ייעוץ מקצועי: פרופ' מרים בן הרוש
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה באמצעי האבחון העומדים לרשות הרופאים. טכניקות חדישות מאפשרות גילוי מוקדם, מדויק ובעל משמעות רבה לסיכויי ההחלמה של הילד.
אבחון גידול סרטני בילדים הוא תהליך מסובך הדורש ערנות רבה, שכן בילדים חולי סרטן התלונות הראשוניות, במקרים רבים, דומות מאוד לתופעות של מחלות ילדות שגרתיות, כגון חום, כאבי בטן, כאבי ראש וחולשה. לכן, בדיקה כללית אצל רופא/ת הילדים או המשפחה, כאשר מופיעים סימני מחלה אלו ואינם חולפים - חשובה מאוד.
הערכת מצב המחלה והטיפול בילד חולה סרטן כרוכים בתהליכי אבחון שונים, כאשר על רבים מהם חוזרים במהלך הזמן או תוך כדי הטיפול - כדי לעקוב אחר ההתקדמות והתגובה לטיפול.
אם במהלך האבחון מתעוררות שאלות כלשהן, חשוב לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה. הפחד מפני הבלתי ידוע הוא רב, וכך גם הפחד מפני בדיקות האבחון. לכן, הסבר מדויק על כל בדיקה וטיפול עשוי להפחית את החרדה הכללית של הילד ושל בני המשפחה.
כל אחת מבדיקות האבחון מספקת תמונה חלקית, וכולן יחד משלימות זו את זו לתמונה כללית רחבה ומדויקת. בסיום תהליך האבחון יהיה בידי הצוות הרפואי המידע המדויק והמלא על סוג המחלה, וכך הוא יוכל להחליט על תוכנית הטיפול המיטבית. תהליך האבחון ודיוקו חשובים ביותר, ולכן לעיתים יש צורך להמתין עד לתחילת הטיפול הפעיל. עדיף לטפל נכון מאשר לטפל מהר.
ספירת דם (תד"ש - תמונת דם שלמה): בבדיקה זו סופרים את הכדוריות האדומות, הלבנות וטסיות הדם. כמו כן, בודקים את חלקם היחסי של כל אחד מרכיבי הדם במילימטר מעוקב אחד של דם. שינוי במספרם התקין של תאי הדם עשוי להעיד על קיומה של מחלה אפשרית.
בדיקת כימיה בדם הבודקת אלקטרוליטים בדם, תפקודי כבד וכליות: ההרכב הכימי של הדם מרמז על שינויים בתפקודי איברים שונים בגוף, בעיקר הכבד והכליות, המסננים מהדם את חומרי הפסולת. כאשר פעילותם נפגעת - מופיעים בדגימה ערכים גבוהים או נמוכים מהנורמה.
סמנים למחלות מסוימות (מרקרים): למחלות סרטניות מסוימות יש סמנים אופייניים בדם. בעזרת גילוי סמנים אלה ניתן לאבחן את המחלה, ולעקוב אחר התגובה לטיפול. למשל בגידול בכבד או בגידול גרמינלי (בתאי הביצית והזרע) יש עלייה בסמנים AFP (alfafoetoprotein) או BETA-HCG.
במחלות סרטן מסוימות נראה שינוי בהרכב הכימי של השתן ותיתכן הופעה של חומרים שונים, בעיקר הורמונים. צבע אדום בשתן עלול להצביע על אפשרות של גידולים בכליות או בדרכי השתן (גם תרופות כימיות מסוימות גורמות לכך). בסרטן מסוג נוירובלסטומה (גידולים במערכת העצבים ההיקפית הסימפתטית), הגידול מפריש הורמונים מסוג קטכולמינים שאפשר לאתר בבדיקות שתן, הן לצורך אבחון והן למעקב.
