התמודדות עם שינויים בבליעה, בלעיסה ובדיבור

סרטן ראש וצוואר

ייעוץ מקצועי: פרידה קורנברוט

פורסם ב: 12.2.2025

שינויים בדיבור ובקול, בלעיסה ובבליעה יכולים להופיע אחרי טיפולים שונים בסרטן ראש-צוואר, ובמיוחד אחרי ניתוחים וטיפול בקרינה. השינויים מושפעים מאוד ממיקום הגידול ומהיקף הטיפול ומידת הפגיעה באיברים השונים.

מומלץ כי שיקום הדיבור, הבליעה והלעיסה ייעשו בסיוע של קלינאי/ת תקשורת עם התמחות בגידולי ראש וצוואר.

לקבלת מידע נוסף מאחיות האגודה למלחמה בסרטן, ולהדרכה והכוונה של חולי סרטן ובני משפחותיהם לשירותים מקצועיים בקהילה, ניתן לפנות בטל': 03-5721618 או בדוא"ל: Shikum@cancer.org.il

 

שינויים בדיבור

ניתוחים מסוימים בפה ובגרון עלולים להשפיע על אופן הדיבור. הדיבור הוא תהליך מורכב מאוד, ומעורבים בו הגרון והלוע, האף והפה, הלשון, השיניים, השפתיים והחך הרך. כל ניתוח שגורם לשינוי באחד החלקים האלה של הראש והצוואר עלול להשפיע על הדיבור. לעיתים ההשפעה היא מזערית, אך במקרים מסוימים הדיבור עלול להשתנות באופן זמני או קבוע. קיימות דרכים שונות לטיפול בבעיה.

טיפול בדיבור ובקול

טיפול בדיבור על ידי קלינאי/ת תקשורת יכול לעזור לך ללמוד כיצד לתקשר באופן ברור ויעיל יותר, ומומלץ להתחיל בו מוקדם ככל האפשר לאחר סיום הטיפול. לאחר ניתוח באזור הפה והלשון, עצם הדיבור מהווה תרגול. הטיפול ממומן על ידי משרד הבריאות וניתן על ידי קופות החולים.

הטיפול יתמקד בשיפור המגבלות ובתמיכה ביכולות שלך, על פי הקשיים המאובחנים אצלך באופן אישי.

במקרה של גידול בגרון שמטופל בשילוב של טיפול כימי וקרינה, הגמישות והלחות שהיו למיתרי הקול פוחתות. הקול יופק במאמץ מסוים, ותהיה תחושה של יובש בפה עקב החשיפה של בלוטות הרוק למידה מסוימת של קרינה. הקול יהיה בטון נמוך יותר, צרוד ובעל מנעד מצומצם. יהיה קושי מסוים בשירה ובדיבור ממושך.

טיפול בדיבור ייתן לך כלים להפקת קול ביעילות מרבית ובמאמץ מינימלי. אם בכל זאת הקול יהיה חלש, ניתן להיעזר במגבר קול אישי ובאמצעים אחרים, כמו כתיבה או מכשירים המפיקים קול (הסבר בהמשך).

אובדן יכולת הפקת הקול ושחזורו במקרה של כריתת גרון מלאה

גידול בגרון מחייב לעיתים ניתוח הגורם לניתוק הקשר בין הריאות לפה, להסרת מיתרי הקול ולאובדן יכולת הפקת הקול. כיום ישנן שיטות המאפשרות לאנשים שעברו כריתת גרון להפיק קול. קלינאי תקשורת יסביר לך את הנושא וישוחח עמך על האפשרויות השונות לתקשורת לאחר הניתוח. השיטה הנבחרת תלויה בסוג הניתוח שעברת ובגורמים אישיים נוספים.

אלה השיטות המאפשרות הפקת קול:

הפקת קול ושטי באמצעות תותב דיבור - בשיטה זו מכינים במהלך הניתוח לכריתת הגרון או לאחריו (בהליך נוסף), תעלה, או פיסטולה, בדופן שבין קנה הנשימה לוושט. לתעלה זו מחדירים שסתום או תותב דיבור. כדי לדבר בקול חזק ושוטף, על החולה לחסום את הסטומה (הפתח שיצר הרופא בחלק הקדמי של הצוואר ושדרכו מתבצעת הנשימה) באצבעו ולדבר בקול ובעוצמה רגילים. האוויר מהריאות עובר לחלק העליון של הוושט, ונוצר קול ושטי עם אוויר ריאתי. ישנם אנשים המדברים בעזרת תותב קול ללא קושי, לאחרים פעולה זו אינה פשוטה.

קול ושטי - השיטה נלמדת לאחר ניתוח כריתת גרון. בשיטה זו הקול נוצר על ידי דחיפה ויניקה של אוויר מהפה אל תוך החלק העליון של הוושט. במהלך פליטת האוויר לפה, נוצר בדופן העליון של הוושט קול, אשר נכנס לחלל הפה ומאפשר דיבור בקול.

