לתרומה
חפש
מחלות סרטן
גידולי מוח

גידולי מוח

עוד בנושא


מבוא

גידולים ראשוניים ושניוניים במוח

סוגים של גידולי מוח

גורמי סיכון

קביעת דרגת המחלה

תסמינים של גידולי מוח

כיצד מאבחנים גידולי מוח

הטיפול בגידולי מוח

ניתוח

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפול בתסמיני המחלה

מעקב

רפואה משלימה ומשולבת

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ולבני משפחותיהם





מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על גידולי מוח סרטניים. אנו מקווים שהחוברת תצליח לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולאפשרויות הטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך - כיוון שסוג כזה של מידע יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך.


מהו סרטן?

הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה זה מזה, אבל רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. במידה והתהליך יוצא מכלל שליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי 'גידול'. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.





בגידול שפיר התאים ממשיכים לגדול באזור המקורי, ואף עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים, אך אינם מתפשטים ושולחים גרורות לאיברים אחרים בגוף.

גידול ממאיר נוטה לפלוש לרקמות סמוכות ואף להרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידולים שניוניים או גרורות. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר ממאה סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.


מבנה המוח וחוט השדרה

המוח וחוט השדרה מרכיבים את מערכת העצבים המרכזית (CNS), שהיא מרכז הבקרה לתפקודי הגוף. המוח שולט באופן שבו אנו חושבים, מרגישים, מדברים ומניעים איברים בגופנו. המוח שולט גם בתפקודים אחרים בגוף, שאנחנו לא נותנים עליהם את הדעת, כגון נשימה ודופק הלב. המוח, המוגן על ידי עצמות הגולגולת, מורכב משלושה חלקים עיקריים: המוח הגדול (cerebrum), המוח הקטן (cerebellum) וגזע המוח (brain stem).


חוט השדרה הוא חלק מוארך ממערכת העצבים, העובר לאורך החלל שבעמוד השדרה - הוא המשכו של המוח, ובאמצעותו שולח המוח פקודות לאיברים השונים בגוף כולו, ומקבל מידע מאיברים אלו. חוט השדרה מוגן כולו על ידי חוליות עמוד השדרה. שלוש שכבות של קרומי המוח (Meninges) מכסות את המוח ואת חוט השדרה ומפרידות את המוח מהגולגולת. במרווח שבין שתיים משכבות אלו מצוי נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal Fluid) שתפקידו לשמש שכבת מגן למוח ולהעביר חומרי הזנה אל תוך המוח ולסלק ממנו פסולת.





תאי עצב (נוירונים)

המוח מורכב ממיליארדים של תאי עצב, הנקראים גם נוירונים (Neurons). בשונה מהתאים בשאר האיברים בגוף, הנוירונים אינם מתחלפים ואינם מתחדשים. למעשה, אנו נולדים עם כמות מסוימת של נוירונים, ובמרוצת חיינו הבוגרים פוחתת כמות זו בהדרגה. התקשורת בין תאי העצב ובינם לבין חלקים אחרים בגוף נעשית באמצעות נוירוטרנסמיטורים.


תאי גליה (glia)

תאי תמיכה המספקים הגנה לנוירונים. תאי גליה מתרבים במשך החיים, ובניגוד לנוירונים הם אינם מייצרים ולא מוליכים דחף עצבי. קיימים מספר סוגים של תאי גליה, כולל אסטרוציטים, מיקרוגליה, אוליגודנדרוציטים ותאים אפנדימליים. סרטן של תאי גליה נקרא 'גליומה'.


מבנה המוח

המוח הגדול (cerebrum): מחולק למספר אונות ושולט על מגוון תפקודים, כולל יכולת תנועה, ראייה, שפה ותפקודים קוגניטיביים גבוהים.

האונה הקדמית (פרונטלית, Frontal) - אחראית על חשיבה, זיכרון, תכנון, פתרון בעיות והתנהגות. חלקה האחורי של אונה זו אחראי על התפקוד המוטורי של הצד הנגדי.

האונה הקודקודית (פריאטלית Parietal) - אחראית על תפקודי שפה, יכולות חישוב, תחושה ותפיסה מרחבית.

האונה הרקתית (טמפורלית Temporal) - אחראית על הרגשות והזיכרון, על יכולות ההבנה ועל עיבוד נתוני ריח ושמיעה. אונה זו עוזרת גם בארגון מידע ולמידה.

האונה העורפית (אוקסיפיטלית Occipital) - אחראית על עיבוד נתוני ראייה, צבע, צורה ומרחק.

האינסולה - מעורבת במספר תהליכים ותפקודים מוחיים מורכבים, בהם יצירת חוויות רגשיות, מודעות לסביבה ולתהליכים המתרחשים בגופנו, ויסות הומאוסטטי של הגוף, תהליכי תפיסה, שליטה מוטורית, תפקוד קוגניטיבי וחוויה בין-אישית. האינסולה מעורבת גם במגוון של פסיכופתולוגיות.

המוח הקטן (cerebellum): ממוקם בחלקו האחורי של המוח, מאחורי גזע המוח. תפקידו העיקרי של המוח הקטן הוא לווסת את תנועות הגוף ולשמור על שיווי המשקל ועל טונוס השרירים. המוח הקטן משתתף בתכנון ובתזמון של תנועות וביצירת תיאום בין השרירים הרצוניים, לצורך ביצוע של תנועות מיומנות ומורכבות. המוח הקטן יכול לתקן תנועות בזמן אמת, תוך שימוש במידע המגיע אליו מהסביבה ומהמוח.

גזע המוח (brain stem): נמצא בחלק התחתון של המוח ומחבר את המוח הגדול לחוט השדרה. גזע המוח אחראי על פעולות בסיסיות, כגון הכרה וערנות, ויסות טמפרטורת הגוף, ויסות לחץ הדם, הנשימה ופעימות הלב. כמו כן, הוא אחראי על תנועת העיניים, פעולת האישונים ורפלקס הבליעה.

בלוטת יותרת המוח (Pituitary gland): בלוטה קטנה הממוקמת באוכף התורכי בבסיס הגולגולת, האחראית על הפרשת הורמונים כגון הורמון גדילה ופרולקטין אשר מווסתים את הפעילות של בלוטות אחרות בגוף, המייצרות בתגובה סטרואידים הורמוני מין ועוד.






גידולים ראשוניים ושניוניים במוח

גידולים ממאירים ראשוניים במוח

הכוונה לגידולים שהתפתחו מתאי המוח עצמו, לרוב מקורם בתאי הגליה, והם אינם גרורות של גידול סרטני במקום אחר בגוף. גידולים אלה יכולים להופיע בכל מקום במוח ולרוב אינם שולחים גרורות אל מחוץ למוח. הטיפול המקובל במרבית המקרים הוא כריתת הגידול בניתוח. לאחר הניתוח, בדרך כלל יש צורך בטיפולים משלימים בקרינה ו/או בכימותרפיה. אם הגידול חוזר ניתן לעיתים לבצע כריתה חוזרת. במקרים שבהם לא ניתן לבצע כריתה כירורגית, יש צורך במתן טיפולים תרופתיים או בקרינה.


גידולים שניוניים במוח

גידול שניוני במוח הוא גידול סרטני שמקורו בגידול סרטני באיבר אחר בגוף, דוגמת השד, הריאה או המעי הגס, ובהמשך התפשט ושלח גרורות למוח. הוא נקרא גם 'סרטן גרורתי' או 'גרורות במוח'. בעת אבחון המחלה יאמר לך הרופא המטפל אם מדובר בגידול ראשוני או שניוני. במבוגרים גידולים שניוניים במוח שכיחים יותר מגידולים ראשוניים.

חוברת זו עוסקת בגידולים ממאירים ראשוניים במוח. למידע על גידולי מוח שניוניים (גרורות) ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995, או לאתר האגודה באינטרנט.






סוגים של גידולי מוח

קיימים סוגים רבים של גידולי מוח. בדרך כלל הם נקראים על שם סוג תאי המוח שמהם הם התפתחו או על שם האזור במוח שבו התחיל הגידול. לעיתים לא ניתן לקבוע את המקור המדויק של הגידול.


גליומות (Gliomas)

מקורם בתאי הגליה, והם ומהווים כ-30% מגידולי המוח הראשוניים. סוגי הגליומות נקראים בהתאם לתאי הגליה מהם נוצרו.

