על חטאם של גברים מעשנים, ועל עונשן של נשותיהם שאינן מעשנות: הדוגמה הסינית.

מאת פרופ' בן עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, רמת אביב.

יועץ האגודה למלחמה בסרטן וחבר ועדת העידכון לסרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן.

אוגוסט 2006.

בשנת 2006 התפרסמו תוצאות מחקר אפידמיולוגי שבחן מגמות בשכיחות של עישון ב-52 מדינות ברחבי העולם, וכן את הקשר בין עישון ותחלואת כלי-דם ולב. בין שפע הנתונים הסטטיסטיים שהפיק מחקר זה, משך את העין נתון כמעט פיקנטי על מגמת העישון במדינה המאוכלסת ביותר בעולם, סין. כידוע אוכלוסיית מדינה זו עומדת היום על כ-1.3 מיליארד בני-אדם, למעלה מחמישית מכלל האנושות. כיום, כאשר סין עוברת תהליכים כבירים של מודרניזציה ופְתיח?ת כלפי המערב, מידע עצום הנוגע למערכת הבריאות הסינית, נחשף בעיקר בגל הולך וגואה של מאמרים של חוקרים סיניים בכתבי-עת רפואיים בינלאומיים. והנה דווקא בסין, אנו מוצאים נתון חברתי קוטבי ביותר, לגבי מנהגי העישון בין גברים ונשים שם: בעוד שהגברים הסינים מחזיקים בשיא העולמי בעישון, כש-58.8% מהם מעשנים בטווח הגילים 18 עד גיל 55 שנה, הרי דווקא הנשים הסיניות ממעטות במיוחד לעשן: רק 3.9% מהסיניות בגיל 18 עד 65 שנה מעשנות, אחוז זעום בהחלט בהשוואה למקובל בין נשים המעשנות באזורי עולם אחרים. אמת, התנזרותן של נשים סיניות מעישון, אינה משקפת בהכרח ה?כלה רפואית או מ?דע?ת גוברת של הנשים הסיניות לנזקי עישון לבריאות. המבנה הפטריארכאלי של המשפחה בסין, גורם לכך שבמשפחה סינית ממוצעת, שאינה נהנית בהכרח מרווחה כלכלית, האב הדומיננטי שומר לעצמו את מעט "מנעמי הארץ" בדמות עישון סיגריות.

הבדל קוטבי זה בין כמעט 60% של גברים סיניים המעשנים לבין אחוז זעום של נשותיהם המעשנות, מעניק הזדמנות יוצאת דופן לחקור את השפעת העישון הפסיבי על בריאותה של האישה הסינית שאינה מעשנת, אך מצויה במחיצת בעלה המעשן. אמנם, באוגוסט 2006 מתפרסם מחקר כזה בכתב העת British Medical Journal, בו מתוארים נתוני סקר שנערך בעיר שנחאי, בו נבחנו הנתונים הרפואיים של 72,829 נשים שמעולם לא עישנו, אך נחשפו לעשן סיגריות של בעליהן המעשנים או במקומות העבודה. ממצאי מחקר זה מעניינים ומשכנעים, ואין להקל בהם ראש מתוך מחשבה בלתי-מושכלת שהשפעת העישון הפסיבי על בריאותה של האישה הסינית, אינה רלבנטית לכאורה לאדם המערבי, שעיניו אינן צרות ושאינו מרבה באכילת אורז. מתברר ש-83.1% מהסיניות אכן נחשבות למעשנות פסיביות, בחשיפתן לעשן הבעל או לזה של עמיתים מעשנים במקום העבודה. מסתבר שהשפעתו המזיקה של הבעל המעשן על בריאותה של אשתו הסינית גדולה יותר מזה הנגרם על ידי עשן במקום העבודה: התמותה מסיבות שונות של תחלואה שנגרמה מעשן סיגריות של הבעל, מסתכמת ב-9.1% מכלל תמותת הנשים בסין, בהשוואה ל-7.8% תוספת לתמותה שמקורה בעשן סיגריות הנקלט במקומות העבודה.

חשיפת נשים סיניות לעשן בעליהן המעשנים מעלה בממוצע את התחלואה שלהם בכלל המחלות ב-15%, כאשר בנשים סיניות הנושמות וקולטת עשן בעליהן המעשנים, מתגברת התמותה ממחלות קרדיו-וסקולאריות ב-37%, והתמותה משבץ-מוחי עולה ב-52%. הנתון העיקרי לגבי התמותה הנגרמת לנשים סיניות מחשיפה לעשן סיגריות במקום העבודה, הוא בעלייה בת 19% בכלל מקרי מוות מסרטן, ועלייה בת 79% ממוות מסרטן הריאות. מוות ממחלות קרדיו-וסקולאריות מתגבר ב-26% בסיניות הנושמות עשן של אחרים במקום העבודה. כל ההערכות הללו לוקחות בחשבון ועוברות התאמה (adjustment) על בסיס גורמים נוספים המשפיעים על תחלואה כגון שנות השכלה, מקצוע, הכנסה כספית של המשפחה, פעילות גופנית, דרגת ההשמנה (BMI), סוג התזונה וכו'. כאשר מסכמים את שלל הנתונים של מחקר סיני זה  נמצא שעישון סביל או חשיפה ל"עשן מוצרי טבק סביבתי" מעלה בממוצע את התחלואה ממחלות כלי-דם ולב וזו מסרטן הריאות בערך ב-15% עד 35%, כל זאת בהשוואה לנשים סיניות שלא נחשפו לעישון מיד שנייה. מעניין לציין שבאופן יחסי החשיפה לעשן הסיגריות של הבעל תרם יותר לתחלואה ממחלות כלי-דם ולב, בעוד שחשיפה לעשן מוצרי טבק במקום העבודה, תרומתו היחסית הייתה רבה יותר להתרחשות סרטן הריאה.

מחקר בעל אופי דומה שהתפרסם בשנת 2005 בכתב העת American Journal of Epidemiology, בחן מדגם של 60,377 נשים סיניות שאינן מעשנות בגיל שבין 40 ל-70 שנה, ואשר כולן נשואות לגברים מעשנים. במדגם זה שבו היו הנשים במעקב שנים אחדות, התרחשו 526 מקרים של שבץ-מוחי, וכאשר פילחו את רמת הסיכון של האישה הסינית הנחשפת לעשן בעלה, על פי מספר הסיגריות שהוא צורך, נמצאו הנתונים הבאים: כאשר הבעל הסתפק בעישון 1-9 סיגריות ליום, סיכונה של אשתו ללקות בשבץ מוחי עלה ב-28% מעל זה של אישה סינית שבעלה אינו מעשן. כאשר הבעל צרך בין 10 ל-19 סיגריות ביום, סיכונה של אשתו ללקות בשבץ עלה ב-32%. ואילו עישון של 20 סיגריות ביום ומעלה, הגדיל את הסיכון של האישה הסינית הנחשפת לעשן שמפריח הבעל ב-62%. יותר ויותר מאמרי מערכת של חוקרים בסין ומחוצה לה, מעלים על נס את "הפיכתה של האישה הסינית הממוצעת שאינה מעשנת לקורבן בלתי הוגן של נטייתו המופרזת של הגבר הסיני הממוצע לעשן".

הדיון בצרותיהן של הנשים הסיניות שאינן נושמות אוויר פסגות, נובע כפי שכבר הודגש בשל הייחודיות של סין, עם שיא גבוה במיוחד באחוז הגברים המעשנים, לעומת מיעוט בולט במיוחד של נשים מעשנות. אך אם נחזור מהארץ האקזוטית שבמזרח, אל המציאות במדינות המודרניות המתועשות במערב, האמית?ת לגבי נזקי העישון הפסיבי אינן שונות בהרבה. קל יותר לח"מ להתבטא בנושאי עישון פסיבי ממש בימים אלה, לאחר ביקור קצר בפולין, מדינה המתנערת כיום משאריות עברה בגוש המזרחי, תוך שהיא מסגלת לעצמה סממני מציאות מערבית מודרנית, והיא אף חברה שוות זכויות באיחוד האירופי. אך נראה שמאפיינים מסוימים של תרבות ואורח חיים מהעבר הלא רחוק של מדינה חברה בגוש הסובייטי, לא ניתן  לשנות בן-לילה. פולין "מככבת" היום בראש רשימת המדינות המעשנות באירופה, עם כ-40% מעשנים בין הבוגרים שם, או כ-9 מיליוני מעשנים. אכן, ביקור בן שבוע בפולין, הופך כל תייר שם בעל-כורחו ל"מעשן פסיבי כבד", שכן אתרי התיור, המסעדות, תחנת הרכבת  ונמל התעופה ספוגים בריח כבד של עשן סיגריות, ודווקא בולט שם במיוחד אחוז הנשים המעשנות.

נדגיש שוב את התובנות העולות ממחקרים ב-10 השנים האחרות  לגבי נזקי העישון הפסיבי בעולם. בראש ובראשונה נגרמת למעשנים בעל כורחם עלייה של 30% בסיכון של מחלת כלי-דם כליליים של הלב, אחוז המהווה כשליש מהסיכון למחלות אלה במעשן הפעיל של 20 סיגריות ליום. הגברת הסיכון לנזק האמור ללב במעשן הפסיבי בערך בשליש לעומת המעשן הפעיל של חפיסה שלמה ליום, מתרחשת

למרות שלמעשה כמות העשן הנספג בריאותיו של המעשן הפסיבי אינה עולה על 1% מהעשן הנקלט בריאותיו של המעשן הפעיל של 20 סיגריות ליום. לעומת ההשפעה היותר "מזיקה" של כמות קטנה יחסית של עשן סיגריות הנקלט "פסיבית" לגבי תחלואה קרדיו-וסקולארית, דרושה רמה גבוהה יותר של עשן הנקלט פסיבית הדרוש כדי לחולל במעשן הפסיבי סרטן ריאה. ואמנם מחקרים מראים שבניגוד ללא-מעשנים שאינם נחשפים לעשן של אחרים, אלה שאינם מעשנים אך הופכים בעל-כורחם למעשנים פסיביים, נוכחים בבדיקות דם שגרתיות בהשפעת החשיפה הפסיבית לעשן. הכוונה לכל אותם מדדים בדם הקשורים לתהליכים פתולוגיים של כלי-דם, כגון רמה מוגברת של תאי-דם לבנים, עלייה ברמת החלבון CRP, עלייה ברמת פיברינוגן והומוציסטאין, ועלייה ברמת LDL מחומצן. יתרה מכך, תוצאות בדיקות תפקוד של שכבת האנדותל של כלי הדם מצביע על שינויים פתולוגיים בתפקוד זה כבר לאחר חשיפתו של הנבדק משך 30 דקות לעשן המגיע אליו ממעשן פעיל בסביבתו.

התחלנו את הדברים דווקא בהדגשת מצוקתם של נשים סיניות שאינן מעשנות בעצמן, אך הופכות להיות למעשנות פסיביות באדיבות בעליהן או אלה המעשנים במחיצתן במקום העבודה. אך עישון פסיבי הוא מנת חלקם של כ-70% מאלה שאינם מעשנים בעולם, והוא פוגע בבריאותם בלי שדעתם נתונה לכך. חוסר הגינות של מי שכופה את עשנו על אחרים.