לתרומה
חפש
מידע לחולים
מיניות ודימוי גוף

בעיות שכיחות בתפקוד המיני ודרכי התמודדות

עוד בנושא

Big-Bullet-TRNBig-Bullet-TRN הקדמה
Big-Bullet-SQR.gif יעוץ מיני לחולים וחולות ניתן באגודה למלחמה בסרטן
Big-Bullet-SQR.gif גוף האישה
Big-Bullet-SQR.gif בעיות שכיחות בתפקוד המיני ודרכי התמודדות
Big-Bullet-SQR.gif השפעות הטיפולים השונים כנגד מחלת הסרטן
Big-Bullet-SQR.gif הריון, אמצעי מניעה ופוריות
Big-Bullet-SQR.gif שאלות ותשובות נפוצות אודות מיניות ומחלת הסרטן
Big-Bullet-SQR.gif סיכום

 


 

 בעיות שכיחות בתפקוד המיני ודרכי ההתמודדות

כיצד מחלת הסרטן והטיפול בה עלולים להשפיע על מיניותך?

קיימות ארבע דרכים עיקריות בהן הסרטן והטיפול בו עלולים להשפיע על מיניותך. הם עלולים להשפיע על:

  • היכולת הפיזית להעניק ולחוות הנאה מינית.
  • אופן חשיבתך והרגשתך כלפי גופך (דימוי גוף).
  • רגשותייך, ולעורר רגשות כגון פחד, עצבות, כעס, חרדה וכד'.
  • שינויים בתפקוד ובמערכת היחסים שלך.

הקשרים בין ארבעה תחומים אלה הינם חשובים. אם קיימת בעיה באחד מהם, היא עלולה להשפיע על תחום אחר. ניתן ללמוד להרגיש טוב לגבי עצמך מבחינה מינית, על אף נוכחות הסרטן ותופעות הלוואי האפשריות של הטיפולים. המחלה פגעה בגופך אך יש לה, כמובן, השלכות גם על בן זוגך ועל המשפחה כולה. אין ספק שההתמודדות העיקרית היא שלך, אבל כדאי להיות מודעת גם לקושי של בן זוגך.

בחלק זה מובאות בעיות שכיחות ומספר הצעות, אשר עשויות לעזור בפתרונן.

 

היעדר תשוקה

במהלך קבלת טיפול נגד סרטן, מאבדות לעיתים קרובות נשים עניין במין, באופן זמני לפחות.

  • בתחילה, הדאגה להישרדות גדולה כל כך עד כי המין נמצא בתחתית רשימת הצרכים אותם יש למלא. זהו מצב נורמאלי למדי. מעטים האנשים המעוניינים במין כאשר הם מרגישים איום על חייהם.
  • במהלך קבלת הטיפול עלול אובדן התשוקה להיגרם כתוצאה מדאגה ודיכאון, בחילה, כאב או תשישות.
  • טיפולים נגד סרטן המשבשים את המאזן ההורמונאלי הנורמאלי עלולים אף להפחית את התשוקה המינית.
  • באם קיים משבר במסגרת מערכת היחסים, עלול אחד מבני הזוג, ולעיתים שניהם, לאבד עניין במין.
  • רגש או מחשבה כלשהם המונעים מאישה לחוש התרגשות עלולים להפריע לתשוקה המינית. מחשבות המסיחות את דעתה, עלולות לגרום לה שלא להתגרות. בהיעדר גירוי נותר הנרתיק צר ויבש וגורם לכאב מסוים בעת קיום יחסי המין.
  • נשים רבות החיות עם סרטן, חוששות כי השינויים בגופן, או עצם המילה 'סרטן', עלולים לדחות את בן זוגן.

כאשר קיימת אי התאמה בחשק המיני חשוב ליידע את בן הזוג אם אינך מעוניינת בפעילות מינית. חשוב להסביר כיצד את מרגישה כך שבן הזוג לא ירגיש דחוי. כמו כן יכולה את להציע חלופה אותה את מעוניינת לבצע, כגון: "אני לא רוצה לקיים יחסי מין, אבל אני רוצה לחבק אותך". אם בן הזוג חש תסכול, אזי אוננות, בין אם יחד או לבד, עשויה לעזור בהפחתת הרגשת התסכול. במידה ואת סובלת מתשישות (עייפות מתמשכת אשר אינה משתפרת לאחר מנוחה), ואין לך הרבה אנרגיה, מועיל לקיים יחסי מין בצורה אחרת. תנוחות אנרגטיות פחות, בהן משקלך נתמך, יכולות להפחית את המאמץ. את עשויה להעדיף מגע מיני חפוז יותר מאשר מגעים ארוכים. אלה נושאים עליהם תוכלו לדבר יחדיו. אם גובר המתח ביניכם, את עשויה להיווכח כי עזרתו של איש מקצוע, המתמחה בסיוע בנסיבות אלה, מועילה למצבכם. בנוסף קיימות תרופות לטיפול בקשיי זקפה ולשיפור החשק המיני, העשויות להגביר את הסיכוך, להוביל להפחתת הכאב במהלך יחסי מין, ולהגברת הגירוי והיכולת להגיע לאורגזמה.

