לתרומה
חפש
גורמי סיכון
המאבק בעישון

על חוק "Tobacco 21": האם יעלה על הדעת ליישמו אצלנו?

עוד בנושא

בתאריך 19 בנובמבר 2013 חתם ראש עיריית ניו-יורק היוצא מייקל בלומברג על מסמך שהפך חוק בעירו, תחת הכותרת "Tobacco 21". בכך יישם בלומברג את מגבלת הגיל של 21 שנה, שמתחתיה אסור לרכוש מוצרי טבק, מגבלת גיל "נועזת" שאין דומה לה בשום עיר גדולה אחרת בארה"ב. החל מעצם הימים האלה של מאי 2014, לא יהיה זה חוקי למכור מוצרי טבק וסיגריות אלקטרוניות לצעירים מתחת גיל 21 שנה בעיר ניו-יורק, אם כי החוק החדש לא מרחיק לכת עד כדי הגדרת עבירה בעצם השימוש במוצרי טבק על ידי צעירים מתחת גיל 21 שנה. בכך מטיל החוק החדש את האחריות על קמעונאים [בעלי חנויות מכולת, מרכולים, חנויות נוחות בנוסח 7/11 (או פיצוציות וחנויות AM/PM במקומותינו)], שעלולים להיקנס בקנסות משמעותיים בהפרת מגבלה זו.

 

רשות המזון והתרופות  (FDA) פסקה כבר בעבר שגיל 18 שנה הוא גיל המינימום לרכישת מוצרי טבק, ואפשרה למדינות ולערים בארה"ב ליישם חוקים שיקבעו מגבלות גיל מינימום גבוה יותר. ואמנם בשנת 2013 אמצו 7 ערים קטנות במדינת מסצ'וסטס ומחוז אחד בהוואי את תקנות "Tobacco 21".

חקיקה דומה החלה להיות מיושמת במספר הולך וגדל של קהילות, ולפחות בעוד 3 מדינות: ניו-יורק, ניו-ג'רסי ויוטה. התחזקות המגמה של הגבלת רכישת מוצרי טבק לבני 21 שנה ומעלה, מייצגת הזדמנות קריטית בה "חוקי בריאות" שאנו לא מורגלים בהם בדרך כלל, יביאו להפחתה של אחד המכרסמים הידועים ביותר לשמצה בבריאותנו. 

 

יש לזכור שאסטרטגיה דומה לפני דור אחד, לרסן שימוש באלכוהול על ידי קטינים הוכחה בארה"ב כמוצלחת, כאשר כל המדינות שם אמצו את גיל 21 שנה כגיל מינימום לרכישת אלכוהול, כתנאי לקבלת תמיכה כספית פדראלית באחזקת כבישים ראשים (highways) כבר בשנת 1984. אימוץ מגבלה זו הביא לירידה בצריכת אלכוהול, להפחתה הדרגתית בנהיגה תחת השפעה, ולירידה מסוימת בתאונות דרכים בהם מעורבים נהגים צעירים. המגבלות שהוכנסו על רכישת אלכוהול תחת גיל 21 שנה עוררו בשעתן התנגדויות קולניות של גופים המנופפים בסיסמאות של חופש הפרט, אך הן הופנמו וזכו להכרה בלתי מסויגת. חלק ממחאות והתנגדויות אלה מהדהדות גם בימים אלה של יישום מגבלות "Tobacco 21".

 

אחת ההצעות האחרונות של ראש עיריית ניו-יורק מייקל בלומברג במסגרת כהונתו המגיעה לסיומה, הייתה להגביל מכירת משקאות ממותקים ומוגזים בנפח שמעל 16 אונקיות (כחצי ליטר) בבתי אוכל בעירו. זאת כמובן אך ורק משיקולי בריאות והניסיון לרסן את מגיפת ההשמנה. הצעתו זו של בלומברג זכתה כצפוי לקיטונות של ביקורת, והשאלה עלתה שמא ראש העיר הדעתן אינו מרחיק לכת בגישתו המנסה להגן יתר על המידה על בריאות נתיניו, מה שהוגדר כבר כ-"Over protective and interfering too much with individual choice".

