לתרומה
חפש
מחלות סרטן
סרטן - נושאים כלליים

יום הסרטן הבין-לאומי 2024

עוד בנושא
מחלות סרטן
סרטן - נושאים כלליים
מהו סרטן?
תופעות גופניות ותסמינים מחשידים לגידול סרטני
גורמי סיכון לסרטן
אבחון מחלת סרטן - בדיקות אבחון ושאלות לצוות הרפואי
גנטיקה וסרטן
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מילון מונחים באונקולוגיה
מילון מונחים רפואיים
מחקרים וניסויים קליניים
יום הסרטן הבינלאומי
יום הסרטן הבין-לאומי 2024
יום הסרטן הבינלאומי 2023 - גילוי מוקדם יכול להציל חיים
יום הסרטן הבין-לאומי 2023
יום הסרטן הבינלאומי 2022
יום הסרטן הבינלאומי 2021
פעילות ארצית לתלמידים להעלת מודעות ולעידוד אורח חיים בריא 2021
יום הסרטן הבינלאומי 2020
ארגון הסרטן הבינלאומי (ה-UICC) מציין 20 שנה ליום הסרטן הבינלאומי
פעילות בקרב בני נוער לרגל יום הסרטן הבינלאומי 2020
יום הסרטן הבינלאומי 2019
פעילות בקרב בני נוער לרגל יום הסרטן הבינלאומי 2019
קמפיין דיגיטלי חדש - חשיבות ההשתתפות במחקרים קליניים עבור חולי הסרטן
איתור מידע אמין באינטרנט
סרטן השד
סרטן המעי הגס
סרטן הערמונית
גידולי מוח
גידולי ראש וצוואר
סרטן ריאות
גידולים נוירואנדוקרינים
שלפוחית השתן והכליות
סרטן מערכת העיכול
מערכת המין הנשית
מערכת המין הגברית
גידולים אנדוקרינים
לוקמיה
לימפומה
סרטן בילדים
מיאלומה
מלנומה וסרטן העור
שלד ורקמות רכות
גרורות-גידולים משניים

כל מה שחשוב לדעת על סרטן בישראל

בצל המלחמה ולרגל יום הסרטן הבין-לאומי, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים חדשים ומחקרים מדעיים. באגודה מסבירים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול להפחית ב-50% את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים, ומדגישים כי גילוי מוקדם יכול להציל חיים באופן ממשי באמצעות בדיקות המתבצעות בחינם בקופות החולים במסגרת סל הבריאות ושחשוב לבצען גם בתקופות של אי ודאות ביטחונית.


על פי נתוני הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי (WHO), בתוך כ-16 שנה מהיום, כלומר בשנת 2040, יאובחנו בעולם כ-28.9 מיליון בני אדם עם מחלת הסרטן. בשנת 2020 מספרם עמד על כ-19.3 מיליון. כלומר מדובר בגידול של כ–50% לערך. על פי הערכות הסוכנות, אחד מכל חמישה גברים ואחת מכל שש נשים ברחבי העולם יחלו בסרטן במהלך חייהם, ואחד מתוך שמונה גברים ואחת מתוך 11 נשים בעולם ימותו כתוצאה מהמחלה. מעל 40% ממקרי המוות מסרטן בעולם (4.4 מיליון מקרים) נגרמים משימוש בטבק, צריכת אלכוהול והשמנה.


ה-WHO מזכיר כי האחריות על הפחתת גורמי הסיכון הללו מוטלת לעיתים על הצרכנים, כלומר על הרגלי ההתנהגות של האדם היחיד. אולם אינטרסים מסחריים של חברות הטבק, יצרני האלכוהול ויצרני מזון אולטרה מעובד הקשורים להתפתחות סרטן, משפיעים גם הם על הצריכה. לבריאות הציבור יש תפקיד בהפחתת הנזק הנוצר מאותם אינטרסים מסחריים.


על פי ארגון הסרטן הבין-לאומי, ה-UICC, מיליוני מקרי מוות מסרטן נגרמים על ידי מוצרים לא בריאים הנמכרים על ידי חברות חסרות לב המתערבות בדיונים על מדיניות ומשתמשות לרעה במדע כדי להשיג סביבה מסחרית רווחית. UICC מוכן לתמוך במאמצי ממשלות להגביל את החשיפה של אנשים לטבק, אלכוהול ולמוצרי מזון מעובדים במיוחד.


