לתרומה

מחלות סרטן
שלפוחית השתן והכליות

סרטן שלפוחית השתן

עוד בנושא

מבוא

שלפוחית השתן

הגורמים לסרטן שלפוחית השתן

סוגי סרטן שלפוחית השתן

תסמיני המחלה

כיצד מתבצעת האבחנה?

בדיקות לאחר אבחון

דירוג וקביעת שלבי המחלה

הטיפול בסרטן שלפוחית השתן

טיפול בסרטן שלפוחית השתן בשלב מוקדם

טיפול בסרטן חודרני של שלפוחית השתן

טיפול בסרטן שלפוחית השתן בשלב מתקדם

מעקב 

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן 


 

מבוא

חוברת מידע זו נכתבה על מנת לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן שלפוחית השתן. אנו מקווים שהחוברת תוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזו יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.

מהו סרטן

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר מ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו. 

שלפוחית השתן

שלפוחית השתן ממוקמת בחלק התחתון של הבטן. זהו איבר שרירי וחלול, דמוי בלון, האוסף ואוגר את השתן. השתן מורכב ממים ומחומרי פסולת שאינם נחוצים לגוף. שלפוחית השתן מרופדת בקרום לא חדיר, המכונה אורותל (Urothelium), שתפקידו למנוע מהשתן להיספג חזרה אל תוך הגוף. קרום זה מורכב מתאי מעבר (Transitional Cells) או תאי אורותל (Urothelial Cells).

השתן נוצר בכליות, משם הוא נישא בצינוריות, הנקראות שופכנים, אל השלפוחית. כאשר השלפוחית מתמלאת, אותות עצביים נשלחים אל המוח. אותות אלו גורמים לשריר השלפוחית להתכווץ ולדחוף את השתן, דרך צינור השופכה, אל מחוץ לגוף.

בגוף האישה, השופכה היא צינורית קצרה מאוד, הנמצאת בדיוק מעל לנרתיק (בתעלת הלידה). בגוף הגבר, הצינורית ארוכה יותר ועוברת דרך בלוטת הערמונית והפין.

 

הגורמים לסרטן שלפוחית השתן

סרטן שלפוחית השתן שכיח יותר בקרב גברים מאשר בנשים, ושכיחותו עולה מעל גיל 60. נדיר שאדם מתחת לגיל 40 יחלה בסרטן שלפוחית השתן. סרטן שלפוחית השתן אינו מידבק ואינו ניתן להעברה לאנשים אחרים. הגורמים המפורטים בהמשך מעלים את הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן:

עישון

עישון יכול לגרום לכ-40% ממקרי סרטן שלפוחית השתן. החומרים הכימיים שבעשן הסיגריות נכנסים למחזור הדם ומגיעים לשלפוחית השתן לאחר שעברו תהליך פירוק על ידי הכליות, והם גורמים לגירוי תאי השכבה הפנימית של שלפוחית השתן העוברים השתנות ממאירה.

חשיפה לחומרים כימיים במקום העבודה

גורם נוסף ומרכזי לסרטן שלפוחית השתן הינו חשיפה לחומרים כימיים מסוימים במקומות עבודה. חומרים אלו קיימים במפעלי יוד, גומי, גז, פלסטיק וצבע ובתעשיות כימיות אחרות. השפעת חומרים אלו אינה מיידית, והנזק עלול להופיע עד 25 שנים לאחר החשיפה.

זיהום

זיהומים חוזרים בדרכי השתן, וכן אבנים בשלפוחית השתן שאינן מטופלות, יכולים לגרום לסרטן שלפוחית שתן נדיר יותר, המכונה סרטן של תאים קשקשיים. אנשים הסובלים משיתוק בשל פגיעה בעמוד השדרה ושבגופם מותקן קתטר (צנתר) קבוע, עלולים לסבול יותר מזיהומים בדרכי השתן, ונמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שלפוחית השתן. 

טיפולים קודמים נגד מחלות סרטן

טיפול בקרינה לאזור האגן וטיפול כימי (כימותרפיה) באמצעות תרופה הנקראת ציקלופוספאמיד - Cyclophosphamide (אנדוקסן® - ®Endoxane)* יכולים להעלות גם כן את הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן.

סוכרת

סוכרת עלולה להגביר את הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן, כנראה בגלל התרופה פיוגליטזון - Pioglitazone (אקטוס® - ®Actos)*.

היסטוריה משפחתית

אם יש לך קרוב משפחה שחלה בסרטן שלפוחית השתן, הסיכון שלך לחלות עולה מעט, ככל הנראה בגלל גורמי סיכון דומים, כמו עישון. לעתים נדירות גן תורשתי עשוי לגרום לסרטן שלפוחית השתן.

*או תרופות המיכלות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים. 

סוגי סרטן שלפוחית השתן        

רוב סוגי סרטן שלפוחית השתן מתחילים בשכבת תאי מעבר (Transitional cells) של השכבה הפנימית של דרכי השתן לרבות השלפוחית (Transitional epithelium), והם מוכרים בשם סרטן תאי המעבר (Transitional cell bladder cancer - TCC) או סרטן תאי אורותל (Urothelial cells cancer).

סרטן תאי המעבר (TCC) הוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שלפוחית השתן. סוגים נפוצים פחות כוללים סרטן של התאים הקשקשיים ואדנוקרצינומה. מקורם באותם תאי אורותל שקיבלו מבנה אחר של גידול ממאיר.

בהתאם לעומק חדירת בסיס הגידול לדופן השלפוחית, מחלקים את הגידולים לשתי קבוצות:

1. גידולים בלתי חודרניים בהם בסיס הגידול מוגבל לרירית או לתת רירית.

2. גידולים חודרניים בהם בסיס הגידול חדר לתוך שריר דופן השלפוחית ובכך מרמז על יכולתו להתקדם לאיברים מחוץ לדרכי השתן.

לגידול מופעים שונים:

Carcinoma in situ - הגידול נראה שטוח וללא רכיב בולט אל חלל השלפוחית.

Papillary cancer - הגידול בעל מבנה דמוי אלמוג, המרמז על פי רוב על גידול בלתי חודרני.

Solid cancer - הגידול במראה דמוי כרובית, שאופייני יותר לגידולים חודרניים.

ראוי לציין שחלק קטן מהגידולים הבלתי חודרניים יכולים להפוך לגידולים חודרניים ולכן חשיבות המעקב.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת מילון מונחים באונקולוגיה. לקבלת החוברת וחומרי הסברה נוספים ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

תסמיני המחלה

דם בשתן (המטוריה)

זהו התסמין הנפוץ ביותר. הוא בדרך כלל מופיע בפתאומיות ויכול להופיע לסירוגין. לרוב הוא אינו מלווה בכאב. לעתים דם בשתן אינו יכול להיראות לעין ומתגלה רק בבדיקת שתן מיקרוסקופית. אם ראית דם בשתן יש לפנות מידית לרופא המשפחה לצורך בירור רפואי. יש לזכור שהיקף הדימום אינו מעיד על חומרת המחלה.

הפרעות בהטלת שתן

לעתים חולים חשים בצריבה בעת מתן שתן, או שמרגישים צורך להטיל שתן לעתים תכופות יותר. כל אלו מעידים על גירוי בשלפוחית, וסביר להניח כי נגרמו בגלל זיהום ולא בשל מחלת סרטן. אם התסמינים האלו אינם חולפים לאחר טיפול תרופתי, יש לבצע בדיקות נוספות.

רוב האנשים החווים תסמינים אלו אינם חולים בסרטן שלפוחית השתן. לעתים קרובות זיהומים חיידקיים, כגון אבנים בשלפוחית השתן או בכליות, הם הגורם לתלונות שכאלו. עם זאת, אם הופיע אחד או יותר מהתסמינים חשוב ביותר לפנות לרופא להיבדק ולקבל טיפול.

כאב בגב או בבטן התחתונה

זהו תסמין נדיר יותר, אך עלול לעתים להופיע.

כיצד מתבצעת האבחנה?        

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שלך. הבדיקה הראשונית כוללת דגימת שתן לבדיקת הימצאות דם בשתן ולשלילת זיהום בדרכי השתן. ייתכן שהרופא המטפל יבצע לאחר מכן בדיקה פנימית של הרקטום (בגברים) ושל הנרתיק (בנשים). איברים אלו סמוכים מאוד לשלפוחית השתן, ובאמצעותם יכול הרופא לחוש ולבדוק שינויים בשלפוחית. דגימת השתן תישלח גם לבדיקה מיקרוסקופית על מנת לבחון אם יש בה תאים סרטניים (בדיקת שתן לציטולוגיה). ייתכן שרופא המשפחה שלך יפנה אותך לבדיקות נוספות, לצילומי רנטגן ולקבלת חוות דעת וטיפול מאורולוג מומחה (רופא המתמחה בבעיות בדרכי השתן). האורולוג ישאל אותך על התסמינים ועל מצב בריאותך הכללית. הוא גם ישאל אותך אם היו לך בעיות בריאותיות נוספות. הרופא יבדוק אותך על ידי מישוש הבטן התחתונה וייתכן שיבוצעו לך בדיקות פנימיות נוספות. לאחר מכן ייערכו הבדיקות הבאות:

בדיקות דם

דגימות דם יילקחו ממך כדי לבצע ספירת דם (מספר תאי הדם) ולבדוק את מצב בריאותך הכללי ואת תפקודי הכליות והכבד.

