מבצע "הקש בדלת" המסורתי של האגודה למלחמה בסרטן שיתקיים ביום ראשון הקרוב, ה- 26 לאוקטובר, מהווה מקור מימון חשוב לפעילויות הרבות והמגוונות של האגודה למלחמה בסרטן, המתאפשרות הודות לתרומות הציבור וללא מימון מתקציב ממשלתי כלשהו.
במסגרת המבצע עשרות אלפי בני נוער תלמידי בתי הספר, חניכי תנועות הנוער ומתנדבי האגודה למלחמה בסרטן, יצאו לפקוד את בתי תושבי ישראל.
נשיא המדינה - מר ראובן ריבלין ושרת הבריאות - הגב' יעל גרמן פתחו את שנת הפעילות תשע"ה של האגודה למלחמה בסרטן בטקס מרשים בבית הנשיא.
צילום: יוסי זמיר
מדברי הנשיא בטקס: "אני מתכבד לפתוח הערב את "מבצע הקש בדלת" השנתי. כולי תקווה שאזרחי ישראל כולם יפתחו את דלתותיהם,ואת ליבם ויעניקו תקווה ומזור לחולים ולבני משפחותיהם".
לקראת מבצע "הקש בדלת" נרתמה בהתנדבות, טל פלג, אמנית הציור על העין, והקדישה ציור מיוחד למבצע "עם המבט לעתיד טוב יותר 'למען החולים ונגד המחלה', בעזרתכם".
יהודית יובל רקנאטי, נאותה לשמש כיו"ר מבצע "הקש בדלת" שיערך ב- 26/10/14, מבצע ההתרמה השנתי ה- 54 של האגודה למלחמה בסרטן, שפעילותה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור בלבד, וללא מימון מתקציב ממשלתי כלשהו.
יהודית יובל רקנאטי מייסדת ויו"ר קבוצת 'גנדיר', יזמית ופעילה חברתית: מייסדת ויו"ר נט"ל , חברה בקבוצת "יכולים נותנים", חברה בהנהלת "שיתופים" ויו"ר מבצע "הקש בדלת" 2014-2015.
מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן, הינו מקור תרומה חשוב של האגודה, במסגרתו משתתפים אלפי ילדים, תלמידי בתי הספר וחניכי תנועות הנוער, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מערכת החינוך ומתנדבי האגודה למלחמה בסרטן בכ-70 סניפיה הפרוסים ברחבי הארץ.
מדברי יהודית יובל רקנאטי: "אני נרגשת להיות יו"ר המבצע לשנה זו. מאז ילדותי בתל אביב, האגודה למלחמה בסרטן, היא חלק מחיי.
אימי מטי ז"ל, הייתה פעילה כסגניתה של סוזי אבן היו"ר, ועזרה לבסס מקומה של האגודה כגוף משפיע ומקדם נושא המודעות, המחקר והסיוע לחולים ולבני משפחותיהם.
אימי אף פעלה רבות להקמת ההוספיס לחולים סופניים בתל השומר - לצערי, לא זכתה להיות נוכחת בטקס הפתיחה. אימא נפטרה מסרטן המעי הגס, והיא בת 59 שנים.
מאז המשכנו ללוות ולתמוך באגודה ובעשייתה החשובה; אחי ליאון רקנאטי הוא סגן יו"ר האגודה מזה שנים רבות.
לפני כ- 3 שנים שוב הכתה בנו המחלה הארורה. בעלי רולי (ד"ר ישראל יובל), חלה בלוקמיה, החלים - וכעבור כשנה נפטר מסיבוך של המחלה.
לצערי, כמוני נפגעו ממחלת הסרטן אלפים רבים, וכמעט ואין בית בישראל שאינו מנפגעי המחלה".
יהודית יובל רקנאטי קראה בדבריה לציבור בישראל בכלל ולקהילה העיסקית בפרט לפתוח את הלב, ולתרום ביד רחבה למבצע "הקש בדלת"- למען עתיד טוב ובריא יותר.
לתרומה מאובטחת באתר
דר' ליטל קינן בוקר - סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מציגה נתונים חדשים על היארעות ותמותה מסרטן לפי נפות בישראל לשנים 2001-2011.