אמצעי דימות המפיק תמונה של איברי הגוף הפנימיים באמצעות קרני רנטגן (קרני X). בדיקה זו מסייעת באבחון המחלה, מצביעה על זיהומים אפשריים, על הימצאות גידול באזור שצולם, או על תופעות לא תקינות אחרות. הבדיקה אינה גורמת כאב. הורה יכול לשהות בחדר בזמן הצילום, בתנאי שילבש סינר מגן. נשים בהיריון אינן יכולה לשהות בחדר בזמן הצילום.
בבדיקה זו נעשה שימוש במכשיר המפיק גלי קול מיוחדים, המדמים באמצעות מחשב את איברי הגוף הפנימיים. הבדיקה אינה גורמת כאב.
בבדיקת CT סורקים את החלק הפנימי של הגוף באמצעות צילומי רנטגן שמצולמים מזוויות רבות. המחשב משלב את התמונות הללו לתמונה מפורטת תלת-ממדית, והסריקה מציגה תמונות בחתך רוחב (פרוסות) של הגוף. הסריקה מאפשרת "לראות" את העצמות, את האיברים ואת הרקמות הרכות בצורה ברורה יותר מאשר צילומי רנטגן רגילים. לקראת הבדיקה מקבל הנבדק חומר ניגודי, ובמהלכה יש לשכב ללא תנועה במשך כמה דקות. כשמדובר בילדים קטנים יש צורך, לעיתים, לתת תרופת הרגעה או הרדמה למשך זמן ביצוע הבדיקה.
סריקת MRI באמצעות תהודה מגנטית מדגימה פרוסות חתך (תצוגות) מזוויות רבות ויוצרת תמונות של הרקמות הרכות בגוף, שלעיתים קשה לראות אותן בבדיקות הדמיה אחרות. מכונת ה- MRI היא גליל גדול היוצר שדה מגנטי חזק סביב המטופל, ללא חשיפה לקרינה. זוהי בדיקה ממושכת המצריכה מהנבדק לשתף פעולה, ולכן בילדים קטנים היא תתבצע בהרדמה מלאה.
בדיקה המשלבת בדיקת CT ובדיקת PETומאפשרת לבחון ביתר דיוק את האזורים בגוף שבהם קיימת קליטה מוגברת של החומר FGD. ניתן לצפות בתמונות של כל בדיקה בנפרד או בשילוב של שתיהן. השילוב בין הבדיקות מאפשר דיוק רב יותר, ובכך מסייע באבחון ובמעקב אחר הגידול הסרטני. ניתן לבצע את הבדיקה בהרדמה שטחית או בטשטוש.
בבדיקה זו מוזרק לווריד חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה שאינה מזיקה לילד ולסביבתו. כעבור זמן עוקבים בעזרת מכשירי דימות אחר המקום בגוף שבו מתרכז החומר. בהתאם לסוג המחלה מתבצעים סוגים שונים של מיפויים, לדוגמה מיפוי עצמות, מיפוי עצמות MIBG, PET-CT ועוד.
שאיבה אבחנתית של מח עצם מספקת מידע נוסף על היווצרותם והבשלתם של תאי הדם השונים. בדיקה זו מסייעת באיתור תאים סרטניים במח העצם, והיא מקובלת באבחון לוקמיה ובמעקב אחר התגובה לטיפול. שאיבת מח עצם עשויה להתבצע בכמה מקומות בגוף, כגון אגן הירכיים, חוליות הגב ועצם בית החזה. האזור נבדק ומורדם בחומר הרדמה מקומי ולרוב גם בהרדמה כללית קצרה או בטשטוש. לאחר מכן מחט מיוחדת מוחדרת אל החלק הספוגי של העצם, ממנו נשאבת דגימה של תאי הדם ונוזל מח העצם. לעיתים יש תחושת לחץ מקומי או כאב, אולם היא נמשכת שניות אחדות. ניתן להקל את הכאב של זריקת ההרדמה על ידי מריחת משחה מאלחשת. בדרך כלל אין כאבים לאחר הבדיקה, ואם כן - ניתן להקל בעזרת תרופות לשיכוך כאב. אם הילד אינו מורדם, נוכחות ההורים בעת הבדיקה תסייע בהפחתת החרדה ובהרגעת הפחד.
