|
זייבאן - (Zyban / Bupropion)
זייבאן היא תרופה הנמנית על משפחה של תרופות לגמילה מעישון. יחודה טמון בפעולתה המושהית, המאפשרת טיפול הדרגתי בהתמכרות לניקוטין. התרופה קיבלה את אישור ה FDA- (מינהל המזון והתרופות) בארה"ב לטיפול בגמילה למעשנים בשנת 1997. נטילת התרופה דורשת מרשם רופא.
התרופה אינה מכילה ניקוטין ואינה ממכרת. לזייבאן פעילות פרמקולוגית כפולה: מחד, היא ממתנת ומסדירה את הפעילות המוגברת במוח, בהשפעת הניקוטין, של האזור האחראי על הרגשת ההנאה והדחף לעשן, ומאידך, היא מחלישה את תסמיני הגמילה מהסם. תופעות כמו עליה בתיאבון, ירידה בכושר הריכוז, עליה בסף הרגישות והעצבנות, מצבי רוח דכאונים, הופעת חרדות וכדומה, נחלשות ואף נעלמות כליל.
מי שסובל ממחלות לב מומלץ שיפנה לרופא משפחה או לקרדיולוג להתייעצות טרם נטילת זייבאן.
איך היא נראית?
זייבאן מופיעה כטבליה, המכילה 150 מ"ג.
איך נוטלים אותה?
את התרופה נוטלים, לפי הוראות רופא, פעם ביום, בבוקר, למשך 3-5 ימים, ואחריהם פעמיים ביום, בהפרש של 8 שעות בין טבליה לטבליה למשך עוד כ 8 שבועות. ניתן לעשן בזמן נטילת התרופה. ההחלטה על עיתוי הפסקת העישון נתונה בידי המעשן והגורם המספק לו תמיכה. הפסקת העישון צפוייה להתרחש כ- 7 עד 20 יום מתחילת נטילת התרופה.
תופעות לוואי אפשריות
תופעות הלוואי האפשריות הן יובש בפה, נדודי שינה, סחרחורות ובחילה. לא כל מי שנוטל זייבאן סובל מהן, ועוצמתן משתנה מאדם לאדם.
למי אסור ליטול זייבאן:
-
מי שידוע כבעל רגישות לתרופה או לאחד ממרכיביה.
-
מעשן שלא מלאו 18 שנה.
-
מי שסובל מפרכוסים בהווה, או שסבל מפרכוסים בעבר.
-
מי שאובחנו אצלו הפרעות אכילה (בולימיה ו/או אנורקסיה נרבוזה) בעבר או בהווה.
-
מי שנוטל תרופות אנטי דכאוניות מסוג מעכבי MAO : יש להמתין לפחות 14 יום מסיום נטילתם.
-
אשה בהריון או מי שמניקה.
-
מי שמטופל בתכשיר אחר המכיל Bupropion .
מי צריך ליטול בזהירות את התרופה:
-
מי שסובל ממחלות לב מומלץ שיפנה לרופא משפחה או לקרדיולוג להתייעצות טרם נטילת זייבאן.
-
מי שנוטל תרופות המורידות את הסף להופעת פרכוסים, כמו תרופות אנטיפסיכוטיות, נוגדי דיכאון, theophylline וסטרואידים סיסטמיים.
-
מי שערך הפסקה חדה בנטילת Benzodiazepine.
-
אלכוהוליסט.
-
מי שמכור לסמים.
-
מי שנגרמה לו חבלת ראש.
-
מי שאובחן אצלו גידול במערכת העצבים המרכזית.
-
מי שאובחנה אצלו סוכרת המטופלת בתרופות היפוגליקמיות או באינסולין.
-
מי שמשתמש בתכשירים ממריצים או בתכשירי הרזיה.
-
מי שאובחן כבעל הפרעת אישיות דו-קוטבית (Bipolar-Disorder), עלולה נטילת זייבאן לגרום לו להתקף מאני ( Manic Episode ), במהלך השלב הדכאוני של מחלתו.
-
מי שנוטה לפסיכוזות (Psychotic Episodes) עלול לסבול מהחמרה של נטייה זו בזמן הטיפול בזייבאן.
חשוב לזכור
ניתן להשתמש בתרופה לבדה או בשילוב עם תחליפי ניקוטין המופיעים בצורת מדבקות: מחקרים מצביעים על המנעות מעישון בתום הטיפול בזייבאן בלבד (7-9 שבועות) בקרב 58% מהנוטלים אותה, ובקרב 65% מבין המשלבים בין נטילת זייבאן לשימוש במדבקות.