בדיקות שתן

בבדיקות שתן ינסו לאתר תאים סרטניים בשתן (בדיקת שתן לציטולוגיה). חלק מהאנשים יופנו לבדיקה מולקולרית לאיתור חומרים בשתן המעידים על סרטן שלפוחית השתן.

ציסטוסקופיה גמישה

הבדיקה העיקרית לאבחון סרטן שלפוחית השתן נקראת ציסטוסקופיה (Cystoscopy). במהלך הבדיקה הרופא משתמש בצינורית גמישה ודקה בעלת סיב אופטי עם אור בקצה (נקראת ציסטוסקופ) באמצעותה מתבוננים לתוך שלפוחית השתן. הבדיקה מבוצעת, על פי רוב, בהרדמה מקומית אך ניתן לבצעה גם בטשטוש בלבד.

גיל המכיל חומר להרדמה מקומית מוחדר לתוך פתח יציאת השתן (קצה הפין בגברים או מחוץ לנרתיק בנשים). לאחר מספר דקות תחל השפעתו של חומר ההרדמה, והרופא יחדיר את הציסטוסקופ דרך הפתח. בבדיקה זו הרופא יוכל להתבונן בכל שכבת הציפוי הפנימית של שלפוחית השתן וכן במעבר יציאת השתן. הבדיקה נמשכת מספר דקות ותוכל לשוב לביתך מיד לאחר מכן. ייתכן שתחוש מעט כאב או רגישות בעת מתן שתן, או שתבחין במעט דם בשתן במשך כמה ימים. לרוב אין תופעות אחרות. אם מתגלים אזורים בלתי תקינים העלולים להיות חשודים כסרטן שלפוחית השתן, תתבקש לחזור לציסטוסקופיה קשיחה המתבצעת בהרדמה כללית וכוללת נטילת ביופסיה (הסרה של חלק או כל הרקמה הלא תקינה).

ציסטוסקופיה וביופסיה

הליך זה מבוצע בהרדמה כללית או אזורית. על פי רוב, יש צורך להישאר להשגחה בבית החולים. יינתנו לך הוראות כיצד להתכונן לבדיקה. בזמן ההרדמה הרופא יכול לבחון מקרוב את פנים שלפוחית השתן ולקחת דגימות (ביופסיית רקמה) מכל אזור בלתי תקין. אם במהלך הבדיקה מתגלים נגעים הנראים סרטניים, תתבצע הסרה שלהם בעזרת מכשיר חיתוך אנדוסקופי. דגימות הרקמה ״שלחו לבדיקת פתולוג (מומחה בזיהוי מחלות באמצעות התבוננות בתאים) אשר יבדוק אותם תחת מיקרוסקופ. בדיקת הפתולוג תקבע אם מדובר בגידול סרטני, מהו סוג הגידול, מהי דרגת ממאירות המחלה ואם התאים הסרטניים חדרו לשריר או נשארו מוגבלים לרירית ולסביבתה.

ישנן עוד מספר טכנולוגיות שמטרתן שיפור זיהו הנגעים על ידי הרופא הבודק והן בשלבי פיתוח.

בדיקות לאחר אבחון

אם הבדיקות הראו שאתה חולה בסרטן שלפוחית השתן, יפנה אותך האורולוג לבדיקות נוספות על מנת לגלות אם הסרטן התפשט אל מעבר לשלפוחית ו/או מערב את המערכות העליונות (כליות ושופכנים). בדיקות אלו יסייעו לרופא גם להחליט מהו סוג הטיפול הטוב ביותר עבורך.

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקה היוצרת תמונה תלת-ממדית של איברי הגוף באמצעות סדרה של צילומי רנטגן, על מנת לבחון את מידת התפשטות המחלה, כולל באזור שמחוץ לדרכי השתן. הסריקה אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תנועה במשך כ-30-10 דקות. מטרת הבדיקה היא לאתר במדויק את מיקום הגידול ולראות אם הוא התפשט לאיברים נוספים בגוף. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה שעתיים לפני ביצוע הבדיקה. ייתכן שתקבל משקה או זריקה של חומר בעל צבע שיעבור דרך דרכי העיכול או מחזור הדם אל הכליות. מעבר החומר יאפשר לראות בבירור אזורים מסוימים בצילום. הזריקה עלולה לגרום לתחושת גל חום בגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד עם תום הסריקה.

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

בדיקה הדומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בתהודה מגנטית על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של גופך. בעת הבדיקה תתבקש לשכב בגליל ארוך במשך כ-30 דקות. השכיבה בגליל עלולה לגרום לך לאי-נוחות אם אתה חושש מחללים סגורים, וחשוב ליידע על כך את הרופא שלך. הבדיקה עצמה מרעישה מאוד, אולם לפני תחילתה תקבל מהטכנאי אטמי אוזניים או אוזניות, שיפחיתו את הרעש.

סריקת אולטרה-סאונד

סריקה העושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את איברי מערכת השתן ואיברים פנימיים אחרים בגופך, כגון הכבד וקשרי לימפה (בלוטות לימפה) באגן ובחלל הבטן. הסריקה נערכת במכון אולטרה-סאונד בקהילה או בבית החולים.

לפני ביצוע הבדיקה, תתבקש להקפיד על שתיית נוזלים מרובה כדי שיהיה ניתן לראות את שלפוחית השתן בבירור. לאחר שתשכב על גבך, ג׳ל מיוחד יימרח על עור הבטן, ומכשיר קטן דמוי מיקרופון, יועבר על גבי האזור. ההדים המועברים מהמכשיר הופכים לתמונה באמצעות מחשב. הסריקה אינה כרוכה בכאב ונמשכת בין 15 ל-20 דקות. בתום הבדיקה תוכל להתפנות ולרוקן את השלפוחית.

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מוקד תמיכה טלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.

דירוג וקביעת שלבי המחלה      

דירוג המחלה

הדירוג מתייחס למראה התאים הסרטניים תחת המיקרוסקופ, למידת השוני בין התא התקין לתא הסרטני ולקצב התפתחות התאים הסרטניים. מערכת הדירוג השכיחה ביותר עושה שימוש בשלוש רמות:

דרגה 1 - רמת ממאירות נמוכה.

דרגה 2 - רמת ממאירות בינונית-מתונה.

דרגה 3 - רמת ממאירות גבוהה.

בדרגה נמוכה התאים הסרטניים נראים ומתפקדים בדומה מאוד לתאים בריאים. הם בדרך כלל מתפתחים באיטיות, ובעלי סבירות נמוכה להתפשט לאזורים אחרים. דרגה גבוהה פירושה שהתאים הסרטניים נראים בלתי תקינים, וסביר כי יתפתחו במהירות ויתפשטו לאזורים אחרים בגוף. 

שלב המחלה

מושג המתאר את היקף המחלה ואת מידת החדירה לדופן השלפוחית ואת התפשטותה בגוף. ברגע שהרופאים יודעים מהו שלב המחלה, הם יכולים להחליט מהו הטיפול המתאים לך ביותר. שיטת השלבים הנפוצה ביותר היא TNM. שיטה זו נקבעת על פי שלושה מדדים:

T - מידת חדירת הגידול לדופן השלפוחית.

N - היקף המעורבות של בלוטות הלימפה (האם ובאיזה מידה הן נגועות בגידול הסרטני).

M - מידת התפשטותה של המחלה לחלקים אחרים בגוף (קיום גרורות באיברים אחרים).

דירוג חדירת הגידול (T)

CIS - קרצינומה אין-סיטו Carcinoma) In Situ) - הכוונה היא למחלת סרטן בשלב התחלתי. התאים הסרטניים מרוכזים בשכבה הפנימית של ציפוי שלפוחית השתן, ללא מרכיב הבולט לחלל השלפוחית. עם זאת, סוג זה נוטה להתפתח במהירות, והוא בעל נטייה גבוהה להתפשט לשכבה העמוקה יותר של שלפוחית השתן, אלא אם כן יטופל ביעילות.

Ta - הגידול הסרטני ממוקם באזור קטן, רק בשכבת הציפוי הפנימי של שלפוחית השתן.

T1 - הגידול הסרטני החל להתפשט לשכבת רקמת החיבור הנמצאת בין הציפוי הפנימי לשכבת השריר.

T2, T3, T4 - סרטן שלפוחית השתן חודרני. הגידול התפשט אל שכבת השריר של דופן השלפוחית ועלול להתפשט לאיברים נוספים.

   

דירוג מצב בלוטות הלימפה (N)

ה-N מתייחס למידת התפשטותם של התאים הסרטניים לבלוטות הלימפה הסמוכות לשלפוחית השתן. למדד זה ישנם ארבעה שלבים:

N0 - לא נמצאו תאים סרטניים בבלוטות הלימפה.

N1 - נמצא צבר תאים סרטניים בבלוטה אחת, שהיקפו קטן מ-2 ס"מ.

