פרופ' ליטל קינן-בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות, עם נתונים חדשים על סרטן המעי הגס והחלחולת:
3,009 נשים וגברים מאובחנים בשנה בישראל עם סרטן המעי הגס והחלחולת ו-1,242 נפטרים.
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. בקרב גברים הוא שני לסרטן הערמונית ובקרב נשים הוא השני לסרטן השד.
מבדיקת גיל האבחנה החציוני (הגיל שמחצית מהחולים אובחנו לפניו ומחציתם אחריו) עולה כי אוכלוסיית החולים מבוגרת יותר בקרב יהודים בהשוואה לערבים: מחצית מהחולים מאובחנים מעל גיל 70 בגברים ומעל 72 בנשים. זאת לעומת 63 בגברים ו-59 בנשים באוכלוסייה הערבית (פרופיל האוכלוסייה הערבית צעיר יותר).
גם מגמות התחלואה והתמותה שונות בין האוכלוסיות:
בקרב יהודים, נשים וגברים, בין השנים 2007-2014 קיימת מגמת ירידה בתחלואה מסרטן המעי הגס והחלחולת. בקרב האוכלוסייה הערבית החלה בגברים מגמת הירידה בתחלואה ב-1999, ובנשים ערביות נבלמה ב-2008 מגמת העלייה בשיעורי התחלואה והשיעורים התייצבו.
בתמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת: בקרב יהודים, גברים ונשים, חלה מגמת ירידה בתמותה בין השנים 1995-2014. באוכלוסייה הערבית: בקרב גברים התייצבו שיעורי התמותה משנת 1995. בנשים ערביות מגמת התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת נותרה יציבה לאורך 20 השנים האחרונות.
גם למקום הלידה השפעה על שיעורי התחלואה: שיעור התחלואה בקרב ילידי ישראל ואסיה נמוך משיעורי התחלואה בקרב ילידי אירופה-אמריקה ואפריקה.
בהשוואה למדינות ה-OECD שיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס והחלחולת גבוהים יחסית בישראל, אך שיעורי התמותה מהמחלה בישראל נמוכים יחסית לממוצע ה-OECD.
מצ"ב המסמך המלא - דו"ח רישום הסרטן במרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות.
ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות הוקמה ב-2005 תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת. הנתונים מוכיחים: במקביל לעליה בשיעורי המבצעים בדיקות לגילוי מוקדם (בדיקת דם סמוי בצואה לפחות פעם אחת בשנה או בדיקת קולונוסקופיה ב-10 השנים האחרונות) חלה ירידה בתמותה מהמחלה, חלה ירידה בשיעור החולים בסרטן המעי הגס הגרורתי וחלה עליה בשיעור המאובחנים בשלב מוקדם, המאפשר ריפוי בשיעורים גבוהים.
34.1% מהחולים החדשים בשנת 2014 אובחנו בשלב מחלה מוקדם. שיעור זה גבוה ב-71% משיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם בשנת 2000 (19.9%). במקביל, ירדה פרופורציית החולים שאובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית, מ-14.6% בשנת 2000 ל-9.3% בשנת 2014 - ירידה של כ-36%.
על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה בישראל, בשנת 2015 כ-60% מהישראלים באוכלוסיית היעד (בני 50-74) ביצעו בדיקות לגילוי מוקדם. עם זאת, בישראל עדיין בין כ-30%-50% מהמבצעים בדיקת דם סמוי בצואה שקיבלו תוצאה חיובית, אינם ממשיכים לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, הכלולה בסל עבורם. מתוצאות ראשוניות של מחקר שנערך בימים אלו בקופות חולים "מאוחדת" ו"מכבי שירותי בריאות" ובמימון המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, עולה כי במקרים רבים אנשים מתעלמים מכך שקיבלו תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי או מעדיפים שלא להתעמק במשמעות התוצאה ועל כן אינם ממשיכים בברור כמומלץ.
עוד עולה כי אחד החסמים העיקריים לאי ביצוע בדיקת קולונוסקופיה, גם לאחר קבלת תשובה חיובית לדם סמוי, הוא החשש מהבדיקה עצמה והחשש מממצאים אפשריים.
מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "סרטן המעי הגס הוא הסרטן היחיד שבדיקות סקר אינן רק לגילויו המוקדם של המחלה, אלא יכולות לאפשר מניעה: פוליפ שמתגלה בבדיקה לפני שהפך לסרטני, מונע לחלוטין את התפתחות המחלה. לכן חשוב לא להדחיק ולא לדחות - ללכת להיבדק".
מגיל 50 יש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, על פי הסוג הנהוג בקופת החולים של המבוטח.
ביצוע קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם הבדיקה תקינה, יתבצעו בדיקות מעקב אחת ל-5 שנים או על פי המלצות הרופא.
מומלץ שייבדקו לאיתור אפשרי של תסמונת לינץ', מידע שהינו חשוב לבני משפחתם הקרובה בדרגת קרבה ראשונה.
כלומר ריבוי מקרי ממאירות במשפחה במעי הגס או ברחם, בגיל צעיר, או כשידוע על תסמונת לינץ' או פוליפוזיס משפחתי או חשד למקרים אלו - יש לפנות בכל גיל אל אחת מהמרפאות לגילוי מוקדם בהקדם האפשרי לצורך בירור.
כגון מחלת מעי דלקתית, פוליפים במעי בעבר או פוליפים אצל קרובי משפחה - יש להתייעץ עם רופא לגבי הגיל שבו יש לבצע קולונוסקופיה ותדירות הבדיקות.
האגודה למלחמה בסרטן יוצאת במסע הסברה נרחב לקידום ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מסע ההסברה יכלול פעילות במדיה הדיגיטלית ובעיתונות.
לחצו כאן לסרטוני האגודה למלחמה בסרטן לעידוד ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס
האגודה תפיץ (בהפצה ויראלית) מצגת מיוחדת עם סיום מפתיע - במצגת תמונות נוף מרהיבות המלוות בעצות ותובנות לחיים. בסוף המצגת נקראים בני 50 ומעלה ללכת להיבדק לסרטן המעי הגס ולהעביר את המצגת ומסריה ל-10 אנשים נוספים: יהיה לינק.
אתר האגודה למידע מלא ומהימן על סרטן המעי הגס וגילויו המוקדם
ב-8/3/17 יתקיים בבית האגודה למלחמה בסרטן יום עיון לחולי סרטן המעי הגס.
לחצו כאן ללוח הזמנים ולפרטים מלאים
מאז הקמתה ממלאת האגודה למלחמה בסרטן תפקיד חשוב במימון מחקר מחלות הסרטן בישראל. עשרות מענקי מחקר מוענקים מידי שנה לחוקרים מצטיינים ממוסדות מחקר ובתי חולים ברחבי הארץ שנמצאו ראויים על ידי וועדת המחקר היוקרתית של האגודה, המורכבת מהמובילים בחוקרים והקלינאים בישראל, הבוחנות את הצעות המחקר מתוך ראיה לאומית כוללת.
חוקרים מאירלנד ואנגליה ביקשו לבדוק את הקשר בין עישון בעת אבחון סרטן המעי הגס, לבין הטיפול שקיבלו המאובחנים ותוחלת חייהם.
לצורך המחקר, החוקרים השתמשו בנתונים מתוך רישום הסרטן האירי; 18,166 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס אשר תועדו בין השנים 2012-1994. עבור כל מאובחן חדש במחלה תועד גם סטטוס העישון שלו: 20% דיווחו על עישון בהווה, 23% דיווחו על עישון בעבר, 57% לא עישנו מעולם. כמו כן, תועד הטיפול שכל מאובחן חדש קיבל במשך השנה הראשונה מעת האבחון - ניתוח (52.7%) , ניתוח וכימותרפיה (32.7%), כימותרפיה בלבד (5%) , ללא טיפול (9.6%), בשנה האחרונה של המחקר (2012) נאסף המידע לגבי כל החולים שנפטרו מהמחלה או מסיבה אחרת כלשהי, במהלך שנים אלו.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 5 השנים מעת אבחון המחלה, נמצאו 14% יותר פטירות מסרטן המעי הגס בקרב חולים אשר דיווחו על עישון בהווה, ביחס לחולים שלא עישנו מעולם. כמו כן, בקרב המאובחנים החדשים שטופלו באמצעות ניתוח בלבד, נמצאו מקרי פטירה גבוהים ב-21% בקרב מעשנים בהווה, ביחס לאילו שלא עישנו מעולם.
