לתרומה
חפש
אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

שבוע המודעות לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם 2020

עוד בנושא

האגודה למלחמה בסרטן עם נתונים חדשים לקראת שבוע המודעות לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם 2020

שיעור סרטן צוואר הרחם בישראל הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות ה-OECD (מקום 33 מתוך 36)

ישראל ממוקמת בין עשר המדינות המובילות בהישרדות מהמחלה

לקראת שבוע המודעות לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם שיתחיל ב-19 בינואר, חשפו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן צוואר הרחם בישראל, המתייחסים לשנת 2016.

מהנתונים עולה כי בשנת 2016 אובחנו 232 נשים ישראליות עם סרטן חודרני של צוואר הרחם: 187 נשים יהודיות (81%), 22 נשים ערביות (9%), 23 נשים 'אחרות' (10%).

עוד נמצא כי חלה עלייה בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של נגע טרום-סרטני (דרגה III), שלב שבחלקו הפיך ושניתן לגילוי באמצעות בדיקת סריקה כמו משטח פאפ של תאי צוואר הרחם: 20.5 בנשים יהודיות, 4.4 בנשים ערביות ו-37.5 בנשים 'אחרות' בשנת 2016, לעומת 10.0 בנשים יהודיות, 2.2 בנשים ערביות ו17.7 בנשים אחרות בשנת 1996. יש לציין, ששיעור הנגעים הטרום-סרטניים דומה לזה שבמקומות אחרים בעולם, אך מיעוטם עוברים השתנות והופכים לנגע ממאיר.

 

לדברי מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן: למרות שבישראל סוג סרטן זה אינו נפוץ ושיעורי ההיארעות של המחלה הם נמוכים, מדובר במחלה שעלולה להיות קטלנית, ושעשויה להתפרץ בחלק מהמקרים אף ללא תסמינים מוקדמים. הצעדים היעילים ביותר נגד סרטן צוואר הרחם הם בראש ובראשונה התחסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) לאוכלוסיות המתאימות, לצד בדיקה פאפ שגרתית של צוואר הרחם שיכולה לאבחן שינויים ומאפשרת גילוי מוקדם וטיפול בזמן העשויים למנוע התפתחות גידול סרטני, או בדיקה לאיתור,HPV  ו/או שילוב ביניהן.

הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לינואר 2020:

  • בשנת 2016 אובחנו 232 נשים ישראליות עם סרטן חודרני של צוואר הרחם: 187 נשים יהודיות (81%), 22 נשים ערביות (9%), 23 נשים 'אחרות' (10%).
    בקרב נשים שאובחנו עם סרטן חודרני של צוואר הרחם בין 2011-2016, גיל האבחנה הממוצע היה 54 שני ביהודיות ו-50 שנים בערביות ו'אחרות'. שיעור ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם בשנת 2018 בישראל הוא מהנמוכים בקרב מדינות ה-OECD: ישראל ממוקמת במקום ה-33 מ-36 מדינות.
     
  • בשנת 2016 אובחנו 797 נשים ישראליות עם נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם: 664 נשים יהודיות (83%), 37 נשים ערביות (5%), 96 נשים 'אחרות' (12%). שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של נגע טרום-סרטני (דרגה III) בצוואר הרחם בשנת 2016 היו 20.5 בנשים יהודיות, 4.4 בנשים ערביות ו-37.5 בנשים 'אחרות'. שיעורי היארעות אלה גבוהים מהשיעורים שנצפו בשנת 1996 בנשים יהודיות (10.0), ערביות (2.2) ואחרות (17.7).

 

  • שיעור הביצוע של בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בשלוש השנים האחרונות בקרב בנות 54-35 בישראל היה 51.5% בשנת 2018 על פי נתוני תוכנית המדדים הלאומית בבריאות הקהילה שפורסמו לאחרונה. בשנת 2018 שיעור הביצוע בנשים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה (63.0%) היה גבוה פי שניים מהשיעור המדווח בנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך (32.8%).

 

  • ההישרדות היחסית מהמחלה יציבה ביהודיות ובערביות. בהשוואה בינלאומית ההישרדות היחסית הממוצעת לחמש שנים מהמחלה גבוהה בישראל ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. לא נצפתה עלייה מובהקת בשיעור ההישרדות היחסי מסרטן צוואר הרחם בשתי קבוצות האוכלוסייה עם הזמן.

