עישון הוא גורם המוות מספר אחת בעולם הניתן למניעה. על פי נתוני משרד הבריאות, בכל שנה מתים בישראל 8,000 בני אדם מנזקי העישון. על פי נתוני דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2019, שיעור המעשנים בכלל האוכלוסייה בקרב בני 21 ומעלה עומד על 20%.
עישון מוצרי טבק גורם למחלות רבות, בהן מחלות סרטן שונות, מחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה ודרכי נשימה, מתח נפשי, ירידה בפוריות אצל גברים ונשים, אין אונות (אימפוטנציה), הזדקנות מוקדמת של העור, פגיעה בכושר הגופני ועוד.
העישון מקצר את תוחלת החיים של המעשן ב-11 שנה בממוצע, וארגון הבריאות העולמי קבע כי עישון הינו גורם המוות בטרם עת מספר 1 בעולם הניתן למניעה, וכי אין רמה בטוחה של עישון - כל חשיפה פוגעת בבריאות.
השימוש במוצרי עישון מתחיל ומשתרש בעיקר במהלך גיל ההתבגרות. בארצות הברית, 9 מתוך 10 מעשנים יומיים התנסו בעישון סיגריות עד גיל 18. גיל ההתבגרות הוא גיל פגיע להתחלת עישון, כאשר "רק התנסות" הופכת בקרב בני נוער להתמכרות. עד גיל 25 המוח עדיין מתפתח. בכל פעם שנוצר זיכרון חדש או נלמדת מיומנות חדשה, נבנות סינפסות (קשרים בין תאי מוח) חזקות יותר. מוחם של הצעירים בונה סינפסות מהר יותר ממוח מבוגר. מכיוון שהתמכרות היא סוג של למידה, מתבגרים יכולים להתמכר בקלות רבה יותר ממבוגרים.
חשיפה לניקוטין בגיל בו המוח עדיין מתפתח עלולה לפגוע בהתפתחותו:
הסיבות להתחלת עישון בקרב בני נוער הן מגוונות:
נמצא כי עישון קשור בדימוי עצמי נמוך ותפקוד לקוי בבית הספר. ישנו קשר בין עישון בני נוער ובין דיכאון, חרדה ועקה (סטרס).
העישון אינו גורם הנאה למעשנים החדשים, להיפך, הוא כרוך בתופעות לוואי שליליות, כגון בחילה, שיעול, כאב ראש, סחרחורות, ולעיתים אף הקאות ושלשולים. בשלב מאוחר יותר, אם מתרגלים לעישון, תופעות אלה נעלמות והעישון הופך להרגל שקשה להיגמל ממנו, אם כי לא בלתי אפשרי. עצם פעולת העישון וכל הכרוך בה הופכים להרגל שקשור בפעולות שגרתיות כמו אכילה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה, בילוי חברתי וכד'.
כ-50% מהמעשנים בישראל התחילו לעשן לפני גיל 18, לפי הסקר החברתי של הלמ"ס 2017 (פורסם ב-2019).
בדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2019, הוצגו נתונים מסקר HBSC-ישראל המבוצע כל ארבע שנים כחלק מהסקר הרב-לאומי של ארגון הבריאות העולמי (WHO-HBSC). המחקר בארץ נעשה בקרב מדגם ארצי מייצג של כ-14,000 תלמידי כיתות ו', ח', י', יא' ו-יב' מבתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים ומבתי ספר ערביים.
על פי תוצאות הסקר, כ-20% מהבנים וכ-10% מהבנות בכיתות ו', ח', י', י"א, י"ב מדווחים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות. שכיחות הדיווח על התנסות בעישון סיגריות עולה עם הגיל, והיא גבוהה יותר בקרב בנים לעומת בנות בכל הגילים במגזר היהודי ובמגזר הערבי.
בקבוצת הבנים במגזר הערבי קיים שיעור ההתנסות הגבוה ביותר בעישון, כאשר כחמישית מהבנים בכיתות ו' ו-ח' וכשליש מהבנים בכיתות י', י"א-י"ב מדווחים כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות.
לפי המחקר, גם בקרב כלל אוכלוסיית התלמידים במגזר היהודי ישנה עלייה משמעותית עם הגיל בשיעור התלמידים שהתנסו בעישון סיגריות - מכ-2.5% מהתלמידים בכיתות ו' עד כ-22% מהתלמידים בכיתות י"א-י"ב.
