שתיית אלכוהול מופרזת נמצאה כמעלה את הסיכון לתחלואה בסוגי סרטן שונים, בהם סרטן ראש וצוואר (כולל חלל הפה, הלוע והגרון), סרטן הוושט, סרטן הכבד, סרטן השד, ופחות מכך סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן השחלה. שתייה מופרזת מעלה את הסיכון גם למחלות אחרות, בעיקר מחלות כבד.
לפי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי (WHO) אלכוהול מסווג כמסרטן מקבוצה מס' 1 (קבוצה מס' 1 - מסרטנים בבני אדם; קבוצה מס' 2A - כנראה מסרטנים בבני אדם; קבוצה מס' 2B - ייתכן כי מסרטנים בבני אדם; וקבוצה מס' 3 - לא ניתן לסווג כמסרטנים בבני אדם).
עדויות מדעיות אלו מחייבת נקיטת עמדה חד-משמעית נגד הפרזה בשתיית אלכוהול.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) הצהיר בינואר 2023 כי אף כמות של אלכוהול אינה בטוחה לבריאות האדם. על פי WHO , כמחצית מכלל מקרי הסרטן המיוחסים לאלכוהול באירופה נגרמים מצריכת אלכוהול "קלה" ו"מתונה" - פחות מ-1.5 ליטר יין או פחות מ-3.5 ליטר בירה או פחות מ-450 מ"ל של משקאות חריפים בשבוע. דפוס שתייה זה אחראי לרוב מקרי סרטן השד בנשים המיוחסים לאלכוהול. הצהרת WHO זאת היא בקו אחד עם המלצת הקוד האירופאי נגד סרטן של ארגון IARC והנחיות התזונתיות של משרד החקלאות האמריקאי ל – 2020-2025.
כיום ידוע על מספר מנגנונים שבאמצעותם אלכוהול משפיע על העלייה בסיכון לחלות בסרטן:
מחקר בין-לאומי של ארגון הבריאות העולמי שבדק צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בני 15 בשנים 2014-2002 מצביע על מגמה רחבה של ירידה בצריכת אלכוהול שבועית במהלך התקופה. בישראל לא נרשם שינוי משמעותי במהלך תקופה זו. בשנת 2014 דורגה ישראל במקום החמישי בעולם בשכיחות צריכת אלכוהול שבועית בקרב בני נוער בני 15.
מסקר רחב שנערך בישראל בשנת 2022 בתמיכת משרד הבריאות ומשרד החינוך, עולה נתון מדאיג על פיו בעבר בנים השתכרו פי 2.5 מבנות, ואילו היום יש כמעט שוויון. נוסף על כך, נבדק שיעור התלמידים ששתו חמש מנות אלכוהול או יותר לפחות פעם אחת בתקופה של 30 יום לפני הסקר. מהממצאים עולה כי בשנת 2021 השתכרות בקרב ילדים ובני נוער יהודים בגיל 16-11 ירדה מ-7.7% ב-2019 ל-4.2% ב-2021. ההשערה היא כי הירידה קשורה להגבלות תקופת הקורונה. לעומת זאת, ב-2022 עלה השיעור פי 3.5, והוא מגיע לכ-14%, כלומר אחד משבעה. יודגש כי הנתונים מתייחסים לילדים ולנוער שהחוק אוסר למכור להם אלכוהול.
במגזר הערבי העלייה מתונה יותר: מ-8.1% ב-2019 ל-8.9% ב-2022. אלא שבגלל איסור צריכת אלכוהול בקרב מוסלמים ודרוזים, סביר להניח שמשמעות הנתונים היא שהשתייה בקרב הנוצרים לא פחות חריפה מאשר בקרב היהודים. כמובן, הנתונים מראים שילדים ונערים ערבים רבים מתעלמים מהאיסור הדתי ולא רק שותים – אלא משתכרים.
מגמה זו מדאיגה מאוד, בייחוד לאור העובדות הידועות הממשיכות להצטבר בדבר נזקי שתיית אלכוהול ועלייה בסיכון לחלות במחלות סרטן שונות בעקבות זאת. במחקר שבדק צריכת אלכוהול בגיל צעיר בקרב גברים שעברו ביופסיה של הערמונית נמצא כי גברים שדיווחו על שתיית שבע או יותר מנות אלכוהול בשבוע בגילים 19-15 היו בסיכון גבוה באופן משמעותי לאבחון סרטן ערמונית בדרגה גבוהה.