 

  • בשנת 2016 נפטרו 82 נשים בישראל מסרטן חודרני של צוואר הרחם: 60 נשים יהודיות (73%), 12 נשים ערביות (15%), ו-10 נשים 'אחרות' (12%). הגיל הממוצע בעת הפטירה מסרטן צוואר הרחם בשנת 2016 בישראל היה 66 שנים בנשים יהודיות, 56 שנים בנשים ערביות ו-53 שנים בנשים 'אחרות'. למרות ששיעורי ההיארעות של סרטן חודרני בצוואר הרחם נמוכים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD (ע"פ נתוני Globocan 2018), שיעורי התמותה בישראל נמצאים בטווח הבינוני: ישראל ממוקמת במקום ה-19 מ-36 מדינות המסודרות בסדר יורד של שיעורי התמותה.

 

לחצו כאן לקריאת הדו"ח המלא של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות



בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם

שינויים טרום-סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים. בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם מאפשרות מניעה של תחלואה באמצעות זיהוי שינויים מוקדמים, שעלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.

  • סל הבריאות הממלכתי המעודכן לשנת 2019 כולל בדיקת משטח צוואר הרחם (פאפ) לכל אישה בטווח גילים 30 עד 54, ללא תשלום אחת ל-3 שנים, וזאת לאחר שהוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2019 המליצה על הרחבת בדיקות הסריקה כך שיתחילו כבר מגיל 30. הבדיקה מבוצעת בכל גיל, לאישה שיש לה אינדיקציה רפואית.
  • הרחבות הסל בכל קופה, וכן הביטוחים המשלימים, מאפשרים בדיקת פאפ ללא קשר לגיל המטופלת, בהשתתפות עצמית שבין 31 שקלים ל-101 שקלים, לאישה שאינה בטווח הגילים המזכה בבדיקה לפי סל הבריאות. לפירוט ההשתתפות בקופות השונות לחצו כאן.








חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי – שאלות ותשובות

  • מהו נגיף הפפילומה האנושי?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV – human papilloma virus) כולל למעלה מ-150 זנים שונים. שניים מהזנים הללו (6, 11) גורמים ליבלות באיברי המין (ב-90% מהמקרים). זנים אחרים של נגיף הפפילומה, לעומת זאת, עלולים לגרום לסרטן. השכיחים ביותר הם זנים 16 ו-18.

  • כיצד נדבקים בנגיף הפפילומה האנושי?

זיהומים בפפילומה מועברים לרוב בזמן מגע מיני, כולל מין אוראלי. שימוש באמצעי חוסם, כגון קונדום, יכול להפחית את הסיכון, אולם אינו מונע לחלוטין הדבקה. חשוב לציין, כי למרות שניתן להעביר את הנגיף במגע עור, לא ניתן להעביר גידולים סרטניים הנגרמים מהנגיף מאדם לאדם.

  • מהי שכיחותו של נגיף הפפילומה האנושי?

נגיף הפפילומה שכיח מאוד באוכלוסייה - 80% מכלל הגברים והנשים הבוגרים יידבקו לפחות בזן אחד של הנגיף במהלך חייהם. ריבוי בני זוג מיניים יכול להעלות סיכון להדבקה, אולם הדבקה יכולה להתרחש גם עם בן זוג אחד. ברוב המקרים, זיהום בנגיף אינו מורגש ואינו גורם לבעיות כלשהן וחולף מעצמו, אך במקרים מסוימים ההדבקה תישאר, וברבות הימים עלול להתפתח ממנה גידול טרום-סרטני או סרטני, בקרב נשים וגברים כאחד. בקרב נשים עלול הנגיף לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן צוואר הרחם, לסרטן הפות, לסרטן הנרתיק, לסרטן פי הטבעת ולסרטן פה ולוע. בקרב גברים עלול הנגיף לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן הפין, לסרטן  פי הטבעת וכן לסרטן הפה והלוע.

  • כיצד ניתן להפחית את הסיכון להידבק בנגיף?