על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2023 אובחנו בישראל כ-31,000 נשים וגברים עם סרטן, וכ-11,000 נשים וגברים נפטרו מהמחלה. על פי נתוני משרד הבריאות בשנת 2020 אובחנו 30,035 מקרי סרטן ונפטרו 11,752 אנשים. בהשוואה בין-לאומית, שיעור היארעות (מספר מקרים לכל 100 אלף תושבים) הסרטן בישראל גבוה מהממוצע בעולם - ישראל נמצאת במקום 45 (שהוא נמוך יחסית) מקרב 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים. שיעור התמותה מסרטן נמוך ביחס לעולם - ישראל נמצאת במקום ה-89 הודות להיענות לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן לצד טיפול נגיש בסל הבריאות.


משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "לצד המצב הביטחוני אנחנו ממשיכים להילחם גם בסרטן וקוראים לציבור לאמץ אורח חיים בריא, הכולל ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן אשר יכול להפחית בכ-50% את הסיכון לחלות בסרטן. אנו מדגישים כי ישנה חשיבות מכרעת להמשך ביצוע בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן – בדיקת ממוגרפיה, בדיקת דם סמוי בצואה ומשטח צוואר הרחם – בהתאם לגיל, גם בתקופה זו. גילוי המחלה בשלב מוקדם יכול להציל חיים."


יום הסרטן הבין-לאומי מצוין בעולם בכל שנה ב-4 בפברואר ביוזמת ארגון הסרטן הבין-לאומי, ובישראל ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, החברה בארגון לצד 172 גופי בריאות מהעולם.


המלצות האגודה למלחמה בסרטן לאיבחון מוקדם ומציל חיים


סרטן השד לנשים בסיכון רגיל:

  • חשוב לכל אישה בכל גיל להכיר את שדיה, כך שתוכל לאתר כל שינוי או גוש ולפנות בהקדם לרופא ולדרוש לברר את טיבו.

  • מומלץ לכל אישה מגיל 50 ועד 74 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. בדיקה זו נחשבת היום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהותו במישוש.

  • מגיל 45 עד 49 נשים יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגילים אלה. אם הן מחליטות לבצע את הבדיקה, היא תיעשה דרך קופות החולים.

  • ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד. יש לציין כי בדיקה ידנית לא הוכחה כמפחיתה את התמותה מסרטן השד.


סרטן השד לנשים בסיכון גבוה:

  • לנשאית גנטית ולאישה שלה קרובת משפחה בדרגה ראשונה (אם, אחות) שחלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או קודם לכן, בהתאם להמלצות הרופא.

  • אישה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ שתבצע מעקב לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

  • לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

  • נשאיות המוטציות בגנים BRCA1/2, יכולות להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.

  • נשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) זכאיות לבדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA2-1. הזכאות ניתנת על פי הצהרה עצמית, גם ללא סיפור משפחתי ואינה מחייבת ייעוץ גנטי מקדים. הבדיקה היא חד פעמית. באגודה למלחמה בסרטן קוראים לנשים לנצל את זכותן לבדיקה הגנטית החינמית בסל הבריאות. עוד מידע על הבדיקה בקישור הבא.


סרטן המעי הגס

  • לגברים ולנשים בסיכון רגיל מומלצת בדיקת דם סמוי בצואה, אחת לשנה, מגיל 50 עד 74.

  • לגברים ולנשים בסיכון גבוה, שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח, ילד) שחלה במחלה או שהוא בעל תסמונות מעי שונות - מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה, מעקב קבוע והתייעצות רפואית לגבי תדירות הבדיקות לאבחון מוקדם המתאימות להם, ולפי הצורך פנייה לייעוץ גנטי.


סרטן צוואר הרחם

  • סרטן צוואר הרחם נגרם מנגיף הפפילומה האנושי (HPV), העלול לגרום גם לסוגי סרטן נוספים וליבלות באיברי המין. גברים ונשים הפעילים מינית, בכל גיל, עלולים להידבק בנגיף. כיום ניתן להתחסן נגד הנגיף מגיל 9 עד 45, והחיסון ניתן בכיתה ח' לבנים ולבנות.

  • לנשים בגיל 54-25 מומלץ לבצע משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים. לנשים בגיל 65-55 מומלץ לבצע משטח צוואר הרחם אחת לחמש שנים.


מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מגיש מחקרים מדעיים לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2024:

 

מחקר ענק קבע כי קיים קשר בין דפוס שינה בריא ובין הסיכון לחלות בגידולי סרטן אורולוגיים

סרטן שלפוחית השתן וסרטן הכליה נמצאים במקום החמישי והשישי בשכיחותם בגברים בישראל,  וקיימת חשיבות רבה למציאת דרכים להפחתת הסיכון לחלות במחלה.

מחקרים בעבר כבר הוכיחו כי להיבטים שונים של דפוס השינה קשר לסיכון לחלות בסוגי סרטן אלה.  במחקר חדש שהתפרסם בדצמבר 2023 חוקרים מסין ביקשו לבדוק את הקשר בין דפוס השינה הכולל ובין הסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן וסרטן הכליה.

לצורך כך החוקרים בחנו את הנתונים של 377,144 אנשים בריאים בני 73-37 מתוך מאגר נתונים של Biobank UK, מאגר שגייס למעלה מחצי מיליון בני אדם, אשר מילאו שאלונים ועברו מבדקים שונים בין השנים 2010-2006. באחד השאלונים, המשתתפים נשאלו על הרגלי השינה שלהם בחמישה מדדים שונים: משך שינה מספק של 8-7 שעות, נדודי שינה, קרונוטיפ ("טיפוס בוקר" לעומת "טיפוס לילה"), נחירות ותנומות במהלך היום. החוקרים העניקו ניקוד 1 לכל דפוס בריא, ו-0 לדפוס לא בריא, כאשר קרונוטיפ בוקר נחשב בריא יותר. כל משתתף קיבל ניקוד כולל שנע בין 5-0.

במהלך תשע שנות מעקב נרשמו ברישומי הסרטן בבריטניה 1,272 מקרים של סרטן שלפוחית השתן ו-706 מקרים של סרטן הכליה בקרב משתתפי המחקר.

מניתוח הנתונים לאחר תקנון לגיל ומין, עולה כי הסיכון של משתתפים בעלי דפוס שינה בריא (בציון גבוה של 5-4) לחלות בסרטן שלפוחית השתן היה נמוך ב-30% ובסרטן הכליה היה נמוך ב-23% בהשוואה לבעלי ציון נמוך של 2-0. לאחר תקנון נוסף כדי לנטרל השפעות של צריכת אלכוהול, תזונה, מסת גוף, רמת השכלה, רמה סוציו-אקונומית, היסטוריה אישית של יתר לחץ דם, מחלות לב או סוכרת - הנתונים עמדו על ירידה של 20% בסיכון לחלות בסרטן שלפוחית השתן ו-9% בסרטן הכליה.

לסיכום, החוקרים מציינים את החשיבות של היצמדות לדפוס שינה בריא כאמצעי למניעת גידולי סרטן אורולוגיים בקרב האוכלוסייה.

המחקר פורסם בכתב העת Medicine Preventive, ב-28 בדצמבר 2023, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2024. לתקציר באנגלית לחצו כאן.



מחקר חדש ונרחב קבע קשר בין סיבולת לב-ריאה ובין תחלואה ותמותה מסרטן הערמונית

מבין סוגי הסרטן השכיחים, סרטן הערמונית הוא מחלה שאין לה גורמי סיכון ידועים הניתנים למניעה. כמו כן, בעוד שהקשר בין רמת פעילות גופנית ובין הסיכון לחלות בשורה של סוגי סרטן כבר ידועה, עד כה לא היו עדויות ברורות בנוגע לקשר בין פעילות גופנית לסרטן הערמונית.

במחקר חדש שפורסם בינואר 2024, חוקרים משוודיה ביקשו לבדוק את הקשר בין שינויים בסיבולת לב-ריאה לאורך זמן ובין תחלואה ותמותה מסרטן הערמונית.

לצורך כך החוקרים בחנו את הנתונים של 57,652 גברים שוודים בריאים בני 79-18 (גיל חציוני 41.4) שמילאו שאלונים בין אוקטובר 1982 לדצמבר 2019 על אודות רמת פעילות גופנית, אורח חיים, מסת גוף ועוד.

המשתתפים עברו שני מבדקים בהפרש של 11 חודשים או יותר לבחינת סיבולת לב-ריאה שלהם. יכולת זו נבחנת באמצעות מדידת תצרוכת החמצן בעת פעילות גופנית בעצימות מקסימלית (VO2max).

על סמך תוצאות המבדקים חילקו החוקרים את הגברים לשלוש קבוצות: גברים ששיפרו את סיבולת לב-ריאה שלהם ב-3% או יותר במהלך השנה, גברים שהיכולת שלהם ירדה ב-3% או יותר, ואלה שהסיבולת שלהם נשארה יציבה.