החוקרים מדגישים כי ישנה חשיבות רבה בעידוד הפסקת עישון בקרב מאובחנים חדשים בסרטן המעי הגס לטובת עלייה בתוחלת החיים של חולים אלו.
המחקר פורסם בכתב העת Alimentary pharmacology and Therapeutics , פברואר 2017.
קישור לתקציר המאמר באנגלית
מחקר שהתפרסם לאחרונה קובע כי שמירה על ההמלצות להפחתת התחלואה בסרטן, בעיקר בכל הנוגע לצריכת אלכוהול, בשר אדום ומעובד ושמירה על משקל גוף תקין, מפחיתה את הסיכון של נשים וגברים בני 50-76 לחלות בסרטן המעי הגס.
בשנת 2007, קרן חקר הסרטן העולמית (WCRF) והמוסד האמריקני לחקר הסרטן (AICR) פרסמו המלצות בנוגע למשקל הגוף, פעילות גופנית והרגלים תזונתיים, במטרה להפחית את היארעות מקרי הסרטן ברחבי העולם.
חוקרים מוושינגטון ומישיגן בדקו את הקשר בין התחלואה בסרטן המעי הגס לבין היענות ל-6 מההמלצות: שמירה על משקל גוף תקין (BMI בין 18-25), עיסוק בפעילות גופנית מתונה 30 דק' ביום 5 ימים בשבוע, הגבלת צריכת משקאות ומאכלים עתירי קלוריות, והימנעות ממשקאות ממותקים, ריבוי במזון מהצומח, הפחתת צריכת בשר אדום ומעובד ל-500 גרם או פחות בשבוע, והגבלת צריכת אלכוהול למנה אחת ביום לנשים ושתי מנות ביום לגברים, בממוצע. כמו כן, נבדק אילו מן ההמלצות נמצאו בקשר הדוק יותר עם הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והאם קיים הבדל בין גברים לנשים.
המחקר התבסס על נתונים של כ-67 אלף גברים ונשים שלא חלו מעולם בסרטן המעי הגס, בני 50-76, אשר לקחו חלק במחקר בנושא ויטמינים ואורח חיים (VITAL) בין השנים 2000-2002, ועקב אחר המשתתפים במשך כ-7 שנים. במהלך שנות המחקר חלו 546 מהמשתתפים בסרטן המעי הגס.
לאחר שקלול הנתונים, ותקנון משתנים אחרים, עולה כי היצמדות ל- 1-3 מההמלצות של ה-WCRF/AICR, הפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב-34%-45% והיצמדות ל- 4-6 מההמלצות הפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב-58%, לעומת משתתפים שלא שמרו על ההמלצות.
ההיצמדות להמלצות בנוגע להגבלת צריכת אלכוהול הפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב-31% ביחס לאנשים שלא נצמדו להמלצות. היצמדות להמלצות בנוגע לצריכת בשר אדום ומעובד הפחיתה את הסיכון לחלות ב-19% והיצמדות להנחיות בנוגע לשמירה על משקל תקין הפחיתה את הסיכון ב-15%.
כמו כן, נמצא כי גם למגדר יש השפעה על ההיצמדות לחלק מההמלצות: בקרב נשים, ההמלצה המשמעותית להפחתת הסיכון המירבי הייתה שמירה על משקל גוף תקין והפחתת הצריכה של בשר אדום (הפחיתו סיכון לחלות ב-44%). ואילו בקרב הגברים ההמלצה המשמעותית להפחתת הסיכון המירבי הייתה הפחתת צריכת אלכוהול והפחתת הצריכה של בשר אדום (הפחיתו ב-56% את הסיכון לחלות).
