לתרומה

מחלות סרטן
מערכת המין הנשית

סרטן (רירית) הרחם

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מבוא

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן רירית הרחם?

Big-Bullet-SQR.gif מה גורם לסרטן רירית הרחם?

Big-Bullet-SQR.gif תסמינים של סרטן רירית הרחם

Big-Bullet-SQR.gif כיצד מתבצע האבחון?

Big-Bullet-SQR.gif בדיקות נוספות

Big-Bullet-SQR.gif השלב (Stage) והדירוג (Grade) של סרטן רירית הרחם

Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בסרטן רירית הרחם

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים משמרי פריון

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח

Big-Bullet-SQR.gif פעולות ניתוחיות נוספות

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בסרטן רירית רחם מתקדם

Big-Bullet-SQR.gif לאחר הניתוח

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

Big-Bullet-SQR.gif טיפול כימי (כימותרפיה)

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים הורמונליים

Big-Bullet-SQR.gif מעקב   

Big-Bullet-SQR.gif מיניות ופוריות

Big-Bullet-SQR.gif שינויים באורח החיים

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולות, למחלימות ולבני משפחותיהן

 

 


 

 

סרטן רירית הרחם 

 

bul3 לחצו כאן לפתיחת קובץ PDF

של החוברת בנושא:

 

סרטן רירית הרחם 

 

מבוא

חוברת מידע זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן הרחם. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותייך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שהמלצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל, המכיר את הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך.

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים אמנם להיראות ולתפקד אחרת, אך רובם מתחדשים באותו אופן, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת בצורה מסודרת ומבוקרת. אם התהליך משתבש מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא שליטה, בנוסף לכך, אין תמותה מבוקרת של תאים פגומים או זקנים. במצב כזה נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

תאי סרטן

בגידול שפיר גוש התאים אינו מתפשט לאיברים אחרים בגוף. עם זאת, אם הם ממשיכים להתרבות באזור המקורי, הגוש עלול לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

 

גידול ממאיר (סרטני) מורכב מתאים בעלי יכולת חדירה ונדידה. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ונודדים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני, גידול שניוני או גרורה.

 

חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם אחד או סוג יחיד של טיפול. קיימים מאות סוגי סרטן ולכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

 

מבנה הרחם

הרחם הוא איבר שרירי דמוי אגס הנמצא בקצה העליון של הנרתיק, ובו מתפתח העובר בתקופת ההיריון. חלל הרחם מוקף בשכבת תאים המכונה רירית הרחם, המשתנה בזמן המחזור החודשי. בגיל המעבר (מנופאוזה) הרירית דקה ואינה פעילה. הרחם נתמך על ידי שרירי רצפת האגן. חלקו התחתון של הרחם נקרא צוואר הרחם, והוא מתחבר לחלק העליון של הנרתיק (הוואגינה). סרטן שמתחיל בצוואר הרחם מתפתח בצורה שונה ומטופל באמצעים אחרים מסרטן רירית הרחם.

 

מערכת הלימפה

מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון - מנגנון ההגנה הטבעי של הגוף הנלחם בדלקות ובמחלות. למערכת הלימפה שני תפקידים עיקריים: היא מסייעת בהגנה על הגוף מפני דלקות ומנקזת נוזלים מהרקמות. מערכת הלימפה מורכבת מאיברים כמו מח העצמות, בלוטת התימוס, הטחול ובלוטות הלימפה. בלוטות הלימפה לאורך הגוף מקושרות ברשת של צינורות לימפה זעירים. סרטן הרחם עלול להתפשט לבלוטות הלימפה באגן.

רחם

חזרה למעלה >>


מהו סרטן רירית הרחם?

רוב סוגי סרטן רירית הרחם מתחילים בדופן הפנימית של הרחם (האנדומטריום). סוגי סרטן אלו מאובחנים בדרך כלל בשלב מוקדם ומטופלים בהצלחה. סרטן רירית הרחם אינו מידבק. כ-95% מסוגי סרטן רירית הרחם מתפתחים מרקמת דופן הרחם ונקראים קרצינומה או אדנוקרצינומה של הרחם. גידולים אלו מאובחנים לרוב בשלב מוקדם ובדרך כלל ניתנים לריפוי מלא.

 

סוגים נדירים יותר הם קרצינומה פפילארית של הרחם, קרצינו-סרקומה של הרחם וקרצינומה של תאים בהירים (גידול נדיר ביותר). בניגוד לאדנוקרצינומה, סוגים אלו של גידולים אינם ידועים כקשורים לאסטרוגן, והם נוטים לגדול במהירות רבה יותר.

חזרה למעלה >>


מה גורם לסרטן רירית הרחם? 

הגורם הוודאי לסרטן הרחם אינו ידוע עדיין, אבל ידועים כמה גורמים העלולים להעלות את הסיכון לפתח את המחלה:

 

גיל

כמו במרבית מחלות הסרטן, הסיכון לחלות בסרטן הרחם עולה עם הגיל.

 

גורמים הורמונליים

בתקופת הפוריות מייצרות השחלות את הורמוני המין - האסטרוגן והפרוגסטרון השולטים במחזור החודשי. בזמן הביוץ משתחררת ביצית מהשחלות, ובמקביל מתעבה רירית הרחם ומרפדת את דפנותיו, כהכנה לקליטת היריון. אם לא נוצר היריון, הרירית ניתקת מדפנות הרחם ומשתחררת מהגוף בצורת וסת. בגיל המעבר השחלות מפסיקות לייצר הורמונים, אבל גוף האישה עדיין יכול לייצר אסטרוגן בתאי השומן. כשכמות האסטרוגן עולה על כמות הפרוגסטרון, ונוצר שיבוש באיזון ביניהם, גובר הסיכון לחלות בסרטן הרחם. הגורמים המשפיעים על כך הם:

 

bul3 אי פריון והיעדר ילודה

נשים שלא ילדו או שלא הצליחו להביא ילדים לעולם מסיבות הקשורות באי-פריון, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן רחם. בעת ההיריון רמת האסטרוגן נמוכה ורמת הפרוגסטרון גבוהה.

 

bul3 ההיסטוריה של מחזורי הווסת

חשיפה ממושכת לאסטרוגן יכולה להשפיע על הסיכון שלך לחלות בסרטן הרחם. הגורמים המשפיעים על כך הם:

  • קבלת וסת בגיל צעיר (לפני גיל 12)
  • גיל מעבר מאוחר (מעל גיל 55)
  • מחזורי וסת לא סדירים
  • היעדר וסת

טיפול הורמונלי חלופי (HRT)

הסיכון לחלות בסרטן הרחם עלול לעלות בעקבות טיפול הורמונלי חלופי המבוסס על אסטרוגן בלבד, ללא פרוגסטרון. טיפול זה אינו ניתן היום לנשים, אלא אם עברו ניתוח להסרת הרחם (כריתת רחם), ואז הן אינן נמצאות בסיכון לחלות במחלה זו.

 

משקל ופעילות גופנית

משקל עודף הוא גורם סיכון משמעותי לסרטן הרחם. לאחר גיל המעבר הופכים תאי השומן בגוף למקור עיקרי לאסטרוגן. אצל נשים בעלות משקל עודף, רמת האסטרוגן עלולה להיות גבוהה. נתונים סטטיסטיים מראים כי אחד מכל שלושה מקרים של סרטן הרחם, יכול להיגרם בגלל עודף משקל. ישנן גם הוכחות לכך שחוסר פעילות גופנית עלול להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הרחם.

 

גורמים גנטיים (היסטוריה משפחתית)

חלק קטן ביותר ממקרי סרטן הרחם נגרמים בשל שינויים בגן מסוים, העלולים להגביר את הסיכון לפתח את המחלה. הגנים מאחסנים את המידע הביולוגי שאנו יורשים מהורינו. כאשר כמה קרובים מאותו צד במשפחה אחת חלו בסרטן המעי הגס, סרטן שד או סרטן הרחם - ״תכן שישנו קשר גנטי תורשתי בין המקרים השונים. לקרובי משפחה יכולים להיחשב הורים, ילדים, אחיות ואחרים.

 

אם במשפחתך קיימת היסטוריה של מחלת הסרטן, שוחחי על כך עם הרופא שלך, על מנת שיוכל להפיג את חששותייך או להפנות אותך למרפאת סרטן משפחתי. עם הגורמים הגנטיים (תורשתיים) הידועים העלולים להגביר את הסיכון לסרטן רחם נמנות התסמונות הבאות:

 

bul3 תסמונת סרטן מעי גס תורשתי ללא פוליפוזיס -  Hereditary Nonpolyposis Colorectal  Cancer (HNCC) 

נגרמת בשל הימצאותו של גן פגום המעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולסרטן הרחם. נשים הסובלות מהתסמונת מצויות בסיכון של 60%-30% לפתח סרטן רחם בחייהן. נשאיות הגן מופנות לבדיקות שונות, במטרה לגלות סימנים מוקדמים של סרטן המעי הגס. לעתים יעברו הנשאיות גם בדיקות שמטרתן לאתר סימנים מוקדמים לסרטן הרחם.

 

bul3 תסמונת קאודן (Cowden) 

תסמונת נדירה שבה חלה מוטציה בגן הקרוי PTEN המסייע בדרך כלל לניטור גדילת תאים. מוטציה זו מעלה במקצת את הסיכון לפתח גידולים סרטניים, לרבות סרטן צוואר הרחם, וכן גידולים שאינם סרטניים.

 

טמוקסיפן

נטילת טמוקסיפן (טיפול הורמונלי הניתן לעתים לחולות בסרטן השד) במשך תקופה ארוכה, עלולה להעלות במעט את הסיכון לפתח סרטן רחם. אולם מדובר בסיכון קטן מאוד, אל מול היתרונות המשמעותיים הטמונים בנטילת טמוקסיפן לטיפול בסרטן השד. נשים הנוטלות טמוקסיפן נמצאות במעקב קבוע, על מנת לוודא שאינן סובלות מדימום חריג מהנרתיק. אם אכן קיים דימום כזה, תבוצע ביופסיה לרירית הרחם.

 

מצבים רפואיים אחרים

להלן כמה מצבים רפואיים אחרים העלולים להעלות את הסיכון לסרטן הרחם.

 

bul3 התעבות (היפרפלזיה) של רירית הרחם

מצב הכולל תסמינים כגון דימומי וסת כבדים ודימומים בין המחזורים או לאחר גיל המעבר. לאחר האבחון הנשים מקבלות טיפול ו/או נבדקות דרך קבע.

 

bul3 סוכרת

סוכרת, המתקשרת למשקל עודף, מעלה את הסיכון של האישה לחלות בסרטן הרחם. ייתכן שיש קשר נפרד בין סרטן הרחם לאינסולין, הורמון המווסת את רמת הסוכר בדם.

 

bul3 תסמונת השחלה הפוליציסטית (Polycystic Ovary Syndrome - PCOS)

תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS) מתאפיינת באי סדירות במחזור הווסת, פעילות יתר הורמונלית, אקנה, שיעור יתר ועוד. תסמונת זו, הקשורה לאי סדירות הורמונלית, עלולה אף היא להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הרחם.

 

bul3 סרטן שחלות נדיר

סוגים מסוימים של סרטן השחלות (גרנולוזה) וכן גידולים של תאי תקה (Theca Cells - תאים הנמצאים בשחלה ומייצרים אנדרוגנים), יכולים לייצר אסטרוגן, המעלה את הסיכון לפתח סרטן רחם.

 

רבים מגורמי הסיכון שהזכרנו אינם בשליטתנו, לכן איננו יכולים לעשות דבר בנידון. עם זאת, כדאי לזכור ששמירה על משקל תקין ופעילות גופנית יכולים להפחית את הסיכון לסרטן הרחם. כמו כן, נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון במשך תקופה ארוכה, נמצאות בסיכון נמוך יותר לפתח סרטן רחם.

חזרה למעלה >>


תסמינים של סרטן רירית הרחם

דימום חריג מהנרתיק - הוא התופעה השכיחה ביותר בסרטן הרחם, למשל דימום בין מחזור וסת אחד למשנהו, דימום חזק מהרגיל בזמן וסת, או דימום אצל נשים לאחר גיל המעבר. אם הופיע אצלך דימום כזה עלייך להיבדק - אפילו אם עברת לאחרונה בדיקת משטח מצוואר הרחם והתוצאה הייתה תקינה. הסיבה לצורך בבדיקה מחודשת היא שבבדיקת צוואר הרחם נלקחים תאים מאזור זה בלבד, ורק לעתים רחוקות ניתן לגלות באמצעותה גידול ברחם.

חזרה למעלה >>


כיצד מתבצע האבחון?

