לתרומה
חפש
מידע לחולים
מיניות ודימוי גוף

מיניות הגבר

עוד בנושא

 

פתח דבר

שינויים בחיי המין והזוגיות בעקבות המחלה והטיפולים, ודרכי ההתמודדות עמם

ניתוח (טיפול כירורגי)

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה, ביולוגי)

טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית

שימור פוריות

התמודדות נפשית ורגשית עם מחלת הסרטן

שאלות נפוצות

סיכום

מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן





פתח דבר

אבחון מחלת הסרטן אצל אחד מבני המשפחה יכול לגרום לשינוי בחיי האדם שחלה וגם בחייהם של בני משפחתו. הצורך להתמודד עם מידע חדש, לקבל החלטות רבות בזמן קצר ולהסתגל לשינויים ולמצבים חדשים באווירה של חוסר ודאות, יכולים לגרום לתגובות רגשיות שונות. הידיעה על מחלת הסרטן יכולה לעורר רגשות מעורבים של כעס, חשש ומתח נפשי, אך גם תקווה, השלמה עם המצב החדש וניסיון להתמודד עמו.


אנשים שונים זה מזה בתגובתם למחלתם ובאופן ההתמודדות שלהם. ניתן לומר שאין תגובה נכונה או שגויה, חיובית או שלילית, מוצדקת או חסרת היגיון. כל אחד זקוק להכרה ולחיזוק של אופן ההתמודדות שלו.


חשוב לזהות את הקושי, להכיר בו ולהיות מוכנים להיעזר בסובבים ובארגוני התמיכה השונים (מידע על אודותיהם ניתן למצוא באגודה למלחמה בסרטן). ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, הסיעוד והצוות הפסיכו-חברתי במרכז הרפואי בו אתה מטופל.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי דימוי גוף ומיניות לחולים/ות ולבני/בנות זוגם/ן וכן לחולים/ות שאינם בקשר זוגי, בכל הגילים. הייעוץ כולל: מידע על השפעות מחלת הסרטן על המיניות ועל הפוריות; ייעוץ באשר לאפשרויות הטיפול ושיקום התפקוד המיני; הכוונה למומחים מקצועיים נוספים.

השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניה, על ידי מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן. טל. 03-5721643, דוא"ל: miniut@cancer.org.il

ההתקדמות בחקר הסרטן, באבחון המוקדם ובטיפול במחלה, הביאו לעלייה ב0יכו״ הריפוי וההחלמה מהמחלה. לכן, נושא איכות החיים הינו נושא מרכזי בהתמודדות עם המחלה, וממנו עולות שאלות רבות: מה ניתן לעשות כדי לשמר איכות חיים טובה ככל האפשר? מה ניתן לעשות כדי למנוע נזקים אפשריים או לפחות להקטינם? איך ניתן לחזור, ככל האפשר, לתפקוד שקדם למחלה, וכיצד להסתגל למצב החדש, ואולי אף לשפר את התפקוד?


כאשר מדובר באיכות חיים, עולה באופן טבעי שאלת יחסי המין מחד גיסא והאינטימיות הזוגית מאידך גיסא. תפקוד זוגי-אינטימי חיוני לכולנו, הן מההיבט הגופני והן מההיבט הנפשי. לעיתים, כתוצאה מהמחלה ועקב הטיפולים, קיים קושי לקיים יחסי מין מלאים כבעבר, וניתן לקיימם באופן שונה או חלקי בהתאם לצרכי האדם שחלה ובת/בן זוגו*.


החיים האינטימיים הם חלק חשוב בחיי כולנו, במצבי בריאות וחולי כאחד. הם אינם בגדר קיום יחסי מין בלבד; הם מתבטאים בצורך בקרבה, מגע, חום, קשר והנאה. יש זוגות החשים מבוכה וקושי להסתגל למצב החדש. טבעי לחוש כך. חשוב לזכור, שהאבחנה כי אדם חולה בסרטן אינה מעידה על סיום החיים האינטימיים. ישנן דרכים חלופיות לקבל ולהעניק אהבה. ניתן לסייע לבני הזוג להכיר את הצרכים החדשים והקשיים המוכתבים על ידי השינויים הגופניים ולהבין מה נעים, מה גורם לאי-נוחות או כאב, ומה מהנה. פתיחות ונכונות הם שיסייעו לך להסתגל למצב החדש יחד עם בן זוגך.


מטרת החוברת לספק מידע בסיסי לגבי ההשלכות של המחלה והטיפולים על החיים האינטימיים ולעודד את מי שחלה בסרטן ואת בני זוגם לפנות ולקבל הסבר וסיוע במידת הצורך. המידע בחוברת מתייחס למגוון רחב של מחלות, טיפולים ומצבים. מטבע הדברים, לא כל הנושאים שמופיעים בחוברת רלוונטיים לכולם. כל מי שיש לו עניין במידע בנושא ייעזר בתוכן המתאים לו.


חוברת זו נכתבה בעקבות שאלות רבות שהופנו לאגודה למלחמה בסרטן, ומטרתה לתת מענה על שאלות וקשיים שהגיעו מהשטח ושהופיעו בספרות המקצועית. המידע בחוברת נכתב מתוך התנסות עם זוגות שחוו מצבים מורכבים כאלה.

אנו מקווים כי חוברת זו תסייע לך להתייחס לנושא ולשאול שאלות הנוגעות ישירות אליך, לרגשותיך ולמצבך.


*בכל מקום בחוברת שמוזכר 'בת זוג', הכוונה היא לבת/בן זוג.

ביאור מונחים

יחסי מין: קיום יחסי מין מלאים עם חדירה.


חיים אינטימיים/יחסים אינטימיים: חוויה בין בני זוג המבוססת על אמון הדדי, ביטחון ותמיכה. בזוגיות, האינטימיות כוללת ביטוי הדדי של מחשבות, חוויות, רגשות, ותקשורת פרטית בינאישית, הכוללת מגע עם או בלי חדירה. החיים האינטימיים הפיזיים כוללים, בין השאר, ליטוף, נשיקה, עיסוי, ארוחה רומנטית, בילוי משותף וכדומה.


חיים זוגיים/מערכת זוגית: מצבים אינטימיים המהווים חלק בלתי נפרד מחייו של כל זוג. בנוסף לכך, החיים הזוגיים הינם מערך שלם ודינאמי המתייחס לתקשורת ולקשר בין בני הזוג עצמם (עם או בלי מגע) ולקשר שלהם עם בני משפחתם ועם החברה בה הם חיים. יתרה מכך, החיים הזוגיים כוללים כל מה שקשור להתמודדויות והסתגלויות של בני הזוג עם החיים היומיומיים.


תפקוד מיני: פעילות האיברים המעורבים בחוויות האינטימיות והתגובה הגופנית למגע אינטימי.


אורגזמה/פורקן: זוהי חוויה מינית אינטנסיבית, הכוללת מעורבות גופנית, הורמונלית, רגשית וחברתית. בהמשך להתעוררות המינית, מגע באיברי המין (האיבר הגברי - הפין, או אצל האישה - הדגדגן ואזור הנרתיק, ולעיתים גם החלק הפנימי של הנרתיק) או באיברים אחרים, יכול לגרום לעונג רב ולתגובה פיזית, עד כדי הגעה אורגזמה. גם אם הגבר אינו יכול להשיג זקפה או לשמרה, עדיין האישה יכולה לחוות הנאה ולהגיע לאורגזמה ללא חדירה מלאה, לדוגמה באמצעות גירוי ידני.


ייעוץ מקצועי: חינוך, הדרכה וטיפול פיזי ורגשי, הניתנים על ידי אנשי מקצוע, מומחים בתחומם ובעלי הסמכה מקצועית. חשוב לוודא שהיועץ המקצועי עבר הכשרה מוכרת ורשמית. אלה יכולים להיות סקסולוג, עובדת סוציאלית, אחות, רופאים מתחומים שונים (גינקולוג, אורולוג, אנדוקרינולוג, פסיכיאטר), פיזיותרפיסט, יועץ או מחנך מיני, פסיכולוג, יועץ זוגי או משפחתי.


כשפונים בשאלה לאיש מקצוע, יש לעדכן אותו בכל פרטי הבעיה ולהימנע מהסתרת פרטים, למרות המבוכה המובנת. גילוי מלא של הפרטים יאפשר חשיבה כוללת אשר תסייע לאדם המתייעץ. רק חשיפת המידע כולו תאפשר תשובה מיטבית וכוללת.


זוגות שחוו קשיים בזוגיות עוד לפני המחלה, עלולים לגלות שהקשיים התעצמו. במקרים כאלה הצורך בייעוץ זוגי עשוי להיות חשוב אף יותר. גם כאן נדרשת כנות מלאה עם הגורם המייעץ, שתסייע באבחון הבעיה מחד גיסא, ובדרכים שיקלו על זוגות אלו מאידך גיסא.


מערכת תמיכה/צוות מטפל: רשת רחבה של אנשים וארגונים העומדים לרשות הפונים, ומסייעים בכל הנוגע לנושאים כמו אתגרים פיזיים, נפשיים, רגשיים וחברתיים. בין הגורמים המסייעים נמנים רב הבקי בנושא הסרטן והשלכותיו, הצוות המטפל במרכז הרפואי או בקהילה, שירותי הייעוץ והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן, ארגוני תמיכה שונים ויועצי מקצוע אחרים.


פעמים רבות ביצוע משימות ומטלות שונות, שהצבנו לעצמנו כמטרה, מעניק לנו תחושה של שמחה וסיפוק, ואילו אי ביצוען עלול לעורר אצלנו רגשות שליליים ובלתי נעימים. במקרים של מחלה, הנסיבות משתנות, ולמרות הרצון הרב להמשיך בשגרת חיים טובה וראויה, עלינו להכיר בכך וללמוד לסלוח לעצמנו גם כאשר איננו מצליחים למלא אחר הציפיות שלנו באופן מלא. ״סליחה״ זו היא חיונית ויש בכוחה למנוע רגשות של אכזבה או חוסר סיפוק.

חשוב לציין שגם במקרים שבהם אין אפשרות לקיים יחסי אישות של ממש, הרי שקרבה אינטימית היא חשובה ומשמעותית ביותר. נשיקה, ליטוף או מגע - חיוניים לבני זוג שאחד מהם חלה כחלק מביטוי של תמיכה ואהבה.


גוף הגבר

איברי המין והרבייה

מערכת הרבייה הגברית מורכבת מאיברים פנימיים, הכוללים את חבל הזרע, הערמונית ובלוטות הזרע, ומאיברים הנראים כלפי חוץ: האשכים והאיבר הגברי (פין).

הורמון המין הגברי, הנקרא טסטוסטרון (Testosterone), מיוצר באשכים.

איבר הגבר כולל בתוכו שלושה גלילים ארוכים. שניים מהגלילים, הגדולים יותר, מונחים לאורך שני צדיו של איבר הגבר ונקראים "הגופים המחילתיים" (Corpus Cavernosum). תפקידם להתמלא בדם בזמן התעוררות מינית וכתוצאה מכך איבר הגבר מגיע לזקפה (קישוי). הגליל השלישי, הקטן יותר, עובר לאורך הצד התחתון של האיבר ונקרא "הגוף הספוגי" (Corpus Spongiosum). גליל זה מכיל צינור דק, הידוע בשם שופכה (Urethra). בתנאים רגילים השופכה מעבירה שתן, ובעת הפורקן המיני (אורגזמה) - זרע.


תהליך הזקפה

הזקפה (Erection) היא תהליך של התקשות הפין, גדילתו והזדקרותו, מצב המתרחש אצל רוב הגברים עקב ריגוש מיני, שיכול להתעורר על ידי גירוי חושי (נגיעה, ראייה, ריח, שמיעה, טעם), או על ידי דמיון, זיכרון ותחושות. הגירוי המעורר יוצר תגובה המועברת מהמוח אל מערכת העצבים. כתוצאה מכך, כלי הדם מתרחבים ודם רב מוזרם לאיבר. ההתעוררות המינית והיכולת להשיג זקפה נובעים משילוב של גירוי עצבי פנימי המתקבל במוח ומתקינות מערכות כלי הדם והעצבים, פעילות הורמונלית תקינה ותקינות הפין עצמו. טיפולים שונים במחלת הסרטן (כגון ניתוחים באגן, קרינה, טיפולים הורמונליים) עלולים לעיתים לפגוע באופן זמני או קבוע באחד המרכיבים השותפים להתעוררות המינית וליכולת להשיג או לשמר זקפה. במקרים רבים קיימים פתרונות יעילים לקשיים אלה (פירוט יובא להלן).


מסלול הזרע

הזרע המיוצר באשכים עובר ליותרת האשך (Epididymis). תאי הזרע נפלטים בעת שפיכה דרך צינורות הזרע (Vas deferens). בדרכו של הזרע החוצה הוא מקבל חומרי עזר משלפוחיות הזרע (היוצרות חלק מנוזל הזרע) ומבלוטת הערמונית (Prostate Gland), הנמצאת מתחת לשלפוחית השתן.

טיפולים מסוימים לסרטן (כגון הסרת בלוטת הערמונית או קרינה לאזור) יכולים לגרום ל"אורגזמה יבשה", כלומר ליכולת לחוות אורגזמה ללא פליטה או עם פליטה מועטה של נוזל זרע.




שינויים בחיי המין והזוגיות בעקבות המחלה והטיפולים, ודרכי ההתמודדות עמם

מחלת הסרטן משפיעה על הזוגיות ועל המשפחה כולה. ידוע שלאחר הטיפולים, זוגות רבים עוברים צמיחה זוגית, ואילו אצל אחרים עלולים להיווצר קשיים חדשים. הפרק הנוכחי מתאר את השינויים בחיים האינטימיים והזוגיים העשויים להתרחש בעקבות המחלה והטיפולים.

בכל שלב של המחלה והטיפולים ניתן לקבל ייעוץ ועזרה מהאגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995


ישנם כמה היבטים שבהם מחלת הסרטן והטיפול בה יכולים להשפיע על חיי המין והזוגיות:

  • שינויים בתפקוד וביכולת הפיזית לקיים יחסי מין, כולל האפשרות לחוות אורגזמה.
  • שינוי בהתייחסות לגוף (דימוי הגוף).
  • התעוררות של רגשות, כגון תקווה, פחד, עצבות, כעס, מתח וכדי.
  • שינויים בדפוסי התקשורת הזוגית ובמערכת הזוגית בעקבות המחלה.


הקשרים בין ארבעת ההיבטים הללו חשובים. אם קיים שינוי באחד מהם, הוא עלול להשפיע על היבט אחר. חשוב לתת מקום לזוגיות בתקופת המחלה והטיפולים, על אף נוכחות הסרטן ותופעות הלוואי האפשריות של הטיפולים. המחלה השפיעה על גופך, אך יש לה, כמובן, השלכות גם על בת זוגך ועל המשפחה כולה. אין ספק שההתמודדות העיקרית היא שלך, אבל כדאי להיות מודע גם לאתגר שעמו מתמודדת זוגתך. חשוב להדגיש, שהמערכת הזוגית כוללת תקשורת הדדית ומכבדת, סימני אהבה וחיבה, מגע אינטימי ויחסי אישות. גם אם קיים קושי בקיום יחסי מין בעקבות הטיפולים, חשוב לא לוותר על הביטוי המילולי של החיבה והאהבה, על הליטוף ועל המגע. הרחבה בנושא השפעת המחלה והטיפולים על הזוגיות והדרכים לחיזוקה מובאת בעמ' 24.


בחלק זה מובאים אתגרים ושינויים פיזיים, רגשיים וזוגיים שכיחים, וכן הצעות אשר עשויות לעזור בהתמודדות עימם.


היעדר רצון לחיי מין

מידת העניין של גברים בקיום יחסי מין משתנה מאדם לאדם, ובהתאם למצב הבריאות והחולי. יש גברים שממשיכים לגלות עניין בחיים האינטימיים גם לאחר שאובחנה אצלם מחלת סרטן ובמהלך הטיפולים. לעומתם, ישנם גברים שמאבדים עניין במרכיבים מסוימים של החיים האינטימיים במהלך הטיפולים. כל תגובה היא טבעית ותקינה ותלויה בגורמים שונים, דוגמת סוג הטיפול, תופעות הלוואי, טיב הקשר בין האיש לזוגתו ועוד.


הסבר חלקי לסיבות לשינויים ברצון לקיים יחסים אינטימיים:

  • דאגה, מצב רוח ירוד, רגשות או מחשבות מטרידות של כל אחד מבני הזוג.
  • הפסקת עבודה או לימודים, שיכולים להביא לשינויים בתפקידים המשפחתיים ובתפיסת הזהות העצמית ולצורך לארגן מחדש את חיי המשפחה.
  • תופעות הלוואי של חלק מהטיפולים, כגון תשישות, כאב, שלשול, פצעים בפה וירידה ברמות ההורמון הגברי - טסטוסטרון (ברוב המקרים תופעות הלוואי הן זמניות).
  • תרופות שעלולות להשפיע באופן זמני על החשק המיני (למשל, תרופות מסוימות נגד כאבים ולטיפול במצב רוח ירוד).
  • קשיים זוגיים העלולים להביא את אחד מבני הזוג, או את שניהם, לשינוי בחשק המיני.
  • ישנם גברים החולים בסרטן, שמשערים כי השינויים בגופם או השינויים ביכולת תפקודם המיני, או עצם המילה 'סרטן', עלולים להרתיע את בנות זוגם.


גם השיפור בחשק המיני משתנה מאדם לאדם. אצל רבים מהגברים החשק המיני משתפר ככול שחולף זמן מהטיפולים.


