עם מלווה, ואין לנהוג כמה שעות לאחר קבלת תרופת ההרגעה.
6. בדיקת תפקודי ריאות
אם יימצא בבדיקות שריאותיך נפגעו, ייתכן שתעבור בדיקת תפקודי ריאות. בבדיקה תתבקש לנשוף לתוך מכשיר שמודד את תקינות פעולת הריאות.
יש להדגיש כי סרקומה על שם קפושי מטופלת בדרך כלל בתרופות או בקרינה ואינה מחייבת ניתוח.
סוג הטיפול תלוי בכמה גורמים וייקבע בהתאם לגודל הגידולים, למיקומם ולמצב בריאותך הכללית.
KS קלאסית:
במקרים בהם התפתחה KS קלאסית, התקדמות המחלה לרוב איטית מאוד ואפשר להשאיר את המטופל במעקב בלבד. כאשר מדובר באזורים מצומצמים בעור, מקובל לנתח או לטפל בקרינה. בנגעים גדולים או גלויים יותר משתמשים בקרינה. אם הסרקומה משפיעה על איברים פנימיים או אם קיימים נגעים רבים בעור, סביר יותר שהרופא יציע טיפול. אם המחלה מפושטת בגוף, יהיה צורך בטיפול מערכתי כולל, כגון כימותרפיה או אימונותרפיה.
KS הקשורה לאיידס:
הטיפול מושפע לעיתים קרובות מבריאותו הכללית של המטופל. מאחר שמערכת החיסון כבר מוחלשת בשל המחלה, יש לנקוט משנה זהירות כדי לוודא שתופעות הלוואי של הטיפול לא יחמירו את המצב. רוב החולים בסוג זה של KS יקבלו טיפול אנטי-רטרוויראלי פעיל מאוד (HAART - Highly Active Anti-Retroviral Therapy), שמטרתו להפחית את הרמה של נגיף ה-HIV בגוף ולשפר את החיסוניות. טיפול זה יכול להינתן לבדו או בשילוב עם כימותרפיה.
KS הקשורה להשתלה:
סוג זה נגרם בשל תרופות לדיכוי מערכת החיסון, וניתן לפעמים לאזנו באמצעות הפסקת נטילתן של תרופות אלה או הפחתת המינון.
KS אנדמית או אפריקנית:
מטופלת לעיתים קרובות בכימותרפיה.
תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. כאשר מדובר במחלה זיהומית לרוב יצטרף לצוות גם וירולוג (רופא זיהומי) ומומחה ל-HIV. בבית החולים יש אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, בסוג מחלתך, בשלב שלה ובדרגה שלה.
הרופא המטפל ישוחח איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או יציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם יהיה עליך להחליט איזה טיפול מתאים ביותר, יש לוודא שכל אפשרויות הטיפול והשפעותיו ידועות וברורות לך. אין צורך לחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש ונוכחות של חבר קרוב או בן משפחה בפגישה עם הרופא עוזרות לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
לפני קבלת טיפול כלשהו יסביר לך הרופא על סוג הטיפול והיקפו, על מטרותיו, על יתרונותיו וחסרונותיו, על סיכונים ותופעות לוואי ועל טיפולים אפשריים אחרים. לאחר מכן הוא יבקש ממך לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו תביע את הסכמתך לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.
צוות רב־תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, אבל בהחלט אפשר לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו הזכות המלאה של כל אדם על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".
אם בחרת לקבל חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו.
אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אבל לרוב ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם שחלה, והוא משתנה בהתאם למחלתו הראשונית ולמצבו הכללי.
אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר, ככל הנראה. עם זאת, יש לשקול את יתרונות הטיפול לעומת חסרונותיו. אם אין אפשרות ריפוי, והטיפול נועד להאט את התקדמות המחלה או לעצור אותה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו.
בנסיבות כאלו קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. גם אם בוחרים שלא לקבל טיפול, אפשר לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. הטיפול הזה נקרא טיפול תומך או טיפול פליאטיבי.
מטרת הניתוח היא להסיר את סרקומה על שם קפושי מהעור, במיוחד כאשר הנגעים קטנים. זהו הליך פשוט שניתן לבצע במרפאת חוץ. הרופא מזריק חומר הרדמה מקומי לעור שמסביב לנגעים כדי לאלחש את האזור, הנגעים מוסרים והפצע נתפר. ההליך יותיר צלקת קטנה, שעשויה להיעלם בהדרגה.
ניתן להסיר נגעי KS מסוימים באמצעות טיפול בקור המקפיא את האזור, כדי להשמיד את תאי הסרטן. לעיתים ניתן להשתמש בלייזר כדי לצרוב את הנגע. טיפול בקור יכול לשמש במקרה של נגעי KS קטנים בפנים, ואינו מועיל באותה מידה בנגעים גדולים או עמוקים. לאחר הטיפול העור עלול להתנפח וייתכן שייווצרו שלפוחיות וקרום. הפצע צפוי להחלים בתוך כמה שבועות, וייתכן שהעור באזור המטופל יהיה בהיר יותר.