סוגים של גליומות:

אסטרוציטומה (Astrocytoma) - הגליומה הנפוצה ביותר. מתפתחת מתאים )אסטרוציטים( דמויי כוכב. קיימים ארבעה סוגים של אסטרוציטומה:

  • אסטרוציטומה פילוציטית (Pilocytic astrocytoma) - גידול בדרגה 1 (WHO1). גדל לרוב בקצב איטי, לרוב שפיר, ואינו נוטה לפלוש לרקמות סמוכות. מופיע לרוב מתחת לגיל 30.
  • אסטרוציטומה מדרגה נמוכה (Low grade astrocytoma) - גידול בדרגה 2 (WHO2). גדל בקצב איטי ועלול לפלוש לרקמות סמוכות להפוך לגידול מדרגת ממאירות גבוהה יותר.
  • אסטרוציטומה אנאפלסטית (Anaplastic astrocytoma) - גליומה בדרגה 3 (WHO3). גידול ממאיר שיכול לצמוח במהירות ולהתפשט לרקמות סמוכות.
  • גליובלסטומה (GBM) - אסטרוציטומה בדרגה 4 (WHO4). גידול ממאיר ואגרסיבי אשר צומח בקצב מהיר ומתפשט לרקמות סמוכות.


אוליגודנדרוגליומה (Oligodendrogliomas) - גידולים שמקורם בתאים מסוג אוליגודנדרוציטים, תאי גליה אשר באופן תקין מייצרים את שכבת המיאלין, המעטה השומני שעוטף את תאי העצב. גידול מסוג אוליגודנדרוגליומה יכול להיות גידול בדרגה 2 (WHO2) המתפתח באיטיות או גידול בדרגה 3 (WHO3), המכונה אוליגודנדרוגליומה אנאפלסטית (Anaplastic Oligodendroglioma), גידול ממאיר בעל קצב צמיחה מהיר.


אפנדימומה (Ependymoma) - סוג נדיר של גליומה אשר מקורו בתאים האפנדימליים המצפים את חדרי המוח ואת התעלה המרכזית של חוט השדרה. לרוב מדובר בגידולים בדרגת ממאירות נמוכה, הממוקמים בחללי הנוזלים בתוך המוח (חדרי המוח) ומתפתחים לאט. אפנדימומה ממאירה הגדלה בקצב מהיר יותר מכונה אפנדימומה אנאפלסטית (Anaplastic Ependymoma).


גליומה של גזע המוח - גידול גליאלי אשר יכול להיות בדרגות ממאירות שונות וצומח בתוך גזע המוח.


גידולים שאינם גליומות

מנינגיומה (Meningioma) - מנינגיומה היא גידול מוחי ראשוני נפוץ ביותר (מהווה כ-25% מכלל גידולי המוח הראשוניים). מקור הגידול בקרום המוח. קיימות שלוש דרגות, ולרוב הוא אינו ממאיר, אך עלול לגרום לתסמינים חמורים אם הוא לוחץ על המוח או על חוט השדרה או חודר לרקמת המוח.


לימפומה של מערכת העצבים המרכזית (CNS) - לימפומה היא גידול ממאיר של המערכת הלימפטית, המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הגוף. לימפומות המתפתחות במוח נקראות ׳לימפומות ראשוניות של מערכת העצבים המרכזית׳. גידולים מסוג זה הם נדירים. אנשים עם פגיעה במערכת החיסונית נמצאים בסיכון גבוה יותר לסוג זה של גידול מוח.


גידולים באזור בלוטת האצטרובל (Pineal Region Tumors) - בלוטת האצטרובל ממוקמת בחלק האחורי של חדרי המוח, מתחת לאזור המפריד בין שתי המיספירות המוח. גידולים באזור זה הם נדירים ויכולים להיות מורכבים מכמה סוגי תאים. הגידולים השכיחים ביותר בבלוטת האצטרובל הם גרמינומות (Germinomas), גידולים אחרים באותו אזור הם טרטומות (Teratomas), פינאוציטומות (Pineocytomas) ופינאבלסטומות (Pineoblastomas).


גידולים בחוט השדרה (Spinal tumours) - גידולים מסוגים שונים, שפירים או ממאירים, יכולים להתחיל באזור זה.


מדולובלסטומה (Medulloblastoma) - גידול הממוקם במוח הקטן, שהוא חלק ממערכת העצבים המרכזית. גידול זה מתפתח מתאים שנשארו מהשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית. מדולובלסטומה היא גידול המוח השכיח ביותר בקרב ילדים, אך היא נדירה בקרב מבוגרים.


קרניופרינגיומה (Craniopharyngioma) - גידול שפיר שמתחיל בסמוך לבלוטת יותרת המוח הנמצאת בסמוך לבסיס המוח. מכיוון שהוא נוצר קרוב מאוד לעצבי הראייה, הוא עלול לגרום לבעיות ראייה. גידולים אלו נדירים במבוגרים.


שוואננומה (Schwannoma) - גידול נדיר, שפיר לרוב, שמתחיל במעטפת העצבים או ברירית העצבים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה'. לקבלת החוברת ללא תשלום. ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בשיחת חינם לטל'. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.






גורמי סיכון

הגורמים לרוב גידולי המוח הראשוניים אינם ידועים. בדומה לגידולים סרטניים אחרים, גם גידולים במוח אינם מחלה מידבקת. ישנם כמה גורמים העלולים להעלות את הסיכון להתפתחותם של גידולים במוח:

גיל: גידולי מוח יכולים להתפתח בכל גיל, אבל הסבירות להופעתם עולה עם ההתקדמות בגיל. עם זאת, יש סוגים של גידולי מוח ששכיחים יותר בקרב צעירים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'ילדים ומתבגרים חולי סרטן'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בשיחת חינם לטל . 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט. 
בפורום 'צעירים המתמודדים עם מחלת הסרטן' באתר האגודה למלחמה בסרטן ניתן להתייעץ עם מיטב המומחים.


תסמונות גנטיות: חלק קטן מאוד מגידולי המוח מופיעים על רקע תסמונות גנטיות, כגון:

  • Neurofibromatosis 1
  • Neurofibromatosis 2
  • לי-פראומני (syndrome Li-Fraumeni)
  • וון-היפל לינדאו (disease Von Hippel-Lindau)
  • תסמונת טורקו (Turcot syndrome)
  • תסמונת גורלין (Gorlin Syndrome)


טיפולים קודמים בקרינה: אנשים שעברו טיפול בקרינה באזור הראש בתקופת הילדות נמצאים בסיכון גבוה בהשוואה לאחרים לפתח גידול במוח מאוחר יותר בחייהם הבוגרים.


גורמים סביבתיים: טלפונים סלולריים פולטים קרינה בתדרי רדיו (RF) ולא קרינה מייננת מהסוג העלול לגרום לסרטן על ידי פגיעה בדנ"א שבתאים. קשר אפשרי בין השימוש בטלפונים סלולריים ובין גידולי מוח נבדק במחקרים רבים, אולם על פי הנתונים הקיימים אין הוכחה לקשר בינם ובין עלייה בסיכון לגידול מוחי.

עם זאת קיימים מעט מאוד מחקרים על שימוש ארוך טווח (10 שנים או יותר), וטלפונים סלולריים אינם בשימוש מספיק זמן כדי לקבוע את הסיכונים האפשריים בשימוש לכל החיים. על כן, יידרש פרק זמן ארוך יותר ומחקרים נוספים על מנת להגיע למסקנות בעניין. לעת עתה, בעזרת שימוש ברמקול של הטלפון או באוזנייה ניתן להרחיק את המכשיר מהראש.






קביעת דרגת המחלה

הדירוג (grading) מספק מידע על אגרסיביות המחלה ועל קצב התפתחותה, בהתאם למראה התאים בבדיקה מיקרוסקופית. מידע זה יכול לעזור בתכנון הטיפול.

דרגה 1, 2: גידולים מתפתחים לאט ונקראים לעיתים 'גידולים ברמת ממאירות נמוכה' (Low grade).

דרגה 3, 4: גידולים ברמת ממאירות גבוהה (high grade) המתפתחים מהר יחסית.