דגימות דם

לצורך האבחון יילקחו דגימות דם לספירת דם, לתפקודי כליות וכבד ולהערכת מצב בריאותך הכללי. לעתים הימצאות הסמן 125-CA יכול לרמז על מחלה חוץ-רחמית (גרורות).

 

בדיקת אולטרה-סאונד

בדיקת אולטרה-סאונד נעשית לצורך הדמיה של החלק הפנימי של הרחם, מדידת עובי הרירית והערכת השחלות. ניתן לבצע את הסריקה דרך הנרתיק או על הבטן. בבדיקה וגינאלית מוחדר לנרתיק מתקן קטן (מתמר), המשדר גלי קול. הללו מעובדים באמצעות מחשב ומומרים לתמונה.

מדובר בבדיקה קצרה, האורכת דקות אחדות ואינה כואבת, אך עלולה לגרום לאי נוחות קלה.

 

ביופסיה (דגימת רקמה)

בבדיקה זו דוגמים תאים או רקמה מתוך רירית הרחם. הדגימה נבדקת במיקרוסקופ בידי רופא מומחה (פתולוג), במטרה לחפש תאים סרטניים. אם נמצאו תאים סרטניים, ניתן לזהות באמצעות הבדיקה גם את סוג סרטן הרחם.

 

דרכים לנטילת ביופסיה:

 

bul3 ביופסיה בשאיבה - בדיקת פיפל (Pipelle)

במרבית המקרים ניתן לבצע את בדיקת הביופסיה בשאיבה במרפאה, ללא הרדמה. לפני הבדיקה ירחיב הרופא את הנרתיק באמצעות ספקולום (מפשק). לאחר מכן תוחדר אל הרחם צינורית עדינה דרך הנרתיק וצוואר הרחם. הרופא ישאב רקמה מרירית הרחם אל הצינורית. בעת הבדיקה את עלולה לחוש התכווצויות כמו בזמן הווסת, אך תחושה זו חולפת תוך כמה דקות. לאחר הבדיקה ״תכן שתסבלי מדימום קל או מאי נוחות, כמו בזמן המחזור החודשי.

 

bul3 היסטרוסקופיה אבחנתית ו/או ניתוחית

לבדיקה זו שתי מטרות: בדיקת רירית הרחם ודגימת תאים לצורך ביופסיה. היסטרוסקופיה אבחנתית מבוצעת ללא הרדמה. היסטרוסקופיה ניתוחית מתבצעת לרוב בהרדמה כללית. במקרים מסוימים הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית בלבד, באמצעות זריקה לצוואר הרחם, שמטרתה טשטוש והפחתת תחושת חוסר הנוחות הנגרמת כתוצאה מהבדיקה. ייתכן שתתבקשי ליטול כדורים נגד כאבים כשעה לפני הבדיקה.

 

הרופא ירחיב את הנרתיק בספקולום (מפשק), ולאחר מכן יחדיר לתוך הרחם צינורית המכונה היסטרוסקופ, שדרכה ניתן לראות את פנים הרחם. התמונות יוקרנו על מסך, כדי לראות טוב יותר את המתרחש בפנים. דרך הצינורית יחדיר הרופא אוויר או מים, על מנת לקבל תמונה ברורה יותר. אחר כך ייטול הרופא כמה דגימות רקמה (ביופסיות) מרירית הרחם, תוך שימוש בהיסטרוסקופ.

 

לאחר הבדיקה ייתכנו דימום קל מהנרתיק למשך יומיים עד שלושה וכן התכווצויות כמו בזמן וסת. ניתן ליטול כדורים לשיכוך הכאבים.

 

bul3 הרחבה וגרידה (Dilatation and Curettage - D&C)

ניתוח קטן זה מבוצע בהרדמה כללית. הרופא מרחיב את צוואר הרחם ומגרד בזהירות פיסות רקמה מרירית הרחם, בעזרת מכשיר קטן הקרוי קורטה (Curette). לאחר מכן ייתכן שתחושי התכווצויות ודימום כמו בזמן וסת, למשך כמה ימים.

 

חזרה למעלה >>


בדיקות נוספות

אם תאובחני כחולה בסרטן הרחם, קרוב לוודאי שהרופא יבצע בדיקות נוספות, על מנת לקבוע אם הגידול התפשט.

בדיקות סריקה מסוג CT או MRI יכולות לגלות אם בלוטות הלימפה מוגדלות או תקינות. בדיקות כאלה נחוצות אם דרגת ההתמיינות של הגידול או הסוג שלו, לפי הביופסיה, מעידים על סיכון להתפשטות המחלה.

 

סריקה טומוגרפית ממוחשבת (CT)

סריקת CT יוצרת סדרות של צילומי רנטגן, הבונות תמונה תלת ממדית של כל איברי הגוף. הסריקה מתבצעת במשך כעשר דקות עד חצי שעה ואינה כואבת. לפני הבדיקה תתבקשי להימנע מאוכל ומשתייה למשך ארבע שעות. לפני הסריקה תקבלי נוזל מיוחד לשתייה או זריקה המכילה חומר צבע מיוחד, שמדגיש אזורים מסוימים בגוף באופן בולט יותר. ייתכן שתרגישי גל חום בכל הגוף למשך כמה דקות. חשוב ליידע את הרופא שלך אם את רגישה ליוד או סובלת מקצרת (אסתמה), מכיוון שהתגובה לזריקה במקרים אלה עלולה להיות חמורה. קרוב לוודאי שמיד לאחר הבדיקה תוכלי לחזור לביתך. 

CT

 

סורק CT

 

הדמיית תהודה מגנטית (MRI)

בבדיקה זו משתמשים במגנטים כדי להרכיב תמונה מפורטת של הגוף שלך. הסורק הוא מגנט עוצמתי, ולכן לפני ביצוע הבדיקה תתבקשי למלא שאלון ולחתום עליו, כדי לוודא שהמכשיר בטוח עבורך. בין היתר תישאלי אם יש בגופך שתלים מתכתיים כמו קוצב לב, מהדקים כירורגיים או ברגים בעצמות. עלייך לדווח לרופא אם עבדת בעבר עם מתכות - מגע עם מתכת עלול לעתים רחוקות להשאיר בגוף חלקיקי מתכת מזעריים. אם יימצאו חלקיקים מסוג זה בגופך, לא תוכלי לעבור בדיקת MRI וקרוב לוודאי שייעשה שימוש בסורק אחר.

 

לפני הסריקה תתבקשי להסיר מעלייך כל חפץ מתכתי, כולל תכשיטים. לחלק מהנשים מוזרק לזרוע חומר ניגוד, במטרה להבליט את התמונות המתקבלות בסריקה. הזרקת החומר אינה גורמת לאי נוחות בדרך כלל.

 

במהלך הבדיקה תתבקשי לשכב ללא תנועה על מיטה בתוך גליל ארוך למשך כ-30 דקות. ההליך יכול להיות כרוך באי נוחות, וחלק מהנבדקות עלולות לחוש קלאוסטרופוביה (פחד משהייה בחללים סגורים) במהלך הסריקה. בשל העובדה שמדובר בסריקה רועשת, תקבלי אטמי אוזניים שיאפשרו לך לשמוע את הטכנאי ולדבר אתו.

MRI

 

סורק MRI 

סריקת PET - CT

בדיקה זו מורכבת מסריקת CT וטומוגרפיה עם פליטת פוזיטרונים (PET- Positron Emission Tomography). סריקת זו עושה שימוש במינון נמוך של קרינה, כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים של הגוף.

לפני הבדיקה עלייך להימנע מאכילה במשך שש שעות (שתייה מותרת בדרך כלל), ויוזרק לזרועך חומר רדיואקטיבי במינון נמוך ביותר. כעבור שעה תתבצע הסריקה, הנמשכת כ-90-30 דקות, ולאחריה תשוחררי לביתך.

 

צילום חזה

בדיקה המתבצעת לפני כל ניתוח, ונועדה לוודא שהריאות והלב שלך במצב תקין.

 

המתנה לתוצאות הבדיקה

קרוב לוודאי שיעברו כמה ימים עד לקבלת תוצאות הבדיקות. תקופת ההמתנה עלולה להיות מתוחה. ניתן להקל את תחושות החרדה באמצעות שיחות עם חברים קרובים או בני משפחה.

חזרה למעלה >>


השלב (Stage) והדירוג (Grade) של סרטן הרחם

קביעת שלב המחלה חיוני על מנת להתאים את הטיפול לחולה. השלב המדויק של המחלה נקבע למעשה רק לאחר ניתוח. בסרטן הרחם ניתן לאבחן ארבעה שלבים עיקריים:

 

שלב 1

הגידול הסרטני מוגבל אך ורק לרחם. קיימים שני תתי-שלבים:

שלב A1 - הגידול הסרטני ממוקם ברירית הרחם או שחדר עד לחצי מדופן השריר.

שלב B1 - הגידול הסרטני חדר לדופן שריר הרחם ועבר את מחציתו.

 

שלב 2 

הגידול הסרטני חדר גם לצוואר הרחם.

 

שלב 3 

הגידול הסרטני התפשט, אבל הוא מוגבל לאזור האגן. קיימים שלושה תתי-שלבים:

שלב A3 - הגידול הסרטני פוגע בשכבה החיצונית העוטפת את הרחם ו/או מערב את השחלות ואת החצוצרות.

שלב B3 - הגידול הסרטני התפשט לנרתיק ו/או לרקמה שבין הרחם והדופן הצדדית של האגן (פאראמטריום).

שלב C3 - הגידול הסרטני התפשט לבלוטות הלימפה באגן ו/או לבלוטות הלימפה בחלק האחורי של הבטן.

 

שלב 4 

המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף. קיימים שני תתי-שלבים:

שלב A4 - הגידול הסרטני התפשט לרירית המעי הגס ו/או לשלפוחית השתן.

שלב B4 - הגידול הסרטני התפשט לאזורי גוף מרוחקים, כגון חלל הבטן, הריאות, העצמות או המוח.

 

מונחים אחרים

יתכן שתיתקלי במונחים אחרים המתארים את התפתחות המחלה:

סרטן רחם מוקדם - הכוונה היא בדרך כלל לשלבים 1 ו-2.

סרטן רחם מתקדם מקומי - הכוונה בדרך כלל לשלב 3 ולשלב A4.

סרטן רחם מתקדם או גרורתי - הכוונה בדרך כלל לשלב B4.

אם המחלה חזרה לאחר טיפול ראשוני - מצב זה נקרא ״הישנות מחלה״ (recurrent cancer).

 

דירוג המחלה (Staging)

דרגת ההתמיינות של תאי הגידול הסרטני נקבעת על פי מראה התאים בבדיקה מיקרוסקופית - בהשוואה לתאים תקינים. הדירוג יסייע לרופא שלך להחליט אם את זקוקה להמשך טיפול אחרי הניתוח.

 

דרגה 1 (דרגה קלה)

התאים הסרטניים מתחלקים לאט והתנהגותם דומה למדי לזו של תאים בריאים ('ממוינים היטב') ברירית הרחם. קיימת סבירות נמוכה שתאים אלו יתפשטו.

 

דרגה 2 (דרגה בינונית)

התאים נראים חריגים והם מתפתחים במהירות גבוהה יותר.

 

דרגה 3 (דרגה קשה)

התאים הסרטניים מתפתחים במהירות, נראים חריגים מאוד, והסבירות שיתפשטו וישלחו גרורות לאיברים אחרים - גבוהה יותר. בקבוצה זו נכללים גם גידולים סרטניים ברחם שאינם אופייניים לרירית הרחם כגון סרוס-פפילרי (UPSC - Uterine Papillary Serous Carcinoma) או גידולי התאים הבהירים (Uterine clear-cell carcinoma).

חזרה למעלה >>


הטיפול בסרטן רירית הרחם       

רוב גידולי סרטן הרחם מאובחנים בשלב מוקדם, לפני שהם מתפשטים אל מחוץ לרחם. מסיבה זו ניתן לרפא את רוב החולות באמצעות ניתוח לכריתת הרחם (היסטרקטומיה), עם כריתת החצוצרות והשחלות או בלעדיה. בניתוח יילקחו דגימות תאים (ביופסיה) מבלוטות הלימפה, כדי לוודא שהגידול לא התפשט אליהן. לנשים שמסיבות בריאותיות אינן יכולות לעבור הרדמה כללית, יוצע טיפול בקרינה או טיפול הורמונלי - במקום ניתוח.

 

כיצד מתוכנן הטיפול

במרבית בתי החולים מתכנס צוות של מומחים, כדי לדון ולהחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך. הצוות הרב-תחומי כולל:

  • מנתח המתמחה בסרטן גינקו - אונקולוגי;
  • אונקולוג המתמחה במחלות סרטן גינקולוגיות;
  • אחות מומחית בגינקו-אונקולוגיה;
  • טכנאי רנטגן המבצע את הקרינה;
  • פתולוג המייעץ באשר לסוג המחלה ומידת התפשטותה;

לעתים יכלול הצוות המטפל גם אנשי מקצוע נוספים מתחום הבריאות, בהם תזונאית, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, פסיכולוג או יועץ אחר. אחרי המפגש של הצוות הרב-תחומי ידון אתך הרופא שלך בכל האפשרויות הטיפוליות.