 

הגעה לאורגזמה לאחר טיפול נגד סרטן

יכולתה של אישה להגיע לאורגזמה נשמרת בדרך כלל, אלא אם כן נפגעו עצבים המעצבבים באזור אברי המין כתוצאה מהטיפול, הגורמים לירידה עד חוסר תחושה באברי המין, או במידה ובניתוח הוסרו אזורים רגישים כגון הדגדגן או הנרתיק התחתון. כאב בעת קיום יחסים עלול לעיתים להסיח את דעת האישה מהגעה לאורגזמה. במקרים מסוימים תצטרך האישה להתנסות בתנוחות שונות, או סוגי מגע שונים באיברי המין. כמו כן, היא עשויה להצטרך ללמוד מחדש כיצד להגיע לאורגזמה. ספרים וקלטות וידאו רבים לנשים, כוללים שלבים מפורטים באמצעותם ניתן להגיע לאורגזמה.

 

כאב בעת קיום יחסי מין

כאב הנה הבעיה הנפוצה ביותר עבור נשים במהלך משגל. כאב במהלך קיום יחסי מין עלול לקרות עקב היצרות הנרתיק, ירידה בסיכוך, הקורים לאחר ניתוח באזור אגן הירכיים, או טיפול קרינתי לאזור. כמו כן, עלול להיגרם כאב במידה והתרופות מפחיתות את ייצור חומר הסיכה הטבעי.

 

ירידה בהורמון האסטרוגן לאחר כריתת שחלות יכולה לגרום ליובש נרתיקי ולכאבים בזמן קיום יחסי מין. כאב עלול להפחית את התחושות המיניות והתשוקה. לעיתים קרובות, חוויה של כאב עלולה להוביל לפחד מכאב, העלול להוביל למתח. מתח זה עלול להסיח את דעתה של אישה ולמנוע ממנה לחוש גירוי, למנוע סיכוך ולגרום לכאב נוסף. ישנן סיבות רבות לכאב. חשוב ליידע את בן הזוג מה מסב כאב, כך שתוכלי לנסות תנוחות, או דרכים אחרות לקיום יחסי מין. לעיתים קרובות סיבת הכאב ניתנת לטיפול. אם את חווה כאב, חשוב לספר לרופאך, אשר יכול בתגובה לבדוק אותך ולמצוא את מקור הכאב ולהציע פתרונות. ישנן סיבות גופניות רבות העלולות לגרום לכאב בעת קיום יחסי מין, לאחר טיפולים אונקולוגים וחשוב לטפל בבעיות אלה. שכיחות מוגברת של דלקות בנרתיק, רירית נרתיק דקה וחסר הפרשת נוזלי - סיכה בשל הפסקת הפרשה הורמוני מין עקב פגיעה בשחלות, היצרות נרתיק לאחר טיפולי קרינה, או מחלת השתל נגד המאכסן במושתלות מח עצם.

 

לעיתים עלול הכאב לגרום לוגיניסמוס (כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק). כאשר האישה סובלת מתופעה זו, השרירים סביב פתח הנרתיק מתכווצים מבלי שתהיה מודעת לכך. בן זוגה אינו יכול לחדור אל הנרתיק, ודחיפה חזקה יותר של הפין מגבירה את תחושת הכאב של האישה, שכן שרירי הנרתיק נלפתים בעווית. ניתן לטפל בוגיניסמוס באמצעות ייעוץ מיני וטכניקות הירגעות מיוחדות. במידה וישנו כאב, או פחד מכאב, ייתכן ויועיל כי האדם אשר חווה את הכאב ישלוט על עומק ומהירות החדירה. כמו כן, החדרת הפין זמן קצר לפני שפיכה, קיום יחסי מין ללא כניסה לנרתיק, או קיום יחסי מין לאחר נטילת משככי כאבים עשויים להועיל במקרה זה. אם מקור הכאב הוא פתח הנרתיק, שימוש במשחות מקומיות עשוי להפחית, או למנוע את תחושת הכאב. כרים וכריות יעזרו לך להרגיש בנוח ויספקו תמיכה. קיום יחסים כאשר גופכם זה לצד זה עשוי להפחית את משקל הגוף על פני אזור הצלקת הכואב.