להדרכה, לייעוץ אישי ולתמיכה של מומחים בנושא יש תפקיד חשוב בהצלחת התהליך. מומלץ לשלב את נטילת הזייבאן בסדנא טיפולית לגמילה מעישון, או בייעוץ אישי להפסקת העישון. מחקרים מראים כי גמילה המשלבת טיפול ושינוי פסיכולוגי/התנהגותי במקביל לשינוי פיזיולוגי המתקבל באמצעות הטיפול התרופותי היא גמילה מוצלחת.
|
|
צ'מפיקס היא תרופה המיועדת לגמילה מעישון. זו התרופה הראשונה אשר פועלת על הבסיס הנוירו-פסיכולוגי של התלות בניקוטין. התרופה נקשרת לקולטני הניקוטין ומעכבת את שחרור הדופמין במוח ובכך מפחיתה את ההנאה שבעישון וכן את תסמיני הגמילה מניקוטין.
התרופה קיבלה את אישור ה- FDA (מינהל המזון והתרופות) בארה"ב לטיפול בגמילה מעישון בשנת 2006. נטילת התרופה דורשת מרשם רופא.
איך היא נראית?
צ'מפיקס הינה טבליה (כדור), המכילה 0.5 או 1.0 מ"ג.
אופן נטילת התרופה
את התרופה נוטלים במשך 12 שבועות, כאשר בשלושת הימים הראשונים של הטיפול יש לקחת מינון של 0.5 מ"ג פעם אחת ביום, בארבעה ימים שלאחר מכן יש לקחת מינון של 0.5 פעמיים ביום ולאחר מכן, ועד לסוף הטיפול, יש לקחת מינון של 1 מ"ג פעמיים ביום.
יש לקחת את התרופה שבוע לפני הפסקת העישון, לאחר האוכל בליווי כוס מים מלאה.
מומלץ כי מטופלים אשר הצליחו להפסיק לעשן לאחר טיפול של 12 שבועות, יטופלו במחזור נוסף של 12 שבועות, על מנת להגביר את הסיכוי להימנעות מעישון לאורך זמן.
תופעות לוואי של התרופה
תופעות הלוואי הנפוצות הקשורות לנטילת התרופה הינן בחילה, הפרעות בשינה, עצירות, הצטברות גזים בקיבה והקאות.
תופעות נוספות יכולות להיות כאבי בטן, הפרעות בעיכול, חזרת מזון מהקיבה (ריפלוקס), כאב ראש, שינויים בטעם, ישנוניות, עייפות, תחושת מחלה, חולשה, נזלת, קשיי נשימה, פריחה, גרד, הפרעות בתחושת התיאבון, תופעות לוואי של הפסקת עישון וגמילה מניקוטין (כולל הופעה של מחלות פסיכיאטריות שהיו מוסתרות), שלשול, דלקת חניכיים, כאב בחזה, בצקת, צימאון, שינויים בבדיקת תפקודי כבד, עלייה במשקל, כאבי פרקים, כאבי גב, התכווצויות וכאבי שרירים, הפרעות בריכוז, סחרחורת, הפרעות תחושתיות, הפרעות במצב הרוח, שינויים בהתנהגות, חוסר מנוחה, מתן שתן מוגבר, הפרעות במחזור, הפרעות בזיקפה, דימום מהאף, הזעת יתר, גלי חום ויתר לחץ דם .
אם תופעות אלו נמשכות ומטרידות יש לפנות לרופא.
במקרה של בחילה מתמשכת יש להמשיך בטיפול, אך לפנות לרופא.
כאמור למעלה, ייתכן ונטילת התרופה תגרום לשינויים במצב הרוח ובהתנהגות. על המטופל להיות תחת מעקב ולדווח על תופעות אלה לרופא המטפל. אם יופיעו חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות, יש להפסיק את הטיפול ולפנות מייד לרופא.
רגישות של אוכלוסיות מיוחדות
מטופלים הסובלים מחוסר תפקוד חמור של הכליה רשאים להתחיל את השימוש בתרופה במינון של 0.5 מ"ג פעם ביום ולהגיע עד למינון מקסימאלי של 0.5 מ"ג פעמיים ביום, בהתאם לצורך.
חולי כליות במצב מתקדם של המחלה רשאים לקבל את התרופה במינון מקסימאלי של 0.5 מ"ג פעם ביום, אם ביכולתם לשאת זאת.
מכיוון שמטופלים קשישים נוטים יותר לסבול מתפקודי כליה מוחלשים, יש לבחור את המינון המתאים להם בזהירות ויש לעקוב אחרי תפקודי הכליה שלהם.
לא מומלץ שנשים בהריון תיטולנה תרופה זו.
בטיחות ויעילות הטיפול בצ 'מפיקס בקרב ילדים עוד לא הובררו, על כן אין היא מומלצת לשימוש בקרב מטופלים מתחת לגיל 18.
חשוב לדעת
להדרכה, לייעוץ אישי ולתמיכה של מומחים בגמילה מעישון יש תפקיד חשוב בהצלחת התהליך. מומלץ לשלב את נטילת הצ ' מפיקס בסדנא טיפולית לגמילה מעישון, או בייעוץ אישי להפסקת העישון. (מחקרים מראים כי גמילה המשלבת טיפול ושינוי פסיכולוגי. התנהגותי במקביל לשינוי פיזיולוגי המתקבל באמצעות הטיפול התרופתי היא גמילה מוצלחת.
|