איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
פסאודמיקסומה פריוטנאי הוא סוג נדיר מאד של סרטן, שמתחיל ברוב המקרים מהתוספתן, בצורה של גידול קטן (פוליפ). במקרים נדירים עוד יותר, הגידול יכול להתחיל במעי הגס, בשחלה או בשלפוחית השתן.
בשלב מסוים הגידול מתפשט מעבר לתוספתן או מהמקום בו התחיל, ותאים סרטניים מתפזרים אל חלל הבטן. תאים אילו מפרישים ריר אשר מצטבר בחלל הבטן בצורה של נוזל סמיך דמוי ג'לי.
לשאלות ומידע ניתן להיעזר במערך הפורומים של האגודה למלחמה בסרטן, אשר מנוהל על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום, ביניהם : פורום סרטן של מערכת העיכול, פורום טיפול תומך- פליאטיבי בחולי סרטן ועוד.
הגורמים לפסאודמיקסומה פריוטנאי אינם ידועים.
תסמיני המחלה יכולים לכלול:
בנשים, ייתכן בלבול בין סוג זה של סרטן לבין סרטן השחלות עקב תסמינים דומים.
לעיתים, אבחון לפסאודמיקסומה פריוטנאי אפשרי באופן סופי רק לאחר ניתוח לאזור חלל הבטן.
הטיפול במחלה תלוי בגודל הגידול ובהרגשתך הכללית.
חלק מהאפשרויות הטיפוליות כוללות:
אם הדבר מתאפשר, תטופל בניתוח משולב בטיפול כימי. מטרתו של טיפול זה הוא לרפא את המחלה או להקטין את הסיכויים לחזרת המחלה.
הניתוח כולל הסרה מלאה או כמעט מלאה של הגידול ורקמות קרובות אליהן התפשט הגידול. רקמות אילו יכולות לכלול חלקים מהמעי הגס, המעי הדק, הטחול או הכבד. בקרב נשים, הניתוח יכול לכלול גם הסרה של הרחם והשחלות.
הניתוח עצמו הוא ארוך ומורכב ויכול להמשך 10 שעות ויותר, ועל כן אינו מתאים לכל אחד. זמן ההחלמה מניתוח זה יכול להיות ארוך מאד: ייתכן ותצטרך לשהות עד 5 ימים בהתאוששות ובין 2-3 שבועות באשפוז בבית החולים. יישנם אנשים אשר יזדקקו לסטומה לאחר הניתוח.
לאחר הסרה של הרקמות הנגועות- כולן או חלקן, ייתכן ותקבל טיפול כימותראפי ישירות אל חלל הבטן. לאחר ניתוח, ייתכן ותטופל בתרופה פלואורואורציל - fluorouracil (פלואורואורציל®-® fluorouracil)* ישירות לחלל הבטן למשך 4 ימים.
*או בתרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים זהים.
לעיתים לא ניתן להסיר את הגידול במלואו ויתכן ויבוצע ניתוח שמטרתו להסיר את הגידול עד כמה שניתן. ניתוח זה אינו נועד לרפא את המחלה, אלא הפחית תסמינים ולשפר איכות חיים. עבור נשים ניתוח זה יכול לכלול הסרה של הרחם והשחלות, ולעיתים גם חלק מהמעי הגס. כיוון שבניתוח זה לא מסירים את הגידול כולו, הגידול צפוי לגדול ותצטרך ניתוח נוסף בעתידו ואולי ניתוחים נוספים.
אם הגידול שלך קטן מאד, ייתכן והרופא ימליץ לך על מעקב צמוד ללא טיפול בשלב המוקדם. ייתכן ובשלב זה יתרונות הטיפול אינם עולים על חסרונותיו, ויומלץ לך לחכות עד לשלב של תחילת הטיפול הכימי או הניתוח.
ברוב המקרים אין מקום לטיפול כמותרפי באבחנה זו. לעיתים המאפיינים הפאתולוגיים של הגידול יראו שיתכן ויש תועלת מהטיפול, במקרים אלו לרוב יינתנו תרופות כבטיפול בסרטן המעי הגס.
חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות, ותופעות הלוואי שלהן. לקבלת החוברות ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.
לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם, צילומי רנטגן וקולונוסקופיה. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על פסאודמיקסומה פריוטנאי- Pseudomyxoma Peritonei. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.