פתרונות אפשריים

חשוב שהאדם החולה ישתף את בת זוגו לגבי השינוי שחל בחשק המיני שלו בעקבות המחלה והטיפולים. לעיתים קורה שעקב הירידה בחשק המיני, בת הזוג מרגישה התרחקות ואינה מבינה מדוע. רצוי להבהיר לה, באופן ישיר ופתוח, את השוני בתחושות ובצרכים בתקופה זו, לדוגמה: "אין לי כרגע חשק לקיים יחסי מין, אבל אני מאוד רוצה לחבק אותך". בתקופות בהן החשק המיני ירוד, יש אפשרות שהרצון לחיבה ולמגע עדיין יהיה קיים. במקרים כאלה, ליטוף, חיבוק, הקשבה הדדית, או כל דרך אחרת להבעת אכפתיות ורגש כלפי הצד השני יכולה למלא את הצורך הזה. עם זאת, ייתכן מצב בו המגע לא יהיה מתאים. במקרים אלה אנו ממליצים על תקשורת פתוחה והבעת אכפתיות באופן הדדי.

לעיתים קרובות, כשהבעל חולה, בני הזוג זקוקים לזמן ממושך יותר יחד לפני קיום יחסי מין. לכן דווקא בתקופה זו חשוב לפנות זמן למפגש האינטימי, ליצור אווירה נעימה (כולל כיבוי טלפונים) ולחשוב על רעיונות חדשים כדי להירגע ולאפשר התמקדות בזוגיות. אפשר להתחיל באיטיות על ידי מגע, ליטוף, עיסוי עדין וקשב לצרכים של בת הזוג. לא תמיד צריך לשאוף להגיע לאורגזמה. לעיתים קרובות, בזמן טיפולים, המפגש האינטימי כשלעצמו מספק ותורם להתקרבות רגשית עצומה בין בני הזוג.


אם האדם החולה סובל מתשישות (עייפות מתמשכת אשר אינה משתפרת לאחר מנוחה), כדאי לחשוב יחד על דרכים מעייפות פחות לקיים יחסי מין, כגון תנוחות הדורשות פחות משקל ואנרגיה. קביעת זמן למפגש אינטימי, המותאם להרגשה הכללית יכול להועיל.


פעילות גופנית עשויה לשפר את התשישות ואת והעייפות (פירוט בעמ' 46).


קושי בהשגת זקפה ו/או שימורה

גברים שמקבלים טיפולים למחלת הסרטן עלולים להיתקל בבעיה בהשגת זקפה מסיבות הכוללות:

  • טיפול ניתוחי עלול לפגוע בעצבים המשתתפים בתהליך הזקפה. כיום, במקרים רבים, ניתן לשמר את העצבים המשתתפים בתהליך הזקפה (באמצעות הליך המכונה Nerve Sparing Surgery), במטרה למזער את השינויים העתידיים ביכולת להשיג זקפה. עם זאת, ייתכן שבמהלך ניתוח באזור האגן מתרחשים שינויים, במידה זו או אחרת, בכלי דם או עצבים המשתתפים ביצירת זקפה. אנו ממליצים לך לשוחח עם המנתח על הנושא טרם הניתוח ולאחריו, בנוגע למצב האישי שלך.

  • טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית אשר גורם לירידה ברמות של הורמון הטסטוסטרון ולירידה בחשק המיני.

  • טיפולי קרינה לאגן עלולים לגרום שינויים בכלי הדם והעצבים המשתתפים ביצירת זקפה. מידת הפגיעה תלויה בשדה הקרינה, בכמות הקרינה ובגורמים נוספים, כדוגמת תפקוד מיני קודם, המשך פעילות מינית, מחלות רקע ועוד. הפגיעה יכולה להימשך אף כמה חודשים ושנים לאחר סיום הטיפול.

  • גורמים רגשיים יכולים לעיתים לגרום לקושי להשיג זקפה, לדוגמה, החשש מכישלון בהשגת הזקפה ובקיום חיי מין (חרדת ביצוע).


יש מצבים רבים בהם גברים יחושו תשוקה וחשק מיני, אולם יחוו קשיים ביכולת להשיג או לשמר זקפה, כך שיקשה עליהם לקיים יחסי מין עם חדירה. במקרים כאלה, ניתן להגיע לסיפוק מיני בדרכים חלופיות, גם ללא השגת זקפה, ובמקרים אחרים גם ללא השגת זקפה וללא שפיכה (ראה הסבר בהמשך).


דרכי התמודדות אפשריות

מאמץ רב מושקע בניסיונות למצוא דרכי התמודדות משביעות רצון לבעיית הזקפה. כיום יש לכך פתרונות יעילים, ובמקרים רבים ניתן למזער את חומרת המצב הקיים ולמצוא דרכים חלופיות על מנת להגיע לחיים אינטימיים מספקים.


בכל מקרה, מומלץ לטפל בבעיה במרפאות ציבוריות ומקצועיות, שבהן מתאימים את הטיפול לפי העדפתו של האדם שחלה ובת זוגו, בהתחשב במצבו הבריאותי ורק לאחר שהאדם נבדק ביסודיות.


במרפאה העוסקת בתפקודו המיני של הגבר משוחח המטופל עם רופא מומחה בתחום, לרוב אורולוג או סקסולוג. בשיחה כזאת הרופא מקבל מידע חשוב על הקשיים בזקפה, החשק המיני, המצב הזוגי בבית, הרקע הבריאותי הכללי של המטופל וציפיותיו מהטיפול. חשוב לדבר בכנות ובפתיחות. אין סיבה להתבייש או ליפות את המצב בשיחה עם הרופא המייעץ, שמטרתו לסייע.


לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית בדגש על איברי המין והאגן של הגבר. הבדיקה קצרה ומספקת מידע רב.


לאחר שלב הבדיקה, המומחה יבחן את הבדיקות שהמטופל הביא עמו. לרוב מדובר בבדיקות הורמונליות (רמות הטסטוסטרון, תפקוד בלוטת התריס) ובבדיקות נוספות, כגון רמת הסוכר והשומנים בדם. אם בדיקות אלו חסרות, יקבל הנבדק הפניה לביצוען.


לעיתים קרובות כבר בפגישה זאת ניתן להמליץ על דרכי טיפול בסיסיות להתמודדות עם הבעיה. חשוב לדעת - ברוב המקרים ניתן לסייע. עם קצת רצון טוב וטיפול מתאים, ניתן לחזור ולקיים יחסי מין.


להלן תיאור הטיפולים השכיחים:

טיפול תרופתי

תכשירים מקבוצת מעכבי PDE5

התרופות מקבוצה זו ניתנות בגלולות. הן עוזרות להשיג זקפה על ידי הרפיית השרירים החלקים בעורקי הפין והגברת זרימת הדם על ידי עיכוב אנזים (פוספודאסטראז מסוג 5). הרופא ימליץ על סוג התרופה והמינון המתאים. תרופות מקבוצה זו הנמצאות בשימוש הן:



דגשים חשובים לגבי כל התרופות מקבוצת מעכבי PDE5:

  • אין לצפות שהזקפה תתרחש מאליה, אלא רק לאחר גירוי מיני כפי שיש בדרך כלל בין בני זוג (ליטופים, נשיקות וכד').
  • התרופה אינה מגבירה תשוקה וחשק מיני, אלא משפרת את יכולת השגת הזקפה ושימורה.
  • התרופה בטוחה לחולי לב שמחלתם יציבה ומטופלת. בכל ספק ניתן להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל.

יש לרכוש את התרופות אך ורק בבתי מרקחת, על פי מרשם רופא. כל רכישה בדרך אחרת מסכנת את הגברים הנוטלים את התרופה, משום שטבליות מזויפות עלולות להכיל חומרים מסוכנים, לכלול מינונים שונים ולהיות מיוצרות בתנאים לא היגייניים. מעבר לסכנה יש בכך גם עבירה פלילית.


תופעות לוואי אפשריות לתרופות מקבוצה זו:

ברוב המקרים התרופות בטוחות והאדם אינו סובל מתופעות לוואי. עם זאת, ייתכנו כאבי ראש, הסמקה, צרבת ושינויים בראייה. כמו כן, ייתכנו כאבי שרירים. תופעות אלו חולפות ואינן מסוכנות למטופל. תכשירים מקבוצה זו אסורים לשימוש למי שנוטלים תרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת הניטרטים, כגון איזוסורביד דיניטראט - Isosorbide Dinitrate (קורדיל® - ®Cordil)* ואיזוסורביד מונוניטראט - Isosorbide Mononitrate (מונוקורד® - ®Monocord, ומונוניט® - ®Mononit)*. יש ליטול את התרופות אך ורק לאחר אישור רופא, המכיר היטב את הרקע הרפואי של הפונה.


יש מקרים שבהם בעקבות הקושי בהשגת זקפה ו/או בשימורה בעקבות ניתוח או טיפול קרינתי, ניתן להמליץ על נטילת תרופות מקבוצת מעכבי PDE5 (דוגמת ויאגרה, לויטרה, סיאליס) באופן קבוע, אף ללא קיום יחסי מין. לעיתים מומלץ ליטול תרופות כאלה מוקדם ככל האפשר, במטרה למנוע ככל האפשר נזק צפוי בעקבות טיפולים או למזער את הנזק ואף לקצר את משך הזמן עד לשיפור מסוים ביכולת להשיג זקפה. לצורך כך, יש להתייעץ עם הרופא בשאלה אם נטילת תרופות כאלה מתאימה למקרה שלך.


*או תרופות המכילות חומר עפיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


הזרקה לפין

קיימות כמה תרופות הגורמות לזקפה אם מזריקים אותן ישירות לאיבר הגברי, הפין (לאחר קבלת הדרכה מפורטת). למרות הרתיעה הטבעית מרעיון ההזרקה העצמית לאיבר הגברי, רוב הגברים טוענים שההזרקה אינה מכאיבה כיוון שהמחט דקה וקטנה ביותר, והם למדו את הטכניקה בקלות (בדומה לסובלים מסוכרת, המזריקים לעצמם אינסולין).


הזריקה מכילה חומרים המרחיבים את כלי הדם, דוגמת פרוסטגלנדין Prostalandin E1-E1 (אלפרוסטדיל® - ®Alprostadil)*, פנטולאמין - Phentolamine (רגייטין® - ®Regitine)* ופאפאברין - Papaverine, וכך גורמים לזקפה. הזקפה מתרחשת בתוך 20-5 דקות גם ללא גירוי מיני וללא חשק מיני. הזקפה היא באיכות טובה בדרך כלל, אלא שהיא נמשכת גם לאחר הפורקן (אורגזמה), עד שחומרי ההזרקה נספגים - מהלך שאורך כשעה. יש לציין, שמזריקים אך ורק לפני ובסמוך לקיום יחסי המין.


ההזרקות לפין מחייבות הדרכה ומעקב סדיר. יש להקפיד להזריק במקומות שונים, בעיקר כדי למנוע צלקות. חובה להשתמש במחט סטרילית ובאלכוהול למניעת זיהומים. חשוב לציין, שבתקופה הראשונה של השימוש בזריקות, יש להיות בקשר עם הרופא לצורך התאמה מדויקת של סוג הטיפול והמינון לאדם הספציפי.


הדרכה מקצועית והתאמה אישית של המינון חשובות ביותר. חובה למסור לרופא ולבית המרקחת מידע על תרופות נוספות שאתה נוטל, על מנת למנוע תגובות בלתי רצויות. יש לרכוש את הזריקות אך ורק בבתי מרקחת המורשים כחוק. בשוק השחור קיימות תרופות וזריקות, אך שימוש בהן עלול להיות מסוכן ולכן אסור להשתמש בהן.


אם הזקפה המושגת באמצעות הזריקה נמשכת יותר משעתיים, המינון כנראה גבוה מדי. אם לא מבוצעת התאמת המינון, עלולה ההזרקה לגרום לזקפה הנמשכת יותר משעתיים, ואז יש להגיע בדחיפות לחדר מיון, על מנת לקבל טיפול שיגרום להרפיה של הפין.


* או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים

זהירות: כאב עז וזקפה שנמשכת יותר משעתיים וכרוכה בכאב, מחייבים פנייה מיידית לרופא או לחדר מיון.


הטיפול בזריקות מוצלח במיוחד בגברים שאצלם אספקת הדם לפין עלולה להיפגע (לדוגמה, לאחר טיפול בקרינה לאגן או לאחר ניתוחים בהם נגרם נזק לעצבים האחראיים לזקפה, כמו בניתוחים להסרה של שלפוחית שתן, ערמונית או רקטום). התאמת המינון באופן אישי, רכישת הזריקות בבתי מרקחת ובמרפאות מוכרות וקבלת הדרכה מקצועית, יתרמו ליכולת טובה יותר להשיג זקפה מספקת.

ייתכן שההסבר המתואר נשמע מורכב, אולם כדאי לדעת ששיטה זו הייתה בשימוש במשך שנים רבות והיא קלה לביצוע ויעילה במקרים רבים אם נוהגים על פי המלצות הרופא וההדרכה.


טיפול מכני
ערכת ואקום

מדובר בגליל חלול שאליו מחוברת משאבה ידנית או חשמלית. כאשר מעוניינים לעורר זקפה מלבישים על הפין הרפוי את הגליל ועליו מוסיפים טבעת גומי. בעת שאיבת האוויר נוצר לחץ שלילי (ואקום), השואב את הדם אל הפין ונוצרת זקפה. כדי לוודא שהזקפה תימשך וכדי למנוע "בריחת" דם, מעבירים את טבעת הגומי שעל הגליל אל בסיס הפין. לאחר מכן ניתן להסיר את גליל הפלסטיק, וטבעת הגומי נשארת סביב בסיס הפין בתוך קו השיער. הזקפה תוכל להימשך חצי שעה וניתן יהיה לקיים יחסי מין עם חדירה. השימוש בערכה אינו משפיע על היכולת לחוות אורגזמה. יש להשתמש רק בטבעת גומי שיש בה מגרעת המאפשרת את יציאת הזרע בעת קיום יחסי מין. חשוב מאוד להסיר את הגומייה מיד עם ההגעה לאורגזמה ולא יאוחר מחצי שעה מהצמדתה, כדי למנוע נזק לרקמות באזור הפין. הגומייה מותאמת במיוחד לתכליתה באופן רפואי. אין להשתמש בשום אופן בגומייה שאינה שייכת לערכה הרפואית.


ייתכן שההסבר המתואר נשמע מורכב, אולם כדאי לדעת ששיטה זו נמצאת בשימוש במשך שנים רבות והיא קלה לביצוע במקרים רבים. ההמלצות כיום בדרך כלל הן על אמצעים חדישים יותר, אך לעיתים נוח להשתמש דווקא באמצעי זה.


שתלים (תותב) לפין

השימוש בשתל מוצע רק לאחר שכשלו שיטות אחרות להשגת זקפה, או כאשר חל איסור רפואי להשתמש בשיטות החלופיות. השתל מוחדר לפין, בהרדמה כללית או מקומית, ואמור להוות פתרון קבוע. החדרת השתל אינה פוגעת ביכולת לחוות פורקן. שתל לא עוזר בהכרח לדחף המיני, וגם לא משפיע על הפוריות, מטרתו היחידה היא השגת זקפה. קיימים סוגים שונים של שתלים המופעלים באופן פשוט בעת החשק המיני. הרופא מתאים את סוג השתל לכל גבר, על פי הסיבה שהובילה לשימוש בו, ובהתחשב בשיקולים רפואיים, תפקודיים, משפחתיים וכלכליים. רוב הגברים מדווחים על שביעות רצון גבוהה מהשתל. ראוי לציין שהשתלת תותב הינה תהליך בלתי הפיך, המשמעות היא שכל זקפה לאחר הניתוח תתאפשר רק באמצעות הפעלת התותב.


שינויים בשפיכה

הטיפול במחלת הסרטן עלול לגרום במצבים מסוימים לשינויים בשפיכה:

  • יש ניתוחים הגורמים לשפיכה נסוגה/אחורית (Retrograde Ejaculation), בה הזרע נשפך לאחור, לתוך שלפוחית השתן, במקום לשופכה. הסיבה לכך היא נזק עצבי באזור, המונע מסוגר השלפוחית להתכווץ ולהיסגר בזמן השפיכה. במקרה כזה ניתן להגיע לאורגזמה ללא פליטת זרע. הזרע הנשפך לשלפוחית השתן אינו גורם נזק ויוצא בעת הטלת השתן. במקרה זה השתן עלול להיות עכור.

  • לאחר ניתוחים שבהם מתבצעת הסרה של בלוטת הערמונית ושלפוחיות הזרע (המייצרות את נוזל הזרע), יש גברים העשויים לחוות פורקן יבש (Dry Orgasm), דהיינו אורגזמה ללא פליטה. מצב דומה ייתכן גם לאחר קרינה לאזור האגן (תלוי בשדה הקרינה). חלק מהגברים מדווחים כי גם ללא שפיכה, תחושת הסיפוק המיני שלהם נשארה כפי שהייתה, ויש המדווחים על תחושה מעט שונה.

  • יש מצבים בהם גברים שחלו בסרטן לא מצליחים לעכב אורגזמה והתוצאה היא שפיכה מהירה (Rapid Ejaculation). זו בעיה נפוצה מאוד, גם בקרב גברים בריאים. חשוב לדעת שניתן לטפל בבעיה במרפאה המתמחה בבעיות בתפקוד מיני. הטיפול הנפוץ כיום הוא בכדורים המסייעים בעיכוב הפורקן (עיכוב האורגזמה). בטיפול זה מתרגל הגבר מחדש לתפקוד מיני שאינו מביא לשפיכה מידית. לאחר תקופה מסוימת ניתן בחלק מהמקרים להפסיק את הטיפול התרופתי בהצלחה.


בעיות הקשורות בדימוי הגוף

דימוי הגוף הוא התמונה העולה בעיני רוחנו בכל הנוגע לחזות שלנו. תמונה זו משקפת את תפיסתנו את גופנו. במהלך החיים דימוי הגוף שלנו משתנה כל הזמן, בין שמחלת הסרטן או הטיפול בה גורמים לשינוי בהופעתנו, ובין שלאו. דימוי גוף הוא אישי ומשתנה.


בדומה לכל אדם, בריא כחולה, ישנם רגעים בהם הביטחון העצמי גבוה בנוגע לשאלות כגון מי אני וכיצד אני נראה בעיני עצמי, ורגעים בהם הביטחון העצמי גבוה פחות. לעיתים המחלה והטיפולים משפיעים על מראה הגבר (למשל הופעת צלקות, שינוי בצבע העור, הסרת איברים, נשירת שיער), וכך גם על דימויו העצמי. כל אחד מכיר את עצמו ויכול לזהות קשיים בנושא זה. מומלץ לזכור כי מדובר בתהליך רגשי של הסתגלות עד לקבלת המצב החדש, הזמני או הקבוע.


