לתרומה

מחלות סרטן
לימפומה

לימפומה ע"ש הודג'קין

עוד בנושא

מבוא

מהי לימפומה מסוג הודג'קין?

תסמיני המחלה

אבחון המחלה

שלבי המחלה

הטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין

הטיפול הכימי (כימותרפיה)

כימותרפיה במינון גבוה בשילוב תמיכת תאי גזע

טיפול בקרינה

טיפול בסטרואידים

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

השפעת הטיפולים על הפוריות ודרכים לשימורה

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ולבני משפחותיהם



יום עיון של האגודה למלחמה בסרטן בנושא לימפומה ו-CLL
יערך בת"א ב- 16/5/18 בהשתתפות מיטב המומחים בתחום. 
למידע ולרישום>>


מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך  ולבני משפחתך לדעת יותר על לימפומה מסוג הודג'קין. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שהכוונה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.

לימפומה מסוג הודג'קין עלולה להופיע אצל ילדים ומבוגרים. חוברת זו מיועדת למבוגרים. למידע על לימפומה בילדים ולקבלת חוברת 'ילדים ומתבגרים חולי סרטן' ללא תשלום, פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-599.




מהי לימפומה מסוג הודג'קין?

לימפומה מסוג הודג'קין היא מחלת סרטן של מערכת הלימפה. ישנם שני סוגי לימפומה עיקריים: לימפומה מסוג הודג'קין ולימפומה שאינה הודג'קין (NHL). רק כ-20% מכלל מקרי הלימפומה הם לימפומה מסוג הודג'קין.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת העוסקת בלימפומה שאינה הודג'קין, וכן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה', שאותן ניתן לקבל ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.


מערכת הלימפה

מערכת הלימפה היא חלק מהמערכת החיסונית של הגוף, המגנה עליו מפני זיהומים ומחלות, ומנקזת נוזלים מהרקמות ומאיברי הגוף השונים. מערכת הלימפה מורכבת מנימי לימפה, בלוטות לימפה (קשריות), לימפוציטים ורקמות לימפה. נימי הלימפה הם רשת צינוריות עדינות המקושרות לבלוטות הלימפה בכל אזורי הגוף. את רקמות הלימפה ניתן למצוא, בנוסף לבלוטות, גם באיברים כגון הטחול, התימוס, מח העצם והשקדים.

במערכת הלימפה זורם נוזל חסר צבע המכונה נוזל הלימפה המכיל לימפוציטים. הלימפוציטים הם תאי דם לבנים, בעלי תפקיד חיוני למערך ההגנה של הגוף מפני זיהומים ומחלות. קיימים שני סוגים עיקריים של לימפוציטים:

תאי B: לימפוציטים אשר מבשילים במח העצם או באיברי הלימפה;

תאי T: לימפוציטים אשר מבשילים בבלוטת התימוס (הממוקמת מתחת לעצם החזה).

 


מהי לימפומה?

לימפומה מסוג הודג'קין מתפתחת כאשר לימפוציטים מסוג B הופכים ללא-תקינים וממשיכים לגדול ולהתחלק באופן בלתי מבוקר. במשך הזמן, מספר תאי הלימפומה גדל, והם יוצרים גוש הקרוי גידול.

בדרך כלל, תאי לימפומה מתפתחים בבלוטות הלימפה. מכיוון שבלוטות הלימפה ונימי הלימפה מפוזרים לאורך הגוף, לימפומה מסוג הודג'קין יכולה להתפתח בכל חלק בגוף. ברוב המקרים, המחלה מתפתחת בבלוטות הלימפה באזור הצוואר. אזורים שכיחים אחרים הם אזור בית השחי, החזה או המפשעה.

הטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין מסתיים בדרך כלל בהצלחה, גם אם המחלה פגעה בכמה אזורים בגוף. ברוב המקרים, המחלה ניתנת לריפוי או לאיזון (שליטה) במשך שנים רבות.

מה ההבדל בין לימפומה מסוג הודג'קין לבין לימפומה שאינה הודג'קין?

את ההבדל בין לימפומה מסוג הודג'קין לבין לימפומה שאינה הודג'קין ניתן לגלות רק באמצעות התבוננות בתאים במיקרוסקופ.

ברוב המקרים של לימפומה מסוג הודג'קין, נמצאים בביופסיה תאים חריגים הנקראים 'תאי ריד- סטרנברג' (Reed Sternberg). תאים אלה אינם מופיעים בדרך כלל בלימפומות אחרות, שאינן הודג'קין. הבדל זה משמעותי במיוחד, כיוון שהטיפולים בלימפומה מסוג הודג'קין ובלימפומה שאינה מסוג הודג'קין שונים מאוד זה מזה.


תסמיני המחלה

התסמין הראשון של לימפומה מסוג הודג'קין הוא בדרך כלל נפיחות בצוואר, בבית השחי או במפשעה. לרוב נפיחות זו אינה מלווה בכאב. תסמינים אפשריים נוספים הם:

  • הזעת יתר, בייחוד בלילה.
  • חום ללא סיבה.
  • ירידה במשקל.
  • עייפות.
  • שיעול או קוצר נשימה.
  • גירוד שאינו חולף בכל הגוף.


התסמינים השכיחים ביותר הם חום גבוה, הזעות לילה קשות וירידה במשקל. תסמינים אלה מוכרים בשם תסמיני B. תסמינים אחרים תלויים במיקומן של בלוטות הלימפה המוגדלות בגוף. במיעוט מהמקרים קורה שבעת אבחון המחלה מתגלים תאים בלתי תקינים במח העצם, מה שעלול להפחית את מספר התאים הבריאים בדם. מספר נמוך של תאי דם בריאים בדם עלול לגרום לתסמינים האלה:

  • קוצר נשימה ועייפות
  • סיכון מוגבר לזיהום
  • דימומים מוגברים (כגון דימומים מהאף או דימומים כבדים במחזור החודשי אצל נשים) וכתמי דם זעירים מתחת לעור.


במקרים נדירים מאוד, חולי לימפומה מסוג הודג'קין חווים כאב באזור הבלוטות הנגועות בעת שתיית אלכוהול. המנגנון הגורם לכך - אינו ידוע.

בכל מקרה של הופעת התסמינים הנזכרים, יש לפנות לרופא בהקדם. יחד עם זאת, יש לזכור כי סימנים דומים יכולים להופיע גם במחלות אחרות שאינן ממאירות. לימפומה מסוג הודג'קין, בדומה למחלות סרטן אחרות, אינה מחלה מידבקת ואינה ניתנת להעברה לאנשים אחרים, גם לא בתורשה מהורים לילדיהם.