אם יש לך שאלות או חששות לגבי הטיפולים, תוכלי להתייעץ עם אנשי המקצוע ולדון עם הרופא המומחה על היתרונות והחסרונות של כל טיפול.

 

הטיפולים במחלה - יתרונות וחסרונות

אצל מרבית החולים קיים חשש טבעי מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, וזאת בשל תופעות הלוואי שעלולות להופיע. בדרך כלל ניתן לשלוט בתופעות אלה באמצעות תרופות. היתרונות הפוטנציאליים של הטיפול משתנים על פי מצבך.

 

מרבית הנשים עם סרטן הרחם עוברות ניתוח במטרה לרפא את המחלה, וייתכן שיוצעו לך טיפולים נוספים, על מנת להפחית את הסיכון להישנותה.

 

במקרים שבהם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף, יוצע לך טיפול במטרה לשלוט במחלה, להקל את תסמיניה ולשפר את איכות חייך.

 

אצל חולות מסוימות הטיפול לא ישפיע על המחלה, והן עלולות לסבול מתופעות הלוואי הכרוכות בו, בלי ליהנות מיתרונותיו. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בתנאים אלה היא תמיד קשה, וייתכן שיהיה עלייך לדון עם הרופא המטפל בך לגבי הרצון שלך בהמשך טיפול. אם תחליטי שלא להמשיך, עדיין תוכלי לקבל טיפול תומך בתרופות שיעזרו לשלוט בתסמינים.

 

חוות דעת שנייה

ההחלטה על הטיפול המתאים לך מתקבלת בידי צוות רב-תחומי. אם תרצי חוות דעת נוספת, תוכלי לקבל שמות של מומחים בתחום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה, טל. 1-800-599-995. עם זאת, כדאי לזכור שקבלת חוות דעת נוספת עלולה לדחות את הטיפול במחלה, ולכן עלייך להיות משוכנעת שהתייעצות עם רופא נוסף כדאית. אם החלטת בכל זאת לפנות לרופא אחר, כדאי שתצרפי לפגישה קרוב משפחה או חבר/ה. מומלץ להכין מראש רשימת שאלות בכל נושא שאינו מובן לך או מטריד אותך.

 

מתן הסכמה מדעת

לפני שתעברי טיפול כלשהו הרופא שלך ייתן לך הסבר מקיף לגבי מטרותיו, ולאחר מכן תתבקשי לחתום על טופס הסכמה, המאפשר לצוות הרפואי לטפל בך בבית החולים. לא ניתן לטפל בך ללא חתימה על טופס זה, ולכן חשוב כי לפני שתעשי זאת תקבלי את כל המידע הנחוץ לך. מידע זה כולל את הפרטים הללו:

  • סוג הטיפול המומלץ והיקפו;
  • יתרונותיו וחסרונותיו של הטיפול;
  • חלופות זמינות לטיפול;
  • תופעות לוואי וסיכונים משמעותיים כתוצאה מהטיפול.

רצוי שאדם קרוב יתלווה אלייך במפגש ההסבר לגבי הטיפול, כדי לסייע לך לזכור את היבטיו הכוללים, ומומלץ גם להכין מראש רשימה של שאלות.

חזרה למעלה >>


טיפולים משמרי פריון

גידול סרטני בגיל הפריון מהווה אתגר טיפולי מורכב, מאחר שחלק מהנשים מעוניינות בטיפול שיאפשר היריון עתידי. מסיבה זו מוצע לנשים אלו טיפול משמר פריון (ללא ניתוח כריתת רחם). מתן טיפול כזה אפשרי מאחר שגידולים סרטניים ברירית הרחם, במיוחד בגיל צעיר, קשורים לאי סדירות הורמונלית - כמו למשל מצב של עודף אסטרוגן לאורך זמן, מצב הדומה לתסמונת השחלות הפוליציסטיות והיעדר ביוץ. העובדה כי הגידול מאובחן מוקדם ברוב המקרים, תורמת ליכולת לטפל בגידול ללא צורך בטיפולים רדיקליים. ידוע כי ניתן לטפל שמרנית על ידי פרוגסטרון במינון גבוה בהתעבות רירית הרחם בעקבות תאים בלתי תקינים (שלב מקדים לסרטן רירית הרחם).

 

גם במקרים של סרטן רירית הרחם בשלב מוקדם ודרגת התמיינות מוקדמת, לאחר וידוא אי-חדירה לשרירי הרחם הנערך לרוב באמצעות MRI - תתבצע גרידה של חלל הרחם, על מנת להקטין את נפח הגידול למינימום, והחולה תטופל באמצעות פרוגסטרון הניתן דרך הפה (בדרך כלל נעשה שימוש בתרופה Megace). לטיפול זה ניתן להוסיף התקן תוך רחמי (IUD) המפריש פרוגסטרון (מירנה).

 

במהלך הטיפול ייערך מעקב אחר המטופלת, באמצעות דגימות תקופתיות של רירית הרחם. אם יתברר כי אין שארית גידול, החולה יכולה להרות ומומלץ להיעזר בטיפולי פריון על מנת לקצר את משך הזמן ללא טיפול ועד להריון. בתום תקופת הפריון מקובל להציע למטופלת כריתת רחם. הטיפול המתואר מבוצע במסגרת ניסוי קליני, כולל בישראל.

חזרה למעלה >>


ניתוח

כאמור, ניתוח הוא הטיפול העיקרי בסרטן הרחם. הניתוח יתבצע בידי רופא מנוסה המטפל במחלות סרטן גינקולוגיות.

 

לפני הניתוח

אחד מחברי הצוות הניתוחי ואחות מומחית ידונו עמך בניתוח. כמו כן תיפגשי עם רופא מרדים. מומלץ שתיוועצי באחות או ברופא בכל שאלה שמתעוררת אצלך. על מנת למנוע היווצרות קרישי דם, תקבלי ביום הניתוח גרביים אלסטיים מיוחדים או שיחבשו את רגלייך באגדים אלסטיים. תקבלי זריקת הפרין ולאחר הניתוח תמשיכי טיפול נוגד קרישה למשך 30-14 יום (זריקות קלקסן) כתלות באופן בו הניתוח בוצע. אם את מעשנת, נסי להפסיק את העישון או להפחית בכמות הסיגריות לפני הניתוח. הדבר יסייע בהפחתת הסיכונים לבעיות בחזה, כמו דלקות, ויסייע בהחלמה מהירה יותר של החתך הניתוחי לאחר מכן.

 

להלן סוגי הניתוחים הקיימים:

כריתת רחם (היסטרקטומיה)

בניתוח זה תתבצע ברוב המקרים כריתת רחם מלאה, שבה מסירים את הרחם ואת צוואר הרחם. כמו כן מוציאים לרוב גם את הטפולות (חצוצרות ושחלות דו-צדדית). יש דרכים שונות לבצע כריתת רחם. הרופא שלך ימליץ לך על סוג הניתוח המתאים לך.

 

כריתת רחם בטנית

הרופא מבצע חתך לרוחב הבטן מעל שיער הערווה. לעתים החתך יהיה אורכי - מהטבור עד שיער הערווה.

 

כריתת רחם בלפרוסקופיה

המנתח מבצע כמה חתכים קטנים (כשלושה-ארבעה) בדופן הבטן ומחדיר דרכם מכשור כירורגי קטן עם לפרוסקופ (צינור מתכתי-אופטי שלקצהו מחוברת מצלמה). המנתח רואה על מסך טלוויזיה את הנעשה בבטן, ויכול לבדוק מקרוב אם המחלה התפשטה. בניתוח מוציאים את הרחם, עם או ללא הטפולות (השחלות והחצוצרות), דרך הנרתיק, או דרך החתכים בבטן. ההתאוששות אחרי ניתוח מסוג זה מהירה יותר, אולם הוא אינו מתאים לכל אחת.

 

כריתת רחם בלפרוסקופיה רובוטית

בחלק מבתי החולים קיימת שיטה לפרוסקופית נוספת לביצוע הניתוח והיא הרובוט. זהו ניתוח לפרוסקופי בו המנתח אינו מבצע את הפעולות הכירורגיות במו ידיו אלא בתיווך של מערכת זרועות מכנית, האוחזת את מכשירי הניתוח (מספריים, מחזיקי מחט וכו'), ומניעה אותם בתוך גוף החולה. ללא תנועות המנתח - לא ינועו הזרועות ולא יתבצע הניתוח. יתרונות הרובוט הם בטכנולוגיה האופטית המתקדמת, המעבירה משדה הניתוח תמונה תלת ממדית ובאיכות גבוהה (HD), המאפשרת למנתח לצפות בפרטים עדינים ומדויקים מעבר למתאפשר באמצעות ראייה רגילה.

מערכת הזרועות של הרובוט מאפשרת חופש תנועה מוחלט בחלל הבטן (בניגוד לשיטה הלפרוסקופית) וביטול הרעד הטבעי המצוי לעתים בכפות הידיים. גם שיטה זו אינה מתאימה לכל מנותחת.

 

כריתת רחם נרתיקית

מבוצע בנשים שיש להן צניחת רחם, לעתים בסיוע לפרוסקופ, תוך הוצאת הרחם, עם או ללא טפולות, דרך הנרתיק.

חזרה למעלה >>


פעולות ניתוחיות נוספות

שטיפה בטנית או שטיפת הצפק

במהלך הניתוח יבדוק המנתח את האיברים הסמוכים לרחם, באמצעות החדרת מים לבטן, שאיבתם החוצה, ובדיקתם לאיתור תאים סרטניים.

 

כריתת בלוטות לימפה

לעתים במהלך הניתוח ייכרתו חלק מבלוטות הלימפה שנמצאו באגן ומסביב לכלי הדם הגדולים בחלק האחורי של הבטן, ויישלחו לבדיקה - על מנת לברר אם הן נגועות. המנתח יסביר לך על היתרונות והחסרונות בהוצאות בלוטות הלימפה. בגידול סרטני בשלב 1, ייתכן שלא יהיה צורך להסיר בלוטות לימפה. בשלבים 2 ו-3 יוסרו חלק מהבלוטות.

 

הרחקת איברים סמוכים

אם המחלה התפשטה אל מחוץ לרחם וחדרה אל איברים סמוכים, ניתן לשקול ניתוח. לעתים נדירות ביותר, אם הגידול הסרטני נמצא באזור האגן, והוא מערב את שלפוחית השתן או את המעי הגס, ייתכן שהניתוח יצריך כריתה מלאה או חלקית של איברים אלו. זהו ניתוח גדול ומורכב המכונה 'הרחקת תוכן האגן' (אקסנטרציה). ניתוח זה מתבצע לרוב במקרים שבהם הגידול חזר לאחר הטיפולים.

  • לאחר הניתוח, לפי גורמי סיכון לחזרת המחלה, יציעו לך לעתים טיפול משלים בקרינה או בכימותרפיה (או שניהם).
  • במקרים בהם לא ניתן לנתח, לעתים יציעו הרופאים טיפול בקרינה במקום הניתוח, כפי שיפורט כאן בהמשך.

חזרה למעלה >>


טיפול בסרטן רירית רחם מתקדם

במקרים שבהם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף, כמו הכבד או הריאות, החולות מקבלות טיפול כימי או טיפול הורמונלי. כימותרפיה יכולה לסייע בצמצום היקף הגידול, בשליטה על התקדמות המחלה ובהקלת התסמינים. טיפול הורמונלי ניתן כאשר הכימותרפיה כבר לא משפיעה או כשלא ניתן לתת טיפול כימי בשל מצב בריאותי ירוד. במקרים שבהם הגידול הסרטני התפשט - אך הוא עדיין קטן ומוגבל לאיבר אחד בגוף, יתבצע ניתוח כדי להסירו או שתינתן קרינה מקומית.

חזרה למעלה >>


לאחר הניתוח

בתקופה זו מומלץ להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר. התנועה מהווה חלק חיוני מתהליך ההחלמה. גם אם את מרותקת למיטה, בצעי תרגילים לחיזוק הרגליים וכן תרגילי נשימה, בסיועם ובהדרכתם של פיזיותרפיסטים מיומנים.

 

כאשר תגיעי למחלקה תקבלי עירוי (תוך-ורידי) של נוזלים ומלחים, עד שתוכלי לאכול ולשתות כרגיל. במהלך הניתוח תוחדר לשלפוחית השתן צינורית קטנה (קתטר/צנתר), על מנת לנקז את השתן לשקית איסוף. ברוב המקרים מוציאים את הצנתר לאחר כמה שעות מסיום הניתוח, אולם במקרים מסוימים משאירים אותו זמן ארוך יותר. לאזור הניתוח מוחדרת לעתים גם צינורית לניקוז נוזלים, והיא תוצא כעבור ימים אחדים. מהירות ההחלמה תלויה בסוג הניתוח ובהיקפו.

