לתרומה
חפש
מחלות סרטן
שלד ורקמות רכות

כורדומה

עוד בנושא


מבוא

הגורמים למחלה

תסמינים

אבחון המחלה

טיפול

ניתוח

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

טיפול כימי (כימותרפיה)

מעקב רפואי

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן





מבוא

המידע המובא בהמשך עוסק בכורדומה, ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים אלו מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת אם התהליך תקין. אם התהליך יוצא משליטה בשל סיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים).




גידול שפיר הוא גידול מקומי, שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף, אך אם הם ממשיכים להתחלק ולהתרבות, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת פלישה והתפשטות. ללא טיפול גידול כזה עלול לפלוש לרקמות ולאיברים סמוכים ולפגוע גם בהם. לעיתים תאים ניתקים מהגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, ושם הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים פיזור משני או גרורה.

קיימים יותר מ־100 סוגי סרטן באיברי הגוף השונים, ולכל אחד מהם שם, מהלך מחלה וטיפול הייחודיים לו.


מהי כורדומה?

כורדומה (chordoma) היא גידול סרטני ראשוני ונדיר המופיע בעצמות בסיס הגולגולת ועמוד השדרה התחתון. מחלה זו שייכת לקבוצה של גידולים ממאירים (סרטניים) בעצמות וברקמות הרכות הנקראים סרקומות.

כורדומה מתפתחת ממיתר השדרה (notochord), מבנה גמיש דמוי מוט המספק תמיכה לעובר המתפתח. בזמן התפתחות העובר מיתר השדרה מוחלף בעצמות עמוד השדרה. תאים ממיתר השדרה (נוטוקרדליים), שנשארים בתוך עמוד השדרה עלולים לעיתים נדירות להתפתח לכורדומה. כורדומות גדלות באיטיות, גורמות להרס של העצם ולבסוף מתרחבות לתוך הרקמה הרכה שמקיפה אותה. ב-40-30% מהמקרים כורדומה מתפשטת דרך זרם הדם לאיברים אחרים, כגון הריאות, בלוטות הלימפה, הכבד או עצמות אחרות, ונוצרות גרורות סרטניות.


כורדומות הן גידולים מסובכים לטיפול בשל סמיכותם למבנים קריטיים כמו גזע המוח, חוט השדרה ועצבים ועורקים חשובים. גם כשהן מופיעות ליד בסיס הגולגולת, כורדומות אינן מסווגות כגידולים של מערכת העצבים המרכזית.

כורדומה יכולה להתפתח בכל גיל, אך מופיעה בעיקר בגילים 80-40. היא נפוצה פחות בקרב ילדים וצעירים מתחת לגיל 20. בדרך כלל בגילים צעירים היא מופיעה בגולגולת, ובגילים מבוגרים יותר היא מופיעה בעמוד השדרה. כורדומה פוגעת בגברים יותר מאשר בנשים, בעיקר כשהיא מופיעה בעצם העצה באגן. במקרים נדירים מאוד היא מופיעה אצל כמה בני משפחה.

גידול זה הוא נדיר מאד (מקרה אחד למיליון), ומקרים אחדים מתגלים מדי שנה בישראל.

מידע נוסף על סרטן ראשוני בעצמות ועל סרקומה של העצמות הרכות ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן.
כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברות מודפסות בנושאים אלה ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 


סוגי כורדומות

בסיווג של ארגון הבריאות העולמי (WHO) של גידולי רקמות רכות ועצם, מוגדרים שלושה סוגים של כורדומה, המבוססים על המראה ההיסטולוגי והמאפיינים של תאי הגידול:

  • כורדומה רגילה (קונבנציונלית) - הכורדומה הנפוצה ביותר מורכבת מתא שמראהו מתואר לעיתים קרובות כ"בועתי". ביטוי החלבון הברכיורי brachyury protein)) הוא סימן היכר של כורדומה קונבנציונלית והוא מבדיל בינה ובין גידולים אחרים.
  • כורדומה מנותקת – סוג הכורדומה הנדיר ביותר (5% או פחות מהחולים) הוא תערובת של תאי כורדומה קונבנציונליים המבטאים חלבון ברכיורי ותאים הדומים לסרקומה בדרגה גבוהה שאינם מבטאים חלבון זה. זהו גידול אגרסיבי יותר, שגדל מהר יותר בדרך כלל, ויש בו סיכון גבוה יותר לגרורות מאשר כורדומה רגילה.
  • כורדומה בהתמיינות נמוכה – סוג נדיר מאוד, הנפוץ יותר בגילים צעירים ובמקרים שבהם הגידול נמצא בבסיס הגולגולת או בחוליות הצוואריות של עמוד השדרה. סוג זה הוא בדרך כלל אגרסיבי יותר וגדל מהר יותר מכורדומה קונבנציונלית, ויכולות להיות לו אפשרויות טיפול שונות.