 

גיל מעבר מוקדם

השפעה נפוצה נוספת של הטיפול כנגד מחלות הסרטן על חיי המין של נשים, היא הפסקת המחזור החודשי והקדמתן של תופעות האופייניות לגיל המעבר. לעיתים קרובות התסמינים חמורים יותר מאשר השינויים האיטיים המתרחשים במהלך גיל מעבר טבעי. כאשר מוסרות שחלות האישה כחלק מניתוח לטיפול בסרטן, או כאשר מושפעות השחלות מכימותרפיה, או הקרנות לאזור אגן הירכיים, אובדן האסטרוגן עלול לעורר גלי חום ואטרופיה (התנוונות) של הנרתיק (כאשר הנרתיק הופך לצר יותר ויבש ומופרשים פחות נוזלי סיכה). ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לתחליפי הורמונים העשויים להקל על בעיות אלו. נשים החולות בסרטן השד, או הרחם אינן יכולות, על פי רוב, ליטול אסטרוגן כטיפול חליפי. הן יכולות לנסות כמה מן ההצעות שיובאו בהמשך.

 

יש בהחלט מקרים בהם ניתן לקבל טיפול הורמונלי חליפי. ההחלטה מתבצעת בייעוץ משותף עם האונקולוג והגינקולוג המטפלים ותלויה בחומרת התסמינים של גיל מעבר מוקדם, וביכולת של טיפולים חליפיים שאינם הורמונלים לשלוט בתופעות אלו. תופעות אופייניות נוספות כוללות: גלי חום, אי-שקט, עצבנות, הפרעות שינה, יובש וגינאלי וצריבה בעת מתן שתן. פטרת וגינאלית אופיינית בקרב נשים העוברות כימותרפיה, במיוחד אם הן נוטלות סטרואידים, או אנטיביוטיקה חזקה למניעת דלקת. התייעצות עם הרופא המטפל עשויה לספק טיפול כנגד תופעות אלו.

 

בעיות נרתיקיות

טיפול כנגד סרטן כגון ניתוח, כימותרפיה, טיפול הורמונאלי, או הקרנות (ראי פירוט בהמשך), עלול לגרום לשינויים בנרתיק העלולים להוביל ליובש, או להיצרות הנרתיק, לכיבים ולדלקות.

 

יובש נרתיקי

בתופעה זו ניתן לטפל באמצעות מגוון קרמים וג'ל. כמו כן, ניתן להשתמש בשמנים שונים, כגון: שמן שקדים ושמן נבט חיטה על בסיס יומיומי, ובכך לסייע לגמישות הנרתיק. בנוסף, קיים כיום שמן על בסיס סיליקון. ניתן להשתמש בנוסף בקרם, או בנרות וגינאליים המכילים כמות קטנה מאוד של אסטרוגן כאשר ההשפעה על הנרתיק היא קצרת טווח. כמות האסטרוגן במוצר זה נחשבת כה קטנה, עד כי אינה גורמת להשפעות הורמונליות בחלק אחר של הגוף. במידה והינך סובלת מתופעה זו, התייעצי עם הרופא המטפל שלך.

המלצות אלו ניתנות לטיפול ביובש נרתיקי שאינו על רקע טיפול קרינתי.

 

היצרות הנרתיק

היצרות הנרתיק עלולה להתרחש לאחר הקרנות לאזור אגן הירכיים ולעיתים לאחר ניתוח או השתלת מוח עצם מתורם. לאחר הטיפול ייעץ לך רופאך, על פי רוב, להשתמש בעזרים להרחבת הנרתיק. מדובר בגלילים דמויי איבר מין בגדלים שונים עשויים מחומר קשיח ולא שביר הניתנים להחדרה עצמית או כחלק ממגע מיני משותף. מרחיבים אלה מונעים משני דפנות הנרתיק להיצמד יחדיו, ומשתמשים בהם יחד עם חומרי סיכה. ניתן לברר היכן להשיגם אצל הרופא, או האחות בבית החולים.

 

כיבים בנרתיק

טיפולים כימותרפיים ובעיקר הקרנות עלולים לגרום לאזורים כואבים (כיבים וגינאליים) העלולים לדמם קלות. משך החלמתם נע בין שבועות לחודשים. במידה ואת סובלת מדימום חריג לאחר קיום יחסי מין, עליך לשוחח עם רופאך ולבקש בדיקה רפואית בעניין.

 

דלקות בנרתיק

ישנן נשים החשות כי הן חשופות יותר לדלקות בנרתיק בעת הטיפול בקרינה, או בכימותרפיה, זאת כיון שחלים שינויים בחומציות באזור זה. חומציות יתר מאפשרת לאורגניזמים הנורמאליים בנרתיק להתרבות יתר על המידה. אם את מבחינה בהפרשה לבנה, או גירוי המחמיר לאחר גירוד, ייתכן ואת סובלת מדלקת בנרתיק. ניתן לטפל בדלקת זו בקלות ובמהירות, ואת התרופות לכך ניתן לרכוש בבית המרקחת לאחר בדיקת רופא.

