תסמינים ואבחון של סרטן השד

תסמינים אפשריים

ב-90% מהמקרים הסימן הראשון לגידול סרטני בשד הוא נוכחותו של גוש בשד, אולם ישנם גם סימנים נוספים שחשוב לשים לב אליהם. אישה המכירה את שדיה יכולה באופן שגרתי לעקוב אחר שינויים במבנה שלהם ולגלות גושים או תופעות אחרות, שלא הורגשו ו/או נראו קודם לכן. כ-70% מהגידולים מופיעים בחלק החיצוני העליון של השד, הכולל גם את אזור בית השחי, אך מובן שיש לבדוק ביסודיות את כל אזור השדיים. 

למה יש לשים לב?

בשד:

• גוש.
• שינוי בצורה או בגודל השד.
• שקע או בליטה בעור.
• אי נוחות או כאבים (תופעה שאינה שכיחה).
• הופעת אודם וחום בשד, ללא קשר להנקה, או לזיהום.

בפטמה:

• פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.
• גוש.
• פצע שלא מחלים או אקזמה (פריחה) שאינה חולפת.
• הפרשה מהפטמה ,שאינה קשורה להנקה.

בזרוע:

• גוש.
• נפיחות בבית השחי.

דרכי האבחון

אבחון מוקדם - בדיקות שגרתיות

נכון להיום, גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד, וככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים עולים סיכויי הריפוי. בישראל קיימת תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד על פי גיל והיסטוריה אישית/משפחתית המבוססת על ביצוע ממוגרפיה ובמידת הצורך בדיקות משלימות.

להמלצות מעקב לגילוי מוקדם של סרטן השד ראי כאן

אבחון ממצא שהתגלה בשד

להבדיל מבדיקות הסריקה השגרתיות, שנועדו לבדיקת נשים בריאות ללא תסמינים, כאשר האישה עצמה או הרופאה המטפלת מאתרות ממצא או חשד לממצא, יעשה שימוש במספר בדיקות הדמיה כדי להגיע לאבחנה או כדי לשלול קיומו של גידול סרטני או ממצא המצריך המשך טיפול.

ממוגרפיה

בדיקת ממוגרפיה היא בדיקה העושה שימוש בקרינת רנטגן בעוצמה נמוכה במטרה לאתר גידול סרטני בשד, לשלול את קיומו או לאתר את מיקומו אם הוא אינו ניתן למישוש. התהליך פשוט ונמשך כמה דקות. לעיתים קרובות ניתן לזהות בבדיקת הממוגרפיה גידול עוד לפני שניתן להרגישו בבדיקה ידנית של רופא. בבדיקה לוחצים את השד בין שני משטחים, פעם מלמעלה למטה ופעם מהצדדים.

למידע נוסף על בדיקת ממוגרפיה ראי כאן

אולטרה-סאונד (Ultrasound, US, ABVS)

בדיקת אולטרה-סאונד מבוצעת כבדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה, בעיקר כדי להבדיל בין גוש ציסטי (המכיל נוזל) לבין גוש מוצק. הבדיקה אינה כרוכה בקרינה ומבוצעת במקביל או בהמשך לממוגרפיה, אך לא במקומה.

בדיקת תהודה מגנטית (MRI - Magnetic Resonance Imaging)

בדיקה המתבצעת באמצעות מגנט, ללא קרינת רנטגן. זוהי הבדיקה הרגישה ביותר לאבחון של ממצאים חשודים או להערכה מדויקת של היקף מחלה ידועה בשד. היא מסייעת לעיתים באבחון מחלה ממאירה בשד שלא אותרה בבדיקות אחרות, ונצפתה בקשריות לימפה נגועות בבית השחי ללא מקור ידוע. לפני הבדיקה מוזרק חומר ניגוד (שאינו יוד) לווריד, ואבחנת הגידולים נעשית על סמך צביעה מוגברת ובולטת יותר של האזור החשוד, בהשוואה לרקמת השד סביבו. בדיקת ה-MRI מצטיינת ברגישות גבוהה לתהליכים סרטניים (100-95%) אולם מאתרת גם ממצאים לא סרטניים, ולכן לעיתים תבוצע ביופסיה במהלך הבדיקה.

