גידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים משתייכים לקבוצת מחלות סרטן הנקראות סרקומות רקמות רכות המתפתחות ברקמות התומכות וברקמות החיבור של הגוף (כמו שריר, שומן, עצבים, כלי דם, עצם וסחוס). סרקומות רקמות רכות הן נדירות וגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים הם סוג נדיר עוד יותר. בערך 3 מתוך 5 גידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים מופיעים בבטן, אך הם יכולים להופיע בכל מקום לאורך מערכת העיכול, הגרון, הושט ועד פי הטבעת. הם מתפתחים בתאי הסטרומה, רקמת החיבור שתומכת באיברים המעורבים בעיכול מזון. מערכת העיכול נקראת לעיתים קרובות מסילת הקיבה והמעיים.
הגורמים לגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים עדיין אינם ידועים. עם זאת, מדענים גילו שלרוב תאי הגידולים הסטרומליים של הקיבה והמעיים יש הפרעה אנזימית. כימיקל מסוים (אנזים) שנקרא קינזת טירוזין, אחראי לשליחת אותות בתוך התא שממריצים את התא לגדול ולהתפתח. אנזים זה יכול לגרום לגדילתם של מספר תאים סרטניים של הקיבה והמעיים.
לרוב החולים בגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים אין היסטוריה משפחתית של מצב זה, אך ישנם מקרים נדירים מאוד בהם מספר בני משפחה אובחנו עם גידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים. לחולי נוירופיברומטוזיס יש סיכון מעט גבוה יותר משאר האוכלוסייה לפתח גידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים. גידולים אלה מופיעים לעיתים נדירות אצל אנשים מתחת לגיל 50.
חולים בגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים בשלב מוקדם בדרך כלל לא חווים תסמינים כלשהם של המחלה. רוב הגידולים הללו מאובחנים לאחר שאדם מפתח תסמינים, כגון:
אם אתה מבחין באחד מהתסמינים המופיעים למעלה, צור קשר עם רופא המשפחה, אך זכור שתסמינים אלו עלולים להיגרם מסיבות שונות.
האבחון הראשוני מתחיל בביקור אצל הרופא המשפחה, שיפנה אותך במידת הצורך למומחה בבית החולים. שם ישאל אותך הרופא על בריאותך ועל בעיות רפואיות קודמות. בנוסף, הוא יבדוק אותך וייקח דגימות דם כדי לבדוק את מצבך הבריאותי ואת תפקודי הכבד שלך.
ניתן לבצע גם את הבדיקות הבאות:
זוהי הבדיקה הנפוצה ביותר המשמשת לאבחון בעיות כלשהן בבטן, בושט ובגרון. הבדיקה מבוצעת על בטן ריקה, כך שתתבקש לא לאכול או לשתות דבר במשך ארבע שעות לפחות קודם לכן. לאחר שתשכב בנוחיות על הספה, תקבל סם הרגעה, בדרך כלל לתוך וריד בזרועך, כך שתרגיש ישנוני, ולא תחוש בחוסר נוחות במהלך הבדיקה. לאחר מכן ירוסס חומר הרדמה מקומי על חלקו האחורי של הגרון, והרופא יעביר אנדוסקופ (צינורית גמישה המכילה נורה ומצלמה) במורד הגרון לתוך הבטן. כך יצולם פנים הבטן, וניתן יהיה לקחת דגימת תאים קטנה (ביופסיה) לבדיקה תחת מיקרוסקופ.
לעיתים יש בקצה צינורית האנדוסקופיה גלאי אולטרא סאונד. כך ניתן לבצע סריקת אולטרא סאונד של הבטן תוך כדי האנדוסקופיה. באולטרא סאונד נעשה שימוש בגלי קול כדי לבנות תמונה של פנים הגוף. אנדוסקופיה עלולה להיות לא נוחה, אך היא אינה כרוכה בכאב. לאחר מספר שעות אמורה לחלוף השפעת ההרדמה, ותוכל ללכת הביתה. לא תוכל לנהוג בעצמך במשך מספר שעות לאחר הבדיקה ולכן יש לדאוג שמישהו יסיע אותך לביתך. חלק מהחולים חשים כאב בגרון לאחר אנדוסקופיה. זוהי תופעה רגילה האמורה לחלוף לאחר מספר ימים.