אבחון המחלה

האבחנה של לימפומה מסוג הודג'קין מתבצעת באמצעות ביופסיה בלבד, לרוב מבלוטת לימפה. ייתכן מצב בו נמצא איבר נגוע מחוץ לבלוטות, וממנו תילקח דגימה.

ביופסיה היא בדיקה שבה מסירים פיסה קטנה של רקמה או תאים מהאזור הנגוע. כיוון שרוב מקרי הלימפומה מתפתחים בבלוטות הלימפה, במקרה של חשד לקיומה של המחלה, תילקח דגימת רקמה, לרוב מקשרית לימפה מוגדלת, אשר תישלח לבדיקת פתולוג (רופא המתמחה באבחון תאים) תחת מיקרוסקופ.

לרוב, מדובר בניתוח קטן מאוד, המתבצע בהרדמה מקומית או מלאה, במהלכו מסירים חלק מקשרית הלימפה או את כולה.

מספר ימים לאחר הבדיקה ייתכנו כאבים ושטפי דם מקומיים באזור, שיחלפו לאחר כשבועיים. אם תשובת הביופסיה תהיה חיובית, היא תכלול גם את סוג הלימפומה.


בדיקות נוספות

אם הביופסיה תאשר שמדובר בלימפומה מסוג הודג'קין, תעבור כמה בדיקות שיסייעו לרופאים להעריך את שלב המחלה ומידת התפשטותה. התוצאות יעניקו מידע נוסף וחיוני על מיקום המחלה, שלב המחלה והיקפה. לאחר שהרופא יידע היכן ממוקמת המחלה ואם ישנם תסמינים, הוא יוכל לתכנן את הטיפול הטוב והמתאים ביותר עבורך:

בדיקות דם - מסייעות בהערכת מצב בריאותך הכללי, רמות תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, טסיות הדם ותפקודי הכבד והכליות. בדיקות דם יבוצעו גם באופן שגרתי במשך כל תקופת הטיפול במחלה.

סריקת CT - בדיקת הדמיה הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה נמשכת בין עשר דקות לחצי שעה ואינה כרוכה בכאב. כארבע שעות לפני הבדיקה יש להימנע מאכילה ומשתייה. בדיקה זו משמשת לזיהוי מדויק של מיקום המחלה, כמו גם לאבחון התפשטות מחלה כלשהי בגוף. לרוב, כשעה לפני הבדיקה יינתן לך חומר ניגוד הצובע אזורים מסוימים ומסייע להם להופיע בבירור רב יותר. החומר יינתן לך במשקה או בזריקה לווריד, והוא עלול לגרום לתחושת חום בכל הגוף, למשך מספר דקות.

אם אתה אלרגי ליוד, סובל מאסתמה או מאי ספיקת כליות, ייתכן שתסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה - ולכן יש לדווח על כך לרופא לפני הבדיקה. במקרה של רגישות כלשהי - לעתים לא ניתן לבצע את הבדיקה כלל, או שניתן יהיה לקבל את הזריקה, בליווי סטרואידים שיינתנו יום קודם לכן וביום הבדיקה עצמה. קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה מיד עם תום הסריקה.

סריקת PET/CT - בדיקה זו משלבת סריקת CT יחד עם סריקת PET, ומעניקה מידע מפורט יותר על האזור הנבדק. שש שעות לפני הבדיקה יש להימנע מאכילה, אך ניתן לשתות. כשעה לפני הבדיקה מוזרקת כמות מועטה של סוכר רדיואקטיבי לווריד, בדרך כלל בזרוע. הסוכר מתרכז באזורים הנגועים במחלה וצובע בלוטות נגועות, גם אם אינן מוגדלות. לאחר מתן הזריקה תבוצע הסריקה, הנמשכת כ-30 עד 90 דקות. לאחר מכן - תוכל לשוב לביתך.

הדמיית תהודה מגנטית (MRI) - בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך משתמשת בשדות מגנטיים במקום בקרני רנטגן, כדי לבנות סדרת תמונות חתך רוחביות של הגוף. בדיקה זו נערכת לעתים רחוקות בלבד בחולי לימפומה, בדרך כלל לצורך אימות ממצאי בדיקות אחרות. הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים, מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים.

בחלק מהמקרים מוזרק לווריד בזרוע חומר ניגוד, המסייע בשיפור איכות התמונות המתקבלות. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה הממוקמת בגליל מתכת, ששני קצותיו פתוחים. הבדיקה אינה כרוכה בכאב אולם עלולה לגרום למעט אי-נוחות. כדאי לדעת שמכונה זו רועשת מאוד, אך תקבל אזניות או אטמי אוזניים. ייתכן שתחוש קלסטרופוביה (חשש משהייה בחללים סגורים) בעודך בגליל. כדאי לציין בפני הטכנאי המבצע את סריקת ה-MRI אם אתה חושש מחללים סגורים. במקרה כזה יוכל הטכנאי לספק לך תמיכה נוספת במהלך הבדיקה. בכל מקרה, תוכל לשמוע את הטכנאי ולשוחח עמו במשך הבדיקה.

דגימת מח עצם (ביופסיה) - בבדיקה זו, המתבצעת בהרדמה מקומית, נלקחת דגימה קטנה של מח העצם מחלקה האחורי של עצם האגן או מעצם החזה, הנשלחת לבדיקה תחת מיקרוסקופ. לאחר הרדמת האזור מוחדרת בעדינות מחט מיוחדת, ישירות לעצם, השואבת דגימה ממח העצם.

הבדיקה מתבצעת במסגרת אשפוז רגיל בבית החולים או אשפוז יום, ונמשכת כ-15 דקות בלבד. במהלכה ייתכנו אי נוחות או כאבים, עליהם ניתן להקל על ידי משככי כאבים. אם תקבל תרופת הרגעה לא תהיה מסוגל לנהוג, ולכן מומלץ שתבקש מבן משפחה או אדם קרוב אחר שיתלוו אליך לבדיקה. כאשר תפוג השפעת ההרדמה, צפויים כאבים למשך מספר ימים, עליהם ניתן להקל על ידי שימוש במשככי כאבים.



שלבי המחלה

'שלב המחלה' הוא מונח המתאר את מידת מפושטות המחלה. בהודג'קין, לקביעת שלב המחלה יש תפקיד חשוב בקביעת הטיפול המתאים והיעיל ביותר. בלימפומה מסוג הודג'קין קיימים ארבעה שלבים:

שלב 1: מעורבות של קבוצה אחת של בלוטות לימפה, למשל בצד אחד של הצוואר או באחד מצדי המפשעה.