תסמינים של גידולי מוח

תסמינים יכולים להתפתח בהדרגה או בתוך זמן קצר מאוד - תלוי בסוג הגידול, במיקומו ובקצב גדילתו. לעיתים הגידול מתגלה באקראי ואינו גורם לתסמינים בזמן האבחון. גידול במוח עלול לגרום לתסמינים כלליים כתוצאה מעליית הלחץ בתוך הגולגולת או לתסמינים מקומיים בשל לחץ או פגיעה באזורים תפקודיים במוח הסמוכים לגידול.


תסמינים שנגרמים מלחץ מוגבר בגולגולת

המוח נמצא בתוך גולגולת סגורה בעלת נפח קבוע. התפתחות גידול במוח עלולה להעלות את הלחץ התוך-גולגלתי. התסמינים לרוב נגרמים על ידי הגידול עצמו והבצקת שהוא יוצר או עקב חסימה במעבר של נוזלי המוח והשדרה, מצב המכונה 'הידרוצפלוס'. התסמינים המאפיינים לחץ תוך-גולגולתי מוגבר כוללים: כאבי ראש, בחילות והקאות, הפרעות בראייה, בלבול ואף נטייה לישנוניות. אין ספק שכאבי ראש או בחילות יכולים לנבוע מסיבות רבות אחרות, אך כאשר אחד התסמינים האלה קיים במשך יותר משבוע (ללא היסטוריה של מיגרנות או נטייה לסבול מכאבי ראש) בלי סימן לשיפור, חשוב לפנות לרופא. כאב ראש שנגרם מעלייה בלחץ התוך-גולגולתי עלול להיות קשה במיוחד בשעות הבוקר, ולעיתים יכול אף להעיר מהשינה. הכאב עלול להחמיר בעת שיעול, התעטשות, רכינה לפנים או פעילות גופנית מאומצת, היות שפעולות אלו מעלות את הלחץ התוך-גולגולתי. במצבי קיצון, כאשר הלחץ התוך-גולגולתי עולה מאוד, יכולה להופיע ישנוניות. כלומר נטייה להירדם במהלך היום, ללא סיבה.


פרכוסים

התקפי פרכוסים (עוויתות) הם תסמין שכיח של גידולי מוח הנובעים מפגיעה בקליפת המוח ומופיעים לרוב במקרה של גידולים באזור המוח הגדול. פרכוסים מאופיינים בעוויתות שרירים לא רצוניות אשר יכולות להתבטא ברעידות קטנות או בהתכווצויות גדולות של יד או רגל ואף של הגוף כולו. בזמן ההתקף החולים עלולים לאבד הכרה לזמן קצר, לנשוך את הלשון או את הלחי הפנימית או לפתח רגישות למגע או לריחות שונים. פרכוס יכול להתבטא גם בהפרעות בראייה, בדיבור או בהבנה. אחרי התקף ייתכנו עייפות רבה או בלבול לזמן קצר. נסה לנוח ולתת לעצמך זמן להתאוששות.יש לזכור שהגורם לפרכוס יכול להיות בעיה רפואית אחרת מלבד גידול במוח, אולם אם מופיע פרכוס, חשוב לפנות לטיפול רפואי כדי שניתן יהיה לאבחן את הגורם לו ולטפל בו. פרכוס עלול להתבטא גם בשינויים בראייה, כגון ראייה מטושטשת או כפולה, תנועות עיניים לא תקינות, שדה ראייה מוגבל.


תסמינים אפשריים הקשורים למיקום הגידול

  • גידולים באונה העורפית (Occipital lobe) - הפרעה בשדה הראייה. אם ההפרעה בשדה הראייה אינה נרחבת, לעיתים החולה אינו מודע לכך, ולפעמים בעיה זו מתגלה בבדיקת עיניים שגרתית. פרכוסים באים לידי ביטוי בראיית הבזקי אור.
  • גידולים באונה הרקתית (Temporal lobe) - קשיים בדיבור ובעיות בזיכרון.
  • גידולים באונה הקדמית - שינויים בהתנהגות או באישיות, בעיות זיכרון, חוסר עכבות, הפרעה בשליטה על השתן, הליכה לא יציבה, חולשה בצד אחד של הגוף.
  • גידול באונה הקודקודית - בעיות בדיבור ובהבנה, בעיות בקריאה, בכתיבה או בביצוע חישובים פשוטים, קשיי התמצאות בסביבה, חולשה וחוסר תחושה בצד אחד.
  • גידולים במוח הקטן (Cerebellum) - חוסר תיאום בין איברים בגוף המשפיע על הליכה ודיבור; חוסר יציבות ובעיות בראייה, כולל ראייה מטושטשת והפרעה בתנועות עיניים. גידולים במוח הקטן עלולים לגרום להידרוצפלוס, כלומר הפרעה בזרימת נוזל השדרה והצטברות נוזלי שדרה במוח הגורמים לעלייה בלחץ התוך גולגלתי.
  • גידולים בגזע המוח (Brain stem) - חוסר יציבות והליכה לא מתואמת, סחרחורות, חולשה בשרירי הפנים, ראייה כפולה, קושי בדיבור ובבליעה ואף הידרוצפלוס.
  • גידולים בעצבי הגולגולת (Cranial nerves) - בעיות ראייה או שמיעה, סחרחורות ובעיות שיווי משקל, כאב, חוסר תחושה או חולשה בפנים, בעיות בדיבור או בבליעה.
  • גידולים בקרומי המוח (Meninges) - תלוי במיקום הגידול במוח. יכול לגרום לכאבי ראש בגלל גירוי מקומי של הקרומים או בגלל שהגידול גדול וגורם לעלייה בלחץ התוך-גולגלתי. עלולות להופיע הפרעות בראייה ובתנועה, הפרעות תחושה, זיכרון, שפה ואף ירידה קוגניטיבית.
  • גידולים בבלוטת יותרת המוח (Pituitary gland) - מתחלקים לגידולים מפרישי הורמונים ואז יכולים לגרום לווסת לא סדירה, אי-פריון, הפרשת חלב מהשדיים, עלייה במשקל, עייפות, לחץ דם גבוה, סוכרת, שינויים במצב הרוח והגדלה בממדי כפות הידיים והרגליים. סוג נוסף של גידולי היפופיזה, אינו מפריש הורמונים וגורם להפרעות שונות בשל לחץ על בלוטת יותרת המוח ופגיעה בהפרשת הורמונים מהבלוטה, או בשל לחץ על הכיאזמה, המפגש בין עצבי הראייה, ואז נגרמת הפרעת ראייה המכונה 'המיטנופסיה ביטמפורלית', כלומר פגיעה בשדה הראייה החיצוני.
  • גידולים של עמוד השדרה - תלוי במיקום המדויק של הגידול. עלול לגרום לחוסר תחושה, חולשת גפיים, חוסר קואורדינציה של הגפיים (בדרך כלל בשני צדי הגוף) ולעיתים בעיות בשלפוחית השתן או במעי העלולות לגרות לחוסר שליטה על הסוגרים.


כל התסמינים המוזכרים לעיל עלולים להיגרם גם מסיבות אחרות מלבד גידול במוח. במקרה של הופעת אחד מהתסמינים שתוארו, חשוב לפנות לרופא המטפל לשם בירור.


נהיגה

מכיוון שגידולי מוח יכולים לגרום לשינויים באופן הפעולה של המוח, נהיגה במצב זה עלולה להיות מסוכנת. בדרך כלל אסור לנהוג חצי שנה לפחות מרגע אבחון המחלה. לאחר האבחנה חשוב לעדכן את המרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, משרד הבריאות) ולנהוג לפי הנחייתו.






כיצד מאבחנים גידולי מוח

כאשר מתעורר חשד להימצאות גידול במוח, יתחיל תהליך האבחון על פי רוב אצל רופא המשפחה שלך, אשר יבדוק אותך ויחליט אם להפנותך לנוירוכירורג (מומחה לניתוחי מוח). אבחנות רבות של גידולי מוח נעשות לאחר פינוי למרכז רפואי בעקבות פרכוסים או תסמינים פתאומיים אחרים. בבית החולים יציג לך הרופא שאלות על מצב בריאותך הכללי ועל כל בעיה רפואית קודמת. לאחר מכן תעבור בדיקה גופנית כללית. הרופא יבדוק אותך ויפנה אותך לסדרת בדיקות, על מנת לבחון את מערכת העצבים.