פרופ' אליעזר רובינזון - יו"ר האגודה למלחמה בסרטן:
מחקר חדש, בהובלת פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, תה"ש, מעריך את הצרכים הבריאותיים של מחלימות (שורדות) סרטן השד בישראל. בהתייחס לעישון ולביצוע פעילות גופנית, לפני אבחנת המחלה, קבוצת הנשים שחלו עישנה יותר ועסקה פחות בפעילות גופנית, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עשר שנים לאחר האבחנה, שתי קבוצות המחקר (החולות וקבוצת הביקורת) הקפידו על אורח חיים דומה, כלומר חל שיפור מרשים באימוץ אורח חיים בריא בקרב השורדות.
לבקשת האגודה למלחמה בסרטן, בעקבות פניות רבות אליה, הנוגעות לסוגיית החלקת שיער במספרות, משרד הבריאות הכין הבהרה ואזהרה לציבור, משימוש במסכות שיער להחלקה עם תוספות של חומרים בעיקר חומר הפורמאלדהיד.
דר' ליטל קינן בוקר- סגנית מנהלת הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות מציגה נתונים חדשים על היארעות ותמותה מסרטן לפי נפות בישראל לשנים 2001-2011.
בסקירה הנוכחית נעשה שימוש השוואתי בנתוני תחלואה ותמותה מסרטן לפי אזורים שונים בארץ, להם מיוחסות רמות שונות של זיהום סביבתי, מתוך הנחה כי קיים קשר בין הזיהום לתחלואה הנצפית בסרטן באותו אזור.
הנתונים הם תיאוריים ולא סיבתיים, ולכן לא ניתן לייחס את הבדלי התחלואה, באופן חד משמעי, להבדלים סביבתיים. למטרה זו יש צורך במידע על חשיפה תעסוקתית, התנהגות בריאותית של הפרט, כגון: עישון, ביצוע פעילות גופנית, ביצוע סריקה לאבחון מוקדם, וגורמי סיכון אישיים, גנטיים ומשפחתיים.
הסיבה להתמקדות ביהודים היא, שלרוב אין די חולים ערבים לחישוב המדד בריבוד לפי נפות. מספר נמוך של חולים, גורם לאי יציבות באומדנים.
לצורך ההשוואה נעשה שימוש במדד SIR שהוא יחס היארעות מתוקנן
(Standardized Incidence Ratio). (פירוט בהודעה המלאה).
בסקירה הנוכחית יוצג המדד לפי 14 נפות ביהודים בישראל, בשתי תקופות 2001-2005, 2006-2011.
טבלה 1: השוואת התחלואה הנצפית בכלל אתרי הסרטן לפי נפות בשנים 2001-11 לתחלואה הצפויה - גברים יהודים
בנפת חדרה (ב-7%), בבאר שבע (ב-6%), בצפת (ב-5%), בחיפה (ב-4%) ובתל-אביב (ב-2%), נצפו שיעורי תמותה גבוהים במובהק בהשוואה לממוצע הארצי.
בנפות ירושלים, פתח-תקוה, רחובות והשרון (בכ-5% בכל נפה), וביהודה ושומרון (בכ-15%), נצפו שיעורי תמותה נמוכים במובהק בהשוואה לממוצע הארצי.
לחצו כאן למידע מפורט על היארעות סרטן לפי נפות בישראל 2001 - 2011
מאמר חדש שפורסם ב- 2014 מציג את המאבק העולמי בסרטן כפי שנצפה במדינות שונות, בעלות מערכות בריאות שונות, תוך שימת דגש על פערים דרמטיים בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות.
אחת הדרכים למדוד את שיעורי ההצלחה בטיפול בסרטן ובמיגור המחלה היא בעזרת מדידת שיעורי ההישרדות מהמחלה, בעזרת נתון הנקרא Mortality-to-Incidence Ratio = MIR או M/I , המציג את היחס בין שיעורי התמותה, לבין שיעורי התחלואה. בשיעורים אלו - ככל שהמספר המציין נמוך יותר, כך שיעורי ההישרדות גבוהים יותר.