עם זאת, חשוב שתנסה לזהות אם נוצר אצלך קושי רגשי - כלומר כיצד אתה מקבל את השינויים הגופניים בעקבות הטיפולים, וכיצד הם משפיעים על הערכתך העצמית. מומלץ תמיד להתייעץ עם אנשי המקצוע במרכז הרפואי או באגודה למלחמה בסרטן, אשר ישמחו לסייע לך בהתמודדות עם תחושות אלה.

מסר לבת הזוג, לבני המשפחה ולסביבתו הקרובה והתומכת של הגבר:


היבט נוסף של דימוי הגוף הוא כיצד הגבר נראה בעיני קרוביו האהובים בכלל ובת זוגו בפרט. לעיתים קרובות מחלת הסרטן משפיעה על המראה החיצוני, למשל אובדן אשך כתוצאה מהסרתו, צלקות באזורים שונים, נשירת שיער או גבות, עלייה או ירידה משמעותית במשקל.


גברים רבים במצבים אלה סובלים מדימוי גוף נמוך, ומכך שהם אינם מצטיירים בעיני עצמם כמושכים בפני בת הזוג, כפי שהיו בעבר. אולם אם בת הזוג ושאר בני המשפחה ממשיכים לראות בו אותו אדם אהוב, ומצהירים בפניו באמת ובאמונה שהשינויים הגופניים אינם משנים עבורם כלל, ושהם ממשיכים לאהוב אותו כפי שאהבו אותו קודם לכן, ואפילו יותר - אזי ייתכן שיוקל לו, והוא יקבל את עצמו כפי שהוא כעת, גם אם אינו מאושר מהמצב.


היחס של בני המשפחה ליקירם שחלה צריך להיות מאוזן. כפי שחוסר תשומת לב עלול לגרום לתחושה קשה, כך גם עודף תשומת לב ומחמאות עלול לתת תחושת הפרזה. לכן, שביל הזהב המותאם באופן אישי לכל זוג הוא הדרך המתאימה.


מומלץ להתייחס לגבר בהתאם לצרכיו, באמצעות תקשורת פתוחה ומתמשכת - כך ניתן יהיה לזהות את הלך רוחו המשתנה מעת לעת.


נקודה נוספת מתייחסת לשאלה באיזו מידה מומלץ לסייע לגבר בתקופת המחלה והטיפולים, ועם סיומם. מבורך שקרובי משפחה, חברים ושכנים יתמכו ויעזרו במטלות היומיומיות. לעיתים עלול הגבר להרגיש חוסר שליטה על אופן התנהלות חייו עקב אותה עזרה המוצעת לו. על כן, על המשפחה והחברים לתת לו להחליט באילו תחומים ובאיזו מידה הוא מעוניין לקבל עזרה, ולהתחשב בבקשותיו. עם זאת, כדאי שקרובי המשפחה והחברים יהיו ערים לכך שייתכנו מצבים בהם הגבר יסרב לקבל עזרה, גם כאשר הוא או בני משפחתו זקוקים לעזרה. אפשר וכדאי להתייעץ בנושא עם הצוות המטפל.


ניתן לשאול אותו באופן ישיר מה ישפר את הרגשתו, ולאפשר לו לממש את בקשותיו. דוגמה לכך יכולה להיות פגישה משפחתית, בילוי זוגי, טיפולי הרגעה ועוד.


חשוב מאוד להבין שהגבר, אופיו ותכונותיו הייחודיות אינם משתנים בתקופת המחלה. לפיכך, מומלץ להמשיך להביע בפניו הערכה או כל רגש חיובי אחר, גם אם הוא מובן מאליו.


הקשרים הזוגיים בזמן המחלה והדרכים לחיזוקם

חלק מהגברים שואלים את עצמם כבר ברגע האבחנה אם חייהם האינטימיים ייפגעו בעקבות המחלה והטיפולים. אחרים אינם פנויים רגשית לעסוק במחשבות כאלה, משום שהם עסוקים בהתמודדות עם מידע חדש, עם הצורך לקבל החלטות בתוך זמן קצר ועם הניסיון להסתגל לשינויים ולמצבים חדשים. חלקם חווים רגשות לגיטימיים של כעס, פחד, הפתעה, אי-ודאות, דאגה, לחץ ועצב. רגשות אלה מהולים בתפילה ובתקווה להחלמה ובמוכנות להתמודד עם המצב החדש שנוצר. לעיתים יש בו זמנית רגשות מנוגדים. הרגשות שאדם חש יכולים להשפיע על האינטימיות ועל חיי המין.


מחלת הסרטן, או הטיפול בה, משנים פעמים רבות את תפקידו של האדם במשפחה. בעת קבלת טיפול, או לאחר ניתוח, אתה עלול להרגיש כי אין לך די כוחות ואנרגיה לבצע את מטלותיך, כפי שביצעת אותן בעבר, קודם למחלה. גם בת הזוג יכולה להתמודד עם תחושות לחץ, חשש, אי-ודאות ומתח. נוסף לקושי הנפשי, ייתכן שהיא חשה שמוטל עליה עומס יתר: למלא תפקידים נוספים ובמקביל לבצע מטלות רבות בו זמנית.


במקרים רבים, צורכיהם האינטימיים של שני בני הזוג משתנים בזמן הטיפולים ולאחר שהסתיימו. לעיתים ההתנהגות המינית, כפי שבני הזוג היו רגילים אליה במשך שנים, משתנה.

זוגות שחוו קשיים במערכת הזוגית עוד לפני המחלה, עלולים לגלות כי הקשיים התעצמו. הקשיים ששני בני הזוג חווים והימנעות משיחה פתוחה על כך עלולים לגרום לריחוק רגשי ולהחמרה ביחסים, עד כדי כך שהם נמנעים ממגע, מליטוף ומקרבה גופנית בכלל. במקרים כאלה, הצורך בייעוץ עשוי להיות משמעותי אף יותר. לעומת זאת, יש זוגות שהתהליך המורכב של המחלה, דווקא מקרב ביניהם. גם אם יש קשיים בתפקודם המיני בתקופת הטיפולים, מתגבשת אצל חלקם שגרת אינטימיות חדשה, המבוססת על הערכה הדדית, מגע, תקשורת פתוחה, הקשבה לצרכים של הצד השני וחיזוק הקשר הרגשי ביניהם.


רבים מהגברים ומבנות זוגם אינם יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש שנוצר ועם השינויים בחייהם האינטימיים והזוגיים. מומלץ להתייעץ על כך עם איש מקצוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה שירות ייעוץ מיני לאנשים שחלו, למחלימים ולבנות זוגם. השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניית רופא. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות למטפלת במיניות באגודה, טל. 03-5721643 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il


לא פעם בת הזוג חוששת להכאיב לבן זוגה או לגרום לו תסכול ומבוכה, ולכן היא נמנעת ממגע אינטימי כלשהו. על כל אחד מבני הזוג ללמוד מחדש מה מהנה ומענג, מה כואב, מה גורם סבל, ממה חוששים ומה מועדף. רצוי שבני הזוג ישוחחו ביניהם על השינויים שחלו בתפקוד המיני, וישתפו את הצד השני בהעדפות החדשות של כל אחד מהם. בחרו במועד בו יש לכם זמן ופרטיות, שהתשישות בו היא מינימלית, ושהכאב, אם קיים, נמצא בשליטה. ייתכן שתרצו ליצור סביבה רגועה. אף שתיתכן מבוכה מסוימת, ידעו זה את זו כי אתם מעוניינים להתנסות בפעילות אינטימית.


בפעם הראשונה מומלץ להתחיל במפגש מיוחד, אשר יוקדש לנגיעות, תוך הימנעות מנגיעה באיברי המין עצמם. מטרת המפגש היא לחוש רגיעה ולחוות הנאה גופנית ורגשית. אם מסכמים מראש את מטרת המפגש, הנגיעות לא יגרמו למתח ולתסכול. סוג כזה של נגיעות מנטרל את העצבנות והלחץ מן החזרה לקרבה. הימנעו מקיום יחסי מין מלאים עד ששניכם תהיו מוכנים לכך.

כאשר אתה מרגיש מוכן לנסות מגע אינטימי, קבע מועד עם בת זוגך, ושוחח עמה בפתיחות. אמור, למשל, שאתה מוכן לנסות מגע מלא או חלקי, בהתאם לרצונותיך, מצבך ויכולותיך. היה בטוח כי אתה מיידע את בת הזוג, במילים או בהנחיית ידך, אילו סוגי נגיעות אהובים עליך במיוחד. נסה להביע את העדפותיך באופן חיובי. שיחה כנה בין בני הזוג, שצריכה לכלול בעיקר האזנה קשובה, עשויה לסייע לשניהם. מעבר לכך, רצוי להשקיע בחברות, אהבה, הבעת חיבה וזוגיות בדרכים שונות, כגון מתנה צנועה, מחמאה ותשומת לב שונה מהרגיל.


הצורך באהבה הוא חיוני, בפרט במצבי קושי, ואם הוא בא לידי ביטוי משמעותי באופנים אחרים הוא עשוי להעשיר את הגישה התומכת בין בני הזוג. חיזוק הזוגיות בתקופה זו מראה שיחסים אינטימיים בין בני הזוג לא מצטמצמים לפן הגופני בלבד, אלא כוללים גם קשר רוחני ונפשי עמוק.

המלצות לשיפור ולשמירה על חיי האישות והזוגיות בתקופת המחלה

  • חפשו מקורות מידע מהימנים כדי ללמוד עוד על אודות השפעות הטיפולים שאותם מקבל או קיבל האדם שחלה על החיים האינטימיים והזוגיים שלכם. שוחחו על כך עם המערכת התומכת ועם זוגות נוספים שהתמודדו עם מצב דומה לזה שלכם. כאשר יודעים למה לצפות, ניתן לתכנן דרכים להתמודדות טובה יותר עם נושאים אלו.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה ברחבי הארץ קבוצות תמיכה לזוגות המתמודדים עם מחלת הסרטן אצל אחד מבני הזוג. למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678 או בדוא"ל: shikum@cancer.org.il

  • התייעצו, מוקדם ככל האפשר, כאשר מופיעים שינויים פיזיים (כמו קושי בהשגת זקפה) כדי למנוע או למזער את השלכותיהם של שינויים אלו על חיי המין והחיים הזוגיים שלכם.

  • זכרו: היכולת להפיק הנאה ממגע נשמרת, בחלק מהמקרים, ללא קשר לסוג הטיפול שקיבל הגבר. ההנאה עדיין אפשרית, גם אם היבטים מסוימים של החוויה השתנו. גברים רבים מדווחים כי צורכיהם השתנו בעקבות המחלה והטיפולים, והם לימדו את בנות הזוג לפתח דרכים נוספות להפיק הנאה משותפת. שמרו על ׳ראש פתוח׳ בכל הנוגע לדרכים המאפשרות לחוש הנאה אינטימית. לעיתים קיום יחסי מין כפי שהיו בעבר אינו אפשרי באופן זמני או קבוע. זו הזדמנות ללמוד דרכים חדשות להעניק ולקבל הנאה אינטימית. ״תכן שיהיה צורך בשינוי הרגלים אינטימיים קודמים, כולל תזמון ותנוחות. אפשר להתייעץ בנושא עם מערכת התמיכה בבתי החולים ובאגודה למלחמה בסרטן.

  • הקדישו זמן איכות להיות במחיצת בת הזוג. לשם כך אפשר לקבוע מראש מועד לפגישה, ללא הפרעות טלפוניות, ללא נוכחות של ילדים או נכדים וללא מחויבויות כלשהן. אפשר להחליט ללכת יחד ברגל שלוש פעמים בשבוע, או לאכול יחדיו ארוחת בוקר באחד מימי השבוע ועוד. רצוי שהמפגש יוקדש להאזנה מכוונת להרגשתו של כל אחד מבני הזוג בתקופה הנוכחית. חשוב להיות קשובים לצרכים של השני, לקשיים עימם הוא מתמודד, ולדון בשאלות, בהתלבטויות ובמשאלות. זמן איכות זה עשוי להדק את הקשר הרגשי בין בני הזוג ולסייע בהתמודדות המשותפת עם מצב מורכב כזה.

  • תקופת השיקום עשויה להיות עבורכם הזדמנות להתחדשות החוויה האינטימית ואף לצמיחה זוגית. היעזרו באיש מקצוע כדי להתמודד עם הקשיים. היועץ בוחן את דרכי התקשורת בין בני הזוג ואת הצרכים של כל אחד מהם בעקבות השינויים שגרמה המחלה. הוא מתבונן במבט לא שיפוטי על השלכות המחלה על כל אחד מכם ועל מכלול היחסים ביניכם ומציע דרכי התמודדות עם המצב החדש. היועצים יכולים להיות: עובדת סוציאלית, אחות, פסיכולוג, מטפל זוגי או סקסולוג - בהתאם לבעיה שנוצרה.

  • לעיתים קרובות, אם אי אפשר לשמור על ההרגלים האינטימיים כבעבר, כדאי לעודד בניית הרגלים חדשים, שיכולים להיות מספקים. עלולות להיות מגבלות פיזיות עקב המחלה והטיפולים. לכן חשוב ומומלץ לקבל תמיכה מתאימה וכן לפנות לאנשי מקצוע לקבלת עזרה כיצד ניתן לחדש את המפגשים האינטימיים בצורה הטובה ביותר.

  • שתפו זו את זה בתחושותיכם (כגון תחושות עייפות, חולשה ותשישות), ואם חלק בגוף רגיש או כואב כוונו את המגע המשותף והימנעו מכאב.

מסר לגבר

  • עודד את ההערכה העצמית שלך, הזכר לעצמך את תכונותיך הטובות, שמור על תזונה מאוזנת ובריאה ובצע פעילות גופנית - כל אלו יסייעו לך בשמירה על גוף מחוזק יותר ועל מצב רוח מרומם.

  • היה מודע לרגשותיך. רגשות מעורבים שכיחים בתקופה זו, אולם אם קיימת תחושה כי הם משבשים ומפריעים לתפקודך היומיומי, שתף את בת הזוג, חבר קרוב, בן משפחה או פנה לעזרתו של איש מקצוע.


היחס לבת הזוג

ההתמודדות היומיומית עם המחלה והטיפולים גוזלת בוודאי מזמנך וכוחך. התמודדות זו, בנוסף לשינויים בדימוי העצמי, יכולים לגרום למתחים זוגיים. במצב כזה שני בני הזוג זקוקים לתמיכה ולשניהם קשה יותר להעניקה. יש לזכור, שבדרך כלל גם בת הזוג כואבת את מחלת בן הזוג. גם היא מוטרדת עקב המחלה והקשיים המצפים לשניהם, ומהרהרת אם היא תוכל לעמוד במטלות הנוספות שנוצרו עקב המצב החדש.


חשוב שתדע שגם זוגתך חווה תהליך מורכב, וגם היא זקוקה, לעיתים, לסיוע ותמיכה מהסביבה ואפילו ממך. במידת האפשר, אם תוכל להעניק לה תשומת לב ואהבה ולהביע את הערכתך, הדבר עשוי לעודד אותה להמשיך לתמוך בך ולהעניק לך אהבה. פעמים רבות תמיכה גורמת לתמיכה, ואהבה מביאה אהבה. העיקרון הוא שכדאי לנסות להמשיך ולבנות את הזוגיות באופן הדדי גם בתקופה זאת.


קבלת החלטות

לעיתים נוצרים חילוקי דעות בינך ובין זוגתך לגבי המחלה והשלכותיה, לדוגמה, למי מספרים על המחלה ומה מספרים. יש דברים שזוגתך אינה יכולה להתמודד איתם בעצמה, והיא זקוקה לתמיכה ולהתייעצות עם אנשים אחרים. מומלץ במקרים כאלה לפנות לצוות המטפל, כדי לחשוב יחד על צורת ההתנהלות הטובה ביותר עבורכם. קבלת המלצות עשויה לשמר ולחזק את הזוגיות ואת האמון ההדדי בין בני הזוג. זוגיות טובה היא נכס חיוני ויקר, שמרו עליה!


מומלץ להגדיר מי מקבל את האחריות על תכנון החיים בבית ועל התנהלותם, במקביל לטיפול במחלה. לעיתים תתקשה לנהל את לוח הזמנים, רכישת התרופות השונות ונטילתן וההתייעצויות עם הרופאים. הדבר קשה שבעתיים כאשר מוטלות עליך מטלות נוספות הקשורות לניהול הבית ולמילוי צרכי בני המשפחה. באופן טבעי, במקרים רבים האישה או הילדים יקבלו את האחריות לכך - מבחינה זו ניתן להתייחס למחלה כאל 'מחלה משפחתית'.


חברים

אתה עלול להיווכח כי מערכות היחסים שלך עם חלק ממכריך השתנו. ״תכן שלחלק מהם קשה להתמודד עם מחלתך מסיבות שונות, שאינן קשורות אליך באופן אישי. מומלץ להימנע מניתוק הקשר עם אנשים אלה, להבין ולקבל אותם כפי שהם. קבלה זו תסייע למכריך המסוגלים להתמודד עם המצב החדש שאליו נקלעת, לתמוך בך ולעודד אותך ברגעים קשים. לכל אדם קרוב יש מקום בחייך, במועד המתאים לכך. אל תוותר בקלות על חברות אמת. זכור שהקושי של חבריך אינו תלוי בך.


השפעת הטיפולים על התפקוד המיני

בפרק זה מובא פירוט על אודות סוגי הטיפולים השונים במחלות הסרטן והשלכותיהם על החיים האינטימיים והזוגיים. ישנם גברים שחשים לעיתים כי נושא יחסי המין נראה רחוק ובלתי מציאותי במהלך הטיפולים או אחריהם. זו תחושה סבירה וטבעית.


