לתרומה
חפש
מחלות סרטן
גרורות-גידולים משניים

גידולי מוח שניוניים (גרורות)

עוד בנושא

הקדמה

מידע זה דן בגידולים שניוניים, גרורות, במוח. כאשר ישנו בגוף גידול סרטני (ראשוני, מקורי), ניתקים תאים מאותו גידול ובעזרת מחזור הדם או מערכת הלימפה, מגיעים אל איברים אחרים בגוף. כך עלולים להתפתח גידולים חדשים, הנקראים גידולים שניוניים או גרורות. חלק מהגידולים נוטים להתפשט אל המח. על מנת לקבוע האם הגידול, שאותר במח, הוא גרורה של הגידול המקורי או גידול חדש יש לבדוק את התאים הסרטניים תחת מיקרוסקופ. אם התאים בגידול החדש נראים כמו התאים בגידול המקורי, הרי שמדובר בגרורה של הגידול הראשוני. לדוגמא, אם גידול בריאות התפשט אל המח, הרי שהתאים הנגועים במח יראו כמו תאי סרטן ריאה ולא כמו תאי סרטן מח.


הסימנים והתסמינים

המחשבה על סרטן שניוני, הפוגע במח, יכולה להיות מפחידה במיוחד. זאת מפני שהמח שולט על גופנו וחוסר שליטה מדאיג את כולם. חלק מהתסמינים של גרורה במח דומים לאלה של גידול ראשוני במח. התסמינים נוצרים בשל נזק הנגרם לרקמות חיוניות במח ובשל לחץ הנוצר על תאי המח (היות והגרורות גדלות בחלל מוגבל על-ידי עצמות הגולגולת).

 

התסמינים השכיחים ביותר הם:

  • כאבי ראש חמורים בשעות הבוקר.
  • סחרחורת.
  • התקפי התכווצויות.
  • פפילאדמה (Papilloedema)- בצקת פטמת עצב הראיה.
  • תסמינים של לחץ מוגבר במח (הנקרא לחץ תוך גולגולתי מוגבר).
  • בחילה והקאות.
  • שינויים נוירולוגיים בהתאם למיקום הגידול, כגון חולשת שרירים וחוסר תחושה בגפיים.
  • הפרעות בראייה, בשמיעה ובדיבור.
  • הפרעות בשווי משקל וביציבות.
  • תנועתיות לא רגילה של גלגל העין.
  • שינויים במצב ההכרה עד לאיבוד ההכרה.
  • הופעת בצקת במח בשל עליה בנוזל התוך גלגלתי- נוצרת בשל חסימת זרימת נוזל המח והשדרה על ידי הגרורות. תסמין זה שכיח במקרה של גרורות במח.
  • בלבול ואדישות.
  • שינויים בהתנהגות, באישיות, ירידה בזכרון ובפעילות אינטלקטואלית.

ישנן מחלות לא ממאירות, כמו מחלות מח זיהומיות, שטפי דם וחבלות ראש, היוצרות תסמינים דומים לאלו של גרורה במח. ייתכן כי הגורם לתסמינים שפורטו אינו סרטן במח, אולם עם הופעת תסמינים אלו חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה.

 


אבחנה

כאשר קיימת אבחנה קודמת של סרטן והמטופל חש בתסמינים שפורטו עולה החשד לקיומה של גרורה במח. האבחנה נעשית בדרך-כלל על-ידי רופא מומחה, נוירולוג או נוירוכירורג, באמצעות בדיקות הכוללות:

 

בדיקה נוירולוגית

בדיקה הבוחנת את פעולת השרירים, את קואורדינצית השרירים, החזרים (רפלקסים), תגובה לכאב ותחושה.

 

בדיקת ראיה

בודקת את שדה הראיה ואת קרקעית העין.

 

צילומי גולגולת

צילומי רנטגן.

 

CT של המח

בדיקת טומוגרפיה מחשבית. הבדיקה מורכבת מצילומי רנטגן מרובים של המח, המוזנים למחשב. כך נוצרת תמונה מפורטת של המח.

 

MRI

הדמיה באמצעות תהודה מגנטית. בבדיקה זו משתמשים במגנט רב עוצמה לשם הדמיית המח ומערכת העצבים. בדיקה זו עשויה להראות מאפיינים, המעידים על כך שמדובר בגרורה ולא בגידול ראשוני.

 

ביופסיה

על מנת לבצע אבחנה מדויקת יכול הרופא להמליץ על ביצוע ביופסיה. בבדיקת ביופסיה נלקחת דגימת תאים מרקמת הגידול לצורך אבחנה פתולוגית. את התאים ניתן לדגום בניתוח (עם או בלי ניסיון כריתה של כל הגידול) או בעזרת החדרת מחט לאזור הגידול (תוך שימוש בהנחייה מדויקת ומתוכננת מראש).

