במהלך השתתפותה של מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מירי זיו, כשגרירה גלובלית World Ambassador)) מטעם האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן ((ACS וכחברה במשלחת ישראל לישיבה ההיסטורית, שהתקיימה לראשונה במסגרת האסיפה הכללית של האו"ם, ביחס למחלות הלא מדבקות NCDs, הוזמנה זיו גם למפגש מצומצם, שערך הבנק העולמי, במהלכו דווחו בין השאר הנתונים הבאים:
כיום 63% מכל מקרי המוות בעולם, נובעים מה NCDs - סרטן, מחלות לב, מחלות כרוניות של דרכי הנשימה וסכרת.
NCDs - מחלות לא מדבקות הפכו להיות איום מוחשי לא רק על בריאות האדם, אלא גם להתפתחות ולצמיחה הכלכלית.
מחצית מהאנשים שמתים כתוצאה מ NCDs , הינם בגיל שנות העבודה/הפריון שלהם. המחלות שפוגעות באובדן החיים ו/או בתפקוד החולים, כולם יחד מאיימים על יכולת התעשייה ברמה הגלובלית.
רק כתוצאה מעישון, אם לא תינקט פעילות יותר נמרצת, מספר מקרי המוות יעלה מ- 3.4 מיליון כיום, ל- 6.8 מיליון מקרי מוות כתוצאה מעישון ב- 2030.
הסימולציה המקרו כלכלית של המומחים, מדברת על אובדן תוצר מצטבר של 47 טריליון דולר, במהלך 20 השנים הבאות, אובדן המייצג 75% מהתוצר הגלובלי ב- 2010 (63 טריליון דולר). כתוצאה מכך, בין השאר, יידחקו מיליוני אנשים בעולם מתחת לקו העוני.
בדו"ח עדכני של ארגון הבריאות העולמי - WHO דווח, כי יישום פעולות התערבות להפחתת שיעורי העישון, שימוש עודף באלכוהול, כמו גם תזונה לא בריאה וחוסר בפעילות גופנית, תעלנה כ- 2 בליון דולר לשנה, במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, כלומר השקעה של פחות מ 0.40 דולר לאדם.
הסיבה לעלייה בשכיחות ה- NCDs הינה כתוצאה מאינטראקציה בין בריאות, צמיחה כלכלית ופיתוח והינה קשורה בקשר חזק עם מגמות אוניברסליות כמו- הזדקנות האוכלוסייה ברמה הגלובלית, קצב עיור מהיר ולא מתוכנן והגלובליזציה של סגנון חיים שאינו בריא.
בנוסף לעומס העצום שמחלות אלה מטילות על הרווחה החברתית ומערכות הבריאות, הן גם גורמות לירידה בפריון העבודה, לנכות מתמשכת ולצמצום משאבים בקרב משפחות, הנאלצות להשקיע בבריאות קרוביהם.
הבשורות הטובות הן שיש אופציות ואמצעים יעילים לבקרת ה NCDs . כך למשל, ארגון הבריאות העולמי - WHO הגדיר סט של התערבויות שמכונות "best buy" ("קניות מוצלחות" או "צעדים מוצלחים") .
ישנן גם תכניות התערבות רבות, שנועדו לגרום לשינוי התנהגותי בקרב נוער ומתבגרים, כמו גם אמצעי טיפול יעילים יותר שעשויים להפחית את הנטל מבני משפחת החולה. וכאמור, עלות ההתערבות, שעשויה לחסוך חלק נכבד מ- 47 טריליון דולר, שגורמות ה- NCDs, מוערכת ב- 2 ביליון דולר.
הנתונים מדברים בעד עצמם:
12 מיליון אנשים מאובחנים כחולים בסרטן בעולם, מדי שנה, ומספר זה צפוי שיעלה ל- 27 מיליון עד 2030.
לטענת מומחים, ברוב המדינות המפותחות משקיעים בין 4% ל- 7% מתקציב הבריאות להתמודדות עם מחלות הסרטן.
מה שמדאיג את הכלכלנים וקובעי המדיניות, זו לא רק כמות הכסף שמוציאים על הטיפול בחולי, אלא גם שיעור קצב העלייה בהוצאות הבריאות (The cost curve).
הערכת העלות לטיפול בחולי הסרטן הינה 290 ביליון דולר לכאלה שאובחנו ב- 2010 וצפוי שהיא תעלה ל- 458 ביליון דולר לכאלה שיאובחנו ב- 2030.
כך למשל, בבריטניה ההשקעה הכוללת בסרטן השד עלתה בכ- 10% בכל אחת מ- 4 השנים האחרונות.
הגידול בבריטניה נובע בעיקר כתוצאה מחידושים - תרופות וטכנולוגיות יעילות יותר, אך גם יקרות מאוד.
כך למשל, מספר התרופות לטיפול בסרטן עלה מ-35 בשנות ה-70, לקרוב ל- 100, כיום!
המגמה לטיפול מותאם אישית (Personalised Medicine) מביאה לטיפול יעיל יותר ש"נתפר לפי מידות החולה ומאפייניו".
ביפן למשל, בדיקת המוטציה ל- KRAS, לפני מתן טיפול ביולוגי לסרטן המעי הגס, חסכה כ- 50 מיליון דולר. גם בארץ תרופת הארביטוקס נכנסה לסל, רק עבור חולים שנבדקו ל-KRAS, כך שהיא ניתנת רק למי שהטיפול עשוי להיות יעיל עבורו, ואין בזבוז משאבים מיותר על מתן התרופה היקרה, למי שהתרופה לא מתאימה לטיפול במחלתו.
כלומר, אנו בעידן של הכנסת תרופות חדשניות יעילות, אך יקרות, שחשוב מאוד לכללן בסל. יחד עם זאת צריך לזכור, שבמקביל, חשוב מאוד להשקיע במניעת החולי מלכתחילה, וכאמור על-פי ה- WHO, הבנק העולמי ואירגון הסרטן הבינלאומי, עם הכלים הידועים כיום, ניתן להפחית את התחלואה מסרטן בפרט, ומהמחלות הלא מדבקות האחרות, בכ- 50%! מדובר בהצלת חיים, כמו גם בחיסכון עצום במשאבים כלכליים.