שלב 2: מעורבות של שתי קבוצות או יותר של בלוטות לימפה באותו צד של הסרעפת (מעליה או מתחתיה).

שלב 3: המחלה מערבת בלוטות לימפה מעל ומתחת לסרעפת.

שלב 4: המחלה התפשטה לאזורים שמעבר לבלוטות הלימפה, כגון הכבד, הריאות, העצם או מח העצם.


שלבים 2-1 נחשבים למחלה בשלב מוקדם, ושלבים 4-3 נחשבים למחלה בשלב מתקדם. אם המחלה חוזרת לאחר טיפול ראשוני, היא נקראת "לימפומה חוזרת" או "מחלה נשנית".


בנוסף למספר המציין את שלב המחלה, הרופאים משתמשים גם באותיות A או B, כדי לציין אם ישנם תסמינים ספציפיים או אם אינך סובל מתסמינים אלה:

  • מחלתך תסווג כ-B אם איבדת משקל רב, ו/או אם אתה סובל מחום ו/או מהזעות לילה.
  • אם אינך סובל מתסמינים אלה - מחלתך תסווג כ-A.


סוגי לימפומה מסוג הודג'קין

הסוגים השכיחים ביותר של לימפומה מסוג הודג'קין, בהתאם לשיטת סיווג הלימפומות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הם:

  • Nodular Sclerosis.
  • בעל תאיות מעורבת (mixed cellularity).
  • בעל מיעוט לימפוציטים (lymphocyte-depleted).
  • עשיר בלימפוציטים (lymphocyte-rich).


הטיפול במחלה

הטיפולים הניתנים כיום ללימפומה מסוג הודג'קין מובילים ברוב המקרים לריפוי, גם כאשר היא פוגעת בכמה אזורים שונים בגוף. סוגי הטיפולים העיקריים הם כימותרפיה וטיפול בקרינה. הרופאים יתכננו את הטיפול בך בהתאם למספר גורמים:

  • שלב המחלה.
  • מצב בריאותך הכללי.
  • תוצאות בדיקות הדם שלך.


הרופא המטפל יסביר לך מהו הטיפול המוצע לך ומהן הסיבות לבחירה בו. במקרים של מחלה בשלב מוקדם, הטיפול הניתן הוא בדרך-כלל מספר מחזורי טיפול כימי (כימותרפי) ולאחר מכן קרינה לאזור שהיה מעורב במחלה.

כשמדובר במחלה מפושטת יותר, טיפול כימי יהיה כמעט תמיד הטיפול העיקרי, אך ייתכן שתקבל גם טיפול בקרינה לאזור שהיה בו גידול גדול במיוחד.

אם המחלה אינה מגיבה לטיפול הכימי המקובל, או מופיעה שוב לאחר סיום הטיפול המקובל, קיימת אפשרות לטיפול כימי במינון גבוה בתמיכת תאי גזע. בשנים האחרונות נוסף טיפול מכוון (ביולוגי), ברנטוקסימאב ודוטין - Brentuximab vedotin (אדסטריס® - ®Adecetris)* - מפורט בעמ' 22.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

מתן הסכמה לטיפול - לפני מתן טיפול כלשהו, הרופא המטפל יסביר לך את מטרותיו. תתבקש לחתום על טופס בו אתה מעניק לצוות בית החולים רשות (הסכמה) לתת לך את הטיפול. לא יינתן לך טיפול רפואי כלשהו ללא קבלת הסכמתך לכך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל מידע מלא על:

  • סוג הטיפול והיקפו.
  • יתרונותיו וחסרונותיו.
  • סיכונים או תופעות לוואי.
  • טיפולים אחרים האפשריים עבורך, אם קיימים כאלה.


אם אינך מבין את ההסבר שקיבלת - אמור זאת מיד לאנשי הצוות הרפואי בכדי שיוכלו להסביר לך שוב.


כדאי לבקש מבן משפחה או מחבר שיתלווה אליך לביקור, ישמע יחד אתך את ההסבר על הטיפול, ויעזור לך לזכור את הנאמר. תוכל גם להכין לעצמך שאלות לקראת הביקור. תוכל לבקש שיתנו לך זמן למחשבה אם לא תהיה מסוגל לקבל החלטה לאחר שקיבלת הסבר ראשון על הטיפול.

תוכל גם להחליט שלא לקבל את הטיפול. אנשי הצוות יסבירו לך מה יכול לקרות במצב זה. חשוב מאוד לומר זאת לרופא או לאחות האחראית, כדי שיוכלו לתעד את החלטתך בתיקך הרפואי. אינך צריך לנמק מדוע אינך רוצה לקבל טיפול, אבל חשוב שתספר לצוות על חששותיך ודאגותיך, כדי שיוכלו לתת לך את הייעוץ הטוב ביותר.

בבית החולים אתה יכול לפגוש חולי לימפומה מסוג הודג'קין המקבלים טיפול שונה משלך. ייתכן שמחלתם מתבטאת באופן שונה משלך, המצריך טיפול אחר. אל תהסס לפנות לצוות הרפואי בשאלות לגבי הטיפול בך.


יתרונות וחסרונות הטיפול - רבים מודאגים מהטיפול במחלתם, בייחוד בשל תופעות הלוואי האפשריות. אולם את תופעות הלוואי אפשר בדרך כלל לאזן באמצעות תרופות. טיפולים ניתנים מסיבות שונות, ויתרונותיהם האפשריים תלויים במצבו של החולה. במקרים רבים, טיפול בלימפומה מסוג הודג'קין מוביל לריפוי. אצל מיעוט מהחולים - המחלה נשנית לאחר הטיפול הראשוני. למרות זאת, ישנם מקרים רבים שבהם טיפול נוסף יוביל אף הוא לריפוי. במקרים אחרים שבהם המחלה מופיעה שוב לאחר הטיפול הראשוני - כל טיפול נוסף עשוי לאזן אותה, לשפר את התסמינים ואת איכות החיים.


החלטה על קבלת טיפול - אם הוצע לך טיפול האמור לרפא אותך מהמחלה, ההחלטה אם לקבלו לא תהיה קשה. אולם, במקרים בהם ריפוי אינו אפשרי, ומטרת הטיפול היא לאזן את המחלה למשך פרק זמן מסוים, ״תכן שיהיה לך קשה יותר להחליט אם לקבל אותו או לא. קבלת החלטות לגבי הטיפול בנסיבות כאלה יכולה להיות קשה, וייתכן שיהיה עליך לשוחח עם הרופא על פרטי הטיפול כדי להחליט אם ברצונך לקבל אותו או לא. אם תחליט שלא לקבל אותו, תוכל עדיין לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) בתרופות לאיזון תסמיני המחלה. אם יש למחלתך שני טיפולים שווים ביעילותם, מבחינת הסוג ושלב המחלה, הרופאים עשויים להציע לך לבחור ביניהם. אם תתבקש לבחור בין טיפולים, ודא שיש בידיך את כל המידע על אפשרויות הטיפול השונות ועל תופעות הלוואי האפשריות, כדי שתוכל לבחור בטיפול המתאים לך.