לאור העדות המדעית העומדת לרשותנו, אין ספק כי ישנה הצדקה חד משמעית להימנע ככל האפשר משתיית אלכוהול בגיל צעיר ולהימנע משתיית אלכוהול מופרזת בקרב מבוגרים.
אנשים השותים ארבעה משקאות אלכוהוליים ביום נמצאים בסיכון גבוה פי תשע ויותר לחלות בסרטן ראש וצוואר מאשר אנשים שאינם שותים אלכוהול.
שתיית אלכוהול מופרזת ועישון במקביל, מעלים את הסיכון לסרטן זה פי 30. בכך מודגם הקשר ההדוק בין עישון סיגריות לשתיית אלכוהול, קשר שמכפיל את הסיכון לסרטן הנובע מכל אחד מהם בנפרד. ייתכן כי הסיבה לכך היא שאלכוהול יכול לעזור לכימיקלים מזיקים בטבק להיכנס לתוך התאים המצפים את הפה, הלוע והגרון. אלכוהול עשוי גם להגביל את האופן שבו תאים אלה יכולים לתקן נזק לדנ"א שלהם שנגרם על ידי פורמאלדהיד, כימיקל הנמצא בעשן טבק, ורעיל כמו אצטאלדהיד שנוצר מפירוק אלכוהול.
במחקר בין-לאומי שבדק גורמי סיכון לסרטן ושט ב-204 מדינות בין השנים 2019-1990, נמצא כי שתיית אלכוהול קשורה לעלייה בסיכון לסרטן ושט מסוג תאי קשקש. בנוסף, נמצא כי שתיית אלכוהול מהווה גורם סיכון שני לתמותה מסרטן ושט, אחרי עישון, עד כדי 22.6% מכלל מקרי המוות מסרטן ושט.
העלייה בשיעורי התמותה מסרטן הוושט המיוחסים לאלכוהול דומים לעלייה בצריכת אלכוהול ברחבי העולם. לפי נתונים מחקריים, צריכת המבוגרים לנפש גדלה מ-5.9 ליטר לאדם בוגר ב-1990 ל-6.5 ליטר ב-2017, וצפוי כי תגיע ל-7.6 ליטר לאדם בוגר בשנת 2030. לכן, ההשפעה של אלכוהול על סרטן הוושט צפויה להיות אפילו גדולה יותר.
הסיבה השכיחה ביותר לסרטן כבד היא זיהום כרוני של נגיף הצהבת מסוג B או C (Hepatitis B Virus - HBV/Hepatitis C Virus - HCV). הסיכון לחלות בסרטן כבד עולה בקרב אלו השותים בכמות מופרזת (מעל שש מנות משקה ביום). האלכוהול, הפועל במשותף עם נגיף הפטיטיס B, גורם להגברת הרס רקמות הכבד, מצב העלול לגרום לנזק שמוביל להתפתחות מחלת סרטן בכבד. במדינות המערב מוערכת תרומת האלכוהול לכלל מקרי סרטן הכבד בכ-20%. שתיית אלכוהול מופרזת מביאה גם לפגיעה במאגרי ויטמין A בכבד ומקטינה את היכולת של ויטמין A למנוע סרטן.
מחלת סרטן השד הוכחה בשנים האחרונות כקשורה לצריכת אלכוהול מופרזת, עם סיכון יתר של כ-25% בקרב נשים השותות אלכוהול יותר ממנה אחת ביום, ועד הכפלת הסיכון בנשים השותות שני משקאות ויותר ביום. צריכת אלכוהול יכולה לעודד צמיחת תאי אפיתל בבלוטות החלב ולגרום לעלייה ברמות ההורמון אסטרוגן. כתוצאה מכך עולה הסיכון להתפתחות סרטן שד בנשים.