כרבע מתלמידי כיתות י'-י"ב אשר דיווחו שעישנו אי פעם, התנסו לראשונה בעישון סיגריות בגיל 12 ומטה.
מנתוני המחקר עולה עוד כי כ-8% מהבנים במגזר היהודי וכ-20% מהבנים במגזר הערבי מעשנים לפחות פעם בשבוע, לעומת פחות מ-4% מהבנות בשני המגזרים.
בשנים האחרונות עישון נרגילה הפך לתופעה שכיחה בקרב בני נוער. על פי תוצאות סקר HBSC 2019 שהוצגו בדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2019, כ-25% מהתלמידים בסקר התנסו בעישון נרגילה אי פעם.
התופעה נפוצה הרבה יותר במגזר הערבי: כ-46% מהבנים וכ-24% מהבנות דיווחו שעישנו אי פעם נרגילה לעומת כ-26% מהבנים וכ-15% מהבנות במגזר היהודי.
מהסקר עולה כי שיעור התלמידים אשר התנסו אי פעם בנרגילה עולה משמעותית עם הגיל: בקרב שכבת גיל י"א-י"ב במגזר היהודי כ-44% מהבנים וכ-28% מהבנות, ובמגזר הערבי מעל 60% מהבנים ומעל 30% מהבנות מדווחים כי התנסו אי פעם בעישון נרגילה.
מתוך התלמידים שדיווחו כי עישנו אי פעם נרגילה, 12% מתלמידי כיתות י"א-י"ב וכ-24% מתלמידי כיתות י', עשו זאת לראשונה בגיל 12 ומטה.
8% מקרב התלמידים בסקר מדווחים שהם מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע. כ-25% מהבנים במגזר הערבי מעשנים נרגילה לפחות פעם בשבוע לעומת כ-7% מהבנים במגזר היהודי. כ-8% מהבנות במגזר הערבי מעשנות נרגילה לפחות פעם בשבוע לעומת כ-3% מהבנות במגזר היהודי.
עישון נרגילה מזיק לבריאות בדומה לעישון סיגריות ומגביר את הסיכון לסרטן, למחלות ריאה ולמחלות אחרות ולהתמכרות. עקב צורת העישון האופיינית לנרגילה וזמן העישון הארוך יותר מסיגריות, אנשים שמעשנים נרגילה עלולים לספוג כמות רבה יותר של חומרים רעילים בהשוואה לעישון סיגריות. כמו כן, השימוש בגחל על מנת לשרוף את הטבק מעלה את הסיכון לפגיעה בריאותית מכיוון ששריפת שני החומרים ביחד מייצרת רעלנים, מתכות כבדות וכימיקלים מסרטנים. עישון נרגילה במשך שעה גורם לשאיפת עשן פי 200-100 משאיפת עשן מסיגריה בודדת.
יש הטוענים, כי ההשפעה המזיקה הטמונה בעישון נרגילה אחת משולה לעישון חפיסת סיגריות שלמה. מעשני נרגילה נמצאים בסיכון לחלות גם במחלות מידבקות באמצעות רוק, כמו הרפס ומחלות ויראליות שונות, וכן להופעת אקזמה על אצבעות היד האוחזת בפיית הנרגילה.
למרות הסכנות הבריאותיות הטמונות בעישון נרגילה, קיימת תפישה מוטעית בקרב בני נוער והוריהם בנוגע לעישון נרגילה, שתערובת הטבק מכילה פירות ולכן אינה מזיקה, אולם למעשה מדובר בחומרי טעם בלבד. כמו כן, יש הסבורים שהמים בנרגילה מסננים את הרעלים, בעוד שהמים לא מעניקים הגנה כלשהי למעשן, אלא דווקא מוסיפים לחות לעשן, מה שמאפשר חדירה טובה יותר של החלקיקים המכילים את כל החומרים המזיקים לריאות.
בקרב בני נוער רבים קיימת תפיסה מוטעית שסיגריות אלקטרוניות אינן מזיקות, או מזיקות פחות, מסיגריות רגילות, בעוד ששימוש בסיגריות אלקטרוניות מהווה סכנה של ממש לבני נוער וצעירים, ויכול לשמש "שער כניסה" לעישון סיגריות רגילות.
