קרינה מטלפון סלולרי

מהי קרינה מטלפון סלולרי?

טלפונים סלולריים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתדרי הרדיו (Radiofrequency – RF), המהווה קרינה לא מייננת. קרינה לא מייננת אינה חזקה מספיק כדי להשפיע על מבנה החומר בכלל ועל התא החי בפרט, בניגוד לקרינת רנטגן או קרינת גמא אשר יכולות לפגוע ישירות בDNA- בתא החי, במנגנון של יינון (הוצאת אלקטרונים מתוך אטומים).

מידת החשיפה לקרינה מהטלפון הסלולרי מושפעת מכמה גורמים:

• קירבה לגוף: ככל שהטלפון קרוב יותר לגוף, כך החשיפה לקרינה גבוהה יותר.
• איכות הקליטה: כאשר הקליטה חלשה, הטלפון משדר בעוצמה גבוהה יותר ולכן החשיפה גדלה.
• הבדלים בין מכשירים שונים, בין היתר בהתאם לערך ה-SAR  המרבי שלהם (ראו בהמשך).
• משך השימוש בטלפון: שיחות ארוכות מובילות לחשיפה ממושכת וגבוהה יותר. 

החשיפה יכולה להתקבל באזורים שונים בגוף, כגון הראש, היד או אזורים אחרים שבקרבתם מוחזק או נישא הטלפון. עוצמת הקרינה פוחתת משמעותית ככל שמתרחקים מהמכשיר. לכן, החשיפה הגבוהה ביותר מתרחשת כאשר הטלפון צמוד לראש או לגוף, ובאזורים שבהם הקליטה הסלולרית חלשה. החשיפה לקרינה מהטלפון הסלולרי אינה מוגבלת לשיחות בלבד, שכן הטלפון פולט קרינה גם בזמן גלישה באינטרנט, שימוש באפליקציות ולעיתים גם כשאינו בשימוש פעיל, כאשר רמת החשיפה תלויה בגורמים שהוזכרו לעיל.

מגבלות החשיפה הבין-לאומיות (ICNIRP), ובעקבותיהם, התקנות הלאומיות, מבוססות  על מחקרים רבים, לרבות סקירת ספרות רחבה, וקובעים רמות מרביות תוך יישום מקדמי ביטחון משמעותיים.​

האם קרינה מטלפון סלולרי גורמת לסרטן?

לפי הידע העדכני כיום, גופי הבריאות הבין-לאומיים סבורים שאין הוכחה לקשר ברור ומבוסס בין השימוש בטלפון סלולרי ובין תחלואת הסרטן בבני אדם.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מבהיר בפרסומיו לציבור, כי בהתבסס על סקירת המידע הקיים עבור החשיפות לשדות האלקטרומגנטיים המאפיינים מערכות סלולריות לכל סוגיהן, הראיות הנוכחיות אינן מאשרות קיום של השפעות בריאות עקב חשיפה לשדות ברמות נמוכות, וכי לא נמצא קשר סיבתי בין החשיפות לטכנולוגיות תקשורת אלחוטית ובין השפעות בריאות שליליות, לרבות לגרימת סרטן כלשהו בגוף האדם הנחשף. עם זאת, הארגון מצביע על פערי מידע לגבי ההשפעות הביולוגיות וממשיך לאסוף ראיות ולקיים הערכה מחודשת מקיפה בנושא השפעות החשיפה של השדות, ושל התקשורת הסלולרית בכלל זה.

הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) מסווגת את הקרינה בתדרי הרדיו (RF) מטלפונים סלולריים כ"מסרטן אפשרי בבני אדם" (Group 2B), דבר שמשקף אי-ודאות מסוימת, אך לא בהכרח הוכחה לקשר סיבתי ברור (בהקשר זה, יצויין שרמת סיווג זו היא הנמוכה בין 3 רמות הסיווג שנקבעו ע"י IARC עבור פוטנציאל גרימת סרטן בבני אדם מכלל הגורמים האפשריים).

מה אומרים המחקרים הגדולים?