חוות דעת שנייה - תוכל לפנות למומחה נוסף לשם קבלת חוות דעת שנייה אם תרגיש שהדבר יועיל לך. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם אכן תפנה לקבלת חוות דעת נוספת, מומלץ להצטייד ברשימת שאלות ולהגיע יחד עם חבר קרוב או בן משפחה, כדי שיסייע לך לזכור את כל הנושאים שמדאיגים אותך ולדון בהם.




הטיפול הכימי (כימותרפיה)

בטיפול כימי (כימותרפיה) נעשה שימוש בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות) המשמידות את תאי הלימפומה על ידי שיבוש תהליך הצמיחה שלהם. התרופות נישאות במחזור הדם, ומגיעות לתאי הלימפומה בכל הגוף.

תרופות כימיות יכולות להינתן בטבליות, בכמוסות או בזריקה לווריד בזרוע (מתן תוך-ורידי). הטיפול הכימי ניתן לרוב בשילוב (משלב) של כמה תרופות למשך מספר ימים, לאחריהם יש הפסקה של כמה שבועות.

תקופה זו נקראת מחזור טיפול. תקופת המנוחה מאפשרת לגוף ולתאי הדם להחלים מתופעות הלוואי, בטרם יינתן מחזור הטיפול הבא. הטיפול שתקבל יימשך בדרך-כלל כמה חודשים, בהתאם לשלב המחלה, כאשר בתקופה זו תימצא במעקב רפואי קבוע. הטיפול הכימי ניתן בדרך כלל ביחידה לאשפוז יום, לעתים ייתכן שתיאלץ לשהות ימים אחדים בבית החולים. שילובי התרופות המקובלים ביותר לטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין הם:

ABVD - שילוב התרופות:

  • דוקסורוביצין - Doxorubicin (דוקסורוביצין טבע® - ®Doxorubicin Teva)* (המוכרת גם בשם אדריאמיצין - Adriamycin)*
  • בלאומיצין - Bleomycin Sulphate (בליאומיצין Bleomycin PFI® - ®PFI)*
  • וינבלסטין - Vinblastine sulphate (בלסטווין® - ®Blastovin)*
  • דקרבאזין - Dacarbazine DTIC (דקרבזין מדאק® - ®Dacarbazine Medac)*


BEACOPP - מחזור טיפול כימי אינטנסיבי יותר, הכולל את התרופות:

  • בלאומיצין
  • אטופוסיד - Etoposide (אטופוסיד® - ®Etoposide)*
  • דוקסורוביצין
  • ציקלופוספאמיד - Chyclophosphamide (אנדוקסן® - ®Endoxan)*
  • וינקריסטין - Vincristine (קריסטובין® - ®Cristovin)*
  • פרוקרבזין - Procarbazine (נטולן® - ®Natulan)*
  • פרדניזון - Prednisolone (דנלון® - ®Danalone)*


ייתכן גם שימוש בתרופות אחרות או בשילובי תרופות אחרים.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

לקבלת חוברת 'הטיפול הכימי – כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן העוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. או לגלוש באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
להתייעצויות בנושא הטיפולים הכימיים ותופעות הלוואי שלהם, ניתן גם לפנות לפורומים השונים באתר האגודה. באגודה למלחמה בסרטן יש דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלהן. לקבלתם ניתן לפנות ל'טלמידע'® 1-800-599-995 או לגלוש לאתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.


כדי להקל את קבלת הטיפול הכימי, ועל מנת למנוע את הצורך בהזרקות חוזרות, תוכל לקבל את הטיפול דרך צנתר שיחובר לגופך באופן קבוע:

  • צנתר מרכזי מסוג 'פיק ליין' (PICC line - Peripherally Inserted Central Catheter) - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק.
  • צנתר מרכזי מסוג 'היקמן' - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר בחלקו העליון של בית החזה, דרך תעלה תת עורית לווריד מרכזי.
  • צנתר מרכזי מסוג פורט (פורט א-קאט) - התקן המורכב מקופסית בצורת גליל בקוטר של כמה סנטימטרים, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי בבית החזה.

 

לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


תופעות לוואי של הטיפול הכימי

טיפול כימי עשוי לשפר את הרגשתך ולהקל על תסמיני המחלה, אך מאידך, עלול לגרום לתופעות לוואי. חלקן עלולות להיות לא נעימות, אך רובן ניתנות לאיזון תרופתי, ורובן יחלפו עם סיום הטיפול. התרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי שונות, וייתכן כי חלק מהאנשים יחוו תופעות לוואי מעטות ביותר.

אם אתה סובל מתופעות לוואי כלשהן - דווח לרופא המטפל בך בכדי שיוכל לייעץ לך כיצד להקל עליהן. להלן תיאור של תופעות הלוואי העיקריות ושל כמה מהדרכים למניעתן או להקלתן:

ירידה זמנית בספירות הדם (נויטרופניה) - הטיפול אמנם פועל נגד התאים הסרטניים בגופך, אולם במקביל הוא מפחית זמנית את מספר תאי הדם הלבנים הבריאים בדמך, מה שעלול להעלות את הסיכון להופעת זיהומים כלשהם. בתקופת הטיפול יתבצע מעקב שגרתי אחר ספירות הדם, ובמידת הצורך ״נתנו לך תרופות להעלאת מספר התאים הלבנים ואנטיביוטיקה לטיפול בזיהום. לעתים יהיה צורך לדחות את הטיפול אם הספירה של תאי הדם הלבנים עדיין נמוכה.

אם חום גופך עולה מעל 38°C, אם אתה חש ברע באופן פתאומי (גם ללא חום), או אם אתה חש בתסמינים דמויי שפעת, כגון: כאבי גרון, שיעול, כאב בזמן מתן שתן, שלשולים וכדומה - יש לדווח מיד לרופא המטפל בך או להגיע לבית החולים.