אם הרופא יחשוד כי מדובר בגידול סרטני, הוא ייקח ביופסיות (דוגמיות של רקמות) במהלך האנדוסקופיה. כאשר מסתכלים על התאים דרך המיקרוסקופ, הפתולוג יכול לראות אם הם שפירים (לא-סרטניים) או ממאירים (סרטניים). אם מאובחנת סרקומה, ניתן לבצע בדיקות נוספות של הדגימה, כדי לזהות באיזה סוג סרקומה מדובר. אחד הדברים שהפתולוג יחפש הוא הימצאות כמויות גלויות של קינזת טירוזין. אם זה אכן המצב הדבר מסייע לזהות זאת כגידול סטרומלי של הקיבה והמעיים.
בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי קול כדי לבנות תמונה של הבטן והאיברים המקיפים אותה. הסריקה מתבצעת במחלקת הרנטגן של בית החולים. תתבקש להימנע מאכילה ולשתות נוזלים צלולים בלבד (לא תוססים או חלביים) במשך 4-6 שעות לפני הבדיקה. לאחר שתשכב על הגב, יימרח ג'ל על בטנך. לאחר מכן יועבר מכשיר קטן דמוי מיקרופון על האזור. גלי הקול הופכים לתמונה באמצעות מחשב. הבדיקה אינה כרוכה בכאב ונמשכת בערך 15-20 דקות.
בבדיקה זו מבוצעים מספר צילומי רנטגן המרכיבים תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הבדיקה אינה כרוכה בכאב ונמשכת בין 10-30 דקות. בסריקות CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, כך שהסבירות שתיפגע ממנה או תפגע במישהו שתבוא עמו במגע נמוכה ביותר. תתבקש לא לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה. ייתכן שתקבל משקה או זריקת חומר צבע, המאפשרים לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר. למשך מספר דקות, ייתכן שהדבר יגרום לך להרגיש חמימות בכל הגוף. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסטמה, עלולה להיות לך תגובה חריפה יותר לזריקה, ולכן חשוב ליידע על כך את הרופא קודם לבדיקה. רוב החולים יכולים ללכת הביתה לאחר סיום הבדיקה.
בדיקה זו דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בתהודה מגנטית במקום בקרני רנטגן כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תנועה על ספה בתוך גליל מתכת ארוך, הפתוח בשני קצותיו. הבדיקה כולה עשויה להימשך עד שעה ועלולה להיות מעט לא נוחה. חלק מהנבדקים מרגישים מעט חשש משהייה בחלל הסגור. היא גם מאוד רועשת, אך תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. אינטרקום דו-כיווני יאפשר לך לשוחח עם האנשים המפעילים את הסורק. חלק מהחולים מקבלים זריקת חומר צבע לתוך וריד בזרוע, אך דבר זה בדרך כלל לא גורם אי נוחות כלשהי. סביר להניח שתוכל ללכת הביתה לאחר סיום הבדיקה. אם יש לך שתלי מתכת כלשהם (כמו אטבים כירורגיים, קוצבי לב, מתכת בעין מתאונות או פגיעות גופניות קודמות), לא תוכל לעבור את הבדיקה.
בסריקת PET נעשה שימוש במינון נמוך של סוכר רדיואקטיבי כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים של הגוף. כמות קטנה מאוד של חומר רדיואקטיבי מוזרקת לתוך וריד, בדרך כלל בזרוע. לאחר מספר שעות מתבצעת סריקה. אזורים סרטניים בדרך כלל פעילים יותר מהרקמות הסובבות אותם, ולכן מופיעים בבירור בסריקה.
שלב הסרטן הוא מונח המשמש לתיאור היקף הגידול הסרטני ומידת התפשטותו מעבר לאזור הראשוני בו החל להתפתח. ידיעת הסוג המסוים ושלב המחלה מסייעת לרופאים להחליט על הטיפול הרפואי המתאים לך ביותר.
