לתרומה

מחלות סרטן
סרטן מערכת העיכול

סרטן הלבלב

עוד בנושא

מבוא

הלבלב

הגורמים לסרטן הלבלב

תסמיני המחלה

דרכי האבחון

סוגי סרטן הלבלב

קביעת שלב המחלה

הטיפולים בסרטן הלבלב

ניתוח

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפול תומך (להקלת התסמינים)

רפואה משלימה

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם





מבוא

מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן הלבלב. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.



בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.



הלבלב

הלבלב (Pancreas) הינו חלק ממערכת העיכול. הוא ממוקם בחלקה העליון של הבטן, לפני עמוד השדרה, מעל הטבור, ואורכו כ-15 ס״מ. הלבלב מחולק לשלושה חלקים: ראש, גוף וזנב. ראש הלבלב ממוקם קרוב לתחילת המעי הדק (תריסריון).

החלק הרחב והמעוגל נקרא 'ראש הלבלב' ונמצא קרוב לחלקו הראשון של המעי הדק (התריסריון). החלק המרכזי נקרא 'גוף הלבלב'. החלק הצר נקרא 'זנב הלבלב', והוא ממוקם בחלק השמאלי של הגוף.

ללבלב שני תפקידים עיקריים:

  • ייצור מיצי לבלב המסייעים לגוף לעכל חלבונים ושומנים.
  • ייצור אינסולין - הורמון המאפשר לגוף להשתמש בסוכרים ולאחסן שומנים.


מיצי הלבלב נעים בצינורות קטנים, חלולים, בתוך הלבלב, ומשם הם מגיעים לצינור רחב יותר - צינור הלבלב הראשי. צינור זה מתחבר לצינור המרה, הנושא את מיצי המרה מהכבד ומכיס המרה, לפני כניסתם אל התריסריון. מיצי הלבלב נעים לאורך צינור הלבלב וחודרים לתוך התריסריון - שם הם מסייעים בעיכול המזון.

 



 

הגורמים לסרטן הלבלב

הגורמים לסרטן הלבלב אינם ידועים, אך עם גורמי הסיכון למחלה נמנים:

גיל

הסיכון לחלות בסרטן הלבלב עולה עם הגיל: ברוב המקרים הוא מאובחן באנשים מבוגרים, 75% מהם בגיל 65 ומעלה. ישנם מקרים נדירים בהם מאובחן סרטן הלבלב בקרב אנשים צעירים.

עישון וטבק

עישון ולעיסת טבק נחשבים גורמי סיכון משמעותיים לחלות במחלה.

תזונה ואלכוהול

ישנם מזונות שצריכתם בקביעות ובתדירות גבוהה משפיעה על הסיכון לחלות בסרטן הלבלב: בשר אדום או מעובד כדוגמת בשר חזיר (בעיבודיו השונים), נקניקיות והמבורגרים; תזונה עשירה בשומנים וסוכרים ודלה בירקות ופירות טריים. כמו כן, צריכת אלכוהול בקביעות ובכמויות גדולות, במיוחד אם מתלווה לכך עישון, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב.

משקל גוף ופעילות גופנית

מספר מחקרים מצאו שעודף משקל וחוסר פעילות גופנית מעלים את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב.

מצבים בריאותיים שונים

דלקת כרונית של הלבלב - חולים בדלקת כרונית של הלבלב נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הלבלב. הסיכון גבוה אף יותר בקרב חולים בדלקת לבלב תורשתית.

סוכרת - מחלת הסוכרת נמצאה כקשורה לסיכון לחלות בסרטן הלבלב. עם זאת, מרבית חולי הסוכרת אינם חולים בסרטן הלבלב.


זיהומים

ייתכן כי קיים קשר בין סיכון מוגבר לחלות בסרטן הלבלב ובין זיהומים שונים, כגון דלקת כבד נגיפית מסוג B. מחקרים אחרים מראים כי ייתכן שקיים קשר בין מחלות שיניים או חניכיים ובין סיכון מוגבר לסרטן לבלב, עקב הימצאות סוג מסוים של חיידק.

כמו כן, החיידק הליקובקטר פילורי (H. pylori) הוא גורם נפוץ לזיהום באזור הבטן ולנפיחות וכיבים בדופן הקיבה. במשך הזמן, זיהום זה מגביר את הסיכון לסרטן. ״תכן שקיים קשר בין כיבים בקיבה ובין סרטן הלבלב, בייחוד בקרב גברים.

היסטוריה משפחתית

רוב החולים בסרטן הלבלב אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה, עם זאת, בכ-5% עד 10% מהחולים ייתכן שמדובר במחלה על רקע תורשתי. במקרים בהם יותר משני בני משפחה חלו בסרטן הלבלב, על בני המשפחה האחרים לבדוק אם הם נמצאים בסיכון גבוה לחלות ואם מדובר בגן פגום העובר בתורשה במשפחה.

ישנם מספר שינויים גנטיים העלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב:

  • נוכחות הגן BRCA2, הקשור גם לסרטן השד, השחלות והערמונית.
  • תסמונת סרטן המעי הגס התורשתי ללא ריבוי פוליפים (HNPCC), הנקראת גם תסמונת לינץ'.
  • תסמונת מלנומה רבת-שומות לא טיפוסית משפחתית (FAMMM) - מספר רב של שומות בגוף המעלה את הסיכון לחלות במלנומה (סרטן העור).
  • דלקת לבלב תורשתית - מחלה תורשתית נדירה, שבה בני המשפחה חולים בדלקת לבלב בגלל גן פגום.
  • תסמונת פויץ-יגר (Peutz-Jeghers) הגורמת לגידולים רבים (פוליפים) במערכת העיכול ולכתמים כהים על פני עור הפנים והידיים.


אם במשפחתך אובחנה המחלה ביותר מבן משפחה אחד, ואתה חושש כי הנך נמצא בסיכון לחלות במחלה על רקע תורשתי - פנה לרופא המשפחה שלך לביצוע בירור גנטי.

לקבלת מידע נוסף בנושא תסמונות תורשתיות ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כל מה שרצית לדעת על גנטיקה וסרטן'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995. ניתן למצוא את החוברת גם באתר האינטרנט של האגודה.


תסמיני המחלה

גידול סרטני בלבלב יכול להתפתח ללא גרימת תסמינים במשך תקופה ארוכה. במידה ומופיעים תסמינים הם בעיקר בלתי ספציפיים. הנפוצים ביותר הם:

כאב או אי-נוחות

כאבים או אי-נוחות באזור הבטן העליונה, שלעיתים מתפשטים גם לאזור הגב. הכאב עלול להופיע לסירוגין, או להפוך לקבוע. בחלק מהמקרים ניתן להקל את הכאב בישיבה או ברכינה קדימה, אך בשכיבה הוא מחמיר.

ירידה במשקל

ללא כל סיבה ברורה.