אנמיה - אם רמת התאים האדומים בדמך תהיה נמוכה, תרגיש עייף, ישנוני, ולעתים גם יופיעו סחרחורות וקוצר נשימה. כל אלה הם תוצאה של אנמיה (מחסור בהמוגלובין בדם). ניתן לטפל בתופעה בהצלחה באמצעות מתן עירוי דם. לאחר העירוי תרגיש יותר נמרץ, והתסמינים ייחלשו. כל עירוי של דם או של מוצרי דם (טסיות, למשל) הניתן לחולי לימפומה מסוג הודג'קין בכל שלב שהוא - עובר טיפול בקרינה לפני שהוא ניתן לחולה, בכדי להפחית את הסיכון שתאי הדם של התורם יגיבו נגד תאי הדם של החולה.


שטפי דם תת-עוריים ודימומים - טיפול כימי עלול להפחית את מספר הטסיות בדם. טסיות הדם הן חלקיקים המסייעים בקרישת הדם. אם מספר הטסיות נמוך, ייתכן שיופיעו על העור נקודות אדומות או פריחה (ארגמנת), תהיה מועד יותר לשטפי דם תת-עוריים ולדימומים מהאף או שיהיו לך דימומים כבדים מהרגיל מחתכים קטנים. אם מופיעים אצלך אחד התסמינים האלה, פנה מיד לרופא המטפל או לבית חולים.

במקרים מסוימים נדרש עירוי טסיות. עליך להיות זהיר ולהימנע מפציעות, בייחוד אם אתה נמצא בבית לאחר טיפול. בעת צחצוח שיניים, השתמש במברשת שיניים רכה כדי להגן על החניכיים מדימומים, והימנע משימוש בחוט דנטלי.


בחילות והקאות - חלק מהתרופות עלולות לגרום לבחילות ולהקאות. כיום ישנן תרופות יעילות מאוד, שמטרתן למנוע או להפחית משמעותית תופעות אלו, הניתנות לפני הטיפולים הכימיים. הרופא המטפל בך יוכל להמליץ לך על טיפול מתאים.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.


כאבים בחלל הפה - בתקופת הטיפולים הכימיים ייתכנו יובש, כאבים בחלל הפה או כיבים קטנים. שתיית נוזלים מרובה והקפדה על ניקיון קבוע של הפה באמצעות צחצוח במברשת שיניים בעלת סיבים רכים יסייעו בהפחתת תופעות אלו. חלק מהחולים מדווחים כי מציצת קוביות קרח מקלה עליהם - אם אתה חווה כאבים או תסמינים כלשהם, דווח לרופא המטפל.

תשישות ועייפות - יש אנשים המרגישים עייפות רבה בתקופת הטיפולים הכימיים. מומלץ לנסות לנוח ככל האפשר, ולא להתאמץ יתר על המידה. ניתן לאזן את העייפות על ידי ביצוע פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט 'צעדים לחיים בריאים'® המסייע לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן לשלב פעילות גופנית מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם - בהדרכת אנשי מקצוע. להצטרפות לפרויקט ניתן לפנות לטל. 03-5721618
לקבלת חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.


נשירת שיער - טיפולים כימיים עלולים לגרום לנשירת שיער. חלק מהאנשים עלולים לחוות נשירה מלאה של השיער, כולל גבות וריסים, אחרים חווים נשירת שיער חלקית בלבד. במרבית המקרים השיער יצמח בחזרה כשלושה עד שישה חודשים מסיום הטיפול הכימי. ייתכן שהשיער שיצמח יהיה שונה מכפי שהיה קודם לטיפול. מומלץ לחפוף את השיער בשמפו עדין ולהסתרק עם מברשת בעלת שערות רכות. התייעץ בנושא זה עם הצוות הרפואי.

לקבלת חוברת 'מדריך התמודדות עם נשירת שיער' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.


שינויים בתפקוד הלב - חלק מהתרופות הכימיות עלולות להשפיע על תפקוד הלב. מינון התרופות שיינתן לך ייבדק היטב בכדי להפחית את הסיכון לתופעות אלו. במהלך הטיפול, הצוות הרפואי יבצע בדיקות תקופתיות לבדיקת תפקודי הלב.


שינויים בתפקודי הריאות - לפני הטיפול תעבור בדיקה של תפקודי הריאות, מכיוון שחלק מהתרופות הכימיות עלולות להשפיע עליהן. אם אתה מעשן - מומלץ להפסיק לעשן לפני תחילת הטיפול. אם אתה מבחין בתופעות של קוצר נשימה או קשיי נשימה - דווח על כך מיד לצוות הרפואי המטפל בך.


שינויים בתחושה בכפות הידיים והרגליים - הטיפול עלול לגרום לתסמינים כגון עקצוצים, נימול, כאב, יובש, אודם וקילופים בעור הידיים והרגליים, לרוב בפיזור של כפפות וגרביים. תסמינים אלו הנקראים נוירופתיה היקפית (peripheral neuropathy), עלולים להשפיע על ביצוע משימות מסוימות, כגון רכיסת כפתורים קטנים. אם אתה חווה תופעות אלו - יש לדווח לרופא. תסמינים אלו עלולים להימשך במשך כמה חודשים מסיום הטיפול, אך ישתפרו בהדרגה.


כימותרפיה, מיניות ומניעת הריון - טיפולים כימיים עלולים להשפיע על חיי המין שלך. תופעות לוואי כגון עייפות, חולשה ובחילות - עלולות להשפיע על החשק המיני, ובמצבים אלו קשה יותר לקיים יחסי מין. עם זאת, הטיפול הכימי לא ישפיע על חיי המין שלך לטווח הארוך, ותופעות הלוואי שלו יחלפו בהדרגה עם סיום הטיפול.

לא ידוע אם התרופות הכימיות עוברות לנוזלי הזרע והנרתיק, ולכן מומלץ להשתמש באמצעי מניעה חוסם (כגון קונדום) במשך כל תקופת הטיפול וכמה חודשים לאחריו. חשוב לזכור כי המחלה אינה עוברת לבן/בת הזוג שלך בעת מגע מיני, וקיום יחסי מין לא יחמיר את מצב מחלתך. מומלץ לשוחח בנושא זה עם הרופא המטפל בך.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי מיניות ופוריות לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן ובני זוגם. השירות ניתן חינם לכל פונה וכולל מידע אודות השלכות מחלת הסרטן על המיניות, דימוי הגוף, ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום תפקוד מיני, פוריות והכוונה למומחים מקצועיים בתחום. 

לקביעת תור ולהתייעצות עם אחות ויועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן, ניתן לפנות לטל. 03-5721643 או לפורום מיניות באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

פרק העוסק בהשפעת הטיפול על הפוריות והדרכים לשימורה, מופיע בעמוד 22 בחוברת זו.



