מהו סרטן?
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
חזרה למעלה >>
העין מורכבת ממספר שכבות של רקמות, ובחלל שבתוכה חומר קרישי שקוף מבוסס מים. כל חלק בעין ממלא תפקיד אחר שעוזר לנו לראות. הענביה מהווה את החלק האמצעי של גלגל העין, ותפקידה לפקח על האופן שבו האור מגיע אל גלגל העין, ועוזר למיקוד העין. בנוסף, הענביה מייצרת נוזל סביב העדשה שעוזר בשמירה על עין בריאה.
מלנומה בעין (Ocular Melanoma) היא סוג נדיר של סרטן, והיא יכולה להתפתח בשלושה אתרים שונים:
המלנומה היא גידול סרטני המתפתח מתאים הנקראים מלנוציטים. מלנוציטים הם תאים המייצרים את פיגמנט המלנין, האחראי לצבע עורנו, שיערנו ועינינו. המלנומות בעור הן השכיחות ביותר, אך מלנומות יכולות להופיע ברקמות אחרות בגוף, כשהעין היא המקום השני בשכיחותו.
הענביה היא השכבה בעין הכוללת את הקשתית (iris), שהוא החלק הצבעוני בעין, המווסתת את כמות האור הנכנסת אליה. הענביה עשירה במלנוציטים, שהם המקור למלנומה, וכך גם מבנים אחרים בעין: גוף העטרה ( ciliary body), אזור בעין שלא ניתן לראותו, הנמצא סביב אזור העדשה ועוזר בשינוי קמירותה לצורך מיקוד הראייה, והדמית (choroid) - השכבה הנמצאת מתחת לרשתית ומזינה אותה כל המבנים הללו עשירים במלנוציטים שהם המקור למלנומה (ראה תרשים מעלה).
מלנומה של הענביה היא הגידול התוך-עיני הנפוץ ביותר. כ-50 מקרים חדשים של מלנומה של הענביה מאובחנים כל שנה בישראל. הגיל הממוצע להופעת מלנומה של הענביה הוא 55, ומרבית המקרים מאובחנים אחרי גיל 40. מלנומה של הענביה נדירה מאוד בילדים.
ברוב המקרים, לא קיימים תסמינים כלשהם, והמחלה יכולה להתגלות בבדיקת עיניים שגרתית. אם יופיעו תסמינים הם יכולים לכלול טשטוש ראייה, חוסר בשדה הראייה, ראיית גופים או נקודות בשדה הראייה או הבזקי אור. בדיקת עיניים שגרתית אצל מבוגרים אחת לשנה עד שנתיים, כפי שמומלץ על ידי רופאי העיניים, תביא, בין היתר, לאבחון מוקדם של מלנומה של הענביה.
התסמינים למלנומה של הענביה יכולים להופיע גם במקרה של מחלות עיניים אחרות, אך אם אתה מבחין בתסמינים אלו חשוב לגשת לרופא המשפחה או לאופטיקאי מוסמך לבדיקה.
מלנומות של הקשתית, המהוות כ-5% מכל המלנומות של הענביה, ניתנות לאבחון על ידי בדיקה פשוטה במנורת סדק, שכן הקשתית היא חלק של עין שניתן להבחין בו בבדיקה חיצונית. בדיקת אולטרסאונד של העין תסייע באבחון מלנומה של הקשתית ובהערכת היקפה.
מלנומות של גוף העטרה והדמית הן מלנומות של החלק האחורי של העין, שאינו נראה בבדיקה חיצונית, לכן יש לבצע בדיקות מעמיקות יותר לאבחונן. בניגוד לגידולים אחרים, בדרך כלל אין צורך בביופסיה לצורך אבחון מלנומה של הענביה, והאבחנה יכולה להיעשות במידת דיוק גבוהה ביותר באמצעים לא חודרניים. האמצעים החשובים ביותר לאבחון מלנומה של הענביה האחורית הם אופתלמוסקופיה ובדיקת אולטרסאונד. צילום הגידול נעשה לצורך תיעוד ומעקב.
שיטה לבדיקה קלינית של תוך העין (קרקעית העין) באמצעות מכשיר הנקרא אופתלמוסקופ, הנמצא בשימוש בדרך כלל לבדיקת הרשתית. רופא המנוסה בגידולי עיניים יוכל לחשוד בקיומה של מלנומה תוך-עינית באמצעות בדיקה זו בלבד. לצורך בדיקה זו מורחב אישון העין באמצעות טיפות הרחבה.
לצורך אבחון של גידול תוך-עיני נעשית סריקה באמצעות מכשיר אולטרסאונד ייחודי לעין. בבדיקה זו מניחים חלק של המכשיר, המפיק גלי קול, על פני גלגל העין, וגלי הקול המוחזרים מהעין מעובדים על ידי מחשב לתמונה. בדיקת האולטרסאונד היא אמצעי העזר החשוב ביותר לאבחון גידולים תוך-עיניים. בדיקה זו היא ללא קרינה.