שימוש בסיגריות אלקטרוניות בצעירים דומה לשימוש במוצרי עישון אחרים. סיגריה אלקטרונית המכילה ניקוטין היא מוצר ממכר כמו סיגריה רגילה (מנגנון ההתמכרות לניקוטין דומה למנגנון ההתמכרות לסמים קשים, כגון הירואין וקוקאין). כמו כן, הניקוטין עלול לפגוע בהתפתחות המוח של מתבגרים וצעירים.
מסקר משרד הבריאות מאפריל 2019 עולה כי רבע מבני הנוער השתמשו בסיגריה אלקטרונית, ועבור אחד מכל שישה בני נוער שמעשנים, הסיגריה האלקטרונית הייתה ההתנסות הראשונה שלהם בעישון, לעיתים כבר בגיל 12. התפיסה שסיגריה אלקטרונית "פחות מזיקה" היוותה את המניע המרכזי לשימוש.
בני הגילים 15-12 משתמשים בסיגריות אלקטרוניות בשיעור גבוה יותר מבני 18-16 - 58% לעומת 44%.
בני נוער מדווחים על שימוש במגוון רחב של סוגי סיגריות אלקטרוניות, ורובם משיגים את הסיגריות באמצעים דיסקרטיים, למשל באמצעות רכישה באינטרנט, חברים, בני משפחה ודוכנים בקניון.
אסטרטגיית השיווק האגרסיבית והמניפולטיבית של תעשיית הטבק ממלאת תפקיד מרכזי בהפיכתה של תופעת העישון למגיפה עולמית.
על פי ארגון הבריאות העולמי, חברות הטבק נוקטות במשך עשרות שנים טקטיקות מטעות וערמומיות, אשר הביאו דורות של משתמשים להתמכר לניקוטין וטבק, וכך גרמו למגיפה העולמית. תעשיית הטבק מגלגלת מיליארדי דולרים, ומגייסת משתמשי טבק וניקוטין חדשים כדי לשמר את הרווחים העצומים שלה.
לאחר שהנזקים הבריאותיים בשימוש בטבק הוכחו מעל לכל ספק, תעשיית הטבק והניקוטין פנתה לשיווק מוצרי עישון חדשים, כמו סיגריות אלקטרוניות.
על פי ארגון הבריאות העולמי, סיגריות אלקטרוניות משווקות לעיתים קרובות כמוצרים "מפחיתי נזק", "נטולי עשן", ו"מקובלים חברתית". לאסטרטגיות קידום המכירות הללו יש פוטנציאל להפוך את העישון לנורמטיבי שוב בעיני החברה, ובמסווה של חלופה בריאה יותר לגרום לשימוש ארוך טווח במוצרי ניקוטין ממכרים, שבדומה לטבק אין מחלוקת על כך שהם מזיקים למשתמש.
הטכניקות החברתיות הללו, יחד עם אסטרטגיות מכירה מתוחכמות, יעילות במיוחד בכל הנוגע לילדים ונוער, ובעלות פוטנציאל לשמר את ההתמכרות לניקוטין בקרב בני נוער ברמה העולמית.
פרסום ברשתות החברתיות ובדיגיטל
חברות הטבק והניקוטין השתמשו באופן אסטרטגי בפלטפורמות דיגיטליות ורשתות חברתיות כדי להגיע לדורות צעירים, כולל דרך האפליקציות האהובות עליהם ומשחקי וידאו. במדינות בהן אומצו איסורים ומגבלות על פרסום, קידום מכירות ומתן חסויות של מוצרי טבק וניקוטין, אבל לא אסרו במפורש חשיפה לפרסום ממדינות אחרות, בני הנוער נותרו חשופים לפרסומות ברשתות החברתיות, באתרי אינטרנט ובאפליקציות ממדינות אחרות.
חסות של סלבריטאים ו"משפיענים"
"משפיענים" ברשתות חברתיות שמגיבים ומדברים עם ילדים ובני נוער מוזמנים על ידי חברות הטבק והניקוטין להיות "שגרירי המותגים" שלהן, או שמוצעים להם תמריצים כספיים כדי לקדם את המוצרים הללו. הבעיה העיקרית היא שלמשפיענים חברתיים יש פוטנציאל לתת ל"עוקבים" שלהם את הרושם שמדובר בקידום מכירות אותנטי של המוצרים, בעיקר כשבפוסטים שלהם לא מופיע מיהו נותן החסות.