למרות זאת, חשוב לדעת כי הרבה גברים מתמודדים עם התקופה הקשה, משתקמים ושבים לנהל חיים תקינים ורגילים כבעבר, כולל חיי מין. כמעט תמיד ישנן דרכים חלופיות לקבל ולהעניק הנאה, ולהעצים את מה ששמור ומתפקד. מומלץ לשוחח על כך עם בת הזוג. הצוות המטפל בך ישמח לסייע לך על ידי מתן מידע וייעוץ באשר להשפעת הטיפולים על החיים האינטימיים שלך, ועל דרכי השיקום עבורך.




ניתוח (טיפול כירורגי)

הטיפול בחלק ממחלות הסרטן הוא באמצעות ניתוח, בו מסירים את רקמת הגידול, ככל האפשר בשלמותה, כשהשוליים בריאים וללא גידול. מאחר שמטרת המנתח היא לסלק את כל הגידול מן הגוף, הוא ייאלץ, לעיתים, להסיר גם כלי דם, עצבים או רקמות של איברים סמוכים. למעשה, כל ניתוח עלול להשפיע על החיים האינטימיים, לרוב באופן זמני. ההשלכות עלולות להיות ישירות, דוגמת גרימת נזק לעצבים המשתתפים בתהליך הזקפה, או עקיפות, כמו תחושת כאב או אי-נוחות.


ניתוח באזור האגן

בניתוח באגן משתדלים לשמר את העצבים השותפים להשגת הזקפה (בפעולה הנקראת Nerve-Sparing) ככל שהדבר אפשרי. הדבר תלוי, בין השאר, בגודל הגידול ובמידת התפשטותו. חשוב לדעת, שגם במצבים בהם נשמרים העצבים, ״תכן שלאחר הניתוח יחולו שינויים בהשגת זקפה ושמירתה לאורך זמן.


במצבים כאלה, ״תכן שיפור בבעיה עם חלוף הזמן. השיפור עשוי להיות מורגש בהדרגה, במהלך שבועות, חודשים ואף שנים מיום הניתוח. מידת הסיכוי לשיפור ביכולת להשיג זקפה תלויה בתפקוד המיני לפני הניתוח, בגיל המנותח, בתרופות שהוא נוטל, במחלות רקע נוספות (דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות כלי דם, דיכאון), במידת הפגיעה בעצבים הקשורים לזקפה במהלך הניתוח ובמוטיבציה להמשך הפעילות המינית לאחר הניתוח, כולל גירוי ישיר לאיבר מוקדם ככל האפשר ושימוש בתרופות (מעכבי 5-PDE).


הסרה רדיקלית של הערמונית (פרוסטטה)

בהסרה רדיקלית של הערמונית, הנעשית כטיפול לסרטן הערמונית, עלולים לעיתים להיפגע העצבים האחראים לזקפה. הדבר לא קורה בניתוחי ערמונית רגילים, אשר נועדו להוציא את ליבת הערמונית בלבד, ולשפר את הטלת השתן.


למרות הפגיעה האפשרית ביכולת להשיג זקפה, ניתוח הסרת הערמונית אינו פוגע ביכולת לחוות פורקן (אורגזמה), אולם הפורקן יהיה ללא שפיכה, מה שמכונה "אורגזמה יבשה". זאת משום שתפקידה של בלוטת הערמונית ותפקיד בלוטות הזרע, המוסרות גם הן בניתוח, הן לספק את נוזל הזרע. חלק מהגברים מדווחים כי גם במצב זה תחושת הפורקן שלהם לא השתנתה, וחלק מדווחים על תחושה מעט שונה.


תופעת לוואי נוספת של הסרה רדיקלית של הערמונית, העלולה לגרום למבוכה ולהימנעות ממגע אינטימי היא דליפת שתן בדרגות שונות ובאופן זמני לאחר הניתוח (Incontinence). במקרים רבים שליטה תקינה על מתן שתן חוזרת בתוך כמה שבועות מיום הניתוח. הצוות המטפל מדריך באופן אישי כל גבר לגבי השיטות שבהן ניתן להסתייע כדי להקל את התופעה ולהתמודד עימה. דליפת שתן בעת מגע מיני אינה תופעה יוצאת דופן. אם הטפטוף מזערי, אפשר ומותר לקיים יחסי אישות כדרך כל הארץ ללא חשש רפואי. ניתן להיעזר בקונדום או לקיים מגע אינטימי בדרכים חלופיות ללא חדירה. ניתן גם לשוחח עם הצוות ועם רב המתמחה בתחום על הבעיה, או לפנות למרפאות המתמחות בטיפול בשינויים בתפקוד המיני.


הסרת אשך

האשכים הם בלוטות המין הזכריות שבהם מיוצרים הטסטוסטרון והזרע. הסרת אשך אחד לא משפיעה על התפקוד המיני או על הפוריות. כל עוד האשך הנותר מתפקד כרגיל, הוא מפצה על היעדר האשך האחר באמצעות ייצור מוגבר של טסטוסטרון וזרע. עם זאת, חלק מהאנשים מדווחים על איבוד החשק המיני במצב בו נותר אשך אחד. במקרים רבים הדבר נובע מקושי רגשי, בשל פגיעה בתחושת הגבריות, או ממתח ותחושה של אי-ודאות בעקבות האבחנה. אפשר לשוחח על הנושא עם הצוות המטפל ולקבל ייעוץ כיצד להתמודד עם ההשלכות הרגשיות של האבחנה ושל הסרת האשך על איכות חיי הגברים ונשותיהם. אחרי הסרת שני אשכים מקובל לקבל טיפול קבוע בטסטוסטרון לשימור התפקוד המיני. קיימת אפשרות לשחזר את צורת האשכים על ידי השתלת תותבים לשק האשכים. ניתן לקבל פרטים על כך מהרופא המטפל.


ניתוח במעי הגס ובחלחולת

במהלך הניתוח הרופא מסיר את החלק במעי שבו נמצא הגידול, ומחבר מחדש את שני חלקי המעי, זאת למעט מצב שבו הגידול ממוקם סמוך לפתח היציאה. לעיתים הרופא מחליט להסיר גם את בלוטות הלימפה הקרובות למעי. אם מסיבה כלשהי לא ניתן לשוב ולחבר את קצוות המעי, ניתן לייצר פתח בדופן הבטן (סטומה) דרכו יצאו ההפרשות.


ניתוח להסרת גידול במעי, במיוחד אם הוא ממוקם סמוך לפתח היציאה (הרקטום/ החלחולת), ויותר מכך, יצירת סטומה, עלולים לגרום לירידה בדימוי העצמי, בחשק המיני ובתפקוד המיני. אחת הסיבות לקשיים בתפקוד המיני יכולה להיות קשורה לתחושות המלוות את ההסתגלות להימצאות הסטומה, לשינוי אפשרי בדימוי העצמי, לחשש מהתרחקות האישה ולחשש מדליפה של הפרשות מהסטומה. משך ההסתגלות לסטומה והחזרה לקיום יחסים אינטימיים במצב זה שונה מאדם לאדם. ניתן לשוחח עם איש מקצוע על השינויים שחלו בתפקוד המיני וביחסים הזוגיים עקב הניתוח וכיצד להתמודד איתם. בבתי החולים ובקהילה (במסגרת קופת החולים) ישנן ״אחיות סטומה״, המומחיות בהדרכה ובטיפול בסטומה ובסוגיות המגוונות הקשורות אליה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות שונות העוסקות בסטומה של המעי ובסטומה של מערכת השתן. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 או לעיין בהן באתר האגודה באינטרנט.

בחסות האגודה למלחמה בסרטן פועל ארגון בעלי סטומה, ובו מתנדבים החולקים מניסיונם האישי עם בעלי סטומה אחרים המעוניינים בכך. בנוסף לכך, אפשר לפנות בכל סוגיה או בעיה הקשורה לסטומה לאגודה למלחמה בסרטן, בטלפון 03-5721618.


באשר לשינוי ביכולת להשיג זקפה ושפיכה, הגורם הפיזי העיקרי לכך הוא פגיעה בעצבים ובכלי הדם שקשורים להשגת זקפה ולתהליך השפיכה. למרות הפגיעה האפשרית ביכולת להשיג זקפה, ניתוח במעי הגס אינו פוגע פיזית ביכולת לחוות אורגזמה. במצב כזה, חלק מהגברים מדווחים כי בעת קיום יחסים ללא חדירה מלאה, למרות היעדר הזקפה, תחושת הפורקן אצלם לא השתנה. אחרים מדווחים על תחושת פורקן שונה מעט. חשוב לדעת, שיש מענה לבעיות ביכולת להשיג זקפה. לשם כך ניתן לפנות לצוות המטפל, כדי לקבל הדרכה או הפניה לייעוץ מיני.


התמודדות אנשים בעלי סטומה עם שינויים בתפקוד המיני

לאחר ביצוע ניתוח ליצירת סטומה (Colostomy - קולוסטומיה - פתח למעי הגס; Ileostomy - אילאוסטומיה - פתח למעי הדק, Urostomy - אורוסטומיה - פתח לניקוז השתן), עלולים לחול, בחלק מהמקרים, קשיים בהשגת זקפה, אורגזמה יבשה או שפיכה אחורית (מפורט בסעיפים הקודמים).


בנוסף, הסרת איבר חיוני ויציאת הפרשות דרך פתח שאינו טבעי בדופן הבטן, עלולות לעורר בגברים רבים מבוכה, בושה, תסכול, חשש מדליפת הסטומה בעת מגע אינטימי, כמו גם מריחות ומקולות בלתי צפויים וכן חוסר ודאות לגבי יחסה של בת הזוג. חשוב לדעת, שכיום ישנם אמצעים מגוונים להתגבר על הריחות והקולות, כמו גם ציוד מיוחד המיועד לזמן המגע האינטימי. ניתן לקבל הדרכה בנידון מאחות סטומה בבית החולים או במסגרת קופת החולים. אנשים עם סטומה יכולים בהחלט לחזור לפעילות מינית. כל גבר יכול להחליט מהו העיתוי המתאים ביותר עבורו.


להלן המלצות לבעלי סטומה המעוניינים בקשר אינטימי:

  • תפקיד אחות הסטומה לרכז את ההיבטים השונים של הטיפולים ולהפנות את האדם לאנשי המקצוע הרלוונטיים בהתאם לצורך. לדוגמה, רופא, דיאטנית, פסיכולוג או עובד סוציאלי.

  • יש צורך בהתאמה אישית של הייעוץ לכל אדם. כדאי לקיים את ההתייעצות מוקדם ככל האפשר, ואם ידוע מראש המסלול הטיפולי המוצע, כדאי לדון על הפתרונות לחיי אישות אף לפני תחילת הטיפולים. גם אם בעבר פתרון מסוים לא הועיל, חשוב לבחון את הדבר מחדש עם איש המקצוע.

  • מומלץ לשוחח על החששות, התחושות והשאלות שיש לכל אחד מבני הזוג בקשר לסטומה במפגש האינטימי.

  • בפעמים הראשונות אפשר להתרכז במגע, בליטוף או בעיסוי עדין לפני שמנסים יחסי מין הכוללים חדירה.

  • חשוב להתייעץ עם אחות הסטומה לגבי התאמת ציוד למניעת דליפות ולשימוש בתכשירים לנטרול ריחות.

  • יש מצבים (בעיקר בסטומה למעי הגס), בהם ניתן להיעזר בשקית קטנה ייעודית או בכיסוי מיוחד לסטומה, המיועדים למצב של מגע אינטימי. אפשר לשוחח על כך עם אחות הסטומה, לשם הזמנת הציוד המתאים.

  • רצוי לרוקן או להחליף את השקית לפני קיום מגע אינטימי.

  • אפשר להשתמש במעין חגורה רחבה או צעיף יפה לכיסוי שקית הסטומה.

  • לצורך שמירה על המזרן, רצוי לשים כיסוי עמיד לנוזלים מתחת לסדין למקרה של דליפה.

  • יש מאכלים היוצרים גזים, כגון כרוב, כרובית, ברוקולי וכד'. אפשר להתייעץ עם דיאטנית ואחות סטומה לגבי הכלכלה והתאמתה לכל אדם באופן אישי.

  • יש גברים ששכיבה על הצד בעת קיום יחסי אישות עוזרת להם להימנע מלחץ על הסטומה.

  • גבר המתקשה להשיג זקפה יכול לטפל בבעיה על ידי פנייה לייעוץ בתחום המיניות באגודה למלחמה בסרטן, לאחת המרפאות לשיקום מיני בבתי החולים, לאחיות הסטומה בקופות החולים או לרופא המטפל. אנשי המקצוע יחשבו יחד איתך ממה נובע הקושי להשיג זקפה, דוגמת חשש מפני כישלון או סיבה פיזיולוגית כתוצאה מפגיעה בכלי דם ועצבים.

  • כל גבר הוא אישיות בפני עצמה, ללא קשר לסטומה, ואם הוא יקבל את עצמו כפי שהוא, יש סיכוי רב יותר שגם בת זוגו תקבל אותו כך.

  • מניסיון מצטבר, יש אנשים המצליחים לשמור על שגרת חיים הכוללת עבודה, פעילות גופנית, טיולים ומפגשים משפחתיים, ואף קיום יחסי מין. זאת למרות המגבלות הנוצרות עקב השינויים הגופניים והשימוש בסטומה.


קטיעת גפיים

לעיתים הטיפול במחלת הסרטן מצריכה קטיעה או הסרה של חלק מהזרוע או מהרגל. קטיעות אלו עלולות להשפיע על יחסי האישות. אדם שעבר קטיעה עשוי לתהות, למשל, אם עליו ללבוש את התותב המלאכותי במהלך המגע האינטימי. התשובה לשאלה זו תלויה בבני הזוג. לעיתים התותב מסייע בייצוב תנוחות ומקל את התנועה, אך חגורת החיבור שלו לגוף האדם (אם קיימת) עלולה להפריע. ללא תותב, עלול האדם לחוות קושי בשמירה על יציבות במהלך המגע. ניתן להשתמש בכריות כדי לתמוך בחלק שנותר מהאיבר הקטוע. קטיעות עלולות לגרום לכאב כרוני או לכאב "פנטום" (תחושה של כאב במיקום האיבר המקורי שנקטע). תופעות לוואי אלה עלולות להפריע לחשק ולהסיח את הדעת במהלך קיום יחסי המין. אם אתה חש כאב, שוחח עם רופא או אחות על נטילת משככי כאבים.


ניתוחים באזור הראש והצוואר

המונח 'גידולי ראש-צוואר' מתייחס לגידולים סרטניים המופיעים באזור הפה, הלוע, האף, החך והגרון. סוגי הטיפולים השכיחים בגידולי ראש-צוואר הם: ניתוח (כירורגיה), טיפול בקרינה, טיפול כימי (כימותרפיה) וטיפול מכוונן (ביולוגי). הטיפול המתאים ביותר לאדם שחלה נקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם לסוג הגידול, מיקומו, השלב בו הוא התגלה ומצב הבריאות הכללי. הטיפולים השונים באזורים אלו עלולים לפגוע בתפקודים שונים השייכים לאזור זה, כגון הפקת הקול והדיבור, בליעה, לעיסה ושמיעה. לעיתים מופיעים שינויים בחוש הטעם, יובש בפה ובגרון וחולשה כללית. כמו כן, ייתכנו שינויים במבנה ובשלמות האיברים באזור הפנים ובמערכת הנשימה העליונה.

במקרים מסוימים יהיה צורך בפתיחת נתיב נשימה חלופי או פתח נוסף לנשימה האפית (דרך האף) והפומית (דרך הפה). פתיחת נתיב נשימה כזה, הממוקם בתחתית הצוואר, נקרא פיום קנה (טרכאוסטומיה). פיום קנה יכול להיות קבוע (למשל לאחר ניתוח כריתה מלאה של מיתרי הקול), או זמני (בשלבי טיפול והחלמה). לעיתים יהיה צורך בפתיחת פתח להאכלה בטנית (PEG, פג) באופן זמני או קבוע, המבטל את הצורך באכילה דרך הפה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לדעת יותר על סרטן ראש וצוואר'. ניתן לקבלה ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט.


גברים שהתמודדו עם גידול סרטני באזור הראש והצוואר דיווחו על קושי בהסתגלות לשינויים במראה ובתפקוד שלהם, בין שהיו נרחבים ובין שהיו מזעריים. בשל כך, זוגות רבים מדווחים על שינויים בחיים האינטימיים והזוגיים שלהם. כדי להתמודד עם שינויים אלה, מומלץ לנהוג בפתיחות ולהיות גלויים זה עם זה, ובמידת הצורך להיעזר באיש מקצוע. ניתן לפנות לצוות המטפל בבית החולים, ליועץ בתחום הזוגיות או לשירות הייעוץ המיני של האגודה למלחמה בסרטן.

המלצות לגברים בעלי פיום קנה שיסייעו בזמן מגע אינטימי ויחסי מין:

  • יש לשים לב לתנוחות מסוימות, העלולות להכביד על הנשימה.
  • רצוי לא לאכול ארוחה כבדה לפני קיום יחסי מין, כדי להבטיח נוחות מרבית ולמנוע החזר ושטי (חזרת מזון לוושט, הנקרא ריפלוקס, reflux).
  • ניתן להפחית את הריח מהפתח על ידי שמירה על ניקיון העור סביבו וניקיון של הפרשות מהריאות. ניתן להשתמש בבשמים.
  • סוגי מזון ואלכוהול שונים "מתפרקים" וגורמים לריח חריף ומקשים על הנשימה. מומלץ להימנע או למזער שתיית אלכוהול, אכילת שום, בצל ועשבי תבלין הידועים בחריפותם, כגון קארי ואחרים.
  • מומלץ להשתמש בכיסוי המגן על פיום הקנה בצוואר, המונע יציאת אוויר חם או הפרשות מהפתח. ישנם כיסויי סטומה ייחודיים המאפשרים סינון, חימום ולחלוח של האוויר. לעיתים קופות החולים מסייעות ברכישתם.
  • לאחר פיום קנה ניתן לקיים תקשורת מילולית עם בת הזוג על ידי סגירת הקנולה (הפתח) באצבע או בשסתום דיבור (שסתום ה"מולבש" על קצה הקנולה ונפתח ונסגר על ידי שינוי בלחץ הנשימתי).
  • אנשים שעברו כריתת גרון שלמה יכולים לשקם את קולם בעזרת האמצעים הבאים:
    1. הקניית קול ושטי, פעולה הדורשת אימון רב, וכמעט שאינה נלמדת כיום.
    2. שימוש בתותב דיבור - גוף מבוסס סיליקון בעל שסתום חד כיווני, המופעל במהלך סגירת הסטומה עם האצבע, או בשסתום דיבור.
    3. שימוש במכשיר אלקטרוני - מכשיר המייצר קול ומופעל בלחיצה עליו, בזמן הדיבור.