מהמחקר עולה כי היצמדות להמלצות ה-WCRF/AICR עשויה להפחית משמעותית את הסיכון של נשים וגברים לחלות בסרטן המעי הגס.
המחקר פורסם בכתב העת Cancer causes & control: CCC, במהדורת נובמבר 2016
חוקרים מצפון אירלנד והמרכז הלאומי לסרטן בארצות הברית, ביקשו לבדוק את הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון לפתח גידול שפיר שיכול לעבור שינוי לגידול סרטני במעי הגס (אדנומה), או להתפתחות של סרטן המעי הגס. מחקרים בנושא שנערכו בעבר הניבו תוצאות מעורבות.
במחקר השתתפו 55,774 גברים ונשים בגילאי 74-55, ללא עבר של אדנומות או סרטן המעי הגס. כל המשתתפים התבקשו למלא שאלונים לגבי הרגלי עישון, היסטוריה רפואית משפחתית, וגם שאלון נרחב על הרגלי תזונה, ביניהם גם צריכה יומית של ירקות ופירות, אלכוהול, בשר אדום ומעובד וכד'. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך כ-13 שנים.
החוקרים מדדו את צריכת הירקות והפירות באמצעות כוס מדידה השווה לכ-227 גרם. המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות: רמת צריכה גבוהה של ירקות ופירות (כ-3 כוסות ליום), רמת צריכה בינונית (בין 2 ל-3 כוסות) ורמת צריכה נמוכה של ירקות ופירות (פחות מ-2 כוסות ליום).
מתוצאות המחקר עולה כי צריכה גבוהה של ירקות ופירות הפחיתה את הסיכון להתפתחות אדנומות מרובות ב-39%, בהשוואה לצריכה נמוכה של ירקות ופירות. הממצאים לא הצביעו על סיכון מופחת להופעת אדנומה באופן כללי. כמו כן, נמצא כי צריכה גבוהה של ירקות ופירות הפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס ב-18%. לצריכה הייתה גם השפעה מגנה מפני השפעתו המזיקה של בשר אדום ומעובד: בקרב אנשים אשר צרכו כמויות גבוהות מהממוצע של בשר אדום ומעובד, צריכה גבוהה של ירקות ופירות תרמה להפחתה של 26% בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
לעומת זאת, בקרב אנשים אשר צריכת הבשר האדום והמעובד שלהם הייתה נמוכה, השפעת צריכה מוגברת של ירקות ופירות תרמה לירידה של 10% בלבד בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
לסיכום, החוקרים מציינים כי לצריכה גבוהה של ירקות ופירות יש השפעה מגנה מפני גורמים שונים אשר מהווים סיכון להופעת אדנומות העלולות להתפתח לגידולים ממאירים במעי הגס, אך נדרשים מחקרים נוספים בתחום.
המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Cancer, ב- 2016
מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "המחקרים המצטברים מחזקים את המלצות הקיימות: המנעות מעישון, מהשמנה ואימוץ אורח חיים בריא מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן. גורמים סביבתיים אלו נמצאו קשורים במיוחד לסרטן המעי הגס. גנטיקה וגיל הם רק חלק מגורמי הסיכון, חשוב להיות מודעים לכך שיש בכוחנו להשפיע ולהפחית את הסיכון שלנו לחלות".
במחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטאות ומרכזי סרטן שונים בקליפורניה, ארה"ב, נבדקה יעילותן של תרופות נוגדי דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) בשילובים שונים עם סידן, ויטמין D וחומצה פולית במניעת התפתחות גידולים, אצל אנשים שחלו בעבר בגידולים ראשוניים במעי הגס.
NSAIDs הן תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, כגון אספירין, המקלות על כאב ובמינונים גבוהים - מפחיתות דלקות.
