לתרומה
חפש
הסברה והדרכה
סקירת מחקרים וחידושים בתחום הסרטן

זיהוי מטרות חדשות לחיסונים נגד סרטן

עוד בנושא

כאשר תאים הופכים לסרטניים, הם מתחילים לייצר חלבונים בעלי מוטציה שאינם קיימים בתאים בריאים. חלבונים סרטניים אלה, הנקראים ניאו-אנטיגנים, מעוררים את המערכת החיסונית של הגוף לתקוף את הגידול הסרטני באמצעות תאי T (סוג של תאי דם לבנים). אולם עם הזמן הגידול יוצר דיכוי חיסוני המשבית את פעילות תאי T, ומאפשר לגידול לצמוח ללא בקרה.


בשנים האחרונות נחקרת האפשרות להשתמש בהזרקת מקטעים של חלבונים ניאו-אנטיגנים הנמצאים על גבי הגידול הסרטני כאפשרות לטיפול חיסוני נגד סרטן, במטרה לעורר את מערכת החיסון של הגוף לתקוף בעצמו את הגידול. עד כה אף טיפול חיסוני שכזה לא זכה לאישור ה-FDA, ובניסויים קליניים שהתמקדו בסרטן הריאה ומלנומה, חולים מעטים הפיקו תועלת רבה מחיסונים אלה, ואילו מרביתם כלל לא הגיבו לטיפול.


במחקר חדש במימון אוניברסיטת הרווארד, המכונים הלאומיים לסרטן בארה"ב ועוד, שהתפרסם בכתב העת החשוב Cell ב-16 בספטמבר 2021, החוקרים שופכים אור על השאלה מדוע רק מיעוט החלבונים הניאו-אנטיגנים המשמשים לטיפולים החיסוניים הניסיוניים אכן מצליחים לעורר תגובה של תאי T מדוכאים ולחזק את התגובה החיסונית הכוללת, ומציעים כיוונים נוספים למחקר עתידי.


החוקרים גילו כי קיימת מעין תחרות בין סוגים שונים של תאי T של מערכת החיסון הנלחמים בחלבוני סרטן ספציפיים, וכי הסוג שהופך דומיננטי מדכא את היתר. בבחינת עכברי מעבדה עם גידולים בריאה, מצאו החוקרים שמתן חיסון המכוון נגד ניאו-אנטיגנים בעלי תגובות מדוכאות (הנצמדים באופן חלש לתאי מערכת החיסון) הצליח לעורר תאי T מדוכאים ולהביא להקטנה של הגידולים ב-27% בממוצע.

החוקרים מציינים כי הניסיון לזהות ולמקד באופן ספציפי את התגובות המדוכאות הללו של תאי מערכת החיסון,  עשוי לשפר את תגובות המטופלים לטיפול בחיסונים, והם מקווים לערוך בעתיד ניסויים קליניים שישלבו את הגישה החיסונית עם מתן תרופות קיימות מסוג מעכבי נקודות בקרה חיסונית (checkpoint inhibitors), הפועלות גם הן על תאי T מדוכאים, ומעוררות אותם לתקוף גידולי סרטן.


קישור לתקציר המאמר באנגלית