כימותרפיה במינון גבוה בשילוב תמיכת תאי גזע

לחלק מהמטופלים יינתן טיפול כימי במינונים גבוהים ביותר, לעתים בשילוב טיפול בקרינה. בדרך כלל מציעים לחולה טיפול כאשר הוא צפוי לשפר את סיכויי הריפוי או כאשר קיים סיכוי טוב שיוביל להפוגה ארוכת-טווח. המונח 'הפוגה' משמעו שליטה טובה במחלה, כך שהמחלה אינה נראית בבדיקות הדם וההדמיה.

ייתכן גם שטיפול זה יוצע לך אם הטיפול הכימי במינון המקובל לא הביא לשליטה מלאה במחלה, או אם המחלה הופיעה לאחר טיפול קודם.

לפני שתטופל בכימותרפיה במינון גבוה, תקבל מנה 'רגילה' של טיפול כימי כדי לסייע בשליטה על התקדמות המחלה.

איסוף תאי גזע

מתאי הגזע, המצויים במח עצם, מתפתחים כל רכיבי מערכת הדם: תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות הדם. מינונים גבוהים של כימותרפיה הורסים את מח העצם. משום כך, לפני שתקבל כימותרפיה במינון גבוה, כל עוד אתה במצב גופני טוב, יבוצע איסוף תאי גזע מדמך. לפני ביצוע הליך זה תקבל בדרך כלל זריקות של חומרים הנקראים "גורמי גדילה", המעוררים את מח העצם לייצר תאי גזע חדשים.

איסוף תאי הגזע יתבצע בעזרת מכשיר הנקרא "מפריד תאים". במכשיר זה מופרדים תאי הגזע מתוך רכיבי הדם הנוספים, הזורמים בחזרה לגוף דרך העירוי בזרוע. לחלופין, ייתכן שיבוצע בהרדמה כללית, איסוף תאי גזע ישירות ממח העצם, שיוקפאו ויאוחסנו עד למתן הטיפול במינון גבוה.


השתלת תאי גזע

לאחר האיסוף, תקבל טיפול כימי במינון גבוה במשך מספר ימים. לאחר מכן יופשרו תאי הגזע שנאספו קודם לכן, ויוחזרו לגופך באמצעות עירוי. תוך מספר שבועות, תאי הגזע יתחילו לייצר תאי דם במח העצם. במהלך הטיפול תשהה בבית החולים, כיוון שתהיה בסיכון גבוה לחלות בזיהומים. סוג ההשתלה הנפוץ ביותר בחולי לימפומה מסוג הודג'קין הוא השתלה עצמית הנקראת "השתלה אוטולוגית", שבה תאי החולה עצמו נאספים, ומוחזרים לאחר מכן לגופו. "השתלה אלוגנאית" - השתלה של תאי דם מאדם אחר (תורם) פחות נפוצה בחולי לימפומה מסוג הודג'קין. הליכים אלו כרוכים בסיכון מסוים, ומומלץ להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל בך.

לקבלת חוברת 'לדעת יותר על השתלת תאי גזע ומוח עצם' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995




טיפול בקרינה

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני רנטגן בעלות עוצמה גבוהה, המשמידות את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים. טיפול בקרינה מטפל רק באזור בגוף אליו הוא מכוון. הוא ניתן בדרך-כלל לאחר סדרת טיפולי כימותרפיה, בשלב מוקדם כחלק מהטיפול הכולל. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, ייתכן שהטיפול בקרינה יינתן לאחר הטיפול הכימי במטרה לטפל באזורים בהם ייתכן שנותרו תאים סרטניים (בדרך-כלל בלוטות לימפה). הטיפול בקרינה ניתן ביחידת הקרינה של בית החולים. בדרך-כלל מדובר בטיפולים יומיים, בימים ראשון עד חמישי, עם מנוחה בסוף השבוע. משך הטיפול תלוי בסוג ובשלב המחלה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות מידע על טיפולי קרינה, בהן 'טיפול בקרינה באזור הראש והצוואר', 'טיפול בקרינה באזור הריאה ובית החזה', 'טיפול בקרינה באזור הבטן העליונה, הוושט והקיבה' 'טיפול בקרינה באזור הבטן, האגן או החלחולת', בהם ניתן למצוא מידע מועיל. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.


תכנון הטיפול - כדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר לטיפול בקרינה - חשוב שהטיפול יתוכנן בקפידה. בביקורך הראשון ביחידת הקרינה תתבקש לשכב על מיטה תחת מכשיר CT סימולטור, שיבצע צילומי רנטגן של האזור שיוקרן. ייתכן שיבוצעו סימונים קטנים על העור כדי שהטכנאי יוכל למקם אותך ולכוון את הקרינה למקום המדויק ביותר. סימונים אלו יישארו על העור משך כל הטיפול, ולכן לרוב מבצעים אותם באמצעות קעקוע. מדובר בסימנים זעירים שייעשו אך ורק לאחר שתינתן הסכמתך. ״תכן ותחוש חוסר נוחות בזמן ביצוע הקעקוע.


מחזורי הטיפול - לפני כל מפגש, טכנאי הטיפול ימקם אותך על המיטה ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול, שנמשך דקות ספורות בלבד, תישאר לבד בחדר, והטכנאי יתבונן בך מהחדר הסמוך. תוכל לשוחח איתו באמצעות האינטרקום. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך מצריך שכיבה ללא תזוזה במשך מספר דקות.


תופעות לוואי של הטיפול הקרינתי

טיפולים בקרינה כמעט תמיד גורמים לעייפות. תופעות לוואי אפשריות אחרות עלולות להופיע בהתאם לחלק הגוף אליו מכוון הטיפול. כל טיפול המכוון לאזור הבטן עלול לגרום לבעיות הקשורות במערכת העיכול, כגון: בחילות, הקאות או שלשולים.

טיפול בקרינה לאזור הראש עלול לגרום לנשירת שיער. טיפול בקרינה לאזור הצוואר עלול לגרום לכאבים בפה ולשינויים בטעמם של מזונות מסוימים.

תופעות לוואי אלו משתנות מאדם לאדם, בהתאם לטיפול ולמינון הקרינה. הרופא המטפל בך יוכל לומר לך למה לצפות ולרשום לך תרופות שיקלו עליך את ההתמודדות עם תופעות הלוואי. לעתים נדירות, טיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח (לצמיתות), המשתנות בהתאם לחלק המטופל בגוף.


