לתרומה
חפש
הסברה והדרכה
סקירת מחקרים וחידושים בתחום הסרטן

מחקר חדש: צריכה משולבת של מינרלים והסיכון לסרטן המעי הגס בנשים בגיל המעבר

עוד בנושא

חוקרים מארה"ב ביקשו לבדוק במחקר חדש את השפעת הצריכה המשולבת של 11 מינרלים שונים על הסיכון של נשים בגיל המעבר לחלות בסרטן המעי הגס. לצורך המחקר השתמשו החוקרים בנתונים ממחקר עוקבה בנושא בריאות שנערך בקרב 35,221 נשים בגיל המעבר (69-55) בשנת 1986. עד שנת 2004 בוצעו חמישה מעקבי המשך אחר המשתתפות, ולאורך תקופת המחקר, 1,731 מהנשים חלו בסרטן המעי הגס. הן בתחילת המחקר והן בשנות המעקב, המשתתפות מילאו שאלונים בנוגע לנתונים דמוגרפיים, אורח חיים, עישון, היסטוריה רפואית ומשפחתית, ילודה, גובה ומשקל.


בנוסף, דיווחו המשתתפות על הרגלי התזונה שלהן בשנה שקדמה למחקר, באמצעות שאלון סגור בהתייחס לתדירות הצריכה של מזונות, כמו מוצרי חלב המכילים סידן, ירקות עליים המכילים מגנזיום, קטניות המכילות אשלגן.  צריכת כל המזונות נבדקה לפי מנות הגשה סטנדרטיות ושוקללה בסולם שנע בין מנה אחת או פחות בחודש ועד 6 מנות או יותר בחודש, וצריכת תוספי התזונה נמדדה על פי ריכוז המינרלים בהם. סך צריכת המינרלים נגזרה הן מהרגלי האכילה והן מתוספי התזונה שניטלו על ידי המשתתפות וחושב ציון הצריכה הפרטני של 11 מינרלים שונים שנע בין 5-1 (1 – צריכה מועטה ביותר, 5- צריכה גבוהה ביותר), כדלקמן: צריכה גבוהה יותר של המינרלים סידן, מגנזיום, מנגן, אבץ, סלניום, אשלגן ויוד נמצאה כמקטינה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. לעומת זאת, צריכה נמוכה של המינרלים ברזל, נחושת, זרחן ונתרן מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.


המשתתפות דירגו את צריכת כל 11 המינרלים שלהן, הן מהרגלי התזונה והן מתוספי התזונה, והדירוגים סוכמו לכדי ציון כולל של צריכת המינרלים של כל משתתפת. מהממצאים עולה כי ככל שהציון הכולל היה גבוה יותר, כך הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס היה נמוך יותר: הסיכון של נשים בעלות ציון 2 לחלות היה נמוך ב-9% משל נשים בעלות ציון 1 ואילו הסיכון של נשים בעלות הציון הגבוה ביותר – 5, לחלות, היה נמוך ב- 25% לעומת נשים בעלות ציון 1. מהמחקר ניתן להסיק כי לצריכה גבוהה של סידן, מגנזיום, מנגן, אבץ, סלניום, אשלגן ויוד בשילוב עם צריכה נמוכה של ברזל, נחושת, זרחן ונתרן, יש פוטנציאל להפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים בגיל המעבר.


המחקר פורסם בכתב העת Cancer epidemiology, biomarkers & prevention במהדורת פברואר 2019. והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.


לחצו כאן לתקציר המאמר באנגלית.