על ויטמין D וחשיפה לשמש

ויטמין D חיוני לבריאות העצמות. הוא מייעל ספיגה של סידן ממערכת העיכול, שומר על רמות תקינות של סידן וזרחן, מעודד בנייה של העצם ומפחית פירוק העצם. בגיל מבוגר ויטמין D יחד עם סידן יכול לעזור למנוע דילול עצם. כמו כן, מחסור בוויטמין D עלול לגרום להחמרה של מחלות שרירים ולמחלות מפרקים. בנוסף, מחקרים הצביעו על כך שרמות גבוהות של ויטמין D עשויות להפחית את הסיכון לגרורות ולשפר הישרדות בחולי סרטן.

המקורות מהם הגוף יכול לקבל ויטמין D הם מייצור עצמי של הוויטמין בגוף כתוצאה מחשיפה לשמש, וכן קיים מספר מצומצם של מזונות המכילים ויטמין D באופן טבעי (דגים שמנים כמו טונה, סלמון, סרדינים), חלמון ביצה, מוצרי מזון המועשרים בוויטמין D ותוספים בצורת טיפות או טבליות.

גם במדינות שטופות שמש, לרבות ישראל, הנתונים מראים שקיים מחסור בויטמין D בחלקים נרחבים של האוכלוסייה, ובמיוחד בבני 50 ומעלה אשר גופם, מסיבות שונות, אינו מייצר כמות מספקת של ויטמין D; באנשים הנחשפים מעט מאוד לשמש (כגון אנשים המרותקים לביתם, אנשים שעבודתם מונעת חשיפה לשמש ועוד), בעלי עור כהה, אנשים שאינם סופגים שומן היטב (קשור למצבים רפואיים שונים) ועוד. מלבד חשיפה לשמש גורמים נוספים משפיעים על מצב הוויטמין בגוף, לרבות פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין.

כיוון שקרינה אולטרה-סגולה קשורה לעלייה בסיכון לחלות בסרטן העור, לקטרקט, לסרטן עפעפיים וסוגי סרטן עור ועיניים אחרים, כולל מלנומות של העין, עולה שאלת הבטיחות והחשיפה הנכונה. לדעת מומחים, חשיפה קצרה בלתי מוגנת של 10 דקות ביום, 3 פעמים בשבוע, של אזורי עור מוגבלים, כגון הפנים ואמות הידיים בשעות הבוקר המאוחרות, מספיקה בהחלט לשמירה על רמות תקינות של ויטמין D. מחקר הצביע על כך כי לא כל אזורי הגוף קולטים ויטמין D באותה מידה. הפנים והידיים קולטות יותר מאזורי גוף אחרים.

שימוש במסנן קרינה לא אמור להעמיד אנשים בסיכון למחסור בוויטמין D. מחקרי אוכלוסייה, להבדיל ממחקרי מעבדה, לא הראו כי לשימוש קבוע במסנן קרינה בתנאי מציאות אמיתית יש השפעה על רמות ויטמין D בגוף. בהתחשב בהשפעות המזיקות של חשיפת יתר לקרינת UV, חשיפה ממושכת ומכוונת לשמש ללא כל הגנה מפני השמש אינה מומלצת, גם לאלו שאובחנו עם מחסור בוויטמין D.

אם בדיקות מעבדה מצביעות על רמה נמוכות של ויטמין D, לא מומלץ להגביר את החשיפה לשמש בשל כך. ניתן להעלאות את הרמה על ידי אכילת מזונות עשירים בוויטמין D ו/או נטילתו כתוסף תזונה, במינון שייקבע על ידי רופא המשפחה.