בדיקת מערכת העצבים כוללת:

  • בדיקת התמצאות בזמן, במקום ובסיטואציה - באמצעות הצגת כמה שאלות פשוטות;
  • בדיקת יכולת הדיבור וההבנה ותרגילי חשיבה הכוללים חשבון פשוט;
  • בדיקת עיניים באמצעות מכשיר המאיר את החלק האחורי של העין (אופתלמוסקופ) - על מנת לברר אם הדסקית האופטית בחלקה האחורי של העין נפוחה. נפיחות זו נקראת 'פפילאדמה' והיא מעידה על לחץ מוגבר בתוך הגולגולת.
  • בדיקות שמיעה.
  • בדיקת שרירי הפנים - באמצעות חיוך, הבעות פנים וכדומה.
  • בדיקת תנועות לשון ורפלקס הבליעה.
  • בדיקת התנועה של הידיים והרגליים, כולל בדיקה של הרפלקסים (בברך למשל).
  • בדיקת מערכת התחושה הכוללת את היכולת לחוש דקירת סיכה בעור, אבחנה בין חום לקור וזיהוי חפצים מוכרים (כמו מטבעות) על פי תחושה בלבד.
  • בדיקת שיווי המשקל ותיאום התנועות, למשל באמצעות הליכה של כמה צעדים או ביצוע תנועות חוזרות.


בדיקות הדמיה (דימות)

לרוב, אבחון גידול במוח מתחיל בהדמיית תהודה מגנטית (MRI). אם ה-MRI מראה שיש גידול במוח, תבוצע דגימת רקמה (ביופסיה) לקביעת סוג הגידול.


הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

סריקה לא פולשנית של המוח באמצעות תהודה מגנטית. בדיקת MRI של המוח מאפשרת קבלת תמונות חתך במספר מישורים של כל חלקי המוח. הבדיקה כוללת בדרך כלל הזרקה של חומר ניגוד בשם גדוליניום (Gadolinium) לווריד הזרוע, על מנת לשפר את רגישות הבדיקה. בזמן הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם יש לך חרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) חשוב ליידע את הרופא. במקרה כזה תוכל לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל. תהליך הסריקה אינו גורם כאב, אך הוא מרעיש. תוכל לקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בנוסף תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך לחברה בחדר הבדיקה. הגליל הוא למעשה מגנט רב-עוצמה, ולכן תתבקש להסיר מגופך את כל חפצי המתכת, כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה, לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או סוגים מסוימים של שתלים כירורגיים מנועים מלעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים, אלא לאחר בדיקה וקבלת אישור מיוחד.

קיימים סוגים שונים של MRI כולל MRAה(Magnetic resonance angiography) לצורך הדגמת העורקים במוח או Magnetic resonance venography) MRV) המשמש להדגמתה של המערכת הוורידית במוח.


MRI דיפוזיה (diffusion weighted imaging) - טכניקה המודדת את הדיפוזיה של מולקולות המים במוח. גידולים מסוימים במוח מאופיינים ע"י הגבלת תנועתן של מולקולות המים. טכניקה אחרת הנקראת 'הדמיית זילוף' (perfusion imaging) מדגימה את כמות הדם המגיעה לגידול. ישנם גידולים המאופיינים באנגיוגנזה, כלור באספקה עשירה של דם בהשוואה לאזורים אחרים במוח.

MRI פונקציונלי (fMRI): שיטה המאפשרת, בנוסף למיפוי המבני שמתקבל מה-MRI, מיפוי של תפקודי המוח. הבדיקה התפקודית מבוססת על זיהוי שינוי באות מגנטי מרקמת המוח המתרחש בעקבות שינוי בזרימת דם מחומצן לאזורים בהם תאי המוח הופעלו. במהלך הבדיקה מתבקש הנבדק, השוכב בתוך השדה המגנטי, לבצע מטלות פשוטות הגורמות להפעלת אזורי מוח שונים. סוג המטלות נקבע בהתאם לפעילות המוח הנבדקת.


סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

בדיקת דימות שמבוססת על צילומי רנטגן רבים שמייצרים תמונות מפורטות ומדויקות של הראש. סוג של צילום רנטגן המאפשר להרכיב תמונה תלת־ממדית של פנים הראש, על מנת לזהות את המיקום המדויק של הגידול. הבדיקה נמשכת כמה דקות ואינה מכאיבה ובמהלכה תתבקש לשכב ללא תנועה, כשראשך מונח בפתח הסורק. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה.


לעיתים יש צורך בהזרקת חומר ניגוד לכלי הדם במוח, על מנת להדגים בצורה טובה יותר גידולים מוחיים - אם הם קיימים. הדבר ייעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך. חומר זה עלול לגרום לתחושת גל חום בכל הגוף למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה.

קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד בתום הבדיקה.

בדיקת PET-CT (סריקה טומוגרפית באמצעות פליטת פוזיטרונים)

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטאבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף.

יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשונים. כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של גלוקוז רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים סופגים בדרך כלל כמות רבה יותר של גלוקוז, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך.


אחרי הזריקה תתבקש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד, באווירה שקטה ורגועה תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקח לחדר הסריקה ותתבקש לשכב על מיטה שסביבה טבעת סריקה. מנת הקרינה שתספוג אינה גדולה ממנת הקרינה בצילום רנטגן רגיל. סריקת PET לא מבוצעת באופן שגרתי כדי לאבחן גידולים במוח, אבל יכולה לעזור לגלות אם גידול הוא סרטני (ממאיר) או שפיר ואם הוא ראשוני או משני.


בדיקות נוספות לאבחון גידולי מוח

הרופא המטפל עשוי להפנותך לחלק מהבדיקות הבאות, המשמשות לאבחון גידולי מוח:

CT כלל גופי

במקרים בהם יש חשד לתהליך גרורתי )משני( אשר מקורו בגידול ממאיר בגוף, למשל בריאה, שד, מעי גס ועוד, יבוצע CT כלל גופי על מנת לברר אם קיימת מחלה ממארת בגוף.


בדיקות דם

אין בדיקת דם מסוימת המאפשרת לאתר גידולי מוח, אבל ייתכן שתתבקש לבצע בדיקות דם להערכת מצב בריאותך הכללי. קיימים מארקרים היכולים לרמז על מצב הגידול בגוף אם מדובר בגידול גרורתי.


דגימה (ביופסיה) מוחית

ביופסיה היא נטילת כמות קטנה של רקמת גידול לבדיקה היסטופתולוגית. דגימת הרקמה נשלחת למעבדה הפתולוגית, והפתולוג (רופא המתמחה בבדיקה של תאים) מזהה מהו סוג התאים שמרכיבים אותה ומאבחן את סוג הגידול. ביופסיה נעשית בדרך כלל בהרדמה כללית ומצריכה כמה ימי אשפוז. תחילה נעשית סריקת MRI או CT של המוח, במטרה לגלות את מיקומו המדויק של הגידול. במהלך הביופסיה נעשה שימוש במערכת ניווט, על מנת לתכנן את מסלול הגישה הבטוח ביותר לביצוע הביופסיה. ניתן לבצע ביופסיה במסגרת ניתוח להסרת הגידול כולו, או כהליך נפרד אם הסרת הגידול בשלמותו אינה אפשרית בגלל מיקומו או בשל בריאותו הכללית של המטופל.

ניקור מותני (lumbar puncture)

בדיקה המשמשת בעיקר לאיתור תאים סרטניים בנוזל מוחי-שדרתי המקיף את המוח וחוט השדרה. לצורך בדיקה זו המטופל שוכב על הצד על מיטה כשהברכיים מכופפות לכיוון החזה. בדרך כלל יינתן חומר הרדמה מקומי כדי להקהות את התחושה בגב התחתון. בהליך שואבים במחט קטנה נוזל הנמצא בין עצמות עמוד השדרה. הבדיקה משמשת לעיתים רחוקות בלבד לאבחון גידולים במוח, אך לרוב כאמצעי לקביעת מידת התפשטות הגידול על ידי איתור תאים סרטניים בנוזל סביב חוט השדרה.

בדיקה מולקולרית של הגידול

במצבים מסוימים ייתכן שהצוות המטפל ימליץ לבצע בדיקות מעבדה על דגימת גידול לצורך זיהוי גנים ספציפיים, חלבונים ומארקרים אחרים, לצורך התאמת טיפול או קביעת הפרוגנוזה של המטופל.