למידע על האמצעים לשיקום הקול, יכולת הדיבור והבליעה, ניתן לפנות לקלינאית התקשורת באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721643 או בדוא"ל: fridak@camcer.org.il כמו כן, ניתן להתייעץ עם קלינאית תקשורת במרכז הרפואי בו אתה מטופל.


דיבור בעת קיום יחסי אישות עלול להיות לעיתים בעייתי, וקשור לשיטת שיקום הדיבור המועדפת. ניתן לתקשר עם בת הזוג ללא מילים, בהנחיית ידה ובשימוש בשפת הגוף. כמו כן, ניתן להסכים על סוגי נגיעות ותנוחות, המועדפים על האיש, לפני או בסמוך לקיום יחסי האישות.





טיפול כימי (כימותרפיה)

הטיפול בחלק ממחלות הסרטן הוא באמצעות טיפול כימי, הניתן כטיפול בפני עצמו או בשילוב עם שיטות אחרות, כמו ניתוח או טיפול בקרינה. התרופות הכימיות הורסות תאים סרטניים ועלולות לגרום, במידה כזו או אחרת, תופעות לוואי שונות, דוגמת תשישות, בחילות, פצעים בפה, שלשולים, ירידה בערכי ספירות הדם, פגיעה בפוריות, ולעיתים גם להשפיע על התפקוד והחשק המיני. בחלק מהמטופלים חיי המין לא נפגעים באופן משמעותי מהטיפול הכימי, ואילו אחרים חווים שינויים, עד כדי כך שהם חשים חוסר חשק מיני. חשוב לדעת שהשינויים הללו הם לרוב זמניים וחולפים ככול שעובר הזמן מסיום הטיפולים. יש מצבים שגם תוך כדי תקופת הטיפולים, עוצמת תופעות הלוואי משתנה לטובה ובעקבות כך גם החשק המיני משתנה. ניתן להפחית חלק מתופעות הלוואי. לכן, חשוב לדווח לצוות המטפל על כל תופעות הלוואי ולהתייעץ עימו כיצד ניתן לטפל בהן.


גם לתחושות של פחד, חשש ודאגה יש חלק לא מבוטל בשינוי ברצון לקיים חיי מין וביכולת התפקוד המיני. ייתכן שמחשבות על העתיד, הפרנסה, התמודדות המשפחה, הילדים והמצב הכלכלי, דוחקות עניינים אחרים, כולל הצורך בחיי מין, למקום רחוק יותר בסדר העדיפות. אפשר שהסיבה היא שהאדם שחלה חש מושך פחות בגלל היעדר איבר, צלקות, נשירת שיער, ירידה במשקל או הימצאות של צנתר מרכזי. כמו כן, ייתכן שחלק מהתרופות מפחיתות את הדחף המיני. לאחר הפסקתן, ברוב המקרים הדחף המיני חוזר לרמתו הקודמת במשך הזמן.


חשוב לדעת שמבחינה רפואית, אין כל הגבלה על קיום יחסי מין בתקופת הטיפולים. קיום יחסי מין לא מחמיר את המחלה ולא משבש את הטיפול הכימי. מלבד הצורך בשמירת בריאותם של שני בני הזוג, צריך גם להביא בחשבון את הצורך במניעת היריון בתקופת הטיפולים כדי למנוע השפעה שלילית (טרטוגנית) של החומרים הכימיים על הזרע ומכאן גם על העובר.

מבחינה אישית ורגשית, אין חובה על בני הזוג לקיים יחסי מין אם אחד מהם או שניהם מרגישים קושי בכך. חשוב לקיים שיחה כנה ומכבדת בין בני הזוג, מותר ורצוי להביע רגשות, חששות וצרכים גופניים ונפשיים.


יש לנקוט כמה אמצעי זהירות בעת קיום יחסי מין בזמן טיפול כימי:

  • מאחר שהמערכת החיסונית עלולה להיות פגיעה מהרגיל באופן זמני, מומלץ לקיים יחסי מין בטוחים וכן לשמור על היגיינה של שני בני הזוג, על מנת להימנע מזיהומים.
  • אין עדות חד משמעית בנוגע להעברת חומר כימי לבת הזוג הבריאה באמצעות יחסי מין, אולם הצוות הרפואי ברוב בתי החולים ממליץ, ליתר ביטחון, להשתמש בקונדום במשך כמה ימים לאחר קבלת הטיפול הכימי.

לקבלת מידע נוסף ללא תשלום על הטיפול הכימי ודרכי התמודדות עם תופעות הלוואי ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.


טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה כדי להרוס את תאי הגידול הסרטני. טיפול בקרינה הוא מקומי ונועד להרוס את תאי הגידול באזור המוקרן בלבד, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. עם זאת, קרינה עלולה להשפיע על האיברים המצויים בסביבת האזור המוקרן ועל תפקודם. ניתן לקבל מידע והדרכה על אודות השפעות הלוואי של הטיפול בהתאם לאזור המוקרן מהרופא ו/או האחות ביחידת הקרינה. התפקוד המיני עלול להשתנות בעקבות הטפול הקרינתי בהתאם לאזור המוקרן ולמינון הקרינה. בטיפול בקרינה חיצונית הזוג יכול לשקול להמשיך בקיום חיי מין בתקופת הטיפולים. יכול להיות שתהיינה תופעות לוואי, שישפיעו על היכולת או החשק המיני באופן זמני, דוגמת שלשולים, צריבה בזמן מתן שתן, פגיעה בעור וכאב בזמן שפיכה. במהלך הטיפולים בקרינה חיצונית אין חשש מהעברת קרינה לאישה. מרגע שהורחק המטופל ממקור הקרינה, אין בגופו שאריות קרינה.


בדרך כלל מכוני הטיפול בארץ פתוחים בימי ראשון עד חמישי ואינם מבצעים טיפולים בשבתות וחגים. אם יש חשש לפיקוח נפש, או צורך רפואי הכרחי, יתבצעו טיפולים גם בשבתות ובחגים. במצבים של סמיכות חג-שבת, חלק מהמכונים פתוחים גם בימי שישי ובערבי חג.


קרינה לאזור האגן

הטיפול הקרינתי לאזור האגן משפיע על תפקוד האיברים המצויים בטווח האזור המוקרן. התפקוד המיני עלול להשתנות כאשר הטיפול הקרינתי ניתן לאזור האגן כמו במקרה של סרטן הערמונית, הרקטום (החלחולת) או שלפוחית השתן.

שינויים ביכולת להשיג או לשמר זקפה לאחר קרינה

טיפול בקרינה לאזור האגן עלול להפחית את יכולתם של חלק מהגברים להשיג או לשמר זקפה באופן חלקי או מלא. הקישוי עלול להיות חזק פחות מאשר לפני הטיפול. הירידה באונות עלולה להתרחש גם עם סיום הטיפולים ולאורך זמן בהמשך. על מנת לשמור על תפקוד מרבי או על שיקום אופטימלי, יש הממליצים להשתמש בתכשירים מקבוצת מעכבי 5-PDE (כגון ויאגרה, סיאליס, לויטרה, תרים ותדאם - ראה עמוד 15) מוקדם ככל האפשר ולהמשיך במגע וגירוי באזור (גם כשלא מתאפשר חיבור מלא). לכן חשוב להתייעץ עם הרופא מבעוד מועד לגבי הדרכים למזעור התופעה ולטיפול בה.


יש להדגיש שככל שחולף זמן מסיום הטיפול הקרינתי, הסיכון לפגיעה בזקפה ובתפקוד המיני עלול להחמיר במשך הזמן. קיום יחסי מין מועיל לשיקום התפקוד המיני כיוון שכניסת דם לאיבר בזמן הזקפה היא הגורם שיכול לסייע בשיקום. על כן גירוי מיני לאיבר הגורם לזקפה מועיל ועשוי לסייע בשיקום, ולמזער את הנזק לתפקוד האיבר בעתיד. הקישוי יכול להתבצע גם בעזרת תרופות וגירוי ידני או אחר או בקרבה אינטימית עם האישה.


קרינה למרבית האזורים האחרים בגוף לא אמורה להשפיע ישירות על התפקוד המיני, אמנם במקרים מסוימים עלולות להיות השפעות עקיפות.


שפיכה יבשה

בגברים שמצליחים להשיג קישוי ולשמרו, שפיכות יבשות שכיחות מאוד. הערמונית מייצרת את נוזל הזרע, והטיפול הקרינתי מפחית באופן ניכר את פעילות התאים המפרישים את הנוזל. על כן כמות הזרע היא דלילה ולעיתים לגמרי חסרה. למרות היעדר שפיכת הזרע, עדיין ניתן לחוות וליהנות משיא מיני (אורגזמה). יש גברים המדווחים על תחושת אורגזמה דומה לזו שחוו לפני הטיפול הקרינתי ויש כאלה המדווחים על תחושת אורגזמה שונה.


כאב לאחר טיפול בקרינה

לאחר טיפול בקרינה, חלק מהגברים מדווחים על כאב בעת השפיכה, למרות שהתחושה באיברי המין ותחושת האורגזמה נשמרות. הכאב נגרם במצבים שבהם ההקרנה היא לאזור השופכה, מאחר והיא גורמת לגירוי המקום. הכאב נעלם בדרך כלל בתוך מספר שבועות לאחר סיום הטיפול. נטילת משככי כאבים קלים לפני קיום יחסי מין עשויה לעזור.


ברכיתרפיה (קרינה פנימית) לערמונית

שיטה המתבססת על שימוש בגרגרים רדיואקטיביים קטנים בגודל גרגר אורז, המוחדרים באופן ישיר לבלוטת הערמונית. קיימות כמה דרכים לביצוע ברכיתרפיה לערמונית. הדרכים שונות זו מזו בסוג מקור הרדיואקטיבי המוחדר, בכמות הקרינה המשוחררת מהגרגרים ובמשך הזמן עד לפירוקו המלא של מקור הקרינה מהגרגירים. יש מקרים שבהם יש להימנע מקיום יחסי מין במשך כמה שבועות מתחילת הטיפול, בעוד שיש מקרים שבהם לא חל איסור כזה.


מבחינה רפואית קיימת המלצה להשתמש לתקופה מוגבלת בקונדום לאחר החדרת הגרגרים המכילים את הקרינה הרדיואקטיבית, בשל מקרים נדירים בהם הם עלולים להיפלט החוצה. יש הממליצים להשתמש בקונדום רק בפעמים הראשונות לאחר החדרתם, ויש הממליצים להשתמש בקונדום במשך כחודש ממועד החדרתם. מומלץ לכל מטופל להתייעץ עם הרופא לגבי הנחיות רפואיות לגבי קיום יחסי מין בהתאם למצבו.


קרינה עם יוד רדיואקטיבי (יוד ו3ו) כטיפול בסרטן בלוטת התריס (בלוטת המגן)

הטיפול ביוד רדיואקטיבי בסרטן בבלוטת המגן, כטיפול משלים לאחר הסרה של הבלוטה, הינו טיפול מקובל בכל העולם. הטיפול ניתן על ידי בליעת כמוסה של היוד הרדיואקטיבי באופן חד פעמי. הטיפול גורם לגוף לפלוט קרינה באופן זמני (לרוב מספר ימים) עד שהוא מתפרק. משך הזמן נקבע בהתאם למינון החומר שניתן. בזמן זה (מספר ימים עד לפירוקו של החומר הרדיואקטיבי ופינויו המוחלט מהגוף), האדם מתבקש לשהות בחדר בידוד (בבית חולים או בבית). כל מטופל יקבל הנחיות מדויקות מהצוות הרפואי כיצד לנהוג, בהתאם להערכת שארית החומר הרדיואקטיבי שבגופו, כולל הנחיות לגבי שינה משותפת, הפרשות, מגע וקיום יחסים אינטימיים. הטיפול אינו משפיע על התפקוד הכללי של האדם.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לדעת יותר על סרטן בלוטת התריס' העוסקת בנושא זה בהרחבה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.





טיפול מכוונן (ממוקד מטרה, ביולוגי)

טיפולים מכווננים למיניהם (למשל אימונותרפיה, תרופות מונחות מטרה) כוללים מגוון רחב מאוד של תרופות לטיפול בסרטן, אשר פועלות במנגנונים שונים זו מזו. מכיוון שכך, תופעות הלוואי של התרופות הללו שונות זו מזו. בנוסף לכך, התגובה של כל אדם לטיפול היא ייחודית: אנשים מסוימים חווים מעט מאוד תופעות לוואי בעוד שאחרים חווים יותר.


תחושותיו של אדם המקבל טיפול ביולוגי, כמו אי ודאות, חששות או שינויים במצב הרוח, וכן תופעות הלוואי של התרופות עצמן, עלולות להשפיע על תפקודו המיני. כך לדוגמה, ישנן תרופות הגורמות לתסמינים הדומים לשפעת, כמו צמרמורת, כאבי שרירים, חולשה, עייפות וחום גבוה. תרופות אחרות עלולות לגרום לשלשולים ולשינויים בעור, דוגמת אדמומיות, פצעונים ופריחה דמוית אקנה (פצעי בגרות) בפנים ובגב. כל אחת מתופעות לוואי אלו ואחרות יכולה להשפיע על מרכיבים שונים של התפקוד המיני, כמו שינויים בחשק המיני ובדימוי הגוף.


מומלץ לבקש הסבר מהצוות המטפל על אודות תופעות הלוואי הצפויות, לדווח לו על הופעתן ולקבל הדרכה להתמודדות איתן. כמו כן, אפשר לקבל הדרכה וסיוע מהצוות המטפל בהתמודדות עם השפעות תופעות הלוואי על החיים האינטימיים בזמן הטיפולים, והפניה לאנשי מקצוע נוספים בתחום לקבלת מידע והנחיה.




טיפול הורמונלי בסרטן הערמונית

הטיפול בסרטן הערמונית כולל לעיתים גם טיפול הורמונלי. התפתחות מחלה זו תלויה ברמות הורמון הטסטוסטרון המיוצר על ידי האשכים. טיפול הורמונלי מפחית את כמות הטסטוסטרון בגוף או את פעילותו, וכך יכול להשפיע על עצירת התפתחות הגידול ואף להביא לנסיגתו. טיפול הורמונלי יכול להינתן כטיפול בפני עצמו או בשילוב טיפול בקרינה וניתוח. המלצת הרופא לגבי הטיפול ההורמונלי תלויה בשלב המחלה ובממצאי הביופסיה. מטרות הטיפול ההורמונלי שונות מאדם לאדם ויכולות לכלול הקטנת הגידול הסרטני, הפחתת הסיכון לחזרת המחלה, הארכת תוחלת החיים והקלת תסמיני המחלה. הרופא ממליץ על הטיפול היעיל והמתאים ביותר לכל אדם.


טיפול להורדת רמת הטסטוסטרון הינו בעל השפעה משמעותית על חיי המין של הגברים המקבלים אותו וממילא גם על הזוגיות. קיימים סוגים שונים של טיפולים, ובכל אחד מהם צפויות תופעות לוואי שונות. לכן חשוב לשוחח עם הצוות המטפל על השלכות הטיפול לפני התחלתו. מרבית הטיפולים ההורמונליים גורמים לבעיות בהשגת זקפה ולאובדן החשק המיני. עם הפסקת הטיפול, הבעיה עשויה לחלוף. הדבר תלוי במשך זמן הטיפול ואם הוא ניתן ברצף לאורך זמן ממושך או לסירוגין.


חלק מהגברים שמקבלים טיפולים הורמונליים מדווחים על נפיחות ורגישות בחזה, גלי חום והזעות, עלייה במשקל, חולשת שרירים, תשישות ועייפות, שינויים בגודל הפין והאשכים ועוד. יש גברים המדווחים על רגשנות יתר בעקבות הטיפול. כדאי לדווח על תופעות הלוואי לצוות המטפל משום שחלקן ניתנות לטיפול.


חשוב לדעת שפעילות גופנית סדירה בזמן הטיפול ההורמונלי היא כלי עיקרי להתמודדות עם תסמיני הטיפול. ככל שאדם פעיל וספורטיבי יותר, כך ירגיש טוב יותר ויסבול פחות.


הטיפול ההורמונלי מפחית את התגובה לטיפול התרופתי במעכבי PDE5. כלומר אדם שקיבל תקופה מסוימת טיפול בוויאגרה בשל קשיים בזקפה לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית, והחל טיפול הורמונלי במקביל, עלול לחוש ירידה באיכות התגובה לוויאגרה. ניתן לעיתים להתגבר על הבעיה על ידי הגברת המינון או החלפה לתרופה אחרת. הזרקה אל תוך הגופים המחילתיים יעילה מאוד בזמן טיפול הורמונלי ואינה נפגעת ממנו.


למרות השינויים הגופניים והשינויים בתפקוד המיני בעקבות טיפול הורמונלי, יש מטופלים המדווחים על שמירת האינטימיות הזוגית ואף התחזקותה, ועל מציאת דרכים חלופיות לביטויה. לעומת זאת, אחרים מדווחים על קשיים ובעיות משמעותיות, אשר החמירו בעקבות המחלה והטיפולים. ניתן לפנות לצוות לקבלת ייעוץ כיצד להתמודד עם המצב החדש, או לצורך הפניה לאנשי מקצוע אחרים, בהתאם לבעיות שחלו.


יש חשיבות גדולה לאינטימיות כחלק מהבריאות הזוגית. אנשי מקצוע יכולים לסייע במקרים כאלה, ורצוי להיעזר בהם. גם אם לא יחזור החשק המיני, מציאת עניין באינטימיות אחרת יכולה להשפיע על בני הזוג לטובה.