 

במידה והיית פעילה מינית, ייתכן ובן זוגך יזדקק לטיפול אף הוא. במידה ואינך סובלת מתופעות לוואי אלו, אזי יחסי מין פנימיים (הכוללים חדירה לנרתיק) הינם בטוחים לחלוטין במהלך טיפול בקרינה, או בכימותרפיה. עליך להשתמש באמצעי מניעה יעילים, במידה וקיימת אפשרות כי תהרי, רופאך יכול להמליץ לך על השיטה התואמת ביותר את מצבך. הרבה זוגות מעדיפים לעבור ליחסי מין חיצוניים, ללא חדירה לנרתיק, בתקופת הטיפול במחלת הסרטן. אף לאחר הטיפולים ישנה שכיחות מוגברת של דלקות ויראליות כמו וירוס הרפס, ווירוס פפילומה (HPV ). חשוב לאתר ולטפל במצבים אלו. כמו כן חשוב ביותר להיות במעקב תקופתי, הכולל ביצוע משטחים מצוואר הרחם (פאפ) על מנת לאתר שינויים בצוואר הרחם.

 

בעיות הקשורות בדימוי הגוף

דימוי הגוף הוא התמונה העולה בעיני רוחנו של החזות שלנו. תמונה זו לא בהכרח תואמת את חזות גופנו באמת, אלא את תפיסתנו אותו. במהלך החיים דימוי הגוף שלנו משתנה כל הזמן. דימוי גופנו עלול להשתנות, בין אם הסרטן או הטיפול בו גורמים לשינוי בהופעתנו ובין אם לאו. שינויים בדימוי הגוף יכולים לגרום להרגשת מצוקה מעבר להשפעות הפיזיות של מחלת הסרטן, או הטיפול בה. כאשר חל שינוי פתאומי בדימוי הגוף, האדם עלול להרגיש חריג. לעיתים קרובות מלווה הדבר ברגשות בושה, מבוכה, נחיתות וכעס. כאשר השינוי נראה לעין, עלולים רגשות אלה להתחזק עקב תגובותיהם של אחרים.

 

ישנם שינויים שניתן להסתיר תחת הבגדים, לדוגמא קולוסטומיה (פתח מלאכותי בבטן כתוצאה מניתוח סרטן המעי הגס) או מסטקטומי (כריתת שד). יש המעדיפים להסתיר את השינוי, להתחמק מלהביט בו ולהחביאו מאחרים. התעלמות זו עלולה להוביל לכך שהאדם יחוש חרד יותר ויותר מעצם המחשבה שמישהו אחר יגלה. סטומה, או כריתת שד, צפויה לגרום לשינוי משמעותי באופן בו מרגישים אנשים לגבי גופם. אם את מרגישה כך, את יכולה לתנות אהבים בלבוש תחתון או חלקי, ולא בעירום מלא. שינוי רמת התאורה בעת הענקת וקבלת הנאה מינית יכולה לעזור אף היא לבנות את ביטחונך העצמי לגבי האופן בו נראה גופך. קיום יחסים בשכיבה על הצד יכול לעזור למנוע יצירת לחץ על צלקות וסטומות. פנייה הלאה מבן הזוג, ולא כלפיו, יכולה אף היא לעזור.

 

קשיים בתפקידים ומערכות יחסים

מחלת הסרטן, או הטיפול בה, משנים בדרך כלל את תפקידו של האדם במשפחה. בעת קבלת טיפול, או לאחר ניתוח, את עלולה להרגיש כי אין לך די כוחות ואנרגיה על מנת לבצע את כל המטלות בבית אותן ביצעת קודם לכן. קרובי משפחה, חברים ושכנים יכולים להתערב ולעזור, ולעיתים עלול האדם חולה הסרטן להרגיש כי אינו נחוץ, או הנו חסר שליטה בחייו. לעיתים קרובות מרגישים אנשים כי איבדו את מקומם. עבור אנשים מסוימים, מילוי תפקידם כאם, אב, מפרנס, או ניהול חיים עצמאיים היווה חלק מן ההערכה העצמית המינית שלהם. ניתן לשוחח עם איש מקצוע כדי לדעת כיצד ניתן להתמודד ביעילות עם הקשיים החדשים שנוצרו.

 

אם את רווקה

לא לכולן יש בן זוג עימו הן יכולות לחלוק תחושות, או לקיים יחסי מין. אם את רווקה ואין לך בן זוג, או בן זוג קבוע, את יכולה למצוא את התמיכה מחברים וקרובים אחרים האוהבים אותך. אם את מעוניינת להתחיל במערכת יחסים חדשה, לעיתים קשה יהיה לך להחליט האם לספר לבן זוג חדש אודות מחלתך ומתי לספר. אין לכך תשובה פשוטה אשר תתאים לכולן. על מנת לעזור לך להחליט, חשבי עד כמה את מרגישה בטוחה במערכת יחסים חדשה זו, ושוחחי אודות פחדייך. זה רלוונטי במיוחד אם הסתרת שינוי שחל בגופך ואת חרדה לגבי גילויו.