נעשה על ידי מצלמה מיוחדת של קרקעית העין, על מנת לתעד את הגידול ולבדוק את ממדיו, זאת לצורך מעקב אחרי הטיפול. לצורך בדיקה זו מורחב אישון העין באמצעות טיפות הרחבה. יש המבצעים, בנוסף לצילום רגיל של קרקעית העין, גם אנגיוגרפיה עם חומר ניגוד אשר מוזרק לזרוע. לאחר הזרקת הדיו ייתכן שתחוש בגלי חום לזמן קצר, כמו כן צבע השתן שלך יהיה צהוב יותר, ואולי תבחין כי העור שלך הפך לצהבהב. תופעות אילו אינן מזיקות ויחלפו לאחר מספר ימים.
לעיתים קרובות, ניתן לאבחן מלנומה של העין באמצעים שפורטו לעיל, ללא צורך בביופסיה. אולם במקרים מסוימים יצטרך הרופא ליטול פיסת רקמה מהעין באמצעות מחט דקה, על מנת לבחון את התאים בבדיקה פתולוגית. ברוב המקרים, ביופסיה מבוצעת במקרה של חשד למלנומה של הלחמית (ראה פירוט בהמשך). ביופסיה מבוצעת על ידי כירורג עיניים, בהרדמה מקומית בדרך כלל.
CT (טומוגרפיה ממוחשבת) ו-MRI (תהודה מגנטית) אינם דרושים לאבחון מלנומה של הענביה, ואינם מבוצעים במרכזים המתמחים בגידולים אלו. יש מקום לביצועם רק כשיש חשד להתפשטות המלנומה אל מחוץ לעין. תועלתן של בדיקות אלו אינה מוסיפה לתועלת בדיקת האולטרסאונד.
אם אובחנה מלנומה של העין, ייתכן שתצטרך לבצע בדיקות נוספות על מנת שהצוות הרפואי יוכל תכנן את הטיפול בך:
במקרה של ניתוח, בדיקה זו מראה את המיקום המדויק של המלנומה, ומסייעת לרופא לתכנן את הניתוח. במהלך בדיקה זו הרופא יכבה את כל האורות בחדר ויאיר לתוך העין באור בהיר במיוחד.
בדיקה זו משלבת בין סריקת CT אשר בונה תמונה תלת-ממדית מצילומי רנטגן, ובין סריקת PET שבה משתמשים בגלוקוז (סוג של סוכר) רדיואקטיבי במינון נמוך, כדי למדוד את הפעילות של תאים בחלקים שונים של הגוף. סריקה משולבת של PET/CT נותנת מידע מפורט יותר על החלק בגוף שעובר סריקה. תתבקש להימנע מאכילה במשך שש שעות לפני הבדיקה. חומר רדיואקטיבי יוזרק לך לווריד בזרוע, ולאחר מכן תצטרך להמתין כשעה. הבדיקה נמשכת בין 30 ל-90 דקות.
בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך משתמשת בכוח מגנטי במקום רנטגן כדי לבנות תמונה מפורטת של פנים הגוף שלך. יהיה עליך לשכב ללא תנועה על משטח בתוך תא במשך כ-30 דקות. ייתכן שהתחושה לא תהיה נעימה, אם אתה מרגיש לא בנוח בחללים סגורים. אם כן, אמור זאת לטכנאי. בנוסף, נוצר רעש חזק בעת סריקת MRI, אך לצורך כך תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בדרך כלל יוכל להתלוות אליך לחדר חבר או קרוב שיארח לך לחברה.
התא הוא מגנט חזק מאוד, כך שלפני הכניסה לחדר עליך להסיר כל חפץ מתכתי שברשותך. בשל השדה המגנטי נאסר על אנשים עם מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של מצבים כירורגיים לעבור MRI.
'שלב המחלה' הוא מונח המשמש לתיאור גודל הגידול הסרטני ומידת התפשטותו אל מעבר לאזור ההתחלתי. לקביעת שלב המחלה יש תפקיד חשוב בהחלטה על הטיפול המתאים והיעיל ביותר.
הדירוג נותן מידע על שלב המחלה:
T - מתאר את היקף הגידול. ישנן ארבע דרגות, בין 1 ל-4, בהתאם לגודל הגידול ומידת התפשטותו: T1- גידול קטן ומקומי, T4- גידול גדול אשר התפשט לאיברים סמוכים לעין.
N - מתאר את מידת התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה. N0, משמעותו כי אין בלוטות לימפה נגועות, ואילו N1 משמעותו כי תאים סרטניים התפשטו לבלוטות הלימפה.
M - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לחלקים אחרים בגוף, כגון הכבד או הריאות (סרטן גרורתי או שניוני). קיימות שתי דרגות: M0 - מתאר מצב בו לא נמצאו גרורות; M1 - מתאר מחלה גרורתית שהתפשטה לאיברים נוספים.
קביעת שלב המחלה יכולה לעזור להבין כמה מהר הסרטן עלול להתפתח.
מלנומה של הענביה היא גידול סרטני המצוי בתוך העין, העלול לפגוע בעין ולסכן את הראייה ואף לסכן את החיים. טיפול במלנומות אלו מנסה לשמור על שלושה דברים: החיים, העין והראייה. קדושת החיים היא מעל הכל, ולעיתים, על מנת לשמור עליהם יש צורך להקריב את העין. אך כאשר ניתן, הצוות הרפואי ישתדל ככל האפשר לשמור על העין והראייה מבלי לסכן את החיים.
ישנן שיטות שונות לטיפול במלנומה של הענביה, הנקבעות בהתאם לגודל הגידול ומיקומו, אך גם על ידי גורמים אחרים, כגון: מצב הראייה, מצב הבריאות הכללי וממצאים אחרים בתוך העין. מטרת הטיפול היא להרוס את תאי הגידול הסרטני ולמנוע את חזרת המחלה, ובמידת האפשר לשמור את העין ולהציל את הראייה.
צורת הטיפול השכיחה ביותר במלנומות של הענביה. בשיטה זו נעשה שימוש בלוחית (פלאק) המכילה חומר רדיואקטיבי, המוצמדת בניתוח אל קיר העין, מאחורי הגידול. הלוחית נשארת מאחורי העין במשך מספר ימים, לפי חישוב הנעשה באופן ייחודי לכל מטופל, ובתום מספר הימים המחושב נעשה ניתוח נוסף להוצאת הלוחית. הלוחית עצמה היא מקור הקרינה, והקרינה נעשית רק לגידול ולרקמות העין שלידו. בין שני הניתוחים המטופל מאושפז בבית חולים. הניתוחים ניתנים לביצוע בהרדמה מקומית.
קרינה חיצונית עושה שימוש בקרניים ממקור אנרגיה גבוה כדי להרוס תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מינימלי לרקמות הבריאות. קרינה זו מטפלת רק באזור המוקרן. טיפול בקרינה חיצונית אינה הופכת אותך לרדיואקטיבי.
טיפול הנמצא בשימוש במוסדות מסוימים בעולם. יתרונו במלנומות המקיפות את עצב הראייה, אשר אינן ניתנות לגישה נוחה ללוחית רדיואקטיבית. לפני הקרנה בחלקיקים חיוביים יש לבצע ניתוח לסימון הגידול על ידי לוחיות מתכת קטנות. לחולים ישראלים, טיפול זה ניתן בחו"ל בלבד, במקרים מסוימים, ולאחר מיצוי קווי הטיפול הקיימים בישראל, עם קבלת אישור מתאים.
לצורך קרינה זו משתמשים במכשור מיוחד לקרינה ממוקדת מכיוונים רבים. ברוב המקרים, קרינה סטריאוטקטית ניתנת בטיפול אחד בלבד.
תופעות לוואי נפוצות כוללות כאבים בעין ושינויים בראייה. הרופא המטפל בך יוכל לסייע לך ולרשום עבורך תרופות מתאימות. חשוב שתעדכן אותו לגבי מצבך.
ניתוח יכול לכלול הסרה של הגידול, חלק קטן מהעין, או לעיתים הסרה של העין כולה. סוג הניתוח שתצטרך תלוי בגודל הגידול ובמיקומו. במקרים בהם המלנומה מוגבלת בגודלה, ובעיקר כשהיא ממוקמת בחלק קדמי של העין, ניתן לכרות את הגידול לאחר יצירת "חלון" בקיר העין. הניתוחים מתאימים רק לגידולים בעלי קוטר קטן.
באותם מקרים שבהם בעת האבחנה המלנומה גדולה מאוד, ואינה ניתנת לטיפול בקרינה, יש לבצע הסרה של העין. בעבר שיטה זו הייתה המקובלת ביותר, אך בשנים האחרונות רק מיעוט מהמלנומות של הענביה מטופלות על ידי הסרה של העין. אם מבוצעת הסרה של העין, מכניסים לארובת העין תותב (עין מלאכותית) הדומה במראה לעין הבריאה. במקרים מסוימים קיימת אפשרות להכנסת שתל מיוחד לתוך הארובה, מתחת לתותב, למילוי תוכן הארובה ולתנועה מסוימת של התותב. הסרה של העין ניתנת לביצוע בהרדמה מקומית.