N2 - נמצא צבר תאים סרטניים בבלוטת לימפה אחת שהיקפו גדול מ-2 ס"מ, אולם לא עולה

על 5 ס"מ, או שיותר מבלוטה אחת נגועה אולם היקף הגידול הסרטני קטן מ-5 ס"מ.

N3 - ישנו צבר תאים סרטניים בבלוטת לימפה אחת לפחות שהיקפו עולה על 5 ס"מ.

כשהתאים הסרטניים מתפשטים לבלוטות הלימפה, מגדירים את בלוטות הלימפה כ'חיוביות'.

דירוג רמת הגרורתיות (M)

M0 - התאים הסרטניים לא התפשטו מעבר לשלפוחית השתן.

M1 - התאים הסרטניים התפשטו לאזורים אחרים בגוף.

אם המחלה מתפשטת, היא נקראת 'סרטן שלפוחית שתן גרורתי' או 'סרטן שלפוחית שתן מתקדם'. לרוב, אם סרטן שלפוחית השתן מתפשט, הוא מתפשט בדרך כלל לעצמות, לריאות ולכבד אך יכול גם להתפשט לאברים אחרים.

הטיפול בסרטן שלפוחית השתן 

תכנון הטיפול

הטיפול בסרטן שלפוחית השתן תלוי בסוג, בשלב ובדרגת המחלה. צוות רב-תחומי, המורכב מרופאים ואנשי מקצוע המתמחים בטיפול בסרטן דרכי השתן ובמתן מידע ותמיכה, יתכנן את הטיפול בך. הצוות כולל בדרך כלל אורולוגים (מנתחים בעלי ניסיון בניתוחים של שלפוחית השתן), אונקולוגים (רופאים בעלי ניסיון בטיפול בסרטן שלפוחית השתן באמצעות טיפול כימי, טיפול בקרינה וטיפולים מכווננים), רדיולוגים (המפענחים את תוצאות בדיקות ההדמיה), פתולוגים (המאבחנים את סוג והיקף המחלה) ואחיות. בנוסף, יעמדו לרשותך אנשי צוות אחרים, מהם תוכל לקבל סיוע במידת הצורך, כגון: פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. הרופא ישוחח איתך על הטיפול המתאים והיעיל ביותר עבורך. אם יש לך שאלות כלשהן, אל תחשוש לפנות אל הרופא או האחות המטפלים בך. מומלץ להיעזר ברשימת שאלות מוכנה מראש, ולבקש מבן משפחה או חבר קרוב להתלוות אליך לפגישה עם הרופא.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.

יתרונות הטיפול וחסרונותיו

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, עדיין ניתן לתת לך טיפול אשר ישלוט בתסמינים. הטיפול שניתן במצב זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יחליט על הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לשמוע חוות דעת רפואית שנייה, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

טיפול בסרטן שלפוחית השתן בשלב מוקדם      

ניתוח

לפני הניתוח ייערכו מספר בדיקות לבירור מצב בריאותך הכללית, כדי לוודא שההרדמה והניתוח לא יסכנו אותך. ביום הניתוח, או יום קודם, תתאשפז במחלקה האורולוגית. הרופא המרדים ישוחח איתך על הניתוח ויבקש ממך לחתום על טופס הסכמה.

ניתוח הוא הטיפול העיקרי נגד סרטן שלפוחית השתן בשלב מוקדם. במהלך הניתוח, המנתח יחדיר ציסטוסקופ לשלפוחית השתן שלך, אשר ישמש כתעלה לכלים שבעזרתם המנתח יסיר את הגידול או הגידולים.

הגידול ייחתך בבסיסו והאזור ייצרב בעזרת זרם חשמלי חלש, כדי להפחית את הדימום. הליך זה נקרא 'הסרת גידול בשלפוחית השתן דרך השופכה' (Trans Urethral Resection of a Bladder Tumor - TURBT) ובאמצעותו ניתן לטפל במספר גידולים במקביל, במידת הצורך. הניתוח נמשך בדרך כלל 20 דקות עד שעה. מיד לאחר הניתוח ייתכן שתקבל טיפול כימי (כימותרפיה) לתוך שלפוחית השתן.

סיכונים אפשריים של הניתוח

הסרת גידולים בגישה אנדוסקופית משלפוחית השתן היא הליך פשוט ובטוח יחסית. עם זאת, ישנם כמה סיכונים, כמתואר להלן:

זיהום בשתן

חלק מהמטופלים סובלים מזיהום בשתן. הזיהום עלול להתפתח במהלך השהות בבית החולים או לאחר השחרור ממנו. סימנים של זיהום כוללים: צריבה מתמשכת ותכיפות בהטלת השתן; תחושות חום או קור; רעידות או הזעה; תחושה כללית של מחלה; ריח רע מהשתן או שתן עכור.

דימום

דימום הנמשך 14-10 ימים מופיע אצל חלק מהמטופלים, וכתוצאה ממנו ייתכן שיהיה צורך בקבלת עירוי דם. אם הדימום אינו פוסק מעצמו, ייתכן שיהיה צורך בניתוח נוסף, בהרדמה, כדי לצרוב את האזור המדמם.

נזק לשלפוחית השתן

בזמן הניתוח קיים סיכון קטן מאוד להיווצרות נקב בדופן השלפוחית. במקרה כזה, ייתכן שישאירו את הצנתר בשלפוחית עד 10 ימים, כדי לנקז את השתן ולאפשר לחור להירפא. אם החור לא נרפא בזמן זה, ייתכן שתיאלץ לעבור ניתוח מתקן הכולל חתך בבטן. הרופא או האחות יסבירו לך על ההליך, במידת הצורך.

לאחר הניתוח

בזמן הניתוח תותקן צינורית דקה וגמישה (צנתר) בתוך השלפוחית, שתנקז את השתן לשקית. ייתכן שהצינורית תגרום לך לגירוי ותחושה של צורך להטיל שתן. בהתחלה יופיע דם בשתן, ולכן תתבצע שטיפה רציפה של השלפוחית באמצעות שקיות נוזלים, במטרה למנוע היווצרות קרישי דם שיכולים לחסום את הצנתר.

לאחר שתחזור לשתות כרגיל והשתן ייראה צלול, יוציאו במחלקה את הצנתר. הליך זה אינו כואב, אם כי עלול לגרום מעט אי-נוחות. לאחר שתטיל שתן תוכל להשתחרר לביתך, בדרך כלל יומיים-שלושה לאחר הניתוח. דימום קל וצריבה בשתן יכולים להימשך עד מספר ימים לאחר השחרור.

מעקב לאחר הניתוח

לאחר הניתוח יהיה עליך לעבור באופן סדיר ציסטוסקופיות לצורך מעקב, מכיוון שהסיכון לחזרת הגידול עומד על 70-50%. בהתחלה מתבצעות הציסטוסקופיות מדי שלושה-ארבעה חודשים. מרבית ציסטוסקופיות המעקב מתבצעות במרפאת חוץ, בהרדמה מקומית. כאמור, לפי מאפייני הגידול חלק מהמטופלים מקבלים גם טיפול כימי או BCG ישירות לתוך שלפוחית השתן.

אם המחלה מופיעה שוב, ניתן בדרך כלל לנתח ולהסיר את הגידולים - כל עוד הם בשלב מוקדם.

ניתוח להסרת שלפוחית השתן (ציסטקטומיה)

אם חלית בסרטן שלפוחית שתן מוקדם שאינו חודרני, בעל סיכון גבוה, החוזר ונשנה, ייתכן שימליצו לך לעבור ניתוח ציסטקטומיה. אם שלפוחית השתן תוסר, יתבצע מעקף על מנת לאפשר מתן שתן בצורה אחרת (פרטים נוספים בעמי 23).

טיפול כימי (כימותרפיה)

לאחר הניתוח ייתכן שיינתן לך טיפול כימי ישירות לתוך השלפוחית במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה (טיפול הנקרא גם 'כימותרפיה אינטרה-וזיקולארית'). כימותרפיה פועלת להריסת התאים הסרטניים, וכאשר היא ניתנת ישירות לשלפוחית - התרופות יוצרות מגע ישיר עם התאים הסרטניים המצויים בדופן השלפוחית. היות והתרופות ניתנות ישירות לשלפוחית ולא דרך צינורית המחוברת למחזור הדם, אינך צפוי לחוות תופעות לוואי כגון נשירת שיער, בחילות והקאות. לעתים נדירות התרופות נספגות במחזור הדם, כך שלא קיימת סבירות שהטיפול ישפיע על שאר חלקי גופך.

מתי ניתן הטיפול?

רוב החולים בסרטן שלפוחית השתן בשלב מוקדם יקבלו טיפול חד-פעמי של כימותרפיה לשלפוחית, שניתן בדרך כלל מספר שעות לאחר הניתוח להסרת הגידול הסרטני. חלק מהמטופלים מקבלים טיפול אחד בלבד, אך אחרים נזקקים לעתים ליותר. חולי סרטן שלפוחית השתן בשלב מוקדם ובדרגת סיכון נמוכה לא יזדקקו בדרך כלל לטיפול נוסף.

במידה וקיים סיכון אפשרי לחזרת המחלה בשלפוחית, ייתכן שתקבל כימותרפיה אחת לשבוע במשך שישה שבועות.

