סיגרים ומקטרות הם מוצרי עישון טבק המבוססים על בעירה. בעת בעירת הטבק משתחרר עשן המכיל ניקוטין ואלפי כימיקלים נוספים, בהם מאות חומרים רעילים ועשרות חומרים הידועים כמסרטנים.
למרות הדימוי הרווח של סיגרים ומקטרות כמוצרים "מסורתיים", "יוקרתיים" או "פחות מזיקים", חשוב להדגיש כי מדובר במוצרי טבק לכל דבר, וכי השימוש בהם כרוך בסיכונים בריאותיים משמעותיים.
סיגר הוא גליל של עלי טבק, ללא נייר חיצוני כפי שקיים בסיגריה ולרוב, ללא פילטר. לפני השימוש חותכים את קצה הסיגר, מדליקים את הקצה השני ושואפים את העשן.
קיימים גדלים שונים של סיגרים, מ"סיגרלות" קטנות ועד סיגרים גדולים במיוחד, המכילים בין גרם אחד ל-20 גרם טבק. סיגרים קטנים מעוצבים לעיתים קרובות עם פילטר ונראים כמו סיגריות.
סיגרים בכל הגדלים עשויים להכיל כמות טבק הגבוהה משמעותית מזו שבסיגריה בודדת, וקיימים סיגרים שמשך עישונם מגיע לשעתיים, והם מכילים כמות טבק השקולה לחפיסת סיגריות שלמה.
מקטרת היא כלי רב-פעמי לעישון טבק בתפזורת. היא מורכבת מקערית שבה מניחים את הטבק ומבעירים אותו, מפייה שאותה מחזיקים בפה ושדרכה נשאף העשן, ומקנה - צינור המחבר בין הקערית לפייה.
המקטרות מיוצרות לרוב מעץ ייעודי (כגון עץ בריאר), ולעיתים גם מחומרים אחרים. המשתמש ממלא את הקערית בטבק, מדליק אותו ושואף את העשן דרך הפייה.
גם בלי לשאוף לריאות – החשיפה קיימת
אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שעישון סיגרים או מקטרות הוא מזיק פחות, משום שנהוג לא לשאוף את העשן לריאות. בפועל לעשן זה יש אופי כימי (PH גבוה בסיסי) המאפשר ספיגה יעילה של ניקוטין וחומרים רעילים דרך ריריות הפה והלוע, ולכן גם ללא שאיפה עמוקה לריאות מתרחשת חדירה של חומרים מזיקים למחזור הדם. בנוסף, העשן בא במגע ישיר וממושך עם רקמות חלל הפה, הגרון והוושט, וגורם לנזק מצטבר. מחקרים מראים כי אופן השאיפה אינו מגן מפני מחלות הקשורות בעישון, וכי אין דרך "בטוחה לעשן".
בסיס התערובת הוא תמיד טבק. בתהליך הייצור עלי הטבק נקטפים, מיובשים, נחתכים דק, עוברים תהליכי תסיסה ויישון, ולבסוף מעורבבים עם חומרים נוספים. על כן, הטבק בסיגרים והמקטרות מכיל:
ניקוטין
ניקוטין הוא חומר ממכר במיוחד שהוגדר בארה"ב בשנת 1996 כסם ממכר פסיכואקטיבי, בדומה לסמים אחרים כמו הרואין וקוקאין, והוא יוצר את התלות והצורך הפיזי להמשיך להשתמש במוצרי העישון. עלי הטבק עשירים בניקוטין באופן טבעי, והשפעתו הממכרת במוצרי הטבק לעיתים מחוזקת באמצעות הוספת חומרים כימיים על ידי היצרנים. לא מדובר בתוספת שולית: סיגר "פרימיום" בודד יכול לספק כמות ניקוטין השקולה לחפיסת סיגריות שלמה.