סימני צהבת

צהבת עלולה להופיע כאשר ישנו גידול סרטני בראש הלבלב, החוסם את מעבר צינור המרה. כתוצאה מהחסימה מצטברים מיצי המרה הגורמים לתסמינים כגון שינוי גוון לובן העין לצהבהב, עור הגוף מצהיב ומגרד, צבע השתן הופך צהוב כהה וצבע הצואה בהיר.

תסמינים אחרים

אובדן תיאבון, בחילות והקאות, תחושת נפיחות לאחר הארוחה, שלשול או שינויים בהרגלי היציאות, תחושת עייפות קיצונית, דיכאון, הופעת קריש דם ברגל או בריאות.

חשוב לציין, כי במרבית המקרים תסמינים אילו יכולים לנבוע מסיבות שונות ולאו דווקא כתוצאה מגידול סרטני בלבלב, אולם אם הם אינם חולפים בתוך כמה שבועות, מומלץ לפנות לרופא המטפל לשם קבלת ״עוץ רפואי.


דרכי האבחון

רופא המשפחה יבדוק את העיניים והעור, יבצע בדיקת בילירובין (חלבון) בשתן ובדיקות דם בהתאם לצורך, ויבדוק את הבטן כדי לאתר נפיחות כלשהי באזור הכבד. בהתאם לתוצאות הבדיקות יפנה אותך לבדיקות נוספות בבית החולים או לרופא מומחה. אם אותר ממצא, יבוצעו מספר בדיקות כדי לקבוע את הסוג, המיקום וההיקף של הגידול שהתגלה. תוצאות הבדיקות יסייעו בקבלת ההחלטה על הטיפול המתאים ביותר עבורך.


אולטרה-סאונד של הבטן (Ultrasound)

בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי קול כדי לבחון את איברי הבטן הפנימיים, כגון הכבד, הלבלב וכיס המרה. בדרך כלל יש להימנע מאכילה או שתייה לפחות שש שעות לפני הבדיקה. במהלך הבדיקה החולה שוכה על גבו, ועל בטנו יימרח ג'ל מיוחד. לאחר מכן מעביר הטכנאי על פני עור הבטן מכשיר קטן (דמוי מיקרופון) המפיק גלי קול המעובדים לתמונה באמצעות מחשב. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד. לעיתים משתמשים בבדיקה זו בעת לקיחת ביופסיה לבדיקה.

אולטרה-סאונד אנדוסקופי (EUS)

לעיתים יש צורך לבדוק את הלבלב על ידי אולטרה-סאונד אנדוסקופיה. בבדיקה משתמשים בגסטרוסקופ שבקצהו מכשיר אולטרה-סאונד. הבדיקה עוזרת להעריך ממצאים בלבלב, לאמוד פלישה לאיברים סמוכים, ובמידת הצורך ליטול ביופסיה. לפני ביצוע הבדיקה תתבקש להימנע מאכילה ושתייה במשך שש שעות. תקבל זריקת טשטוש ותרסיס לאלחוש (הרדמה מקומית) הדופן האחורית של הגרון, לפני החדרת האנדוסקופ (צינור דק וגמיש עם מתמר בקצהו) דרך הפה עד לקיבה ולתריסריון. במהלך הבדיקה יוחדר האנדוסקופ בסיוע הכוונת אולטרה-סאונד, והמתמר בקצה האנדוסקופ יפיק גלי קול המעובדים לתמונה באמצעות מחשב. רוב הנבדקים יכולים לחזור לביתם לאחר מספר שעות. לאחר זריקת הטשטוש חל איסור לנהוג במשך 24 שעות (יש לדאוג מראש למלווה).

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה גורמת לכאב, אך ארוכה יותר מצילום רנטגן רגיל ונמשכת בין 10 ל-30 דקות. הבדיקה מצריכה שכיבה ללא תזוזה. תתבקש להימנע מאכילה או משתייה מספר שעות לפני הבדיקה. לעיתים ״נתן לך חומר ניגודי (בזריקה או בבליעה) לפני ביצוע הבדיקה. חומר זה מאפשר ראייה ברורה יותר של אזורים מסוימים בגוף, והוא יכול לגרום לתחושת גל חום למשך מספר דקות. חשוב ליידע את הרופא המטפל אם קיימת אלרגיה ליוד או אסטמה (קצרת). לאחר ביצוע הבדיקה - תוכל לחזור לביתך. לעיתים בדיקה זו משמשת גם לביצוע ביופסיה. הליך זה מצריך אשפוז ללילה בבית החולים.

סריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית)

בדיקה זו עושה שימוש בשדה מגנטי כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. מדובר במכשיר בעל עוצמה גבוהה, ולכן הנבדק מתבקש לפני הבדיקה למלא ולחתום על שאלון בו ישנה התייחסות מיוחדת לשתלים מתכתיים, למשל מוניטור לב, קוצב לב, סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים ממתכת, ברגים או פלטות ממתכת.

מטופלים בעלי שתלים אלו אינם יכולים לבצע את הבדיקה בשל השדות המגנטיים החזקים. כמו כן, יש להסיר כל חלק מתכתי חיצוני, כולל תכשיטים, לפני הבדיקה. בחלק מהמקרים תינתן זריקה עם חומר ניגודי בכדי לסייע בהפקת תמונות ברורות יותר.


במהלך הבדיקה הנבדק שוכב ללא תזוזה בגליל גדול במשך כ-30 דקות. הבדיקה מרעישה, ולכן יינתנו לך אטמי אוזניים או אוזניות. אם הנך חושש משהייה בחללים סגורים, דווח על כך לצוות המטפל. במהלך הבדיקה אפשר לשמוע את הטכנאי ולשוחח עמו.

סריקת PET-CT

בדיקה מתקדמת המשלבת סריקת CT ובדיקת PET .PET היא בדיקת דימות מתחום הרפואה הגרעינית, המאפשרת לאתר אזורים שקיימת בהם פעילות מטבולית מואצת (מצב האופייני למשל לגידול סרטני), בעזרת חומר רדיואקטיבי במינון נמוך המוזרק לגוף. יתרונה של הבדיקה הוא בכך שהיא מאפשרת להדגים גם אזורים קטנים אשר אינם נצפים ב-CT או תהליכים בשלבי התהוות ראשוניים.

כשעה לפני הבדיקה תוזרק לך כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי במינון נמוך הנקרא FDG. ההזרקה נעשית לווריד, בדרך כלל בזרוע. גידולים נוטים לספוג כמות רבה יותר של סוכר, והחומר הרדיואקטיבי נראה על המסך. אחרי הזריקה תתבקש להמתין 45 דקות עד שעה, על מנת לאפשר לחומר להתפזר באופן אחיד בגוף ולהיספג ברקמות. ההמתנה נעשית בחדר מיוחד באווירה שקטה ורגועה, תוך מנוחה מוחלטת (אין אפשרות להכניס לחדר ההמתנה מלווים או טלפון סלולרי). לאחר מכן תילקח לחדר הסריקה ותתבקש לשכב על מיטה המוקפת טבעת סריקה.