לדוגמה:

  • מוטציה בגן isocitrate dehydrogenase) IDH) קיימת במרבית הגליומות מדרגה נמוכה ובאחוזים בודדים בלבד בגליובלסטומה. קשורה לפרוגנוזה טובה.
  • סטטוס מתילציה של methl guanine methyl transferase) MGMT). מתילציה של גן MGMT קשורה לתגובה טובה לכימותרפיה.
  • Co-deletion 1P19Q מחיקה של זרוע קצרה של כרומוזום 1 וזרוע ארוכה של כרומוזום 19 קיימת בגידולים מסוג אוליגודנדרוגליומה.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו שבוע עד שבועיים עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות. תיקבע לך פגישה עם הנוירוכירורג לצורך קבלת האבחנה. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני משפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.







הטיפול בגידולי מוח

ניתן לטפל בגידולים של המוח באמצעות ניתוח לכריתת הגידול, קרינה, כימותרפיה, טיפול בשדות חשמליים מתחלפים או טיפולים ביולוגיים מכווני מטרה או טיפולי אימונותרפיה. הטיפולים יכולים להינתן כטיפול בודד או כמשלב של מספר טיפולים יחד. גידול שניוני של המוח מצריך טיפול שונה מזה של גידול ראשוני במוח. בגידול מוח בדרגה נמוכה, ייתכן כי הטיפול היחיד הדרוש הוא ניתוח, במיוחד אם ניתן להסיר את כל הגידול. אם נותרה שארית גידול לאחר הניתוח, או שהגידול מדרגה גבוהה ומצריך טיפול משלים, ניתן להשתמש בקרינה ובכימותרפיה. תוכנית הטיפול המדויקת תיעשה על ידי הצוות המטפל, בהתחשב במספר גורמים, כולל סוג הגידול, גודלו, דרגתו, מיקומו, מידת התפשטותו ומצב תפקודו ובריאותו הכללי של המטופל.


תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יש להביא בחשבון את גילך, מצב בריאותך הכללי, סוג, שלב ודרגת מחלתך.


הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, לאחר שיציג בפניך את אפשרויות הטיפול. לפני בחירת הטיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהן מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.


יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול "מותאם" באופן אישי לכל אדם שחלה, ומשתנה בהתאם למחלתו הראשונית ומצבו הכללי.


אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. לעיתים אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת,. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: “מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו״. אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.


מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרות הטיפול, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי.






ניתוח

במרבית המקרים של גידולי מוח, ניתוח הוא הטיפול המועדף. מטרת הניתוח כוללת קבלת אבחנה פתולוגית והסרת מרבית הגידול בלי לגרום נזק לרקמות סמוכות. גם כאשר המנתח מצליח להסיר את הגידול המקורי, עלולים להישאר חלקיקים שהם קטנים מכדי שניתן יהיה לראותם או להסירם במהלך הניתוח. לעיתים לא ניתן לבצע ניתוח מכיוון שהגידול נמצא במקום שאינו נגיש למנתח. במקרים בהם הגידול אינו נתיח, הרופא ימליץ על אפשרויות טיפול חלופיות.


מטרות אפשריות שניתן להשיג באמצעות ניתוח:

  • לקיחת דגימה מהגידול, על מנת לוודא מהו סוג הגידול (ביופסיה);
  • הסרת הגידול כולו;
  • כריתה חלקית של הגידול, במצבים שבהם לא ניתן להסיר את כולו בלי לפגוע בתפקוד;
  • ניקוז נוזלים מחדרי המוח, לצורך הפחתת לחץ שנוצר עקב הצטברות נוזלים;
  • השתלת צנתר (קתטר) לאזורים מסוימים במוח, לצורך מתן ישיר של כימותרפיה.


קרניוטומיה (Craniotomy) לכריתת גידול

כריתת גידולים מוחיים מתאפשרת בעזרת קרניוטומיה, הסרה זמנית של חלק מהגולגולת. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה כללית, אולם במקרים שבהם יש צורך לנטר תפקודי שפה במהלך הניתוח, ההליך הכירורגי יבוצע כשהמנותח ער לפחות בחלק מהזמן (אזור הניתוח מאולחש, כדי שהמנותח לא יחוש כאב). ניתוח זה מכונה 'קרניוטומיה בערות'. לאחר חשיפת קליפת המוח יבוצע מיפוי חשמלי (cortical mapping) שמטרתו לזהות אזורי מוח תפקודיים האחראים על השפה או התנועה. בתחילת הניתוח מבוצע גילוח של אזור החתך הניתוחי בלבד. ניתוחי מוח מבוצעים בהנחיית מערכת ניווט המאפשרת גישה מדויקת לאזור הגידול. לאחר פתיחת הגולגולת יזהה המנתח את הגידול ויסירו, תוך שמירה על אזורי מוח סמוכים החיוניים לתפקוד. בשנים האחרונות מוחזר מתלה העצם בתום הסרת הגידול, ומקובע עם ברגים לגולגולת.


במקרים בהם לא ניתן להסיר את הגידול בשלמותו, יוסר רק מה שניתן. ניתוח זה נקרא 'כריתה חלקית' או 'ניתוח להפחתת היקף הגידול' (Debulking). המנתח יידע אותך מראש על הסיכונים הכרוכים בניתוח.


בניתוחים של גליומות משתמשים לרוב בסמן פלואורסנטי הנקרא 5ALA הניתן דרך הפה מספר שעות לפני הניתוח. סמן זה, העובר מטבוליזם על ידי תאי גידול, מאפשר למנתח לזהות באמצעות אור אולטרה-סגול במיקרוסקופ את תאי הגידול אשר עוברים פלואורסנציה, כלומר זוהרים. שימוש בסמן פלואורסנטי 5ALA מאפשר למנתח להבדיל בין אזור גידול ובין רקמת מוח, ולמקסם את מידת כריתת הגידול. בגידולים לכריתת גליומות מדרגה גבוהה קיימת אפשרות, לאחר כריתת הגידול, של השתלת דיסקיות של כימותרפיה בריכוז גבוה מסוג קרמוסטין, אשר מפרישות את הכימותרפיה באיטיות במשך שבועיים-שלושה אל תוך חלל כריתת הגידול.


דלף (צנתר)

כאשר גידולי מוח גורמים לחסימה של זרימת נוזל המוח והשדרה בסביבת המוח - מצב המכונה 'הידרוצפלוס' - נוצר לחץ תוך-גולגלתי מוגבר. במקרה זה ניתן לנתח ולהתקין דלף (המכונה גם צנתר), על מנת לנקז את עודף הנוזלים מהמוח, פעולה שתעצור עלייה נוספת בלחץ התוך- גולגולתי. דלף הוא צינורית הממוקמת במוח ומנקזת באופן מבוקר (דרך שסתום) את הנוזל העודף במוח ומנקזת אותו דרך צינורית תת-עורית אל חלל הבטן. הדלף ממוקם בשכבת התת- עור ואינו נראה לעין.


לפני ניתוח

לפני הניתוח תיבדק על ידי רופא מרדים ותתבקש לעבור בדיקות, על מנת לוודא שמצב בריאותך מאפשר את ביצוע הניתוח. לרוב מדובר בבדיקות דם ובדיקות של תפקודי לב וריאות. אם אתה מעשן, נסה להפסיק או להפחית את מספר הסיגריות, על מנת לצמצם את הסיכון לזיהומים לאחר הניתוח ועל מנת לאפשר ריפוי מהיר יותר של האזור המנותח. לרוב תזומן לאשפוז יום לפני הניתוח או בבוקר היום שבו יבוצע הניתוח. ייתכן שתתבקש ליטול סטרואידים להורדת הבצקת שנוצרת מהגידול. הצוות הרפואי בבית החולים יעדכן אותך במידע נוסף על ניתוח.