מלגות ומתן חסות ותוכניות לימודיות
גורמים בתעשיית הטבק הציעו לתלמידים מלגות לבתי ספר תיכון, מכללות ותוכניות אקדמיות, שילמו לבתי ספר עבור האפשרות לדבר בכיתות או לאחר שעות בית הספר ונתנו חסות למחנות קיץ, על מנת לזרוע ספק בנוגע לסיכונים בשימוש בסיגריות אלקטרוניות, ולשווק את המוצרים שלהן במסווה של קידום "חלופות בטוחות יותר" למוצרי טבק.
טעמים שקוסמים לבני נוער
מוצרי טבק וניקוטין, כמו סיגריות אלקטרוניות ונרגילות, נמכרים בטעמים מתוקים ופירותיים, שעלולים להגדיל את המשיכה של לא מעשנים, ולהסתיר את טעם הטבק. עד היום חוקרים גילו מעל 15 אלף טעמים לסיגריות אלקטרוניות, כולל טעמים שהוכחו כמושכים בני נוער, כמו צמר גפן מתוק ודובוני גומי. פרסומות של מוצרים בטעמים עלולות להגביר את המשיכה, ולעודד ילדים ומתבגרים לקנות ולנסות מוצרי ניקוטין. הטעמים עלולים גם לצמצם את התפיסה של פוטנציאל הנזק וההתמכרות של מוצרי ניקוטין.
פרסום סמוי בתוכניות וסרטים, בטלוויזיה ובקולנוע
ילדים ומתבגרים שצופים בתוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע בהם מוצגים אנשים מעשנים, מצויים בסיכון גבוה יותר לתחילת עישון. חשיפה למוצרי טבק או סיגריות אלקטרוניות במדיה הבידורית משפיעה על כוונת ילדים ומתבגרים להשתמש במוצרים הללו.
עישון כפוי המכונה גם 'עישון סביבתי', 'עישון פסיבי' או 'עישון מיד שנייה', מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן מסיגריות או ממוצרי עישון אחרים שאנשים הנמצאים בקרבתו מעשנים. בגופם של מעשנים פסיביים נספגים חומרים רעילים ומסרטנים בדומה לאלו הנספגים בגופם של מעשנים. הוכח חד משמעית, שחשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לסרטן ריאה, התקף לב ושבץ מוחי.
מדי שנה נפטרים בישראל כ-800 איש מעישון כפוי. גם חשיפה לא ממושכת לעשן הסיגריות יכולה להזיק לבריאות. אין רמה בטוחה של חשיפה לעישון כפוי. מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטרים מאדם מעשן, ואף בזמן הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעשן, וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.
לעישון של הורים יש השלכה ישירה על בריאות ילדיהם. תינוקות וילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות דרכי הנשימה, וסובלים משיעור גבוה יותר של אשפוזים ומסיכון גבוה יותר להפרעות קשב וריכוז, בהשוואה לילדים שאינם חשופים לעישון כפוי. נמצא כי חשיפת ילדים לעישון פסיבי מעלה את הסיכון שהם יעשנו בעצמם כנערים, בעתיד והדבר יקשה עליהם כבוגרים להיגמל מעישון.
ההתמכרות לסיגריה היא גופנית (התמכרות לניקוטין), התנהגותית ופסיכולוגית. רוב האנשים שמצליחים להיגמל מעישון עושים זאת בכוחות עצמם, ולאלה שאינם מצליחים בכך מומלץ לפנות לסדנאות לגמילה מעישון בהנחיית מומחה לגמילה.
ניתן להפחית את שיעור ההתנסות והשימוש של בני נוער במוצרי עישון ואת החשיפה לעישון כפוי באופן משמעותי, על ידי תוכנית פעולה כוללנית, המורכבת מחקיקה, מאכיפה, מהתמקדות במניעה, מהסברה ומגמילה מעישון.