שימור פוריות

10 עובדות חשובות שכדאי לדעת:

  1. בעיות פוריות (ללא קשר למחלת הסרטן) הן שכיחות: כ-15% מהזוגות המנסים להרות נתקלים בבעיות פוריות. בכמחצית מהמקרים - בעיית הפוריות קשורה לגבר ולאיכות הזרע.

  2. מחלת הסרטן עלולה לפגוע בפוריות הגבר ובאיכות הזרע.

  3. כבר בשלב אבחנת הסרטן איכות זרע היא ירודה בכ-12% עד 30% מהגברים, עוד לפני תחילת הטיפול במחלה. איכות זרע ירודה בשלב האבחנה שכיחה במיוחד בגברים עם סרטן האשכים (בכ-50% מהגברים).

  4. ככלל, טיפולים אונקולוגיים במחלת הסרטן עלולים לפגוע במידה זו או אחרת בפוריות הגבר ובאיכות הזרע.

  5. חידושים פורצי דרך בתחום האונקולוגיה הביאו לפיתוח גישות טיפוליות שהן לא רק יעילות יותר, אלא גם מידת פגיעתן בפוריות היא מצומצמת יותר.

  6. בין הטיפולים האונקולוגיים שעלולים לפגוע בפוריות: ניתוחים (כריתת אשך, כריתת ערמונית רדיקלית, כריתת שלפוחית השתן), טיפולים כימיים (כימותרפיה) וטיפול בקרינה (רדיותרפיה) לאזור האשכים. בטיפולים אימונולוגיים וטיפולים חדשניים אחרים, לרוב מידת הפגיעה בפוריות היא קלה יותר.

  7. הפגיעה בפוריות עשויה להיות זמנית והפיכה באופן חלקי (במקרים מסוימים של טיפול בקרינה או כימותרפיה) או קבועה (לאחר ניתוחים).

  8. במקרים של פגיעה זמנית, השלכות הטיפולים האונקולוגיים על הפוריות עלולות להימשך מספר חודשים, לעיתים עד כחמש שנים.

  9. לעיתים יש צורך לדחות את הניסיונות להשגת היריון בשל מחלת הסרטן, הטיפולים בה או הצורך להמתין להתאוששות ייצור תאי זרע תקינים. דחיית ההיריון עלולה להיות כרוכה בהשלכות משמעותיות עבור זוגות מסוימים, בעיקר זוגות בגיל מבוגר יחסית (מעל גיל 35 שנים, ובעיקר בהתייחס לאישה), זוגות המעוניינים בצאצאים רבים, זוגות הנזקקים לטיפולי פוריות וזוגות המעוניינים במרווחי זמן גדולים בין הלידות.

  10. יש לבצע את שימור הפוריות מוקדם ככל האפשר. בשלב מוקדם קיימות אפשרויות רבות יותר ויכולת לשימור פוריות בצורה יעילה וקלה יותר. תיאום בין האונקולוג ובין רופא הפוריות, ותכנון נכון, מונע לרוב את הצורך לדחות את הטיפול האונקולוגי לצורך שימור הפוריות.


סרטן ופוריות הגבר

מחלת הסרטן והטיפולים בה עלולים לפגוע בפוריות הגבר. בעת אבחנת מחלת הסרטן, מטבע הדברים ההתמקדות היא בבדיקות שצריך לעבור ובטיפולים האונקולוגיים. בתקופה זו קשה לרוב להסתכל קדימה אל העתיד ולראות את החיים לאחר תום הטיפול במחלה. עם זאת, הודות לטיפולים היעילים במחלת הסרטן, גברים רבים מחלימים מהמחלה וחיים שנים רבות בבריאות טובה.


בכל מה שקשור לפוריות, הכלל הוא פשוט: ככל שהגבר יחשוב מוקדם יותר על נושא זה, ויפעל על מנת לשמר את פוריותו - כך יהיה קל יותר, ויגדלו סיכוייו להיות אב לילדים או להגדיל את משפחתו, כפי שיחפוץ.


מטרת המידע המובא כאן היא לאפשר לגבר שאובחן עם מחלת הסרטן לשמר את פוריותו, כמובן מבלי לפגוע בטיפול האונקולוגי או בסיכויי הצלחתו.


איכות הזרע בגברים שחלו בסרטן

חשוב להדגיש כי לעיתים בגברים שאובחנו עם מחלת הסרטן, איכות זרע ירודה, עוד לפני תחילת הטיפול האונקולוגי במחלה. מחקרים עדכניים מראים כי בכ-12% עד 30% מגברים אלה מדדי איכות הזרע נמוכים. הסיכון לפגיעה באיכות הזרע גבוה במיוחד בגברים עם סרטן האשכים ובדיקת הזרע עלולה להיות לא תקינה בכ-50% מהם.

קיימות השערות שונות המנסות לענות על השאלה מדוע איכות הזרע היא ירודה בגברים שלקו בסרטן בכלל ובגברים עם סרטן האשכים בפרט. בכל מצב של מחלה משמעותית כמו סרטן, הפוגעת במערכות רבות בגוף האדם, התפקודים הנפגעים בשלב הראשון הם התפקוד המיני והפוריות. גוף האדם בנוי ומתפקד כך שהוא מתגייס להילחם במחלה, ומנסה לשמור על תפקודיו החשובים והחיוניים להמשך החיים. התפקוד המיני והפוריות עלולים להיות בין הראשונים להיפגע במצבים של מחלה המשפיעה על כל מערכות הגוף. סוגים שונים של סרטן משפיעים בצורה שונה על גוף האדם בכלל ועל הפוריות והתפקוד המיני בפרט. כמו כן, ככל שאבחון מחלת הסרטן הוא בשלב מתקדם יותר - כך עולה הסיכוי לפגיעה. בגברים עם סרטן האשכים הסיכון לפגיעה בפוריות הוא לרוב גבוה יותר, ככל הנראה משום שגידול סרטני הנמצא באשך פוגע ישירות ברקמת האשך התקינה, או שהגידול הסרטני מפריש חומרים הפוגעים ישירות בתהליכי ייצור הזרע.


כיצד אפשר לדעת מהי איכות הזרע בגבר?

בעוד שאנו שמים לב בקלות לשינויים בהרגשה הכללית, אין לנו כל דרך לדעת אם ייצור הזרע שלנו תקין או ירוד. הדרך הטובה והפשוטה ביותר להעריך את איכות הזרע היא ביצוע בדיקת זרע. חשוב לדעת, בדיקת זרע אינה "בדיקת פוריות" ואינה יכולה לחזות במדויק אם צפויים קשיי פוריות.

עם זאת, קיים מתאם בין איכות הזרע בבדיקת זרע ובין הסיכון לבעיות פוריות, ומכאן חשיבותה הרבה של בדיקת הזרע. בגברים עם מחלת סרטן, אם בבדיקת זרע נמצאו תאי זרע, הדרך הטובה והיעילה לשמר את הפוריות היא לבצע שמירת זרע בהקפאה. גם אם בדיקת הזרע אינה תקינה, עדיין ניתן לרוב לבצע שימור זרע בהקפאה ולשמר את יכולת הפוריות לעתיד.


הטיפולים במחלת הסרטן והשפעותיהם על פוריות הגבר ואיכות הזרע

מטרותיו העיקריות של הטיפול במחלת הסרטן הן הארכת תוחלת החיים, הצלת חיי המטופל וריפוי המחלה. הטיפולים במחלת הסרטן יעילים במקרים רבים, אך ידוע כי עלולות להיות להן השפעות משמעותיות, זמניות או קבועות. מלבד ההשפעות המוכרות של הטיפולים על ההרגשה הכללית, עלולות להיות לטיפולים אלה השפעות על ייצור תאי הזרע ועל פוריות הגבר. תהליך ייצור הזרע הוא פגיע מאוד, ואפילו טיפול אונקולוגי אחד עלול לגרום לפגיעה משמעותית בפוריות הגבר. בדומה להתרבות התאים הסרטניים, גם תהליך ייצור הזרע כולל התחלקות והתרבות תאים. בשונה מהתרבות התאים הסרטניים שאינה מבוקרת, תהליך ייצור הזרע באשך מבוקר ומסודר. טיפולים אונקולוגיים, שמטרתם לפגוע בתהליכי התרבות של תאים, כגון כימותרפיה וקרינה, עלולים לפגוע גם בתהליכי ההתרבות של התאים באשכים, היוצרים את תאי הזרע, להפחית את מספר תאי הזרע הנוצרים, לגרום ליצירת תאי זרע פגומים או אף להפסקה מוחלטת של ייצור תאי הזרע. מידת הפגיעה בפוריות תלויה בגורמים רבים ושונים.


הגורמים המשפיעים על פוריות הגבר:

  • איכות ייצור הזרע לפני אבחון מחלת הסרטן.
  • מצבו הבריאותי הכללי של הגבר.
  • בעיות רפואיות אחרות העלולות לפגוע בייצור הזרע, ללא קשר למחלת הסרטן.
  • גיל הגבר ושלב ההתבגרות בעת אבחון המחלה ובתקופת הטיפול בה.
  • סוג הגידול הסרטני ומידת התפשטות המחלה.
  • סוג הטיפול האונקולוגי (ניתוח, כימותרפיה, קרינה, טיפולים אחרים).
  • מינון הטיפול (מינון התרופות, מינון הקרינה, מספר מחזורי הטיפול, משך הטיפול).
  • מיקום הגידול הסרטני ואזור הגוף שאליו כוון הטיפול (בעיקר אם הטיפול שניתן הוא טיפול מקומי, קרינה או ניתוח).
  • משך הזמן שחלף מתום השלמת הטיפול במחלה.


טיפול כימי (כימותרפיה)

התרופות הכימיות נלחמות לרוב בתאים הסרטניים על-ידי פגיעה בתהליכי התחלקותם ובחומר הגנטי שלהם (דנ"א). תרופות אלה מועברות בזרם הדם אל תאי הגידול, ולכן מגיעות למעשה לכל תא ותא בגוף. מלבד התאים הסרטניים, תאים אחרים המתחלקים בקצב גבוה, כמו למשל התאים המעורבים בתהליך ייצור הזרע, נפגעים לרוב בשלב מוקדם, כבר לאחר הטיפול הראשון. התרופות הכימיות גורמות הן להפחתת יצור הזרע והן ליצירת תאי זרע פגומים, בעלי חומר גנטי בלתי תקין (מוטציות בדנ"א). חומרת הפגיעה תלויה בין השאר בסוגי התרופות שניתנו לחולה, במינון התרופות, במספר מחזורי הטיפול ובגורמים נוספים. ייצור הזרע בגברים שטופלו בציספלטין - Cisplatin (אביפלטין® - ®Abiplatin)*, ציקלופוספמיד - Cyclophosphamide (אנדוקסן® - ®Endoxan)*, לדוגמה, עלול להיפגע, בעוד שלטיפול בסטרואידים נלווה סיכון נמוך לפגיעה באיכות הזרע. גם הסיכוי להתאוששות ייצור הזרע והזמן הנדרש עם סיום הטיפולים עד להתאוששות זו, משתנה בהתאם. למשל, למרות הסיכון הגבוה לפגיעה בייצור הזרע אצל גברים המטופלים בציספלטין, מחקרים מראים כי ב-80% מהמחלימים מהסרטן מתאושש ייצור הזרע חמש שנים לאחר סיום הטיפולים.

* או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה הוא לרוב טיפול מקומי הניתן באופן ממוקד לאזור הגידול הסרטני. הקדמה הטכנולוגית הביאה לשיפור מרשים באיכות הטיפול הקרינתי, וכיום ניתן לתת טיפול קרינתי מדויק במינון גבוה, כך שהגידול הסרטני סופג כמות גדולה של קרינה, יעילות הטיפול גבוהה וההשלכות על האיברים הסמוכים לגידול מצומצמות יחסית. עם זאת, טיפול בקרינה לאזור האשכים עלול לפגוע באיכות הזרע, ולעתים לגרום להפסקת ייצור הזרע לחלוטין. הפגיעה הקרינתית היא זמנית או תמידית, בהתאם למינון הקרינה שהגיע לאשכים במהלך הטיפול.

טיפול ניתוחי (כירורגיה)

טיפול ניתוחי המערב את איברי הרבייה של הגבר עלול לפגוע בפוריותו. ניתוח לכריתת האשך מפחית את כמות רקמת האשך המסוגלת לייצר זרע, ניתוח לכריתת ערמונית או שלפוחית השתן עלול לפגוע במערכת המובילה את הזרע ובייצור נוזל הזרע, המכיל מרכיבים חשובים לפעילותם של תאי הזרע. ניתוח להוצאת בלוטות לימפה (RPLND) בחולה סרטן אשכים עם גרורות לבלוטות הלימפה עלול לפגוע בעצבי השפיכה.


טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

תרופות מכווננות (המוכרות גם בשם "ביולוגיות") נחשבות לרוב בטוחות מבחינת הסיכון לפגיעה בפוריות ולרוב אינן פוגעות באיכות הזרע. עם זאת, הן נמצאות בשימוש זמן מוגבל יחסית, ועדיין אין נתונים מלאים לגבי השפעותיהן על איכות הזרע.


לסיכום, מחלת הסרטן והטיפולים בה עלולים לפגוע באיכות הזרע. לעיתים, למרות הטיפול, מחלת הסרטן עלולה להתקדם. לעיתים עולה צורך בטיפולים נוספים. לכן, לגברים המעוניינים לשמר את פוריותם, ההמלצה היא לשמר זרע בהקפאה, בהזדמנות הראשונה. קשה לצפות מה תהיה השפעת המחלה וסוגי הטיפולים שיינתנו על איכות הזרע, האם ייצור הזרע יתאושש וכמה זמן יידרש עד להתאוששות מלאה.


תכנון היריון בתקופת הטיפולים האונקולוגיים או מיד לאחריהם

הטיפולים במחלת הסרטן (כימותרפיה, קרינה, טיפולים מכווננים) עלולים להשפיע על תאי הזרע הנוצרים באשך ולגרום לפגמים בחומר הגנטי שלהם (הדנ"א). לרוב, תאי זרע עם מטען גנטי פגום לא יצליחו להפרות את ביצית האישה, כך שלא יתפתח היריון. עם זאת, ההבנה הרפואית של השפעות הטיפולים האונקולוגיים על איכות החומר הגנטי בתאי הזרע עדיין בראשיתה, לא ניתן להבטיח כי לא יתפתח היריון, ואם יתפתח היריון - הוא עלול להיות היריון לא תקין. לאור האמור, ההמלצה הרפואית היא להימנע מהיריון בתקופת טיפולים אונקולוגיים העלולים לפגוע בחומר הגנטי של תאי הזרע. יתרה מזאת: על מנת להבטיח שחלפו השפעות הטיפולים במחלת הסרטן על החומר הגנטי של תאי הזרע, ההמלצה היא לרוב להמתין פרק זמן מסוים לפני תחילת הניסיונות להרות. משך זמן ההמתנה מתום הטיפול האונקולוגי ועד תחילת ניסיונות להשגת היריון עשוי להיות שונה בהתאם לסוג המחלה, לסוג הטיפולים ולגורמים אחרים. יש להתייעץ עם הרופא לגבי משך זמן ההמתנה הרצוי.


חשוב לזכור כי דחיית הניסיונות להשגת היריון עלולה להיות משמעותית עבור חלק מהזוגות, ולכן מומלץ להתייעץ בנושא עם האונקולוג ועם רופא הפוריות, כבר בשלבים הראשונים של אבחון המחלה, עוד לפני תחילת הטיפולים בה. חשוב להבהיר: אין הכוונה כי יש לחדול מפעילות מינית במשך תקופת הטיפול האונקולוגי, אלא שיש להשתמש באמצעים למניעת היריון בתקופה בה קיים סיכון גבוה להתפתחות היריון לא תקין.

דרכים לשימור פוריות הגבר שימור זרע בהקפאה

הואיל ולא ניתן לחזות מראש את מידת הפגיעה באיכות הזרע כתוצאה ממחלת הסרטן עצמה או מהטיפולים הכרוכים בה, ההמלצה היא לבצע שימור בהקדם האפשרי, עוד לפני שעוברים טיפול כלשהו. שימור זרע בהקפאה הוא הפתרון הפשוט ביותר והיעיל ביותר עבור גברים שחלו בסרטן. על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, כל גבר העובר טיפולים אונקולוגיים זכאי למימון שימור הזרע (בתנאים ובמגבלות שקבע משרד הבריאות). בישראל בנקי זרע רבים המאושרים על ידי משרד הבריאות, חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים. ניתן לקבל מידע מקיף על תהליך שימור הזרע ולבצע את שימור הזרע בכל אחד מהם. ניתן לאחסן מנות זרע בהקפאה לתקופה ממושכת. משך הזמן שיכולים תאי הזרע לשרוד בהקפאה הוא ארוך, ובספרות הרפואית אף תואר מקרה של לידת תינוק בריא מזרע שנשמר בהקפאה במשך לא פחות מ-28 שנים.

כיצד מתבצעת הקפאת זרע?

תהליך הקפאת הזרע, לצורך שימור פוריות בגברים, פשוט מאוד. כבר בשלבים הראשונים של אבחון המחלה כדאי להעלות את נושא שימור הזרע בשיחה עם הצוות האונקולוגי המטפל. הצוות יוכל לסייע רבות במידע על שימור הפוריות ובהסדרת ההליך לשימור הזרע. שימור זרע בהקפאה ניתן לבצע בבנקי הזרע המאושרים על ידי משרד הבריאות (את הרשימה העדכנית ניתן למצוא באתר משרד הבריאות ובאתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט).

בשלב הראשון תתקיים פגישה עם רופא בנק הזרע. בפגישה יבחן הרופא את מצבו הבריאותי של הגבר, יברר את צורכי הפוריות העתידיים שלו ויסביר על נוהלי הקפאת הזרע. באותה פגישה ״קבע מספר מנות הזרע שיוקפאו בהתאם לאיכות הזרע, מצב הפוריות של המטופל (ושל בת הזוג, אם הגבר נמצא בקשר זוגי), ובתוכניותיהם העתידיות להקמת משפחתם.