בדיקה זו מסייעת לקבוע אם ישנם תאים סרטניים או זיהום כלשהו בנוזל המקיף את המוח ואת חוט השדרה. הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הצד או בתנוחת ישיבה. לאחר מכן מוחדרת מחט מיוחדת בין שתי חוליות עמוד השדרה, אל האזור שבו מצוי הנוזל. המחט תשאב כמות קטנה מהנוזל, והנוזל יישלח לאבחון מיקרוסקופי במעבדה. בטיפול בלוקמיה, בנוסף לשאיבת הנוזל קיימת אפשרות של הזרקת חומר כימי לתעלת השדרה. בדומה לדגימת מח עצם, גם הליך זה עשוי לגרום לכאב, אך ניתן להפחית אותו באמצעות הרדמה מקומית או כללית. בבדיקה זו ההורים רשאים לשהות לצד ילדם, אם היא אינה מתבצעת בהרדמה כללית. לעיתים ייתכנו כאבי ראש, כאבי גב, כאבי רגליים או הקאות בשעות לאחר הבדיקה. במקרים אלו יש ליטול משככי כאבים, ולעדכן את הרופא המטפל.
ביופסיה היא נטילת דגימה של רקמה חשודה. בדיקה זו מתבצעת לרוב בהרדמה כללית, ולכן אינה גורמת כאב. ניתן להימנע מניתוח ולבצע ביופסיית מחט, בהנחיית אולטרה-סאונד או CT, המתבצעת בטשטוש. בבדיקה מסירים רקמת תאים מהגוף ושולחים אותה לבדיקה ואבחון במעבדה הפתולוגית. תוצאות הביופסיה מתקבלות, בדרך כלל, בתוך שבוע עד שבועיים מיום ביצוע הבדיקה.
בדיקה הבוחנת את התאים הסרטניים ומנסה לאתר שינויים בחומר הגנטי שלהם. שינויים אלו מסייעים באבחון מדויק של המחלה, ולעיתים מהווים מדד למעקב אחר התגובה לטיפול. לכן, לפעמים יש צורך לחזור על חלק מהבדיקות בתדירויות שונות. תוצאות בדיקות אלו אינן מתקבלות מיד, אלא בתוך כמה ימים עד שבועות. אם נמצאים שינויים גנטיים בתאים הסרטניים ניתן בחלק מהמקרים להתאים למטופל טיפול מכוונן מטרה (ביולוגי).
אונקומיין (Oncomine) היא בדיקה מולקולרית המאפשרת לזהות שינויים בגנים של הגידול עצמו, כמו מוטציות וחיבור של שני גנים, ולפעמים היא יכולה לספק אבחנה מדויקת יותר וגם אפשרות לטיפול ביולוגי. הבדיקה מבוצעת במעבדות לפתולוגיה בבתי החולים בישראל על דגימה פתולוגית שנלקחה בביופסיה או בניתוח להוצאת הגידול/גרורה של הגידול.
בדיקת מטילציה של הגידול מאפשרת לאבחן טוב יותר את סוג הגידול. יש אפשרות גם לבדיקת דם או נוזל עמוד שדרה לזיהוי שינויים גנטיים אופייניים לגידול. אפשר להשתמש בבדיקות הנוזליות לאבחון ומעקב במשך הטיפולים ובסיומם.
הבדיקות מבוצעות במרכזים רפואיים שונים בארץ ובחו"ל.
ייעוץ מקצועי:פרופ' מרים בן הרוש, רופאה בכירה, מחלקת המטולוגיה ואונקולוגיה ילדים והשתלות מח עצם
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בילדים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.