בטבלה המפרטת נתוני הישרדות של חולים מסרטן ב- 85 מדינות בעולם, כפי שנלקחו ממאגר מידע בינלאומי, ממוקמת ישראל במקום ה- 6, עם MIR=0.40, כאשר לפניה נמצאות אוסטרליה (0.38), לוקסמבורג (0.38), ארצות הברית (0.39), ניו זילנד ואירלנד ואחריה שאר מדינות העולם ביניהן פינלנד, גרמניה, נורבגיה, בריטניה, אוסטריה ועוד.
המאמר התפרסם בכתב העת Journal of Epidemiology and Global Health במהדורת יוני 2014, מציגים חוקרים אמריקאים מהאוניברסיטאות החשובות: ייל, וירג'יניה וניו יורק- NYU.
האיגוד האמריקאי של האונקולוגים הקליניים (ASCO) פרסם באוקטובר 2014 נייר עמדה העוסק בקשר של השמנת-יתר וסרטן, ומדגיש גם את השפעת השמנת יתר, על סיכויי ההתמודדות וההחלמה של חולי סרטן.
ארגון הבריאות העולמי מגדיר השמנת-יתר כמדד מסת הגוף - (BMI- Body Mass Index - משקל/הגובה בריבוע) מעל ל- 30.
חוקרים ממספר מרכזים רפואיים מובילים בתחום הסרטן בארצות הברית, חברו לעריכת נייר עמדה זה ובו הם מתריעים על הקשר המוכח בין השמנת-יתר והסיכון לחלות בסרטן, אך מדגישים ומבהירים, כי קיימת גם סכנה לסיכויי החלמה גרועים יותר (פרוגנוזה גרועה) בקרב חולי סרטן בעלי השמנת-יתר. החוקרים מציינים כי יעילות הטיפולים האונקולוגים בחולים שאובחנו כשהם במצב של השמנת-יתר, פחותה, שכן משקל-יתר פוגע בזרימת התרופות האנטי-סרטניות בגוף.
החוקרים מציינים כי בקרב מטופלים בעלי משקל-יתר, גבוה יותר הסיכון לחלות במחלות נלוות, עקב החלמה איטית של פצעים, היווצרות זיהומים לאחר ניתוח, לימפאדמה ומחלות נלוות נוספות כגון מחלות לב וסוכרת. כמו כן מדגישים כותבי נייר העמדה, כי משקל-יתר בעת אבחון סרטן, הינו גורם שמגביר את הסיכון לתחלואה במחלת סרטן נוספת.
כסימוכין לנייר העמדה מצוטטים הנתונים הבאים:
המחקרים מראים כי חשוב להמליץ ולעודד את המטופלים הסובלים מהשמנת-יתר בעת האיבחון, לרדת במשקל ולאמץ אורח חיים בריא. מדובר בחלון זמן חשוב, בו הצוות הרפואי נמצא במגע הדוק עם המטופל שאובחן, ויכול לכלול את ההמלצות לירידה במשקל כחלק מתכנית הטיפול.
נייר העמדה פורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology במהדורת אוקטובר 2014.
פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, תה"ש.
המחקר בחן את מידת התאמת שירותי הבריאות בישראל לצרכים המיוחדים של נשים שהחלימו ממחלת סרטן השד.
במחקר נעשתה השוואה של שיעור ביצוע התנהגויות מקדמות בריאות, המצב הבריאותי, מידת השימוש בשירותי בריאות ומידת שביעות הרצון משירותי הבריאות בין נשים שהחלימו ממחלת סרטן השד (סה"כ 250 נשים), לנשים שלא חלו (סה"כ 250 נשים) מותאמות גיל ואזור מגורים.
ממצאי המחקר מראים כי, בהתייחס לעישון ולביצוע פעילות גופנית, שנה לפני האבחנה, 29% מהחולות הגדירו את עצמן כמעשנות לעומת 22% מקבוצת הביקורת, ו-19% מהחולות דווחו על ביצוע פעילות גופנית אינטנסיבית, בהשוואה ל-25% בקבוצת הביקורת.