בשלב השני, לפני הקפאת הזרע, המטופל יבצע בדיקות דם לשלילת מחלות זיהומיות מידבקות, כדי למנוע מצב בו זיהום בדגימת זרע אחת יעבור למנות זרע אחרות המאוחסנות בבנק הזרע.


בשלב השלישי, לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, יבוצע מתן זרע. ביומיים-שלושה ימים קודם למתן הדגימה על הגבר להימנע משפיכה, על מנת להבטיח איכות זרע מיטבית. את מתן הדגימה ניתן לבצע בבנק הזרע עצמו, בחדר המיועד לצורך זה, או בבית המטופל. אם מתן הזרע יתבצע בבית, רצוי להביא את הדגימה לבנק הזרע בתוך זמן קצר, עד 60 דקות ממתן הדגימה.


בשלב האחרון, לפני ביצוע ההקפאה, תיבחן איכות הזרע במעבדת בנק הזרע, שתבצע פעולות מעבדתיות שונות שמטרתן לשפר את עמידותם של תאי הזרע בתהליכי ההקפאה וההפשרה. אם איכות הזרע תימצא ירודה, ייתכן שהגבר יתבקש לתת כמה דגימות זרע נוספות, במועדים שונים, בכדי שניתן יהיה להשיג כמות מספקת של תאי זרע איכותיים.

ברוב המקרים, גם אם איכות הזרע ירודה מאוד, ניתן להקפיא תאי זרע ולהשתמש בהם בעתיד. כיום, הודות להתקדמות משמעותית ברפואת הפריון, הן של הגבר והן של האישה, ניתן להשיג היריון גם כאשר יש רק תאי זרע בודדים, או כאשר תאי הזרע אינם באיכות מיטבית. לעיתים קיים קושי במתן דגימת הזרע או שדגימת הזרע אינה מכילה תאי זרע כלל, אלא נוזל בלבד. במצבים אלה צוות בנק הזרע יציע פתרונות חלופיים להפקת זרע ולשימור הפוריות. לעיתים יש צורך בטיפול אונקולוגי דחוף ואין אפשרות להשתהות כדי להשלים את ההליך הרגיל של הקפאת הזרע. חשוב לדעת כי בנקי הזרע ערוכים גם למצבים אלה, ולרוב יוכלו לבצע שימור זרע במהירות, לפני תחילת הטיפול האונקולוגי, מבלי לעכבו או לפגוע בסיכויי הצלחתו.


מה יעשה עם מנות זרע שהוקפאו במקרה של פטירת המטופל?

בישראל קיימים נהלים ברורים ונוקשים המסדירים את השימוש במנות זרע שהוקפאו במקרה של פטירה. בעת שימור הזרע, יינתן הסבר מלא לגבר על אפשרויות השימוש במנות הזרע, ועליו להנחות את צוות בנק הזרע כיצד לנהוג במנות הזרע במקרה של פטירה. ככלל, ניתן לבקש להשמיד את מנות הזרע לאחר הפטירה, או לאפשר לבת הזוג לעשות שימוש במנות הזרע לצורך טיפולי פוריות. בכל עת, ניתן לפנות לבנק הזרע ולשנות את ההנחיות שניתנו בנוגע לשימוש בזרע במקרה של פטירה.

בכל מקרה, מנות זרע שהוקפאו לעולם לא ישמשו לצורך תרומה לנשים או זוגות הזקוקים לתרומת זרע.

כמה עובדות חשובות על הקפאת זרע:

  1. יש הבדל מהותי בין מתן זרע להקפאה לצורך תרומה לבין מתן זרע להקפאה למטרת שימור פוריות ושימוש עתידי על ידי הגבר עצמו. הקפאת זרע לתרומה מיועדת לשימושם של נשים או זוגות הזקוקים לזרע מתורם בכדי להשיג היריון. התרומה היא אנונימית, התורמים הם גברים צעירים ובריאים, וכן קיים חיסיון מלא, כך שמקבלי התרומה אינם יודעים מי הוא התורם, והתורם אינו יודע מי קיבל את תרומתו.

  2. שימור זרע למטרת שימור פוריות בגברים שחלו בסרטן מיועד לשימושו הבלעדי של הגבר שביצע את שימור הזרע. דגימות זרע שניתנו למטרות שימור פוריות - לא יינתנו בשום אופן לשימושם של זוגות אחרים.

  3. מנות זרע שהוקפאו - נשמרות למשך עשרות שנים. אמנם, הזרע הקפוא עלול להיות ירוד באיכותו בהשוואה לזרע טרי, אך עיקר הירידה באיכות מתרחשת בתהליכי ההקפאה וההפשרה, והיא לרוב אינה תלויה במשך זמן האחסון של תאי הזרע.

  4. שימוש במנות זרע קפואות שנאספו מגבר שלקה במחלת הסרטן - אינו כרוך בסיכון של העברת תאים סרטניים אל האישה או אל העובר. דגימות הזרע המיועדות לשימור בהקפאה אינן מכילות תאים סרטניים.

  5. אין סיבה להתלבט יתר על המידה אם כדאי לבצע שימור זרע בהקפאה. אם בוצע שימור זרע ובעתיד לא יהיה צורך במנות הזרע, ניתן לבקש להשמידן בכל עת. חשוב לדעת שאם לא בוצע שימור זרע לפני הטיפול האונקולוגי - השגת היריון מזרעו של גבר שחלה בסרטן עלולה להיות מורכבת מאוד ולהצריך טיפולי פוריות מורכבים, הן לגבר והן לאישה. כמו כן, ייתכן שיהיה צורך לדחות את טיפולי הפוריות זמן רב עד לחלוף השפעתם של הטיפולים האונקולוגיים. בחלק מהמקרים, הטיפולים האונקולוגיים עלולים לפגוע פגיעה מוחלטת בייצור הזרע, ולאחריהם לא יהיה ניתן למצוא כלל תאי זרע. אם לא בוצע שימור זרע בהקפאה לפני תחילת טיפולים במחלת הסרטן - לא ניתן יהיה להפרות את ביצית האישה בזרעו של הגבר.

  6. אין מחויבות להשתמש במנות הזרע שהוקפאו ולבצע טיפולי פוריות רק בבית החולים בו בוצעה הקפאת הזרע. כיום ניתן בקלות להעביר מנות זרע מוקפאות לכל מרכז רפואי ולכל יחידת פוריות.

  7. תשומת לב ומודעות לצורך בשימור זרע לפני תחילת הטיפולים במחלת הסרטן, כמו גם שיתוף פעולה בין המטופל, הצוות האונקולוגי, רופא הפוריות וצוות בנק הזרע - הם המפתח לשימור פוריות מוצלח, מבלי לפגוע בטיפול האונקולוגי.


המתנה להתאוששות ייצור הזרע לאחר הטיפול

במקרים שבהם קיים סיכוי לחידוש ייצור הזרע, כאשר לא בוצע טיפול הגורם בוודאות לאי-פוריות תמידית, ההמלצה בדרך כלל היא להמתין להתחדשות ייצור הזרע. על מנת להיות בטוחים כי חלפו השפעות הטיפולים על ייצור הזרע והפגיעה בחומר הגנטי, ההמלצה היא לרוב להמתין כשנה-שנתיים. פרק זמן ארוך זה עלול להיות משמעותי עבור זוגות בגיל מבוגר או זוגות המעוניינים במספר צאצאים. ברפואת הפריון, הן של הגבר והן של האישה, גיל מבוגר נחשב גיל מעל 35 שנים. סוגיית הגיל חשובה במיוחד בנשים. לאחר גיל 35 עלולה להיות ירידה משמעותית בפוריות ובסיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות, במידה וידרשו.


טיפול ניתוחי לשמירת פוריות

במקרים שבהם אין כלל תאי זרע בבדיקות הזרע, הן לפני הטיפול האונקולוגי והן לאחר תום הטיפול האונקולוגי, ובמקרים שבהם אין התאוששות של ייצור הזרע לאחר שנה-שנתיים, ההמלצה היא לרוב לעבור ניתוח להפקת זרע מהאשך. גם אם אין כלל תאי זרע בנוזל הזרמה, לעיתים בניתוח ניתן למצוא תאי זרע בודדים בתוך האשכים עצמם. בניתוח לוקחים דגימה מהאשך ובמעבדת הפוריות מחפשים ומנסים למצוא תאי זרע, בהם ייעשה שימוש בטיפולי פוריות מתקדמים - הפריה חוץ גופית ("הפריית מבחנה", IVF). כיום קיימות טכניקות ניתוחיות מתקדמות המאפשרות סקירה נרחבת של כל רקמת האשך תחת מיקרוסקופ וחיפוש אחר אזורים הנראים יחסית שמורים. בניתוח נאספות דגימות רבות מאוד, מאזורים שונים של אשך אחד או שני האשכים, מה שמגדיל את הסיכוי למציאת זרע (ניתוח מיקרו-כירורגי להפקת זרע, מיקרו-טסה, Micro TESE).

שימור זרע במתבגרים ובנערים צעירים

ייצור תאי הזרע מתחיל כבר בשלב מוקדם של גיל ההתבגרות. ברוב המתבגרים יש ייצור תאי זרע בשלים כבר בגיל 13-12 שנים או אף קודם לכן. הבעיה היא שבגיל כל כך צעיר הנער אינו מסוגל רגשית או גופנית לתת דגימת זרע. בגיל מבוגר מעט יותר, ההמלצה היא לדבר עם ההורים והנער ולברר אם ניתן לבצע ניסיון למתן זרע באוננות לצורך שימור פוריות גם בגיל צעיר יחסית. תהליך ההתבגרות שונה מנער לנער, ולעיתים כבר בגיל 16-15 או אף מוקדם יותר מסוגל הנער לתת זרע באוננות. אם קיים חשש שמתן זרע או אפילו שיחה בנושא יגרמו למצוקה, קושי רגשי או גופני אצל הנער - ההמלצה היא לא ללחוץ על הנער לעשות זאת. יש לזכור כי קיימות אפשרויות אחרות למתן דגימת זרע. הדרך המועדפת להפקת זרע במתבגרים ובנערים צעירים שאינם יכולים לתת זרע באוננות היא הפקת זרע באמצעות גירוי חשמלי. הפקת זרע באמצעות גירוי חשמלי היא פעולה רפואית בטוחה, מהירה ופשוטה. הפקת הזרע על ידי גירוי חשמלי מתבצעת בטשטוש כך שהנער אינו חווה קושי רגשי או גופני, והיא אינה כרוכה בכאב בעת הפעולה או לאחריה. במהלך הפעולה מפעילים גירוי חשמלי מבוקר באזור מערכת השפיכה של הגבר. הגירוי גורם להתכווצות של מערכת השפיכה ולפליטה של נוזל הזרע המכיל בתוכו את תאי הזרע. הנוזל מועבר להמשך עיבוד והקפאה, ממש כמו במתן זרע בדרך רגילה. לסיכום, הפקת זרע על ידי גירוי חשמלי מומלצת במקרים בהם אפשר להניח כי כבר קיים ייצור זרע באשכים, אך יש קושי להביא את המטופל לפליטת הזרע בדרך הרגילה.

היבטים אונקולוגיים בנושא שמירת פוריות

ניתן לבצע את הערכת איכות הזרע ואת שימור הזרע באופן כמעט מיידי. בבתי החולים המרכזיים בהם קיימים מרכזים אונקולוגיים גדולים מכירים אנשי הצוות בחשיבות הרבה של שימור הפוריות לגברים, שעדיין לא השלימו את תכנון המשפחה ומעוניינים בפוריות עתידית, ומציעים את שירותי שימור הפוריות לגברים הזקוקים לכך. שימור הפוריות נעשה במקביל לבדיקות ולתכנון הטיפול האונקולוגי, אינו דוחה את הטיפול האונקולוגי ואינו פוגע בסיכו״ ההצלחה של הטיפול האונקולוגי, או בסיכויי ההחלמה ממחלת הסרטן.





התמודדות נפשית ורגשית עם מחלת הסרטן

התמודדות עם סרטן השד

מחלת סרטן השד, המזוהה לרוב כמחלה של נשים, מהווה קושי רב עבור חלק מהגברים הסובלים ממנה. בושה ומבוכה הן תחושות שכיחות בקרב גברים בעקבות האבחנה, הניתוח באזור והיווצרות צלקת, וגברים רבים נמנעים מחשיפת גופם. בנוסף, לטיפול ההורמונלי המקובל (טמוקסיפן או מעכבי ארומטז) עלולות להיות תופעות לוואי כגון גלי חום, אובדן החשק המיני וקושי בהשגת זקפה. כיוון שסרטן השד נתפס כסרטן נשי או עקב תופעות הלוואי הללו, חלק מהגברים חשים קושי לגבי דימוי גופם והזהות הגברית שלהם. לעומת זאת, יש גברים שמרגישים שהמחלה אינה מאיימת על הזהות הגברית שלהם.

אל תהסס לפנות לצוות המטפל כדי להעלות בפניו כל שאלה או קושי בהם אתה נתקל, וכדי לקבל מידע על אודות תופעות הלוואי הצפויות והדרכים להתמודד עימן. לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף בנושא סרטן השד בגברים. לקבלת המידע ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995.


התמודדות עם מחלה מתקדמת

חשוב להבין שניתן להקל באופן משמעותי את הסבל ואף לשפר את איכות החיים, גם אם המחלה קיימת ומתקדמת. חלק מהגברים מעוניינים לטפל בקשיים שנוצרו בחייהם האינטימיים דווקא בתקופה זו, בה הם זקוקים יותר מכל לחום, לאהבה, למגע ולקשר רוחני ורגשי עם בת זוגם. בעזרת ייעוץ מקצועי ניתן לנסות לטפל בקשיים שנוצרו בתפקוד המיני ובקשר האינטימי, ובכך לשפר באופן ניכר את איכות החיים גם בשלב מתקדם של המחלה.

לעיתים קשה לשוחח בפתיחות עם בת הזוג על המחשבות, השאלות, הדאגות והשאיפות של כל אחד מבני הזוג. בת הזוג חוששת לא פעם להכאיב לבן זוגה, או לגרום לו תסכול, ולכן היא נמנעת מליזום קשר אינטימי גופני עמו ואף פתיחות רגשית ורוחנית עמו. לעומת זאת, יש זוגות המסוגלים לשוחח בפתיחות על התהליך שכל אחד מהם חווה, ואינם נמנעים ממגע, מקרבה, מליטוף, מהבעת חיבה ואהבה, ואף מקיום יחסי אישות. גם אם לאדם אין יכולת לקיים יחסי אישות מסיבות שונות כשהמחלה מתקדמת, הוא יכול לקבל תחושה של קיום שיש לו משמעות, מלאות חדשה ורוממות רוח. המפגשים האינטימיים העמוקים והכנים בינו ובין בת זוגו כשמחלתו מתקדמת, גם אם אינם כוללים יחסי אישות, יכולים להיות רגעים רוחניים עמוקים וחד פעמיים בעבור שניהם. הרב ואיש המקצוע יכולים לסייע בכך.

מסרים לבת הזוג:

  • אין ספק שגם את וגם בן זוגך חווים תקופה קשה ומאתגרת. אמנם את יכולה להיות מקור חשוב לתמיכה ועידוד עבורו, אך גם את זקוקה לתמיכה ועידוד. לשם כך יש צורך בתקשורת פתוחה וכנה ביניכם ולעיתים ייעוץ מקצועי.
  • ייתכן שבן זוגך יזדקק לעזרתך יותר מאשר בעבר. צריך להבין שיחד עם העזרה שאת מושיטה לו, יכולה להתעורר אצלו תחושה של פגיעה בדימוי העצמי שלו. את יכולה להביע בפניו את הערכתך כלפיו, שנשארה כבעבר גם כשהוא חולה ונזקק לעזרה.
  • ייתכן שבעבר בן זוגך היה מקדיש לך יותר ביטויי אהבה וחיבה, וכעת יותר קשה לו עקב מצבו. זה לא אומר שהוא אוהב אותך פחות, אלא שיותר קשה לו לבטא זאת.


רווק/פנוי

גם אדם שאינו נשוי זקוק לתמיכה ולעידוד. משפחה וחברים הם מקור לתמיכה ולעידוד מעשי ורגשי כאחד. כדי לקבל עזרה צריך בדרך כלל לבקש אותה, גם אם הדבר כרוך באי נעימות מסוימת. לעיתים החברים והמשפחה רוצים לתת עזרה וסיוע, אך הם נבוכים מלהציעה וגם אינם יודעים מתי וכיצד הם יכולים לעזור.

הבקשה שלך לעזרה היא בקשה לגיטימית. אל תיתן לבושה למנוע ממך לקבל תמיכה.


רווק/פנוי - מחשבות על זוגיות

במהלך הטיפולים יכול להיות שהאדם שחלה חושב ותוהה לגבי האפשרויות שלו למצוא זוגיות בעתיד. מחשבות כאלה הן מחשבות חיוביות. יש כיום אפשרויות רפואיות נרחבות לטפל בהצלחה במחלות שנחשבו בעבר לחשוכות מרפא, ואנשים שחלו הצליחו להתרפא, למצוא זוגיות ולהקים משפחה. חשיבה חיובית יחד עם תמיכה והכוונה יכולים לסייע לאדם כזה להתקדם לקראת מימוש מטרה זו.


להלן כמה שאלות שאתה יכול לשאול את הרופא:

  • מהו מצבי הרפואי?
  • עד כמה נפגעת הפוריות?
  • מהם הפתרונות לפגיעה בפוריות?
  • האם יש צורך להקפיא זרע?
  • מהן השפעות המחלה על התפקוד היומיומי?
  • האם המחלה עוברת בתורשה?
  • האם יחסי המין עלולים להיפגע?


אל תחשוש מלפתוח אפשרויות לזוגיות. גם אם נתקלת בסירוב, ״תכן שהמחלה שלך נתקבלה בפרופורציה בלתי מאוזנת. קושי למצוא בת זוג וסירוב מתקיימים גם אצל אנשים בריאים. אי אפשר להגיע להצלחה במציאת בת זוג ללא נטילת הסיכון של סירוב.




