לתרומה
חפש
על האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)
מבצע "הקש בדלת"

נתונים עדכניים על סרטן הקיבה בישראל

עוד בנושא
על האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)
אודות האגודה
דרושים
סניפי האגודה
מבצע "הקש בדלת"
מבצע "הקש בדלת" 2021
נתונים עדכניים על סרטן הקיבה בישראל
טקס פתיחת מבצע "הקש בדלת" - סגירת מעגל מרגשת לנשיא המדינה יצחק הרצוג
מבצע 'הקש בדלת'® אונליין 2020
נתונים מעודכנים על מחלת הסרטן לקראת פתיחת מבצע "הקש בדלת" 28/10/19
נתונים מעודכנים על מחלת הסרטן לקראת פתיחת מבצע "הקש בדלת" 15/10/18
נתונים מעודכנים על מחלת הסרטן לקראת פתיחת מבצע "הקש בדלת" 23/10/17
עיקרי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים לקראת מבצע "הקש בדלת" 31/10/16
עיקרי הנתונים שהוצגו במסיבת העיתונאים לקראת "הקש בדלת" 2015
מבצע "הקש בדלת" 26/10/14
"הקש בדלת" 2013
"הקש בדלת" 2012
"הקש בדלת" 2011
יובל למבצע הקש בדלת
יושבי ראש מבצע 'הקש בדלת' לדורותיהם
התנדבות
משרד החינוך - התפתחות אישית ומעורבות חברתית
אנשי קשר באגודה
הנהלה וועדות מייעצות
בזכות תרומתך
דו"חות שנתיים
חדשון האגודה
מעון צ'ארלס קלור
טיפול ביתי תומך
אגודות הידידים בחו"ל
לזכרם
תנאי שימוש באתר
נגישות

לקראת המבצע ה-61 של "הקש בדלת"®, משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן מפרסמים נתונים עדכניים על סרטן הקיבה בישראל


ירידה מובהקת בהיארעות סרטן הקיבה בגברים ובנשים באוכלוסייה היהודית

סרטן הקיבה אחראי ל-3% ממקרי הסרטן החדשים בישראל, ולכ-4% מהפטירות מסרטן.

ירידה בהיארעות סרטן הקיבה בקרב האוכלוסייה היהודית, ולראשונה מזה 23 שנה היא נמוכה מזו שבקרב האוכלוסייה הערבית, אשר נותרה ללא שינוי.

בקרב 186 רישומי סרטן אזוריים וארציים שמדווחים לארגון הבריאות העולמי(WHO)  ישראל נמצאת במקום ה-105 מבחינת ההיארעות ובמקום 116 מבחינת התמותה מסרטן הקיבה.

מחקר: שתייה של אלכוהול מעלה ב-20% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה

מחקר: האם מחקר בזבובי פירות יכול לסייע בשיפור הישרדותם של חולי סרטן?



ביום שני, 11 באוקטובר 2021, יתקיים זו הפעם ה-61 מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן - 'הקש בדלת'®.

לקראת המבצע, משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן מפרסמים את הנתונים המעודכנים לגבי מצב סרטן הקיבה בישראל.


פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: "בעולם, סרטן הקיבה הוא הסרטן השישי בשכיחותו. גורם הסיכון העיקרי לסרטן הקיבה הוא החיידק הליקובקטור פילורי. גורמי סיכון נוספים כוללים היסטוריה משפחתית, עישון וצריכת טבק, חשיפה לקרינה מייננת וצריכת יתר של מלח, בשר ואלכוהול".


משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "נכון לשנת 2018, אובחנו בישראל 754 מקרים של סרטן הקיבה, כשלצערנו שיעורי ההישרדות מסרטן הקיבה לחמש שנים נותרו נמוכים. בדומה לסוגי סרטן רבים אחרים, גם בסרטן הקיבה אנו רואים כי לאימוץ ושמירה על אורח חיים בריא יש חשיבות עליונה בהפחתת הסיכון לחלות – מומלץ להמנע מעישון, להפחית צריכת מלח, בשר ואלכוהול וחשיפה מוגבלת לקרינה".


הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לאוקטובר 2021

הנתונים מתייחסים לשנת האבחנה ומדובר מנתוני אמת ולא בהערכות. בשל מורכבות האיסוף, המידע העדכני ביותר ברישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות מתייחס ל-2018 והוא המעודכן ביותר,  נכון לאוקטובר 2021.


סרטן הקיבה אחראי ל-3% ממקרי הסרטן החדשים בישראל, ולכ-4% מהפטירות מסרטן.

בקרב 186 רישומי סרטן אזוריים וארציים שמדווחים לארגון הבריאות העולמי (WHO), ישראל נמצאת במקום ה-105 מבחינת ההיארעות (מספר המקרים החדשים שהתגלו) ובמקום 116 מבחינת התמותה מסרטן הקיבה.


נכון ל-31 בדצמבר 2018, חיו בישראל 1,777 חולי סרטן הקיבה שאובחנו במהלך חמש השנים שבין 2014-2018 ושהחלימו או שעדיין מתמודדים עם המחלה.


בשנת 2018 אובחנו 754 מקרים של סרטן הקיבה, מהם 441 בגברים ו-313 בנשים. בשנת 1996, היארעות סרטן הקיבה הייתה גבוהה יותר ביהודים ואחרים לעומת האוכלוסייה הערבית. במהלך 23 השנים שבין 1996-2018 נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות סרטן הקיבה בגברים ובנשים באוכלוסייה היהודית העומדת כעת על 7.2 מקרים ל-100,000 בגברים יהודים ואחרים ו-4.4 בנשים יהודיות. נתונים אלה דומים למגמות שנצפו במדינות מפותחות אחרות. בערבים המגמות נותרו יציבות במשך כל התקופה, ושיעורי ההיארעות  הם  9.6 מקרים ל-100,000 בגברים ערבים, ו-5.3 בנשים ערביות.


עיקר הסיכון לחלות נצפה בחולים מעל גיל 50 בכל קבוצות האוכלוסייה והמין. רק 64 חולים (9%) היו מתחת לגיל 50 בעת האבחנה. שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בגברים בהשוואה לנשים, והגבוהים ביותר בגברים ערבים בדרך כלל.


ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן הקיבה נמוכה בכל קבוצות המין והאוכלוסייה, והפרוגנוזה לא השתפרה באופן ניכר בשני העשורים האחרונים. למרות זאת, ביהודים ואחרים השיפור הקל בהישרדות היחסית היה מובהק סטטיסטית בעוד שבערבים לא.


סרטן הקיבה הוא הסרטן השישי בשכיחותו כגורם תמותה באוכלוסייה הישראלית. בשנת הדוח נפטרו 505 חולים מהמחלה, מהם 320 גברים  ו-185 נשים. עיקר התמותה נצפה מעל גיל 75 בכל קבוצות האוכלוסייה והמין, ושיעורי התמותה היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים, והגבוהים ביותר בגברים ערבים בדרך כלל.


בדומה להיארעות בשנת 1996, התמותה מסרטן הקיבה הייתה גבוהה יותר באוכלוסיית יהודים ואחרים לעומת האוכלוסייה הערבית, אבל עם הזמן נצפתה הצטלבות של עקומות ההיארעות בשתי קבוצות האוכלוסייה, ובשנת 2018 התמותה הייתה גבוהה יותר בערבים.

ביהודים ואחרים נצפתה מגמה עתית של ירידה בהיארעות במשך התקופה שבין 1996-2018. בערבים המגמות נותרו יציבות במשך כל התקופה.