תשישות ועייפות - לא כולם חווים תשישות ועייפות בתקופת הטיפולים בקרינה. חלק מהאנשים יכולים להמשיך בשגרת החיים כרגיל. לעומתם, ישנם כאלו שיעדיפו לקחת פסק זמן מעבודתם. תופעות אלו נמשכות כמה חודשים לאחר סיום הטיפול. לעתים, תופעות אלו מחמירות במהלך הנסיעות היומיומיות לבתי החולים, או בעקבות טיפולים אחרים, כגון כימותרפיה. ניתן להפיג את העייפות באמצעות פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קלות. חשוב שתקפיד לנוח ככל שתצטרך.


בחילות והקאות - בדרך כלל ניתן לטפל בבחילות והקאות ביעילות באמצעות תרופות. הרופא המטפל ״תן לך מרשם במידת הצורך. במקרה של היעדר תיאבון עליך לשוחח עם הרופא המטפל או עם האחות המתמחה. הם עשויים להציע לך להוסיף לתזונה משקאות מזינים עשירים בקלוריות. במרבית בתי החולים יש תזונאית שאיתה תוכל להתייעץ, והיא תוכל לתת לך מרשם למשקאות האלה ולייעץ לך כיצד לשמור על משקלך, גם כשאין לך תיאבון.

לקבלת חוברת 'התמודדות עם בחילות והקאות' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.


נשירת שיער - נשירת שיער עקב טיפולי קרינה תתרחש רק באזור המטופל. כך למשל, אם תקבל טיפול בקרינה בבלוטות לימפה בצוואר, ייתכן שתהיה לך נשירת שיער מהעורף. טיפול בקרינה בבלוטות הלימפה בחזה, עלול לגרום לנשירת שיער מהחזה. לרוב, הנשירה היא זמנית בלבד, והשיער צומח מחדש לאחר סיום הטיפול בתוך 12-6 חודשים. משך זמן הצמיחה של השיער תלוי בכמות הקרינה שקיבלת ומשך זמן הטיפול.

לקבלת חוברת 'מדריך התמודדות עם נשירת שיער' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.




טיפול בסטרואידים

סטרואידים דוגמת פרדניזון או דקסאמתאזון - Dexamethasone (דקסאמתזון® - ®Dexamethasone)* ניתנים לעתים כחלק מהטיפול הכימי, ולעתים כדי לסייע בהקלת תופעות הלוואי של הטיפול, כמו בחילות.


תופעות לוואי נפוצות של סטרואידים

תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן תיאבון מוגבר, מרץ רב וקשיי שינה. כשהדבר אפשרי, מומלץ לקחת סטרואידים בשעה מוקדמת ביום, בכדי למנוע הפרעות בשינה, אבל תמיד לאחר ארוחה. אם תקבל סטרואידים לתקופה ממושכת, ״תכן שתבחין בתופעות לוואי זמניות נוספות, כגון:

  • נפיחות בעפעפיים, בכפות הידיים, באצבעות ובכפות הרגליים (בצקות).
  • הסטרואידים גורמים לחומציות יתר בקיבה, ולכן עלולות להופיע צרבות. בדרך כלל הרופא ימליץ לך על טיפול שמפחית את החומציות בקיבה ושיש לקחת בבוקר, בצום.
  • לחץ דם גבוה מהרגיל.
  • עלייה במשקל.
  • סיכון גבוה במעט להתפתחות זיהומים. החשש העיקרי הוא מסוג של דלקת ריאות הקרויה PCP. לחולי לימפומה שמקבלים סטרואידים לאורך זמן נותנים טיפול מונע לדלקת ריאות מסוג זה, בתרופה הנקראת קו טרימוקסזול - Co-Trimoxazole (רספרים פורטה® - ®Resprim Forte)*.
  • עלייה בסוכר בדם עד כדי התפרצות של סוכרת סמויה.
  • טיפול ממושך בסטרואידים עלול לגרום להידלדלות עצם, ומומלץ ליטול במקביל קלציום וויטמין D.
  • בחולים המקבלים סטרואידים לאורך זמן (יותר משישה שבועות), אסור בשום אופן להפסיק את הטיפול בבת אחת, אלא בגמילה איטית בהתאם להוראות המטפל.

חשוב לזכור: תופעות לוואי אלו הן זמניות וייעלמו בהדרגה - עם הפחתת/הפסקת מינון הסטרואידים.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.




טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

מחקרים קליניים בודקים עד כמה טיפולים ממוקדים יכולים להועיל בטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין. קיימים סוגים שונים של טיפולים ממוקדים, כאשר בלימפומה מסוג הודג'קין נעזרים בטיפולים מקבוצת 'נוגדנים חד-שבטיים'. נוגדנים אלו מעודדים את המערכת החיסונית של הגוף בכדי שתתקוף את התאים הסרטניים ותגרום להשמדתם.


ברנוטקסימאב ודוטין - Brentuximab vedotin (אדסטריס® - ®Adcetris)*: זהו טיפול חדשני המיועד לחולי לימפומה מסוג הודג'קין אשר מחלתם נשנתה לאחר טיפול קודם. טיפול זה מורכב מנוגדן הפועל נגד קולטן המצוי על גבי התאים הסרטניים הנקרא CD30. לנוגדן, הפועל בדומה לטיל מונחה מטרה, מחובר רעלן הנקרא ודוטין, המוביל את התרופה לתא הלימפומה. כשהנוגדן נקשר לקולטן - הוא משחרר את הרעלן לתוך התא הממאיר וגורם להריסתו. התרופה נמצאת בסל התרופות של משרד הבריאות.


טיפול אימונולוגי בתרופות מעכבות 1-PD לטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין: ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו® - ®Opdivo)*, פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה® - ®Keytruda)*. תרופות אלו הן תרופות אימונותרפיות מסוג נוגדן חד שבטי. התרופות רותמות את מערכת החיסון למלחמה בתאי הגידול. הנוגדן, נקשר לחלבון בשם PD1 המצוי על פני לימפוציטים מסוג T בגוף. הקשירה מחזירה לתאי ה-T את היכולת לזהות את תאי המחלה ולהשמידם. שתי התרופות נמצאות בסל הבריאות.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


השפעת הטיפולים על הפוריות ודרכים לשימורה

טיפולים מסוימים, ולעתים גם המחלה עצמה, עלולים לפגוע בפוריות. הרופא המטפל ישוחח איתך על נושא זה לפני תחילת הטיפול. חשוב לשתף את הרופא בפחדיך ובחששותיך, ולשמוע כיצד ניתן להתמודד עם מצב זה.