כיצד ניתן הטיפול?

אם אתה מקבל כימותרפיה לשלפוחית לאחר הניתוח, תחובר לך צינורית ישירות לשלפוחית השתן (קתטר). כאמור, הטיפול ניתן מספר שעות לאחר הניתוח. אם ישנו דם רב בשתן, הטיפול יכול להידחות ליום למחרת.

אם יוחלט על טיפולים נוספים - תקבל אותם בבית החולים במסגרת טיפול יום, ותוכל להשתחרר לביתך בסיומם. מומלץ לבקש מבן משפחה או חבר להתלוות אליך, בעיקר ביום הטיפול הראשון.

ביום הטיפול תתבקש להגביל את כמות הנוזלים שאתה שותה, משום שאם תשתה יותר מדי אתה עלול להרגיש תחושת אי-נוחות בשלפוחית. שתייה מועטה מסייעת לכך שריכוז הכימותרפיה יהיה גבוה בשלפוחית. אם אתה נוטל תרופות המשפיעות על מתן השתן (משתנים, תרופות המגבירות הטלת שתן) - עשה זאת מאוחר יותר במשך היום, לאחר סיום הטיפול. דווח לרופא על כל התרופות שאתה נוטל. לא תינתן לך כימותרפיה אם אינך חש בטוב או אם אתה סובל מדלקת בדרכי השתן. הרופא והאחות ידריכו אותך בנוגע לטיפול המתאים עבורך. הטיפול ניתן כאמור באמצעות צינורית גמישה המחוברת לשלפוחית, ודרכה עובר נוזל הכימותרפיה. לרוב, התרופה שבה נעשה שימוש בכימותרפיה לשלפוחית היא מיטומיצין MitomycinC - C. לעתים יינתן גמציטבין - Gemcitabine. במקרים נדירים יינתנו דוקסורוביצין HCL Doxorubicin - HCL ואפירוביצין - Epirubicin.

לאחר מתן הכימותרפיה תתבקש להימנע ממתן שתן במשך כשעה. ייתכן שיהיה לך קשה להתאפק, אולם זה נעשה במטרה לאפשר לתרופות לפעול נגד הגידול הסרטני בשלפוחית. תוכל לנוע בחופשיות בזמן הטיפול. לאחר סיום הטיפול תוכל להתפנות בשירותים, או שהשתן יתרוקן לשקית חיצונית לפני הסרת הקתטר.

לאחר הטיפול יש לנקוט אמצעי זהירות בכדי להגן עליך ועל הסובבים אותך מפני מגע עם התרופות הכימיות. כדי להימנע מהתזת שתן על האסלה - מומלץ להטיל שתן בישיבה. לאחר מכן תתבקש לשטוף את האזור בזהירות עם סבון ומים, כדי לוודא שלא נשארו שאריות של תרופות כימיות על עורך. חשוב מאוד להקפיד גם לשטוף ידיים. הרופא או האחות יסבירו לך על חשיבות העניין.

תופעות הלוואי של הכימותרפיה

תופעות הלוואי האפשריות במהלך הטיפול הכימי הן בדרך כלל תכיפות במתן שתן, צריבה או כאב בעת מתן שתן ודימום בשתן. מרבית תופעות הלוואי נגרמות עקב היווצרות דלקת בדופן השלפוחית (ציסטיטיס). תופעות אלו יחלפו בתוך מספר ימים. שתייה מרובה תקל את תחושת הצריבה והגירוי. תוכל ליטול משככי כאבים, לפי הצורך. לעתים, אצל חלק מהמטופלים מופיעה

פריחה על הידיים או הרגליים. אם אתה סובל מכך - דווח לרופא או לאחות. אם תופעות הלוואי אינן חולפות, חום גופך עולה ו/או ריח חריף נודף מהשתן - צור קשר מידי עם הרופא המטפל בך.

קיום יחסי מין לאחר הטיפול הכימי

מומלץ שלא להרות או לעבר אישה בעת קבלת כימותרפיה לטיפול בסרטן שלפוחית השתן, מכיוון שהתרופות הכימיות עלולות להזיק לעובר. חשוב להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך הטיפול. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא שלך.

על גברים להשתמש בקונדום בעת קיום יחסים במשך 48 השעות הראשונות לאחר הכימותרפיה, ועל נשים המקבלות טיפול לוודא שבן זוגן משתמש בקונדום.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא מיניות הגבר ומיניות האישה, וכן חוברת 'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי. ניתן לקבלן ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האינטרנט של האגודה.
כמו כן, האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי ללא תשלום על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום זה, ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות לאחות ויועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643.
ניתן להפנות שאלות לפורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן באתר האינטרנט של האגודה בכתובת.


BCG

ניתן להחדיר לשלפוחית השתן תכשיר שנקרא BCG. מדובר בחיסון נגד שחפת, המהווה טיפול יעיל לחלק מהגידולים השטחיים בשלפוחית השתן. BCG הוא סוג של טיפול אימונולוגי, המעורר את מערכת החיסון של הגוף להשמיד את התאים הסרטניים.

מתן BCG נעשה בדרך כלל במרפאת חוץ אורולוגית, פעם בשבוע, במשך שישה שבועות, ובהמשך במתכונת תחזוקה שתיקבע על ידי הרופא המטפל. מדובר בתכשיר נוזלי המוחדר ישירות לתוך שלפוחית השתן דרך צינורית (צנתר). אין להטיל שתן במשך שעה עד שעתיים לאחר ההחדרה, כדי לאפשר מגע בין החומר הפעיל לתאי הגידול בדופן כיס השתן. בשש השעות הבאות יש להטיל שתן בישיבה ולא בעמידה, כדי להימנע מהתזה שעלולה לגרום לזיהום. כמו כן, יש להימנע ממגע הידיים בשתן. תתבקש לנקות את האסלה באקונומיקה כדי להשמיד שאריות כלשהן של החיסון החי. הצוות הרפואי ינחה אותך כיצד לנהוג.

במהלך הטיפול, ייתכן שיהיו לך תופעות לוואי כגון דם בשתן, חום וצמרמורות, צורך לתת שתן לעתים קרובות יותר, כאב במפרקים, בחילות והקאות, כאב בעת מתן שתן, שיעול, פריחה על העור ותחושת עייפות קיצונית. אלו הן תופעות הלוואי הנפוצות שמופיעות בחלק מהחולים וכמעט תמיד חולפות מעצמן. עם זאת, אם תופיע אחת מהן, דווח על כך לרופא או לאחות. במידה ואחת או יותר מהתופעות מתמשכת יהיה צורך לשקול טיפול אנטי שחפתי למשך מספר חודשים.

אם אתה סובל מכאבי מפרקים, חשוב ביותר שתודיע על כך לרופא בהקדם האפשרי, מכיוון שמשמעות הדבר היא שיש להפסיק את הטיפול.

חשוב שתודיע לרופא שלך על כל תרופה אחרת שאתה לוקח, מכיוון שתרופות שמדכאות את מערכת החיסון עלולות לפגוע ביעילות של BCG כטיפול בסרטן שלפוחית השתן.


קיום יחסי מין לאחר טיפול ב-BCG

במהלך השבוע הראשון שלאחר הטיפול, יש להשתמש בקונדומים בעת קיום יחסי מין כדי להגן על בת/בן הזוג משאריות של החיסון שעשויות להימצא בנוזל הזרע או הנרתיק. מומלץ שלא להרות במהלך קבלת BCG, מאחר והשפעתו על העובר עדיין אינה ידועה. אפשר לשוחח על כך עם הרופא או עם האחות.

טיפולים חדשניים

טיפול משולב - כימותרפיה בשילוב חימום

טיפול המשלב כימותרפיה לשלפוחית השתן עם חימום מקומי של דופן שלפוחית השתן -  ושטיפה מחזורית בתרופה כימותרפית, דרך קטטר המוחדר לשופכה. החימום המקומי של דופן השלפוחית מתבצע באמצעות טכנולוגיית סינרגו – קטטר ייחודי מוחדר לשלפוחית ואנטנה זעירה ודקיקה שבקצהו מעבירה גלי רדיו המחממים את דופן השלפוחית, במקביל ניתנת כימותרפיה לשלפוחית השתן.  

הטיפול מיועד למקרים בהם יש להסיר גידול נרחב בשלפוחית השתן, או לאזורי גידול מרובים, מצב המקשה על הסרה מלאה של הגידול בניתוח בודד, לגידולים הנוטים לחזור באופן תדיר, או כאשר מדובר בחולים שמצבם הבריאותי אינו מאפשר ניתוח בהרדמה כללית.

שיטה נוספת למתן כימותרפיה לשלפוחית השתן היא על ידי חימום התרופה הכימותרפית לפני החדרתה לשלפוחית והחדרת התרופה המחוממת באמצעות קטטר.

כימותרפיה בגירוי אלקטרומניע

ניתן לתת את התרופה הכימית מיטומיצין לשלפוחית בטכניקה של גירוי אלקטרומניע. זרם אלקטרוני הניתן לשלפוחית מאפשר לתאים לספוג כמות רבה יותר של התרופה. לעתים טיפול זה ניתן במשולב עם BCG.