מיקום הכורדומה

כורדומה יכולה להתפתח בכל מקום לאורך עמוד השדרה, מבסיס הגולגולת ועד עצם הזנב.

  • עצם העצה (סקרום) - כ-50% מכל הכורדומות נוצרות בתחתית עמוד השדרה, בעצמות הנקראות עצם העצה.
  • בסיס הגולגולת (מרכז הראש) – בכ-30% מהמקרים הגידול ממוקם בבסיס הגולגולת. כורדומות אלה נקראות לפעמים גידולי מוח, מכיוון שהן גדלות בתוך הגולגולת לכיוון המוח, אך למעשה הן אינן מתפתחות מתאי מוח.
  • עמוד השדרה הנייד - 20% מהגידולים הם כורדומות הנוצרות בעמוד השדרה הצווארי, בבית החזה או בגב התחתון (עמוד השדרה המותני).






הגורמים למחלה

ההשערה היא שכורדומה מתפתחת מתאי רקמה שנקראים מיתר השדרה, מבנה בעובר המסייע להתפתחות עמוד השדרה. מיתר השדרה נעלם כשהעובר בן כ-8 שבועות, אך חלק מתאיו נשארים בעצמות השדרה ובסיס הגולגולת. לעיתים רחוקות מאוד חלקים קטנים ובלתי מזיקים אלה של מיתר השדרה עשויים לעבור במשך השנים שינוי, להפוך לתאים סרטניים וליצור גידול הנקרא כורדומה.


גורמי סיכון

לא ידועים גורמי סיכון סביבתיים, תזונתיים או כאלה הקשורים לאורח חיים הגורמים להתפתחות כורדומה. הרוב המכריע של הכורדומות מתפתחות באקראי ולא כתוצאה ישירה מתכונה גנטית תורשתית. אולם ישנם כמה גורמים גנטיים הקשורים לכורדומה. למשל, לחולי כורדומה רבים יש שינוי קטן בחלבון הנקרא ברכיורי, שנוצר על ידי הגן TBXT. ליותר מ-95% מחולי כורדומה יש שינוי גנטי ברצף הדנ"א של הגן הברכיורי שגורם לעלייה בסיכון לפתח כורדומה, אך אינו גורם לכורדומה כשלעצמו.






תסמיני המחלה

התסמינים הנפוצים ביותר של כורדומה הם כאב ושינויים נוירולוגיים.

תסמינים שעלולים להופיע כשמקור הגידול הוא בעצם העצה או בעמוד השדרה:

  • כאב בעמוד שדרה תחתון ובעיקר באגן אחורי.
  • כאב או עקצוץ או חוסר תחושה או חולשה בידיים וברגליים.
  • שינוי בפעולת המעיים, כגון עצירות.
  • אי-שליטה על הסוגרים (בריחת צואה או שתן).
  • חוסר תחושה פרינאלי (באזור חיץ הנקבים).
  • שינויים בניידות בגלל פגיעה מוטורית בשרירי הגפיים התחתונות.
  • אין אונות (אימפוטנציה).


תסמינים שעלולים להופיע כשמקור הגידול הוא בבסיס הגולגולת:

  • כאבי ראש או כאבי צוואר.
  • ראייה כפולה.
  • כאבים בפנים.
  • שינויים בשמיעה.
  • קשיים בבליעה.
  • צרידות.
  • סחרחורות.

תסמינים אלו יכולים להופיע במצבים שונים, ואינם מעידים בהכרח על גידול סרטני מסוג כורדומה. אם מופיעים תסמינים כלשהם ואינם חולפים בתוך כמה שבועות, יש לפנות לרופא המשפחה לשם בירור רפואי.






אבחון המחלה

אבחון כורדומה עלול להימשך זמן רב מכיוון שתסמיני המחלה אינם ספציפיים ומתפתחים לאט ובהדרגה בהתאם למיקום הגידול הסרטני. כורדומה עשויה לעיתים להיראות כמו גידולים שפירים וסרטניים אחרים, למשל סרטן ראשוני של העצמות (Chondrosarcoma), גידולים שפירים של תאים נוטוכורדליים (BNCT) ועוד.