10 שנים לאחר האבחנה, שתי קבוצות המחקר (החולות וקבוצת הביקורת) הקפידו על אורח חיים דומה, כלומר חל שיפור מרשים באימוץ אורח חיים בריא בקרב המחלימות מהמחלה.
לחצו כאן למחקר ותוצאות נוספות.
לאור פניות רבות לאגודה למלחמה בסרטן, ביחס לבטיחות השימוש בחומרים שונים להחלקת שיער במספרות, הועלה הנושא בפני הועדה למסרטנים סביבתיים של האגודה למלחמה בסרטן בראשות דר' אלי שטרן ובהשתתפות רינת בכר, מנהלת מחלקת התמרוקים של משרד הבריאות. ההמלצה הייתה לידע את ציבור הנשים והמספרות בנושא.
דיון נוסף התקיים בהשתתפות הגב' בכר, נציגי האגודה למלחמה בסרטן ויו"ר התאחדות מעצבי השיער בישראל, מר מישל מרסייה (מצ"ב מסמך של התאחדות מעצבי השיער בישראל בנושא).
לבקשת האגודה למלחמה בסרטן מצ"ב אזהרה מפורשת שהכין משרד הבריאות לציבור הלקוחות ולמעצבי השיער בדבר הסיכון, שבהוספת חומר ה'פורמאלדהיד' לחומרי החלקת השיער, שהינו חומר הרשום כמסרטן ודאי בבני אדם. מה גם שבתהליך החלקת השיער, כשמחממים את החומר משתחררים אדים המגבירים את הסיכון (מצ"ב אזהרת משרד הבריאות).
הציבור מתבקש לבדוק היטב את הטיפול המוצע לו במספרות, ולוודא כי החומרים המשמשים לצורך הטיפול הינם מוצרים מאושרים בלבד, ללא תוספות חיצוניות למוצר המקורי. כמו כן הספרים/יות מתבקשים שלא להשתמש בפורמאלדהיד המסכן את בריאותם ואת בריאות לקוחותיהם, ולהקפיד כי התכשירים שבשימושם מאושרים על ידי משרד הבריאות ולא עורבבו עם חומרים נוספים.
מצורפת:
מחקרים רבים דיווחו זה מכבר על קשר בין צריכה מוגברת של סידן, ויטמין D ומוצרי חלב לבין סיכון נמוך לתחלואה בסרטן המעי הגס. אך השפעתם של גורמים אלה על ההישרדות מהמחלה לא הייתה ברורה עד כה.
חוקרים מאוניברסיטת אמורי באטלנטה, ארה"ב, ביקשו להעריך את הקשר בין צריכת סידן (במזון ובתוספי תזונה), ויטמין D (במזון ובתוספי תזונה), ומוצרי חלב, לפני ואחרי האבחנה של סרטן המעי הגס, לבין תמותה מכל סיבה שהיא בכלל, ותמותה מסרטן המעי הגס בפרט.
החוקרים נעזרו במחקר קודם שהחל בשנת 1992, שבדק את השפעת אורח חיים על תחלואה בסרטן, ובו נכלל מידע על 184,000 משתתפים בריאים. מתוכם נבדקו במחקר הנוכחי 2,284 משתתפים שחלו בסרטן חודרני-לא גרורתי של המעי הגס והרקטום. החוקרים בדקו את צריכת הסידן, ויטמין D ומוצרי חלב של משתתפים אלו, לפני ולאחר אבחונם במחלה.
שאלונים שחולקו עקבו אחר המשתתפים במשך 17 שנים ואספו מידע על גורמי סיכון שונים לסרטן והצריכה הכוללת של מוצרי חלב ושל תוספי סידן וויטמין D. צריכת מרכיבים אלו חולקה ל-4 רמות צריכה. שאלוני תזונה נוספים מולאו לאחר אבחון המחלה.
מתוצאות המחקר עולים הנתונים הבאים:
לסיכום, צריכה כוללת גבוהה של סידן, וצריכה גבוהה של מוצרי חלב לאחר אבחון סרטן מעי גס חודרני בשלב שאינו גרורתי, הייתה קשורה בסיכון נמוך משמעותית לתמותה מכל סיבה שהיא בכלל ומסרטן המעי הגס בפרט.