 

גם ללא רקע של התמודדות עם מחלת סרטן, אנשים שונים דוחים אחד את השני בגלל מראה, אמונות, אישיות, או נסיבותיהם שלהם. קיימת האפשרות כי מאהבים פוטנציאליים עלולים לדחות אותך עקב הטיפול במחלת הסרטן אותו את עוברת. רובנו חווים דחייה מפעם לפעם במהלך חיינו. חשוב שלא תמנעי מראש מיצירת קשרים חדשים ושלא תגבילי עצמך שלא לצורך. התמקדי בתכונותייך הטובות, והימנעי משכנוע עצמי לפיו אף אחד לא ירצה בך. המציאות מורה אחרת. על אף שאת יכולה מראש למנוע את הדחייה על ידי התבודדות וניתוק, דעי כי את עשויה להחמיץ את ההזדמנות לבנות מערכת יחסים מספקת וטובה עם בן זוג חדש.

 

הנה כמה דרכים לעזור לך לקבל החלטות מתי ואיך לספר על מחלתך:

  • ספרי למאהב פוטנציאלי אודות צלקות באיברי המין, אוסטומיה, או בעיות מיניות שאת חווה רק כאשר את חשה שהוא מקבל אותך ומחבב אותך בעבור מי שאת.
  • רצוי לספר על מחלת הסרטן שלך רק כאשר מערכת יחסים החדשה מעמיקה, במיוחד בנושאים של פוריות, או השלכות אחרות של הטיפול על חייך.
  • הכיני את עצמך לאפשרות של דחייה על ידי כך שתדמייני את התגובה האפשרית הגרועה ביותר של בני זוג פוטנציאליים חדשים, אך אל תתני לפחד מתגובות אלו למנוע ממך להתמיד במערכות יחסים אפשריות העשויות לצאת לפועל.

חברים

את עלולה להיווכח כי מערכות היחסים שלך עם חלק מחבריך השתנו. ייתכן וחברים מסוימים לא יוכלו להתמודד עם מחלת הסרטן שלך ואת עלולה להיווכח כי את מאבדת את הקשר עמם. לעיתים עלול אובדן קשר זה להתפרש כדחייה, אשר עלולה לפגוע בהערכתך העצמית. חשוב להתמקד בחברים המסוגלים לתמוך בך ולהקשיב לך.

 

אם את לסבית

מערכות יחסים הומוסקסואליות ולסביות רבות מערבות חיי מין גמישים ושונים. גמישות זו יכולה להועיל כאשר מנסים להתמודד עם השינויים הנגרמים בעקבות מחלת הסרטן והטיפול בה. הפקת הנאה מאופנים שונים של גירוי מיני, וחוסר התלות התמידי בחדירה, או הצורך בזקפה מלאה, יכולים להועיל במידה והדבר כואב מדי, או פשוט בלתי אפשרי למשך זמן מה.

 

אולם, אם מין הנו חלק חשוב בחייך, ייתכן ויהיה קשה לקבל את אובדנם של כמה תפקודים מיניים. ההתמודדות עם השינויים בהופעה החיצונית עקב ניתוח, או טיפולים אחרים עלולה לקחת זמן. פוריות עשויה אף היא להיות נושא חשוב עבור הומוסקסואלים ולסביות, ואובדן האפשרות להרות או להוליד בעקבות טיפול, עלול להיות קשה ביותר. במידה ואת חשה קושי להתמודד עם אובדן תפקוד - מיני או שינוי בדימוי - הגוף, ייתכן ויועיל לך לדבר עם בת הזוג או חברים קרובים. כמו כן, עשוי להועיל לשוחח עם רופאך, יועץ בתחום המיניות, או אחות. ייתכן ותרגישי יותר בנוח לדבר עם אדם בעל הבנה מעמיקה יותר של אורח החיים ההומוסקסואלי והלסבי, באחד הארגונים הפעילים בתחום זה.

 

מיניות בתקופת מחלה מתקדמת

חולה הנמצא בשלב מחלה מתקדמת לא נתפס לעיתים קרובות כאדם מיני, על אף שרגשות מיניים קיימים בקרב כולם, אפילו בזמנים של בריאות רעועה ביותר. נגיעה, ליטוף, שיתוף ואינטימיות - רגשית חשובים תמיד, גם לקראת סופם של החיים, ובכל גיל.