לצפייה בדוח המלא של משרד הבריאות לחצו כאן

קבוצות תמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
באגודה למלחמה בסרטן מתקיימות קבוצות תמיכה לחולי סרטן ולבני משפחותיהם, המועברות על ידי אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים ופסיכולוגים) שהוכשרו לכך. השירות ניתן ללא תשלום במסגרת סניפי האגודה ברחבי הארץ ובמרכזי התמיכה של האגודה.

בנוסף, ניתן להתקשר למוקד תמיכה 'טלתמיכה'®: 1-800-200-444


למידע והצטרפות ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה של האגודה, טל. 03-5721678, דוא"ל: shikum@cancer.org.il


מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים בתחום הסרטן:

צריכת אלכוהול והסיכון לחלות בסרטן הקיבה

סרטן הקיבה הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בעולם, אך גורמי הסיכון לחלות בו עדיין אינם ברורים לחלוטין. חוקרים מאוניברסיטת ייל בארה"ב וממרכז הסרטן הלאומי של בייג'ין בסין ערכו ניתוח סטטיסטי של נתוני 81 מחקרים אפידמיולוגיים ממדינות שונות (מטה אנליזה) לבדיקת הקשר בין צריכת אלכוהול מרובה ובין הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.


על פי הגדרות המחקר, משתתפים נחשבו לצרכנים של אלכוהול בין שנהגו לשתות בעבר ובין שהם שותים בהווה. מנת אלכוהול סטנדרטית הוגדרה על פי ההנחיות של משרד הבריאות האמריקאי כ-14 גרם של אלכוהול נקי (מנת אלכוהול שוות ערך לשליש כוס בירה, שליש ליטר יין או 42 מ"ג ליקר או משקה חריף דומה). שתייה מרובה הוגדרה כשלושה משקאות (42 גרם של אלכוהול נקי) או יותר ליום, או 10 משקאות (140 גרם אלכוהול נקי) או יותר בשבוע.


בחישוב כללי מכל המחקרים עולה כי שתייה של אלכוהול מעלה ב-20% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה,  לעומת קבוצות הביקורת של אנשים שלא שתו אלכוהול.

שתייה ממרובה נמצאה כמעלה באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון לסרטן קיבה ב-30%, לעומת אי צריכת אלכוהול.


במחקרים שבדקו את ההבדל בין גברים לנשים, נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת אלכוהול בקרב גברים ובין הגברת הסיכון לחלות בסרטן קיבה ב-16% לעומת אי צריכת אלכוהול. בקרב נשים לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית במחקרים אלו.


כמו כן, נמצאו הבדלים בין אזורים גיאוגרפיים שונים ובין ההשפעה של צריכת אלכוהול על הסיכון לחלות בסרטן קיבה. מחקרים שנערכו בסין הראו קשר מובהק סטטיסטית לסיכון זה – עלייה של 31% בקרב צרכני האלכוהול לעומת קבוצת הביקורת. מחקרים ביפן ושבדיה מצאו קשר ללא מובהקות סטטיסטית בין צריכת האלכוהול והסיכון לחלות, ואילו מחקרים שנערכו בארה"ב מצאו קשר הפוך, גם הוא ללא מובהקות סטטיסטית, לפיו צריכת אלכוהול הקטינה ב-9% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה.


החוקרים מייחסים את ההטרוגניות הנובעת מהאזור הגיאוגרפי למאפיינים שונים כמו שיעורי עישון, השמנת יתר, זיהום הנגרם על ידי החיידק הליקובקטר פילורי, וייתכן שגם לגנטיקה המנבאת תחלואה גבוהה יותר בסרטן הקיבה.


לסיכום, החוקרים מציינים כי בכל המחקרים שנבדקו נמצא כי צריכת אלכוהול, ובייחוד צריכה יומית מוגברת, קשורה בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הקיבה.


המחקר פורסם במהדורת ינואר 2021 בכתב העת Chemico-biological interactions

קישור לתקציר המחקר באנגלית


האם מחקר בזבובי פירות יכול לסייע בשיפור הישרדותם של חולי סרטן?