בנוסף, החוקרים עיבדו נתונים מרישום הסרטן הלאומי של שוודיה שהדגימו, במעקב חציוני של 6.7 שנים, 592 מקרים של סרטן הערמונית ו-46 מקרי פטירה מסרטן הערמונית בקרב משתתפי המחקר עד דצמבר 2019.

מניתוח הנתונים עולה כי בהשוואה לגברים שהסיבולת שלהם ירדה, גברים ששיפרו את הסיבולת ב-3% היו בסיכון נמוך ב-35% לחלות בסרטן הערמונית. לא נמצא קשר בין שינויים בסיבולת ובין תמותה מסרטן הערמונית, אולם החוקרים מציינים כי מספר הפטירות במדגם היה קטן.

לסיכום, החוקרים מציינים את החשיבות של עידוד הציבור להגביר את רמת סיבולת לב-ריאה כאסטרטגיית מניעה של סרטן הערמונית.

המחקר פורסם בכתב העת ,British Journal of Sports Medicine ב-3 בינואר 2024 תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2024. לתקציר באנגלית לחצו כאן.



מחקר חדש קבע קשר ישיר בין פעילות גופנית להפחתת התמותה אחרי אבחון סרטן

השיפור באבחון מחלת הסרטן והטיפול בה הביאו להפחתה משמעותית של התמותה בקרב חולים שאובחנו עם המחלה בשלב מוקדם. עם זאת, המחלימים נמצאים בסיכון מוגבר להישנות המחלה או להתפתחות סרטן מסוג אחר, וכן סיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות מלבד סרטן.

במחקר חדש אשר התפרסם באוגוסט 2023, חוקרים מארה"ב ביקשו לבחון אם פעילות גופנית משפיעה על שיעורי התמותה בקרב מחלימי סרטן במעקב ארוך טווח.

לצורך המחקר הוגדרה פעילות גופנית בהתאם להנחיות:

• פעילות בעצימות בינונית, ארבע פעמים או יותר בשבוע, למשך 30 דקות או יותר

• או פעילות בעצימות גבוהה, פעמיים או יותר בשבוע, למשך 20 דקות לפחות.

נאספו נתונים על אודות 11,480 גברים ונשים בגילים 74-55, שאובחנו עם סרטן. 37% מהם אובחנו עם סרטן ערמונית ו-20% עם סרטן שד. היתר אובחנו עם סרטן ראש וצוואר, ריאה, כליה, מעי גס, רחם ושחלה. המשתתפים ענו על שאלונים על תדירות העיסוק בפעילות גופנית, משך הזמן שלה והעצימות במהלך 12 החודשים האחרונים. 

במהלך מעקב חציוני של 16 שנים מהאבחנה תועדו 4,665 מקרי מוות (1,940 עקב סרטן ו-2,725 מסיבות אחרות).

מתוצאות המחקר עולה כי פעילות גופנית התואמת להנחיות הייתה קשורה לירידה של 25% בסיכון בתמותה מכל סיבה בהשוואה למחלימים אשר לא ביצעו פעילות כלל.

עוד נמצא כי בהשוואה לאלו שלא ביצעו כלל פעילות גופנית, ניכרה ירידה משמעותית בסיכון לתמותה מסרטן (19%) גם בקרב אלה שביצעו פעילות גופנית ברמה פחותה מזו המומלצת בהנחיות. ירידה רבה אף יותר (25%) נרשמה בקרב אלה שעמדו בהנחיות, ועוד יותר מכך (33%) בקרב אלה שביצעו פעילות גופנית ברמה גבוהה יותר מזו המומלצת בהנחיות. נתונים אלה מוכיחים את התועלת שיש בביצוע כל רמה של פעילות גופנית.

לסיכום, התמדה בפעילות גופנית היא אסטרטגיה הוליסטית משלימה לגישה הטיפולית בקרב מחלימים מסרטן, ויתרונותיה נצפו בתוך כמה שנים מהאבחון ועד 20 שנות מעקב.

המחקר פורסם בכתב העת Cancer Prevention and Control ב-31 באוגוסט 2023, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2024. לתקציר באנגלית לחצו כאן.



האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור לפנות בנושא גילוי מוקדם של מחלות הסרטן השונות, לטלמידע, שירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה בשיחת חינם לטלפון שמספרו 1800-599-995 או בקישור הבא