בדיקה זו רגישה מאוד ויעילה באיתור רקמה גידולית במחלות ממאירות רבות, והיא מלמדת על מידת התפשטות המחלה ומכוונת את הצוות הרפואי בתכנון הטיפול. עם זאת, לא כל הגידולים קולטים את הסוכר הרדיואקטיבי, ולכן לעיתים בדיקה זו אינה מאפשרת אבחון מלא.


הדמיה אנדוסקופית של דרכי המרה והלבלב (ERCP)

בדיקה זו מבוצעת במטרה לנקז נוזלי מרה או לבצע ביופסיה. תתבקש להימנע מאכילה ושתייה במשך שש שעות לפני הבדיקה. כדי למנוע כאבים ואי-נעימות למטופל, תינתן לו זריקת הרגעה לאלחוש (הרדמה מקומית) של הגרון. לאחריה יוחדר צינור גמיש ובו מברשת זעירה, שתשמש להסרת דגימת תאים לבדיקה במעבדה או כדי לטפל בתסמיני צהבת ולשחרר חסימת דרכי מרה. במקרה של חסימה, הרופא יזריק יוד לצינור המרה, שיסייע לו לראות בבירור היכן ממוקמת החסימה. האזור יורחב באמצעות תומכן (stent) שיוחדר דרך האנדוסקופ, והוא ישמור את צינור המרה פתוח ויסייע בניקוז הנוזלים.

הדמיה בתהודה מגנטית של דרכי המרה והלבלב (MRCP)

סוג של בדיקת MRI אשר מבוצע על מנת לקבל תמונה מפורטת של הלבלב, כיס המרה והכבד. יהיה עליך לשכב ללא תנועה במשך 30 דקות בתוך סורק MRI.

ביופסיה

ביופסיה היא הליך בו נלקחת דגימה של רקמה או תאים מהגידול הסרטני כדי לבחון אותם תחת מיקרוסקופ. למטופל תינתן זריקת הרדמה מקומית, ולאחריה תוחדר מחט לאזור החשוד כסרטני. ניתן לקחת דגימת רקמה במהלך אולטרה-סאונד אנדוסקופי, בשילוב הדמיית אולטרה- סאונד או CT המסייעת לכוון את המחט לאזור המדויק.

לפרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני)

כאשר בדיקות אחרות לא סייעו באישוש האבחנה כי מדובר בגידול סרטני בלבלב, או אם מתוכנן ניתוח להסרת הגידול, תבוצע לפרוסקופיה. הליך זה, המבוצע בניתוח קטן בהרדמה מלאה, כולל אשפוז קצר בבית החולים, ויאפשר לרופא לקבוע אם הגידול ניתן להסרה באמצעות ניתוח. הרופא יבצע חתך קטן (כ-2 ס"מ) בעור ובשריר מעל הטבור, ויחדיר צינורית דקה בעלת סיבים אופטיים (לפרוסקופ) לבטן. לאחר מכן תילקח ביופסיה לבדיקה מיקרוסקופית. לעיתים יוחדר גז לבטן כדי שהרופא יוכל לראות בבירור את הלבלב. הגז אינו מזיק והשפעתו תפוג בהדרגה לאחר הבדיקה.

לפרוטומיה (Laparotomy)

אם לפרוסקופיה אינה מתאימה לך, ושאר הבדיקות אינן מסייעות לרופאים לקבל אבחנה סופית, ייתכן שהרופא המטפל יחליט לבצע הליך הנקרא לפרוטומיה, בהרדמה כללית. בהליך זה מבוצע חתך פתוח של הבטן המאפשר התבוננות בלבלב ולקיחת ביופסיה לבדיקה, או הסרת הגידול, ו/או חלקים אחרים, בהתאם לצורך.

בדיקות דם

גידול סרטני בלבלב מייצר חלבון הנקרא 19-9 CA או CEA אותו ניתן לאתר בבדיקת דם. חלבון זה מכונה "סמן גידול" (Tumor Marker) ומדידת ריכוזו בדם מסייעת באבחון גידול סרטני בלבלב ובמעקב אחר תגובת הגידול לטיפול.

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני משפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד ׳טלתמיכה׳® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.


סוגי סרטן הלבלב

גידול סרטני בלבלב מסווג בהתאם למיקומו בלבלב ולסוג התאים מהם הוא החל להתפתח. גידול יכול להופיע בכל חלק בלבלב, אך לרוב מיקומו הוא בראש הלבלב (כ-80% מהמקרים). ישנם מספר סוגים של גידולים בלבלב, הנפוץ ביותר (כ-95%) הוא אדנוקרצינומה דוקטלית המתפתחת בתאים המרפדים את צינורות הלבלב.

גידולים סרטניים נוספים, נפוצים פחות:

  • גידולי כיסתות (ציסטות) - של שקי נוזל המצויים בלבלב.
  • סרטן של תאי בלוטה אונית (Acinar) - מוכר גם בשם ACC, ומתפתח בתאים בלוטיים המפרישים את מיצי הלבלב.
  • גידולים נוירואנדוקריניים - המתפתחים בתאים האחראיים על הפרשות הורמונליות, בהן אינסולין והורמונים נוספים.
  • לימפומה - גידול סרטני של תאי הלימפה בלבלב.


הטיפולים בגידולי כיסתות וסרטן מסוג ACC דומים לטיפולים בסרטן מסוג אדנוקרצינומה, וחוברת זו עוסקת בהם. הבדיקות והטיפולים בגידולים נוירואנדוקריניים ולימפומה של הלבלב שונים לחלוטין.

למידע נוסף על כל סוגי הגידולים, ולקבלת החוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.




קביעת שלב המחלה

'שלב המחלה' (Stage) הינו מונח המתאר את היקף הגידול הסרטני ומידת התפשטותו. זיהוי הסוג הספציפי והשלב בו הגידול נמצא, מסייע לרופא בקבלת החלטה על הטיפול המתאים ביותר עבור החולה, ומהווה כלי חשוב בהערכת הסיכויים להצלחתו. בדרך כלל ניתן לזהות בסרטן הלבלב ארבעה שלבים:

שלב 1: זהו שלב מחלה מוקדם. הגידול הסרטני ממוקם בלבלב בלבד, אין עדות לגידול סרטני בבלוטות לימפה סמוכות או באזורים אחרים בגוף.

שלב 1A: הגידול קטן מ-2 ס"מ.

שלב 1B: הגידול גדול מ-2 ס"מ.

שלב 2: הגידול החל להתפשט מחוץ ללבלב לרקמות באיברים סמוכים, ו/או ישנם תאים סרטניים בבלוטות לימפה סמוכות ללבלב.

שלב 2A: הגידול התפשט לרקמות סמוכות אך לא חדר לכלי דם או לבלוטות לימפה.