בטיפול זה הגידולים מחוממים על ידי קרן לייזר מיוחדת, ההורסת חלק מהתאים הסרטניים. בשנים האחרונות נמצא ששיטת טיפול זו אינה מספיקה לבדה, ולכן יש המשתמשים בה כתוספת לטיפול בקרינה.
טיפול העושה שימוש בלייזר ובתרופה רגישה לאור על מנת להשמיד תאים סרטניים. הרופא יזריק לך את התרופה לזרוע, וכל התאים בגופך יהפכו לרגישים יותר לאור. לאחר מכן יכוון את מכשיר הלייזר אל תאי הגידול בעין. טיפול זה אינו כרוך בכאבים, אך תהיה רגיש לאור מספר ימים לאחר הניתוח.
מלנומה של הענביה עלולה להתפשט לאיברים אחרים בגוף, בדרך כלל לכבד. אי לכך, על המטופלים במלנומה של הענביה לעבור בדיקות תקופתיות של הכבד הכוללות בדיקת הדמיה (אולטרסאונד או CT ) של הכבד ובדיקת דם לתפקודי כבד. בדיקות אלו מבוצעות בדרך כלל כל שישה חודשים.
מלנומה של הלחמית (הרקמה המצפה את לובן העין) נדירה הרבה יותר מזו של הענביה, ומדי שנה מאובחנים בארץ כשניים-שלושה מקרים חדשים של מלנומה זו. מלנומה זו נובעת ברוב המקרים מנגעים פיגמנטיים בלחמית הנקראים "מלנוזיס ראשוני נרכש" (PAM - Primary Acquired Melanosis) של הלחמית. אלו כתמים שטוחים המופיעים בדרך כלל במבוגרים.
לעיתים המלנומה יכולה להתפתח משומה (nevus) בלחמית, ולעיתים ללא כל נגע פיגמנטי קודם. בגלל הסכנה להתפתחות מלנומה בלחמית, בכל נגע פיגמנטי חדש בלחמית במבוגרים יש לבצע ביופסיה, או להסירו לגמרי.
לצורך אבחנה סופית של מלנומה של הלחמית, יש לבצע ביופסיה - בדיקה שבה נלקחת פיסת רקמה מהנגע החשוד. אם הביופסיה אישרה את אבחנת המלנומה, יש להסיר את כל המלנומה, ולהוסיף טיפול בהקפאה (קריותרפיה) סביב האזור ממנו הוסרה המלנומה. לעיתים יש להוסיף לטיפול זה גם טיפות כימותרפיות לעין. הרופא יסביר לך כיצד יש להזליף את הטיפול לעין.
במקרים בהם המלנומה מפושטת מאוד, לעיתים אף חודרת לארובת העין, יש המבצעים הסרת העין וכל תוכן הארובה (exenteration). לאחר ניתוח כזה, הנעשה כיום לעיתים רחוקות מאוד, מתאימים תותב פנים המכסה את ארובת העין, ולו צורת עין עם עפעפיים.
במקרים של מלנוזיס ראשוני נרכש (PAM) של הלחמית, שבבדיקה פתולוגית נמצא בעל סיכון רב להתקדם למלנומה, ניתן כיום להציע למטופלים טיפול כימי מקומי באמצעות טיפות, המניב תוצאות טובות מאוד. בדרך זו ניתן למנוע את ההתפתחות למלנומה.
מלנומה של הלחמית עלולה להתפשט לחלקים אחרים בגוף, אך בדרך כלל היא מתפשטת קודם לבלוטות הלימפה הקרובות, אלו שלפני האוזן ואלו שמתחת ללסת התחתונה. במעקב אחר חולים עם מלנומה של הלחמית יש לעקוב אחר גדילה אפשרית של בלוטות אלו, ואם הן גדלות יש לבצע ביופסיה (Sentinel node biopsyy).
במקרה של מחלה גרורתית, ברוב המקרים מלנומה של העין תתפשט לכבד, לריאות או לעצמות. אם הסרטן התפשט לכבד בלבד, ישנם סוגים שונים של טיפולים על מנת לשלוט במחלה:
ניתוח - במקרה של גרורה אחת או כמה גרורות בודדות בלבד.
טיפול קרינתי או טיפולים שונים, הכוללים הזרקה של חומרים ישירות אל הכבד.
טיפולים כלל-גופיים - כימותרפיה וטיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה) - טרם נמצאו יעילים במלנומה גרורתית של העין.
טיפולים אימונותרפיים אינם יעילים או יעילים לעיתים רחוקות בלבד. כיוון שהיצע הטיפולים למלנומה של העין עדיין מצומצם, מומלץ לשוחח עם הרופא המטפל לגבי מחקרים קליניים שעשויים להתאים עבורך.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן הערמונית נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.
כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.
בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.
רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.
לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.
גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש.
אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.
חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.
להמשך