סרקומות מחולקות לארבעה שלבים, מ-'קטן ומקומי' (שלב 1) ל-'מתפשט אל המבנים הסובבים' (שלבים 2 או 3) ועד 'מתפשט לחלקים אחרים של הגוף' (שלב 4). אם המחלה התפשטה לחלקים מרוחקים בגוף, מצב זה נקרא "סרטן משני" או "גרורתי". מאחר שגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים הם נדירים, אין לסוג זה שיטת קביעת שלב ממוסדת. המושג "הישנות מחלה" מתייחס למצב שבו הגידול הסרטני חזר לאחר שטופל בפעם הראשונה. הסרקומה עלולה לחזור ברקמות שבהן התחילה לראשונה (הישנות מקומית), או בחלק אחר של הגוף (גרורה).
הטיפול בגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים תלוי במספר גורמים, כולל מצב בריאותך והיקף ומיקום הגידול הסרטני. תוצאות הבדיקות יסייעו לרופא לשוחח עמך על הטיפול המתאים ביותר עבורך. מאחר שגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים הם סוג נדיר של מחלת סרטן, ייתכן שיפנו אותך לטיפול ביחידה שבה רופאים המתמחים בטיפול בסרטן מסוג זה.
לפני קבלת כל טיפול, ייתן לך הרופא מידע מלא לגביו ויסביר לך את מטרותיו. בדרך כלל תתבקש לחתום על טופס המציין שאתה מעניק את הסכמתך לצוות בית החולים לתת לך את הטיפול. לא ניתן להעניק לך טיפול רפואי כלשהו ללא הסכמתך.
טיפול רפואי ניתן בשל מגוון סיבות, ויתרונותיו האפשריים ישתנו בהתאם לכל מקרה. אם הוצע לך טיפול שמיועד לרפא אותך ממחלתך, ההחלטה אם לקבלו אינה קשה. אך אם אין אפשרות ריפוי, והטיפול ניתן לך כדי לשלוט על התקדמות מחלתך למשך זמן מסוים, ייתכן ותתקשה להחליט אם לקבל את הטיפול. אם אתה מרגיש שאינך יכול לקבל החלטה במקום, תמיד תוכל לבקש זמן נוסף כדי להחליט. אתה חופשי לבחור שלא לקבל את הטיפול, והצוות יסביר לך מה יקרה במצב כזה. אינך נדרש לנמק את החלטתך, אך כדאי לשתף את הצוות בחששותיך, כדי שיוכלו להעניק לך את הייעוץ הטוב ביותר.
הטיפול הנפוץ ביותר בגידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים הוא ניתוח להסרת הגידול. אם הגידול הסרטני החל להתפשט, ייתכן שלעיתים ניתן יהיה גם להסיר את הגידולים המשניים. אם הוסר חלק מהבטן או רובה, ייתכן שיהיו לך קשיי אכילה לאחר הניתוח. בבית החולים יש דיאטנים שיוכלו להעניק לך ייעוץ ותמיכה. לא נעשה שימוש בכימותרפיה או בטיפול קרינתי במקרה של גידולים סטרומליים של הקיבה והמעיים.
כדי לגדול ולהתפתח, תאים סרטניים צריכים לקבל 'אותות' כימיים, המורים להם להתחלק ולייצר תאים חדשים. מעכבי גדילה חוסמים את האותות הללו, ומשפיעים על יכולת הגידול הסרטני לגדול ולהתפתח. ישנם סוגים שונים של מעכבי גדילה.
אימאטיניב היא תרופה ממשפחת מעכבי קינזת טירוזין. התרופה פועלת באמצעות חסימת (עיכוב) האותות בתוך תאים סרטניים ומניעת סדרת תגובות כימיות הגורמות לתאים להתפתח.
סוניטיניב היא סוג נוסף של מעכבי קינזת טירוזין. נוסף על חסימת האותות בתוך תאי הגידול הסרטני, ומניעת סדרת תגובות כימיות שגורמת לתא להתפתח, היא מסייעת במניעת התפתחות כלי דם חדשים בתוך הגידול הסרטני. הרופא יוכל לייעץ לך אם סוניטיניב מתאימה לך.
מידע נוסף בנושא
פרופ' יצחק מלר, מנהל היחידה הארצית לאורטופדיה-אונקולוגית, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
פרופ' עפר מרימסקי, מנהל היחידה לאונקולוגיה של רקמות רכות ושלד, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי,
חברי ועדת העדכון לנושא אורטופדיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיהם והערותיהם.
מרץ 2014.
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרקומה של הרקמות הרכות אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.