 

ניקור מותני

הניקור המותני משמש לאיבחונן של גרורות, המתפשטות באמצעות נוזל המח והשדרה (במצבים של לויקמיה, לימפומות, גידולים מוצקים כגון סרטן ריאה, סרטן שד ועוד). במהלך הניקור מוציאים נוזל, בעזרתו ניתן לגלות תאי גידול או שינויים בהרכב הנוזל.

 


מקורן של הגרורות במח

סרטן הריאות, השד, המעי הגס, הכליות ומלנומה ממאירה הם בעלי הנטיה הגדולה ביותר להתפשט אל המח. בגברים כ-80% מהגרורות במח, מקורן בסרטן הריאות, המעי הגס והכליות. בנשים מקורן של כ-80% מהגרורות במח הם סרטן השד, הריאות, המעי הגס והמלנומה. כ-80% מהגרורות במח מופיעות במח הגדול, 16-13% במח הקטן, וכ -% 3 במח המאורך.

 

ישנם מצבים בהם הגידול השניוני מתגלה לפני איתורו של הגידול הראשוני. במקרים אלו מבצעים בדיקות נוספות על מנת לאתר את הגידול המקורי. בדיקות אלו יכולות לכלול: צילומים של בית החזה, מיפוי עצמות או כבד, CT של אזור הבטן ועוד. עם זאת, במקרים מסוימים לא ניתן למצוא את הסרטן הראשוני גם לאחר ביצוען של בדיקות רבות. מצב זה ידוע בשם "סרטן ממקור ראשוני לא ידוע". בחוברת 'לדעת יותר על סרטן ממקור ראשוני לא ידוע' של האגודה למלחמה בסרטן תוכל למצוא מידע נוסף בנושא זה. בקרב כ - 15% מהחולים המאובחנים בגרורות במערכת העצבים המרכזית, לא ניתן לגלות את הגידול הראשוני.

 


טיפול

חשוב שתשוחח עם הרופא המטפל בך על כל השאלות והפחדים שעולים בך ועל אפשרויות הטיפול השונות. ההחלטה על הטיפול המתאים לכל מטופל תלויה בגורמים שונים, כמו מספר הגרורות ומיקומן, טיבו של הגידול הראשוני (ישנם גידולים, הרגישים מאוד לקרינה, מה שיוביל להמלצה על טיפול בקרינה), מצבו של הגידול הראשוני (האם הוא נמצא בשליטה?) גילו ומצבו הכללי של החולה.

 

לרוב מטרת הטיפול בגרורות במח הינה שיפור המצב והקלה בתסמינים. במקרה של גרורה אחת מטרת הטיפול היא ריפוי. כאשר הגישה אל הגרורה הבודדת אינה מסובכת ניתן לבצע הליך כירורגי, במטרה להסיר חלק מהגידול. ניתן גם לטפל בשיטת רדיו-כירורגיה, כתחליף לניתוח. בשיטה זו נעשה שימוש במאיץ קוי בטכניקה סטראוטקטית לשם הקרנה ממוקדת. טיפולים אפשריים אחרים הם סטרואידים (כדי להקל על בצקת במח), טיפול קרינתי או טיפול כימי. במקרים בהם נמצאו תאי גידול בנוזל המח והשדרה (לויקמיה לימפוציטית חריפה, לימפומות שונות) ניתן לטפל על-ידי קרינה או הזרקה ישירה של תרופות כימותרפיות למח השדרה, באמצעות ניקור מותני.

 

במקרים של גרורות מרובות יקבל החולה, על פי רוב, טיפול קרינתי ולעיתים גם טיפול כימותרפי (אם מועבר טיפול כימותרפי, יש להשתמש בתרופה המסוגלת לעבור את מחסום דם-מח). רק לעיתים רחוקות יעשה הליך כירורגי במטרה לטפל בגרורות רבות. הטיפול בקרינה ניתן על ידי מאיץ קווי או במכונת קובלט. על פי רוב ניתנים לאדם 10-20 טיפולי קרינה. בגידולים הקשורים בהשפעה הורמונית (כמו גידולי שד או ערמונית) ניתן להעביר טיפול הורמוני מתאים. בכל מקרה, הטיפול השכיח ביותר לטיפול בגרורות במח הוא טיפול בקרינה.

 


 מידע נוסף בנושא

מה לספר לילדיך על הסרטן שלך?
זכויות חולי סרטן
רפואה משלימה וסרטן

תודתנו נתונה ל:

ד"ר צהלה צוק שינא, מנהלת היחידה לנוירו-אונקולוגיה, במכון האונקולוגי, הקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם, על הערותיה והארותיה.


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על גידולי מח שניוניים (גרורות). אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.

ספטמבר 2017


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.