כימותרפיה פועלת להריסת התאים הסרטניים בעזרת שימוש בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות), המעכבות את גדילת התאים ואת התפתחותם. תרופות כימותרפיות המשמשות לעיתים קרובות לטיפול בסרקומה על שם קפושי הן דוקסורוביצין Doxorubicin, וינקרסיטין Vincristine, אונקובין Oncovin, אטופוסיד Etoposide (ופסיד - Vepesid), וינבלסטין Vinblastine (בלסטובין® - ®Blastovin)*, דוקסיל.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
אם סרקומה על שם קפושי משפיעה רק על העור, ייתכן שיהיה ניתן להשתמש בכימותרפיה בהזרקה ישירות לנגע בעור. הליך זה ידוע כ"כימותרפיה ישירה לנגע", והוא מתאים בדרך כלל כטיפול בנגעים קטנים (בקוטר של פחות מ-0.5 ס"מ). ההליך עשוי להיות חלופה יעילה לקרינה באזורים או בסוגי עור שבהם הקרינה עלולה להכהות את העור, במיוחד בפנים. כימותרפיה ישירה לנגע עשויה לשמש גם בגידולים בתוך הפה.
טיפול כימי עשוי לכווץ את האזורים הנגועים בסרקומה על שם קפושי בעור ולהפוך את צבעם לבהיר יותר. לעיתים הנגעים נעלמים כמעט לגמרי.
התרופות הכימותרפיות ניתנות בדרך כלל באמצעות הזלפה (עירוי) לווריד בזרוע, אך ניתן ליטול תרופות מסוימות כקפליות (בבליעה). לאחר מכן הן נישאות בגוף דרך זרם הדם. כימותרפיה לטיפול ב-KS ניתנת בדרך כלל כל שלושה שבועות, אך עשויה להינתן לעיתים קרובות יותר, תלוי בתרופות שבשימוש. הטיפול מתבצע לרוב במרפאות חוץ, ללא אשפוז.
תרופות כימיות המשמשות לטיפול בסרקומה על שם קפושי הקשורה לאיידס הן פקליטקסל Paclitaxel, ביוטקס Biotax, מדיקסל Medixel, אבטקסל Ebetaxel (טקסול® - ®Taxol)* הניתנות בזריקה.
צורה שונה של כימותרפיה, הקרויה כימותרפיה ליפוזומאלית, משמשת כיום לעיתים קרובות לטיפול ב-KS הקשורה לאיידס. המולקולות של התרופות הכימותרפיות נכלאות במעטפת המבוססת על שומנים, הידועה בשם ליפוזום. ליפוזומים מסוגלים לנוע לאתר הגידול, שם הם משחררים את התרופה. היתרון בסוג זה של כימותרפיה הוא קיומן של פחות תופעות לוואי, והמשמעות היא שיש אפשרות לטיפול לאורך תקופת זמן ארוכה יותר.
במשפחה זו של תרופות כלולות דאונורוביצין Daunorubicin (צרובידין ® Cerubidine, דאונוקסום ® Daunoxome)* דוקסורוביצין ליפוזומאלי Liposomal Doxorubicin (קייליקס ® Caelyx, מיוסט ® Myocet, דוקסיל ® Doxil)*תרופות אלה ניתנות בדרך כלל בעירוי כל שניים-שלושה שבועות.
תופעות לוואי
טיפול כימי עלול לגרום לתופעות לוואי, אם כי ניתן לשלוט עליהן בדרך כלל בטיפול תרופתי. כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. חלק מהחולים מסוגלים לנהל אורח חיים רגיל למדי במהלך הטיפול, ואילו אחרים חשים עייפות רבה ונאלצים להאט את הקצב. חשוב להיות קשוב לגוף וליכולותיו. תופעות הלוואי יחלפו בהדרגה עם תום הטיפול.
תופעות הלוואי של הכימותרפיה תלויות בתרופה הספציפית ובמינון, אך הן עשויות לכלול זיהומים, בחילות והקאות, נשירת שיער, אובדן תיאבון, שלשול, עייפות, ספירת דם נמוכה, דימום או חבורות לאחר חתכים קלים או פציעות, כיבים בפה, חוסר תחושה ועקצוץ בידיים או ברגליים, כאבי ראש.
בטיפול בקרינה משתמשים באנרגיה גבוהה של קרניים, כדי להשמיד את תאי הסרקומה ולמזער, ככל שאפשר, את הנזק לתאים הבריאים. הקרינה מכוונת לנגעים בעור או לגידולים פנימיים ואינה גורמת לכאב. בדרך כלל ניתנות בין אחת לחמש מנות קרינה.
לאחר הטיפול בעור נגעים קטנים עשויים להיעלם לחלוטין, ואילו נגעים גדולים ועמוקים יותר עשויים להפוך לקטנים ולשטוחים יותר, בדומה לשומה. הקרינה עשויה להיות יעילה ביותר בהפחתת התסמינים של KS פנימית, בעיקר נפיחות, כאב ודימום.