אמוניה
אמוניה היא תרכובת חנקן רעילה לגוף האדם, המשמשת בתעשייה, בייצור דשנים ועוד. בתעשיית הטבק היא נוצרת באופן טבעי במהלך תסיסה ממושכת ויישון של עלי הטבק, ונמצאת גם בסיגרים ובתערובות טבק למקטרת ברמות שונות בהתאם לסוג המוצר. אמוניה מעלה את רמת הבסיסיות (pH) של הטבק והעשן, וכך מגדילה את החלק של הניקוטין החופשי – הצורה שנספגת מהר יותר דרך הריריות ומחזקת את ההשפעה הממכרת של הניקוטין. בצורת גז, אמוניה היא חומר מגרה ורעיל לדרכי הנשימה, ותורמת יחד עם שאר רכיבי העשן לעלייה בסיכון למחלות ריאה, מחלות לב וסרטן הקשורות בעישון טבק.
ניטרוזאמינים
ניטרוזאמינים הם תרכובות כימיות מסרטנות ודאיות הנוצרות בתהליך עיבוד הטבק למוצרי העישון השונים. תהליך עיבוד הטבק לסיגרים ולמקטרות כולל תסיסה ממושכת של העלים, מה שמוביל לריכוז גבוה במיוחד של תרכובות ניטרוזאמינים מסוכנות, כגון NNK ו-NNN.
מתכות כבדות ושיירים רדיואקטיביים
על פי ה-FDA, מוצרי הטבק עלולים להכיל שיירים רדיואקטיביים ומתכות כבדות רעילות שנספגות בצמח הטבק במהלך הגידול. במבדקי מעבדה ומחקרים שונים מצאו חומרים כמו פולוניום ואורניום, הפולטים קרינה מייננת העלולה לפגוע ברקמות הגוף, וכן מתכות כמו קדמיום, עופרת, ניקל וארסן, הידועים כחומרים מסרטנים ורעילים לכליות, לעצמות ולמערכת העצבים.
חומרי הלחה
גם בסיגרים וגם בתערובות טבק למקטרת נעשה לעיתים שימוש בחומרי הלחה. חומרים אלו שומרים על רמת לחות יציבה ומאפשרים בעירה אחידה. החומרים הנפוצים בשימוש הם פרופילן גליקול וגליצרין. כשחומרים אלו מתחממים, הם מתפרקים ויוצרים תרכובת חדשה בשם קרבוניל המכילה חומרים שידועים כמסרטנים ודאיים כמו פורמלדהיד, אצטאלדהיד ואקרולין.
חומרי טעם וריח
תוספי חומרי טעם וריח נמצאים בדרך כלל בסיגרים תעשייתיים הנפוצים יותר, בסיגרילות ובתערובות הטבק למקטרת. השימוש שלהם נפוץ בתמציות טעם מלאכותי, כגון וניל, קרמל, פירות או ליקר. בתערובות למקטרת לעיתים מוספים נוזלים ממותקים מרוכזים כחלק מתהליך העיבוד. בעוד שחומרים אלה מאושרים ונחשבים בטוחים לשימוש בבליעה, הערכה זו אינה תקפה לצריכתם בשאיפה דרך מערכת הנשימה, וחלקם עלולים להיות מזיקים ומסוכנים.
מעבר לחומרים המסוכנים המצויים בתערובת הטבק עצמה, תהליך השריפה של תערובת הטבק גורם לפליטה של חלקיקים קטנים, גזים וכימיקלים, המסוכנים למערכות הגוף.
זפת (טאר) – שארית שחורה ודביקה הנוצרת בשריפה חלקית של הטבק, נדבקת לדרכי הנשימה ולריאות ומכילה חומרים מסרטנים רבים.
פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAHs) - קבוצה של כימיקלים המוכרים כמסרטנים ודאיים, כמו בנזואפירן. חומרים אלו נוצרים בעיקר בעת חימום או שריפה של חומר אורגני בחום גבוה, דוגמת תאית הטבק, חומרי הטעם והריח וחומרי ההלחה.
אלדהידים - חומרים רעילים ומסרטנים ודאיים כמו פורמאלדהיד, אצטאלדהיד ואקרולין, נוצרים משריפת הסוכרים והפוליסכרידים הטבעיים בטבק.
תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) - למשל בוטדיאן, סטרירן, קסילן ואתיל‑בנזן; חלקן מסרטנות ודאיות, וחלקן רעילות למערכת העצבים ולכבד.