סרטן מעי גס וחלחולת הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם וסיבת המוות השנייה מסרטן בעולם. מחקרי עוקבה ומטה-אנליזות אחרונים מספקות עדות כוללת לקשר בין צריכת אלכוהול ממוצעת לסרטן המעי הגס והחלחולת. המחקרים מצביעים על סיכון של כ-11% לחלות בסרטן המעי הגס כאשר שותים משקה אחד ביום (מקביל ל-10-12 גרם אתנול) ושל 40% בעת שתיית 5-4 משקאות ביום. הסיכון גבוה אף יותר כאשר יש היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס ובקרב גברים לעומת נשים.
במחקר שפורסם ב-2023, שכלל מעל 5.5 מיליון משתתפים בקוריאה, נבדק הקשר בין שתיית אלכוהול מופרזת או מתונה ובין היארעות סרטן מעי גס וחלחולת לפני גיל 50. תוצאות המחקר מעידות על כך כי שתייה מתונה של אלכוהול הייתה קשורה ל-9% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת, ושתיית אלכוהול בכמות מופרזת הייתה קשורה ל-20% ממקרי סרטן זה. גם כאן, הקשר חזק יותר בקרב גברים.
במחקר בין-לאומי שהתפרסם ב-2020 ובדק מגמות וגורמי סיכון לסרטן השחלה, נמצא כי היו מעל 300,000 מקרים חדשים בעולם של סרטן זה, ומעל 200,000 מקרי מוות כתוצאה מהמחלה. עלייה משמעותית נצפתה גם בהיארעות וגם בתמותה בקרב נשים צעירות. שתיית אלכוהול נמצאה כאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לסרטן זה.
מחקר עוקבה בקרב מעל 9.5 מיליון בני אדם בדק את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב בהתייחס לרמות גלוקוז בדם. במחקר נמצא כי בחולים עם ליקוי בגלוקוז בצום, הסיכון לסרטן הלבלב עלה עם העלייה בתדירות ובכמות היומית הממוצעת של צריכת אלכוהול. ליקוי ברמות גלוקוז בצום בשילוב עם צריכה מופרזת של אלכוהול (30 גרם ליום) היה קשור לסיכון מוגבר של 38% לסרטן הלבלב.
כפי שנאמר, שתיית אלכוהול בגיל צעיר מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית. במטה-אנליזה משנת 2020 שבדקה צריכת אלכוהול וסיכון לסרטן ערמונית לפי סוגי אלכוהול שונים, נמצא קשר עקבי בולט יותר עם סרטן ערמונית לא אגרסיבי לעומת אגרסיבי, כאשר הסיכון היה מוגבר יותר בעת צריכת משקאות חריפים.
רוב המחקרים שבדקו אם הסיכון לסרטן פוחת לאחר שאדם מפסיק לשתות אלכוהול התמקדו בסרטן ראש וצוואר ובסרטן הוושט. באופן כללי, מחקרים אלו מצאו כי הפסקת צריכת אלכוהול אינה קשורה להפחתה מידית בסיכון לסרטן. לדוגמה, אדם ששתה בעבר עדיין נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן חלל הפה והלוע לעומת אדם שלא שתה אף פעם, אפילו 16 שנים לאחר שהפסיק לשתות אלכוהול. על פי אחד המחקרים, דרושות יותר מ-35 שנים עד שהסיכון הגבוה לסרטן הגרון והלוע הקשור לצריכת אלכוהול יפחת לרמת סיכון באדם שאינו שותה).
אלכוהול עלול ליצור אינטראקציה עם חלק מהתרופות הכימיות ולכן לעיתים אינו מומלץ. חשוב לפנות לצוות המטפל לקבלת עצות מותאמות אישית לטיפול הכימי שניתן לך ולסוג התרופות.
תרופות כימותרפיות מסוימות עלולות לגרום להרגשה כללית רעה ולחוסר תיאבון. לעיתים כמויות קטנות של אלכוהול עשויות להגביר את התיאבון, אך יש להימנע משתייה מופרזת.
חלק מהתרופות גורמות לשינוי בטעם, וייתכן שהמשקה האלכוהולי לא יהיה טעים לך כפי שהיה בעבר. מצב זה יחזור לקדמותו לאחר סיום הטיפול.
במקרה שבעקבות הטיפול הכימי נוצרים פצעים וכיבים בפה, האלכוהול עלול לגרום לתחושת צריבה וכאב ואף לפגיעה נוספת ברקמת חלל הפה.
מידע נוסף בנושא