 

כאב

כאב ואי נוחות הם תופעות שכיחות למדי לאחר ניתוח. ניתן להתגבר עליהן בעזרת משככי כאבים, באמצעות זריקה לתוך השריר או דרך משאבה להזלפת תרופות בשליטת החולה (PCA). המשאבה מחוברת לצינורית דקה המוחדרת לווריד בזרוע כעירוי, ומאפשרת לשחרר משכך כאבים לדם בלחיצת כפתור. המכונה משחררת מינון בטוח של חומר, ולא מעבר למה שנדרש.

 

חלק מהנשים יקבלו בימים הראשונים לאחר הניתוח משככי כאבים דרך צנתר אפידורלי. מדובר בצינורית דקה המוחדרת לחלל שבין הקרומים העוטפים את עמוד השדרה, ובעזרת משאבה אלקטרונית מטפטפת לדם חומרי הרדמה מקומית ומשככי כאבים אחרים. התרופות מרדימות את העצבים באזור הניתוח ומעניקות שחרור ממושך מכאב.

 

אם גם לאחר נטילתן תמשיכי לחוש כאבים, חשוב שתיידעי את האחות או את הרופא, כדי שיעלו את המינון או יחליפו את התרופה, עד שיימצאו הסוג והמינון היעילים ביותר עבורך. משככי כאבים עלולים לגרום לעצירות. אם את סובלת מתופעה זו, פני לצוות הרפואי.

 

הפצע

במשך ימים אחדים לאחר הניתוח יכוסה הפצע בתחבושת. אם הפצע ידלוף, התחבושת תוחלף. לאחר השחרור מבית החולים מסירים את התפרים או את הסיכות מסביב לפצע. פעולה זו מתבצעת במרפאת קופת החולים.

 

אם תבחיני בסימנים ראשוניים לדלקת, למשל אם חתך הניתוח אדום, חם, כואב או מפריש נוזלים - עלייך ליידע את הרופא על מנת שתקבלי טיפול מתאים.

 

החזרה הביתה

בין יומיים לשמונה ימים לאחר הניתוח תוכלי לשוב לביתך. כשמדובר בניתוח לפרוסקופי אפשר להשתחרר לאחר יום אחד. לפני השחרור תקבלי הסבר מדויק כיצד לטפל בפצע. בנוסף תקבלי זימון למרפאות חוץ, כדי להיבדק בידי המנתח. בפגישה עמו תוכלי לקבל תשובות לגבי תוצאות הניתוח ואם יש צורך בטיפול נוסף.

 

בימים הראשונים לאחר ההגעה הביתה, יש להימנע ממאמץ, לנוח ולאכול היטב. אם את גרה לבד או שעלייך לעלות כמה קומות ברגל כדי להגיע לביתך, דווחי על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית במחלקה, כדי שניתן יהיה לדאוג לך לעזרה מראש.

 

bul3 היגיינה

מומלץ להתרחץ מדי יום ביומו כדי לשמור על ניקיון הפצע. הפרשה חומה-אדומה מהנרתיק במשך כשישה שבועות אחרי הניתוח, היא תופעה מקובלת. השתמשי בתחתוניות היגייניות במקום בטמפונים, כדי להקטין את סכנת הזיהום.

 

bul3 הקדמת גיל המעבר

נשים צעירות, שעברו ניתוח שכלל כריתת שחלות, עלולות לסבול מתסמיני גיל המעבר (ראי בהמשך החוברת פרק בנושא 'תסמיני גיל המעבר').

 

bul3 יחסי מין

קרוב לוודאי שהרופא שלך ייעץ לך שלא לקיים יחסים במשך שישה שבועות לפחות לאחר הניתוח, כדי לאפשר לפצע להחלים כראוי. לאחר מכן תוכלי לחזור ולקיים יחסים כפי שהיית רגילה. נשים רבות זקוקות בדרך כלל לזמן נוסף, לפני שהן מרגישות מוכנות לחזור ולקיים יחסי מין, במיוחד אם יש צורך בטיפולים נוספים לאחר הניתוח.

 

החזרה לפעילות מינית היא חלק מתהליך ההחלמה - חשוב לשוחח על כך עם הצוות המטפל או עם אחות ויועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן (ראי בהמשך).

 

bul3 פעילות גופנית

לאחר ניתוח כריתת רחם יש להימנע מפעילות מאומצת במשך שלושה חודשים. אם עברת ניתוח לפרוסקופי, עלייך להמתין כשלושה שבועות לפני החזרה לשגרת פעילות. בשני המקרים אפשר ומומלץ לבצע פעילות קלה, כמו הליכה, שמסייעת להעלאת רמת האנרגיה ומשפרת את ההרגשה. בכל מקרה חשוב להתייעץ עם אחות או פיזיותרפיסט לפני החזרה לשגרה.

 

bul3 נהיגה

חלק מהנשים חשות אי נוחות בעת הנהיגה במשך כמה שבועות לאחר הניתוח, לכן רצוי שתמתיני זמן מה לפני שתחזרי לנהוג. אל תנהגי לפני שאת בטוחה שאת יכולה לשלוט ברכב.

 

bul3 מעקב

לפני השחרור מבית החולים תקבלי מידע באשר לתוצאות הניתוח, וייקבע לך תור לבדיקת מעקב. זו הזדמנות טובה לדון בבעיות העלולות להתעורר לאחר הניתוח. כדאי לזכור שאת יכולה ליצור בכל עת קשר עם הרופא שלך בבית החולים או עם אחות במחלקה, אם מתעוררות בעיות כלשהן.

 

bul3 סיבוכים אפשריים לטווח הארוך

אצל מרבית הנשים לא מתפתחים בעקבות הניתוח סיבוכים לטווח הארוך. אבל טיפולים אחרים, נוסף על הניתוח, עלולים להגביר את הסיכון לסיבוכים. במקרים נדירים ייתכנו לאחר כריתת הרחם בעיות בשלפוחית השתן או במעי, בגלל פגיעה בעצבים במהלך הניתוח. במקרים שבהם בלוטות הלימפה באגן הוסרו אף הן, ייתכן שתתפתח נפיחות (בצקת לימפתית) באחת הרגליים או בשתיהן. הנפיחות נוצרת בגלל הצטברות של נוזל לימפתי ברקמות. התופעה אינה שכיחה, אולם היא עלולה להתפתח, במיוחד אם מקבלים טיפול בקרינה בנוסף לניתוח (ראי פירוט בפרק הדן בבצקת לימפתית, בהמשך).

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה פועל באמצעות קרניים בעלות אנרגיה גבוהה, ההורסות את התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים.

 

באילו מצבים מוצע טיפול בקרינה?

טיפול משלים (אדג'ובנטי) - הפחתת הסיכון להישנות הסרטן באזור האגן אחרי הניתוח. קרינה במקום ניתוח - טיפול כזה יתבצע במקרים שבהם ניתוח או הרדמה כללית אינם מתאימים למטופלת, מסיבות שונות- בהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל.

טיפול במחלה שחזרה - כאשר התגלה שוב גידול סרטני בנרתיק או באזור האגן, תבוצע לעתים כריתה וייתכן שיינתן גם טיפול בקרינה.

 

קרינה מונעת (אדג'ובנטית)

יש מקרים שבהם יינתן טיפול בקרינה, במטרה להפחית את הסיכון להישנות המחלה באזור האגן. לפני טיפול כזה יבדוק צוות הטיפול את שלב המחלה, דרגתה וסוג הגידול הסרטני. אצל חלק מהנשים קיים סיכון גבוה לחזרת המחלה, גם אם מדובר בגידול סרטני בשלב 1. במצב זה יומלץ לעבור טיפול בקרינה, במטרה להפחית את הסיכון להישנות המחלה, ובנוסף ימליצו הרופאים על ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות.

 

מרבית הנשים שאובחנו כחולות בסרטן רחם בשלבים 2 ו-3, עוברות טיפול קרינה לאחר הניתוח. טיפול זה כולל שימוש בקרינה חיצונית או פנימית, ולעתים בשילוב של השתיים. 

יש נשים המקבלות טיפול משולב של קרינה יחד עם כימותרפיה. הרופא המטפל יסביר לך על יתרונות הטיפול ועל חסרונותיו. כמו כן, תקבלי הסבר על תופעות הלוואי שעלולות להופיע בזמן הטיפול ולאחריו, וכן על השפעות הטיפול לטווח הארוך.

 

קרינה לשליטה בתסמינים (קרינה פליאטיבית - מקלה)

במקרים שבהם המחלה התפשטה אל אזור האגן או העצמות, ייתכן שתקבלי קרינה כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני או כדי לשלוט בתסמינים. הטיפול כולל בדרך כלל מפגש אחד עד חמישה מפגשים. ייתכן שתזדקקי למספר טיפולים גבוה יותר, בהתאם למצבך. תופעות הלוואי לאחר קרינה פליאטיבית הן קלות בדרך כלל. 

 

מיקום מכונת הקרינה

טיפול קרינתי חיצוני

הטיפול ניתן במחלקת הרנטגן בבית החולים בסדרה של מפגשים יומיים קצרים. כל טיפול נמשך כ-10 עד 15 דקות. הטיפולים ניתנים בימי חול, עם מנוחה בסופי שבוע. הרופא שלך יסביר לך על הטיפול ועל תופעות הלוואי האפשריות.

מחזור אחד של טיפולי קרינה עשוי להימשך כחמישה שבועות. בדרך כלל הוא מתבצע במכון הקרינה, ללא צורך באשפוז.

 

תכנון הטיפול

יש לתכנן בקפידה את הטיפול בקרינה, על מנת להפיק ממנו את התועלת המרבית. התכנון ייעשה על ידי אונקולוג. בביקורך הראשון במרפאת הקרינה תיבדקי במכשיר סריקה הנקרא CT סימולטור, המצלם בצילומי רנטגן את האזור שיטופל.

 

ברוב המקרים יסומן עורך בסימונים קטנים (כמו נקודות קעקוע), במטרה לסייע לטכנאי הרנטגן לכוון את הקרניים למקום הנכון. סימונים אלה כרוכים באי נוחות קלה וייעשו באישורך בלבד. לפני עריכת צילומי הרנטגן יוחדר טמפון לנרתיק, ונוזל ניגוד הנראה בצילום רנטגן יוזרם לפי הטבעת. הכנות אלה נעשות כדי להשיג תמונות ברורות ככל האפשר. בשל רגישות העור באזור ההקרנה, יש להימנע בתקופה זו משימוש בסבונים מבושמים, בקרמים או בדאודורנטים העלולים לגרות את העור. הצוות המטפל יוכל לייעץ לך בנוגע לטיפול בעור בתקופה זו.

 

במהלך הטיפול עלייך להישאר ללא תזוזה. תוכלי לשוחח עם טכנאי הרנטגן הנמצא בחדר הסמוך. הטיפול אינו כואב, ולאחריו אין מניעה לשהות במחיצת אנשים וילדים, בביטחון וללא חשש. 

 

טיפולים בקרינה פנימית - ברכיתרפיה

בניגוד לטיפול בקרינה חיצונית - בטיפול בקרינה פנימית, המכונה גם ברכיתרפיה, מוחדר מקור קרינה ישירות לחללים או לרקמות באזור הגידול.

יתרונה הגדול של השיטה הוא בכך שמדובר בטיפול מקומי ומדויק, המאפשר מתן קרינה במנה גבוהה, ישירות לגידול הסרטני - לעומת מנת קרינה נמוכה לאיברים הבריאים הסמוכים. ברכיתרפיה לאזור הוואגינה (הנרתיק וצוואר הרחם) מהווה חלק חשוב בטיפול בסרטן גינקולוגי. הטיפול יכול להינתן כהשלמה לניתוח, בשילוב עם קרינה חיצונית או בשילוב עם טיפול כימותרפי - על פי החלטת הרופא.

 

קיימים שני סוגים של טיפולים ברכיתרפיים:

  1. קרינה לאזור הנרתיק באמצעות אפליקטור הנקרא צילינדר וגינלי, ומטרתו להקרין את גדם הנרתיק לאחר כריתת הרחם.
  2. קרינה באמצעות אפליקטור הנקרא פלטצ'ר, והוא מיועד לגידולים בצוואר הרחם.