 

חוגים שונים של משפטנים וכמובן אנשי תקשורת וסטיריקנים החלו כבר מגדירים את ניו-יורק כ"מדינה אומנת" או Nanny-state, ובלומברג עצמו זכה לכינוי Super Nanny על דאגתו והתערבותו המופלגת בהחלטות יומיומיות של אזרחי עירו, ובעיקר הצעירים שבהם. היו שהתריסו נגדו שאם צעירים אלה מבוגרים דיים להצביע בבחירות, או להתגייס לשירות צבאי, הם בוגרים דיים לבצע החלטות הקשורות לעצם בריאותם. הספקנים אף תהו מה המשמעות המעשית של מגבלות אלה, אם צעירים מתחת לגיל 21 שנה, יוכלו לרכוש מוצרי טבק או אלכוהול מחבריהם שמעל גיל זה. וכמובן, אלה המבקרים את "הגבלות בלומברג" הביעו חשש שחוקים כאלה יפגעו בבתי עסק קטנים, ובמחזור המכירות שלהם. 

 

תקנות "Tobacco 21" טריות מדי, וקשה להעריך עדיין את יעילותן העתידית בהפחתת תחלואה, אך נתונים ראשוניים ממקומות אחרים בהחלט מעודדים. הבה ניקח כדוגמה את Needham, עיירת-פרבר של העיר בוסטון בת 30,000 תושבים,  שבשנת 2005 הייתה העיר הראשונה בארה"ב שאמצה את החוק האמור. לפני שקיבלה חוק זה, שיעור העישון בקרב תלמידי תיכון ב-Needham, עמד על 12.9%, בהשוואה ל-14.9% בעיירות הסמוכות. בשנת 2010 פחת העישון בקרב תלמידי תיכון ב-Needham עד 6.7%, הפחתה כדי מחצית המעשנים הצעירים טרם החלת המגבלה. בעיירות הסמוכות בהן לא הוכנסה המגבלה האמורה הייתה בתקופה זו הפחתה מעטה של עישון בקרב תלמידי תיכון, מ14.9% ל-12.4%. 

 

אך אם נתעלם לרגע מהמגבלות "המופרות" של חופש הפרט, הטיעון היותר מחייב להעלאת גיל המינימום לרכישת מוצרי טבק, מגיע מנתונים אפידמיולוגיים של סכנת ההתמכרות לעישון: 80% מבין מעשנים מבוגרים החלו בעישון יומיומי בהיותם מתחת גיל 20 שנה, ו-90% מבין רוכשי סיגריות על מנת לחלקם או למכרם לקטינים מתחת גיל 18 שנה, הם עצמם בני למטה מ-21 שנה. העלאת גיל הרכישה לגיל שמעל 21 שנה, עשויה להפחית בהרבה את יכולתם של קטינים לרכוש סיגריות מחבריהם בני 18 שנה ומעלה. 

ישנו כמובן הסיכוי של רכישת טבק בנסיעה קצרה אל מעבר לגבול בין 2 מדינות סמוכות בארה"ב, כאשר במדינת היעד אין מגבלות רכישה כאלו. אך ידוע שקטינים אינם ניידים בקלות יתרה, בגלל מגבלות של בעלות על כלי-רכב, רישיון נהיגה ואף ההוצאות הכספיות הכרוכות בטיול-סחר זה. אך גם אלה שכבר מכורים לעישון, צפויים לצמצם את כמות הסיגריות הנצרכות מדי יום, בגין אותם קשיים לוגיסטיים ברכישת הסיגריות, שעד כה היו זמינות "מעבר לפינה". צעירים אחרים שעדיין לא החלו לעשן, יירתעו מלעשות כן בגלל אותן מגבלות, לפחות עד שיגיעו ל"גיל המותר". 