מכשירי דיבור אלקטרוניים - מכשירי דיבור אלו מפיקים קול ומאפשרים לאדם לתקשר תוך השקעת מאמץ מינימלית. לעיתים הם מאפשרים תקשורת מיידית עם הסביבה לאחר הניתוח. ישנם סוגי מכשירים שונים, חלקם מוצמדים לצוואר ומעבירים רטט דרך הרקמות לתוך חלל הפה. מכשירים אחרים מעבירים גלי קול ישירות לחלל הפה באמצעות צינורית. אדם המשתמש במכשיר דיבור נדרש להפעיל את המכשיר בו זמנית עם הגיית הדיבור, וכך הוא יכול לדבר בצורה חופשית.
מנותחים יכולים לבחור את השיטה המתאימה להם ביותר. כמו כן, הם יכולים להשתמש בכל שלוש השיטות לסירוגין, בהתאם לצרכיהם.

כל הציוד הנדרש למי שמשתמש בתותב דיבור או במכשיר דיבור אלקטרוני, מכוסה על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי. לרוב יש לרכוש את הציוד בהמלצת קלינאי תקשורת או רופא, ולקבל החזר כספי מקופות החולים.

 

שינויים בלעיסה

קשיים בלעיסה בעקבות ניתוח או טיפול כימי יכולים להופיע בכל שלב של המחלה והטיפולים, מכמה סיבות:

  • הפרעות מוטוריות ו/או תחושתיות הגורמות לירידה בתחושה בלסת ובלשון.
  • הפחתה משמעותית בכמות ובאיכות הרוק.
  • כאבים ורגישות מקומית.
  • פגיעה בבריאות ובשלמות השיניים.
  • פגיעה בשלמות ותנועתיות הלשון ובסגירת השפתיים.
  • פגיעה בפרק הלסת (Temporal-Mandibular Joint).
  • קשיחות של שרירי הלעיסה.
  • פגיעה בשלמות עצם הלסת ו-osteoradionecrosis (נמק של העצם בעקבות טיפול בקרינה) אשר עלולים לגרום לסדקים ושברים.

חלק מהקשיים בלעיסה ייעלמו עם סיום תקופת הטיפול. אם יש צורך ניתן להיעזר במשככי כאבים, או לנסות לשנות את מרקם המזון או הטמפרטורה שלו.

 

שינויים בבליעה

ניתוחי ראש-צוואר יכולים לרפא את החולה, אך מהווים אתגר לשחזור ושיקום. הגישה של הצוות המטפל להפרעות בליעה לאחר טיפול בגידולי ראש-צוואר מחייבת ידע והבנה באנטומיה ופיזיולוגיה. בליעה נכונה תלויה בתפקודם התקין של כל האיברים.

קשיי בליעה יכולים להיות גם תסמין מוקדם של הישנות המחלה. ייעוץ לפני הניתוח, תכנון כירורגי קפדני, ושיקום הבליעה באופן עקבי חיוניים להשגת תוצאות תפקודיות מקסימליות.

כדי לאבחן את הקשיים ולבנות תוכנית התערבות, חשוב לפנות לקלינאי/ת תקשורת המתמחה בנושא זה לאחר התייעצות עם הרופא המטפל. חשוב גם על תזונה נכונה ושמירה על משקל גוף תקין. ירידה במשקל של יותר מ-10% נחשבת ירידה פתולוגית, המחייבת בדיקה של המאזן התזונתי ושל איכות הבליעה במטופל.

התמודדות לאחר כריתה של הגרון

כריתת גרון, שלמה או חלקית, גורמת לשינויים בתפקודי הדיבור, הנשימה, פינוי ההפרשות מהריאות והבליעה. כמו כן, היא יכולה להיות מלווה בכאבים באזור הראש והצוואר, רגישות בעור, עייפות ולעיתים רחוקות בחילות. קרוב לוודאי שיהיה שינוי בחוש הטעם והריח ובמידת היובש של ריריות הפה והגרון. בכל מקרה של פיום קנה (סטומה, טרכאוסטומיה) או כריתת גרון מלאה, קיימת בעיה משנית בנשימה, עקב היעדר נשימה דרך האף (סינון, חימום ולחות של האוויר הנכנס לריאות). ניתן להתגבר על חסכים אלו בעזרת שמירה על כיסוי הסטומה (הפתח בתחתית הצוואר) באמצעות מטליות וכיסויים מיוחדים, על ידי שתייה מרובה ושמירה על הלחות בקנה HME) -Heat Moisture Exchange ).

חשיפה בלתי מוגנת לאוויר מלוכלך, לעשן ולחומרים בעלי ריח חריף יכולה לפגוע בריריות הקנה והריאות.