ברכיתרפיה לנרתיק

הצילינדר הוא אפליקטור מיוחד הדומה לטמפון פלסטיק גדול. הטיפול באמצעות צילינדר מבוצע לאחר ניתוח של כריתת הרחם, והקרינה מכוונת לגדם הנרתיק. בדומה לקרינה חיצונית, גם כאן יבוצע תכנון של הטיפול באמצעות מכשיר CT סימולטור. במסגרת התהליך יוחדר האפליקטור לנרתיק לצורך התכנון. ייתכן כי בעקבות זאת תחושי בלחץ קל באזור הנרתיק, אך הפעולה לא כרוכה בכאב.

 

לאחר שבוצע התכנון תוזמני לביצוע הטיפול. הטיפול ניתן אחת לשבוע במשך שלושה שבועות או על פי החלטת הרופא. כל טיפול נמשך כ-5 עד 15 דקות.

 

בעת הטיפול יחדיר הרופא את האפליקטור לנרתיק. האפליקטור מחובר באמצעות צנתר למכונה מיוחדת שבה מאוחסנים מקורות הקרינה. לאחר החדרת האפליקטור וחיבור למכשיר יעזוב הצוות את החדר והמכשיר יופעל מבחוץ. הצוות המטפל יצפה בך לכל אורך הטיפול. לאחר שהטיפול הושלם, ייכנס הרופא ויוציא את המכשיר, ותוכלי לעזוב את היחידה. חשוב לדעת כי ברגע שהטיפול הושלם והאפליקטור הוצא, לא נפלטת מגופך כל קרינה - ואת יכולה להיות בקרבת בני משפחתך, ללא כל סכנה להם או לך.

 

ברכיתרפיה לצוואר הרחם (במידה ולא נכרת בניתוח)

הטיפול מבוצע אחת לשבוע במשך ארבעה שבועות, או על פי החלטת הרופא. בטיפול זה צוואר הרחם מורחב ומוחדרת שרוולית פלסטיק קטנה, שדרכה מחדירים את האפליקטור לצוואר הרחם. פעולה זו מבוצעת בהרדמה חלקית או מלאה. הטיפול הקרינתי יבוצע לאחר סימולציה (תכנון הטיפול). תחוברי למכשיר הברכיתרפיה באמצעות צינוריות מיוחדות. הטיפול נמשך 10 עד 20 דקות, ובמהלכו תשהי לבד בחדר הקרינה, אך הצוות יצפה בך ויוכל לתקשר עמך באמצעות מערכת שמע קולית. בסיום הקרינה יוציא הרופא את המכשיר מגופך, אך שרוולית פלסטיק קטנה שהוחדרה לצוואר הרחם תישאר לקראת הפעולות הבאות. לאחר הפרוצדורה האחרונה, תוצא שרוולית זו מגופך.

 

עשויים להיות שינויים מיחידה ליחידה בתהליך ובמספר הטיפולים. במקרים אלו תקבלי הסבר מפורט מהאחות ביחידה.

 

תופעות הלוואי בעקבות קרינה פנימית כוללות הפרשות מהנרתיק, תכיפות ולחץ במתן שתן, תכיפות ולחץ ביציאות ולעתים אף שלשול. תופעות אלו חולפות בדרך כלל יומיים-שלושה לאחר הטיפול. בטווח הארוך יותר צפויים יובש בנרתיק והיצרות של הנרתיק. האחות תדריך אותך לשימוש במאמנים וגינליים וחומרי סיכוך על בסיס מים.

 

טיפול מהיר-קצר (במינון גבוה)

קרינה פנימית מהירה המתבצעת לאחר הניתוח, נחשבת לצורת טיפול שכיחה. לצורך כך יחדיר הרופא לנרתיק צינורית חלולה מפלסטיק או ממתכת. בדרך כלל אין צורך בהרדמה, אך אם את חשה אי נוחות, בקשי מהרופא שלך משככי כאבים.

 

ברוב המקרים יתבצעו גם סריקת CT או צילום רנטגן, על מנת למקם את הצינורית בצורה הטובה ביותר. הצינורית תחובר למכונה שמעבירה את מקור הקרינה. בשלב זה תישארי לבד בחדר הטיפולים, אך אם תזדקקי למשהו, תוכלי לקרוא לטכנאי או לאחות המטפלים בך. הטיפול אורך כמה דקות ובסופו תוצא הצינורית מגופך בעדינות. בדרך כלל לאחר הטיפול הראשוני ניתנים 4-2 טיפולים נוספים.

 

תופעות לוואי אפשריות של קרינה

לטיפול עלולות להיות תופעות לוואי. ברוב המקרים השפעתן פוחתת בהדרגה לאחר כמה שבועות או חודשים מסיום הטיפול. אם את סובלת מתופעות לוואי, דווחי לרופא שלך, כדי שייתן לך טיפול מתאים.

 

bul3 הפרשות מהנרתיק

ייתכן שיהיו לך הפרשות קלות מהנרתיק עם תום הטיפול. אם הן ממשיכות או מתגברות, דווחי על כך לאונקולוג על מנת לקבל טיפול מתאים.

 

bul3 שינויים בעור

בתקופת הטיפול ייתכנו גירוי ויובש בעור. כל עוד הטיפול נמשך מומלץ להימנע משימוש בסבונים מבושמים ובתכשירי טיפוח, מכיוון שהם עלולים לגרום לגירוי נוסף של העור. הרופא או האחות יסבירו לך איך לטפל בעור בתקופה זו, ואף ימליצו לך על תכשירים להרגעתו. לעתים הטיפול גורם לנשירת שיער הערווה. בדרך כלל בסיום הטיפול יצמח השיער מחדש, אך הוא יהיה דליל יותר מקודם.

 

bul3 שינויים ביציאות

קרינה באזור האגן עלולה לגרות את המעי הגס ולגרום לשלשול ולכאבים סביב פי הטבעת, תופעה זו מטופלת בתרופה נגד שלשול.

 

אם את סובלת משלשולים, אמצי תזונה דלת-סיבים, שתי הרבה נוזלים במשך היום ובמיוחד מים, והימנעי מאכילה של לחם דגנים, פסטה, פירות וירקות טריים וקטניות במשך כמה שבועות.

 

bul3 בחילה

בחילה קלה היא תופעה שכיחה למדי בעקבות טיפולי קרינה. במקרים של איבוד התיאבון כדאי להחליף את הארוחות במשקאות מזינים ועתירי קלוריות, שאותם ניתן להשיג במרבית בתי המרקחת - במרשם רופא.

החוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן, מכילה מידע רב ועצות מועילות לתזונה נכונה בתקופת הטיפולים. ניתן לקבלה ללא תשלום, בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995. מידע נוסף בנושא תמצאי באתר האגודה ובפורום 'תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן'.

bul3 שינויים בפעילות שלפוחית השתן

הקרינה עלולה לגרות את שלפוחית השתן ולגרום לתכיפות במתן שתן ולצריבה בעת הפעולה. הרופא יוכל לרשום לך תרופה שעשויה להקל על התסמינים. שתייה מרובה של נוזלים ובעיקר מים עשויה לעזור.

 

bul3 עייפות

עייפות היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות בעקבות הטיפולים. בתקופת הטיפולים מומלץ לנוח יותר מהרגיל, במיוחד אם קבלת הטיפול כרוכה בנסיעות מתישות. תחושה זו עלולה להימשך כמה חודשים, אך היא משתפרת בהדרגה.

למרות זאת, גם בתקופת הטיפולים כדאי לצאת להליכה, בתנאי שאת מסוגלת לכך. לאחר הטיפול כדאי להעלות בהדרגה את רמת הפעילות הגופנית - זו תסייע לך להתגבר על העייפות ולחזק את גופך.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בשם 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' ובה עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

bul3 מיניות

הטיפול בקרינה עלול לגרום ליובש ולהיצרות בנרתיק - תופעות שעלולות להפריע בקיום יחסי מין ובעת בדיקה פנימית. ניתן להתגבר על תופעות אלו באמצעות שימוש במשחות מתאימות ובמרחיבי נרתיק (מידע מפורט בנושא זה מובא בהמשך).

חוברת 'רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפול בקרינה, בתכנונו ובתופעות הלוואי האפשריות. ניתן לקבלה ללא תשלום, בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

תופעות לוואי אפשריות לטווח ארוך

לטיפול בקרינה לאזור האגן עלולות להיות גם תופעות לוואי ארוכות טווח. ניתן להקל את התסמינים באמצעות טיפול תרופתי מתאים. עם זאת, חשוב לזכור כי תכנון נכון של הטיפול עשוי לצמצם באופן משמעותי את התפתחותן של תופעות אלו.

 

ישנן תופעות בלתי הפיכות שעלולות להתפתח לאחר תקופה של כמה חודשים מסיום הטיפולים, ולעתים אפילו כעבור שנים אחדות, בהן פעילות מעיים מוגברת, שלשולים ותכיפות במתן שתן.

 

כלי הדם במעי ובשלפוחית השתן עלולים להיות פגיעים יותר לאחר טיפול בקרינה, וכתוצאה מכך עלול להופיע דם בשתן או בצואה. במקרה של דימום דווחי לרופא, על מנת שיבדוק אותך ויתאים לך טיפול במידת הצורך.

 

טיפול בקרינה והסרת בלוטות לימפה מהאגן עלולים להגביר את הסיכון לנפיחות (בצקת לימפתית) ברגליים. תופעה זו נדירה למדי, וניתן להקל אותה בדרכים שונות (ראי בהמשך פירוט בנושא 'בצקת לימפתית').

חזרה למעלה >>


טיפול כימי (כימותרפיה)

בטיפול כימי נעשה שימוש בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות), כדי להשמיד תאים סרטניים. אם אובחן אצלך גידול סרטני בשלב מוקדם שטרם התפשט, קרוב לוודאי שלא תזדקקי לכימותרפיה.

 

מתי מוצע טיפול כימי?

הטיפול מוצע לעתים אחרי ניתוח ואחרי טיפול בקרינה, כדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה - טיפול הנקרא כימותרפיה מונעת (אדג'ובנטית).

 

המחלה עלולה להישנות במקרים הבאים:

  • מדובר בגידול סרטני בדרגה גבוהה (דרגה 3).
  • מדובר בגידול שאינו סרטן רירית הרחם.
  • מדובר בגידול סרטני מפושט (מצב מחלה מתקדם).
  • בלוטות הלימפה נמצאו נגועות.

הרופא המטפל ימנה בפנייך את יתרונות הטיפול ואת תופעות הלוואי העלולות להתפתח כתוצאה ממתן כימותרפיה. מידע זה יסייע לך להחליט אם הטיפול מתאים לך. יש מצבים שבהם ניתן טיפול כימי במקום טיפול בקרינה. הטיפול הכימי יכול להינתן לפני הניתוח - על מנת לכווץ את הגידול - או לאחריו, במטרה להשמיד תאים סרטניים שעדיין נשארו בגוף.

 

מתן כימותרפיה לסרטן רירית הרחם המתקדם

במקרים שבהם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף, הכימותרפיה תינתן על מנת להקל בתסמינים. טיפול זה מכונה טיפול מקל (פליאטיבי). תוכלי לקבל מהרופא המטפל הסבר על הטיפול ועל תופעות הלוואי הכרוכות בו.

 

כיצד ניתנת הכימותרפיה

בדרך כלל הכימותרפיה ניתנת בעירוי או בזריקה לווריד. לעתים נותנים את התרופות דרך צינורית פלסטית רכה, הנקראת צנתר מרכזי, היישר לתוך וריד בבית החזה, או דרך צינורית דקה שחודרת לתוך הזרוע העליונה (צנתר PICC).

 

הטיפול הכימי ניתן בכמה פגישות, כאשר בין פגישה לפגישה ישנה תקופת מנוחה של שבועות אחדים לצורך התאוששות. הטיפול הכימי ותקופת המנוחה יחד נחשבים למחזור טיפול אחד. לפני תחילת הטיפול תקבלי מהרופא הסבר על מספר מחזורי הטיפול ואופן מתן הכימותרפיה.

 

התרופות השכיחות לטיפול בסרטן הרחם

  • קרבופלטין (Carboplatin)
  • ציספלטין (Cisplatin)
  • דוקסורוביצין (Doxorubicin)
  • פקליטאקסל (Paclitaxel) - (טקסול ® Taxol)

לעתים משולבות בטיפול שתיים או שלוש תרופות, ולעתים נעשה שימוש בתרופה אחת בלבד. במקרים של טיפול כימי מונע (אדג'ובנטי), הטיפול המקובל כולל שילוב של כמה תרופות. יש מקרים שבהם ניתנות תרופות אחרות מאלה שצוינו לעיל. תוכלי לקבל הסבר על כך מהרופא שלך.

 

תופעות הלוואי של הכימותרפיה

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך אם את סובלת מתופעות לוואי שמקורן בגידול, הכימותרפיה עשויה לגרום לך להרגיש טוב יותר. כיום יש תרופות המקלות על תופעות הלוואי של הכימותרפיה. רוב התופעות ייעלמו בהדרגה לאחר סיום הטיפול. להלן פירוט של תופעות הלוואי הנפוצות.