מטרתם של מרבית הטיפולים במחלת הסרטן מכוונים נגד הגידול עצמו. עם זאת, גורם התמותה בקרב חולי סרטן אינו תמיד הגידול הממאיר עצמו, ומקורו לעיתים בתופעות הנגרמות באיברים מרוחקים מהגידול. מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי,  שפורסם בכתב העת Developmental Cell ב-7 בספטמבר 2021, מצביע על אסטרטגיית טיפול משלימה לעצירת התקדמות התאים הממאירים.


החוקרים חקרו גידולי סרטן בזבובי פירות ומצאו כי חומר כימי המשתחרר על ידי גידולים אלה, ציטוקין הנקרא אינטרלוקין 6 (IL-6), מסכן את מנגנון ההגנה הקיים בין מערכת הדם למוח (מחסום דם-מוח) והופך אותו לחדיר לחומרים מזיקים. החוקרים בדקו גם גידולי סרטן בעכברים, ומצאו כי גם גידולים אלה משחררים אינטרלוקין 6, וכי גם במקרה זה נחצה מחסום הדם-מוח כתוצאה מכך. התערבות החוקרים בניסויי המעבדה בתהליך פתיחת המחסום דם-מוח על ידי עצירת ההשפעה המזיקה של הציטוקין על המחסום,  מבלי לנגוע בגידול עצמו הצליחה להאריך באופן משמעותי את ההישרדות הן של הזבובים והן של העכברים עם הגידולים הסרטניים, גם כשהגידול המשיך לצמוח. החוקרים ציינו כי בטיפול המתמקד בהשפעות הגידול על רקמות מרוחקות קיים פוטנציאל להפחית או אפילו להימנע מהרעילות המלווה לרוב את הטיפולים המכוונים נגד הגידול עצמו, הפוגעים לא רק בגידול אלא גם ברקמות הבריאות הסמוכות לו.


החוקרים מציינים כי ידוע זה 20 שנה שזבובי פירות מפתחים גידולים סרטניים הדומים לאלו של בני האדם, אלא שעתה מתברר כי גם תגובת המאכסן (החולה) שלהם דומה, למשל בנוגע לתגובה לציטוקינים או לקכקסיה, תופעה בה מתרחשת ירידה בלתי רצונית מהירה ומשמעותית של מסת שומן ושריר בגוף, ממנה סובלים חולי סרטן רבים, והקשורה בין השאר לעמידות לאינסולין. היות וקכקסיה קשורה בין השאר לעמידות לאינסולין, אחד ההסברים לתופעה זו ניתן בממצאי מחקר קודם של אותם החוקרים, לפיו חלבונים המיוצרים על ידי גידולים סרטניים בזבובי פירות,  משבשים את מנגנון השפעת האינסולין. תקוות החוקרים כי הממצאים יובילו למחקרים נוספים בתחום. בהתבסס על הממצאים, החוקרים מציעים אפשרות לגישת טיפול בחולי סרטן  המתמקדת יותר בתאי החולה המתאפיינים ביציבות גנומית (מכלול החומר התורשתי), ותלויה פחות בגישה הנהוגה היום, המתבססת על צמיחת הגידול


קישור לתקציר המאמר באנגלית


מניעה ואבחון מוקדם של סרטן בארה"ב – יש מקום לשיפור

שיעור מקרי הסרטן הניתנים למניעה ואבחון מוקדם בארה"ב נמצא עדיין מתחת לרמה המיטבית, וקיימים פערים משמעותיים בעניין זה על רקע מוצא, מצב סוציואקונומי ומיקום גיאוגרפי. כך עולה ממחקר שנערך על ידי איגוד הסרטן האמריקאי (ACS) ופורסם ב-19 במאי 2021 בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention. המחקר נערך בין 2019-2018 לפני פרוץ מגפת הקורונה, התבסס על נתונים ממספר סקרים מבוססי-אוכלוסין בנושאי בריאות (National Health Interview Survey (NHIS)), והוא מתייחס לגורמי סיכון לסרטן הניתנים לשינוי, לרבות עישון סיגריות, השמנת יתר, תזונה ופעילות גופנית, התחסנות מפני נגיף הפפילומה, חשיפה לקרינה אולטרה סגולה ולמזהמים סביבתיים וביצוע בדיקות סריקה לגילוי ואבחון מוקדם.