מסיבות אלה האבחנה מבוססת על ממצאים פתולוגיים-רדיולוגיים אופייניים. בשלב ראשון רופא המשפחה יבדוק אותך ויפנה אותך לבדיקות או לצילום רנטגן. אם קיים חשד לכורדומה בעמוד השדרה, הרופא יפנה אותך לכירורג אורתופדי המתמחה בעמוד שדרה, והוא ימשיך בבדיקות לבירור המחלה. אם אזור הגידול הסרטני הוא בסיס הגולגולת, ההפניה תהיה לנוירולוג (מומחה למחלות באזור המוח ומערכת העצבים) או לנוירו-כירורג (מומחה לניתוחי מוח).

חשוב לזכור כי הפרוגנוזה (הערכה של מהלך המחלה ותוצאותיה) היא ייחודית לכל חולה, ותלויה בגורמים רבים ושונים (גיל, סוג הכורדומה, גודל ומיקום הגידול, שיטת הטיפול, היקף הכריתה וגורמים נוספים). מתן טיפול מתאים מאפשר להאריך את חיי החולה או להביא לריפוי.


בדיקות נוספות

מרגע שאובחנה כורדומה, המשך הבירור והטיפול חייבים להתבצע במרכז רפואי שיש בו מומחיות  לסרקומה. כדי לתכנן את הטיפול המתאים על הרופאים לקבל מידע רב ככל האפשר על סוג הגידול, מיקומו והיקפו, ולכן יבקשו לבצע בדיקות נוספות, בהן בדיקות דימות - סריקות CT ו-MRI - של האזור הנגוע, ולעיתים סריקות כלל-גופיות הכוללות CT חזה, בטן ואגן ומיפוי עצמות כלל-גופי, כדי לוודא או לשלול קיומן של גרורות. טכניקות הדימות משמשות לזיהוי נוכחות של גידול ולהערכה של הגודל, המיקום והכיוון המקומי של הגידול, שמסייעים למנתחים לתכנן ניתוח.

במקרים מסוימים יבקש הרופא גם בדיקתPET , שהיא סריקה של כל הגוף לאיתור פעילות גידול רחבה.


ביופסיה

דגימת רקמה (ביופסיה) מספקת אבחנה מדויקת של המחלה. כאשר ניתן, נוטלים דגימה מהתאים הנגועים ובודקים אותה במיקרוסקופ. כמעט בכל הכורדומות יש רמות גבוהות של חלבון ברכיורי, ולכן ביופסיה היא דרך יעילה לאבחון.

ישנן כמה שיטות לביצוע ביופסיה, בהתאם למיקום הגידול בעמוד השדרה. ניתן לבצע ביופסיה עם מחט בסיוע CT בהרדמה מקומית או ליטול ביופסיה בזמן ניתוח. הרופא ידון איתך בשאלת הצורך בביופסיה ובסוג ההליך העדיף.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שמקבלים את כל תוצאות הבדיקות ועד שמגיעים לפגישת מעקב (היא תיקבע לפני שמשתחררים הביתה). תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ובמתח, לכן מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים היכולים לתמוך ולסייע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את "טלתמיכה"®, מוקד תמיכה טלפוני בעברית וברוסית. המוקד מעניק סיוע מיידי ראשוני לחולי סרטן ולקרוביהם הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. המתקשרים מופנים לטיפול בבית החולים או בקהילה לפי הצורך. ניתן לפנות למוקד בטלפון 1-800-200-444.





טיפול

סוג הטיפול תלוי במצבך הבריאותי הכללי, במיקום ובהיקף הגידול הסרטני. תוצאות הבדיקות שיבוצעו יכוונו את הרופא לסוג הטיפול המתאים ביותר. הרופא ישוחח איתך על הטיפול המתאים לך, על הסיכונים ועל תופעות הלוואי הצפויות.


תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים יש אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, בסוג מחלתך, בשלב שלה ובדרגה שלה.


הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או יציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם צריך להחליט איזה טיפול מתאים ביותר, יש לוודא שכל אפשרויות הטיפול והשפעותיו ידועות וברורות לך. אין צורך לחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש ונוכחות של חבר קרוב או בן משפחה בפגישה עם הרופא עוזרות לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.


יתרונות הטיפול וחסרונותיו

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אבל, לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם שחלה, והוא משתנה בהתאם למחלתו הראשונית ולמצבו הכללי. אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר, ככל הנראה. עם זאת יש לשקול את יתרונות הטיפול לעומת חסרונותיו. אם אין אפשרות ריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט את התקדמות המחלה או לעצור אותה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו. בנסיבות כאלו קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. גם אם בוחרים שלא לקבל טיפול, אפשר לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. הטיפול הזה נקרא טיפול תומך או טיפול פליאטיבי.


חוות דעת רפואית נוספת

אומנם צוות רב־תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, אבל אפשר לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו הזכות המלאה של כל אדם על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".

אם בחרת לקבל חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו.


הסכמה מדעת

לפני קבלת כל טיפול שהוא יסביר לך הרופא על סוג הטיפול והיקפו, על מטרותיו, על יתרונותיו וחסרונותיו, על סיכונים ותופעות לוואי ועל טיפולים אפשריים אחרים. לאחר מכן הוא יבקש ממך לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מביעים הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.




ניתוח

ניתוח הוא בדרך כלל הטיפול העיקרי בכורדומה שאובחנה לאחרונה, והוא יכול להתבצע לעיתים גם בכורדומה חוזרת, מתקדמת וגרורתית. סוג הניתוח תלוי בכמה גורמים. המנתח יפרט את סוגי הניתוח האפשריים במצבך, לפני שיוחלט מהו הטיפול המתאים. 

במקרים בהם ניתן להסיר את הגידול הסרטני בניתוח יסיר הצוות הרפואי את הגידול הסרטני כולו ואת הרקמות הסמוכות אליו, שייתכן שמכילות תאים סרטניים. על פי מחקרים, הסרת הגידול כולו, כולל שוליים רחבים סביבו (לפחות 1 מילימטר של רקמה בריאה), מקטינה את הסיכון להישנות ומאריכה את משך החיים.

לעיתים מבצעים 'כריתה שולית' שבה מסירים פחות ממילימטר של רקמה בריאה מסביב לגידול, אך לא מותירים רקמת גידול נראית לעין, ולעיתים 'כריתה פנימית', שבה נותרת רקמת גידול גלויה או תאי גידול שעברו לאזור שמסביב לכריתה, משום שהגידול נחתך במהלך הניתוח.


ניתוחי עצם העצה או עמוד השדרה

מטרת ניתוחים אלה היא להסיר לחלוטין את הגידול בחתיכה אחת עם שוליים רחבים של רקמה תקינה המקיפה אותו. ניתוח זה נקרא 'כריתת בלוק'. הסרת הגידול בחתיכות או קריעת הגידול במהלך הניתוח עלולה לגרום למצב של פיזור תאי הגידול באזור, מה שעלול לגרום לצמיחה מחדש של הגידול או להתפשטות שלו. כאשר מתבצעת ביופסיה, המנתחים יסירו את הרקמות שבהן נגעה מחט הביופסיה, כדי שכל תאי הגידול שייתכן שנשארו במקום לא יצמחו. לאחר הסרת הגידול ייתכן שיהיה צורך בניתוח שחזור כדי לתקן או להחליף רקמה שאבדה במהלך הניתוח.

חלקי העצם שהוסרו או שנהרסו בניתוח יוחלפו בחלקי מתכת או בעצם מושתלת. במקרים מסוימים ניתוח עלול לגרום לתופעות לוואי, כולל פגיעה בפעולת המעיים או בשלפוחית השתן המצריכה יצירת סטומה (יצירת פתח בבטן דרכו מנוקזות ההפרשות); פגיעה בתפקוד המיני; נוירופתיה ובעיות בתנועה ובניידות. אם הגידול הסרטני התפשט ולא ניתן להסירו בשלמותו באמצעות ניתוח, הרופא יסביר לך על דרכי הטיפול האפשריות במצב זה.

בניתוחים אלה יכולים להשתתף מנתחים מהתמחויות כמו נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה פלסטית ומשחזרת וניתוחי מעי גס.


ניתוחי בסיס הגולגולת

ניתוח להסרת כורדומות בבסיס הגולגולת יכול להיעשות בשיטה אנדוסקופית, על ידי החדרת צינור דק דרך האף או הפה או צד הראש, בהתאם לגודל ולמיקום הגידול. ייתכן שיהיה צורך לבצע את הניתוח מכמה כיוונים כדי להסיר בבטחה חלקים שונים של הגידול. לעיתים קרובות מבוצעות בתחילת הניתוח ביופסיות של רקמת הגידול, כדי שהמנתחים יוכלו לדעת איזה סוג גידול הם מסירים.

מטרת הניתוח של גידולים בבסיס הגולגולת היא כריתה מלאה או הסרה מלאה, במידת האפשר, של כל רקמת הגידול הנראית לעין. כורדומות בסיס הגולגולת נוגעות לעיתים קרובות בעצבים ובכלי דם חשובים, ולכן לא תמיד ניתן להסיר את כל הגידול. גם במקרים בהם ניתן להסיר את כל הגידול הנראה לעין, עדיין סביר שתאי כורדומה מיקרוסקופיים יישארו מאחור לאחר הניתוח. לכן, טיפול בקרינה מומלץ בדרך כלל לאחר ניתוח כדי למנוע מהתאים שנותרו לצמוח מחדש או להתפשט לאיברים אחרים בגוף. אם לא ניתן להסיר את כל הגידול, טיפול בקרינה יכול להיות הטיפול היעיל ביותר.

ניתוחים בבסיס הגולגולת מתבצעים בדרך כלל על ידי צוות הכולל נוירוכירורג ומנתח אף-אוזן-גרון.


החלמה מניתוח

תהליך ההחלמה שונה ממטופל למטופל בהתאם לגודל ולמיקום של הגידול, להיקף הניתוח ולקושי בגישה לגידול, וכן בהתאם לעצבים שנפגעו במהלך הניתוח. מטופלים שסבלו מכורדומה בבסיס הגולגולת עשויים להזדקק לשירותי שיקום, כגון פיזיותרפיה לבעיות דיבור, ראייה או בליעה. מטופלים שחלו בכורדומה של עמוד שדרה נייד או גידולי עצם העצה עשויים להזדקק לטיפול שיקומי לאחר הניתוח כדי לסייע באובדן תפקוד או בעיות בתנועה ובניידות שנגרמו על ידי הגידול או הניתוח.

בדרך כלל ההחלמה מניתוח כרוכה בכאב, וניתן להיעזר בטיפול תומך (פליאטיבי) שמשפר את איכות החיים ככל האפשר בזמן ההתמודדות עם המחלה. טיפול פליאטיבי יכול לסייע לא רק בהתמודדות עם כאב, אלא גם עם בעיות בתפקוד, קשיים נפשיים ורגשיים, קשיי תזונה ועוד.

אם מתוכננים טיפולי קרינה לאחר הניתוח, הם יתחילו בדרך כלל כשישה חודשים לאחר הניתוח כאשר אין סיבוכים חריגים.






טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה לכורדומה יכול להינתן מסיבות שונות, והוא משתנה בהתאם לשלב המחלה. בטיפול זה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה המשמידות את התאים הסרטניים או הורסות שאריות גידול סרטני שנותרו בגוף. טיפול בקרינה יכול להינתן כטיפול יחיד או בשילוב עם כימותרפיה, והוא יכול להינתן גם למטרת הקלת תסמיני המחלה, כגון כאב.

הטיפול בקרינה מומלץ לרוב אחרי ניתוח ולעיתים גם לפניו, כדי לכווץ את הגידול. תוצאת הניתוח יכולה להשפיע על הטיפול הקרינה, ולכן בתכנון הניתוח מסייע אונקולוג מומחה בקרינה. לעיתים, כשניתוח אינו אפשרי, נעשה שימוש בקרינה כטיפול העיקרי.

הטיפול הקרינתי המועדף במקרים של כורדומה לאחר ניתוח (קרינה משלימה, קרינה אדג'ובנטית) או במקרה של כורדומה מתקדמת ולא נתיחה, הוא טיפול בקרינת חלקיקים (פרוטונים). טכנולוגיה זו מאפשרת מתן מנה גדולה של קרינה למיקום מדויק, כדי להפחית את הנזק לרקמות בריאות מסביב. כרגע בארץ הטיפול הניתן הוא בקרינת פוטונים, אך בעתיד צפוי להגיע לארץ מאיץ פרוטונים.


טיפול בקרינה בכורדומה לאחר אבחון

הקרינה מפחיתה את הסיכון להישנות המחלה, והיא מומלצת בדרך כלל לאחר הניתוח כדי להשמיד את התאים הסרטניים שנותרו בגוף לאחר ההליך הניתוחי. שיטה זו משמשת בדרך כלל לגידולי עצם העצה ולעיתים לגידולי עמוד שדרה נייד.

קרינה ניתנת גם כטיפול עיקרי, במקום ניתוח, אם לא ניתן להסיר את כל הגידול או אם הסיכונים בניתוח רבים מידי.


טיפול בקרינה במקרה של הישנות מחלה (חזרה)

קרינה כטיפול מרפא - גם למקרי הישנות ניתן לקבל קרינה במינון גבוה, עם ניתוח או ללא ניתוח.

טיפול פליאטיבי - אם קרינה במינון גבוה אינה מתאימה, מינון נמוך יותר עשוי לעזור להאט את צמיחת הגידול החוזר ולהקל את התסמינים.


מחלה מתקדמת או גרורתית

טיפול באתרי גידול בודדים - אם הגידול התפשט לאזורים אחרים בגוף, ניתן לעיתים לתת טיפול בקרינה לאחד או יותר מהגידולים באזורים אלה.

בשילוב עם טיפול מערכתי (סוגים שונים של תרופות וטיפולים, לרבות כימותרפיה, טיפול ביולוגי ואימונותרפיה) - קרינה מסייעת לעורר את מערכת החיסון להשמיד תאים סרטניים, וכך עשויה לשפר לעיתים את יעילות הטיפולים המערכתיים. השילוב של קרינה וטיפולים מערכתיים נחקר כיום בניסויים קליניים לכורדומה.


מהלך הטיפול

הטיפול בקרינה ניתן ביחידות הקרינה במכונים האונקולוגיים. בטיפול בקרינה יש חשיבות רבה לתכנון הטיפול, הנועד לאפשר דיוק מרבי בכיוון הקרינה ובמינון שלה. תהליך תכנון הטיפול נקרא סימולציה. בשביל הדיוק המרבי של הטיפול, תכנון הטיפול באזור הראש והצוואר כולל בניית מסכה מפלסטיק מחורר המותאמת למידות המטופל ומאפשרת נשימה ללא קושי. מתקן דומה עשוי לשמש גם אם הגידול נמצא בעמוד השדרה.


כמות הקרינה הנדרשת לטיפול בכורדומה גבוהה ממה שרקמה בריאה יכולה להתמודד עמה, ולכן חשוב שמינון הקרינה יהיה ממוקד בגידול, תוך הימנעות מאיברים סמוכים חשובים, כגון המוח, גזע המוח, העצבים או חוט השדרה. עם זאת, אפילו כשהקרינה ממוקדת מאוד, תופעות לוואי קצרות וארוכות טווח עדיין אפשריות. תופעות הלוואי קצרות הטווח משתנות בהתאם למיקום הגידול. פריחה וגירוי בעור במקום הקרינה שכיחים מאוד. הצוות יכול להציע תכשיר להרגעת הגירוי. רוב המטופלים חשים גם בחילות ועייפות בשלב מסוים של הטיפול. תופעות לוואי נוספות עלולות להתרחש בהתאם למיקום הקרינה:

  • קרינה לבסיס הגולגולת: נשירת שיער מקומית; גירוי בפה ובגרון; שינויים בריח, בטעם או בשמיעה; קושי בבליעה; ראייה מטושטשת; כאבי ראש.
  • קרינה לעמוד שדרה נייד: נשירת שיער מקומית; גירוי בגרון; קושי בבליעה; קוצר נשימה.
  • קרינה לעצם העצה: שלשול; שינויים בתפקוד המעי או שלפוחית השתן; שינויים בתפקוד המיני.


למרות תופעות הלוואי האפשריות הללו, רוב החולים המקבלים קרינה מעידים כי הם מרגישים טוב מספיק כדי להמשיך בפעילויות היומיומיות. חשוב לזכור שרוב תופעות הלוואי חולפות לאחר סיום הקרינה. עם זאת, חלקן עלולות להישאר לפרק זמן מסוים או לצמיתות. לעיתים מתפתחות תופעות לוואי מאוחרות של הקרינה, כגון בעיות בתפקוד המערכת האנדוקרינית; שינויים בשמיעה, בראייה או בבליעה; בעיות במעיים, בשלפוחית השתן; קושי בתפקוד המיני; נוירופתיה הכוללת כאב, חולשה וחוסר תחושה בפנים או בגפיים.

למידע מפורט על הטיפול בקרינה לאזורי גוף שונים ותופעות הלוואי שלו לחצו כאן. כמו כן, ניתן לקבל ללא תשלום חוברות מודפסות בנושא ומידע נוסף בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995






טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

טיפול ביולוגי משמש לעיתים לטיפול בכורדומה המתפשטת לאזורים אחרים בגוף. בטיפול זה נעשה שימוש בתרופות המתמקדות במטרות מולקולריות, בקולטנים או בחלבונים חריגים ספציפיים בתוך התאים הסרטניים.


אימטיניב – Imatinib היא דוגמה לתרופה ביולוגית לכורדומה, שיש הוכחה חלקית להצלחתה בעצירת צמיחת הגידול לזמן מה. התרופות הביולוגיות ניתנות בדרך כלל בכמוסות לבליעה, אך לעיתים דרך עירוי לווריד. טיפולים אלו עלולים לגרום לתופעות לוואי, כולל הקאות, שלשולים, בעיות בכבד, לחץ דם גבוה, פצעים בפה ובעיות בשיער, בעור ובציפורניים. ישנן תרופות שיכולות לסייע במניעת תופעות הלוואי הללו או בהקלתן.


חולי כורדומה עם מחלה גרורתית או מתקדמת מטופלים בטיפולים ממוקדים כדי למנוע מהגידולים להתקדם עוד יותר. הסיכוי להתכווצות משמעותית של הגידול נמוך, אך חלק מהגידולים נשארים יציבים בזמן נטילת התרופה. חיסרון אחד של טיפול ממוקד הוא שתאים סרטניים יכולים לפתח עמידות בפניהם, ולכן במקרים מסוימים הם משולבים עם כימותרפיה, אימונותרפיה או קרינה.





טיפול כימי (כימותרפיה)

בטיפול כימי נעשה שימוש בתרופות אנטי סרטניות (ציטוטוקסיות) במטרה להרוס את התאים הסרטניים. עם זאת, תרופות כימיות אינן יכולות להבחין בין תאים סרטניים לתאים בריאים, וזו הסיבה לכך שיש להן תופעות לוואי, בהן ספירת דם נמוכה, נשירת שיער, בחילות, עייפות ועוד.

כורדומות עמידות בדרך כלל לתרופות כימיות. יש עדויות על כך שכימותרפיה יכולה להועיל בטיפול בסוגי הכורדומה הגדלים מהר, המופיעים לעיתים קרובות יותר בחולים צעירים ובילדים. כימותרפיה נועדה לבלום את התפתחות המחלה, אך אינה מביאה בדרך כלל לנסיגת הגידול.






מעקב רפואי

לאחר סיום הטיפול תהיה במעקב רפואי לשנים רבות מאוד או לכל החיים, ורצוי שהוא יתבצע במרכז רפואי עם מומחיות בסרקומה. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא מבחינים בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח לרופא או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.

באתר האגודה למלחמה בסרטן יש פורומים בנושאים שונים, וניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ רפואי ומקצועי.
אפשר להיעזר גם בחוברת "עם הפנים לעתיד – מדריך למחלימים". ניתן לקבל אותה בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה למלחמה בסרטן בטלפון 1-800-599-995 או באתר האגודה.

מידע נוסף באנגלית ניתן למצוא באתר ארגון כורדומה: www.chordomafoundation.org






מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).


מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.


מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שמקבלת את הטיפול החדש הנבדק במחקר (כחלופה לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם באותה מחלה או כתוספת לטיפול הסטנדרטי).
  2. קבוצה שמקבלת את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטיפול המיטבי במחלה.


אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.


כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.

החוברת "מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן" של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בנושא ביתר פירוט. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה בטלפון 1-800-599-995 או באתר האגודה.
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים. הוא מתעדכן באופן שוטף באתר האגודה.

במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. המחקרים האלה פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטלפון 03-5721608 או בדואר אלקטרוני info@cancer.org.il

 


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.

להמשך

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם



ילד חולה סרטן עם אבא שלו
פורום להורים שילדם חולה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' עופר מרימסקי, סגן מנהל המערך האונקולוגי, מנהל היחידה לאונקולוגיה של שלד ורקמה רכה ומנהל מרפאת מעקב אונקולוגית, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי על הערותיו והארותיו.
נובמבר 2022
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.