לאחר הניתוח

משך שהותך בבית החולים תלוי בהיקף הניתוח ובמצבך. מספר שעות לאחר הניתוח תעבור סריקת CT מוח, כדי לשלול דימום באזור. ב-24 השעות הראשונות לאחר הניתוח תאושפז ביחידה לטיפול נמרץ ותהיה בהשגחה צמודה. בתחילה יבדקו אותך לעיתים קרובות. בדיקות אלה נקראות בדיקות נוירולוגיות. הן כוללות בדיקה של מצב הערנות, בדיקת רפלקסים, בדיקת תגובת האישונים לאור וגם בדיקת דופק, לחץ דם, רמת החמצן בדם ומספר הנשימות בדקה. כשתתעורר לאחר הניתוח ייתכן שתסבול מכאבי ראש, ויינתנו לך משככי כאבים להקלתם. אחרי ניתוח מוח אין בדרך כלל כאבים חזקים, אם אתה חווה כאבים שמחמירים - יש לדווח לרופא או לאחות. ראשך יהיה חבוש וייתכן שיושאר באזור הניתוח נקז למשך יום־יומיים, כדי לנקז הפרשות מפצע הניתוח. לאחר הניתוח מופיעה לעיתים נפיחות בפנים, ובעיקר באזור העיניים, אך זו חולפת כעבור ימים אחדים.


ייתכן שתחובר לעירוי נוזלים כדי להחזיר לגופך נוזלים שאיבד ולשמור על רמה תקינה של נוזלים בגוף. עירוי זה יוסר כאשר תוכל לשתות ולאכול באופן רגיל. לעיתים לאחר הניתוח יש צורך בחיבור צינורית שמוחדרת דרך האף ויורדת דרך הגרון עד הקיבה, במטרה לנקז נוזלים עודפים מהקיבה כדי למנוע הקאות. כמו כן ייתכן שתחובר צינורית (קתטר) אל שלפוחית השתן, לניקוז שתן ביממה הראשונה שלאחר הניתוח. השפעות הניתוח צפויות לחלוף בהדרגה. בבוקר שלמחרת הניתוח, ברגע שהצוות יוודא שמצבך יציב, תועבר למחלקה להמשך ההחלמה, ובמקביל תנותק מהקתטר ומעירוי הנוזלים. לאחר כיממה חשוב להתנייד - תחילה מהמיטה לכורסה, ובהמשך, אם הכול כשורה, רצוי לרדת מהמיטה ולהתחיל ללכת.


התניידות

בימים שלאחר הניתוח, בזמן שאתה שוכב במיטה, חשוב להניע את הידיים והרגליים ולבצע תרגילי נשימה עמוקה, כדי למנוע היווצרות של קרישי דם והתפתחות של דלקת ריאות. הצוות הרפואי ינחה אותך כיצד לבצע את התרגילים ויעודד אותך לקום מהמיטה בהקדם האפשרי. אם לא תוכל להתנייד ביממה שלאחר הניתוח, יהיה עליך לקבל זריקה יומית לדילול דם, במטרה למנוע היווצרות של קרישי דם.


השחרור מבית החולים

משך ההחלמה מהניתוח משתנה מאדם לאדם ותלוי בסוג הניתוח שבוצע. לפני שתשוחרר לביתך, ישוחח עמך הצוות הרפואי לגבי הליווי והתמיכה שניתן להציע לך. חשוב שתקפיד למלא אחר הוראות הצוות. לאחר השחרור הביתה, אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים: עלייה בחום הגוף, אודם או נפיחות באזור המנותח, הקאות, חולשה ונמנום, חולשה בגפיים, בעיות בדיבור או פרכוסים - עליך ליצור קשר באופן מיידי עם הרופא המנתח או עם המחלקה. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח ייתכן שתסבול מעייפות מוגברת. לעיתים תסמינים של עייפות יכולים להימשך מספר שבועות ואף יותר. חשוב שתאפשר לעצמך מנוחה ושתקפיד על תזונה מאוזנת. תוכל לשלב מנוחה עם פעילות גופנית קלה, שמסייעת להתמודד עם העייפות.







טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

סוג הטיפול הנפוץ ביותר בקרינה הוא קרינה חיצונית (EBRT - external beam radiation therapy). מדובר בקרינת X באנרגיה גבוהה, המופקת ממאיץ קווי, כשמקור הקרינה ממוקם בראש המאיץ, מחוץ לגוף (לעומת קרינה מקרוב, ברכיתרפיה, הניתנת באמצעות מקורות קרינה הממוקמים בתוך הגידול, בגוף, ושכמעט ולא משתמשים בה לצורך טיפול בגידולי מוח). אלומות הקרינה משמידות תאים סרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאי המוח הבריאים ולאיברים קריטיים, כגון העיניים, יותרת המוח, עצבי הראייה, האוזן הפנימית וכד׳. הטיפול ניתן ביחידת הקרינה של בית החולים, בדרך כלל ברצף של חמישה ימים בשבוע - ראשון עד חמישי. משכו של מחזור טיפולים נע בין שבוע אחד למספר שבועות, בדרך כלל שבועיים עד שישה שבועות. לפני תחילת הטיפול תקבל מהרופא הסבר על אודות סוג הטיפול שיינתן לך. חשוב לציין כי טיפול בקרינה אינו הופך אותך לרדיואקטיבי, ואין שום סכנה שתשהה בחברת אנשים, כולל ילדים.


טיפול בקרינה יכול לשמש למטרות שונות:

  • לאחר הניתוח, כדי להשמיד תאי גידול שנותרו;
  • כטיפול עיקרי אם ניתוח אינו אפשרי ותרופות אינן יעילות;
  • כדי לטפל במניעה או בהקלת תסמינים.


סוגי קרינה

קרינה כלל מוחית (Whole brain radiation therapy): מיועדת לטיפול בגידול שממוקם באזורים נרחבים במוח ושלא ניתן לטפל בו בצורה נקודתית.


טיפול בקרינה תלת-ממדית קונפורמלית (Three-dimensional conformal radiation therapy או D-CRT3): באמצעות תמונות מסריקות MRI-1 CT נוצר על גבי מחשב מודל תלת- ממדי של הגידול והרקמה הבריאה המקיפה אותו. המודל מסייע לכוון את הקרינה ישירות לעבר הגידול תוך צמצום הפגיעה ברקמה בריאה סמוכה.


טיפול קרינתי עם מודולציה של עוצמת הקרינה (Intensity modulated radiation therapy - IMRT): סוג מתקדם של טיפול קרינתי אשר מתבצע באמצעות מאיץ קווי ממוחשב. בעזרת טכנולוגיה של עלעלי עופרת מונחי מחשב הממוקמים בראש המאיץ, ניתן לקבל עוצמות קרינה שונות בכל אלומת קרינה. מכוונים את אלומות הקרינה מכמה זוויות, וכך ניתן להגביל את מנת הקרינה לרקמות הבריאות, מחד, ולהגדיל את מנת הקרינה לגידול מאידך.


Volumetric modulated arc therapy - VMAT: טכניקה חדשה יותר הדומה ל-IMRT. אלומות קרינה בעוצמות שונות מכוונות לגידול ומסתובבות בקשתות סביב המטופל. התוצאה היא תקיפת המטרה באופן תלת-ממדי שלם, תוך מזעור המנה לרקמות הבריאות, והפחתת זמן הטיפול.


טיפול סטריאוטקטי בקרינה (Stereotactic Radiotherapy): בסוג טיפול זה המאיץ הקווי מקרין קרניים מרוכזות בדיוק מרבי מכמה זוויות חופפות שנפגשות במקום שבו נמצא הגידול המוחי. הפעולה מבוצעת באמצעות הזזת המכשיר במהלך הטיפול או באמצעות כיוון קרניים בודדות מכמה כיוונים. בשיטה זו מנת הקרינה המכוונת לגידול גדולה מאוד, והמנה הנספגת ברקמה הבריאה הסובבת אותו קטנה מאוד. טיפול זה מיועד לרוב לגידולים קטנים שאינם ניתנים להסרה בניתוח או כתחליף לניתוח. טיפול סטראוטקטי בקרינה יכול להינתן במנה גדולה אחת או במספר טיפולים. כאשר הוא ניתן בטיפול אחד הוא נקרא בלשון העם 'רדיו־ כירורגיה סטראוטקטית'. כאשר הטיפול ניתן במחזור של כמה טיפולים הוא נקרא טיפול קרינתי סטראוטקטי רב מקטעי (Fractionated Stereotactic Radiotherapy).


מסכה לקיבוע הראש

בזמן הטיפול תתבקש לחבוש מסכה קלה שתכסה את פניך ואת החלק הקדמי של ראשך, כדי לקבע את הראש לשולחן המאיץ ולוודא כי הקרינה מכוונת למקום המדויק. לפני התחלת הטיפול מכינים לכל מטופל מסכה המתאימה למידותיו. המסכה עשויה מחומר תרמופלסטי גמיש ושקוף. תוכל לנשום כרגיל באמצעות פתחים הממוקמים במסכה באזור האף. את המסכה יש לחבוש רק למשך כמה דקות בכל טיפול, ורוב המטופלים מתרגלים אליה במהירות. אם תחוש מחנק או תחושת קלאוסטרופוביה (פחד משהייה בתוך חללים סגורים), דווח על כך לצוות הרפואי.


