מעקב לאחר הטיפולים

עם סיום הטיפול הפעיל תוזמני לביקורת תקופתית אצל הרופאה שטיפלה בך. המעקב למחלימות מסרטן השד נועד לגלות בעוד מועד חזרה של או סימנים של גידול חדש.

מעקב אונקולוגי

המעקב האונקולוגי כולל בדיקת רופאה אונקולוגית, כמה פעמים בשנה, בדיקות הדמיה של השדיים (בדרך כלל ממוגרפיה ואולטרה-סאונד, ולעתים MRI) ומעקב תקופתי אצל כירורגית שד. צילומי רנטגן, סריקות CT ,PET-CT ובדיקות דם אינם חלק מהמעקב השגרתי המומלץ לאחר ההחלמה מסרטן השד. בכל מקרה של שינויים במצב הכללי, או כשמתעוררות שאלות, חשוב להיוועץ בצוות המטפל בהקדם האפשרי. 

מעקב גינקולוגי

במחלימות סרטן שד יש חשיבות רבה למעקב ולטיפול הגינקולוגי בשל כמה נושאים: ההשלכות שיש להפסקה המוקדמת של המחזור החודשי בעקבות הטיפולים הכימיים; מעקב אחר הטיפול ההורמונלי והשלכותיו (טמוקסיפן, מעכבי ארומטז ודיכוי שחלתי); בדיקת השינויים ברחם ובשחלות בעקבות טיפולים תרופתיים; ביצוע התערבויות ניתוחיות כגון כריתת שחלות לפרוסקופית; ומתן ייעוץ גנטי לגבי נשאות מוטציות המגבירות את הסיכון לחלות בסרטן שד ושחלה.

יש לשים לב לדוגמה כי דימום וסתי חריג, או דימום או כתמים לאחר גיל המעבר או בין הווסתות, יכולים להיות תסמין לסרטן הרחם ואם הוא מופיע, לפנות לבירור רפואי בהקדם.

מעקב קרדיולוגי

חלק מן הטיפולים המשמשים לסרטן שד ובהם כימותרפיה מסוג  אנטראציקלינים (anthracyclines) , טיפול ביולוגי ממוקד ב- טראסטוזומאב - Trastuzumab הרצפטיןHerceptin® - ®  עלולים לגרום לפגיעה בתפקוד הלב ולכן יש צורך במעקב אחר המחלימות וטיפול מתאים בעת הצורך.

למידע נוסף על הסיכון לפגיעה לבבית כתוצאה מהטיפול בסרטן ומעקב קרדיו-אונקולוגי ראי כאן

סיכון לסרטן משני במחלימות סרטן שד

מלבד המעקב אחרי סימנים של חזרת סרטן השד, חשוב להיות ערה גם לכך כי נשים שחלו בעבר בסרטן שד נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן משני שאינו קשור למחלה הראשונה. מקרה זה שונה מחזרתו של גידול סרטן שכבר טופל בעבר.

הסוג הנפוץ ביותר של סרטן משני שמחלימות עלולות לחלות בו הוא סרטן השד, אך בניגוד לסרטן השד הראשון מדובר בתאים סרטניים שונים לחלוטין שעשויים להתפתח בשד הנגדי או בשד שבו התגלה הגידול הראשון, אם בוצע רק כריתת גוש ולא כריתת שד שלמה.

בנוסף, נשים שחלו בסרטן שד וקיבלו טיפול, עלולות להיות בסיכון מוגבר לסרטן בלוטות הרוק, סרטן הוושט, סרטן קיבה, סרטן המעי הגס, סרטן הרחם, סרטן שחלה, סרטן בלוטת התריס, סרטן הרקמות הרכות (סרקומה), מלנומה ולוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML).
נמצא כי טיפולי קרינה לאזור בית החזה מעלים את הסיכון לסרטן ריאה (בייחוד בנשים מעשנות), וסוגי סרקומה וסרטן דם מסוימים.