טיפול תומך מרגיע (סדציה פליאטיבית)

מה היא סדציה פליאטיבית ובאילו מצבים היא ניתנת?

סדציה פליאטיבית (טיפול הרגעתי תומך) היא אפשרות טיפולית שניתנת לאדם שמגיע לרמת סבל בלתי נסבלת (מצוקה פיזית או נפשית חמורה), וכאשר טיפולים אחרים לא הקלו עליו מספיק. קוצר נשימה חמור, בלבול (דליריום), כאב בלתי נסבל, דמם מסיבי ופרכוסים הם דוגמאות לתסמינים שניתן להקל בעזרת סדציה פליאטיבית. טיפול כזה ניתן לרוב לאחר שמוצו כל אפשרויות הטיפול האחרות להקלת סבל. הטיפול ניתן לאנשים נוטים למות.

הקלת הסבל מתרחשת בעקבות קבלת תרופות מרדימות או מטשטשות. כאשר מפסיקים לתת את התרופות, האדם יכול לחזור למצב ההכרה שבו היה לפני קבלת התרופות (אלא אם מצבו הרפואי מתדרדר). זאת בדומה לאדם שנכנס לניתוח ומקבל תרופות כדי לא להרגיש את הניתוח ומתעורר זמן קצר לאחר הפסקת מתן תרופות ההרדמה. לרוב התרופות ניתנות באמצעות עירוי תת-עורי או לווריד.

האם אפשר לתקשר עם האדם שמקבל סדציה פליאטיבית?

תלוי במינון ובסוג התרופות המרדימות הניתנות. אפשר להחליט לאיזה עומק של הכרה מעוניינים להגיע בטיפול (בהתאם להחלטתו ולרמת הסבל שהוא חווה):

• קל: המטופל ער ומנומנם, אך מסוגל לתקשר.
• בינוני: המטופל ישן, אך מתעורר בקלות.
• עמוק: המטופל מחוסר הכרה ואינו מגיב. 

בנוסף, אפשר להחליט לתת את הטיפול בשני אופנים:

• לסירוגין: הטיפול מופסק לאחר פרק זמן מוגדר, כדי לאפשר למטופל להיות ערני וכדי שהוא יוכל בכל פעם מחדש להחליט אם הוא רוצה להמשיך לישון או להיות ער.
• רציף: הסדציה הפליאטיבית ניתנת ברצף ללא כוונה להפסיקה עקב סבירות גבוהה מאוד של מצוקה עצומה אם היא תופסק.

האם הטיפול מקצר את החיים?

מטרת הטיפול איננה בשום מקרה לקצר את טווח החיים.

בישראל, על פי חוק, חל איסור מוחלט על "המתת חסד". הטיפול גורם לאדם להיות מטושטש או רדום. כאשר הטיפול מופסק, האדם שב להיות ער כפי שהיה לפני מתן התרופות. עם זאת, לעיתים מצבו הבריאותי של האדם החולה קשה מאוד ואף עלול להחמיר תוך כדי קבלת הסדציה הפליאטיבית. במצב כזה מצב הכרתו יכול להשתנות בשל ההחמרה במצבו הבריאותי. במצב של החמרה בריאותית, לעיתים האדם מסיים את חייו תוך כדי שינה עמוקה.

איפה אפשר לקבל את הטיפול?

הטיפול יכול להינתן בבתי החולים, בהוספיס אשפוזי ובהוספיס בית. 

האם סדציה פליאטיבית היא טיפול מקובל?

כן, זהו טיפול מקובל מבחינה רפואית ואתית לצורך הקלה של סבל.

מה אומרת ההלכה על סדציה פליאטיבית?

בהלכה היהודית ישנה גישה שמדברת על הצורך להקל את סבלו של האדם החולה. רבנים רבים סבורים כי אם הסדציה נועדה להקל את הסבל ולא לגרום לקץ החיים, יש בכך היתר. כל מקרה נבחן לגופו ואפשר להתייעץ עם רב או סמכות הלכתית לפני קבלת החלטות.

כיצד מתקבלת ההחלטה אם לתת טיפול בסדציה פליאטיבית?

ההחלטה מתקבלת לאחר דיון נרחב בין המטופל או קרוביו ובין הצוות המטפל, כולל מומחים בתחום. בדיון מועלות סוגיות ושאלות רלוונטיות, למשל מה רצונו של האדם החולה (אם הוא כשיר לנהל שיחה)? האם הביע את רצונו בעבר (אם אינו כשיר כרגע לנהל שיחה)? מה הם התסמינים שמהם הוא סובל? האם נוסו טיפולים אחרים לצורך הקלת סבלו? מה ההשפעה הצפויה של הסדציה הפליאטיבית? האם הוא נמצא במסגרת רפואית או בביתו? מי המטפל העיקרי (אם המטופל בביתו)?

מקורות

Beauverd, M., Mazzoli, M., Pralong, J., Tomczyk, M., Eychmüller, S., & Gaertner, J.  (2024). Palliative sedation – revised recommendations. Swiss Medical Weekly, 154(2), 3590. https://doi.org/10.57187/s.3590

Menezes, M. S., & Figueiredo, M. D. G. M. D. C. A. (2019). The role of end-of-life palliative sedation: Medical and ethical aspects - Review. Brazilian Journal of Anesthesiology, 69(1), 72–77. https://doi.org/10.1016/j.bjan.2018.03.002

אתר משרד הבריאות. קווים מנחים לסדציה פליאטיבית לחולה הנוטה למות       

חוזר מספר: 04/2015. https://www.gov.il/he/pages/mr04-2015