על פי המחקר, ההערכה היא כי בשנת 2021 צפויים 608,570 מקרי תמותה מסרטן ברחבי ארה"ב, כש-45% מהם ייגרמו בגלל גורמי סיכון כמו עישון, משקל עודף, צריכת אלכוהול, היעדר פעילות גופנית ותזונה לא בריאה. עישון סיגריות בלבד אחראי לכמעט 30% ממקרי התמותה מסרטן בארה"ב, אולם מהמחקר עולה תמונה מעורבת, שכוללת מצד אחד שכיחות נמוכה של עישון, ומנגד הקפדה לא מספקת על שמירת משקל תקין, ביצוע בדיקות סריקה והתחסנות נגד נגיף הפפילומה.


עישון - ב-2019 חלה ירידה בהיקף עישון הסיגריות באוכלוסייה, שעמד על 14.2%, ונבע בעיקר משיעורי הגמילה הגבוהים שעמדו על 61.7%. נמצא גם כי, סיכויי ההצלחה להיגמל היו נמוכים בכ-40% בקרב אוכלוסייה עם הכנסה נמוכה שאינה מחזיקה בביטוח רפואי, לעומת אוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה, גם אם הנכונות של שתי האוכלוסיות להיגמל מעישון, הייתה דומה.


בדיקות סריקה למניעה וגילוי מוקדם של סרטן - בשנת 2018, ההיענות לביצוע בדיקות סריקה לא הייתה מספקת לדעת החוקרים: 65.6% מהאוכלוסייה בגיל 50 ומעלה נבדקו לסרטן המעי הגס והרקטום, 63.2% מהנשים בגיל 45 ומעלה נבדקו לסרטן השד, ו-83.7% מהנשים בגילים 65-21 נבדקו לסרטן צוואר הרחם.


עודף משקל - בין השנים 2018-2017 נצפתה שכיחות של עודף משקל בגילאי 20 ומעלה בשיעור של 30.7% ושל השמנת יתר בשיעור של 42.4%. כמו כן, מרבית המבוגרים לא עומדים בהנחיות לתזונה בריאה, ובשנת 2019 12.3% בלבד דיווחו על צריכה יומית של שלוש מנות או יותר של ירקות, ו-26.2% דיווחו על צריכה יומית של שתיים או יותר מנות פרי.


פעילות גופנית - בשנת 2018, 25.6% מהמבוגרים דיווחו כי הם אינם מבצעים פעילות גופנית, עם הבדל בין נשים לגברים (27.9% לעומת 23.1%), והבדל ניכר לפי רמת ההשכלה – 48.2% מבעלי השכלה תיכונית לא ביצעו פעילות גופנית לעומת 14.5% בלבד מבעלי השכלה אקדמאית. שיעור המבוגרים באוכלוסייה שביצעו פעילות גופנית שבועית עפ"י ההמלצות (150 דקות בעצימות מתונה או 75 דקות בעצימות גבוהה) עמד על 54.3% בלבד.


צריכת אלכוהול - בשנת 2018, 5.1% מהמבוגרים סווגו כצרכנים 'כבדים' של אלכוהול (צריכה כבדה הוגדרה כיותר מ-14 משקאות בשבוע לגברים, ויותר משבעה בשבוע לנשים). השכיחות של שתיית אלכוהול כבדה הייתה גבוהה יותר בקרב גברים עם השכלה תיכונית,  לעומת בעלי השכלה אקדמית (7.1% לעומת 4.2%, בהתאמה) ואילו בנשים המצב היה הפוך – 2.4% מהנשים שסיימו תיכון בלבד לעומת 6.4% מבעלות השכלה אקדמית היו שתייניות כבדות.