שאלות נפוצות

מדוע חלק מהמטופלים חשים שינוי בתפקוד המיני בכלל, ובפרט ביכולתם להשיג זקפה או לחוות חשק או דחף מיני?

השגת זקפה היא תופעה פיזיולוגית המושפעת מגורמים גופניים ונפשיים כגון דאגה וחוסר ודאות לגבי העתיד, ירידה בדימוי עצמי ובדימוי הגוף וחששות שונים. הגורמים הגופניים נובעים מהמחלה ומהטיפולים בה (קרינה, ניתוח, טיפול כימי, טיפול מכוונן, טיפול הורמונלי, טיפול לאיזון תסמינים). השינויים ביכולת להגיע לזקפה ובתפקוד המיני לא יופיעו בהכרח אצל כל אחד. הדבר תלוי בסוג הטיפול, בתפקוד המיני לפני המחלה, בטיפול התרופתי, בטיב הקשר עם בת הזוג ועוד.

האם יש סיכוי שהקושי ביכולת להגיע לזקפה ולשמרה והשינוי בחשק המיני, שנגרמו כתוצאה מהטיפולים, יחלפו? ומתי?

התשובה אינה חד-משמעית. החזרה לתפקוד כפי שהיה טרם המחלה תלויה בסוג הטיפול שהאדם מקבל וביכולת התפקודית לפני המחלה. לדוגמה, ניתוחים באגן עלולים לפגוע בעצבים ובכלי הדם החיוניים למנגנון הקישוי. במצב שבו ניתן לשמור את העצבים השותפים לתהליך הזקפה בעת הניתוח, הסיכוי גדול יותר ששיקום התפקוד המיני יהיה מהיר יותר. למרות זאת, שיפור היכולת להשיג זקפה לאורך זמן תלוי בגורמים נוספים, כגון גיל המנותח, מחלות רקע ומצב תפקודי טרם הניתוח. דוגמאות נוספות אפשר למצוא בחוברת זו. ניתן להתייעץ עם איש מקצוע לגבי פתרונות לבעיות הקשורות להשגת זקפה ולתפקוד המיני בכלל.


אם התפקוד המיני חשוב לך, מומלץ לחזור לקיום ח״ מין מוקדם ככל האפשר, ואף להיעזר בפתרונות שונים לצורך כך, כדי לשמר את תפקוד האיבר הגברי. בקש שיחה עם רופא הבקיא בשימור התפקוד המיני לאחר טיפולים. לאחר קבלת הסבר על האפשרויות השונות, תוכל להיעזר בפתרון המתאים עבורך כדי לשמר את התפקוד המיני ככל האפשר.


כיצד ייתכן שהחשק המיני והתשוקה קיימים למרות הקשיים בהשגת זקפה?

מנגנון הזקפה ומנגנון החשק הם מנגנונים שונים, אמנם קרובים, אך לא בהכרח תלויים זה בזה. באופן בסיסי, החשק המיני תלוי בנוכחותם של הורמונים ובמצב נפשי המעודד את הרצון לקיים יחסי מין, בקשר הזוגי ובהרגלים האינטימיים בין בני הזוג. לעומת זאת, היכולת להשיג זקפה תלויה לא רק בנוכחות הורמונים, אלא גם בתקינות כלי הדם והעצבים החיוניים לתהליך הזקפה. כך יכול לקרות, שגבר אשר כלי הדם והעצבים באזור האגן שלו נפגעו בעקבות ניתוח שעבר באזור, עדיין יחוש רצון ותשוקה לקיים יחסי מין, כיוון שרמת הורמון הטסטוסטרון לא השתנתה בעקבות הניתוח. במקרה כזה, יוכל אותו גבר לקבל ייעוץ לגבי פתרונות לשיפור יכולת השגת הזקפה, או להגיע לאורגזמה גם ללא השגת זקפה (פירוט בעמ' 13).


האם יש הגבלות לגבי קיום חיי מין בזמן הטיפולים?

קיום יחסים אינטימיים בזמן הטיפול אינם מזיקים לבריאות, הם יכולים לעודד את האדם והם חלק מהבריאות הנפשית של בני אדם בכלל, אך במצבים מסוימים ייתכנו הגבלות שונות באופן זמני התלויות בסוג הטיפול. כך לדוגמה, במקרה שנמדד מספר נמוך של טסיות דם (טרומבוציטים) או של תאים לבנים (לויקוציטים), בשל סכנה של דימום או זיהום; במקרה כזה, הצוות המטפל יכול להדריך את האדם שחלה להימנע מקיום יחסי אישות עד אשר ערכי ספירות הדם יאפשרו זאת. דוגמה נוספת, מגבילה יותר, יכולה להיות במקרה שאדם שחלה בסרטן מקבל טיפול ביוד רדיואקטיבי. במקרה זה הוא מוגבל באופן זמני בהתקרבות פיזית לבני אדם אחרים. בשל סיבות כאלה ואחרות יש להתייעץ עם רופא או אחות לגבי העיתוי בו ניתן לקיים יחסי מין, סוג ההגבלות ומשך זמנן המשוער.

האם יש מצבים שבהם קיימת הנאה למרות חוסר השפיכה?

ייתכנו מצבים שבהם יש שפיכה אחורית או שכלל אין שפיכה (הסבר מהי שפיכה אחורית ושפיכה יבשה מובא בעמ' 18). תופעות אלו מוכרות ואינן מסוכנות. יש גברים המדווחים על מידה דומה של הנאה בעת אורגזמה עם שפיכה וללא שפיכה, בעוד שאחרים מדווחים על שינוי באופי ההנאה.


האם במהלך יחסי מין עלול האדם שחלה להדביק את בת זוגו?

התשובה היא בהחלט לא. סרטן אינו מחלה מידבקת!


האם קיום יחסי מין עלול לגרום למחלת סרטן?

חיי מין אינם גורמים לסרטן. לעיתים, זיהומים שונים, המועברים באמצעות מגע מיני, עלולים להוות גורם סיכון לסרטן, דוגמת זיהום על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV) העלול לגרום לסרטן צוואר הרחם.


האם חיי המין עלולים להחמיר את מחלת הסרטן?

לא. אם היחסים האינטימיים נובעים מרצונם של בני הזוג, הפעילות המינית עשויה אף להועיל להם. ביטו״ חיבה של בת הזוג עשויים לתמוך באדם המטופל באופן משמעותי.


כיצד ניתן להתגבר על בעיית העייפות?

עייפות הינה תופעה שכיחה בקרב האוכלוסייה באופן כללי ואצל אנשים שחולים בסרטן בפרט, והיא עלולה להשפיע על החיים האינטימיים. העייפות יכולה להיות מושפעת מגורמים חיצוניים, כגון טיפולים למחלת הסרטן, תזונה, היעדר פעילות גופנית, היעדר שינה סדורה, וגורמים פנימיים כגון אישיות ומצב רגשי. חשוב להתייחס גם לתקופה טרם המחלה, האם היו בה גורמי תשישות. יש גם מחלות העלולות להשפיע, כגון אנמיה על רקע הטיפולים הכימיים או חוסר ברזל בדם.


כדאי להיות גמישים לגבי השעה ביום בה מקיימים יחסי מין, בהתאם למידת העייפות שבני הזוג חשים, ובמצבים כאלה הדבר מותר גם מבחינה הלכתית.


מחקרים רבים הצביעו על כך, שפעילות גופנית סדירה, כגון הליכה, משפרת באופן ניכר את תחושת העייפות. פעילות גופנית סדירה משחררת מתחים, משפרת את מצב הרוח ואת התפקוד הכללי.


כיצד אדם שמדווח על בעיות בתפקוד המיני יכול לדעת מהו הטיפול הטוב עבורו?

כאשר יש בעיה או שאלה כלשהי בנושא התפקוד המיני, ניתן לפנות לרופא המטפל או לאחות. במידת הצורך, הם יפנו למומחה בנושא מיניות. המומחה יציג את הפתרונות האפשריים, ויחד עם הפונה יוחלט על השיטה הטובה ביותר עבורו. למרות מגוון הטיפולים הקיימים לבעיית האין אונות, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי ולא לקבל החלטות לבד.


האם סטומה יכולה להקשות על קיום יחסי מין?

כאשר אדם נתקל בבעיות בטיפול בסטומה, או כשהוא עדיין לא התרגל לנוכחותה בגופו, הוא עלול לחוש לא בנוח במצב מיני. מצב זה הוא לרוב זמני וניתן לטפל בו. הימצאות הסטומה בפני עצמה אינה מהווה מכשול לקיום יחסי אישות. מומלץ להתייעץ עם אחות הסטומה בבית החולים או מטעם קופת החולים, לגבי ציוד למניעת דליפות ולמניעת ריחות ואף במקרים מסוימים לגבי ציוד ייחודי למפגש המיני. בעמוד 49 מפורטות המלצות לבעלי סטומה לפני מפגש אינטימי.

האם קיים הכרח להשתמש באמצעי מניעה בזמן הטיפולים?

יש מטפלים רפואיים הממליצים בזמן הטיפולים להשתמש בקונדום מהסיבות הבאות:

  1. לשם הגנה על האדם שחלה מפני זיהומים עקב פגיעה במערכת החיסונית בעקבות הטיפולים. מטפלים אחרים טוענים שבמידה וקיימת בת זוג קבועה ושמירה על היגיינה נאותה, אין צורך להשתמש בקונדום מסיבה זו.
  2. לשם הגנה על בת הזוג בשל האפשרות שבהפרשות ובנוזלי הגוף יופרשו תוצרי הלוואי של הטיפולים הכימיים.
  3. לשם הגנה מפני היריון בשל חשש מפני היווצרות מומים בעובר.
  4. לאחר ברכיתרפיה (קרינה פנימית) לסרטן הערמונית, יש להשתמש בקונדום לתקופה מוגבלת. אין הגבלה בקיום יחסי מין ללא חדירה.


שימוש בקונדום לאחר טיפולים אונקולוגיים:

  • בסרטן הערמונית לאחר ניתוח אין שום מגבלה ולא צריך להשתמש בקונדום.
  • לאחר קרינה חיצונית אין צורך בקונדום.


האם קיימת הגבלה בקיום חוויות אינטימיות בתקופת מחלה מתקדמת?

דווקא בזמנים של בריאות רעועה ביותר, נגיעה, ליטוף, שיתוף ואינטימיות רגשית חשובים ביותר ובכל גיל. בתקופת מחלה מתקדמת לאדם יש צורך בחיבה, בשיתוף רגשות ובמגע. תפקידה של בת הזוג לתמוך, לאהוב ולסייע, ומומלץ לזכור את חשיבותם של קרבה פיזית, מגע אינטימי וקיום תקשורת זוגית, פתוחה ומשותפת, המסייעים בהתמודדות המשותפת עם המחלה.


באלו תרופות טבעוניות, או טיפולים משלימים, ניתן להשתמש כדי לשפר את הקשר האינטימי הזוגי?

אין לקחת שום תרופה או טיפול כלשהו מבלי לקבל אישור רפואי לכך. המערכת הרפואית היא האחראית לבריאותך ולטיפולים שאתה מקבל. יש להימנע מפנייה לגורמים כלשהם שאינם מוסמכים להעניק טיפול רפואי, וכן להימנע משימוש בתרופות, תכשירים או טיפולים כלשהם, שהתקבלו או הומלצו על ידי חברים, בני משפחה או כל גורם אחר שאינו רפואי. על כל טיפול או תרופה כלשהי יש לקבל את אישור הצוות הרפואי המטפל. גם אם התכשיר או הטיפול נחשב 'בדוק ומנוסה' או 'טבעי' - אין לעשות בו שימוש ללא אישור רפואי. בכל סוגיה או דאגה - יש להתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל, או עם איש מקצוע מוסמך אחר, בהתאם לבעיה.

חשוב לדעת:

  • פרק הזמן שבין הניתוח ובין חידוש קיום יחסי המין משתנה, ותלוי בסוג הניתוח, במוכנותך ובקצב החלמתך. יש להתייעץ בנושא זה עם הרופא המנתח.
  • אין מניעה לקיים יחסי מין גם אם הותקן צנתר (עירוי). במקרה זה כדאי להיזהר מפגיעה בו.
  • בתקופת הטיפולים במחלת הסרטן, קורה, לעיתים קרובות, שהמערכת החיסונית אינה מתפקדת כראוי. מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל בנוגע לאפשרות קיום יחסי מין בתקופה זו.
  • במצב בו חל שינוי כלשהו בבריאותה של בת הזוג - אם חלתה בשפעת או במחלה נגיפית כלשהי או במחלת עור או במקרה של הפרשה כלשהי מאיברי המין - יש להתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל בנוגע לקיום יחסי מין.


למי ניתן לפנות לקבלת ייעוץ מיני?

  • באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל ייעוץ מיני ראשוני, זוגי או פרטני, על ידי מטפלת במיניות. במהלך הייעוץ ניתנים מידע, הכוונה והפניה למומחים על פי הבעיה שהוצגה. השירות אינו כרוך בתשלום ואין צורך בהפניה. יש לתאם פגישה בטל. 03-5721643 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il

  • קבוצות מידע ותמיכה: ההשתתפות בקבוצה נותנת הזדמנות להאזין לניסיונם של אחרים, לקבל ולמסור מידע חיוני ולהעלות נושאים רלוונטיים הקשורים להשלכות הפיזיות והרגשיות של המחלה והטיפולים. האגודה למלחמה בסרטן מפעילה קבוצות תמיכה גם לגברים שחלו בסרטן. לפרטים והצטרפות לקבוצות התמיכה הקרובה למקום מגוריך ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

  • ניתן לפנות לצוות המטפל במרכזים הרפואיים, שיוכל לענות על חלק מהשאלות והבעיות שהתעוררו בתפקוד המיני. במקרים אחרים יוכל הצוות להמליץ או להפנות את הפונה למומחים מקצועיים (דוגמת אורולוג, פסיכולוג, סקסולוג, מרפאת פוריות, מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן או במרכז הרפואי ועוד).

  • במרכזים רפואיים רבים ואף בקהילה קיימות מרפאות ייחודיות לייעוץ ולטיפול בבעיות בתפקוד מיני. ברוב המרכזים הביקור במרפאה כרוך בתשלום. ניתן להתקשר ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן ולקבל מידע על אודות מרכזים בהם ישנן מרפאות כאלה או למטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643.

  • ניתן לפנות לרופא המטפל בקופת החולים. במקרים מסוימים יוכל הרופא לסייע בפתרון הבעיה, ובמקרים אחרים יפנה לאנשי מקצוע אחרים.






סיכום

  • אבחנה של מחלת סרטן יוצרת מצב מורכב לאדם שחלה ולבני משפחתו. בכל שלב יכולים לחול שינויים במצב הפיזי והרגשי, גם של אדם שחלה וגם של בת זוגו. מילת המפתח בהתמודדות היא חמלה אישית והדדית. נ0ה להיות סבלני ולזכור שיש אנשי מקצוע שאפשר לשוחח איתם בכל נושא ועניין.

  • החיים האינטימיים מהווים אחד המדדים החשובים באיכות החיים. ניתן לשפר אותם על ידי קבלת מידע אמין וייעוץ מקצועי.

  • כל גבר הוא בעל אישיות, כישורים ותכונות ״חודיות, הנשארים חלק ממנו, גם אם במהלך הטיפולים מתרחשים שינויים בתפקודו המיני. כאשר גבר יעריך ויקבל את עצמו כפי שהוא, יש סיכוי רב שגם האחרים יקבלו אותו ככזה.

  • גם בת הזוג חווה תהליך מורכב, וגם היא זקוקה, לעיתים, לסיוע, תשומת לב, הערכה ותמיכה מהסביבה ואפילו ממך. כדאי לנסות להמשיך ולבנות את הזוגיות באופן הדדי גם בתקופה זאת.

  • אם היו אתגרים וקשיים בזוגיות טרם המחלה, זו הזדמנות לאיש שחלה ולבת זוגו לקבל ייעוץ ולשפר את הזוגיות למען תמיכה הדדית וסיכוי לחיים משותפים, מלאים ומספקים יותר בעתיד.





מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

למידע על מערך הסיוע של האגודה למלחמה בסרטן



פורום יעוץ מיני לחולי סרטן
פורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן
קרא עוד
כתיבת החוברת:
ליויה כסלו, אחות ראשית, האגודה למלחמה בסרטן;
ד"ר אנה וולסקי רובל, יועצת בנושא מיניות ואינטימיות (AASECT) ומרצה בכירה בבית-חולים הדסה ובאוניברסיטה העברית;
ד"ר רן כץ, מנהל המחלקה האורולוגית, מרכז רפואי זיו, ראש תחום אורולוגיה, הפקולטה לרפואה על שם עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן, צפת;
ד"ר רענן טל ז"ל, מרפאת פוריות הגבר, היחידה לנוירו-אורולוגיה, המחלקה האורולוגית, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה - כתיבת הפרק 'שימור פוריות'.

תודות:
פרידה קורנברוט, קלינאית תקשורת, האגודה למלחמה בסרטן ; בלה אליגולשווילי, החות סטומה ומומחית בטיפול תומך, קופ"ח כללית; לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות, האגודה למלחמה בסרטן; עו"ס אורית שפירא, מומחית בתחום הבריאות, מנהלת מחלקת שיקום ורווחה, האגודה למלחמה בסרטן; פרופ' אריה אלדד, מנהל לשעבר של מחלקת כירורגיה פלסטית, הדסה עין כרם, ירושלים; חיה יניב, אחות יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן לשעבר; שרון פלג נשר, אחות יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן לשעבר, על השתתפותה בחוברת המקורית.

ינואר 2020
מידע מפורט על התרופות המוזכרות בחוברת ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.

התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע רפואי בלבד, ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא. 

המידע המובא בחוברת זו מיועד לגברים שחלו במחלות סרטן שונות, והוא מתייחס למגוון רחב של מחלות, טיפולים ומצבים, מטבע הדברים זהו מידע כוללני והוא אינו מתייחס למחלה או טיפול ספציפי.