 

יצירת מגבלות עישון למתבגרים צעירים, חיונית במיוחד לאור נתוני מחקרים נוירולוגיים המראים שהמוח הצעיר הוא בעל חשיפה ורגישות רבה יותר לפעילות הממכרת של ניקוטין. בגיל הצעיר ועוד לפני שהמעשן הטירון מגיע להחלטה מחייבת על המשך דרכו עם הסיגריה, הוא עובר בלא-דעת את התהליך שבתחילתו הוא חושק בסיגריה, ומייד לאחר מכן הוא חש כמיהה לסיגריה, ועד מהרה הוא כבר מכור לניקוטין. מרגע זה ואילך כבר אין ביכולתו לחדול מעישון.

 

מחקרים מראים שבני-נוער מתמכרים לניקוטין מהר מאוד, ואף ברמות ניקוטין נמוכות מאלה המביאים את אלה המתחילים לעשן בגיל מבוגר יותר, להתמכר לעישון. השינויים במבנה ותפקוד המוח הצעיר בהשפעת ניקוטין, הם כאלה המגבירים את ההתמכרות בגיל הצעיר. צעירים גם פחות מגיבים לטיפולי גמילה מעישון, בהשוואה למבוגרים. בגיל הצעיר יש גם נטייה גדולה יותר לנטילת סיכונים, מה שמונע מהנער המתחיל לעשן לשקול שיקולים ארוכי-טווח על המשמעות העתידית של ההתפתות לסיגריה.

 

תקנות FDA מחייבות כבר עתה חנויות המוכרות מוצרי ממכר טבק, לבדוק את תעודת הזיהוי של כל המבקש לרכוש טבק, ועל פי מראהו נראה צעיר מגיל 27. חנויות נוחות ונקודות ממכר אחרות של מוצרי אלכוהול אף הן נאלצות לאכוף את תקנות המכירה לבני 21 שנה ומעלה. מוכרי מוצרי טבק מביעים חשש ובצדק, שתקנות Tobacco 21 יפגעו בהיקף המכירות, אך חשש זה הוא אך משני לחשש הנובע ממכירת מוצר שפגיעתו בבריאות כה משמעותית. גם החשש של הרשות המקומית מפני ההוצאות הכספיות בעצם יישום תקנה זו (בגין עלויות של פרסומת ופקחים אוכפי התקנה), אינו מוצדק, שכן הוצאות אלה יכוסו על ידי הקנסות שיוטלו על אלה שאינם מיישמים את התקנה.

 

מטבע הדברים ההצלחה של יישום Tobacco 21, תלויה בעיקר בנחישות של הממסד והשלטונות לאכיפתו. בארה"ב נכנס ביולי 1992 "התיקון של Sinar", על שמו של יוזם התקנה, איש הקונגרס מאוקלהומה Michael Sinar שהיה לוחם נחוש בתעשיית הסיגריות. תיקון זה בא למנוע או לקצץ בסיוע הפדראלי למדינות בתחום של אכיפת המלחמה בסמים אסורים והסיוע בתחום בריאות הנפש, אם המדינה אינה מפגינה נחישות ואינה קובעת מדיניות ברת-יישום למניעת מכירת טבק לקטינים. בישראל לא קיימות תקנות כגון זו של Sinar, אך משרד הבריאות חייב להפגין נחישות גדולה יותר בחקיקה ואכיפה של חוקים ותקנות בתחום העישון בקרב צעירים, ובכלל.

 

משאל Gallup שנערך לאחרונה העלה שכמעט 90% מהמעשנים המבוגרים בארה"ב, הצהירו שאם היה ניתן להם ל"התחיל הכול מחדש", לא היו מתפתים להתחיל לעשן. הניסיון לסייע למתבגרים צעירים להימנע מחרטה מאוחרת זו, מחייב אסטרטגיה כוללנית המורכבת מצעדים רבים. נראה שתקנת "Tobacco 21" היא הצעד ההגיוני הבא.

כתב:

פרופ' בן-עמי סלע

מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פאקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב. יועץ האגודה למלחמה בסרטן בנושאי מחלות ריאה.

מאי 2014