תכנון הטיפול

על מנת להפיק את התועלת המרבית מהטיפול בקרינה, יש לתכנן אותו בקפידה - והביקורים הראשונים שלך ביחידת הקרינה יוקדשו למטרה זו. לצורך התכנון תתבקש לשכב על מיטה תחת מכשיר הדמיה הנקרא CT סימולטור, שבעזרתו מקבלים צילומי חתכים רוחביים של המוח, כעין פרוסות, במטרה לבנות תמונה תלת־ממדית של האזור המטופל. על המסכה שתשמש אותך בזמן הטיפול בקרינה ייעשו סימונים, במטרה לכוון את הקרינה למיקום המדויק של האזור המטופל.


קבלת הטיפול

לפני כל טיפול ימקם אותך טכנאי הקרינה על מיטת המאיץ ויוודא שראשך ממוקם בצורה מדויקת ובנוחות. הטיפול יימשך דקות אחדות ובמהלכו תישאר לבד בחדר, אבל תוכל לדבר עם הטכנאי שישגיח עליך מהחדר הסמוך. טיפול בקרינה אינו גורם כאב; על מנת שהטיפול יתבצע במדויק, אסור לזוז בזמן הטיפול.


תופעות הלוואי של טיפול בקרינה

תגובתו של כל אדם לטיפול היא שונה. בתקופת הטיפול תיפגש בקביעות עם הרופא, אשר יעקוב אחר השפעות הטיפול עליך. תופעות הלוואי האפשריות הן מקומיות, כגון כאב, שינוי בעור ונשירת שיער, או כלליות, כגון תשישות ועייפות ובחילות. השיטות החדשניות לטיפולי קרינה מתוכננות כך שהסיכונים לתופעות לוואי לטווח ארוך הם נמוכים מאוד, ומטופלים מעטים בלבד סובלים מהן. אם אתה חושש לפתח תסמינים שונים בעקבות הטיפולים, מומלץ לשוחח על כך לפני תחילת הטיפולים עם הצוות הרפואי. תופעות לוואי ארוכות טווח מתפתחות במשך חודשים ואפילו שנים. אם טיפולי הקרינה נעשים בסמוך לאזור העיניים, ישנה סכנה שיתפתח קטרקט )ירוד(, שעלול לגרום לירידה באיכות הראייה. קטרקט ניתן לטיפול בקלות באמצעות ניתוח פשוט. טיפולי קרינה לאזור בלוטת יותרת המוח יכולים להשפיע על ייצור ההורמונים ולגרום לבעיות במחזור החודשי אצל נשים, לבעיות בבלוטת התריס ולירידה בחשק המיני.


כמו כן, טיפולי קרינה יכולים להעלות את הסיכון לגידול סרטני נוסף בעתיד, אולם תופעה זו נדירה ביותר. אם חלק גדול מהמוח מטופל בקרינה במינון גבוה קיים סיכון מסוים לירידה ביכולות הקוגניטיביות בטווח הארוך, שיכולה להתבטא בבעיות בזיכרון ובחשיבה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'קרינה למוח', המכילה מידע רב ועצות להתמודדות. כמו כן קיימות חוברות על תופעות הלוואי השונות, כגון נשירת שיער, תשישות ועייפות, בחילות והקאות, תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן ועוד. לקבלת החוברות ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה

באתר האגודה למלחמה בסרטן ניתן להתייעץ בפורום תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן


לאחר הטיפול

לעיתים קיימת הרעה בתסמיני המחלה לאחר הטיפול בקרינה, ועלולים לחשוב שמצב הגידול הולך ומחמיר. למעשה, תסמינים אלו יכולים לנבוע מהתגובה לטיפול הקרינתי או מכך שהטיפול בסטרואידים הופחת או הופסק. אם אתה חש החמרה בתסמינים מומלץ כי תשוחח על כך עם הצוות הרפואי, כדי שיוכלו לרשום לך תרופות מתאימות.






טיפול כימי (כימותרפיה)

בכימותרפיה משתמשים בתרופות אנטי־סרטניות (ציטוטוקסיות), שתפקידן לפגוע בתאים הסרטניים. התרופות הכימיות המתאימות לטיפול בגידולי מוח הן תרופות שיכולות לעבור את המחסום דם-מוח ולחדור אל המוח ואל חוט השדרה. פרוטוקול טיפול בכימותרפיה מורכב בדרך כלל ממספר מחזורים הניתנים במשך פרק זמן מוגדר. מטופל עשוי לקבל תרופה אחת בכל פעם או שילוב של תרופות שונות הניתנות בו זמנית. כימותרפיה ניתנת לעיתים בשילוב עם טיפולים בקרינה או כטיפול בודד. התרופות הכימיות ניתנות בטבליות, בכמוסות או בזריקה לווריד. סוג הכימותרפיה שתקבל תלוי בסוג הגידול ובדרגתו.


התרופות הכימיות העיקריות המשמשות לטיפול בגידולי מוח הן:

טמוזולומיד - Temozolomide (טמודל® - ®Temodal) . 

משלב של פרוקרבזין - Procarbazine (נטולן® - ®Natulan) לומוסטין - Lomustine (סי.נ.יו.® - ®Ceenu)* ווינקריסטין - Vincristine (וינקריסטין® - ®Vincristine)* שילוב הנקרא PCV.

קרמוסטין - Carmustine (ביקנו® - ®BiCNU)* (ניתנת לעתים רחוקות).


הטיפול המקובל בגליומות מדרגה גבוהה כולל משלב של טמוזולומיד עם רדיותרפיה למשך כחודש וחצי ולאחר מכן סבבים של טיפול בטמוזולומיד בלבד. טיפול משולב זה כרוך בתופעות לוואי, ולכן מתאים כאשר מצב הבריאות הכללי טוב.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף על הטיפול ועל תופעות הלוואי שלו. החוברת נמצאת באתר האגודה למלחמה בסרטן וניתן לקבלה ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם לטל': 1-800-599-995

באתר האגודה למלחמה בסרטן ניתן למצוא דפי מידע מפורטים על כל אחת מהתרופות הכימיות ותופעות הלוואי שלה


תופעות הלוואי של הטיפול הכימי

כימותרפיה יכולה להקל את תסמיני המחלה, אך היא עלולה גם לגרום לתופעות לוואי לא נעימות - רובן ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. אם אתה סובל מתופעות לוואי, דווח על כך לרופא המטפל, על מנת שיוכל לייעץ לך כיצד להקל אותן.


עמידות מופחתת לזיהומים (נויטרופניה)

הטיפול הכימי פועל ניתן נגד התאים הסרטניים בגופך, אולם הוא גם מפחית זמנית את מספר תאי הדם הלבנים הבריאים בדמך, מה שעלול להעלות את הסיכון להידבקות בזיהומים. בתקופת הטיפול הכימי יתנהל מעקב שגרתי אחר ספירות הדם שלך, ובמידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהום.

אם חום גופך עולה מעל 38° או שאתה חש ברע באופן פתאומי (גם ללא חום) או מופיעים תסמינים דמויי שפעת, כגון כאבי גרון, שיעול, כאב בזמן מתן שתן, שלשולים וכדומה, צור מיד קשר עם הרופא שלך או עם בית החולים. 


אנמיה

רמת ההמוגלובין בדם (כדוריות הדם האדומות) עלולה לרדת בעקבות הטיפול ולגרום לעייפות, לחוסר מרץ ולקוצר נשימה (תסמיני אנמיה הנוצרת בשל המחסור בהמוגלובין). לעיתים יינתן לך עירוי דם במטרה לטפל ביעילות בתסמינים אלו.

חבורות ודימומים

הטיפול הכימי מפחית את מספר טסיות הדם, שהן התאים המסייעים בקרישת הדם. כתוצאה מכך אתה עלול להיפצע בקלות ולדמם בשל חתך או שפשוף קל. אם יופיעו בגופך פצעים או דימומים, הודע על כך מיד לרופא שלך או לבית החולים.