טיפול בסרטן חודרני של שלפוחית השתן

ניתוח

ייתכן שיהיה צורך להסיר את השלפוחית במלואה או חלק ממנה אם הגידול הסרטני חדר לתוך השריר או ממדיו גדולים מדי ולא ניתן להסירו בכריתה אנדוסקופית, או במקרים שבהם למרות טיפול תוך-שלפוחיתי הגידול חזר. הרופא שלך ישוחח איתך על סוג הניתוח המתאים ביותר במצבך.

הסרה חלקית של שלפוחית השתן

במקרה שמסירים חלק משלפוחית השתן, תוכל להטיל שתן כרגיל, אולם השלפוחית תהיה קטנה יותר, וקיימת אפשרות שתאלץ לרוקן את השלפוחית לעתים קרובות יותר.

הסרה מלאה של שלפוחית השתן

ניתוח שבו מסירים את כל שלפוחית השתן. בגברים מסירים גם את בלוטת הערמונית, שלפוחיות הזרע, חלק מהשופכה ואת בלוטות הלימפה הסמוכות לשלפוחית. בנשים מסירים בנוסף לשלפוחית את הרחם, צוואר הרחם, השחלות, חלק מהדופן הקדמי של הנרתיק, בלוטות לימפה סמוכות וחלק מהשופכה. לאחר ניתוח להסרה מלאה של שלפוחית השתן, נשים אינן מסוגלות להרות. גברים עלולים לסבול לאחר הניתוח מאין אונות (חוסר יכולת להשיג זקפה או לשמור עליה), ונשים מגלות שהתחושות שהן חוות בעת קיום יחסי מין שונות מבעבר. השפעות הניתוח על חיי המין מוסברות ביתר פירוט בעמי 25.

לאחר הסרת השלפוחית ניתן להטות את השתן לפתח ניקוז שעושים בדופן הבטן ואליו מצמידים שקית שיש לרוקן מספר פעמים ביום. פתח זה נקרא 'אורוסטומיה'. שיטה נוספת היא להעביר את השתן לכיס קטן שיוצר הרופא בבטן, ואותו יש לנקז כמה פעמים ביום בעזרת צנתר. לחלופין, ניתן לשחזר כיס שתן מחלקי מעי שונים ולחברו לשופכה, מצב המאפשר הטלת שתן בדרך טבעית. קיימות שיטות ניתוח שבהן מנסים לשמר את העצבים ולמנוע את הפגיעה בתפקוד המיני. שיטה נוספת היא כריתת שלפוחית השתן בלבד, ללא כריתת הערמונית.

אורוסטומיה - השיטה המסורתית להטיה של השתן נקראת אורוסטומיה (Urostomy). הרופא מסיר חלק מהמעי הדק לצורך כך. את הקצה האחד של המעי הוא מחבר לשני השופכנים, ואת הקצה השני הוא מוציא אל מחוץ לדופן הבטן. כך נוצר מוביל אילאלי (Ileal Conduit), הנקרא כך משום שחלק מהמעי הדק (אילאום) פועל כתעלה להובלת שתן מהשופכנים אל מחוץ לגוף. הפתח הקטן בבטן דרכו עובר השתן אל מחוץ לגוף נקרא בעברית פיום (Stoma). הליך זה מתבצע בהמשך לכריתת השלפוחית, בהרדמה כללית. לאחר התקנת הפיום תחובר אליו שקית שטוחה ואטומה לאיסוף השתן. השקית תוצמד למקומה באמצעות דבק מיוחד. בדומה לשלפוחית השתן, השקית מתמלאת ויש לרוקן אותה על פי הצורך. מידע מפורט בעמ' 22.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לשוב לחיים רגילים עם אורוסטומיה', המכילה מידע רב ועצות מועילות בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

שחזור שלפוחית - חלופה למוביל האילאלי, אשר פותחה בשנים האחרונות, היא אצירת שתן באמצעות יצירת כיס שתן משוחזר שאינו מתנקז באופן קבוע (Continent Urinary Diversion). בדומה למוביל האילאלי, השתן יוצא מהגוף דרך פיום בבטן, אך בהליך זה אין צורך בשקית פיום. במהלך הניתוח משתמש הרופא בחלק מהמעי על מנת ליצור כיס קטן בבטן לאגירת שתן. על מנת לנקז את השתן מחדירים אל הכיס דרך הפיום (הפתח בעור) צינורית פלסטיק קטנה (צנתר) 4 או 5 פעמים ביום. הליך זה נקרא צנתור עצמי (Self Catheterisation). עם קצת הכשרה ואימון, רוב האנשים אינם מתקשים לבצע את ההליך הזה. עם זאת, שיטה זו אינה מתאימה לכל אחד. עליך לשוחח עם האורולוג המטפל בך על כך, על מנת שתדע מהן האפשרויות העומדות לפניך.

דרך אחרת ליצור מקום לאחסון השתן היא להשתמש בחלק מהמעי הדק או הגס כדי לבנות שלפוחית חדשה. במהלך שחזור השלפוחית מסיר הרופא חלק מהמעי, יוצר ממנו כיס דמוי בלון ותופר אותו לחלק העליון של השופכה. לאחר מכן הוא מחבר את השופכנים לשלפוחית החדשה, כך שהשתן יתנקז ישירות אליה מהכליות. כך מופרש השתן בדרך הרגילה, דרך השופכה, ואין צורך להשתמש בשקית פיום או בצנתר. ריקון שלפוחית השתן החדשה נעשה באמצעות כיווץ שרירי הבטן, אך בהיעדר אותות עצביים המורים על הצורך לרוקן את השלפוחית, יש לזכור לבצע את פעולת הריקון. היעדר תחושה בשלפוחית מחד, וחולשה יחסית בשרירים של הסוגר השופכתי מאידך, עלולים לגרום לחוסר שליטה בשלפוחית, בעיקר בזמן שינה. עבור הגברים, חשוב לציין כי ניתוח שחזור השלפוחית אינו מחייב פגיעה בעצבים הדרושים לקיום זקפה, עובדה המאפשרת את המשך חיי המין. עם זאת, במסגרת שחזור השלפוחית יש להסיר את בלוטת הערמונית, פעולה הגורמת להפסקת ייצור הזרע. בשל כך, לא ניתן יהיה להביא ילדים לעולם בדרך הטבעית לאחר הניתוח. הליך שחזור השלפוחית לא מתאים לכל מטופל. עליך לשוחח עם האורולוג על הנושא על מנת להבין מהן האפשרויות העומדות לפניך.

החוברות 'מיניות הגבר' ו'שימור פוריות בגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן', של האגודה למלחמה בסרטן, עוסקות ביתר פירוט בנושאים אלו. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, האגודה מעניקה שירות ייעוץ מיני לחולים, מחלימים ובני זוגן/ם ללא תשלום. למידע נוסף ניתן לפנות לטל. 03-5721643.

לאחר הניתוח

בתום תקופת השגחה בת מספר שעות בחדר התאוששות, תשוב למחלקה האורולוגית. בשלב זה יותקן לך עירוי נוזלים לווריד בזרוע, הפרשות הקיבה ינוקזו בעזרת צינורית היוצאת מהאף (זונדה) וכן יהיו בגופך מספר צינוריות ניקוז להפרשות המצטברות באזור הניתוח, כולל צנתרים (צינוריות) מהשלפוחית, במקרה שבוצע שחזור. בהתאם לסוג הניתוח שעברת, על פי רוב יש חתך ניתוחי אחד, אך ייתכן שיהיו מספר חתכים.

לאחר הניתוח סביר שתחוש כאבים או אי-נוחות שיפחתו בהדרגה, אך הם יכולים להימשך מספר שבועות, בעיקר בזמן הליכה או פעילות מאומצת. משככי כאבים רגילים אמורים להקל, לכן מומלץ שתספר לצוות המחלקה אם תחוש כאבים.

קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך כשבוע-שבועיים לאחר הניתוח. תוכל לבקש מקופת החולים שלך ביקור בית של אחות מטעם הקופה. אם יופיעו בעיות כלשהן - פנה לרופא בהקדם האפשרי.

שינוי מראה הגוף

ייתכן שאתה חושש מההסתגלות לשינויים במראה גופך ומהדימוי העצמי שלך לאחר הניתוח. זוהי תגובה טבעית ומובנת. גם אם איננו מרוצים לגמרי מגופנו ומהדימוי שלנו, מרבית האנשים רגילים לאופן בו הם רואים את עצמם. שינוי בתמונה זו כתוצאה מניתוח יכול לגרום חששות, בייחוד אם התקינו לך פיום (סטומה).

ייתכן גם שאתה חושש מההשפעה האפשרית של הניתוח על מערכות היחסים הבין-אישיות ועל אורח חייך. ייתכן שתחשוש מדחייה, מהמשך קיום יחסי מין עם בת/בן הזוג הנוכחי/ת, או מהתחלה של מערכת יחסים חדשה.