אמינים ארומטיים - תרכובות שחלקן מסרטנות, כגון אמינוביפניל-4, הנוצרות בעיקר מחימום חומרים אורגניים המכילים חנקן, ובפרט טבק.
רדיקלים חופשיים וחומרים מחמצנים - מיליארדי רדיקלים בכל שאיפה, שגורמים לעקה חמצונית ופגיעה ב‑ DNA וברקמות כלי הדם.
תרכובות רעילות נוספות – שריפת הטבק גורמת ליצירת גזים וכימיקלים רעילים ומסוכנים לגוף כגון בנזן, פנולים, טולואן, נפתלן, ציאניד מימני ופחמן חד חמצני.
העטיפה של הסיגר עשויה מעלי טבק שלמים ופחות חדירה לחמצן, מה שמוביל לשריפה חלקית ואיטית (incomplete combustion) של הסיגר ולשחרור ריכוזים גבוהים במיוחד של פחמן חד-חמצני, פחמימנים ונגזרות מתכת כגון קדמיום.
הקשר בין עישון טבק ובין מחלות הסרטן מבוסס על מאות מחקרים שנעשו מאז אמצע המאה ה-20. עישון מוצרי טבק בבעירה חושף את המעשן לאלפי כימיקלים, ובהם מעל ל-70 חומרים המוגדרים "מסרטנים ודאיים". במהלך העישון, חומרים אלו באים במגע ישיר עם רקמות הגוף, גורמים לגירוי כרוני ולנזק תאי מצטבר, הכולל מוטציות גנטיות, ובכך מעלים באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות גידולים ממאירים.
אופי העישון של סיגרים ומקטרות מעלה את הסיכון בשל הסיבות הבאות:
-
ספיגה ישירה: בשל האופי הבסיסי של העשן, הניקוטין והרעלנים נספגים בקלות וביעילות ישירות דרך ריריות הפה והלוע אל זרם הדם, גם ללא שאיפה לריאות.
-
חשיפה ממושכת: תהליכי התסיסה והיישון של הטבק במוצרים אלו, לצד משך העישון הארוך יחסית, מובילים לחשיפה לריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים מסרטנים, כגון ניטרוזאמינים.
-
בליעת רעלנים: החומרים המסרטנים מתרכזים ברוק ונספגים בוושט בעת הבליעה.
לאור זאת, חוקרים מדגישים כי גם ללא שאיפה מכוונת של העשן לריאות, עדיין מדובר בחשיפה משמעותית לחומרים מזיקים בכל האיברים המעורבים, ואין דרך "בטוחה" לעשן.
בעישון סיגרים ומקטרות נמצא סיכון מוגבר באופן משמעותי לסרטן הריאה, סרטן חלל הפה והלוע, סרטן הגרון וסרטן הוושט. גם בקרב מעשנים שאינם שואפים את העשן לריאות אלא מחזיקים אותו בחלל הפה קיים סיכון מוגבר במיוחד להתפתחות סרטן השפתיים, הלשון והלוע. בעישון מקטרת נמצא קשר ייחודי לסרטן השפה, הנובע מהמגע הכרוני של פיית המקטרת עם מיקום קבוע על השפה.
בנוסף, עישון סיגרים ומקטרות קשור לשכיחות גבוהה של נגעים טרום-סרטניים בחלל הפה, כגון לויקופלקיה – נגעים לבנים בריריות הפה – העלולים להתפתח בהמשך למחלת הסרטן.
מחלות לב וכלי דם - יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם והפרעות בקצב הלב, מחלה חסימתי של כלי דם היקפיים (PAD) ואי ספיקת לב.
בעיות נשימה ומחלות ריאה - מחלות ריאות חסימתיות כרוניות (COPD), קוצר נשימה וזיהומים נשימתיים חוזרים במערכת נשימה עליונה ובריאות.
נזק לשיניים ולחלל הפה - מחלות חניכיים, אובדן שיניים וריח רע מהפה.
כאבי ראש, סחרחורות ובחילות, ובמקרים חמורים גם עילפון והרעלה בשל החשיפה לפחמן חד חמצני.
התמכרות חזקה לניקוטין – ההתמכרות מעודדת מעבר לשימוש במוצרי טבק נוספים ולשימוש במקביל.