בישראל רשומים ומשווקים שני חיסונים גרדסיל 4 (4 Gardasil) ו- גרדסיל 9 (Gardasil 9) נגד נגיף הפפילומה האנושי, הניתנים על פי מרשם רופא. החיסונים מונעים הדבקה עתידית של המחוסן בזני הנגיף הכלולים בחיסון. החיסונים ניתנים באמצעות זריקה לתוך שריר הזרוע העליונה בשתי מנות (במרווח של שישה חודשים) או בשלוש מנות (במרווחים של שישה חודשים וחודשיים), בהתאם לסוג החיסון.

  • מי צריך להתחסן?

משנת הלימודים תש"ף (2020-2019) ניתן החיסון גרדסיל 9 ((Gardasil-9 לבנות ולבנים בכיתה ח' במסגרת בית הספר ובמימון משרד הבריאות. נערות ונערים בטווח הגילים 18-14, שלא התחסנו מסיבות שונות, זכאים להשלים את החיסון ללא עלות בבתי הספר (בכיתה ט') או בלשכות הבריאות של משרד הבריאות (מכיתה י' ואילך). נשים יכולות להתחסן באמצעות הביטוח המשלים של קופות החולים ובהשתתפות עצמית כספית של המבוטחת.

מומלץ להתייעץ על אודות ביצוע החיסון עם רופא המשפחה או הגינקולוג.

  • האם יש לחיסון תופעות לוואי?

כמו בכל חיסון, קיימות מעט תופעות לוואי אפשריות. העיקריות הן אדמומיות באזור ההזרקה, כאב מקומי ונפיחות באזור ההזרקה.

  • מהי עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO) לגבי החיסון?

ארגון הבריאות העולמי קבע כי החיסון נגד נגיף הפפילומה הינו חיסון בטוח ויעיל.

  • האם ישנם עדויות מדעיות ליעילותו של החיסון?

כן. מחקר עדכני שפורסם ביוני 2019 בכתב העת THE LANCET העלה כי נרשמה ירידה חדה בשכיחות נגיף הפפילומה באוכלוסיות בהן מיושמות תוכניות החיסונים נגד הנגיף. החוקרים ציינו כי הנתונים מהווים עדות חותכת להשפעה הרבה והחיובית של תוכנית חיסונים על ההיארעות של זיהוי נגיף הפפילומה. קישור לתקציר המחקר.




שירות ייעוץ מיני לנשים שחלו, למחלימות ולבני זוגם

קיים 'קשר של שתיקה' סביב הנושא של יחסי מין והידבקות בסרטן צוואר הרחם, הנגרם מבושה ומבוכה לדבר על שני נושאים מורכבים: סקס ומחלת הסרטן.

שאלות רבות נשאלות על ידי נשים המתמודדות עם סרטן צוואר הרחם ובני זוגן, והתשובות מביאות לעתים את החולות ובני זוגם/ן להחלטות קשות ומוטעות, לקשיים בחיי המין או לסכסוך זוגי ומשפחתי ואף לפרידה.

לדברי לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן: "חשוב לדעת שהסיכויים להידבקות בנגיף הפפילומה האנושי עולים עם מספר הפרטנרים וקיום יחסי מין לא מוגנים, אך לפעמים מספיק גם פרטנר אחד כדי להידבק בנגיף. לעתים ההידבקות מתרחשת עוד בגיל הנעורים ולא רק בבגרות או במסגרת הנישואין. ידיעה זו יכולה לחסוך הרבה תסכול ורגשות אשם סביב הנושא של מחלת סרטן צוואר הרחם. כיום המאבק במחלה זו מתמקד בשני מישורים: הראשון הוא הפחתת הסיכון להידבקות באמצעות חיסונים הניתנים בבית הספר ומתן חינוך מיני ליחסי מין מוגנים מגיל בית ספר יסודי, והשני הוא גילוי מוקדם של ההידבקות בנגיף בבדיקות פאפ, ומעקב אחריו. חשוב לדעת כי בחלק מקופות החולים מצרפים לבדיקת פאפ גם בדיקת "HPV.

באגודה למלחמה בסרטן קיים שירות ייעוץ מיני, לנשים שחלו, למחלימות ולבני זוגם/ן, הניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניית רופא. במסגרת השירות ניתן לדבר על הרגשות, התסכול, דימוי הגוף והדילמות בעקבות המחלה. כמו כן, ניתן לקבל המלצות לשיקום מיני לאחר הטיפולים בסרטן צוואר הרחם.


לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות
בטל. 03-5721643,
דוא"ל: miniut@cancer.org.il




יום עיון בנושא סרטן צוואר הרחם לחולות, מחלימות ובני משפחותיהן

ביום חמישי, 23.1.2020, תקיים האגודה למלחמה בסרטן יום עיון בנושא סרטן צוואר הרחם לחולות ומחלימות. באירוע יועברו הרצאות מקצועיות בנושאים: 'היבטים רפואיים, מניעה, אבחון וטיפול בסרטן צוואר הרחם' מאת פרופ' צבי ואקנין, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית ואגף נשים, המרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא), 'סרטן צוואר הרחם – כל המידע שחיפשתן' מאת מירב דמארי, מנהלת מחלקת הסברה, מידע וקידום בריאות, האגודה למלחמה בסרטן, ו'היבטים רגשיים וחברתיים' מאת לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות, האגודה למלחמה בסרטן. יום העיון באדיבות חברת MSD.


מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקר חדש לרגל שבוע המודעות לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם

בדיקות סריקה של נגיף הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם, עשויות לסייע במניעת סרטן פי הטבעת בנשים

מחקר שפורסם לאחרונה בדק אם נתונים הקשורים לבדיקות סריקה של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) בצוואר הרחם עשויים לסייע באפיון קבוצות נשים בסיכון לחלות בסרטן פי הטבעת. חוקרים של IARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן) ביצעו ניתוח סטטיסטי של עשרות מחקרים שכללו נתונים של 13,427 נשים, ואספו נתונים על אודות הנוכחות של זן 16 של נגיף הפפילומה – אחד מהזנים הידועים כבעלי פוטנציאל גבוה יותר מזנים אחרים לחולל שינויים סרטניים (אונקוגני). כמו כן, נבדק אם הנשים היו נשאיות של נגיף האיידס (HIV) או לא.

החוקרים שיערו כי על פי סטטוס הנשאות ל-HIV ותוצאות בדיקות הפאפ (משטח צוואר הרחם) – בדיקות הסריקה למניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם – יהיה ניתן לאתר ביתר קלות נשים עם ביטוי של HPV16 חיובי בפי הטבעת, נשים עם שינויים טרום-סרטניים בפי הטבעת או עם שינויים טרום-סרטניים בפי הטבעת המבטאים HPV16.

ממצאי המחקר:

הקשר בין נשאות של זני HPV אונקוגניים בצוואר הרחם והסיכון לשכיחות זני HPV אונקוגניים

בפי הטבעת:

הסיכון של נשים שאינן נשאיות HIV אך נושאות זנים אונקוגניים של HPV בצוואר הרחם להיות גם נשאיות של זנים אונקוגניים של HPV בפי הטבעת עמד על 43%. זאת לעומת סיכון של 9% אצל נשים שלא היו נשאיות של זנים אונקוגניים של HPV בצוואר הרחם. אצל נשים נשאיות ל-HIV היחסים הללו עמדו על 62% לעומת 33% בהתאמה.

לגבי הזן האונקוגני HPV16 בלבד – נמצא כי קיים קשר חזק בין נוכחותו בצוואר הרחם ונשאות HIV, לסיכון לנוכחות HPV16 גם בפי הטבעת: בקרב נשים שאינן נשאיות ל-HIV אך נושאות HPV16 בצוואר הרחם, השכיחות של HPV16 גם בפי הטבעת עמדה על 41%, לעומת 2% בלבד אצל נשים שאינן נשאיות ל-HIV או ל-HPV16 בצוואר הרחם.

לסיכום:

במחקר נמצא קשר הדוק בין נוכחות זנים אונקוגניים של HPV בצוואר הרחם ובפי הטבעת, בהם HPV16. הממצאים מרמזים על מסלולי הדבקה דומים לנגיף הפפילומה האנושי בשני האיברים בנשים – נשים שליליות ל HPV עם זיהום של HPV16בצוואר הרחם, במיוחד נשים שהן מעל גיל 45, הינן בעלות סיכון מוגבר לסרטן בפי הטבעת - דבר העשוי לשמש כלי עזר באפיון נשים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן פי הטבעת.

 

המחקר פורסם במהדורת אוגוסט 2019 של כתב העת Lancet Infectious Diseases.

קישור למאמר המלא (באנגלית)