שלב 2B: ייתכן שהגידול חדר לרקמות סמוכות או לבלוטות לימפה, אבל לא לכלי דם.

שלב 3: הגידול התפשט לכלי דם גדולים סמוכים ללבלב, אך לא התפשט לאזורים מרוחקים יותר בגוף, כגון הכבד או הריאות.

שלב 4: הגידול התפשט לאזורים מרוחקים בגוף, כגון הכבד או הריאות.


לרוב, מחלה המאובחנת בשלבים 1 ו-2 נחשבת מחלת סרטן בשלב מוקדם או "גידול סרטני בר-ניתוח". גידול סרטני המאובחן בשלב 3 נקרא "מחלת סרטן מקומית-מתקדמת" ובלתי אפשרי לנתח את החולה. גידול סרטני המאובחן בשלב 4 נקרא "מחלת סרטן גרורתית" או מחלת סרטן בשלב מתקדם.


שיטת דירוג TNM

שיטה נוספת לדירוג המחלה נקראת שיטת TNM. באמצעות שיטה זו ניתן לקבל מידע מפורט על היקף הגידול הסרטני:

T - מתייחס להיקף הגידול הסרטני (Tumor) ומידת התפשטותו לרקמות סמוכות, כגון כלי דם.

N - מתייחס למידת התפשטות הגידול הסרטני לבלוטות לימפה (Nodes).

M - מתייחס להתפשטות הגידול הסרטני לאזורים אחרים בגוף (סרטן שניוני או גרורתי - (Metastatic).




הטיפולים בסרטן הלבלב

סוג הטיפול שיינתן לחולה תלוי במספר גורמים: מצב בריאותו הכללית, גילו, מיקום הגידול הסרטני, היקפו ומידת התפשטותו לאזורים אחרים בגוף. הרופא המטפל יציג בפני החולה את סוגי הטיפולים האפשריים בהתאם למצבו (פירוט הטיפולים בהמשך).

ניתן להפנות שאלות ל'פורום סרטן מערכת העיכול', אשר מנוהל על ידי
רופאים מומחים באתר האגודה למלחמה בסרטן.


תכנון הטיפול

צוות רב-תחומי המורכב מאנשי מקצוע בתחום הרפואי ידון במשותף על הטיפול המתאים לך ביותר בהתאם לתוצאות הבדיקות. הצוות יכול לכלול את המומחים הבאים: כירורג, אונקולוג קליני המתמחה במערכת העיכול, מומחה בקרינה, גסטרואנטרולוג, אנדוקרינולוג, פתולוג ורופא מומחה בטיפול תומך. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון אחיות אונקולוגיות, תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.

פירוט הטיפול על פי שלבי המחלה

שלב מוקדם (הגידול הסרטני בר-ניתוח)

הטיפול היעיל ביותר נגד גידול סרטני בשלב מוקדם הוא ניתוח להסרת הלבלב או חלק ממנו. זהו ניתוח מורכב, המתאים למטופלים במצב גופני טוב, ללא מחלות רקע קשות. את הניתוח ניתן לבצע כאשר הגידול אינו מתפתח במהירות ולא התפשט לאזורים אחרים בגוף. ייתכן שיינתן טיפול כימי (כימותרפיה) טרום-ניתוחי על מנת להקטין את הגידול, או כדי להפחית את הסיכון להתפשטותו.

לאחר הניתוח יינתן טיפול כימי במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה (הישנות מחלה). במקרים מסוימים יינתן הטיפול במשולב עם טיפול קרינתי.

מחלה מקומית-מתקדמת (הגידול הסרטני אינו בר-ניתוח)

במצב זה יינתן טיפול כימי כדי להשתלט על התקדמות המחלה ולהקל את תסמיניה. לעיתים ניתן טיפול כימי בלבד או טיפול בקרינה משולב בכימותרפיה, הנקרא "כימו-רדיותרפיה". אם הגידול חוסם את צינור המרה או את המעי, ניתן לבצע ניתוח מעקף או להכניס תומכן (סטנט) שיסייע בפתיחת החסימה. ישנם מקרים שהרופאים ינסו בכל זאת לנתח גידולים בשלב זה. טיפול כימי או כימו-קרינתי יכול להקטין את הגידול ולאפשר ניתוח.

גידול סרטני גרורתי, מפושט או מחלה בשלב מתקדם

במצב זה המטרה העיקרית היא להקל את התסמינים ולאפשר לחולה איכות חיים טובה ככל הניתן, ולהאריך את חייו ככל הניתן. טיפול זה נקרא "טיפול תומך" או "פליאטיבי". במסגרת זו ייתכן מתן טיפול כימי כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני, החדרת תומכן (סטנט) כדי להפחית תסמיני צהבת, טיפולים בקרינה, משככי כאבים, חסימה עצבית כדי להקל על כאבים ועוד.

יתרונות וחסרונות הטיפולים השונים

חולים רבים חוששים לקבל את הטיפולים בעיקר בשל תופעות הלוואי העלולות להתלוות אליהם. חלקם מבררים מה יקרה אם יימנעו מקבלת הטיפולים השונים. חשוב לדעת, כי ניתן להתמודד עם תופעות הלוואי באמצעים שונים, כולל טיפול תרופתי. כאמור, הטיפולים מותאמים לכל חולה בהתאם למצבו הייחודי. במקרים בהם הטיפול המוצע לחולה צפוי לרפא אותו ממחלתו - ההחלטה על קבלתו קלה יחסית. במקרים בהם טיפול מלא אינו אפשרי, ולחולה מוצע טיפול שמטרתו להפחית את התסמינים או לשלוט בהתקדמות המחלה - ההחלטה על קבלתו מורכבת וקשה יותר. גם אם תחליט שלא לקבל טיפול - תוכל לקבל טיפול תומך שיסייע לך בשמירה על איכות החיים ככל הניתן.

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא ״נתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.



ניתוח

ניתוח להסרת גידול סרטני מהלבלב הינו ניתוח מורכב אשר מתאים למטופלים בשלבים הראשונים של המחלה (ראה למעלה, בפירוט הטיפולים בהתאם לשלבי המחלה). ניתן לבצע ניתוח גם במקרים בהם הגידול חוסם את דרכי המרה או המעי הגס.

טרם ביצוע הניתוח יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולהבין את היתרונות וההשלכות של התהליך שאתה עומד לעבור. אם אתה מעשן, מומלץ כי תנסה להפסיק או לפחות להפחית את מספר הסיגריות שאתה מעשן לפני הניתוח, על מנת להפחית את הסיכון לזיהומים וסיבוכים לאחר ניתוח.


סוגי הניתוחים

ניתוח ע"ש וויפל (Pancreatoduodenectomy, Whipple's operation)

בניתוח זה מתבצעת כריתת ראש הלבלב, כיס המרה, התריסריון וחלק קטן מהקיבה, ומתבצע שחזור של רציפות מערכת העיכול על ידי חיבור המעי הדק לקיבה ולצינורות המרה והלבלב.