אנשים רבים מגלים שחששותיהם התפוגגו לאחר שמצאו את האומץ לשוחח עליהם עם בני/ בנות זוגם. באמצעות שיחה כנה וגלויה על רגשותיך תוכל להבהיר את חששותיך ולהסביר לאחרים כיצד אתה חש. שיחה עם הרופא או עם האחות על פחדיך תוכל אף היא להעניק לך תמיכה ומידע.

לחיות עם אורוסטומיה

חלק מהחולים בסרטן שלפוחית השתן זקוקים להסרה מלאה של השלפוחית, המלווה בהתקנת אורוסטומיה. הדבר יכול לעורר חששות בהתחלה, אולם ניתן ללמוד לטפל באורוסטומיה, ובדומה לכל דבר חדש - עם הזמן והניסיון הטיפול נעשה קל יותר.

חיי היומיום

מרבית בעלי האורוסטומיה יכולים לחזור לנהל חיי שגרה. רבים חוזרים לעבודתם ולתחביבים האהובים עליהם, לרבות שחייה. במרבית בתי החולים ישנן אחיות סטומה, שידריכו אותך ויסבירו כיצד לטפל באורוסטומיה ויסייעו לך להתמודד עם כל בעיה.

מומלץ גם לשוחח עם אדם שכבר למד לחיות עם אורוסטומיה. ייעוץ זה, שמבוסס על ניסיונו האישי של המתנדב, יכול להיות מועיל ביותר, במיוחד בחודשים הראשונים לאחר הניתוח.

ארגון בעלי סטומה, הפועל במסגרת האגודה למלחמה בסרטן, מורכב ממתנדבים שעברו ניתוח דומה ומוכנים לסייע לחולים חדשים. לקבלת מידע ותמיכה ניתן לפנות לארגון בטל. 03-5721618, או בדוא״ל: silvia_a@cancer.org.il 

הסטומה

לפני הניתוח, הרופא או האחות יתכננו בקפידה את מיקום הסטומה, כך שהשקית תישאר במקומה כאשר תשב, תעמוד או תלך. בדרך כלל מתקינים את הסטומה על הבטן, מימין לטבור, אולם ישנם שיקולים רבים שבהם יש להתחשב כאשר מתכננים זאת. יש להימנע מקמטים, צלקות או מעצמות בולטות, מכיוון שמיקום הסטומה בסמוך להם יכול לגרום לדליפה. לעתים ניתן להתאים את הסטומה לצרכים המיוחדים של המטופל, אם הוא מעדיף למשל את הסטומה בצדו השמאלי או הימני.

בימים הראשונים שלאחר הניתוח, האחות תטפל באורוסטומיה ותקפיד לרוקן ולהחליף את השקית לפי הצורך. בהתחלה הסטומה תהיה נפוחה מעט וייתכן שיחלפו מספר שבועות עד שתרד שהנפיחות והיא תגיע לגודלה הרגיל. הסטומה יכולה גם להפריש ריר (חומר לבן צמיגי). כשתרגיש שאתה מוכן לטפל בסטומה בעצמך, האחות תראה לך כיצד לנקות אותה ולהחליף שקיות. מומלץ שקרוב משפחה או חבר קרוב יצטרף אליך בזמן זה, למקרה שתזדקק לסיוע בביתך. ישנם סוגים שונים של שקיות, והאחות תעזור לך לבחור את זו שמתאימה לך ביותר. מומלץ להקדיש זמן להחלפת השקית ולעשות זאת במקום בו תהיה לך פרטיות, כדי שתוכל לבצע את הפעולה בקצב שלך, ללא הפרעות.

מראה חיצוני

מרבית שקיות האורוסטומיה המודרניות הן שטוחות, כך שלא ניתן להבחין בהן דרך הבגדים. עם זאת, גודל הסטומה ומיקומה הם הגורמים החשובים ביותר שיקבעו אם ניתן יהיה להבחין בשקית או באביזרים שמתחת לבגדים.

מובן שישנה חשיבות לסגנון הלבוש, אולם ניתן ללבוש גם בגדים צמודים מבלי לחשוף את קיום הסטומה. גם אם אתה מודע מאוד לקיומה של האורוסטומיה, מעט אנשים יבחינו בה אם לא תספר להם.

ציוד לסטומה

לפני שתשתחרר מבית החולים, האחות תוודא שאתה מצויד בשקיות אורוסטומיה להמשך הטיפול. כאשר תהיה בבית תוכל להשיג את כל הציוד בבית מרקחת. לא כל בתי המרקחת מחזיקים מבחר גדול, כך שמומלץ לבצע את ההזמנה מראש. לעתים עדיף לקנות את הציוד ישירות מהספק.

ארגון בעלי סטומה, בחסות האגודה למלחמה בסרטן, יוכל לסייע לך ולתת לך רשימה של ספקים הקרובים למקום מגוריך. למידע נוסף ניתן להתקשר לטל. 03-5721618 או לפנות בדוא"ל: silivia_a@cancer.org.il, או להיכנס לאתר האינטרנט של האגודה.

תמיכה

גם לאחר שתחזור לביתך עדיין תוכל להתקשר לאחות הסטומה שסייעה לך בבית החולים. כמו כן תוכל לפנות לאחיות סטומה הפועלות בקהילה. לרשימת אחיות סטומה מעודכנת, היכנס לאתר האגודה למלחמה בסרטן.

השפעת הניתוח על חיי המין

מלבד ההסתגלות הפסיכולוגית, הניתוח עלול לגרום לשינויים גופניים שיכולים לעורר בעיות בקיום יחסי מין. ייתכן שהמנתח יקטע עצבים באזור האגן בזמן הניתוח, למרות שייעשה מאמץ למנוע נזק זה. במקרה של נזק עצבי, גברים עלולים לסבול מבעיות בזקפה ונשים עלולות לחוש שינוי בתחושות בזמן קיום יחסי מין, מכיוון שהנרתיק נעשה בדרך כלל צר יותר.

גברים

ישנן מספר אפשרויות שיכולות לסייע לגברים הסובלים מבעיות בהשגת זקפה או בשמירה על זקפה. ניתן לקבל מרשמים מהרופא הכללי או מהאונקולוג.

תרופות

ניתן לקבל טבליות סילדנאפיל - Sildenafil (ויאגרה® - ®Viagra)* שמסייעות להשגת זקפה באמצעות הגברת זרימת הדם לפין. יש לקחת את הטבליות כשעה לפני קיום יחסי המין. השימוש בתרופה אסור לגברים המשתמשים בתרופות על בסיס ניטראטים, לטיפול בבעיות לב.

ורדנאפיל - Vardenafil (לביטרה® - ®Levitra)* היא טבליה דומה, שניתן לקחת 60-25 דקות לפני קיום יחסי מין. ניתן להשתמש גם בטבליות טדאלאפיל - Tadalafil (סיאליס® - ®Cialis)*. ניתן לקחת אותן עד 24 שעות לפני קיום יחסי מין. טדאלאפיל פועלת באמצעות הגברת זרימת הדם לפין. השימוש בתרופה אסור לאנשים המשתמשים בתרופות מסוימות לטיפול בלב.

ניתן להזריק מספר תכשירים (לבד או בשילוב) ישירות לתוך הפין בעזרת מחט דקה, כדי להגביר את זרימת הדם לגופיפים המחילתיים וכך לעורר זקפה. לעתים קרובות נחוצים בהתחלה מספר ניסיונות כדי למצוא את המינון המתאים.

בנוסף ניתן להזריק אלפרוסטדיל - Alprostadil (קברגיקט® - ®Caverject)* לפין.

משאבות ומכשירים אחרים

ניתן גם להשתמש במשאבות ואקום כדי להשיג זקפה. המשאבה היא מכשיר פשוט, בעל צינור חלול שלתוכו מכניסים את הפין. למשאבה יש ידית שיוצרת ואקום כדי לשאוב דם לתוך הפין. הדם נלכד בפין באמצעות טבעת גומי שמונחת על בסיסו. הטבעת מאפשרת לקיים יחסי מין בלי לאבד את הזקפה. בתום יחסי המין, ניתן להסיר את הטבעת כדי להחזיר את זרימת הדם לקדמותה.

היתרון של משאבת ואקום הוא שהיא אינה מחייבת החדרת חומרים לתוך הפין, אולם היא מחייבת מעט ניסיון. היא שימושית בעיקר לאנשים שאינם מסוגלים לקחת תרופות אחרות. ניתן גם להשתמש במכשירים מכאניים כדי להשיג זקפה. אלו נקראים 'תותבי פין' - מוט גמיש או גליל דק מתנפח. הם מוחדרים לפין בניתוח שבד"כ מתבצע בהרדמה מלאה. האורולוג יוכל לייעץ לך בנוגע לשני טיפולים אלו.

*או תרופות המכילות חומר עפיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

נשים

חלק מהנשים עוברות קיצור או הצרה של הנרתיק במהלך ניתוח הסרת שלפוחית השתן, אם כי הרופא מקפיד להשאיר חלק גדול ככל האפשר מהנרתיק ללא פגע.