עישון כל מוצרי הטבק במהלך ההיריון מסוכן לבריאות האם ולעובר. ארגוני בריאות כמו ה-CDC האמריקאי מזהירים שנשים מעשנות מתקשות יותר להרות. בעת העישון, הניקוטין, הפחמן החד-חמצני והמתכות הכבדות חודרים למחזור הדם של האם, פוגעים באספקת החמצן לעובר ועלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות העובר, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, פגיעה בהתפתחות המוח והריאות ומוות תוך-רחמי.
אין רמת עישון בטוחה בהריון - גם עישון מזדמן או חשיפה לעשן סביבתי מסוכנים.
קראו עוד על עישון והיריון.
עישון סיגרים ומקטרות משפיע גם על סביבת המעשן או המעשנת. חשיפה לעישון, כלומר עישון כפוי (או עישון פסיבי), עלולה לגרום לספיגה של ניקוטין וחומרים נוספים במערכות הגוף ועלולה לסכן את בריאות הסובבים, במיוחד באוכלוסיות פגיעות כמו ילדים ונשים הרות.
חשוב לדעת שהחומרים המזהמים שנפלטים בעשן נותרים בחלל הבית ונספגים בחפצים בסביבה (כמו ספות, כורסאות, בגדים) ונותרים שם לפרק זמן ארוך, שבמהלכו השוהים במקום חשופים לחומרים המסוכנים. תופעה זו מוכרת גם בשם "עישון מיד שלישית".
קראו בהרחבה על נזקי עישון כפוי ועל עישון מיד שלישית.
חברות סיגרים וטבק למקטרות מציגות את מוצריהן כפריטי "בוטיק" יוקרתיים בעבודת יד, המיוצרים לפי "מסורות עתיקות" במדינות עניות, כדי לבדל אותם מסיגריות תעשייתיות. אריזות קשיחות ומעוצבות משווקות כחלק מהחוויה - גם כסמל סטטוס וגם כאמצעי לשימור "איכות" הסיגר לאורך שנים, ובכך מחזקות את הדימוי של סיגרים וטבק למקטרת כאובייקט אספנות והשקעה ולא כמוצר שגורם נזק בריאותי משמעותי.
במקביל, השיווק ממוקד בקהל מבוגר ומבוסס דרך חנויות ייעודיות למכירת מוצרי טבק, והיבואנים טוענים כי הצריכה היא תוצאה של "בחירה חופשית" של קהל בוגר ומודע. טיעון זה משמש את התעשייה בניסיון להחריג את מוצריה מרגולציה מחמירה, כמו אזהרות גרפיות או אריזות אחידות, בטענה שקהל זה אינו זקוק להרתעה באותו אופן שבו נדרשת הגנה על בני נוער. יבואנים וחברות נעזרים גם בנרטיב של "עסקים משפחתיים קטנים" כדי לעורר אמפתיה ולהתנגד לרגולציה, אף שגם סיגרים וטבק למקטרת מוכרים על ידי רשויות בריאות וגופי מומחים כחלק ממגפת העישון התורמת לתחלואה ולתמותה, בדומה למוצרי טבק וניקוטין אחרים.
קראו עוד על מניפולציות של חברות הטבק.
גמילה מעישון
החלטת להיגמל מעישון? כל הכבוד! גמילה היא לא תמיד תהליך פשוט ולשם כך יצרנו את המדריך לגמילה עצמית מעישון שנותן כלים, דרכי התמודדות ועצות שיסייעו לצלוח את תהליך הגמילה ולהתמיד בו. המדריך כולל גם מידע על שירותים נוספים ותרופות שניתן להיעזר בהן בתהליך הגמילה.
הפיצו את הידע – הרצאות וחומרי הסברה
האגודה למלחמה בסרטן משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בתחומי ההסברה, המידע וקידום הבריאות לציבור בכלל ולחולי הסרטן בפרט, ומציעה הרצאות המתאימות למקומות עבודה, ארגונים ומוסדות חינוך, וכן חומרי הסברה שונים ללא תשלום.
להזמנת הדרכות, הרצאות וחומרי הסברה היכנסו לקישור.