 

bul3 רגישות לזיהומים

התרופות שאת מקבלת נועדו להמית את התאים הסרטניים בגופך, אך הן עלולות להפחית באופן זמני גם את מספר תאי הדם הלבנים בגוף. כאשר מספרם של תאים אלה פוחת, את חשופה יותר לזיהומים. רמה נמוכה של תאי דם לבנים מכונה נויטרופניה. אם חום גופך עולה על 38OC או שאינך חשה בטוב (גם אם חום הגוף תקין), צרי קשר מיידי עם הרופא שלך. במקרים כאלה ניתן לרוב טיפול באנטיביוטיקה.

לפני כל סבב של טיפול כימי, יערוך לך הרופא בדיקת דם. אם ספירת תאי הדם הלבנים תהיה נמוכה מדי, הטיפול יידחה.

 

bul3 אנמיה

כימותרפיה עלולה להפחית את כמות כדוריות הדם האדומות ולגרום לאנמיה, שמתבטאת בתחושת עייפות ובקוצר נשימה. יש לדווח לרופא המטפל מיד עם הופעת תסמינים אלו. ניתן לטפל באנמיה בעזרת עירוי דם, תכשירי ברזל וזריקות שמטרתן להעלות את ריכוז הכדוריות האדומות בדם.

 

bul3 חבורות ודימומים

כימותרפיה עלולה להפחית את מספר הטסיות בדמך (תאים המסייעים בקרישת הדם). אם יש לך חבורות או דימומים בלתי מוסברים, כמו דימום מהאף, דימום מהחניכיים או פריחות על העור, התקשרי מיד לרופא שלך או לבית החולים.

 

bul3 בחילות והקאות

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לבחילות או להקאות. קיימות תרופות יעילות המסוגלות למנוע או להפחית תופעות אלו, והרופא המטפל ירשום לך אותן בשעת הצורך. אם התרופות שקיבלת לא עוזרות, בקשי תרופות אחרות. קל יותר למנוע בחילה מאשר לטפל בה לאחר שהחלה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי', המכילה מידע לגבי התמודדות עם תופעות אלו ועצות מועילות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

bul3 עייפות ותשישות

בתקופת הטיפול הכימי ייתכן כי תרגישי עייפות ותיאלצי להאט את הקצב. תופעות אלו מתרחשות לרוב לקראת סיום הטיפול ולמשך שבועות אחדים לאחר מכן. נסי לעשות דברים בקצב איטי יותר ולשמור את האנרגיה שלך לדברים חשובים. אזני את המנוחה בפעילות גופנית קלה - הליכות קצרות יעלו את רמת האנרגיה שלך, ובכך יקלו את תחושת העייפות.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט 'צעדים לאיכות חיים'® החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של פעילות גופנית ומעודד אותם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת החיים שלהם - בליווי אנשי מקצוע ובהדרכתם. להצטרפות לפרויקט ניתן לפנות בטל. 03-5721618.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן', המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995.

bul3 חוסר תיאבון

ייתכן שתאבדי את התיאבון בזמן הטיפול הכימי. בתקופה זו כדאי לאכול ארוחות קטנות לעתים קרובות. את יכולה לצרוך משקאות מזינים, המכילים תוספים שונים שתפקידם להעלות את רמת האנרגיה בגוף ולהזין אותו. ישנם סוגים רבים של משקאות כאלה, עתירי קלוריות וחלבונים, חלקם ניתנים על פי מרשם רופא.

 

bul3 כאבים בפה

בתקופת הטיפול הכימי את עלולה לסבול מרגישות בפה, מתחושת כאב גבוהה מהרגיל ומהופעת כיבים בחלל הפה - כיוון שכימותרפיה עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות זיהום. שתייה מרובה של נוזלים והקפדה על ניקיון הפה באופן קבוע, באמצעות צחצוח במברשת שיניים בעלת סיבים רכים, עשויים להפחית תופעות אלו. ניתן לטפל בבעיות אלו באמצעות שטיפות או תרופות למניעה וטיפול בזיהומי פה. יש מטופלים הטוענים כי מציצה של קוביות קרח עשויה להקל את התופעה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן', המכילה מידע נוסף ועצות רבות בנושא זה. לקבלתה, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

bul3 שלשול

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשלשול, המופיע לרוב יום או מספר ימים לאחר הטיפול. הקפידי על תפריט דל בסיבים בזמן שלשול ועל שתייה מרובה של נוזלים (לפחות שני ליטרים) בכל יום. אם התופעה נמשכת או מחמירה, דווחי לרופא על התופעה על מנת שירשום לך טיפול תרופתי מתאים.

 

bul3 נשירת שיער

שאלי את הרופא אם התרופות שאת נוטלת עלולות לגרום לנשירת שיער. רוב התרופות הכימיות אינן גורמות לנשירת שיער אלא לדילולו. באם שיערך מתחיל לנשור, עם סיום הטיפול הוא יצמח שוב בהדרגה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת מידע בנושא 'התמודדות עם נשירת שיער'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

bul3 תחושת נימול או עקצוץ בכפות הידיים או בכפות הרגליים

חלק מהתרופות הכימיות משפיעות על העצבים - תופעה המכונה "מחלת עצבים היקפיים" או נוירופתיה פריפריאלית. תופעה זו מתבטאת בתחושת נימול או עקצוץ בידיים, ברגליים, בצוואר, בגרון או לירידה בתחושה בקצות האצבעות. אם את סובלת מתסמינים אלה או מתקשה לבצע מטלות מסוימות, דווחי לרופא שלך. בדרך כלל תופעה זו משתפרת כעבור חודשים אחדים מסיום הטיפול, אך לעתים היא הופכת לקבועה.

 

bul3 תגובה אלרגית

נטילת קרבופלטין, טקסול ודוקסורוביצין עלולה לגרום לתגובה אלרגית במהלך הטיפול. על מנת להפחית את הסיכון לתגובה אלרגית תקבלי סטרואידים לפני או אחרי הטיפול. תגובות אלרגיות עלולות לכלול תופעות שונות כמו פריחה וגירוי בעור, חום גבוה, סחרחורת, כאב ראש וקוצר נשימה. אם תבחיני באחת מהתופעות הללו, עלייך לדווח מיד לרופא שלך, כדי שתקבלי טיפול במהירות.

 

bul3 סכנה של קרישי דם

מחלת הסרטן עלולה להגביר את הסיכון לפתח קרישי דם, וכימותרפיה עלולה להעצים אותו עוד יותר. קריש דם יכול לגרום לתסמינים כמו כאב, אודם ונפיחות ברגל או קוצר נשימה וכאבים בחזה. תופעה זו עלולה להיות חמורה מאוד, ולכן אם את סובלת מאחד התסמינים שתוארו לעיל, עלייך לדווח מיד לרופא שלך. ניתן לטפל ברוב קרישי הדם בהצלחה באמצעות תרופות לדילול הדם. הרופא יכול לתת לך מידע נוסף בנושא.

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בפירוט בנושא הטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. לקבלתה ללא תשלום פנו ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995. כמו כן, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים על כל אחת מהתרופות ועל תופעות הלוואי שלה. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

חזרה למעלה >>


טיפולים הורמונליים

אסטרוגן ופרוגסטרון הם הורמונים שקיימים בגופנו באופן טבעי, ותפקידם לסייע בבקרה על הצמיחה והתפקוד של התאים. הורמונים אלו יכולים לעודד צמיחה של תאים ברירית הרחם. אם מאובחן סרטן מתקדם ברירית הרחם או אם יש חזרה של המחלה, האונקולוג יכול להמליץ על טיפול הורמונלי.

 

הטיפול העיקרי הוא פרוגסטרון. הוא עשוי לסייע בכיווץ הסרטן ובשליטה בתסמינים הנגרמים ממנו. ההורמון ניתן באמצעות כדור לבליעה או בזריקה. להלן סוגי ההורמון השכיחים:

  • פרוברה (®Medroxyprogesterone acetate (Provera
  • מגייס (®Megestrol (Megace

תופעות לוואי

נטילת פרוגסטרון עלולה לגרום לכמה תופעות לוואי, לרבות:

  • תיאבון מוגבר
  • עלייה במשקל
  • אצירת נוזלים (למשל, קרסוליים נפוחים)
  • בחילות
  • קרישיות יתר

תופעות הלוואי קלות בדרך כלל. אם תופעות הלוואי מחמירות - דווחי לרופא שלך.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר הטיפול בסרטן רירית הרחם יתבצעו בדיקות מעקב, על מנת לוודא שהכול תקין. בתקופה הראשונית הבדיקות יתבצעו כעבור כמה חודשים מהטיפול, ולאחר מכן פעם בשנה. בחלק מהמקרים, במקום מעקב שגרתי, המטופלות מתבקשות ליצור קשר עם הרופא המטפל שלהן, בכל פעם שהן סובלות מתסמינים כלשהם או שהן מודאגות ממצבן. אם מופיעים תסמינים כלשהם או בעיות במהלך תקופת המעקב, יש לפנות לרופא ללא דיחוי. תסמינים חשובים שיש לשים לב אליהם: דימומים מהנרתיק או מפי הטבעת וכאבים באזור האגן.

 

חשוב לציין שגם במקרה של חזרת המחלה - ניתן לטפל בה בהצלחה, בדרך כלל. באופן טבעי נשים רבות חוששות מעט לפני פגישות המעקב, וכדאי להיעזר בתמיכתם של בני המשפחה והחברים.

חזרה למעלה >>


מיניות ופוריות

הטיפול בסרטן הרחם עלול להשפיע על ח״ המין, ועל הדימוי העצמי שלך בהיבט המיני. בפרק זה נסביר כיצד לטפל בבעיות הקשורות בנושא המיניות והפוריות.

 

תסמיני גיל המעבר (מנופאוזה)

בקרב מטופלות בגיל הפוריות, כריתת רחם הכוללת כריתת שחלות תגרום להקדמת תסמיני גיל המעבר. גם נשים שטופלו בקרינה ללא ניתוח יסבלו מתסמינים אלו, בשל העובדה שהקרינה גורמת לשחלות להפסיק את פעילותן.

טיפול הורמונלי חלופי (HRT) אינו מומלץ בדרך כלל לנשים שחלו בסרטן הרחם, מכיוון שהוא מכיל אסטרוגן. זאת למרות העובדה שלא הוכח כי נטילת ההורמון מעלה את הסיכון להישנות הסרטן. יש רופאים מומחים שנותנים HRT לנשים שחלו בסרטן רחם בשלב מוקדם, והן סובלות מתסמיני גיל המעבר. תרופות אלה ניתנות אך ורק כשאמצעים אחרים אינם פועלים.

 

להלן פירוט חלק מתסמיני גיל המעבר:

 

bul3 גלי חום והזעה

גלי חום והזעה הן תופעות האופייניות לגיל המעבר, עליהן אפשר להתגבר באמצעות מתן תרופות נוגדות דיכאון במינון נמוך.

 

bul3 יובש בנרתיק

ניתן להתגבר על בעיה זו באמצעות שימוש במשחות או התקן לנרתיק המכילים אסטרוגן. גופך יספוג אמנם חלק מהאסטרוגנים הנמצאים במוצרים אלה, אולם בדרך כלל מינון נמוך של אסטרוגן אינו מזיק.

אפשר להיעזר בתכשירי לחות על בסיס מים, כגון ג׳ל KY או Replens, אותם ניתן למרוח על איברי המין של שני בני הזוג, לפני קיום יחסי מין.

 

bul3 ירידה בחשק המיני

שינויים בנרתיק עלולים לפגוע בחשק המיני. מומלץ להיעזר באנשי מקצוע על מנת ללמוד כיצד להתמודד עם שינויים אלה.

 

bul3 תסמינים רגשיים

אלה כוללים מצבי רוח משתנים, תחושת חרדה ובעיות בריכוז ובזיכרון. שיחה על הרגשות שלך עם בני משפחה, חברים, רופא או אחות עשויה לסייע רבות. יש נשים שמסתייעות בשיחה עם פסיכולוג או יועץ.

 

bul3 הידלדלות העצם

גיל מעבר מוקדם עלול להגביר את הסיכון להידלדלות העצם (אוסטיאופורוזיס).

 

bul3 שינויים בנרתיק

קרינה באזור האגן עלולה לגרום לתופעות של היצרות הנרתיק, יובש בנרתיק ואיבוד הגמישות בו. תופעות אלו יכולות לגרום לאי נוחות בזמן קיום יחסי מין או בבדיקה וגינאלית. התייעצי עם האחות כיצד להתגבר על בעיות אלה.