בדיקת MRI תתבצע במקרים הבאים:

1. בעת האבחון לקביעת שלב המחלה (staging) ולפני ניתוח, נעשית לעיתים הבדיקה כדי לברר אם מדובר במחלה מפושטת באותו שד. בירור זה משפיע על ההחלטה אם לתת טיפולים אונקולוגיים טרום ניתוחיים, לבצע ניתוח משמר שד (למפקטומי) או כריתת שד (מסטקטומי), או כדי לברר אם ישנם מוקדי מחלה גם בשד השני.
2. לבדוק שאריות גידול סרטני בשד לאחר ניתוח - בקרב נשים עם שוליים חיוביים (הכוונה לרקמה הנותרת מסביב לגידול) לאחר ניתוחים משמרי שד למטרת בדיקת שארית גידול בשד.
3. למציאת מקור ראשוני לגידול - במקרים של סרטן גרורתי בבית השחי, או באזור אחר בגוף, כאשר הבדיקה הידנית, הממוגרפיה והאולטרה-סאונד נמצאו תקינות.

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (סיטי, Computerized Tomography - CT)

בדיקת זו אינה משמשת כלי לאבחון של סרטן השד, עקב רמת הקרינה הכרוכה בה ודיוקה המוגבל. עם זאת, משתמשים בה כדי לאבחן גרורות באזורים אחרים בגוף, אם יש חשש לכך, או למעקב אחרי המחלה.

בדיקת מיפוי עצמות

בדיקה המשמשת לאיתור גרורות בעצמות ולעיתים גם לקביעת שלב המחלה בעת האבחון (staging), במיוחד במקרים בהם מדובר בגידול נרחב יחסית או במחלה מתקדמת, כאשר נמצאו קשריות לימפה נגועות. לפני הבדיקה מוזרק חומר רדיו-אקטיבי לווריד. לאחר המתנה של כשעתיים-שלוש תתבצע סריקה של כלל הגוף במשך 20 עד 30 דקות. בהתאם לצורך, יבוצעו מיפויים נוספים לאזורים מסוימים להדגמת ממצאים חשודים ו/או בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של פליטת פוטון יחיד (SPECT - Single-Photon Emission Computed Tomography).

בדיקת טומוגרפיה באמצעות פליטת פוזיטרונים (פט סיטי, PET CT - Positron Emission Tomography)

בדיקה זו משלבת סריקת CT ומיפוי. הבדיקה מתבצעת לאחר הזרקה לווריד, בדרך כלל בזרוע, של כמות קטנה מחומר רדיואקטיבי מיוחד, הנקלט בתאים הסרטניים. התאים הסרטניים פעילים יותר מהתאים הבריאים, ולכן הם ייראו בבירור על גבי הסורק. בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל לכל הגוף, למעט הרגליים, אלא אם כן ישנה סיבה מיוחדת. הבדיקה מסייעת בקביעת שלב המחלה המדויק, ומאפשרת לבחון את תגובת הגידול לטיפול. כאשר ישנו חשד להישנות מחלה, לשיטה זו חשיבות להערכת מוקדי מחלה בלתי ידועים, בעיקר בהישנות מקומית, בהם הבדיקה מזהה גרורות מרוחקות. בחולות סרטן שד גרורתי בדיקה זו היא בעלת ערך בהערכת יעילות הטיפול. גם לבדיקה זו רגישות גבוהה מאוד, אך גם יש בה שיעור לא מבוטל של ממצאים שיכולים להתברר בהמשך כלא קשורים לסרטן השד, או אפילו חסרי חשיבות כלל.

מטרותיה העיקריות של הבדיקה:

• קביעת שלב המחלה - על ידי זיהוי כל האזורים בהם מצויים תאים סרטניים.
• הערכת הישנות מחלה.
• הערכת תגובת החולה לטיפול.
  

למידע מפורט על הבדיקות השונות ראי כאן.

ביופסיה

ההפניה לביצוע ביופסיה אין פירושה הימצאות ודאית של גידול סרטני בשד. רוב התוצאות המתקבלות בביופסיה אינן ממאירות, אך ביופסיה היא הדרך היחידה לגלות בוודאות אם מדובר בגידול סרטני או לא.

בביופסיה ניטלת מרקמת השד דגימה הנבחנת תחת מיקרוסקופ, כדי להגיע לאבחנה אם ממצא חשוד הוא אכן ממאיר (סרטני). ישנם כמה סוגי ביופסיה וההחלטה איזה סוג ביופסיה לבצע תלויה במראה, בגודל ובמיקום של האזור החשוד בשד.

ביופסיית מחט עבה (Tru-Cut או Core Needle Biopsy)

ביופסיה זו היא השכיחה ביותר. היא נעשית בהרדמה מקומית ולרוב אינה כרוכה בכאב. ההליך נמשך זמן קצר, ובמהלכו מוחדרת מחט חלולה, תוך כדי מישוש הגוש, אם הוא נמוש (ניתן לחוש בו). אם הגוש, או גבולותיו, אינם ודאיים, ייעשה שימוש בהנחיית אולטרה-סאונד במהלך הבדיקה. בעזרת המחט מוציאים מהגוש רקמה בצורת גליל צר. מקובל לקחת בין 3 ל-6 גלילים, והם נשלחים לבדיקה פתולוגית (במיקרוסקופ).