ניתוח כריתת הלבלב (Total Pancreatectomy)

בניתוח זה מתבצעת כריתת הלבלב כולו.

ניתוח לכריתת חלקו המרוחק של הלבלב - גוף וזנב (Distal Pancreatecomy)

בדרך כלל בשילוב עם כריתת הטחול. במקרים בהם לא ניתן להסיר את הגידול הסרטני בשלמותו, המנתח יבצע מעקף של הגוש הסרטני כדי לסייע בהפחתת תסמיני המחלה (כגון צהבת) הנגרמים כתוצאה ממנו. במידה ועברת כריתת טחול תזדקק לחיסונים לאחר הניתוח. 


ניתוח לפרוסקופי (Laparoscopic surgery)

במקרים מסוימים, בייחוד במקרה של ניתוח לכריתת חלקו המרוחק של הלבלב, ייתכן שיוצע לך ניתוח לפרוסקופי. בניתוח מסוג זה מבצעים כמה חתכים קטנים במקום חתך אחד גדול באזור הבטן. המנתח משתמש במכשיר מיוחד הקרוי 'לפרוסקופ' לביצוע הניתוח. היתרון של ניתוח מסוג זה הוא זמן ההחלמה המהיר יחסית בהשוואה לניתוח בחתך גדול.

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תישאר בבית החולים להשגחה. בזמן זה יומלץ לך לקום ולהתהלך מוקדם ככל האפשר. גם אם אתה נאלץ להישאר במיטתך, חשוב להניע את הרגליים ולבצע תרגילי נשימה סדירים בהדרכת פיזיותרפיסט או אחות.


עירויים ונקזים

לאחר הניתוח ייתכן שיחוברו לגופך למשך זמן קצר העירויים הללו:

  • צינור עירוי נוזלים לווריד ביד או בצוואר (עירוי תוך-ורידי) דרכו תקבל נוזלים עד שתוכל לאכול ולשתות בעצמך. עירוי זה גם משמש לעיתים גם למתן תרופות לשיכוך כאבים.
  • צינורית דקה ועדינה המחוברת באזור הגב (אפידורל) המשמשת למתן תרופות לאלחוש (הרדמה עצבית) ולהקלת כאבים.
  • צינור הזנה לקיבה המחובר בחתך קטן בדופן הבטן ומשמש להעברת מזון לגופך עד שתוכל לאכול כרגיל.
  • צינורית דקה (זונדה) המוחדרת לקיבה ולמעי דרך האף ומאפשרת להפריש נוזלים מהקיבה החוצה ולמנוע בחילות או להכניס לגופך מזון. צינורית זו תוסר מגופך מספר ימים לאחר הניתוח.
  • צינורית קטנה (קתטר) המנקזת את השתן לשקית חיצונית. צינורית זו לרוב מוסרת מהגוף
    לאחר מספר ימים.
  • צינוריות ניקוז - ישנם מקרים בהם מחוברות צינוריות ניקוז ישירות לפצע הניתוחי, כדי לנקז נוזלים, דם, מיצי מרה או נוזלים מהלבלב. לאחר שכמות הנוזלים בגוף פוחתת - יוסרו צינוריות הניקוז.


התמודדות עם כאב
לאחר הניתוח יינתנו לך משככי כאבים במשך מספר ימים. ישנן תרופות רבות לשיכוך כאבים, הניתנות בהתאם לדרגות הכאב שחש החולה. משככי כאבים ניתנים באמצעים שונים, כגון גלולות, סירופ, מדבקות לעור או זריקות. בימים הראשונים לאחר הניתוח משככי כאבים ניתנים לחולה ישירות לחלל סביב עמוד השדרה באמצעות הרדמה אפידורלית, המאלחשת את העצבים הנמצאים באזור הניתוח. פעולה זו נעשית עוד לפני הניתוח: מחדירים צינורית דקה לגב, קרוב לעמוד השדרה. לקצה הצינורית מחובר מזרק עם משאבה אלקטרונית. המשאבה, המזרימה טיפול תרופתי, נמצאת בשליטתו של החולה (Patient Controlled Epidural Analgesia - PCEA). כך לחולה יש שליטה על מינון משככי הכאבים שהוא מקבל, בהתאם לרצונו.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כאב והטיפול בו'. לקבלתה ללא תשלום פנו בשיחת חינם, ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או עיינו בה באתר האגודה.


טיפול חלופי באינסולין ואנזימים

אם בניתוח הוסר חלק מהלבלב, ייתכן כי השארית שנותרה בגוף אינה מסוגלת לייצר אינסולין, החומר המאזן את רמת הסוכר בדם. מיד לאחר הניתוח יינתן לך עירוי אינסולין לווריד. האינסולין יינתן בדרך זו עד ששארית הלבלב שנותרה תתאושש ותשוב לייצר אותו באופן טבעי. מטופלים שאצלם הוסר הלבלב במלואו זקוקים לטיפול קבוע ויומיומי של זריקות אינסולין שיסייעו בשמירה על איזון רמת הסוכר בדם, כתחליף לאינסולין שהיה מיוצר באופן טבעי לפני הניתוח. ייתכן שתזדקק גם לכדורים המכילים אנזימי עיכול, שהיו מיוצרים באופן טבעי על ידי הלבלב. אנזימי העיכול מסייעים בתהליך העיכול ובפירוק השומנים והחלבונים. מחסור באנזימים אלו גורם לבעיות עיכול (כגון שלשולים או שינויים בצבע ובריח הצואה) ומקשה על שמירת המשקל, היות ומרכיבי המזון החיוניים אינם מתעכלים היטב.

ניתוח לטיפול בחסימת מעי (גסטרו-ג'גיונוסטומיה)

במקרים בהם הגידול חוסם את חלקו הראשון של המעי הדק, לא מתאפשר מעבר של מזון ונוזלים מהקיבה אל המעי. במצב זה מזון ונוזלים מצטברים בקיבה וגורמים לבחילות ולהקאות, ולכן נדרש ניתוח מעקף הפותח את החסימה ומאפשר מעבר תקין מהקיבה למעי.

ניתוח לפתיחת חסימת דרכי המרה

במקרים בהם הגידול הסרטני חוסם את צינור המרה וגורם לצהבת, יבוצע ניתוח מעקף צינור מרה כדי לשחרר את החסימה ולאפשר זרימת מיצי המרה למעי הדק. ניתוח כזה כרוך בחיבור כיס המרה, או צינור המרה, למעי הדק. מעקף החלק החסום בצינור המרה יאפשר זרימת מיצי המרה בחופשיות מהכבד למעי.




טיפול כימי (כימותרפיה)

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות המשמידות את התאים הסרטניים. כימותרפיה היא אחת מדרכי הטיפול השכיחות ביותר הניתנות לחולי סרטן הלבלב.