גברים ונשים מסוימים מאבדים את התקווה ומפסיקים לנסות להילחם בסרטן עקב אובדן אינטימיות בחייהם. כאשר הסרטן מתקדם ביותר, צורך האדם בחיבה, בשיתוף רגשות ובמגע, עשוי להפוך לחזק אף יותר. בני זוגם של החולים יכולים לתמוך ולסייע בכך שיזכרו את חשיבותה של קירבה פיזית, אפילו כאשר יחסי מין עלולים להכביד מדי על חולה הנמצא/ת בשלב מחלה מתקדם.

 

בריאות מינית ומחלת הסרטן

ישנן כמה נקודות אותן חשוב לזכור כאשר מנסים להמשיך בחיי המין במהלך הטיפול כנגד מחלת הסרטן, ולאחר ההחלמה ממנה:

  • למדי ככל הניתן אודות השפעות הטיפול אותו עברת על מיניותך. שוחחי עם רופאך, או עם הצוות המטפל. כאשר תדעי למה לצפות, תוכלי לתכנן דרכים להתמודדות טובה יותר עם נושאים אלו.
  • היכולת להפיק הנאה ממגע נשמרת כמעט תמיד, ללא קשר לסוג הטיפול אותו עברת. סוגים מעטים של טיפול (מלבד אלו המשפיעים באופן ישיר על אזורים מסוימים של המוח, או חוט השדרה) מזיקים לעצבים ולשרירים המעורבים בהפקת הנאה ממגע וההגעה לאורגזמה. נשים אשר נרתיקיהן צרים, או יבשים באופן מכאיב, יכולות לעיתים קרובות להגיע לאורגזמה על ידי נגיעה בשדיהן, או באברי המין החיצוניים. עבור חולי סרטן, נגיעה מינית הינה לעיתים קרובות חוויה מספקת. ההנאה עדיין אפשרית, אפילו אם היבטים מסוימים של המיניות השתנו בעקבות המחלה.
  • שמרי על "ראש פתוח" בכל הנוגע לדרכים לחוש הנאה מינית. ישנם זוגות בעלי הגדרה צרה של מה נחשב 'נורמאלי' במין. עבור אנשים המקבלים טיפול כנגד מחלת הסרטן, לעומת זאת, ישנן פעמים רבות בהן יחסי מין אינם אפשריים. פעמים אלה הנן הזדמנות ללמוד דרכים חדשות להעניק ולקבל הנאה מינית. את ובן זוגך יכולים לעזור אחד לשנייה להגיע לאורגזמה באמצעות נגיעה וליטוף. לעיתים, עצם החיבוק יכול להיות מענג. כמו כן תוכלי להמשיך וליהנות לגעת בעצמך. אל תמנעי זאת מעצמך רק בגלל שהשגרה הרגילה שלך השתנתה.
  • הקפידי על תקשורת טובה עם בן זוגך והצוות המטפל בנוגע לנושא המיני. אם את נבוכה מדי מלשאול מישהו מאנשי הצוות האם את יכולה לקיים יחסי מין או לא, את עלולה שלא לדעת לעולם. שוחחי עם הצוות אודות בעיותיך בתחום המין וספרי לבן זוגך את כל המידע שיינתן לך. אחרת, עלול בן זוגך לפחד כי מין עלול להכאיב לך, ושאין לך כל עניין בכך.
  • אם את מרגישה חלשה או עייפה, ורוצה כי בן זוגך ייטול חלק פעיל יותר בנגיעה בך - אמרי לו. אם חלק בגופך רגיש או כואב, את יכולה לכוון את מגעו של בן זוגך על מנת ליצור את מלוא ההנאה ולהימנע מכאב.
  • עודדי את הערכתך העצמית והזכירי לעצמך את תכונותיך הטובות. אם שערך נושר, עזרי לעצמך להיראות ולהרגיש טוב באופן פיזי על ידי חבישת פאה, כובע, או מטפחת. את יכולה לבחור להשתמש בתותב אם עברת כריתת שד, או לבחון אפשרות של שחזור השד. אכילה נכונה וביצוע פעילות גופנית יכולים לשמור על גופך מחוזק יותר ועל רוחך מרוממת. התאמני בטכניקות הירגעות, והיעזרי בעזרה מקצועית במידה ואת חושבת כי את מדוכאת.
  • דברי על רגשותייך. הדבר החשוב ביותר הוא לשוחח עם מישהו אודות פחדייך, החששות והחרדות שלך, ולא להסתירם, כדי למנוע את התעצמותם. ככל שתוכלי להתעמת עם אותם הדברים מהם התחמקת, כך ייטב לך. אולם, חשוב להקדיש זמן למחשבה אודות רגשותייך ודאגותייך, ולתכנן דרך להתמודד עמם על מנת לבנות ולחזק את ביטחונך העצמי.
  • חשיבה חיובית. במקרים רבים בכוחן של מחשבותייך להפוך חוויה מינית לטובה או רעה. היי מודעת יותר למסר אותו את מעבירה לעצמך באשר לכמה סקסית הנך. את עלולה להחיש את "כישלונך" על ידי מחשבות שליליות. כולנו, מדכאים את עצמנו כמאהבים מדי פעם ופעם. אך ניתן לחזק במחשבותיך את ביטחונך באיכויותיך.

רשמי שלוש מחשבות שליליות אותן את חושבת על עצמך כמאהבת. חלקן עלולות להיות קשורות לטיפול במחלת הסרטן אותו את עוברת, אולם ייתכן ומחשבות אחרות התחילו שנים קודם לכן. כעת רשמי מחשבה חיובית כמענה לכל אחת מן המחשבות השליליות. לדוגמא, אם אמרת "אף אחד לא רוצה אישה עם סטומה", את יכולה לומר לעצמך: "אם מישהו אינו יכול לקבל אותי כמאהבת עם סטומה, אז הוא לא האדם הנכון עבורי", או "קיומם או היעדרם של השדיים, אינו מגדיר וקובע את אישיותי ומיניותי". בפעם הבאה בה את נמצאת במצב מיני, השתמשי במחשבות החיוביות להחליף את המחשבות השליליות אותן את חושבת בדרך כלל. אם יש לך מאפיין מועדף, זהו הזמן המתאים לפנק את עצמך ולהשתמש בו.

 

להתחיל מחדש

אדם המתמודד עם מחלת הסרטן לא צריך לוותר על מגע מיני. ישנם אנשים אשר נוכחים לדעת כי המגע המיני אינו חסר להם, ואי קיום יחסי מין אינו מהווה בעיה עבורם. הערכה עצמית מינית בריאה משמעותה להיות נאמנים לעצמנו. אנחנו חופשיים לבחור כיצד רוצים אנו להביע את רגשותינו, ולהחליט איזו התנהגות מינית מתאימה לנו וכיצד, או האם, רוצים אנו לחלוק את עצמנו עם אחרים. ההתמודדות עם כל השינויים האלו עלולה להיות קשה ומורכבת, אך ניתן להשתמש באתגר זה על מנת לבנות ולחזק את מערכת היחסים בה את נמצאת. אנשים רבים מספרים כי בעקבות המחלה:

  • הם הפכו כנים יותר עם בני זוגם.
  • הם הפסיקו לדחות דברים אותם רצו מבחינה מינית או אחרת.
  • הם התחילו להיות מציאותיים יותר לגבי החיים באופן כללי.
  • הם מודעים יותר לגופם ולעצמם.
  • הם החליטו להתייחס למשבר המחלה כ"נקודת מפנה" שתאפשר להם להגשים שאיפות ורצונות שדחקו.
  • הם החלו לאמץ נושאי עניין חדשים אותם דחו במשך שנים.
  • הם מצליחים ליהנות יותר מדברים שלקחו קודם לכן כמובנים מאליהם.

כאשר את מרגישה מוכנה לנסות מגע מיני עם בן הזוג, בחרי במועד בו יש לך זמן ופרטיות. תכנני זמן בו התשישות היא מינימאלית, והכאב, אם קיים, נמצא תחת שליטה. ייתכן ותרצי ליצור סביבה רגועה. למשל, את יכולה להדליק נרות בחדר, או להשמיע מוסיקה קלה ורומנטית. על אף שאת עלולה לחוש מבוכה מסוימת, ידעי את בן הזוג כי את מעוניינת להתנסות בפעילות מינית. את יכולה אף לקבוע מועד לצורך בילוי זמן יחדיו. את יכולה לומר "אני מרגישה מוכנה למין, אבל הייתי רוצה להתקדם לאט. האם תהיה מעוניין לנסות קצת נגיעות הלילה? אני לא יכולה להבטיח שזה יתקדם ללא תקלות, אבל אנחנו יכולים ליהנות מהניסיון".

 

כדאי שבני הזוג יגבילו את נגיעותיהם במידת מה בפעמים הראשונות בהן הם מנסים פעילות מינית לאחר טיפול בסרטן. אנו מייעצים להתחיל במפגש מיוחד אשר יוקדש לנגיעות בכל הגוף. כל אחד מבני הזוג, בתורו, נוגע ומאפשר שייגעו בו. אחד מבני הזוג שוכב במיטה על בטנו, ומאפשר לבן הזוג השני לגעת בכל החלק האחורי, מקצות האצבעות ואל הקרקפת. לאחר כ-15 דקות בן הזוג השוכב מסתובב לשכב על גבו ומאפשר מגע בחלק הגוף הקדמי.