תופעות לוואי של הטיפול בקרינה משתנות לפי האזור בגוף שבו הטיפול מתבצע. קרינה לעור בלבד גורמת בדרך כלל לתופעות לוואי מעטות. עור בהיר מסביב לאזור המטופל עשוי להאדים, לכאוב ולגרד. אנשים עם עור כהה יותר עלולים לפתח גוון כחול או שחור באזור המטופל. לחלק קטן מהמטופלים יכולה להיות תגובה עורית חמורה.
במידת הצורך הרופא ירשום עבורך תכשיר מיוחד להקלת הכאב באזור. הימנע מלחשוף את האזור המטופל לשמש ולחום או לקור קיצוניים. כמו כן, יש להימנע מתכשירים ומתחליבים ריחניים, וחשוב לברר עם צוות מכון הקרינה אם ניתן להשתמש בתכשיר כלשהו על העור.
תופעות לוואי אחרות עשויות לכלול עייפות, הרגשת בחילה, צרידות קלקול קיבה, שלשול וירידה בספירת תאי הדם הלבנים. רוב תופעות הלוואי חולפות זמן קצר לאחר סיום הטיפול ונעלמות בהדרגה כאשר מחזור הטיפול מסתיים, אף שאחדות מהן עלולות להימשך גם כמה חודשים לאחר מכן. אם צצות בעיות כלשהן במהלך הטיפול, מומלץ לשוחח עם צוות מכון הקרינה. יש לו ניסיון רב והוא יוכל לסייע לך.
הקרינה אינה גורמת לך להיות רדיואקטיבי, ואנשים אחרים, כולל ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך בביטחון מוחלט במשך כל הטיפול.
סוג זה של טיפול משמש במקרים מסוימים בסרקומה על שם קפושי, לעיתים קרובות בנוסף לטיפולים אחרים, כגון טיפולים נגד HIV. האימונותרפיה עושה שימוש בתרופות במטרה לעורר את מערכת החיסון של האדם עצמו, כך שזו תזהה ותהרוס תאים סרטניים בצורה יעילה יותר. הטיפול באימונותרפיה כרוך בשימוש בחלבונים המיוצרים באופן רגיל על ידי הגוף במהלך זיהומים נגיפיים כמו שפעת, כשישנה גם אפשרות לייצר חלבונים נוגדי נגיפים אלה גם במעבדה.
קיימים דיווחים בספרות על יעילותו של משלב אימונותרפי עם איפילימומאב - Ipilimumab (יירבוי® - ®Yervoy)* + נִיבוֹלוּמָאבּ - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)*, פֶּמְבְּרוֹלִיזוּמָאבּ - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)* ואחרות.
כמו כן, טיפולים מכווני מטרה כמו סירולימוס - Sirolimus (רפמיון® - ®Rapamune) או פזופניב - Pazopanib (ווטריינט® - ®Votrient)* במינון נמוך - נמצאו יעילים במקרים מסוימים.
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
אינטרפרון היה הסוג הנפוץ ביותר של אימונותרפיה, ששימש לטיפול ב-KS הקשורה לאיידס וניתן בדרך כלל שלוש פעמים בשבוע באמצעות זריקה תת-עורית. השימוש בתרופה זו נדיר מאוד בעשור האחרון.
לרוב האנשים עם סרקומה על שם קפושי הקשורה לאיידס יוצע טיפול בתרופות נגד HIV (טיפול אנטי-רטרוויראלי). בדרך כלל מדובר יהיה בשילוב של כמה תרופות אנטי-רטרוויראליות (שלוש או יותר). כדי שהתרופות יהיו יעילות, יש ליטול אותן כל יום, לעיתים קרובות לצמיתות. הרופא ישוחח איתך על היתרונות ועל תופעות הלוואי האפשריות.
התרופות עשויות להפסיק את התרבות נגיף ה-HIV בתוך התאים שבהם הוא נמצא, וכן למנוע ממנו לפגוע בתאים אחרים. מצב זה מפחית את הכמות של הנגיף בגוף ומגביל את הנזק שהוא עלול לגרום למערכת החיסון. במקרים רבים טיפול אנטי-רטרוויראלי לבדו מסוגל לאזן KS, אף שעשויים לחלוף חודשים רבים עד לאיזון.
המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) נוגע למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. על פי מחקרים בתחום נמצא כי גישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה ועם הטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
לאחר השלמת הטיפול יש צורך להיבדק בבדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא מבחינים בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח לרופא או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.
אם המחלה חוזרת, יש להתחיל מחזור חדש של בדיקות. לעיתים קרובות תוכנית הטיפול תכלול את הטיפולים המתוארים לעיל: ניתוח, כימותרפיה, טיפול בקרינה, טיפול ממוקד ואימונותרפיה. ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בשיטות הטיפול הללו בשילוב שונה או בקצב שונה. הרופא עשוי גם להציע השתתפות במחקרים קליניים הבודקים דרכים חדשות לטיפול בסרקומה קפושי חוזרת.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.להמשך
למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן