מבוא
שאלות שהופנו על ידי מטופלים
מטופל* יקר,
חוברת זו מכילה מידע והסבר בנוגע לשימוש בצנתרים מרכזיים שנועדו למתן טיפול כימי (כימותרפיה) ו/או להחדרת תרופות או נוזלים אחרים לווריד מרכזי.
קיימים מספר סוגי צנתרים מרכזיים, והצוות הרפואי יציע לך את הצנתר המתאים ביותר עבורך. החוברת מחולקת לפי סוגי הצנתרים, ומכילה מידע והנחיות לכל צנתר בנפרד. בנוסף, מוקדש פרק לשאלות הרווחות בקרב מטופלים עם צנתרים מרכזיים והתשובות עליהן. המידע יסייע לך להכיר את הצנתרים ושימושיהם וייתן לך מענה על שאלותיך.
אנשי הצוות הסיעודי והרפואי המטפל בך הינם מקור המידע הזמין והמהימן ביותר. אל תהסס לפנות אליהם בכל שאלה או בעיה שתתעורר.
מומלץ לקרוא גם את החוברת "הטיפול הכימי (כימותרפיה)" של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול. לקבלת החוברת ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע®' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.
*הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
- בחלק מהמקרים ייעשה שימוש במונחים מקצועיים. אם אינך מכיר אותם, אנא פנה לצוות המטפל בך לשם הבהרה.
חזרה למעלה >>
(Peripheral Inserted Central Catheter)
פיק ליין הינו צנתר מרכזי, המורכב מצינורית ארוכה, דקה וגמישה, המוחדרת לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, מעל למרפק, וחלקו המרוחק (TIP) מגיע לווריד מרכזי גדול בכניסה לעלייה הימנית של הלב. חלקו החיצוני של הצנתר נצפה ממוצא הצנתר בעור ועד לקצהו הסגור בפקק ייעודי (needless) (ראה איור לעיל).
על העור מודבק "עוגן", המקבע את הצנתר לעור. בקצה הצנתר קיים סגר, שאינו מאפשר זרימה של הנוזל החוצה. כשהצנתר אינו בשימוש על הסגר להיות סגור.
צנתר פיק ליין קיים עם מספר שונה של נתיבים(לומנים) מאחד עד שלושה. הרופא יבחר עבורך את סוג הצנתר בהתאם לסוג הטיפול המתוכנן לך. לכל נתיב ניתן לחבר עירוי נוזלים או מזרק.
הצנתר מספק גישה קלה ונוחה לווריד עבור מטופל העומד לקבל טיפול כימי, נוזלים, תרופות, דם ומרכיביו במשך חודשים עד שנים, וכן מאפשר לקחת דגימות דם לשם בדיקות מעבדה. התקנת צנתר מרכזי חוסכת מהמטופל את אי הנעימות הכרוכה בדקירות מחט חוזרות ונשנות בוורידי הידיים. בנוסף, הצנתר מאפשר מתן טיפול ביתי, מפחית את הצורך בביקורים בבתי החולים ומשפר באופן זה את איכות החיים.
הצוות המטפל בך ידריך אותך לגבי הליך התקנת הצנתר המרכזי ואופן הטיפול בו, וכמו כן, ייקבע לך מועד לביצוע הפעולה.
א. יש לקבל הסבר מהצוות הרפואי על הצורך בהתקנת צנתר מרכזי ולחתום על טופס הסכמה לביצוע הפעולה.
ב. יש לבצע בדיקות על פי החלטת הרופא, כגון בדיקות דם לתפקודי קרישה, ספירת דם, ולעתים בדיקות נוספות.
ג. יש להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי נטילת תרופות הנלקחות על ידך באופן קבוע, כגון אספירין, קרטייה, קומדין או תרופות למחלת הסוכרת. אנא הבא עמך את התרופות שהינך נוטל בקביעות ביום ביצוע הפעולה.
ד. אם ידועה לך רגישות ליוד יש לדווח על-כך לצוות המטפל ולקבל הכנה כמקובל (ישנם מצבים בהם ישנו קושי טכני המחייב שימוש בחומר ניגודי).
ה. יש להצטייד בהתחייבות כספית מקופת החולים אליה אתה שייך.
הצנתר מוכנס על ידי רופא מיומן, במכון לדימות פולשנית, בפעולה סטרילית, המתבצעת בהרדמה מקומית. תחילה מרדימים את שכבת העור באזור הזרוע (יש מקומות שבהם משתמשים לשם כך במשחת אלחוש). בהמשך, הרופא מכניס מוליך (guide) בעקבותיו מוחדר צינור גמיש (הצנתר) דרך וריד גדול וקצהו מגיע לעלייה הימנית של הלב.
בסיום הפעולה, מקבעים את חלקו החיצוני של הצנתר לזרוע בעזרת מדבקה המהווה "עוגן" והאזור נחבש בחבישה סטרילית ייעודית. התהליך אינו אמור להימשך זמן רב ולרוב אינו גורם לכאב. ייתכן ובהמשך תחוש כאב קל ולחץ בזרוע. תוכל לבקש תרופה לשיכוך כאבים במידת הצורך. לאחר הפעולה, תהיה בהשגחה רפואית סיעודית למשך מספר שעות. תוכל לשתות ולאכול באופן חופשי. בדרך כלל, ניתן להשתמש בצנתר מיד לאחר הכנסתו.
במטרה לשמור על תקינותו ותפעולו התקין של הצנתר יש לבצע את הפעולות הבאות:
על מנת למנוע הרטבת החבישה בעת המקלחת, ניתן להשתמש בניילון נצמד כדי לעטוף את חלק הזרוע שבה נמצא הצנתר.
כל הפעולות הללו יתבצעו אן ורק על ידי הצוות המטפל בן, אלא אם כן הודרכת לכן.
זיהום
במקום מוצא הצנתר מהעור או מסביב לו עלול להתפתח זיהום. אם האזור כואב, אדום, חם, נפוח, מפריש או אם חום גופך עולה, עליך לדווח על כך לצוות המטפל. אם חום גופך עולה על 38°C ואתה חש צמרמורות, עליך לפנות מיד לסיוע רפואי.
קרישי דם
ייתכן שייווצר קריש דם (טרומבוזה) בתוך הווריד, מחוץ לצנתר או בצנתר עצמו. אם הנך מבחין בנפיחות הזרוע, או אם לא ניתן לשטוף את הצנתר והעירוי אינו פועל, ייתכן שיש חסימה בצנתר ויש לפנות מיד לצוות המטפל בך.
קרע או חתך בצנתר
חשוב לשמור שהצנתר לא ייחתך או ייקרע. אין להשתמש במספריים בקרבת הצנתר. אם זיהית קרע או חתך של הצנתר, יש לוודא שהסגר סגור מעל מקום הקרע ולפנות מיד לצוות המטפל.
היפרדות הפקק המיוחד שבקצה הצנתר
חשוב להקפיד שהפקק הייעודי המחובר לקצה הצנתר יהיה סגור היטב. אם הוא התנתק מקצה הצנתר, בדוק שהסגר סגור במקום המיועד לכך, נקה את קצה הצנתר בפד סטרילי הטבול בתמיסת חיטוי, וחבר פקק נקי (דאג שיהיה לך פקק חלופי). אין להשתמש בפקק שהתנתק.
שליפת הצנתר ספונטנית באופן מלא או חלקי ממקומו
אם הצנתר נמשך בחלקו החוצה, פנה מיד לצוות המטפל. יש להקפיד על קיבועו לזרוע על מנת למנוע את יציאתו. אם הצנתר נשלף במלואו, עליך ללחוץ על מקום מוצא הצנתר במשך כ-20 דקות ולפנות מיד לצוות המטפל.
בתום הטיפול הרופא יוציא את הצנתר באמצעות משיכתו בעדינות החוצה. ההליך אינו כואב, ונמשך מספר שניות בלבד. עם הוצאתו, עליך ללחוץ על מקום מוצא הצנתר בפד במשך כ-20 דקות.
(Port - A - Cath, Implantable ports)
צנתר מרכזי מסוג פורט הוא התקן המורכב מקופסית בצורת גליל, בקוטר של מספר ס"מ, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת עורית לווריד מרכזי. קצה הצנתר (TIP) מגיע לכניסה לעלייה הימנית בלב.
המכסה העליון של הקופסית עשוי מסיליקון. חיבור מערכת העירוי לצנתר המרכזי נעשה באמצעות מחט מיוחדת (Non Coring Needle) המוחדרת לעור ומחוברת לצינורית. כלל המערכת נקראת גריפר (Gripper). צנתר הפורט ייראה כבליטה קטנה בעור, שניתן יהיה למששה, אך לא לראותה (ראה איור).
הפורט מספק גישה קלה ונוחה לווריד מרכזי וניתן לעשות בו שימוש לקבלת טיפול כימי, נוזלים, תרופות, דם ומרכיביו לאורך שנים, וכן מאפשר נטילת דגימות דם לבדיקות מעבדה. הפורט מאפשר מתן טיפול ביתי, מפחית את הצורך בביקורים בבתי החולים ומשפר באופן זה את איכות החיים של המטופל.
הצוות המטפל בך ידריך אותך לגבי הליך הכנסת הפורט, הכרוך בהליך ניתוחי קצר, והטיפול השוטף בו לאחר שיוכנס. כמו כן, ייקבע לך מועד לביצוע הפעולה.
ב. יש לבצע בדיקות על פי החלטת הרופא, כגון: בדיקות דם לתפקודי קרישה, ספירת דם, ולעתים בדיקות נוספות.
ג. יש להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי המשך נטילת תרופות קבועות, כגון אספירין, קרטייה, קומדין או תרופות למחלת הסוכרת.
ד. אם ידועה רגישות ליוד יש לדווח על-כך ולקבל הכנה כמקובל (ישנם מצבים בהם ישנו קושי טכני, המחייב שימוש בחומר ניגודי).
ההתקן יוכנס על ידי רופא מיומן בבית החולים, ביחידה לרדיולוגיה פולשנית (אנגיו). תחת הרדמה מקומית ובתנאים סטריליים, דוקרים וריד צווארי ומכניסים לתוכו מוליך (guide). בסמוך, בדופן בית החזה יוצרים כיס לקופסית הפורט ומכניסים אותה מתחת לעור. יוצרים תעלה מחברת בין הקופסית לווריד הצווארי ומעבירים בה צינורית מחברת. קצה הצינורית (TIP) נמצא בפתח הכניסה לעלייה הימנית של הלב.
שני החתכים (באזור הקופסית והווריד המרכזי) ייתפרו בתום הניתוח. בתום הפעולה תוכל לראות ולמשש בליטה קטנה על פני העור. אם ההתקן יוחדר לתוך וריד בזרוע, יבוצע החתך בחלק הפנימי של הזרוע.
במקרים בהם יש צורך בשימוש מיידי בפורט, בתיאום עם המצנתר, יחובר גריפר בחדר היחידה לרדיולוגיה פולשנית (אנגיו) מיד לאחר התקנת הפורט. בעת הפעולה אתה עשוי לחוש מידה מסוימת של לחץ באזור ההחדרה. בתום הפעולה יבוצע צילום רנטגן של בית החזה כדי לוודא שההתקן נמצא במקום הנכון.
בסיום הפעולה תזדקק להשגחה רפואית במשך מספר שעות. אזורי החתך יכוסו בתחבושת לאחר ההליך והאחות תעקוב אחר מקום הניתוח.
בימים הראשונים לאחר ההחדרה ייתכן שתחוש כאב, או שיופיע שטף דם קל, או שתחוש בקיומו של "גוף זר". ניתן להשתמש במשככי כאבים במידת הצורך. עליך לעקוב אחר הופעת אודם, נפיחות, דימום, כאב או חום סביב החתכים. אם מופיע אחד מהסימנים האלה, הודע על כך מיד לצוות המטפל בך.
אם קיים כרטיס צנתר אישי במקום בו אתה מטופל, דאג להצטייד בו מיד לאחר הכנסת הפורט. הכרטיס יהווה מסמן שבו יתועדו כל הפעולות שיבוצעו בעתיד בצנתר, בכל מקום שבו תטופל. באחריותן לשאת אותו עמן ולהציגו בפני הצוות המטפל.
ניתן להשתמש בפורט סמוך לאחר הכנסתו. את העור המכסה את הפורט ניתן "להרדים" בעזרת משחת אלחוש (EMLA) בכדי להפחית את כאב הדקירה לפני קבלת טיפול או לקיחת דגימות דם. את המשחה יש למרוח כחצי שעה קודם לכל פעולה מתוכננת. לאחר מכן העור יחוטא בחומר חיטוי וניתן יהיה להשתמש בפורט.
ניתן להשתמש בפורט אך ורק במחט הייעודית (Non Coring Needle) המוכנסת דרך העור לתוך כיס הפורט (ראה איור בעמי 9). בעת הכנסת המחט תחוש דקירה קלה בלבד. אם אתה מקבל טיפול קצר, תוצא המחט מהקופסית בסיום הפעולה. לטיפולים ארוכים יותר, תקובע המחט לעור באמצעות תחבושת, על מנת להחזיקה במקומה עד להוצאתה בגמר הטיפול.
ישנן מספר פעולות שעליך להקפיד לבצע על מנת לשמור על תקינות הצנתר:
יש לחבוש את אזור הניתוח רק בימים הראשונים לאחר הכנסת הפורט. בהמשך, אין צורך בחבישה.
יש להיות ערני לזיהוי בעיות אפשריות, כמפורט בהמשך.
בתוך הצינורית או מסביב לפורט עלול להתפתח זיהום. עליך לדווח לצוות המטפל בך במקרים הבאים:
ייתכן שייווצר קריש דם (טרומבוזה) בתוך הווריד מחוץ לצנתר, בקופסית הפורט או בצנתר עצמו. אם אתה מבחין בנפיחות הזרוע, או שלא ניתן לשטוף את הצנתר והעירוי אינו פועל, עליך לפנות מיד לצוות המטפל בך.
קרע או חתן פנימי בצנתר
במידה ותחוש כאב או נפיחות בעת קבלת עירוי או בעת שטיפת צנתר מסוג פורט, ייתכן שמדובר בקרע פנימי של הצנתר. במקרה כזה, עליך לפנות מיידית לצוות המטפל בך.
ההתקן יוסר כאשר לא יהיה בו צורך, או אם תתעוררנה בעיות שתחייבנה את הוצאתו.
בדרך כלל, יבצע זאת רופא בהרדמה מקומית. הרופא יבצע חתך קטן מעל למקום הפורט
ויסירו. לאחר מכן תימשך הצינורית מתוך הווריד. הפצע ייתפר ויכוסה בתחבושת קטנה.
אתה עלול לחוש כאב קל לאחר הסרת צנתר מסוג פורט. משכך כאבים יקל עליך.
תמיד תוכל לפנות לצוות המטפל בך בכל שאלה שתעורר.
צנתר ההיקמן הינו צנתר מרכזי, המורכב מצינורית גמישה וארוכה, המוחדרת באזור חלקו העליון של בית החזה, דרך תעלה תת עורית לווריד מרכזי. חלקו הנגלה מתחיל ממוצא הצנתר ומסתיים בפקק ייעודי מסוג נידלס (needless) וקצהו (TIP) מגיע לכניסה לעלייה הימנית של הלב. לאורך הצינורית הנמצאת בתעלה התת עורית, קיים שרוול, המשמש לקיבוע פנימי של הצנתר. השרוול נועד למנוע יציאה של הצנתר מהווריד וחדירת חיידקים. בחלק החיצוני של הצנתר נמצא סגר בטיחותי, כאמצעי זהירות נוסף שנועד למנוע יציאת דם דרך הצנתר. הסגר ממוקם באזור המעובה של הצנתר ואמור למנוע בו קרע בעת הסגירה (ראה איור).
הצנתר מספק גישה קלה ונוחה לווריד מרכזי, למטופל המתוכנן לקבל טיפול כימי, נוזלים, תרופות, דם ומרכיביו למשך זמן רב (חודשים עד שנים), וכן מאפשר לקחת דגימות דם לשם בדיקות מעבדה. הכנסת הצנתר תחסוך ממך את אי הנעימות הכרוכה בדקירות מחט חוזרות ונשנות בוורידי הידיים. הצנתר מאפשר מתן טיפול ביתי, מפחית את הצורך בביקורים בבתי החולים ומשפר באופן זה את איכות החיים.
הצוות המטפל בך ידריך אותך לגבי הליך הכנסת הצנתר והטיפול השוטף לאחר שיוכנס. כמו כן ייקבע לך מועד לביצוע הפעולה.
א. לחתום על טופס הסכמה לביצוע הפעולה, לאחר קבלת הסבר מרופא.
ב. לבצע בדיקות שונות, לפי החלטת הרופא, כגון בדיקות דם לתפקודי קרישה, ספירת דם, ולעתים בדיקות נוספות.
ג. אם אתה נוטל תרופות למניעת קרישת דם, כגון: אספירין, קרטיה, קומדין, או תרופות למחלת הסוכרת, עליך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי אופן נטילתן או הפסקתן. אנא הבא עמך את תרופותיך ביום הפעולה.
ד. אם ידועה רגישות ליוד יש לדווח על-כך לצוות שיכין אותך בהתאם (ישנם מצבים בהם ישנו קושי טכני המחייב שימוש בחומר ניגודי).
ה. דאג להצטייד בהתחייבות כספית מקופת החולים אליה אתה משתייך.
מומלץ להגיע עם מלווה.
ההתקן יוכנס בבית חולים, בחדר ניתוחים הנעשים באשפוז יום (אמבולטורי) או ביחידת הרדיולוגיה, תחת הרדמה מקומית. באמצעות חתך קטן, בחלקו העליון של בית החזה, יוחדר הצנתר מתחת לעור, ומשם באמצעות יצירת תעלה תת עורית, יוכנס לווריד מרכזי. הצנתר ייתפר בשני מקומות לעור: הראשון באזור ההחדרה בעור והשני בכניסה לווריד המרכזי. החלק המרוחק של הצנתר יגיע עד לכניסה של העלייה הימנית של הלב. בסיום הפעולה ייתכן שתחוש כאב קל. תרופה לשיכוך כאבים יכולה להקל עליך. בסיום הפעולה תישאר בהשגחה רפואית סיעודית למשך מספר שעות, אזורי החתך ייחבשו בגמר הפעולה, והתחבושת תישאר במקומה עד לריפוי החתך.
אם קיים כרטיס צנתר אישי במקום בו אתה מטופל, דאג להצטייד בו מיד לאחר הכנסת הצנתר. הכרטיס יהווה מסמן שבו יתועדו כל הפעולות שיבוצעו בצנתר בעתיד, בכל מקום שבו תטופל. באחריותן לשאת אותו עמן ולהציגו בפני הצוות המטפל.
ישנן מספר פעולות שעליך לוודא את ביצוען על מנת לשמור על תקינות הצנתר:
יש להחליף את החבישה על מוצא הצנתר, בדרך כלל בתדירות של אחת לשבוע, אלא אם כן התלכלכה, נרטבה או התקלפה. יש להימנע מהרטבת החבישה בעת המקלחת. אם נרטבה התחבושת, יש להחליפה מיד.כל הפעולות הללו יתבצעו אן ורק ע"י הצוות המטפל בן, אלא אם הודרכת לכן.
עליך להיות ערני לזיהוי בעיות אפשריות, כמפורט בהמשך.
במקום מוצא הצנתר בעור או מסביב לו עלול להתפתח זיהום. אם האזור כואב, אדום, חם, נפוח או מפריש, או אם חום הגוף עולה, יש לדווח על כך לצוות המטפל. אם חום גופך עולה על 38°C או אם אתה חש צמרמורות, עלין לפנות מיד לסיוע רפואי.
ייתכן שייווצר קריש דם (טרומבוזה) בתוך הווריד, מחוץ לצנתר או בצנתר עצמו. אם הנך מבחין בנפיחות באזור הצנתר, או אם לא ניתן לשטוף את הצנתר והעירוי אינו פועל, ייתכן שיש חסימה. עליך לפנות מיד לצוות המטפל בך.
חשוב לשמור שהצנתר לא ייחתך או ייקרע. אין להשתמש במספריים בקרבת הצנתר. אם זיהית קרע או חתך של הצנתר, יש לוודא שהסגר סגור מעל מקום הקרע, לחבוש את אזור הקרע בפדים סטריליים הטבולים בתמיסת חיטוי ולפנות מיד לצוות המטפל.
חשוב להקפיד שהפקק המחובר לקצה הצנתר יהיה סגור היטב. אם הוא התנתק מקצה הצנתר, בדוק שהסגר סגור במקום המיועד לכך, נקה את קצה הצנתר בפד סטרילי הטבול בתמיסת חיטוי, וחבר פקק נקי. דאג שיהיה לך תמיד פקק חלופי. אין להשתמש בפקק שהתנתק.
שליפת הצנתר באופן מלא או חלקי ממקומו
אם הצנתר נשלף בחלקו, פנה מיד לצוות המטפל. כדי למנוע את יציאתו, יש להקפיד על קיבועו לעור החזה והבטן. אם הצנתר יצא במלואו, עליך ללחוץ על מקום מוצא הצנתר במשך כ-20 דקות ולפנות מיד לצוות המטפל.
בתום הטיפולים יוצא הצנתר בתהליך ניתוחי קצר על ידי כירורג או רדיולוג. ההליך אינו כואב ונמשך מספר דקות.
(רוב השאלות מתייחסות לצנתרים מסוג "היקמן" ו-"פיק ליין")
קופת החולים שלך תכסה את עלויות רכישת הצנתר והכנסתו.
תוכל להתקלח, אבל יש להימנע מהרטבת החבישה. מומלץ להגן על מוצא הצנתר והחבישה בעזרת ניילון נצמד. בכל מקרה שהחבישה נרטבת יש להחליפה מיד.
מוצא הצנתר צריך להיות תמיד חבוש. סוג החבישה ותדירות ההחלפה תלויים בגישה של הצוות המטפל ובנוחותך.
יש מספר אמצעי חבישה חלופיים. היה ערני לשינויים בעור בקרבת יציאת הצנתר. הסיכון לזיהום עולה כאשר האדמומית שעל העור מתגברת.
דאג שהצנתר יישטף מיד כשאתה נזכר בכך.
עליך לדווח על התקלה בהקדם לצוות המטפל. הצוות יבדוק מה מונע את חדירת נוזל השטיפה. לעתים ניתן לפתור את הבעיה באמצעים פשוטים. כאשר החסימה אינה ניתנת לתיקון, יש להוציא את הצנתר.
בדרך כלל הצנתר יהיה מקובע. אם חלק מהצנתר נמשך החוצה אנא פנה לצוות המטפל בך. אם הצנתר נשלף כולו, עליך ללחוץ על פתח היציאה (רצוי בעזרת פד) במשך כ-20 דקות ולפנות מיד לצוות המטפל.
הצנתר אינו מפריע לקיום יחסי מין. מספר אמצעי בטיחות עשויים להקנות לך ביטחון בזמן קיום פעילות מינית ויפחיתו את חששותיך. החבישה צריכה להיות תקינה, והצנתר צריך להיות מכוסה בשלמותו בתחבושת ומהודק לגוף, כך שלא יזוז בחופשיות.
חשוב שאדם נוסף ידע כיצד לטפל בצנתר שלך. כאשר אתה חש ברע ומתקשה לבצע את הטיפול, הוא יוכל לסייע לך ואף לבצע את הטיפול במקומך. כמו כן, חשוב כי אדם נוסף ידע לסייע בכל מצב.
כימיקלים מסוימים עלולים לפגוע בצנתר. חשוב שלא תשתמש בחומרים כלשהם מלבד אלה שהומלצו על ידי הצוות. אצטון או חומרי ניקוי אחרים אסורים בהחלט לשימוש.
מידע נוסף בנושא
יהודית דרייר RN MA, מנהלת הסיעוד, מרכז דוידוף, המרכז הרפואי רבין; מזל אלמוג RN BA, אחות אחראית מכון לדימות פולשנית, המרכז הרפואי רבין; ליויה כסלו RN MA, אחות ראשית באגודה למלחמה בסרטן.
תודתנו נתונה לד"ר משה ישורון, מנהל היחידה להשתלת מוח עצם מרכז דוידוף, המרכז הרפואי רבין, על הארותיו והערותיו.
דצמבר 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על צנתרים מרכזיים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.