החוקרים מציינים שזהו המחקר הראשון בו דווח על קשר- בין צריכת חלב ומוצריו, לבין הישרדות של מחלימים מסרטן המעי הגס שצרכו מוצרים אלו.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology במהדורת אוגוסט 2014.
חוקרים ממספר מרכזי מחקר של סרטן בפלורידה, ארצות הברית, ביקשו לבדוק את הקשר בין צריכת אלכוהול, לבין השכיחות של וירוס הפפילומה האנושי -HPV בקרב גברים אמריקאים. וירוס זה המועבר ביחסי מין, הינו גורם סיכון למחלות באברי המין ולמספר מחלות סרטן, ביניהן סרטן צוואר הרחם, מספר סוגים של סרטן ראש וצוואר, סרטן הפין וסרטן פי הטבעת.
מחקרים שונים הראו בעבר כי צריכת אלכוהול גבוהה, או בינונית עלולים לפגוע בפעילות של המערכת החיסונית ולהעלות את הסיכון למחלות כרוניות וזיהומיות, ובכלל זה סרטן.
במחקר זה השתתפו 1,309 גברים אמריקאים, בגיל 29 בממוצע. המשתתפים מילאו שאלון בנוגע למצבם הבריאותי בהווה ובעבר, הרגלי עישון, מספר פרטנרים מיניים בעבר, וכן הרגלי צריכת אלכוהול. הוגדרו 4 רמות של צריכת אלכוהול, כאשר הנמוכה הוגדרה ככמות קטנה מ- 0.10 גרם אלכוהול ביום, וצריכה גבוהה- הוגדרה ככמות של 9.91 גרם או יותר של אלכוהול ביום.
כל המשתתפים נבדקו לנשאות של ווירוס הפפילומה: 514 גברים נמצאו נשאים של אחד מזני הווירוס, ו-795 לא נמצאו נשאים כלל.
תוצאות המחקר מראות, כי שכיחות ווירוס הפפילומה עלתה, ככל שדווח על צריכת אלכוהול גבוהה יותר: לאחר שיקלול סטטיסטי של נתוני הגיל, הרגלי העישון ומספר פרטנרים מיניים, החוקרים מסיקים כי צריכה גבוהה של אלכוהול, לעומת הצריכה הנמוכה, מעלה ב- 35% את הסיכון להדבקות בזנים מחוללי סרטן וב- 13% את הסיכון להידבקות בכל אחד מזני ווירוס הפפילומה האחרים.
בקרב הגברים שצרכו האלכוהול ברמה גבוהה, 286 גברים היו נשאים של ווירוס הפפילומה. לעומתם, נמצאו רק 169 נשאי ווירוס הפפילומה, בקרב אלו שדיווחו על צריכה של אלכוהול נמוכה.
לסיכום, החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר מראות, כי צריכה גבוהה של אלכוהול קשורה לעלייה בסיכון להידבקות בווירוס הפפילומה האנושי בקרב גברים, ומחקר זה מחזק את ההמלצה של ארגוני הבריאות לצריכה מתונה עוד יותר של אלכוהול, הרשום כחומר שהינו מסרטן ודאי בבני אדם.
עד היום, בהמלצות להפחתת הסיכון לחלות בסרטן, מדובר על צריכה של עד מנת משקה אלכוהול אחת ליום לאשה, ועד 2 מנות ליום לגבר. במאמר זה ההמלצה היא, גם לגברים, להגביל את השתייה לפחות ממנה אחת ביום, כדי להפחית גם את הסיכון להידבק בווירוס הפפילומה האנושי.
פורסם בכתב העת Sexually Transmitted Infections, באוקטובר 2014.
מחקרים מצביעים על כך ש - 70% מהמחלימים שחלו בילדותם בסרטן, יחלו במהלך חייהם במחלה כרונית אחת לפחות, לכן מצבם הבריאותי של מחלימים אלו נמצא במרכזם של מחקרים רבים.