החוקרים ערכו ניתוח מקיף של נתונים ממספר מאגרי מחקרים (מטה אנליזה). הנתונים כללו 12,234 מטופלים מבוגרים שהשתתתפו ב-14 מחקרים, כולם עם עבר של סרטן במעי הגס, אשר טופלו ב- NSAIDs או פלצבו או טיפול אחר למניעת ממאירות חוזרת במעי הגס. המטופלים טופלו באסטרטגיות שונות: מינון גבוה של אספירין, מינון נמוך של אספירין, אספירין עם חומצה פולית, אספירין עם סידן וויטמין D, ויטמין D בלבד, חומצה פולית בלבד, סידן בלבד, ויטמין D וסידן, NSAIDs.
בכל אחד מהמחקרים שנבחרו, נבדקו שילובים שונים של חלק מאסטרטגיות הטיפול הנ"ל ביחס לקבוצת פלצבו. על מנת לאמוד את יעילות הטיפול למניעת ממאירות כרונית, נקבע דירוג הנע בין אפס לאחד, כש-0 מייצג טיפול עם סבירות נמוכה מאוד להצלחה, ואילו 1 מייצג טיפול עם סבירות גבוהה מאוד להצלחה. הנבדקים עברו בדיקת קולונוסקופיה לבדיקת המעי הגס בתחילת הניסוי, ולאחר כ-3 שנים.
מתוצאות ניתוח הנתונים עולה כי נטילת תרופות נוגדי דלקת מפחיתה את הסיכון לחזרה של גידולים במעי הגס, בהשוואה לנטילת פלצבו. טיפול ב- NSAIDsללא אספירין, דורג גבוה ביותר למניעת ממאירות כרונית (0.98 בדירוג היעילות). טיפול ב- NSAIDs בשילוב מינון נמוך של אספירין, דורג שני בדירוג היעילות (0.67). אחריו דורג טיפול באספירין בשילוב סידן וויטמין D (0.59 בדירוג היעילות) ואחרון דורג טיפול באספירין במינון נמוך (0.58-0.68 בדירוג היעילות).
החוקרים מצאו כי חולים עם סיכון גבוה להתפתחות גידולים ממאירים היו בעלי סיכון של 16.3% לפתח ממאירות כרונית מתקדמת. לאחר נטילת NSAIDs ללא אספירין, הסיכון שלהם לפתח ממאירות כרונית מתקדמת קטן ל- 6.7% בלבד. לחולים שנטלו NSAIDs עם מינון נמוך של אספירין הופחת הסיכון ל-12.1%. טיפול ב- NSAIDs עם מינון גבוה של אספירין, הפחית את הסיכון שלהם לפתח ממאירות כרונית מתקדמת ל-13.6%.
לסיכום, טיפול באמצעות NSAIDs ללא אספירין הוא היעיל ביותר למניעת ממאירות כרונית מתקדמת וממאירות כרונית כלשהי, אצל אנשים שחלו בעבר בסרטן המעי הגס.
המחקר פורסם ב- BMJ (Clinical research ed.) במהדורת דצמבר 2016.
חוקרים מארצות הברית ביקשו לבדוק האם קיים קשר בין מיקום הגידול במעי בקרב חולי סרטן המעי הגס גרורתי, לבין תוחלת החיים שלהם.
במחקר השתתפו 1,025 חולים, מתוכם 293 עם גידול ראשוני שאובחן בצדו הימני של המעי, ו-732 חולים עם גידול שאובחן בצדו השמאלי של המעי. לכל החולים במחקר גידולים שאינם נושאים מוטציה בגן KRAS.
מתוצאות המחקר עולה כי תוחלת החיים הכללית הייתה גבוהה יותר בקרב חולים שאובחנו עם גידול בצידו השמאלי של המעי הגס (33 חודשים), לעומת חולים שאובחנו עם גידול בצדו הימני של המעי (19 חודשים). גם כאשר החולים קיבלו טיפול ביולוגי זהה למחלה: תוחלת החיים של חולים עם גידול בצד השמאלי היתה גבוהה כמעט פי 2, בהשוואה לחולים עם גידול בצדו הימני של המעי.
החוקרים מציינים כי המחקר מהווה תוספת משמעותית למחקרים קודמים שנערכו בנושא, ויכולות להיות לו השלכות מעשיות למחקר ועל טיפול בסרטן מעי גס גרורתי.
המחקר פורסם בכנס : American Society of Clinical Oncology Annual Meeting 2016