לקבלת מידע נוסף מאחיות האגודה למלחמה בסרטן, ולהדרכה והכוונה של חולי סרטן ובני משפחותיהם לשירותים מקצועיים בקהילה, ניתן לפנות בטל': 03-5721618 או בדוא"ל: Shikum@cancer.org.il

הפרעות בליעה באזורי הראש והצוואר

גידולים בחלל הפה - שכיחות הגידולים בחלל הפה, השפתיים, הלשון והחך היא נמוכה, אולם השפעת הטיפול בהם על איכות החיים של החולה יכולה להיות מכרעת. הפרעה בבליעה בגידולי חלל הפה יכולה להופיע כתסמין המצביע על הימצאותו של גידול, או כתוצאה ישירה או עקיפה של הטיפול הרפואי. חומרת ההפרעה בבליעה קשורה לסוג הטיפול, היקף הכריתה, סוג הסגירה והשחזור של הלשון, תנועתיות שארית הלשון, מעורבותן של רקמות סמוכות, וניסיונו של הצוות המטפל. הערכת מאפייני ההפרעה בבליעה תיעשה על ידי קלינאי/ת התקשורת המתמחה בטיפול בבעיות ובכושר הדיבור בחולים לאחר טיפול אונקולוגי.

גידולים בחך ובחלל האף - הפרעות בליעה עקב גידולים בחך יכולות להיות מזעריות או חמורות ביותר. אם מתגלה הפרעה תפקודית בחך הרך יכולה להיות הפרעה בסגירת המעבר לחלל האף ובעת המעבר ללוע, מזון יכול "לברוח" דרך האף, ויכולות להיגרם דלקות במערות האף. בנוסף לאי הנוחות יכול להיגרם גם פגם אסתטי. הטיפול במקרה זה יהיה בעזרת תותב או בניתוח, במטרה ליצור חסימה מכנית של המעבר.

גידולים בלשון - גידולים בלשון שכיחים יחסית בקבוצת ראש וצוואר, וההחלמה קשורה למיקום הגידול ולהיקף הכריתה הנדרשת. גם במקרים שבהם יש צורך בכריתה רחבה, הלשון תוכל לתפקד באופן חלקי ואף לקבל צורה דומה לצורתה המקורית, גם אם תפקודה מוגבל במקצת. במקרים אלה רצוי לבקש מהרופא המנתח הפניה לאבחון וטיפול בכושר הדיבור והבליעה אצל קלינאי/ת תקשורת.

הפרעות בליעה עקב גידולים בגרון - גידולים באזור הסופרגלוטי (מעל מיתרי הקול) מלווים לרוב בכאבים בלוע, בבליעה ובאוזניים, בשינויים באיכות הקול ובבלוטות נפוחות. גידולים בגרון שפלשו לאזור מיתרי הקול מלווים בדרך כלל בצרידות ובכאב בבליעה.

טיפול בקשיי בליעה

ניתן להיעזר בהמלצות אלה כדי להקל קשיי בליעה, אך מומלץ להתייעץ לפני כן עם הרופא המטפל וקלינאי/ת תקשורת לצורך קבלת הנחיות מותאמות למצבך האישי:

  • ביצוע תנועות מפצות (קומפנסטוריות), כמו הטיית הראש לאחור וסיבוב הראש לצד החזק כדי לסייע במעבר המזון ללוע, הטיית הראש לפנים כדי לעורר את רפלקס הבליעה, לקצר את משך המעבר ללוע ולהגן על הכניסה לגרון.
  • בכריתה של פחות מ-50% מהלשון וכשתנועתיות שארית הלשון קיימת, יש לעודד את סגירת הלשון והחך על ידי עידוד התנועות, לעיסת חומרי המזון והתנסות במרקמים שונים בפה.
  • בכריתה של יותר מ-50% של הלשון יש חשיבות ליצירת גדם או תותב (פרוטזה) להקטנת החלל. עידוד תנועות החך והראש יסייעו בשיקום.
  • אם יש מעורבות של הלוע ונצפה עיכוב בהפעלת רפלקס הבליעה, ניתן לעודד את הרפלקס ולגרותו בשיטות שונות, בסיוע קלינאי/ת תקשורת.
  • אם רפלקס הבליעה אינו פעיל כלל או פגוע במידה משמעותית, יש לשקול את דחיית האכילה העצמית ולשקול שימוש באמצעי האכלה חלופיים, בהתאם להמלצת הצוות הרפואי.

ייעוץ מקצועי:

פרידה קורנברוט, M.A. SLP/A, קלינאית תקשורת, מדריכה מוסמכת, יועצת בשירותי בריאות, מנהל מוגבלויות, משרד הרווחה

רוצים להישאר מעודכנים?
הרשמו לניוזלטר שלנו