מתוך מכתב ליו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול:
מדינת ישראל חתמה על אמנת המסגרת של ארגון הבריאות העולמי בנושא פיקוח על תחום הטבק (ה- FCTC) ואישררה את חתימתה ב-2005. ב-2011 אישרה ממשלת ישראל את התוכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו. ההמלצות להלן מבוססות ומוכחות כיעילות למניעת תחילת עישון בקרב צעירים.
העלאת מיסוי בשיעור אחיד על כל מוצרי העישון: העלאת מיסוי וכתוצאה מכך העלאת מחירם של מוצרי עישון משפיעים בעיקר על צעירים, והם מגיבים יותר ממבוגרים לעלייה במחירים.
חקיקה המחייבת אזהרות גרפיות על חפיסות מוצרי העישון: אזהרות אלו מהוות כלי יעיל במיוחד להעלאת המודעות בקרב ילדים ונוער ובקרב אוכלוסייה עם אוריינות נמוכה.
סביבה נקייה מעישון לילדים ובני נוער: החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים נחקק לראשונה בשנת 1983, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן. מאז ועד היום, הורחב ותוקן החוק. יש לפעול ליישום אכיפה נמרצת ויעילה של החוק על מנת למנוע את החשיפה המסוכנת לעישון הכפוי.
הגבלת נגישות בני נוער למוצרי עישון: איסור מוחלט על מכירת מוצרי עישון במרחק מסוים ממוסדות חינוך ומקום כינוס של נוער והגברת הפיקוח והאכיפה על איסור מכירת מוצרי עישון לבני נוער.
אימוץ גישה מערכתית ומדיניות כוללת של "בתי ספר נקיים מעישון":
בשנת 2016 נכנס לתוקף צו הקובע כי חל איסור מוחלט על עישון בכל שטחו של מוסד חינוכי: איסור עישון במבנה עצמו, איסור על הקצאת חדר עישון בתוך המבנה וכן איסור עישון בכל שטח חצר המוסד, במגורי התלמידים ובטווח של עשרה מטרים מהכניסה או היציאה של מוסד חינוכי.
יש לפעול להחלת מדיניות של בתי ספר בהם מתקיימת תוכנית הוליסטית, שמשלבת העצמת התלמידים על ידי חינוך, עם שמירה על סביבה נקייה מעישון. זאת בהשתתפות מערכת החינוך, הבריאות, רופאי הילדים והמשפחה, השלטון המקומי, הורים, תלמידים, ארגוני מגזר שלישי/חברה אזרחית. יש צורך לתקצב תוכנית כוללנית שתכלול שילוט, מעקב, בקרה ואכיפה.
האגודה מקדמת חקיקה בנושא עישון בשיתוף ארגונים נוספים. האגודה למלחמה בסרטן יוזמת ומפיקה מסעות הסברה תקשורתיים, המיועדים לקידום המודעות לנזקי העישון ולצמצום ממדי העישון בישראל. בנוסף, האגודה משקיעה משאבים רבים בשיתוף פעולה עם ערוצי התקשורת המיועדים למתבגרים, על מנת להעביר את המסרים באופן יעיל וממוקד.
האגודה מארגנת ומממנת הרצאות לתלמידים באמצעות הפעלת מדריכים במסגרת מערכת החינוך ברחבי הארץ, ויוזמת פעילויות שונות להעלאת המודעות לנזקי העישון בקרב בני נוער וצעירים. חומרי הסברה שמפיקה האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף מומחים, בנושא נזקי העישון, מופצים במוסדות שונים כמו בתי ספר, מתנ"סים ולכל דורש - ללא תשלום.
חשוב לזכור, כי עישון הוא גורם סיכון בריאותי משמעותי ודפוס התנהגותי הניתן למניעה. מגמות של עישון סיגריות, סיגריות אלקטרוניות ונרגילה בקרב בני נוער מדאיגות ביותר, והורים יכולים למנוע התחלת עישון בקרב ילדיהם המתבגרים באמצעות מתן דוגמה אישית, הבעת עמדה שלילית כלפי העישון ושמירה על קשר טוב עם ילדיהם. אין ספק, כי על הגורמים המקצועיים, הכוללים אנשי חינוך, אנשי בריאות ועוד, להמשיך ולהתמקד בפיתוח ובהטמעה של תוכניות למניעת עישון בקרב בני הנוער.
עודכן: אוגוסט 2020