טיפול כימי ניתן במקרים הבאים:

  • לאחר ניתוח, במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. נקרא "כימותרפיה אדג׳ובנטית" (טיפול משלים).
  • כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני לפני ניתוח. נקרא "כימותרפיה ניאו-אדג'ובנטית" (טיפול מקדים).
  • להקלת תסמיני המחלה.


טיפול כימי ניתן על ידי כדורים לבליעה, זריקה לווריד או בעירוי. מרבית התרופות נספגות במחזור הדם ומתפשטות בגוף. הטיפול הכימי משמיד את התאים הסרטניים בכל מקום בגוף, וניתן בדרך כלל במספר מחזורי טיפול. מספר מחזורי הטיפול תלוי בתרופה שבה נעשה שימוש ובהשפעתה על החולה. הרופא המטפל יעקוב אחר יעילות הטיפול, ובהתאם לתוצאות הבדיקות יקבע את מספר הטיפולים.

הטיפולים ניתנים בדרך כלל בבית החולים במסגרת אשפוז או בביקור יומי באשפוז יום. לעיתים מציעים הרופאים לחולי סרטן הלבלב להשתתף באחד המחקרים הקליניים המתנהלים כיום, במטרה לשפר את תוצאות הטיפול (מידע נוסף בפרק 'ניסויים ומחקרים קליניים').

החוברת של האגודה למלחמה בסרטן בנושא 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' מכילה מידע מפורט על אודות הטיפול הכימי ותופעות הלוואי שלו. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל׳: 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.


כימותרפיה לאחר הניתוח

לאחר ניתוח להסרת גידול סרטני מהלבלב, לרוב יינתנו טיפולים כימיים במשך כשישה חודשים. התרופה השכיחה ביותר בה נעשה שימוש היא גמציטאבין - Gemcitabine (גמזר® - ®Gemzar)*  הניתנת אחת לשבוע מדי שלושה שבועות באמצעות עירוי לווריד במשך כ-30 דקות. תרופה נוספת בה נעשה שימוש לאחר הניתוח היא פלאורואורציל (Fluorouracil - (5FU (פלואורואורציל® - ®Fluorouracil)* אשר ניתנת בכדורים או בעירוי. בפרוטוקול המשלים הטיפול יינתן בדרך כלל בכדורים הנקראים קפציטאבין - Capecitabine (קסלודה® - ®Xeloda)*.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, באלות שמות מסחריים אחרים.


כימותרפיה לחולים בשלב מתקדם

בשלב זה הטיפול הכימי ניתן כתרופה בודדת או כמשלב של שתיים עד שלוש תרופות. ההחלטה על הרכב התרופות תידון בינך ובין הרופא המטפל. האפשרויות המקובלות הן:

  • גמציטאבין - התרופה יכולה להינתן גם בשילוב עם תרופה כימית אחרת, כגון קפציטאבין או נאב-פקליטקסל - Nab-paclitaxel (אברקסאן®- ®Abraxane)*.
  • פולפירינוקס (FOLFIRINOX) - לעיתים ״נתן משלב תרופות זה, המורכב מחומצה פולינית - Folinic acid - (לאוקובורין® - ®Leucovorin)*, ושלוש תרופות כימיות: פלואורואורציל; אירינוטקאן - Irinotecan (אירינוטקאן® - ®Irinotecan)*; אוקסליפלטין - Oxaliplatin (אלוקסטין®- ®Eloxatin)*. מחקרים הראו לאחרונה כי משלב זה אכן מסייע בשליטה על התקדמות המחלה, אך מלווה בתופעות לוואי חמורות יותר, ולכן אינו מתאים לכל החולים. פולפירינוקס ניתן במחזור טיפול הנמשך שבועיים. משלב נוסף שנמצא יעיל עבור חולי סרטן לבלב בשלב מתקדם הוא משלב התרופות גמציטאבין ונאב-פקליטקסל.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


בהתאם למצבו התפקודי של החולה, היקף המחלה, תפקודי הכבד ומטרות הטיפול, יחליט האונקולוג על הפרוטוקול (הקו הטיפולי) המתאים ביותר לחולה. ישנם משלבי תרופות נוספים שבהם ניתן לטפל במחלה, לעיתים במסגרת מחקרים קליניים (מידע מפורט יותר על מחקרים קליניים מופיע בהמשך החוברת).

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.


תופעות לוואי אפשריות

טיפולים כימיים עלולים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך באמצעותם ניתן להקל את תסמיני המחלה ולשפר את הרגשתו של החולה. רוב תופעות הלוואי ניתנות לשליטה והתמודדות, וחשוב לזכור כי הן חולפות עם סיום הטיפולים. מומלץ לדווח לרופא או לאחות אם אתה סובל מתופעה כלשהי כדי שיוכלו לסייע לך. להלן תופעות הלוואי העיקריות:

עמידות נמוכה יותר לזיהומים

כימותרפיה יכולה להפחית את כמות תאי הדם הלבנים בדם ובכך לחשוף את החולה לזיהומים, ולכן חשוב להימנע משהייה במקומות הומי-אדם ולצד אנשים חולים במחלות דלקתיות או זיהומיות, כגון שפעת או הצטננות. אם אינך חש בטוב, גם כאשר חום הגוף תקין, או אם חום הגוף עולה מעל 38 מעלות - עליך לפנות בדחיפות לרופא המטפל.

בזמן קבלת הטיפול הכימי תיבדק בקביעות רמת התאים הלבנים בדמך, ויינתן לך טיפול תרופתי נגד זיהומים כלשהם, אם יופיעו. במידת הצורך תינתן לאחר הטיפול זריקה שתפקידה לשמור על ספירת דם לבנה גבוהה.


פצעים בפה

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לפצעים ולכיבים קטנים בפה. חשוב להקפיד לבצע שטיפות פה סדירות (האחיות ידריכו אותך בבית החולים בנושא זה). מומלץ גם להשתמש במברשת שיניים בעלת סיבים רכים, המקלה את רגישות החניכיים ומונעת כאבים. רצוי להימנע ממזונות יבשים, מלוחים או חריפים מאוד. במקרה של אובדן תיאבון, ניתן להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או להתבסס על תזונה רכה ועשירה בקלוריות.


שלשול

חלק מהתרופות עלולות להשפיע על מערכת העיכול ולגרום לשלשול במשך מספר ימים. קיים טיפול תרופתי להתמודדות עם התופעה, ורצוי לשמור על תזונה דלת סיבים, הכוללת הימנעות מצריכת לחם מלא, פסטה, פירות טריים, דגני בוקר וירקות.

חוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן, מכילה עצות מועילות להתמודדות עם בעיות אכילה שונות. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה לאתר האגודה.

כמו כן, ניתן להתייעץ ב'פורום תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן' אשר מנוהל על ידי תזונאית קלינית מומחית, באתר האגודה למלחמה בסרטן.