 

אחת הדרכים לשיפור גמישות הנרתיק היא שימוש במרחיבי נרתיק. מדובר במכשירים בצורת גליל פלסטיק, שגודלם וצורתם מזכירים טמפון. השימוש בהם נעשה בשילוב חומרי סיכה. התייעצי עם הרופא או האחות כיצד להשתמש בהם בצורה הנכונה, על מנת למנוע נזקים אפשריים לנרתיק. מכשירים אלה נמצאו כיעילים מאוד, ונשים רבות משתמשות בהם.

 

bul3 מין לאחר טיפול

סרטן הרחם, הטיפולים נגדו ותופעות הלוואי הכרוכות בהם, עלולים להשפיע על חיי המין שלך ועל הדימוי העצמי שלך כאישה. התקופה שלאחר הניתוח משמשת תקופת הסתגלות לך ולבן זוגך. אינך חייבת לקיים יחסי מין אם אינך רוצה בכך או שאינך מסוגלת. יש דרכים רבות להפגין אהבה ואינטימיות גם ללא קיום יחסים - לדוגמה מגע פיזי עדין, עיסויים ומחוות חושניות-רומנטיות.

 

מומלץ לחכות עד שאת ובן זוגך תחושו כי הגיע הרגע המתאים לקיום יחסים. למרות החשש הטבעי הכרוך בחזרה לפעילות מינית לאחר הטיפולים, ניתן לקיים יחסים ללא חשש. אם את חוששת, כדאי להשקיע במשחק מקדים - פעילות כזו תרגיע אותך ותאפשר לבן זוגך להפגין עדינות והתחשבות.

 

אם נתקלתם בקשיים בקיום יחסי מין לאחר הניתוח והטיפולים כנגד הסרטן, התייעצי עם הרופא שלך. ייתכן שהוא יוכל לעודד אותך ולהציע לך עזרה ותמיכה. אם את חשה מבוכה ואינך מעוניינת לפנות אליו, את יכולה להיעזר באנשי מקצוע ובמטפלים מומחים בנושא זה.

החוברת 'מיניות האישה' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע ועצות נוספים. לקבלתה ללא תשלום פני באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-955.

כמו כן, ניתן באגודה ייעוץ בנושאים שונים הקשורים למיניות: דימוי הגוף, פוריות, זוגיות ומיניות לחולי וחולות סרטן ולבני/בנות זוגם. השירות ניתן בידי אחות מוסמכת, ללא תשלום, בתיאום מראש וללא צורך בהפניה רפואית. טל. 03-5721643. מידע נוסף תמצאו בפורום 'גינקו-אונקולוגיה ופוריות לנשים ולגברים' ובפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האגודה.

השפעת הניתוח על הפוריות

לאחר ניתוח וקרינה לרירית הרחם לא ניתן ללדת. אמנם רוב הנשים שחלו בסרטן רירית הרחם הן נשים מבוגרות, אולם חלק קטן מהן נמצאות בגיל הפוריות. אם חלית בגיל צעיר, התייעצי עם האונקולוג שלך לפני תחילת הטיפולים. קיים כאמור טיפול באמצעות מתן פרוגסטרון, שנועד למנוע כריתת רחם, המתאים רק לחלק מהנשים, וניתן במסגרת ניסוי קליני.

 

לעתים ניתן לשאוב ביציות לפני הטיפולים ולהקפיא אותן, אם את שוקלת אפשרות של הבאת ילדים לעולם באמצעות אם פונדקאית (אישה אחרת הנושאת את העובר ברחמה).

חזרה למעלה >>


שינויים באורח החיים

נשים רבות מחליטות בתקופת ההחלמה לשנות את אורח חייהן ואת הרגלי התזונה שלהן, לשמור על משקל מאוזן ועוד. ישנן הוכחות לכך ששמירה על משקל תקין לאחר גיל המעבר עשויה להפחית את הסיכון להישנות סרטן הרחם ואף את הסיכון לחלות במחלות סרטן אחרות ובמחלות נוספות, כגון סוכרת ומחלות לב.

 

להלן כמה עצות להפחתת משקל

  • אכלי בהתאם לצורך ולתחושת הרעב.
  • צרכי מזון מאוזן ועשיר בפירות ובירקות.
  • הפחיתי בכמות השומנים והסוכרים.
  • הרבי בפעילות גופנית.

אכילה נכונה

תזונה בריאה תספק לך אנרגיה רבה יותר ותעזור לך להחלים. מומלץ להרבות באכילת פירות וירקות, להמעיט באכילת בשר אדום ולהעדיף עוף ודגים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת הנקראת 'הטיפול התזונתי התומך'. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995. מידע נוסף בנושא ניתן למצוא בפורום 'תזונה למתמודדים ולמחלימים מסרטן' באתר האגודה.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מסייעת בשמירה על משקל גוף תקין, מפיגה מתחים ולחצים, מעלה את רמת האנרגיה ומפחיתה מהסיכון לפתח מחלות אחרות. יש הוכחות המצביעות על כך שעיסוק קבוע בפעילות גופנית עשוי להפחית את הסיכון להישנות סרטן הרחם. פעילות גופנית אף מפחיתה את הסיכון להידלדלות עצם (אוסטיאופורוזיס) בקרב נשים צעירות שהמחלה הקדימה את כניסתן לגיל המעבר.

 

רופא המשפחה או האונקולוג יכולים להמליץ לך על פעילות גופנית מתאימה, הנעשית בפיקוח והדרכה של מאמני כושר.

באגודה למלחמה בסרטן חוברת 'צעדים לאיכות חיים' ובה עצות והמלצות לאורח חיים בריא, לפעילות גופנית ועוד. ניתן לקבלה ללא תשלום באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® 1-800-599-995.

בצקת לימפתית

אם את סובלת מדלקות או מנפיחות ברגלייך, גשי לרופא על מנת לקבל טיפול מתאים. חשוב להימנע מכל פגיעה בעור, במיוחד ברגליים ובכפות הרגליים.

מה ניתן לעשות?

  • שמרי על עור נקי ומרחי קרם לחות.
  • טפלי מיד בשריטות או בחתכים. אם האזור הפגוע הופך לאדום, חם או נפוח, גשי לרופא המשפחה.
  • למניעת פציעות, השתמשי במכונת גילוח חשמלית כדי להסיר שיער גוף.
  • נעלי נעליים נוחות והשתמשי בקוצץ ציפורניים במקום במספריים.
  • מרחי על העור קרם הגנה נגד השמש (+30 SPF) או כסי את גופך בבגד קל ואוורירי, במיוחד בימים שטופי שמש.
  • שמרי על משקל גוף תקין.
  • הקפידי להתעמל והימנעי מעמידה ממושכת במקום אחד.

תמיכה נפשית

ההתמודדות עם מחלת הסרטן מלווה באופן טבעי בתחושות קשות ובחששות. במשך תקופת ההחלמה, עם החזרה ההדרגתית לשגרה, קל יותר להתמודד עם תחושות אלה. שיחות עם בני משפחה וחברים עשויות גם הן להקל עלייך. אם את חשה דיכאון, חרדה וחוסר אונים, התייעצי עם רופא המשפחה. פני לאגודה למלחמה בסרטן ובררי אם קיימת קבוצת תמיכה לחולי סרטן באזור מגורייך, שם תוכלי לשוחח עם אנשים הנמצאים במצב דומה. ניתן גם להתחבר לקהילה מקוונת, שם תוכלי ללבן בעיות, לשאול שאלות ולקבל תמיכה.

לאגודה למלחמה בסרטן מערך תמיכה וסיוע נרחב לחולות, מחלימות ובני משפחותיהן. באתר האגודה למלחמה בסרטן פועל פורום 'תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה, ומידע על זכויות ושירותים'. הפורום מנוהל בידי מנהלת מחלקת השיקום באגודה, עו״ס אורית שפירא.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים וניסויים קליניים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן רירית הרחם נערכים כל העת, מאחר שטרם נמצא טיפול המביא מרפא לכל החולים.

 

כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים האונקולוגים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא בידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות. רופאים מעוניינים לעודד את מטופליהם להשתתף בניסויים קליניים או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים. זאת משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת, לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאת יודעת במה עוסק הניסוי, מבינה מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן שאת מבינה בדיוק באיזה אופן תהיי מעורבת בו.

 

גם לאחר שתסכימי להשתתף בניסוי, תוכלי עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשני את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אלייך. אם תבחרי שלא להשתתף בניסוי או שתחליטי לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליטי להשתתף בניסוי, חשוב שתזכרי שכל טיפול שתקבלי נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקידום מדע הרפואה ותשפר את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995. לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן       

הקדמה

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה.

 

מחקרים הראו כי סביבה תומכת מסייעת לרוב החולים להתמודד היטב עם המחלה. תגובות רגשיות קיצוניות מתמשכות מופיעות רק אצל מיעוט החולים. אולם נמצא כי ישנם חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים, ויש מקום לדון בהם עם בני המשפחה ועם חברים. הצוות המטפל בבית החולים יכול גם הוא להיות לעזר רב, בהסתמך על הניסיון הקליני שלו ועל הידע שצבר בתחום התמחותו.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת הנקראת 'לדבר, להקשיב, להבין' - מדריך למלווים, בני משפחה וחברים התומכים בחולי סרטן. ניתן לקבלה ללא תשלום באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® 1-800-599-995.

התמודדות עם האבחנה של מחלת סרטן

כשם שהגוף זקוק לזמן כדי להחלים לאחר ניתוח או התערבות רפואית אחרת, כך דרושים זמן וסבלנות להסתגלות הנפשית למחלה. לעתים תהליכים רגשיים דורשים זמן ממושך יותר מהזמן הדרוש להחלמת הגוף, ויש לאפשר לחולה את הזמן הדרוש לו כדי שיוכל לעבד את משמעות השינויים שבאו בעקבות האבחנה.

 

אצל חלק מהחולים ובני המשפחה חודרת ההכרה או מופיע חשש שהחיים לא יהיו עוד כפי שהיו. ההסתכלות על החיים משתנה, ובחירות והחלטות עשויות להשתנות עקב עדכון סדר העדיפויות. חלק מהחולים מדמים זאת לתחושה של רכבת שסטתה מהפסים והם אינם בטוחים שיוכלו להשיבה בחזרה למסלולה, או שאין הם בטוחים לאן תוביל אותם הדרך. חלקם חשים שהעובדה שחלו בסרטן משפיעה על כל תחומי חייהם ואף משנה אותם עצמם. עיבוד הידיעה וחזרה לשגרת החיים או בניית שגרה חדשה, הם תהליכים האורכים זמן.

 

התמודדות עם השינוי בשגרת החיים

חולים הנדרשים לבצע סדרה ארוכה של בדיקות או לקבל טיפול כימי או טיפול בקרינה, צריכים לשנות את שגרת יומם בשל התלות במועדי הטיפול או הבדיקות. טיפולים עלולים לפגוע ביכולת להתמיד בסדר היום הרגיל, הכולל עבודה, לימודים או בילויים. עם זאת, חשוב לנסות לשמור ככל האפשר על רצף ושגרת חיים. אפשר ורצוי להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי הפעילויות שחשוב וניתן לשמרן.

 

ניסיון להבין את הסיבות למחלה

שאלות כמו "למה חליתי?"; "למה דווקא אני?"; "למה דווקא עכשיו?" ו-"האם יכולתי למנוע את המחלה?" עלולות להציק לחולים רבים. אצל חלק מהחולים הרצון להבין את הסיבות להופעת המחלה מוביל ללימוד ולהיכרות טובה יותר עם המחלה והטיפולים ומגביר את תחושת השליטה שלהם בחייהם. אצל חולים אחרים שאלות אלה עלולות לעורר תחושות של אשמה או האשמה. מחקרים שניסו למצוא קשר בין משברים אישיים, מצבי לחץ ואירועי חיים קשים, לבין הופעת המחלה, מעלים ממצאים סותרים.

 

כיום נראה כי אירועים כאלה משפיעים אמנם על איכות החיים, אך אינם הגורם למחלת הסרטן. עם זאת, חשוב לשוחח על תחושות אלה ודומות להן, אשר מייצגות לעתים קושי מרכזי בהתמודדות עם המחלה ועם מצב של חוסר ודאות.

 

חוסר ודאות

מחלת הסרטן מלווה לעתים בחוסר ודאות לגבי העתיד. קשה לשמור על אופטימיות כאשר העתיד הופך לבטוח פחות, וחלק מהחולים חווים תקופות של חוסר אונים. המפתח להתמודדות עם חוסר ודאות הוא תקווה ושמירה על איכות החיים הקיימת. מפגשים עם חולים אחרים או עם אנשים שהבריאו עשויים לעודד ולסייע בהתמודדות. חלק מהחולים שואבים כוח מהתמיכה ומהאהבה שעוטפת אותם, אחרים פונים ליצירה, לאמנות, ללימודים או מנסים להגשים חלומות ישנים. חלק מהחולים מדווחים שהמחלה הובילה אותם לחולל בחייהם מהפך חיובי ולשנות את סדר העדיפויות.