כתוצאה מכך, עלולים להתעורר בהתחלה קשיים או אי-נוחות בעת קיום יחסי מין. אחת הדרכים להתגבר על בעיה זו היא להתחיל לקיים יחסי מין בצורה סדירה ועדינה מיד כשתרגישי מוכנה. כך תמתחי בהדרגה את הנרתיק ותתרמי לגמישותו, כך שיחסי המין יהיו קלים ומהנים יותר. ניתן גם להשתמש במרחיבי נרתיק (מאמנים נרתיקיים), גלילים מאורכים שאותם מחדירים לנרתיק על מנת להרחיבו. האחות או הרופא יוכלו להראות לך אותם ולהסביר לך כיצד להשתמש בהם.

חלק מהנשים חוות תחושות שונות מאלה שחשו בעבר בעת קיום יחסי מין. ייתכן שיהיה לך קשה יותר להגיע לאורגזמה. אם הרחם הוסר לצורך טיפול בסרטן שהתפשט, את עלולה לחוש שאיבדת חלק מהנשיות שלך. שיחה עם הרופא או האחות בנוגע לבעיות אלו יכולה לסייע לך להתמודד עם השינויים.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ מיני ללא תשלום לחולי וחולות סרטן ובני/בנות זוגם. לקביעת תור ניתן לפנות בטל. 03-5721643 או בדוא"ל: lena_k@cancer.org.il.

לשוחח על יחסי מין

אם יהיו לך בעיות מיניות, ייתכן שתתקשה לשוחח עליהן או שתהיה נבוך מכך. עם זאת, מרבית הרופאים מגלים הבנה רבה, וגם אם אינם מסוגלים לסייע, הם יכולים להפנות אותך לרופא או למטפל שמתמחה בבעיות מיניות. מומחים אלו מציעים תמיכה רגשית וייעוץ בנוגע להתמודדות עם אין-אונות ובעיות דומות.

נסה לזכור שהם מתמודדים עם מצבים דומים כל יום ורגילים לשוחח על בעיות אישיות. אם יש לך בן/בת זוג, תוכלו להגיע לייעוץ זוגי.

מחלת הסרטן אינה עוברת ביחסי מין

אחד החששות הנפוצים הוא שמחלת הסרטן תועבר לבן/בת הזוג בעת קיום יחסי מין. זהו חשש מוטעה מיסודו. סרטן אינו מחלה מידבקת, וניתן לחזור לקיים יחסי מין ללא כל חשש מיד כשתרגיש מוכן לכך.

טיפול בקרינה לסרטן חודרני של שלפוחית השתן

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני רנטגן בעלות עוצמה גבוהה, המשמידות את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול בקרינה לאזור האגן' המכילה מידע רב בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

מתן טיפול בקרינה

טיפול בקרינה לסרטן פולשני של שלפוחית השתן ניתן לעתים קרובות במקום ניתוח. אם מחלת הסרטן שבה ומופיעה, לעתים יידרש ניתוח. המשמעות של טיפול בקרינה היא שאין צורך להסיר את השלפוחית, אולם לאחר הטיפול יש לעבור בדיקות הדמיה, בדיקות שתן וציסטוסקופיות (בתדירות שתיקבע על ידי הרופא המטפל), כדי לוודא שהמחלה אינה חוזרת. הטיפול ניתן ביחידת הקרינה, בסדרת מפגשים קצרים, בדרך כלל מיום ראשון עד יום חמישי, עם מנוחה בסופי השבוע. מספר הטיפולים תלוי בסוג הגידול הסרטני ובהיקפו, אולם מחזור הטיפול המלא נמשך בדרך כלל 7-4 שבועות. כל טיפול נמשך 15-10 דקות. הרופא ישוחח אתך על הטיפול ועל תופעות הלוואי האפשריות.

טיפול בקרינה אינו גורם לגופך לפלוט קרינה, ואנשים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצתך במהלך הטיפול ללא חשש.

תכנון הטיפול בקרינה

תכנון הטיפול בקרינה הוא חשוב ביותר, ומטרתו להבטיח יעילות מרבית של הטיפול. לכן התכנון קפדני ביותר ויכול להתפרס על פני כמה ביקורים ביחידת הקרינה.

בביקור הראשון ביחידת הקרינה תתבקש לשכב מתחת למכונה הנקראת CT סימולטור, המצלמת צילומי רנטגן של האזור המטופל. תכנון הטיפול נעשה על ידי אונקולוג קליני (מומחה לטיפול במחלת הסרטן), אך הטיפול עצמו ניתן על ידי טכנאי ריפוי.

בדרך כלל אזור הקרינה יסומן על גבי העור. סימנים אלה מסייעים לטכנאי למקם אותך בצורה מדויקת ולכוון את הקרינה כראוי. הסימנים חייבים להישאר ברורים במשך הטיפול כולו, ולכן לעתים נעשה שימוש בסימנים קבועים (כמו קעקוע קטנטן). סימנים אלו קטנים מאוד, וייעשו רק באישורך. בחלק מהמקרים ניתן להסיר את הסימנים לאחר הטיפול באמצעות לייזר.

מפגשי טיפול

בתחילת כל מפגש של טיפול בקרינה, הטכנאי ימקם אותך בקפידה על המיטה ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול תישאר לבדך בחדר, אולם תוכל לשוחח עם הטכנאי, שיצפה בך מהחדר הסמוך. טיפול בקרינה אינו כואב, אולם עליך לשכב ללא תזוזה במשך כמה דקות בזמן קבלת הטיפול.

תופעות לוואי

טיפול בקרינה לאזור שלפוחית השתן יכול לגרום לגירוי של המעי, המלווה בשלשול וכאב מסביב לפי הטבעת. הוא יכול לגרום גם לדלקת קלה בשלפוחית השתן, וכתוצאה מכך ייתכן שתרגיש תכיפות רבה יותר במתן שתן או תחושת צריבה בזמן מתן השתן. הרופא יכול לרשום לך תרופות שיקלו את התופעות הללו, והן צפויות לחלוף בהדרגה מספר שבועות לאחר סיום הטיפול.

השפעות על העור - תכשירים כגון סבונים, קרמים או דאודורנטים מבושמים עלולים לגרות את העור ולכן אין להשתמש בהם במהלך הטיפול. בתחילת הטיפול הצוות ימליץ לך כיצד לטפל בעור באזור המטופל.

השפעות על הנרתיק - טיפול בקרינה לאזור האגן יכול לגרום להיצרות הנרתיק, וכתוצאה מכך לקשיים או אי-נוחות בעת קיום יחסי מין. ניתן להימנע מכך על ידי שמירה על גמישות שרירי הנרתיק. משחות הורמונים הנמרחות על הנרתיק יכולות לעזור, וניתן לקבל מרשם עבורן מהרופא. לעתים קרובות, הטיפול הפשוט והיעיל ביותר הוא קיום יחסי מין סדירים או שימוש במרחיב נרתיק.

קשיים באונות הגברית - עבור גברים, טיפול בקרינה לאזור האגן יכול לגרום לקשיי זקפה. קיים מגוון של טיפולים שיכולים לעזור, פנה לצוות הרפואי.

עייפות - טיפול בקרינה יכול לגרום גם לתופעות לוואי כלליות, כגון עייפות ותשישות. תופעות לוואי אלו יכולות להיות קלות או מטרידות יותר, תלוי במינון הקרינה ובמשך הטיפול. הטכנאי יאמר לך למה לצפות. חשוב שתנסה לנוח ככל האפשר, במיוחד אם עליך לנסוע כל יום במשך זמן רב למקום קבלת הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם תשישות ועייפות בקרב חולי סרטן'. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995.

נשירת שיער הערווה - במהלך טיפול בקרינה לאזור האגן, תיתכן נשירה מסוימת של שיער הערווה. בתום מחזור הטיפול השיער צומח בדרך כלל בחזרה. עם זאת, ייתכן שהשיער שיצמח יהיה דק או עדין יותר משהיה בעבר.

לאחר הטיפול בקרינה

לאחר הטיפול בקרינה תעבור בדיקות שתן, בדיקות הדמיה וציסטוסקופיות באופן סדיר, כדי לבדוק את מצב הדופן הפנימית של השלפוחית ולזהות הישנות אפשרית של המחלה.

תופעות לוואי אפשריות בטווח הארוך

אצל חלק מהמטופלים, טיפול בקרינה עלול לפגוע במעי או בשלפוחית השתן. במקרה כזה, היציאות יהיו תכופות יותר, ייתכן שתסבול משלשול במשך זמן רב, וייתכן שתכיפות מתן השתן תהיה רבה יותר מבעבר. טיפול בקרינה יכול לגרום לכלי הדם במעי ובשלפוחית להיות שבירים יותר, וכתוצאה מכך תיתכן הופעת דם בשתן או בצואה. תופעות אלו עלולות להופיע לאחר חודשים ואף לאחר שנים רבות מתום הטיפול בקרינה.

אם תבחין בדם בשתן או בצואה, חשוב שתודיע על כך לרופא כדי שיהיה ניתן לבצע בדיקות ולתת לך טיפול מתאים.

אובדן פוריות

טיפול בקרינה לאזור האגן עלול לגרום לאובדן פוריות בגברים ובנשים. חשוב להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל. 