תוצאות הבדיקה הפתולוגית יימסרו לרוב כשבועיים לאחר ביצוע הביופסיה, ויכללו תשובה מדויקת לא רק לגבי התאים שהוצאו, אלא גם לגבי מיקומם והתייחסותם לרקמה שסביב להם. כמו כן, ניתן לבדוק בדגימה אםקולטנים (רצפטורים) מסוימים על גבי התאים הסרטניים - עובדה המסייעת לקבוע מהו הטיפול היעיל ביותר.

ביופסיית מחט עבה בסיוע ואקום (Mammotome)

ביופסיה זו מיועדת לדגימת ממצאים או גושים קטנים והסתיידויות אשר זוהו בבדיקת סריקה בממוגרפיה. הבדיקה נערכת בשכיבה בהרדמה מקומית, בהכוונת ממוגרפיה ממוחשבת המנתבת את מחט הביופסיה ישירות אל הממצא, בהנחיה מרחבית על ידי מחשב. מהלך הבדיקה כולל החדרת מחט חלולה ובתוכה מכשיר חד, המחוברים למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועה סיבובית ומוציא דגימת רקמה מהאזור המיועד לבדיקה. דיוק האבחנה רב יותר, מאחר שהמכשיר דוגם את הרקמה באותו אזור באופן מדויק. בדרך כלל בתום תהליך הדגימה יושאר "קליפ" מתכתי קטן באזור שנדגם, כדי לזהותו בעתיד, אם יידרש. קליפ זה אינו מפריע ואינו צפוי לגרום לבעיות כלשהן.

ביופסיה באמצעות מחט דקה (FNA)

ביופסיה זו (הנקראת גם "ניקור") מיועדת למצבים ייחודיים כמו ציסטה בשד, והיא אינה מדויקת כמו ביופסיית מחט עבה. באמצעות מחט דקה נלקחים תאים מהציסטה ולעיתים יבוצע אולטרה-סאונד כדי לסייע בכיוון המחט באופן מדויק. הבדיקה מתבצעת בהרדמה מקומית.

ביופסיה ניתוחית (דגימת רקמה, Excisional Biopsy)

במקרים נדירים לא ניתן לאבחן בוודאות באמצעי האבחון שהוזכרו אם הממצא הוא ממאיר או שפיר ונדרשת ביופסיה כירורגית פתוחה של הממצא. ביופסיה זו מבוצעת בהרדמה מקומית או כללית, והדגימה נשלחת לבדיקה פתולוגית.

אם מאובחן גידול ממאיר בביופסיה הניתוחית, יהיה צורך בהמשך בניתוח לכריתת הגידול. למעט מקרים חריגים מאוד, לא נהוג היום לבצע את ניתוח הכריתה יחד עם הביופסיה הניתוחית, שכן בשלב זה עדיין אין מידע מן הביופסיה על אפיוניו הפתולוגיים של הגידול בשד.

כמו כן, הפרדה זו בין הביופסיה לניתוח הכריתה מאפשרת לאישה שהות נוספת להכין את עצמה, להתייעץ ולהיות שותפה בבחירת סוג ניתוח הכריתה. העיכוב הקצר בין האבחנה ובין הניתוח אינו פוגע בסיכויי ההחלמה.

אם הבחנת בשינוי בשד

1. אם הרגשת גוש בשד - אל תדחי את הביקור אצל הרופא/ה. כל ממצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה. ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך אם כן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי. 
2. בקשי מהרופאה הפניה למרכז שד כוללני, הכולל צוות רב-מקצועי, שהוכח כיעיל יותר באבחון, ובמידת הצורך בטיפול, בסרטן השד.
3. אם התשובה בממוגרפיה שלילית, כלומר לא אובחן חשד לגוש ממאיר, ו/או בוצע ניקור של השד או בית השחי במחט עדינה (FNA - Fine Needle Aspiration) והתשובה שהתקבלה הייתה שלילית, אך את מרגישה בגוש - אל תסתפקי בכך. בקשי לדעת מה מציע הצוות הרב-מקצועי לעשות כדי לשלול לחלוטין אפשרות קיומו של גידול סרטני.
4. אם התוצאה חיובית - בררי אם ניתן לבצע ביופסיה במחט עבה (Core Needle Biopsy - CNB) בהנחיית אולטרה-סאונד, ממוגרפיה או אפילו MRI. בדיקה כזו חיונית כדי לתכנן טוב יותר את הטיפול בכלל, ואת הטיפול הכירורגי בפרט.