 

בעת שנוגעים בך, תפקידך הוא להיות מרוכזת בעצמך ולהקשיב לרגשותייך. אל תדאגי באשר למחשבותיו של בן הזוג או רגשותיו. כאשר את נוגעת, הפיקי הנאה מן הצורה והמרקם של גופו של בן הזוג. נסי סוגים שונים של נגיעה, מליטוף קליל ועד למגע חזק יותר בדומה לעיסוי. בפעם הראשונה בה אתם מנסים נגיעות, הימנעו משדיים ואיברי מין. המטרה היא לחוש רגיעה ולחוות הנאה חושנית. לא חשוב להרגיש ריגוש מיני. אם אתם מסכימים בדבר מטרות אלה לפני שאתם מתחילים, הנגיעות לא יגרמו לתסכול. סוג זה של נגיעות מנטרל את העצבנות והלחץ מן החזרה לקרבה.

 

אם שניכם מרגישים נינוחים במהלך מפגש הנגיעות הראשון, תוכלו בפעם הבאה להוסיף מגע מסוים באיברי המין. לאחר מספר מפגשים, יכולים בני הזוג להשקיע בהדרגה זמן רב יותר בנגיעה באיברי המין, עד שיוכל כל אחד מהם להגיע לאורגזמה באמצעות מגע עם הידיים, או מין אוראלי, במידה והוא נוח ומתאים לשניכם.

 

זוגות רבים לא מדברים הרבה על מין. אולם, לאחר טיפול בסרטן, ייתכן והשגרה המינית שלכם תצטרך להשתנות, מה שדורש תקשורת ברורה. זה לא הזמן להשתתק במבוכה. היי בטוחה כי את מיידעת את בן הזוג, בין אם במילים או בהנחיית ידך, אלו סוגי נגיעות אהובים עליך במיוחד. נסי להביע את תשוקותיך באופן חיובי. לדוגמא, "אתה נמצא במקום הנכון אבל הייתי רוצה שתפעיל מגע עדין יותר". הימנעו מחדירה עד ששניכם תהיו מוכנים לכך.

 

הפיכת יחסי המין לנוחים יותר

אם את עדיין חשה כאב או חולשה בעקבות טיפול בסרטן, ייתכן ותרצי להתנסות בתנוחות חדשות לקיום יחסי מין. זוגות רבים מוצאים תנוחה אחת עדיפה, במיוחד עבור משגל, ולעיתים רחוקות, אם בכלל, מנסים אחרת. האופן הנפוץ ביותר לקיום יחסי מין הוא 'התנוחה המיסיונרית', כאשר הגבר שוכב מעל לאישה. אולם, לאחר טיפול בסרטן עשויות תנוחות אחרות להיות נוחות יותר. ייתכן ותיהני יותר מהמשגל אם תשכבו זה לצד זה, בין אם אתם פונים האחד כלפי השני, או כאשר גבך מופנה לחזהו של בן הזוג. תנוחה נוספת שעשויה להיות נוחה עבורך היא לשבת או לכרוע מעל בן הזוג בפיסוק רגליים. תנוחה זו מאפשרת לך לנוע בחופשיות רבה יותר כאשר בן הזוג מתפרקד או נוגע בך.

 

אין "תנוחת קסם" הנכונה ומתאימה עבור כולם. את ובן הזוג שלך צריכים למצוא את התנוחה הטובה ביותר עבורכם. כריות בגדלים שונים יכולות לעזור כתמיכה. שימוש בחוש הומור יכול להקל על הסיטואציה.

בחזרה למעלה>>

 


  

 

 מידע נוסף בנושא

רפואה משלימה וסרטן
סרטן וסביבה
מה אספר לילדי על מחלת הסרטן שלי?

נושאים הקשורים בפוריות, הריון וגינקולוגיה נכתבו על ידי פרופ' דרור מאירוב, רופא בכיר ביחידה להפרייה חוץ גופית, האגף לנשים ויולדות, בית חולים שיבא תל השומר, אחראי מרפאת הייעוץ "נאות" נשים אונקולוגיה ותורשה בקופת חולים מכבי וחבר וועת העדכון לנושא גינקו-אונקולוגיה באגודה למלחמה בסרטן.

תודתנו נתונה ל:

דר' ליאורה אברמוב, מנהלת המרפאה לטיפול מיני, בי"ח ליולדות "ליס" המרכז הרפואי ת"א,

דר' נעה אפרת (בן ברוך), מנהלת המכון האונקולוגי, בי"ח קפלן, רחובות, מתאמת וחברת וועדת העדכון לנושא סרטן השד באגודה למלחמה בסרטן,

דר' גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי, המרכז לרפואה מינית, המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר,

עליזה יפה, אחות ראשית לשעבר באגודה למלחמה בסרטן,

ליויה כסלו, יועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן,

על הארותיהם והערותיהם


מידע זה מבוסס על מידע מ- ומהאגודה האמריקאית לסרטן, ה- Americam Cancer Society שנערך עובד ותואם לצרכי הארץ.

דצמבר 2013


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על מיניות ופוריות האישה. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.