ייעוץ מקצועי: פרופ' אמיר זוננבליק
סרטן השד הוא מחלה שבה תאים בשד מתרבים באופן בלתי מבוקר, ויוצרים גידול ממאיר שיכול לפלוש לרקמות הסובבות את השד או להתפשט לאיברים אחרים בגוף. זהו הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים ברחבי העולם, אך גילוי מוקדם והתקדמות בטיפול שיפרו מאוד את סיכויי הריפוי וההחלמה.
קראו בהרחבה מהו סרטן.
שד האישה נמצא מעל הצלעות ושרירי בית החזה. הוא מורכב מאונות (Lobes), בלוטות חלב (Milk Glands ,Lobules) וצינוריות חלב (Milk Ducts) , רקמה שומנית ורקמת חיבור.
רקמת השד מורכבת מ-12-10 אונות. מכל אונה נמשכים צינורות חלב המתנקזים אל הפטמה. רקמת החיבור בשד היא רקמה גמישה המתרופפת או נמתחת לסירוגין, במשך חיי האישה, בהתאם לשינויים הורמונליים ולשינויים במשקל הגוף. כמות רקמת השומן בשד קשורה בנתונים גנטיים (תורשתיים). יש לציין, כי שני השדיים אינם בהכרח זהים בגודלם. שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אישה, והגורמים לכך הם גיל, מחזור חודשי, היריון, הנקה, גלולות למניעת היריון והפסקת הווסת.
קיימים הבדלים בגודל, במרקם ובצורת השד בין אישה לאישה. רקמת השד מגיעה גם לבית השחי, שם מצויות בלוטות לימפה מרובות. בלוטות אלו שייכות למערכת הלימפה, הכוללת רשת של בלוטות קטנות, הנקראות "קשריות לימפה", וצינורות לימפה שבהם זורם נוזל לימפטי. תפקידה של מערכת הלימפה הוא להגן על הגוף מפני זיהומים ולעצור התפשטות של גורמי מחלה. בלוטות הלימפה פועלות כמסננות המסוגלות ללכוד ולעצור תהליכים זיהומיים.
מרבית הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים, אולם כמה גורמים עלולים להעלות את הסיכון של האישה לחלות. חשוב לציין כי אם לאישה יש גורם סיכון אחד או יותר, אין הדבר אומר כי היא בהכרח תחלה בסרטן. וכך גם במצב של היעדר גורמי סיכון - אין הדבר אומר שהאישה לא תחלה בסרטן.
גיל - הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל. לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי, כ-76% מהמקרים של סרטן שד בישראל מאובחנים בנשים בגיל 50 ומעלה. כ-14% מכלל החולות מאובחנות עד גיל 45 וכ-7% מהחולות מאובחנות עד גיל 40.
היסטוריה משפחתית - אישה שיש לה אם, אחות או בת (קרובת משפחה מדרגה ראשונה) או מספר בני משפחה מצד אמה או אביה שחלו בסרטן השד או השחלות, נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד. קיום קרוב משפחה גבר מדרגה ראשונה עם סרטן השד מעלה גם הוא את הסיכון של אישה.
היסטוריה רפואית - מי שחלתה בעבר בסרטן שד, כולל במצבים טרום סרטניים כגון LCIS
Lobular Carcinoma In Situ) ) או מצבים של שינויים פתולוגיים בשד
Ductal Carcinoma In Situ) DCIS) ו- (Atypical Ductal Hyperplasia) ADH וכן מי שחלתה במחלת שד שאינה סרטן, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.
מוטציות גנטיות - שינויים תורשתיים בגנים מסוימים, כגון BRCA1 ו-BRCA2, מגבירים את הסיכון לסרטן השד והשחלות. למידע נוסף על גנטיקה וסרטן שד ראו כאן
מבנה השד - נשים בעלות מבנה שד צפוף נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד. המונח "שד צפוף" מתייחס למצב שבו רוב רקמת השד עשויה בעיקר מרקמת חיבור ומעט מאוד רקמת שומן. מצב זה אופייני במיוחד בנשים צעירות. רקמת שד צפופה יכולה גם להקשות על גילוי סרטן בממוגרפיה, ולכן אישה בעלת מבנה שד צפוף תופנה לרוב לביצוע בדיקה משלימה באולטרה-סאונד, גם כאשר תוצאות הממוגרפיה השגרתית הן תקינות.
אורח חיים - ממחקרים מדעיים מסתמן קשר ברור בין היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, צריכת אלכוהול מוגברת ועישון (כולל עישון פסיבי) ובין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד. בנשים לאחר גיל המעבר קיים קשר חיובי בין BMI גבוה לסיכון לסרטן השד.
טיפולים בקרינה (רדיותרפיה) לאזור החזה בגיל צעיר - מי שעברה טיפולים בקרינה לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר בגיל שבו מתפתח השד, נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.
גורמים הורמונליים המעלים את הסיכון לסרטן השד:
להמלצות על אורח חיים בריא: לבחור בריא – בריאות השד נתונה בידייך.
ייעוץ מקצועי:
פרופ' אמיר זוננבליק, מנהל יחידת סרטן השד, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי;
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.