גרורות בריאות

הריאות הן מקום שכיח להופעה של גרורות, ורוב סוגי הסרטן יכולים לשלוח גרורות אל הריאות.

הריאות

הריאות הן זוג איברים בחלל החזה האחראים על הנשימה. עם שאיפת אוויר הוא עובר מהאף או מהפה דרך קנה הנשימה אל אחד משני הסימפונות, צינורות הנכנסים אל הריאות. הסימפונות הולכים ומתפצלים לצינוריות קטנות שבקצותיהן מצויים מיליוני שקיקים זעירים, נאדיות. בנאדיות נקלט החמצן מהאוויר ונספג במחזור הדם ומשם עובר לכל חלקי הגוף. הריאות מוקפות בציפוי מגן הבנוי משני קרומים, המכונים צדר (פלאורה).

סוגים מסוימים של סרטן נוטים יותר להתפשט לריאות מאשר לאחרים. סוגי הסרטן השכיחים ביותר שמתפשטים לריאות הם: שד, מעי גס, כליה, ראש צוואר (כגון גרון), אשכים, עצם (כגון אוסטואוסרקומה), סרקומה של רקמות רכות, מלנמה, בלוטת התריס

תסמינים (סימפטומים)

רבים מהתסמינים של סרטן הריאה השניוני דומים לאלה של סרטן ריאה ראשוני. הם יכולים לכלול:

• שיעול ממושך
• קוצר נשימה
• שיעול מלווה בכיח עם דם
• כאב או מועקה בחזה
• ירידה לא מתוכננת במשקל.

רבים מתסמינים אלה יכולים להיגרם גם על ידי מצבים אחרים שאינם סרטן, כמו דלקת ריאות. אולם אם תסמינים אלה מופיעים חשוב לפנות לרופא, במיוחד אם הם אינם מושפעים מטיפול אחר, כגון אנטיביוטיקה, או אם אובחן בעבר סרטן. במקרים אלה הרופא עלול לחשוד שמדובר בגרורות בריאה.

אבחון

ניתן לגלות גרורות בריאה בצילום רנטגן, אך לרוב יש צורך בבדיקות דימות מתוחכמות יותר, כגון CT, MRI או PET-CT.

כאשר מתגלה נגע בריאות יבקש לעיתים הרופא האונקולוג לבצע ביופסיה כדי לבדוק אם מדובר בגרורה ממקור אחר בגוף או שמדובר בסרטן שמקורו בריאות – סרטן ראשוני של ריאות

ביופסיה (דגימה)

כאשר מקור הגרורות בריאות אינו ברור יש צורך ליטול ביופסיה (דגימה) מרקמת הגרורה לשם בחינתה  תחת מיקרוסקופ. את הבדיקה ניתן לבצע בהחדרה של מחט דרך העור בהנחיה של CT או דרך קנה הנשימה, בהליך הנקרא "ברונכוסקופיה". השיטה המועדפת נבחרת בהתאם למיקום הגרורה.

גרורה בריאה יכולה לגרום גם לתפליט צדר (pleural effusion) - הצטברות נוזלים בחלל שבין שני קרומי הצדר (הפלאורות) העוטפים את הריאות. במקרה כזה יתבצע לעיתים ניקוז של הנוזלים (ניקור פלאורלי). הניקוז יכול לעזור באבחנה, משום שהוא נבדק במטרה לזהות אם יש בו תאים סרטניים ומה המקור שלהם. הניקוז יכול גם להקל את הרגשת המטופל, מכיוון שהצטברות הנוזל הפלאורלי יכולה לגרום לקוצר נשימה.

בבדיקת דגימת התאים הסרטניים שנלקחו מן הריאה ניתן לקבוע אם מדובר בגרורות או בסרטן ריאה ראשוני, שכן תאים סרטניים נראים בבדיקה מיקרוסקופית כמו תאי הגידול הסרטני הראשוני. לדוגמה, אם סרטן הקיבה התפשט לריאות, ייראו התאים בבדיקה תחת מיקרוסקופ כמו תאי סרטן הקיבה ולא כמו תאי סרטן הריאה.

טיפול

מטרת הטיפול בגרורות לריאה היא להקטין ולשלוט עד כמה שניתן בגידול ולהקל את התסמינים (טיפול פליאטיבי, תומך).

הטיפול בגרורות תלוי בסוג הסרטן הראשוני והמאפיינים שלו, הטיפולים שניתנו בעבר, מספר הגרורות והאזורים המעורבים ומצבו הכללי של המטופל. לרוב משתמשים בטיפולים סיסטמיים, כלומר טיפולים אשר ניתנים בעירוי או בכדורים ומשפיעים על כל אתרי המחלה בגוף. הטיפולים הסיסטמיים המקובלים הם כימותרפיה, אימונותרפיה, טיפול ביולוגי או טיפול הורמונלי. 

לעיתים ניתן גם טיפול בקרינה, בהתאם לגודל ולמיקום הגרורה ולמטרת הטיפול. ישנם מקרים חריגים בהם ממליצים על ניתוח לכריתה של הגרורה. 

אם הגידול גורם לחסימה בדרכי הנשימה ניתן לצרוב את הגידול בלייזר או להתקין תומכן (סטנט) כדי לפתוח את נתיב האוויר. טיפול זה עשוי להקל מאוד חלק מהתסמינים.

התמודדות עם התסמינים

• קוצר נשימה: תופעה שכיחה ולעיתים לא קלה העשויה להשפיע על כל היבטי החיים. ניתן לטפל בקוצר נשימה באמצעות מתן חמצן, תרופות באינהלציה לפתיחת דרכי האוויר, טיפול בלייזר או הכנסת תומכן. כמו כן ניתן לבצע תרגילים אשר יעזרו לשלוט בנשימה ולהפיג מעט מהמתח שנוצר מקוצר הנשימה באמצעות תרופות ופעילויות מרגיעות.
  
  
• נוזלים בריאות: גרורות בריאה עלולות לגרום להצטברות נוזלים (תפליט צדר) הגורמת ללחץ על הריאה ולעיתים לקוצר נשימה, לשיעול ולכאב קל. ניתן להקל את תסמינים על ידי ניקוז זהיר של הנוזל בעזרת מזרק ומחט או צינורית. אם המטופל סובל מהצטברות נוזל פלאורלי לעיתים קרובות, ניתן להתקין נקז קבוע אשר מאפשר לנקז את הנוזל לפי הצורך. לעיתים ממליצים על הליך כירורגי אשר נקרא "פלאורדזיס", שבו מחדירים חומר אל החלל הפלאורלי שעוזר למנוע הצטברות חוזרת של נוזל.
  
  
• שיעול וכאבים בחזה: ניתן לטיפול בעזרת תרופות מקלות.
  
  
• עייפות ותשישות: תופעות אלה שכיחות במצב של סרטן גרורתי. חשוב לשלב מנוחה עם פעילות מתונה לסירוגין. ייתכן קושי לקיים כל פעילות, אך מחקרים מראים כי פעילות יומית ומתונה בהתאם ליכולת משפרת את תחושת האנרגיה. ניתן לצאת להליכה קצרה או לבצע תרגילים פשוטים בכיסא או במיטה. חשוב לדווח לצוות הרפואי על תחושת העייפות וניתן יהיה להמליץ לך על פיזיותרפיה מתאימה.