טיפול כימי לסרטן חודרני של שלפוחית השתן

בטיפול כימי (כימותרפיה) נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות), המשמידות תאים סרטניים. אם הגידול הסרטני התפשט לשריר שלפוחית השתן או לחלקים אחרים בגוף, התרופות הכימיות ניתנות ישירות לווריד, כדי שהן ינועו במחזור הדם ויגיעו לתאים הסרטניים הפזורים בגוף. הטיפול ניתן כל כמה שבועות, במשך מספר חודשים. התרופות הנפוצות ביותר הניתנות לווריד הן ציספלטין - Cisplatin, קרבופלטין - Carboplatin, גמציטאבין - Gemcitabine ודוקסורוביצין HCL - Doxorubicin HCL.

כימותרפיה לווריד ניתנת לפני ניתוח או טיפול בקרינה במטרה לגרום לצמצום היקף הגידול הסרטני ובכך לשפר את יעילות הטיפולים. כימותרפיה ניתנת גם לאחר ניתוח, כאשר קיים סיכון גבוה לחזרתה של המחלה או כאשר הבדיקות מראות שהמחלה התפשטה כבר לחלקים אחרים בגוף. לעתים ניתן טיפול כימי במקביל לטיפול בקרינה על מנת לשפר את תוצאות הטיפול בקרינה.

תופעות לוואי

טיפול כימי עלול לגרום לתופעות לוואי, אם כי ניתן לשלוט עליהן בדרך כלל באמצעות טיפול תרופתי. כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. חלק מהחולים מגלים שהם מסוגלים לנהל אורח חיים רגיל למדי במהלך הטיפול, בעוד אחרים חשים עייפות רבה ונאלצים להאט את קצב חייהם. תוכל להיות פעיל ככל שתרצה, אולם היה קשוב לגופך וליכולותיך. למרות שלעתים קשה מעט להתמודד עימן, תופעות הלוואי של הטיפול יחלפו בהדרגה עם תום הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' המכילה מידע רב בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם בטל. 1-800-599-995.

סיכון מוגבר לזיהומים - הטיפול הכימי מפחית את ייצור כדוריות הדם הלבנות במוח העצם, וכתוצאה מכך מגביר את הסיכון לזיהום. יש לפנות מיד לרופא או לבית החולים אם מופיעים חום גבוה (מעל 38°C) או חולשה פתאומית או צמרמורת (גם אם חום הגוף יהיה בטווח הרגיל).

לפני קבלת מחזור נוסף של טיפול כימי, תתבצע בדיקת דם כדי לוודא שתאי הדם ומוח העצם שלך התאוששו מהשפעות הטיפול הקודם. לעתים יש צורך לעכב את הטיפול אם ספירות הדם אינן טובות מספיק.

שטפי דם או דימום - הטיפול הכימי מפחית את ייצור טסיות הדם המסייעות בקרישת הדם. עליך להודיע לרופא אם אתה סובל משטפי דם או מדימומים, כגון דימום מהאף, כתמי דם, פריחות בעור ודימום מהחניכיים.

אנמיה (ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות) - ייתכן שתהיה לך אנמיה, וכתוצאה מכך תחוש עייפות וקוצר נשימה.

בחילות והקאות - חלק מהתרופות הכימיות יכולות לגרום לבחילות ולהקאות. ניתן להקל תופעות אלו באמצעות טיפול תרופתי, שניתן לקבל על פי מרשם רופא. פצעים בפה - חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לפצעים ולכיבים קטנים בפה. חשוב להקפיד על שימוש סדיר בשטיפות פה ועל ניקיון הפה. האחיות יראו לך כיצד לעשות זאת כראוי.

תיאבון ירוד - אם תרגיש חוסר תיאבון במהלך הטיפול, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות אנרגיה או במאכלים רכים.

נשירת שיער - חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לנשירת שיער. אם שיערך ינשור, הוא אמור להתחיל לצמוח בחזרה כשלושה עד שישה חודשים לאחר תום הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות שונות על ההתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפולים: 'התמודדות עם נשירת שיער', 'טיפול תזונתי לחולי סרטן', ו'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי'. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האגודה.

הפסקת וסת מוקדמת - הטיפול הכימי עלול לגרום להפסקת הווסת בחלק מהנשים, וכתוצאה מכך להקדים את הופעת תופעות גיל המעבר, לרבות: גלי חום, יובש בעור, יובש בנרתיק, תחושת דיכאון וחרדה ואובדן זמני של חשק מיני. משחות או טבליות הורמונים הניתנות על פי מרשם רופא יכולות להקל חלק מהתסמינים, היות והן מחליפות את ההורמונים הטבעיים המיוצרים על ידי השחלות. אם את סובלת מיובש בנרתיק, הרופא המטפל ייתן לך מרשם למשחות או לתכשיר אסטרדיול - Estradiol (וגיפם® - ®Vagifem)*. כמו כן ניתן לרכוש חומרי סיכה על בסיס מים, כגון רפלנס גיל (Replens) ללא צורך במרשם רופא. אפשר למרוח את התכשיר או המשחות ישירות על הפין או הנרתיק לפני או במהלך קיום יחסי מין.

מידע נוסף בנושא זה ובנושאים הקשורים במיניות ניתן למצוא בחוברות 'מיניות ופוריות האישה' ו'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי. החוברות מכילות מידע מקיף ועצות רבות. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

אמצעי מניעה ושימוש בקונדומים

מומלץ שלא להרות במהלך קבלת טיפול כימי, מכיוון שהטיפול מזיק לעובר. חשוב להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך הטיפול ועד שנה לאחריו. ב-48 השעות הראשונות לאחר קבלת הטיפול הכימי יש להשתמש בקונדומים בעת קיום יחסי מין כדי להגן על בן/בת הזוג מפני שאריות התרופות העלולות להימצא בנוזל הזרע או הנרתיק. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל.

טיפול אימונולוגי - אימונותרפיה

בנוסף לתכשירים כימיים הניתנים לווריד, קיימים תכשירים אימונותרפיים המנטרלים את עמידות הגידולים למערכת החיסונית באמצעות אתרי קישור מיוחדים על התא הגידולי או על התא החיסוני. תכשירים אלו נמצאו יעילים בגידולים שונים, לרבות גידול חודרני של שלפוחית השתן (מחלה גרורתית). לאחרונה התקבל אישור משרד הבריאות בארץ להשתמש בתכשיר אטזוליזומאב - Atezolizumab (טיסנטריק® - Tecentriq)** לגידול חודרני של השלפוחית לאחר מיצוי של טיפול כימי או לאנשים שאינם יכולים לקבל טיפול כימי סטנדרטי. לא מן הנמנע שתכשירים נוספים עם מנגנון פעולה דומה ו/או שילובים שלהם ״מצאו גם הם מתאימים ויאושרו לטיפול בגידולים חודרניים של השלפוחית.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים. 

**או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים. 

טיפול בסרטן שלפוחית שתן בשלב מתקדם

טיפול כימי (כימותרפיה)

אם הגידול הסרטני התפשט מחוץ לשלפוחית, או אם הוא שב והופיע לאחר הטיפול הראשוני, הטיפול העיקרי הניתן הוא טיפול כימי ישירות לווריד. לטיפול הכימי הניתן במצב זה יכולת להגביר את השליטה במחלה ולהאריך את תוחלת החיים של המטופל, ולהעניק לו איכות חיים טובה יותר. אם אתה מחליט שלא לקבל את הטיפול, הצוות הרפואי יוכל להציע לך תרופות ודרכים אחרות לשליטה בתסמיני המחלה. הרופא יוכל לדון איתך באפשרויות השונות.

טיפול אימונולוגי (אימונותרפיה)

בנוסף לתכשירים כימיים הניתנים לווריד, קיימים תכשירים אימונותרפיים שנכנסו לאחרונה לשימוש בטיפול בסרטן שלפוחית שתן חודרני ובשלב מתקדם. ראה פירוט בעמוד הקודם.

מעקב  

בתום הטיפול, תתבקש להגיע למעקב שגרתי. אם עברת הסרה חלקית של השלפוחית או טיפול בקרינה, המעקב יכלול קרוב לוודאי בדיקות מעבדה, הדמיה וציסטוסקופיות באופן סדיר. ביקורים אלו יתקיימו בתחילה כל שלושה עד שישה חודשים ויימשכו כמה שנים. אם יהיו לך בעיות כלשהן, או אם תבחין בתסמינים חדשים, פנה בהקדם האפשרי לרופא שלך.

מחקרים וניסויים קליניים          

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן שלפוחית השתן נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

להמשך

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
פרופ' עופר נתיב, מנהל מחלקת אורולוגיה, המרכז הרפואי בני ציון, וחבר הוועדה למניעה וגילוי מוקדם של האגודה למלחמה בסרטן,

פרופ' אברהם קוטן, מנהל השירות האונקולוגי, בית החולים האיטלקי, חיפה, וחבר ועדת העדכון בנושא אורולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן,

על הארותיהם והערותיהם.
אוקטובר 2017
עדכון לינואר 2018 - התרופה Durvalumab - Imfinzi הוכללה בסל התרופות לשנת 2018 לטיפול בסרטן שלפוחית השתן. 
*הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.

מידע מפורט על התרופות המוזכרות בחוברת זו ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.

התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.