האגודה למלחמה בסרטן קיימה בשנת 2025 פאנל עומק אותנטי עם בני ובנות נוער בגילאי 15–18 מרחבי הארץ – מעשנים ולא מעשנים כאחד. המטרה: להבין את הרגלי העישון שלהם, הלחצים המשפיעים עליהם ואיך באמת ניתן לייצר מהלכים שימנעו התחלת עישון ויעודדו גמילה.
מפה חברתית: סוגי "המעשנים" והנמנעים בנוער
על פי מודל מחקרי, בני הנוער מתחלקים לחמש קבוצות מרכזיות לאורך ציר ההתמכרות:
לא מעשנים
- החזקים: בעלי כוח רצון חזק, נמנעים מעישון בכל מחיר ומתרחקים ממעשנים.
- המתלבטים: שוקלים להתנסות כדי להרגיש שייכים, אך חוששים מהנזק הבריאותי ומהתמכרות.
מעשנים
- המזדמנים: מעשנים בעיקר באירועים חברתיים תחת לחץ חברתי, אך נמצאים בסיכון לעבור לעישון לבד.
- הקבועים: מעשנים בחברה וגם לבד. מחפשים את הניקוטין כדי להירגע בכל הפסקה ומפתחים תלות.
- המכורים: מעשנים כל הזמן ומשתמשים בסיגריה כ"תרופה" להרגעה במצבי דחק ומצוקה.
תובנות מפתח מהשטח
- החשיפה מתחילה מהבית והסביבה: בני הנוער מוקפים בעישון בבית (משפחה), בבית הספר ובמסיבות. באופן מעניין, הרשתות החברתיות הן המקום היחיד שבו הם כמעט לא נחשפים לעישון, בשל מגבלות המפרסמים והמשפיענים.
- התנסות ראשונה (גילאי 12–14): מתרחשת לרוב במסגרת חברתית ("לקחת שאכטה"). בני הנוער משתמשים במילה "דרדור" וזוכרים היטב מי החבר שגרם להם להתחיל.
- האשליה של סיגריה אלקטרונית (Vape): נתפסת כ"ילדותית" יותר. התהליך הנפוץ הוא התחלה עם Vape ומעבר לסיגריות טבק, למרות שהנוער מבין שהנזק דומה וממכר באותה מידה.
- קונפליקט השליטה: מעשנים משחקים עם הגדרת ההתמכרות ומספרים לעצמם שהם "בשליטה" ויכולים להפסיק מתי שרק ירצו, אך בפועל מתקשים מאוד להיגמל.
- ממה נובעת הימנעות? בני נוער שלא מעשנים עושים זאת מתוך גועל מהריח והאסתטיקה, פחד מאיבוד שליטה והתמכרות, מודעות לעלויות הכלכליות הגבוהות או בעקבות טראומה משפחתית.
מה לא עובד בהסברה?
- איומים והסברים דידקטיים ממבוגרים: בני הנוער חיים את ההווה ומרגישים חסינים. איומים והטפות מצד מבוגרים או קמפיינים רשמיים עוברים להם "מעל הראש" ולעיתים אף מעוררים דחף למרוד ולעשות "דווקא".
- אזהרות על קופסאות הסיגריות: משפיעות מעט על המתלבטים; המעשנים הקבועים כבר פיתחו חסינות אליהן ולא שמים לב אליהן.
הזדמנויות והמלצות לפעילות משפיעה ואפקטיבית
כדי להגיע ללב של בני הנוער, עלינו לשנות את הדיסקט ולפעול בדרכים הבאות:
- פיצוח "העישון הרגשי": הנוער זקוק לכלים שיעזרו לו להבין את הסיבות העמוקות והשורשים של הפנייה לעישון (בדומה לאכילה רגשית). יש לעודד שיח פתוח על מצוקות, לחצים ודרכים חלופיות להתמודדות.
- הסברה בגובה העיניים (Peer-to-Peer): ההשפעה החזקה ביותר מגיעה מבני גילם. בני נוער המשתפים סיפורים אמיתיים ואותנטיים על קשיי ההתמכרות והנזקים, מייצרים אימפקט רחב בהרבה מכל מבוגר.
-
שילוב בין זעזוע ויזואלי להעצמה:
- למעשנים: הצגת המחשה ויזואלית קיצונית של נזקים "כאן ועכשיו" (קושי בנשימה, פגיעה בכושר, דחייה חברתית) מאנשים שהם לא מכירים.
- לנמנעים: חיזוקים חיוביים והפיכת אי-העישון לאקט של עוצמה, בחירה חופשית ו"קוליות".
- גמילה קבוצתית מונעת: מודלים של אתגרים קבוצתיים ומשימות משותפות בין חברים. רתימת הלחץ החברתי לכיוון החיובי – "כמו שמתחילים ביחד, נגמלים ביחד".
- הפלטפורמה היא המסר: הפצת תכנים מבוססי סיפורים אמיתיים באמצעות משפיענים בני נוער בפלטפורמות הדיגיטליות שהם חיים בהן, בדגש על טיקטוק.
- דרישה לאכיפה: בני הנוער בעצמם קוראים להגברת האכיפה בקיוסקים ומניעת הנגישות הקלה והבלתי חוקית למוצרי עישון.