בקרב גברים - קיימות תרופות כימיות שאינן משפיעות על פוריות גברים, אך ישנן כאלו המפחיתות את כמות תאי הזרע, או פוגמות ביכולתם של תאי הזרע להגיע לביצית ולהפרותה בעת מגע מיני. אם ברצונך להביא ילדים לעולם בעתיד, לאחר הטיפול במחלת הסרטן, מומלץ להקפיא ולשמר מנות זרע לפני תחילת הטיפול במחלה, בכדי שניתן יהיה להשתמש בו בשלב מאוחר יותר. טיפול כימי אינו פוגע ביכולת להגיע לזקפה ולפורקן מיני (אורגזמה).

בקרב נשים - ישנן תרופות כימיות העלולות לגרום להפסקה זמנית או קבועה של ייצור הביציות בשחלות. במקרה זה, האישה לא תוכל להרות וייתכן שתחווה את תסמיני גיל המעבר כתוצאה מהפסקת הווסת (המחזור החודשי). רוב הנשים מבחינות בשינויים בסדירות הווסת בתקופת הטיפול, והדימום צפוי לשוב ולהופיע באופן סדיר בתום תקופה זו. לכן, חשוב להקפיד להשתמש באמצעי מניעה בכל תקופת הטיפולים ולאחריהם.

לפני תחילת טיפול העלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בפוריות קיימת אפשרות (בהתאם למצבה הכללי של האשה ולמיקום הלימפומה), לשמר שחלה או קטע ממנה, לשמר ביציות או לשמר עוברים. הרופא המטפל יציע לך את האפשרויות המתאימות לך ויפנה אותך לייעוץ של רופא נשים המומחה בשימור פוריות בנשים המטופלות במחלה ממארת. ככל שגיל האישה קרוב יותר לגיל המעבר, כך גדלה הסבירות שהטיפול הכימי יגרום להפסקה קבועה של הווסת. נשים אלו יכולות לקבל טיפול הורמונלי חלופי, המסייע במניעת תסמיני גיל המעבר, כגון גלי חום, עור יבש ויובש בנרתיק, המשפיעים על קיום יחסי המין והחשק המיני. ניתן לפנות לייעוץ במרפאת פוריות, המסייעת במתן פתרונות לשימור פריון. אם השחלות הפסיקו לייצר ביציות, ניתן לעודד ייצור ביציות ולהקפיא ביציות מופרות או עוברים בהתאם לרצונה של האישה. תהליך זה עשוי להימשך כשלושה עד שישה שבועות.

האגודה למלחמה בסרטן מציעה ייעוץ מיני ללא תשלום לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן ובני זוגם על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום זה ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות לאחות ויועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643. ניתן להפנות שאלות למומחים בפורומים 'פורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' ו'פורום פוריות' באתר האגודה.
לקבלת חוברת 'שימור פוריות בגברים שחלו בסרטן' ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

לקבלת החוברות 'מיניות ופוריות האישה' ו'חיי אישות וזוגיות', לאישה הדתית, ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.



התמודדות עם אובדן פוריות

אם הטיפולים במחלת הסרטן גרמו לאובדן פוריותך, סביר להניח כי יהיה לך קשה לקבל את העובדה שלא תוכל/י להביא ילדים לעולם. ייתכן שתרגיש/י שאיבדת חלק מזהותך. שיחה על הרגשותיך עם בן/בת זוגך, עם בני משפחה או עם חבר/ה קרוב/ה תוכל לעזור לך להבהיר את מחשבותיך ולתת לאנשים הקרובים אליך הזדמנות להבין מה את/ה מרגיש/ה. יש אנשים המעדיפים לשוחח עם מישהו מחוץ לחוג הקרוב ביותר אליהם. ב

מקרה זה תוכל/י לפנות לרופא המטפל, לאחות, לעובד/ת סוציאלי/ת, לשירות הייעוץ המיני של האגודה למלחמה בסרטן או לפורום האינטרנטי בנושא גינקואונקולוגיה ופוריות באתר האגודה למלחמה בסרטן.




מעקב    

לאחר סיום הטיפול, תתבקש להגיע לביקורי מעקב תקופתיים. בתחילה ייתכן שהביקורים יתקיימו פעם בשלושה חודשים ויכללו בדיקה גופנית ובדיקות דם. לעתים, ובדרך-כלל במהלך השנתיים הראשונות, תבוצע סריקת PET/CT בכדי לבדוק שאין עדות למחלה בגופך. לאחר השנה השנייה, בדיקות הדמיה מבוצעות בדרך-כלל רק אם יש תסמינים כלשהם, זאת משום שמחקרים שנערכו עד היום לא הראו שסריקות שנועדו לגלות חזרת מחלה לאחר שנתיים - יעילות לפני הופעת תסמינים.

תכיפות ביקורי המעקב תפחת בהדרגה, אבל יש להניח שהם ימשיכו במשך שנים אחדות. רבים חשים חרדה לפני ביקורי המעקב, תחושה טבעית לחלוטין.

מומלץ לבקש מחברים ו/או בני משפחה שיתלוו אליך לביקורי המעקב. אם אתה מבחין בתסמינים חדשים או סובל מבעיה כלשהי בין מועדי בדיקות - יש לדווח על כך לרופא המטפל בך בהקדם.

לקבלת חוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים', ניתן לפנות ל'טלמידע' בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.


מה קורה אם המחלה חוזרת?

חלק מהאנשים מחלימים לחלוטין, אך אצל חלק מהחולים המחלה מופיעה שוב למרות הטיפולים שקיבלו. אם הדבר קורה, ייתכן שניתן יהיה לתת טיפולים נוספים במטרה לרפא את החולה. טיפול כזה יכלול בדרך-כלל כימותרפיה או טיפול בקרינה, שילוב של שניהם, טיפול אימונולוגי או טיפול במינון גבוה עם תמיכת תאי גזע.

אם מחלתך תופיע שוב - תכנון הטיפול שיינתן יהיה תלוי בחלקו בסוג הטיפול הראשון שקיבלת, ובאזור בו אובחנה שוב המחלה.


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בלימפומה מסוג הודג'קין נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה. בתי חולים רבים משתתפים בניסויים אלה.

כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה מספר בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.


רופאים מעוניינים להציע למטופלים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים, משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים בהם הם מטפלים.


לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו וכן, שאתה מבין בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.


גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.


אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

לקבלת חוברת מידע על 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או בדוא"ל: telemeyda@cancer.org.il.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים, המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלו פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.




התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. 

להמשך



מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם

מתאמת ועדת העדכון בנושא המטו-אונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיה והערותיה.
ינואר 2018
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על לימפומת הודג'קינס. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.