פעילות גופנית עשויה לסייע בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד. חוקרים מנורבגיה ביקשו לבדוק כיצד פעילות גופנית בהווה וכן דפוסי פעילות גופנית לאורך החיים משפיעים על הסיכון לחלות במחלה. במחקר נכללו 325,953 נשים בגילי 50–69 שדיווחו בשאלונים על היקף הפעילות הגופנית בעצימות גבוהה שביצעו בגילים 15–49 וכן על רמת פעילותן הנוכחית. פעילות בעצימות גבוהה הוגדרה כפעילות מאומצת, כמו ריצה, רכיבה מהירה על אופניים או פעילות אירובית, שנמשכה לפחות 30 דקות. במהלך המעקב אובחנו 16,087 מקרי סרטן שד בקרב המשתתפות.
לאחר התאמה לגיל, השכלה ומדד מסת הגוף (BMI), נמצא שנשים ששמרו לאורך השנים על רמת פעילות גבוהה היו בסיכון נמוך בכ־8% לסרטן השד, ונשים שהגבירו את פעילותן לאורך השנים היו בסיכון נמוך בכ־6% בהשוואה לנשים ששמרו על רמת פעילות נמוכה.
הקשר הבולט ביותר נמצא לגבי פעילות גופנית נוכחית: נשים שדיווחו על 4–5 שעות פעילות בעצימות גבוהה בשבוע היו בסיכון נמוך בכ־11%, ואצל נשים שדיווחו על 6 שעות ומעלה בשבוע נמצא סיכון נמוך בכ־28%, לעומת נשים שלא דיווחו כלל על פעילות גופנית בהווה.
עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי ולכן לא ניתן להוכיח שהפעילות עצמה הפחיתה את הסיכון. בנוסף, הנתונים התבססו על דיווח עצמי, לעיתים לגבי פעילות שבוצעה שנים רבות קודם לכן, ולכן ייתכנו טעויות זיכרון וגורמים נוספים שלא נמדדו.
מסקנת החוקרים היא ששמירה על רמת פעילות גופנית גבוהה לאורך החיים וגם הגברת הפעילות עם השנים– קשורות לסיכון מופחת לסרטן השד. גם תחילת פעילות אחרי גיל 50 נמצאה קשורה להפחתת הסיכון – כך שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל להתאמן.
המחקר פורסם ב-4 ביולי 2026 בכתב העת המדעי Cancer Causes & Control, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.