החוקרים מסבירים כי ניתן לייחס 18% ממקרי הסרטן בארה"ב לשילוב של גורמים: עודף משקל, פעילות גופנית לא מספקת, תזונה לא בריאה וצריכת אלכוהול.


לסיכום, החוקרים מציינים כי יש לצמצם את הפערים בגמילה מעישון בקרב אוכלוסיות שונות, וכי נדרשים מאמצים ממוקדים והשקעת משאבים רבים יותר על מנת למגר את העלייה בהשמנת היתר ולשפר את ההיענות לבדיקות סריקה.


קישור לתקציר המחקר באנגלית


זיהוי מטרות חדשות לחיסונים נגד סרטן

כאשר תאים הופכים לסרטניים, הם מתחילים לייצר חלבונים בעלי מוטציה שאינם קיימים בתאים בריאים. חלבונים סרטניים אלה, הנקראים ניאו-אנטיגנים, מעוררים את המערכת החיסונית של הגוף לתקוף את הגידול הסרטני באמצעות תאי T (סוג של תאי דם לבנים). אולם עם הזמן הגידול יוצר דיכוי חיסוני המשבית את פעילות תאי T, ומאפשר לגידול לצמוח ללא בקרה.


בשנים האחרונות נחקרת האפשרות להשתמש בהזרקת מקטעים של חלבונים ניאו-אנטיגנים הנמצאים על גבי הגידול הסרטני כאפשרות לטיפול חיסוני נגד סרטן, במטרה לעורר את מערכת החיסון של הגוף לתקוף בעצמו את הגידול. עד כה אף טיפול חיסוני שכזה לא זכה לאישור ה-FDA, ובניסויים קליניים שהתמקדו בסרטן הריאה ומלנומה, חולים מעטים הפיקו תועלת רבה מחיסונים אלה, ואילו מרביתם כלל לא הגיבו לטיפול.


במחקר חדש במימון אוניברסיטת הרווארד, המכונים הלאומיים לסרטן בארה"ב ועוד, שהתפרסם בכתב העת החשוב Cell ב-16 בספטמבר 2021, החוקרים שופכים אור על השאלה מדוע רק מיעוט החלבונים הניאו-אנטיגנים המשמשים לטיפולים החיסוניים הניסיוניים אכן מצליחים לעורר תגובה של תאי T מדוכאים ולחזק את התגובה החיסונית הכוללת, ומציעים כיוונים נוספים למחקר עתידי.


החוקרים גילו כי קיימת מעין תחרות בין סוגים שונים של תאי T של מערכת החיסון הנלחמים בחלבוני סרטן ספציפיים, וכי הסוג שהופך דומיננטי מדכא את היתר. בבחינת עכברי מעבדה עם גידולים בריאה, מצאו החוקרים שמתן חיסון המכוון נגד ניאו-אנטיגנים בעלי תגובות מדוכאות (הנצמדים באופן חלש לתאי מערכת החיסון) הצליח לעורר תאי T מדוכאים ולהביא להקטנה של הגידולים ב-27% בממוצע.

החוקרים מציינים כי הניסיון לזהות ולמקד באופן ספציפי את התגובות המדוכאות הללו של תאי מערכת החיסון,  עשוי לשפר את תגובות המטופלים לטיפול בחיסונים, והם מקווים לערוך בעתיד ניסויים קליניים שישלבו את הגישה החיסונית עם מתן תרופות קיימות מסוג מעכבי נקודות בקרה חיסונית (checkpoint inhibitors), הפועלות גם הן על תאי T מדוכאים, ומעוררות אותם לתקוף גידולי סרטן.


קישור לתקציר המאמר באנגלית