האם לשוחח על המחלה?

הרצון לשוחח על רגשות קשים משתנה מאדם לאדם. עם זאת, נמצא כי לעצם הדיבור יש השפעה מרפאת על חלק גדול מהאנשים. קיים הבדל משמעותי בין דיבור עצמי, כאשר אדם חושב או מדבר אל עצמו, לבין דיבור החוצה, דהיינו קיומו של דיאלוג. מכאן למעשה התפתחה הפסיכותרפיה. דיבור עצמי עלול להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים, בלי לאפשר 'אוורור' של רגשות אלה. חשוב להיות קשובים לצרכיו השונים של כל חולה ולהיות ערניים לשינויים בהם. יש לשמור על מינון נכון של הדיאלוג ולאפשר לחולה עצמו להכתיב את הקצב.

 

יש תקופות שבהן הצורך לשוחח גדול יותר, ויש תקופות שבהן רצוי להקשיב גם לשתיקות. חלק מהחולים יעדיפו בתקופות מסוימות להמעיט בשיחה על המחלה, כדי להסיח את הדעת ממנה ולעסוק בדברים אחרים. שיחות רבות בנושא טעון זה עלולות לגרום להצפה רגשית, ויש אנשים הזקוקים ליותר שקט ולפחות גירויים. חלק מהמשפחות מתקשות לשוחח על רגשות קשים והן זקוקות לסיוע. הצוות הפסיכו-אונקולוגי, יחד עם הרופאים והאחיות, יכולים לסייע בהתלבטויות אלה, לעזור למצוא את המילים ואת הדרכים לפתוח בשיחה ולאפשר את קיומה.

 

למי לספר על המחלה?

מחלת הסרטן מתרחשת בגופו של החולה אבל משפיעה על המשפחה כולה. חולים ובני משפחה מתמודדים עם השאלה למי צריך לספר על המחלה. האם לספר להורים מבוגרים? האם לספר לילדים קטנים? החל מאיזה גיל, ומה לספר להם? האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה? לשאלות אלה אין תשובה נכונה אחת.

 

האם לספר לילדים?

רוב הילדים מצליחים להתמודד עם מידע על מחלת הסרטן, כאשר המידע נמסר להם בצורה, במינון ובקצב המתאימים להם. אצל ילדים צעירים עדיין לא הבשילה היכולת לתמלל את רגשותיהם, ולכן קשה לנהל עמם דו-שיח מילולי על אודות רגשות. חשוב שהילד יבין מה מתרחש סביבו, ממידע שיימסר לו ישירות מהוריו, וחשוב להימנע ככל האפשר מקיומם של סודות העלולים להיחשף בנקל.

חוברת 'מה אספר לילדיי על מחלת הסרטן שלי' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא זה ומכילה מידע ועצות נוספים. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

 

האם לספר להורים קשישים?

הרצון להגן על הורים קשישים מפני בשורות קשות, מוביל חלק מהחולים להחלטה שלא לספר להוריהם על מחלתם כלל. יש לכבד החלטה זו. עם זאת נראה כי הורים, גם אם הם קשישים, מסוגלים להתמודד עם מידע קשה, ומצליחים לגייס את ניסיון החיים שלהם ולהושיט עזרה.

 

האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה?

יש חולים החוששים שעצם חשיפת מחלתם תגרור שינוי של היחס כלפיהם ותעורר גילויי רחמים. ברוב המקרים חשש זה מתבדה, ומה שמתפרש בתחילה כ'רחמים' מתברר כדאגה אמתית וכנה. חלק ממקומות העבודה מתגייסים לעזרת החולה, בכל הקשור להיעדרויות מהעבודה, ביקורים, הסעות לטיפולים ועוד. במדינה קטנה כמו ישראל קשה אמנם 'לשמור סוד', אך חשוב לכבד את פרטיותו של החולה ולשמור עליה.

 

התמודדות עם שינויים גופניים

בעקבות ניתוח ו/או טיפולים עלולים להופיע שינויים גופניים. החולה נדרש להתמודד עם שינויים אלה ולהסתגל אליהם, כמו גם למשמעות השינוי לגבי בני משפחתו וסביבתו הקרובה. טיפולים עשויים לשנות את שגרת החיים ולגרום לאי נוחות פיזית ולתופעות לוואי כמו נשירת שיער, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, עייפות וחולשה. חלק מהטיפולים עלולים לגרום לירידה זמנית או קבועה בחשק המיני, ובכך להשפיע על הפעילות המינית. ברוב המקרים ניתן להקל את תופעות הלוואי בעזרת עצות והנחיות מהצוות המטפל, שברשותו ניסיון וידע רבים על אודות הטיפולים והשפעותיהם.

 

חשוב לזכור כי שינויים גופניים עלולים לגרום לדימוי גוף נמוך, ביטחון עצמי נמוך ויכולות פיזיות פחותות. כל אלה עלולים לגרום לתחושת דחייה כלפי הגוף והתנכרות לו, דווקא כאשר הוא זקוק לטיפול ובנייה מחודשים. מחקרים מראים כי הליכות קצרות וקבועות, והתעמלות מתאימה, מסייעות בבניית הגוף אצל חולים המקבלים טיפול כימי או כאלה שעברו ניתוח.

באגודה למלחמה בסרטן ישנה חוברת בשם 'צעדים לאיכות חיים', ובה עצות והמלצות לאורח חיים בריא, פעילות גופנית ועוד. ניתן לקבלה ללא תשלום באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® 1-800-599-995.

 

האם לספר לחולה על מחלתו?

חוק זכויות החולה מחייב רופאים למסור לחולה מידע על אודות מחלתו, הפרוגנוזה שלו והטיפולים. מידע רפואי הוא כמו תרופה, יש לתת אותו במינון הנכון, בזמן הנכון, באופן הנכון, ועל ידי האדם הנכון. קבלת מידע אמין, באופן המתאים למקבלו, מאפשרת לחולה להבין את מצבו הרפואי, לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפולים, לתכנן את חייו ולנהל אותם על פי העדפותיו ובהתאם לרצונותיו.

 

יש לזכור כי העברת המידע אינה אירוע חד פעמי אלא תהליך מתמשך של דו-שיח. לחולה יש זכות לבקש מרופאיו למסור את המידע לבני משפחה או לידידים, משום שהוא סומך עליהם שיעבירו לו אותו ויסייעו לו בתהליך קבלת ההחלטות. מחקרים מראים כי הסתרת מידע עלולה להקשות, בדיוק כמו הצפה של מידע, והדרך שבה נמסר המידע חשובה לא פחות.

 

המידע הקשור למחלת הסרטן כולל עובדות מדעיות, בדרך כלל כאלה המתבססות על מחקרים סטטיסטיים, והמשמעות של נתונים אלה לגבי החולה בנסיבות המיוחדות לו. עיבוד המידע לוקח זמן משום שהוא כולל הבנה של נתונים ביו-רפואיים, חלקם לא מוכרים, לצד התמודדות עם מחשבות ורגשות קשים. חולים רבים מדגישים שהם זקוקים למידע כדי להבין את מה שקורה להם, כדי לקבל החלטות מודעות ולבסס תחושה חזקה יותר של שליטה. חולים רבים מעדיפים לקבל את מלוא המידע, גם אם הוא קשה, ומציינים שלעתים מידע קשה עדיף על חוסר ודאות. עם זאת, חשוב לזכור כי בנסיבות של מחלה, קושי ומצוקה, עומדת לאדם גם הזכות להגן על עצמו מפני מידע קשה.

 

חולים המעוניינים שבני משפחתם יסיעו להם להתמודד עם המידע, טוב יעשו אם יבהירו זאת לרופא המטפל. חשוב שהחולה, בני המשפחה והרופא יגיעו להסכמה לגבי דפוס הקשר המתאים להם. חולים המעוניינים שהרופא ימסור את המידע ישירות לבני משפחתם, גם ללא נוכחותם, צריכים לציין זאת בפניו. כיום ניתן למנות יבא-כוח׳ שיכול לקבל החלטות הנוגעות לחולה במקומו, אם הוא לא יוכל לעשות זאת בעצמו. אפשרות זו יש להעלות בפני חולים ומשפחות שהדבר מתאים להם.

 

הצפה של מידע

קיימים מקורות רבים וזמינים של מידע על מחלת הסרטן, על הטיפול בה ועל ההתמודדות עמה, בהם אינטרנט, ספרים, חברים ועוד. כיום קל הרבה יותר להגיע למידע רפואי, ולעתים מופעל על החולה לחץ סמוי ללמוד את כל שניתן על המחלה. אולם לא תמיד מידע נוסף מסייע בהתמודדות. הקלות הרבה שבה ניתן להשיג מידע עלולה להיות עבור חלק מהחולים "חרב פיפיות", ולגרום להצפה של חרדה, במקום לחזק את תחושת השליטה שלהם במצב. כמו כן, יש להקפיד לבדוק את מהימנות מקור המידע.

לשירותי מידע מתקדמים ומאגרים נוספים ניתן לפנות למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721608 או בדוא״ל:info@cancer.org.il

התמודדות עם מחשבות על המוות

אף על פי שבזכות ההתקדמות בטיפולים, סיכויי ההחלמה או הארכת תוחלת החיים השתפרו לאין ערוך, מחשבות על המוות עדיין מלוות את החולים בסרטן. חלק מהחולים מעדיפים לשוחח על המוות עם בני משפחה או ידידים. אחרים אינם מעוניינים לשוחח על כך, אף שמחשבות בנושא מציקות להם מפעם לפעם.

 

הבחירה לא לשוחח על המוות אינה מעידה בהכרח על הכחשה; היא יכולה להיות בחירה מודעת, הנובעת מהדרך שבה האדם מתמודד עם אירועים קשים או מגישה אופטימית המאפיינת אותו. יש חולים החוששים מהמוות אך אינם מוצאים את האדם, הדרך, או המקום המתאימים להעלות חששות אלה לשיחה. חלק מבני המשפחה או החולים עצמם חוששים להעלות נושא זה כדי שלא לגרום כאב, מתוך מחשבה שמה שלא נאמר לא יכול להכאיב. עם זאת, יש לזכור כי לעתים ההחלטה לא לשוחח על רגשות כואבים מגבירה את תחושת הבדידות.

 

כאשר חולים ובני משפחה מתלבטים אם לשוחח על הרגשות הכואבים או להימנע מהעלאתם, הם מוצאים את עצמם מתלבטים, למעשה, בין הבחירה להיות יחד בכאב או להישאר בבדידות. כל אדם וכל משפחה צריכים לבחור בסופו של דבר במה שמתאים להם. זאת לאחר שההחלטה התקבלה באופן מודע, תוך התמודדות עם החשש והפחד. צוות השירות הפסיכו-אונקולוגי, יחד עם הרופאים והאחיות, יכול לסייע בהתלבטות זו, לעזור בתכנון השיחה, או להיות שותף בה. שיחה יכולה לאפשר ביטוי מילולי לפחד וליכולת המשותפת לחיות עם הפחד, להתמודד עמו ולהתגבר עליו.

 

התמודדות עם קבלת עזרה ותלות

בחברה המערבית שבה ישנה חשיבות רבה לצורך להיות עצמאי ולאחריות הפרט על חייו, מצבי תלות עלולים להיות קשים במיוחד. עם זאת, חשוב לזכור כי מצבים של קושי ומצוקה מביאים לכדי ביטוי תכונות חיוביות של אחריות כלפי הזולת, קשרים משפחתיים, אהבה וידידות. ברוב המקרים התלות היא זמנית וחולפת עם תום הטיפולים.

 

בני משפחה, שהם על פי רוב מקור התמיכה עבור החולה, מתמודדים עם הצורך למצוא את האיזון הנכון בין הרצון להגן עליו ולאפשר לו שקט ומנוחה, לבין הרצון לעזור לו לצאת מביתו וממיטתו. כדי למצוא את הפתרון האופטימלי, רצוי לשתף את החולה עצמו בהתלבטויות, לשאול אותו במה ירצה שיעזרו לו, למה הוא מצפה ממשפחתו ומה מכביד עליו. היכולת של החולה ושל בני משפחתו להתמודד עם מצבי תלות בצורה בוגרת ומכובדת, מפגישה חלק מהמשפחות עם סוג חדש של אינטימיות, כזו שלא הייתה מוכרת להם קודם לכן.

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולות, למחלימות ולבני משפחותיהן

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
לפרופ' טלי לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, מרכז רפואי וולפסון
לד"ר תמר פרי, רופאה בכירה במחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית, שיבא תל השומר
חברות ועדת העדכון בנושא גינקו-אונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיהן והערותיהן.
אפריל 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן (רירית) הרחם. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.