אחת המחלות הנפוצות בקרב מחלימים אלו היא "התסמונת המטבולית" (MetabolicSyndrome) או "סינדרום X", שהיא אוסף מאפייני סיכון מטבוליים הקשורים בתנגודת לאינסולין, והמעלים את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ובמחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי דם). טיפולים בתרופות כימותרפיות מסוג אנתרציקלינים והקרנות לחזה ידועים כגורמי הסיכון לפיתוח תסמונת זו.
באוכלוסייה הכללית נמצא שתזונה לקויה, במיוחד זו העשירה בשומן וסוכרים פשוטים קשורה בהתפתחות התסמונת המטבולית. לכן, חוקרים ממרכז המחקר של בית החולים
סנט. ג'וד בטנסי בארצות הברית, ביקשו לבדוק את הקשר בין אורח החיים הכולל תזונה ופעילות גופנית של המחלימים שחלו בילדותם בסרטן, להתפתחות התסמונת המטבולית באוכלוסייה זו.
החוקרים עקבו אחרי 1,598 מחלימים שחלו בילדותם בסרטן, שהיו בגיל 18 או יותר, ואשר עברו 10 שנים מאז שאובחנו. הנבדקים עברו בדיקות מקיפות, שכללו נתונים אודות משקלם, רמות הטריגליצרידים בדמם, רמות כולסטרול ולחץ דם. הנבדקים מילאו שאלונים אודות הרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלהם, כאשר החוקרים נעזרים בקווים המנחים של קרן מחקר הסרטן העולמית והמוסד האמריקאי למחקר סרטן - WCRF/AICR אשר פורסמו ב- 2007 וסוכמו ב-7 המלצות לאורח חיים בריא. הנבדקים שמילאו אחר רוב ההמלצות המופיעות במדריך (4 עד 7 מהן), נרשמו כמי שעקבו אחר ההמלצות.
מתוצאות המחקר עולה כי נשים שלא עקבו אחר המלצות ה - WCRF/AICR, היו בסיכון של פי 2.4 לחלות בתסמונת המטבולית וגברים היו בסיכון של פי 2.2 לחלות במחלה, זאת בהשוואה לנבדקים שעקבו אחר המלצות ה- WCRF/AICR.
החוקרים מסיקים כי הצמדות לאורח חיים בריא, מפחיתה את הסיכון לחלות בתסמונת המטבולית בקרב מחלימים שקיבלו טיפולים בילדותם למחלת הסרטן בה חלו, וממליצים לבדוק האם תוכנית התערבותית בקרב אוכלוסייה זו תפחית את התחלואה בתסמונת המטבולית.
המחקר פורסם בכתב העת Cancer במהדורת ספטמבר 2014.
במחקר גדול שנערך בארצות הברית - "מחקר האחיות II", שהחל בשנת 1989, בו עקבו אחרי 116,000 אחיות צעירות בגילאי 24-43, נאספו נתונים אודות הרגלי התזונה שלהן באמצעות שאלונים מפורטים. במעקב של 12 שנה נמצא קשר בין צריכת בשר אדום בגיל צעיר, לבין הסיכון לפתח סרטן שד בגיל מאוחר יותר, אך הקשר לא נמצא מובהק סטטיסטית.
עתה, חוקרים ממרכזים שונים בעולם, לרבות בית הספר לתזונה של אוניברסיטת הרווארד והמכון לסרטן של בית החולים דנה פרבר בארצות הברית, ניתחו נתוני מעקב ממושך יותר של "מחקר האחיות II", ובו ביקשו לבדוק את הקשר בין צריכה כוללת של בשר אדום, מעובד ולא-מעובד, בגיל צעיר, לבין הסיכון לפתח סרטן שד. כמו כן, נבחנה השפעת הצריכה של מזונות אחרים העשירים בחלבון, דוגמת דגים, עוף, ביצים, אגוזים וירקות, על התחלואה בסרטן השד.
גודל סטנדרטי של מנת בשר הוא 70-85 גרם ובמחקר זה, צריכה של 120 גרם בשר אדום בשבוע נחשבת כצריכה מועטה וצריכה של מעל 950 גרם לשבוע נחשבת לצריכה גבוהה ביותר.