בחילות והקאות

תופעות לוואי נפוצות של הטיפול הכימי, הניתנות להקלה באמצעות תרופות. אם אין לך תיאבון בתקופת הטיפול, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות.


נשירת שיער

הטיפול הכימי אינו גורם בדרך כלל לנשירת שיער, אך הוא עלול לפגוע בצמיחתו. אם שיערך ינשור בעקבות הטיפול הכימי, הוא צפוי לצמוח מחדש בתוך פרק זמן של שלושה חודשים עד חצי שנה.

עייפות

יש מטופלים המסוגלים להמשיך לקיים אורח חיים רגיל בתקופת הטיפולים, בעוד אחרים חשים עייפות רבה וזקוקים לפסק זמן. היה קשוב לגופך, אל תתאמץ מעבר ליכולותיך והקדש זמן למנוחה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות מפורטות העוסקות בתופעות הלוואי, כגון תשישות ועייפות, נשירת שיער, בחילות והקאות, המלצות תזונתיות ועוד. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה


הטיפול הכימי משפיע באופן שונה על כל מטופל. חשוב לזכור כי עם סיום הטיפול תופעות הלוואי יפחתו.






טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

עם ההתפתחות המדעית בנושא חקר הסרטן והבנת מנגנוני הפעולה של התא הסרטני, התאפשר פיתוחן של תרופות חדשניות המכוונות לפגוע באופן ממוקד במנגנונים אלו. טיפול ממוקד (Targeted therapy) הוא טיפול המכוון לגנים הספציפיים לגידול, לחלבונים או לסביבת הרקמה התורמת להתפתחות הגידול. מטרת טיפול מסוג זה הוא לחסום את צמיחתם והתפשטותם של תאי הגידול ולהגביל את הנזק לתאים בריאים, ולעיתים יעיל במקרים שבהם כימותרפיה לבדה נכשלה.


בווסיזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)*

תרופה מסוג נוגדן חד־שבטי (IGg), המכוונת נגד החלבון הגורם לגדילה של כלי הדם (VEGF) ומשפיע על התפתחות כלי הדם סביב התאים הסרטניים בתהליך המכונה אנגיוגנזיס. חסימת החלבון מעכבת את התפתחות כלי הדם וכך הגידול הסרטני אינו מקבל את החומרים הדרושים לו כדי לשגשג. מחקרים מראים כי אווסטין יעיל בגידולים מסוג גליובלסטומה כקו טיפול שני לאחר כישלון של כימותרפיה וקרינה. כמו כן, אווסטין יכול לעזור בהפחתה של מינוני סטרואידים הניתנים על מנת להוריד נפיחות במוח הנגרמת כתוצאה מהגידול, ובכך לעזור לחולים שסובלים מתופעות לוואי של הסטרואידים. אווסטין ניתן באמצעות עירוי, לרוב אחת לשבועיים.


מתקיימים כיום מחקרים הבודקים את יעילותן של תרופות חדשניות מסוגים שונים, כגון אימונותרפיה, תרופות מכוונות מטרה חדשות וכד'.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על תרופות באתר האינטרנט

טיפול בשדות חשמליים בגליובלסטומה

טיפול חדש לגליובלסטומה הנקרא שדות חשמליים מתחלפים (Tumor Treating Fields), המועברים אל המוח על ידי מכשיר ®Optune ופוגעים ביכולת התאים הסרטניים להתחלק ולהתרבות. השדות החשמליים מועברים למטופל באמצעות מערכי מתמרים מבודדים המודבקים לקרקפת מגולחת, באופן לא פולשני. המכשיר נייד (ניתן לנשיאה בתיק) ומופעל על ידי סוללה נטענת או חיבור לרשת החשמל. תופעות הלוואי העיקריות כוללות גירוי מקומי בעור הקרקפת, תחושת חום או עקצוץ מקומי בקרקפת (מידע נוסף באתר האגודה למלחמה בסרטן). הטיפול באופטיון בשילוב כימותרפיה וקרינה הראה יעילות במחקרים קליניים בגליובלסטומה.






טיפול בתסמיני המחלה

תסמינים עלולים להיות קשורים לגידול או להופיע בעקבות הטיפולים. במרבית המקרים ניתן לשלוט בתסמינים באמצעות טיפול תרופתי מתאים, כגון סטרואידים, תרופות נגד פרכוסים, משככי כאבים ותרופות נוספות.


טיפול בסטרואידים

סטרואידים מסייעים בהקלת תסמיני המחלה, כגון הפחתת הבצקת סביב הגידול במוח. השימוש בסטרואידים נעשה לפני הניתוח וגם לאחריו, בתקופת הטיפולים בקרינה או לאחריהם. נטילת סטרואידים לאורך תקופה ממושכת עלולה לגרום לתופעות לוואי, בהן עלייה במשקל, הפרעות בעיכול, עלייה בלחץ הדם וסיכון לזיהומים שונים, כגון פטרת בפה. חלק מהמטופלים חווים קשיי שינה ושינויים במצב הרוח (תחושות דיכאון או מצב רוח מרומם באופן קיצוני). סטרואידים עלולים לגרום גם לעלייה ברמת הסוכר בדם, ולכן ייתכן שתתבקש לעבור בדיקות שתן בתקופת הטיפול. תופעת לוואי אחרת הנגרמת בעקבות נטילת סטרואידים במשך תקופה ממושכת היא חולשה בשרירי הרגליים. תופעות לוואי אלו הן זמניות, ויחלפו בהדרגה עם הפחתת מינון הסטרואידים. הפסקת הטיפול בסטרואידים נעשית באופן הדרגתי ומבוקר ובהתאם להנחיות הרופא המטפל.


טיפול נגד פרכוסים

קיימות תרופות שמטרתן למנוע התקפים אפילפטיים (פרכוסים, אפילפסיה) במטופלים עם גידול במוח או במטופלים שעברו ניתוח מוח. אם השימוש בתרופה גורם לתופעות לוואי, חשוב ליידע את הרופא המטפל.


מיניות ומניעת היריון

הרופא המטפל ימליץ לנשים ולגברים להשתמש באמצעי מניעה על מנת למנוע מהיריון בזמן קבלת טיפול כימי, כיוון שהתרופה עלולה לפגוע בעובר. כמו כן, יש להשתמש בקונדום בעת קיום מגע מיני ב-48 השעות שלאחר קבלת הטיפול הכימי, כדי להגן על בן/בת הזוג - כיוון שתרופות כימיות עלולות לעבור לנוזלי הזרע והנרתיק. בנוסף לכך, טיפולים כימיים יכולים לפגוע בפריון של המטופלים - גברים ונשים.

מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשימור זרע או ביציות לפני תחילת הטיפולים.






מעקב

בתום הטיפול יסביר לך הרופא כיצד יתבצע המעקב אחר בריאותך. יש הנדרשים לעבור סריקות מוח תקופתיות, אחרים מתבקשים להיות בקשר עם הרופא מפעם לפעם. בכל מקרה בו נתקלים בבעיה או מבחינים בתסמינים כלשהם בין פגישות הביקורת, יש ליידע את הרופא או את בית החולים באופן מיידי.


לקראת פגישות המעקב הרפואי, טבעי לחשוש מפני חזרתה של המחלה. ההתמודדות עם הידיעה על חזרת המחלה אינה פשוטה. על מנת להתמודד עם קושי זה תוכל לפנות אל העובד הסוציאלי במחלקה האונקולוגית שבה אתה מטופל או ליצור קשר עם מוקד ׳טלתמיכה׳® של האגודה למלחמה בסרטן, בשיחת חינם לטל. 1-800-200-444.






רפואה משלימה ומשולבת

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האגודה

באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה ומשולבת' ולהתייעץ עם מומחה בתחום







מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בגידולי מוח נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים (תסמינים), או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.


ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.


ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


חולים המשתתפים בניסוי קליני בד״כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.


על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.


חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. לפרטים ומידע נוסף ניתן לפנות למרכז המידע של האגודה: 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il







התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך







מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן





חזקים ביחד
מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

        

תודתנו נתונה ל:
פרופ' רחל גרוסמן, סגנית מנהלת המחלקה לנוירוכירורגיה, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי

פרופ' אברהם קוטן, אונקולוג, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן; לשעבר מנהל המערך האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה

על הארותיהם והערותיהם.
יולי 2021
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.