בחילות והקאות

חלק מהתרופות עלולות לגרום לבחילות והקאות, שאיתן ניתן להתמודד באמצעות טיפול תרופתי מתאים. דווח לרופא או לאחות אם אינך מרגיש טוב כדי שיוכלו לסייע לך.

החוברת 'בחילות והקאות' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע ועצות להתמודדות עם תופעות אלו. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.


תופעות עוריות

התרופות עלולות להשפיע על מצב העור והציפורניים, לגרום ליובש, להתקלפות ולרגישות יתר של העור בזמן חשיפה לשמש. חשוב להתכסות בבגדים מגנים וקלים, ולהשתמש במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה. תופעות אלו צפויות להיעלם מספר שבועות לאחר סיום הטיפול.

עייפות

תחושת עייפות היא תופעת לוואי שכיחה של כימותרפיה, במיוחד לקראת סיום הטיפול ובמשך מספר שבועות לאחר סיומו. חשוב להאט את הקצב ולנוח ככל שיידרש. נסה לאזן את המנוחה באמצעות פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות - הוכח כי פעילות גופנית מתונה תורמת לשיפור ההרגשה ולהעלאת רמת האנרגיה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן'. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.


תחושת הירדמות (נימול) ועקצוצים בכפות הידיים והרגליים

בחלק מהחולים, כפות הידיים והרגליים עלולות להפוך אדומות, רגישות ויבשות. חלק מהתרופות גם עלולות לגרום לתחושת הירדמות (נימול) ועקצוץ. ייתכן שתתקשה לרכוס כפתורים או לבצע משימות מוטוריות עדינות דומות. תופעות אלו צפויות לחלוף בהדרגה עם סיום הטיפול.



טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני רנטגן בעלות עוצמה גבוהה המשמידות תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לתאים הבריאים סביבם. במהלך הטיפול, הנמשך מספר דקות, נשאר החולה לבד בחדר הקרינה. רנטגנאי הריפוי נמצא בחדר הסמוך ומתבונן בצג, וניתן לשוחח עמו דרך האינטרקום. הטיפול בקרינה אינו כרוך בכאב, אך יש לשכב ללא תזוזה במשך מספר דקות. הטיפול אינו מצריך בידוד, ולאחריו החולה יכול לשהות בחברת מבוגרים וילדים ללא חשש.

ניתוח או כימותרפיה הם טיפולים שכיחים יותר בסרטן לבלב לעומת טיפול בקרינה. לעיתים הטיפול ניתן במצבים בהם הסרטן התפשט ואינו ניתן להסרה באמצעות ניתוח. במקרה כזה, ייתכן שיינתן לך טיפול כימי וקרינתי על מנת להקטין את הגידול, ולשמור אותו בשליטה עד כמה שניתן. לעיתים הטיפול הקרינתי ניתן למקומות ממוקדים כדי להקל על כאבים מקומיים הנגרמים מהגידול הראשוני או מהגרורות.


טיפולים בקרינה ניתנים ביחידת הקרינה במרכז הרפואי בו מטופל החולה. מתן הטיפול משתנה בהתאם לצרכיו הייחודיים של כל מטופל. לעיתים נדרש רק טיפול אחד, אולם ברוב המקרים הטיפול ניתן פעם ביום בכל יום בשבוע, למעט מנוחה של יומיים בסוף השבוע. כל טיפול נמשך 15-10 דקות. במשך מספר שבועות. לפני הטיפול יקבל החולה הסבר על תופעות הלוואי האפשריות.

חשוב לציין, כי שיטת טיפול זו אינה שכיחה בקרב חולי סרטן הלבלב.


תכנון הטיפול

טיפול באמצעות קרינה הינו טיפול מורכב, שיש לתכננו היטב כדי להבטיח את יעילותו המרבית. הטיפול מתוכנן על ידי האונקולוג המטפל בך. לפני קבלת טיפול בקרינה תתבצע סריקת CT במהלכה יצולם האזור שאליו תכוון הקרינה. הרנטגנאי יסמן על גבי העור את אזור הטיפול בטוש סימון מיוחד או בדיו (קעקוע זעיר שאינו נמחק), כדי לוודא שהטיפול תמיד יינתן למיקום המדויק.

תופעות לוואי אפשריות

הטיפול הקרינתי עלול לגרום לתופעות לוואי, כגון בחילות, הקאות, שלשולים ועייפות. תופעות אלו משתנות בחומרתן מחולה לחולה, בהתאם להיקף הטיפול שניתן. לפני הטיפול יינתן לך הסבר על תופעות הלוואי האפשריות, ובמידת הצורך טיפול תרופתי מתאים שיקל עליך.

לקבלת חוברת העוסקת בטיפול בקרינה ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.




טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*

פמברוליזומאב היא תרופה אימונותרפית, הרותמת את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול הסרטני. התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון 1-PD המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם. טיפול זה מתאים רק למטופלים בהם הגידול הוא מסוג MMR-D או MSI-H.

התרופה ניתנת מדי שלושה שבועות, בעירוי תוך-ורידי או באמצעות צנתר מרכזי במשך 30 דקות. תופעות לוואי אפשריות כוללות בין היתר תשישות ועייפות, בחילות והקאות, חבורות ודימומים, שלשולים, כאבי ראש וכאבי מפרקים.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

לאגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על אודות תרופות אימונותרפיות. לקבלת המידע ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.




טיפול תומך (להקלת התסמינים)

במקרה שלא ניתן לנתח או לטפל בגידול הסרטני, יוצע לך טיפול פליאטיבי (תומך/מקל) המסייע ככל הניתן בשמירה על איכות החיים. כימותרפיה, טיפול בקרינה וניתוח עשויים כולם להקל את תסמיני המחלה. כמו כן, ניתן להקל במקרים אחרים:

חסימת המעבר למעי הדק או לכיס המרה

תומכן (סטנט) - אם הגידול חוסם את המעבר למעי הדק או לכיס מרה, לעיתים ניתן להחדיר תומכן באמצעות הליך ניתוחי זעיר פולשני, על מנת לפתוח את החסימה (ראה פירוט בפרק 'דרכי האבחון').

ניקוז תוך-כבדי מלעורי (PTC) - אם לא ניתן להעביר תומכן לצינור המרה, קיימת אפשרות לבצע הליך ניקוז. לשם כך יהיה צורך לבצע צילום של דרכי המרה ולהימנע מאכילה ושתייה. לפני הצילום תינתן לך זריקה מטשטשת לאלחוש מקומי. ההליך יתבצע במחלקת הרנטגן בנוכחות רדיולוג. הרופא יחדיר מחט גמישה, דקה וארוכה לכבד, בהנחיית רנטגן, ודרכה יוזרק חומר ניגודי. לעיתים המטופלים חשים גל חום כאשר חומר זה מוחדר לגופם. החומר הניגודי יראה בבירור את האזור החסום. בתוך המחט יוחדר חוט מתכת עדין ותומכן שיפתח את החסימה ויאפשר לנוזלים לצאת. לפני הטיפול ולאחריו יינתן לך טיפול תרופתי למניעת זיהומים. ברוב המקרים נשארים המטופלים בבית החולים מספר ימים להשגחה.