מחקרי עוקבה וסקירות אפידמיולוגיות רחבות (דוגמת מחקרי ה"אינטרפון", "מוביקידס", COSMOS ואחרים), שנערכו בשיתוף מדינות שונות ובחנו במצטבר מאות אלפי אנשים, מצאו שלא ניתן להסיק בצורה ברורה על קיום קשר סיבתי בין השימוש בטלפונים סלולריים ובין עלייה בסיכון לגידולי מוח או לסרטן אחר, גם בשימוש ממושך או בהיקף שימוש גבוה. ניתוחי מגמות ממדינות שונות, ובהן ישראל (2018), לא מצאו עלייה כוללת בשיעורי גידולי המוח לאורך השנים, גם בתקופה שבה השימוש בטלפונים סלולריים התרחב באופן ניכר.

אמנם נמצאו בחלק מהמחקרים עליות מסוימות בשיעורי התחלואה בסרטן, וקשר אפשרי בין שימוש "כבד" יותר (שעות שימוש רבות) ובין סוגי גידולים מסוימים, אולם תוצאות אלו ברובן אינן מובהקות או עקביות, או מאפיינות מספר מוגבל יחסית של מקרי תחלואה, ועשויות להיות מושפעות מהטיות זיכרון בקרב משתתפי המחקרים ומגורמים נוספים שעשויים להשפיע על התוצאות. על כן, לא ניתן להסיק על קיומו של קשר סיבתי או לשלול משמעותן של תופעות מסוימות שהתגלו. עבור מחקרים אפידמיולוגיים ומחקרים בבעלי חיים (דוגמת מחקר ה-NTP) שהדגימו עודף תחלואה, נערכים מחקרי המשך. מסיבה זו, גופי הבריאות ממשיכים להמליץ ולבצע המשך מחקר ומעקב ארוך טווח, לצד הקפדה על תקני חשיפה וקיום צעדי זהירות פשוטים על ידי המשתמשים.​

SAR ותקני חשיפה

רמת החשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים מתוארת באמצעות מדדSAR – Specific Absorption Rate, כלומר קצב בליעת האנרגיה האלקטרומגנטית ביחידת משקל של רקמת הגוף (קצב ספיגה סגולי). ICNIRP ממליץ על SAR מירבי של 2 ואט לקילוגרם (W/kg) לחשיפה מקומית לראש ולגוף, ומרבית המדינות אימצו ערכים דומים.

כל דגם טלפון נבדק בתנאי מעבדה כדי לוודא שהוא עומד בגבולות ה-SAR המוגדרים. בפועל, בזמן שימוש רגיל, המכשיר פועל לרוב בעוצמה נמוכה יותר מהעוצמה המרבית, בין היתר בזכות מנגנוני בקרה אוטומטיים שמפחיתים את ההספק כאשר הקליטה טובה.​ בישראל קיימות תקנות הדורשות מיצרנים לספק מידע לצרכן על הקרינה הנפלטת מכל דגם של טלפון סלולרי.

מה לגבי Wi‑Fi, Bluetooth והדור הסלולרי החמישי (5G)?

בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש בטכנולוגיות Wi-Fi, ב-Bluetooth ובאביזרים ובהתקנים לבישים המבוססים עליהן, כגון אוזניות אלחוטיות, שעונים חכמים ומכשירים נוספים. במקביל, נמצאת גם טכנולוגיית הדור הסלולרי החמישי (G5) בשלבי יישום מתקדמים, הצפויים להתרחב במיוחד בשלב השני של הפריסה. גם טכנולוגיות אלו משתמשות בקרינת רדיו לא‑מייננת וברמות חשיפה שנקבעו, כך שיעמדו במסגרת התקנים הבין-לאומיים.​

טכנולוגיות Wi-Fi ו-Bluetooth מיועדות לתקשורת אלחוטית לטווחים קצרים ופועלות בתדרים הקרובים לאלו של התקשורת הסלולרית, אך בעוצמות שידור נמוכות בהרבה. בשל כך, החשיפה לקרינה מהן נמוכה יותר, ולעיתים נמוכה במידה רבה מאוד, לעומת החשיפה מטלפונים סלולריים. אי לכך, גם הסיכון הבריאותי האפשרי מהן נחשב נמוך יותר.