חשוב לציין שארגונים חשובים בעולם ביניהם ארגון הסרטן האמריקאי, ממליצים על צריכה מתונה של בשר אדום שאינה עולה על 500-600 גר' לשבוע.
במשך 20 שנות המעקב של מחקר זה, תועדו בקרב האחיות שהשתתפו במחקר, 2,830 מקרים של סרטן שד חודרני.
לאחר שעובד המידע, התקבלו הנתונים הבאים:
החוקרים מסכמים שצריכה מוגברת של בשר אדום בגיל הצעיר, עלולה להגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד והחלפה של מנת בשר אדום ביום, במנת חלבון שמקורה בעוף, או במנת חלבון המשלבת קטניות, אגוזים, עוף ודגים, עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד.
המחקר פורסם בכתב העת BMJ -British Journal of Cancer במהדורת יוני 2014
הקשר בין אורח חיים יושבני (סגנון חיים הקשור בישיבה ממושכת ואי-פעילות גופנית), לסיכון מוגבר לחלות במחלות כרוניות שונות, הוכח משכבר. במחקר חדש בדקו חוקרים מאוניברסיטת רגנסבורג בגרמניה את הקשר בין צפייה בטלוויזיה והתנהגויות יושבניות נוספות, לבין הסיכון לחלות במחלות סרטן שונות.
החוקרים סרקו 43 מחקרים שכללו כ- 67,000 נבדקים. פעילות הנבדקים חולקה ל- 3 סוגי פעילות יושבנית: צפייה בטלוויזיה, ישיבה תעסוקתית (ישיבה בשעות העבודה) וזמן ישיבה כולל.
רמת הפעילות היושבנית חולקה ל- 2 רמות: גבוהה ונמוכה וערכים ממוצעים לרמות אלו, שנבדקו במחקרים השונים הם:
מהנתונים עולה שבקבוצה עם דרגת היושבניות הגבוהה, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס היה גבוה בהשוואה לאלו עם דרגת יושבניות נמוכה: הצופים בטלוויזיה זמן ארוך במיוחד היו בסיכון גבוה ב - 54%, ואלו שנוהגים לשבת בעבודתם לאורך זמן רב ואלו שזמן הישיבה הכולל שלהם ארוך במיוחד, היו בסיכון גבוה ב- 24% בהשוואה לקבוצה ברמת היושבניות הנמוכה.
נצפה סיכון גבוה יותר לחלות גם בסרטן הרחם: הצופות בטלוויזיה זמן ארוך במיוחד היו בסיכון גבוה ב - 66% לחלות במחלה זו ואלו שבאופן כולל זמן הישיבה שלהן ארוך במיוחד, היו בסיכון גבוה ב- 32%, זאת בהשוואה לאלו עם דרגת יושבניות נמוכה.
בנוסף נמצא כי אלו שבאופן כולל זמן הישיבה שלהם ארוך במיוחד היו בסיכון גבוה ב- 21% לחלות בסרטן הריאה, בהשוואה לנבדקים באותה קבוצה עם דרגת יושבניות נמוכה.
במחקר זה לא נמצא קשר ישיר בין דרגות יושבניות אלו, לסיכון לחלות במחלות סרטן אחרות, אך במספר מחקרים אחרים נמצא כי אורח חיים יושבני מעלה את הסיכון לחלות גם בסרטן השד.
החוקרים גם מצאו כי תוספת של 2 שעות בזמן ישיבה כולל ביום, העלתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב - 8%, ב- 10% בסרטן הרחם, ובאופן גבולי (סטטיסטית) ב- 6% בסרטן הריאה. לא נמצא קשר דומה בין תוספת שעות היושבנות למחלות סרטן אחרות.
במאמר זה מסיקים החוקרים כי ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה, הכרוכה לעיתים קרובות גם באכילה עתירת מלח וסוכר ("נישנושים"), ואורח חיים הכולל התנהגויות יושבניות נוספות, מעלים את הסיכון לחלות בעיקר בסרטן המעי הגס, הרחם והריאה.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of National Cancer Institute במהדורת יוני 2014.