התמודדות עם כאבים

לרוב ניתן להתמודד עם כאבים הנגרמים מגידול סרטני בלבלב. חשוב לדווח לרופא המטפל בך אם אתה סובל מכאבים, כדי שיוכל לסייע לך ולהקל עליך. כיום ישנם טיפולים יעילים רבים המסייעים בהקלת כאבים, כמו גם הטיפולים שצוינו בחוברת, כגון טיפול כימי וטיפול בקרינה. כדי להקל עליך ככל הניתן, חשוב כי תעביר לצוות המטפל בך את מלוא המידע על הכאבים שאתה חש, עוצמתם, תדירותם, מה מקל עליהם, וכיצד הם משפיעים על תפקודך היומיומי.

לקבלת החוברת 'הכאב והטיפול בו' של האגודה למלחמה בסרטן, המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם כאב, ללא תשלום, יש לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בשיחת חינם בטל. 1-800-599-995. ניתן לעיין בחוברת באתר האגודה באינטרנט.

חסימה עצבית (באזור "מקלעת השמש")

חולי סרטן הלבלב עלולים לסבול כאב כרוני בבטן ובגב כתוצאה מלחץ הגידול על אזור "מקלעת השמש" (רשת עצבים בצדה האחורי של הבטן). בכאבים אלו ניתן לטפל על ידי חסימה עצבית של האזור. חסימה עצבית תמנע את הגעת אותות הכאב למוח, וכך החולה לא יחוש כאב. ישנן שתי דרכים לביצוע חסימה עצבית:

  • הזרקת חומר הרדמה (כגון אלכוהול) ישירות לעצב - ההליך ייעשה בהרדמה מקומית. חסימה זו תתבצע בהכוונת CT המסייעת לרופא להחדיר במדויק את החומר לעצב דרך הגב.
  • חיתוך עצבי - מבוצע בהרדמה כללית, ומתבצע לרוב אם המטופל עובר ניתוח נוסף במקביל, כגון ניתוח מעקף מרתי.


לאחר הליכים אלו ייתכן שיופיעו חולשה וסחרחורות, במיוחד בשינו״ מצבים של הגוף (משכיבה לישיבה ולהיפך).

אובדן תיאבון וירידה במשקל

גידול סרטני בלבלב עלול להשפיע על התיאבון ולפגוע בתהליך העיכול. אם הלבלב אינו מתפקד כראוי, ייתכן שלא תוכל לעכל כראוי את המזון. במצב זה יינתנו לך אנזימי עיכול שיסייעו לגופך להמשיך ולעכל את רכיבי המזון החיוניים. כדי להמשיך ולשמור על משקל גוף תקין, ניתן להוסיף אבקות מועשרות בחלבונים וקלוריות או להחליף ארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות. אם אינך מרגיש צורך או רצון לאכול, ישנו טיפול תרופתי (סטרואידים) המסייע בהגברת התיאבון. 

מומלץ להיעזר בנושאים אלו בתזונאית של בית החולים או קופת החולים. ניתן להיעזר גם בפורום בנושא תזונה לחולי סרטן באתר האגודה באינטרנט.
 לקבלת החוברת 'טיפול תזונתי תומך בחולה סרטן', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳ ® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995, או לאתר האגודה באינטרנט.

תשישות ועייפות

חולים רבים חשים עייפות רבה וחוסר יכולת לתפקד כבעבר, כתוצאה מהמחלה, הטיפולים השונים ותופעות הלוואי הנלוות להם. הקשב לגופך והתאם את סדר יומך ליכולותיך. תוכל להכין יומן פעילות ולרשום בו את משימותיך, ולבצען בקצב שלך כאשר אתה חש טוב יותר. מחקרים הראו כי ביצוע פעילות גופנית מותאמת למצבך וליכולותיך יכול לסייע בשיפור ההרגשה הכללית ובתפקוד היומיומי.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את תוכנית 'צעדים לאיכות חיים'® בפריסה ארצית במרכזים רפואיים ובקהילה. הפרויקט מעודד חולי סרטן לאמץ פעילות גופנית מתוכננת ומובנית בשגרת החיים, בליווי ובייעוץ מקצועי של פיזיותרפיסטים במימון האגודה למלחמה בסרטן. למידע נוסף ניתן לפנות לרכזת הפרויקט בטל. 03-5721618.
כמו כן, ניתן לקבל את חוברת 'תשישות ועייפות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן' המכילה מידע נוסף ועצות בנושא זה, בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.


קרישי דם

גידולים סרטניים מפריעים למאזן הכימי בגוף ולקרישיות הדם, ועלולים לגרום להופעת קרישי דם באיברים שונים בגוף. טיפולים כימיים וניתוחים עלולים אף הם להעלות את הסיכון להופעת קרישי דם. ברוב המקרים קרישי דם מופיעים בוורידי רגליים עמוקים (מצב הנקרא DVT או טרומבוזיס). הסימן הראשון הוא נפיחות ברגל, לעיתים מלווה בכאב, רגישות, נימול (הירדמות) או עקצוץ בכפות הרגליים. לעיתים הרגל מרגישה חמה למגע או משנה את צבעה (לסגול או אדום). לעיתים נדירות יותר מופיע קריש דם בריאות. במצב זה עלול להופיע כאב בחזה או בגב המחמיר בעת נשימה עמוקה, קוצר נשימה או שיעול ופליטת כיח דמי.

קריש דם הינו מצב חמור ומסכן חיים, ולכן אם אתה חושש שהתסמינים מעידים על קריש דם - דווח מיד לרופא המטפל. הטיפול שניתן במצב זה הינו טיפול תרופתי מתאים (מדלל דם). הקפד על שתיית נוזלים מרובה, צא להליכות קצרות בהתאם ליכולותיך, ושמור על זרימת דם סדירה באמצעות נשימות עמוקות ותרגול שרירי הרגליים.




רפואה משלימה

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן. 
באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה' ולהתייעץ עם מומחה בתחום.




מעקב

בתום הטיפולים תתבקש לשוב לבית החולים כדי לבצע מעקב אחר מצבך הרפואי. תקופה זו מהווה הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות או תופעות ותסמינים שחשת בהם במהלך פרק הזמן ששהית בביתך.



מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן הלבלב נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.


בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, כדי לבחון אם הוא טוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.


רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.


על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף נדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי, שפירושו שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף.


גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.



התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ״חודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך



מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם



מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול, סגנית מנהל המערך האונקולוגי למחקר, מנהלת יחידת מחקרים קליניים, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי; חברת ועדת העדכון בנושא מערכת העיכול של האגודה למלחמה בסרטן

על הערותיה והארותיה
יולי 2018
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.