פריסת רשתות הדור החמישי (5G) מתבצעת בשני שלבים. בשלב הראשון, שבו נמצאת הפריסה כיום, נעשה שימוש בתדרים הגבוהים במעט מאלה של הדורות הקודמים. בשלב השני תורחב הרשת באמצעות מספר גדול יותר של אתרי שידור קטנים, שכל אחד מהם פועל בעוצמת שידור נמוכה ובתדרים גבוהים יותר. עם זאת, מודגש שמדובר עדיין בקרינה בלתי מייננת (ראה לעיל).

מאחר שמדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, הכוללת גם שימוש בתדרים גבוהים יותר, שהחשיפה הציבורית אליה הייתה עד כה מוגבלת, המחקר על השפעות אפשריות לטווח הארוך ממשיך ויימשך גם בעתיד, בהתאם לעקרון ההיזהרות.

המלצות זהירות מעשיות

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לציבור לנהוג לפי "עקרון ההיזהרות" - נקיטת צעדים פשוטים להפחתת חשיפה מיותרת, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. ההמלצות המקובלות כוללות:

• הפחתת שימוש בטלפון באזורים בעלי קליטה חלשה (מעליות, מרתפים, קרון רכבת וכדומה), שבהם המכשיר מעלה את עוצמת השידור.
• העדפת הודעות כתובות על פני שיחות קוליות ארוכות.
• שימוש ברמקול או באוזנייה בשיחות ארוכות, במקום להצמיד את המכשיר לראש.
• העדפת מכשירים בעלי ערך SAR נמוך יותר בעת בחירת טלפון חדש, תוך השוואת הנתונים המפורסמים על ידי היצרנים.

ילדים ובני נוער - ילדים ובני נוער נחשבים אוכלוסייה רגישה יותר לגורמים סביבתיים, וצפויים להיחשף לטכנולוגיה הסלולרית לאורך שנים רבות יותר. לכן, מומלץ ליישם את הצעדים שפורטו לעיל, במיוחד עבורם. המסר לצעירים ולהורים הוא לא לוותר על היתרונות של הטלפון החכם, אלא להשתמש בו בצורה מודעת תוך הקניית הרגלים בטוחים כבר מגיל צעיר.

קראו עוד באתר משרד הבריאות.

מקורות לעיון והרחבה:

Castaño-Vinyals G, Sadetzki S, Vermeulen R, Momoli F, Kundi M, Merletti F, et al. (2022). Wireless phone use in childhood and adolescence and neuroepithelial brain tumours: Results from the international MOBI-Kids study. Environment International. 160:107069.

Deltour I, Poulsen AH, Johansen C, Feychting M, Johannesen TB, Auvinen A, Schüz J. (2022). Time trends in mobile phone use and glioma incidence among males in the Nordic Countries, 1979–2016. Environment International. 168:107487.

Feychting M, Schüz J, Toledano MB, Vermeulen R, Auvinen A, Poulsen AH, et al. (2024). Mobile phone use and brain tumour risk – COSMOS, a prospective cohort study. Environment International. 185:108552.

INTERPHONE Study Group. (2010). Brain tumour risk in relation to mobile telephone use: results of the INTERPHONE international case-control study. International Journal of Epidemiology. 39(3):675–694.

Keinan-Boker L, Friedman E, Silverman BG. (2018). Trends in the incidence of primary brain, central nervous system and intracranial tumors in Israel, 1990–2015. Cancer Epidemiology. 56:6–13.

Karipidis K, Baaken D, Loney T, Blettner M, Brzozek C, Elwood M, Narh C, Orsini N, Röösli M, Silva Paulo M, Lagorio S. The effect of exposure to radiofrequency fields on cancer risk in the general and working population: A systematic review of human observational studies – Part I: Most researched outcomes. Environment International. 2024;191:108983.

National Cancer Institute (NCI). Cell Phones and Cancer Risk. National Cancer Institute, National Institutes of Health (NIH).

World Health Organization (WHO). Electromagnetic fields and mobile technology. World Health Organization, Regional Office for India.