לתרומה
חפש
גורמי סיכון
המאבק בעישון

עישון כפוי (פאסיבי)

עוד בנושא

 

מהו עישון כפוי?

עישון כפוי המכונה גם עישון סביבתי, מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן, שואף לריאותיו עשן מסיגריות או מוצרי עישון אחרים שמעשנים אחרים, הנמצאים בקרבתו. העשן הנפלט לחלל האוויר מאזור הבעירה של הסיגריה ומפיו או אפו של המעשן, מכיל חומרים מסוכנים ומזיקים, כולל חומרים מסרטנים, בכמות הדומה להרכב העשן שהמעשן עצמו שואף לריאותיו, על אף העובדה שהעשן נמהל באוויר הפתוח.

הנמצאים בקרבת מעשנים, נאלצים לשאוף לקרבם את העשן בדומה למעשנים עצמם, ובכך הופכים בעצמם, כביכול, למעשנים.

ניתן למצוא בדם של אנשים שאינם מעשנים אך נמצאו בקרבת מעשנים, חלק מאותם חומרים שניתן למצוא במעשן עצמו. מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.



מידי שנה מתים בעולם כמיליון בני אדם כתוצאה מעישון כפוי

מידי שנה מתים בישראל  כ-800 בני אדם כתוצאה מעישון כפוי 







מהם נזקי העישון הכפוי?

עשן הסיגריה מכיל כ-4,000 כימיקלים שונים, בהם כ-350 חומרים רעילים, שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות. כ-70 מהם הוכחו כמסרטנים. כל אלו נשאפים לריאותיו של המעשן הכפוי, ובכך עישון כפוי גורם לנזקים בריאותיים דומים לנזקי העישון האקטיבי.

מחקרים שנערכו בעולם הוכיחו כי בגוף המעשן הכפוי נספגים בגוף חומרים מסרטנים בדומה לאלו הנספגים בגופם של המעשנים.

כבר כיום הוכח חד משמעית במחקרים שחשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לסרטן ריאה, התקף לב ושבץ מוחי.

בדומה למצב בקרב מעשנים, גם כאן הסיכון עולה ככל שרמת החשיפה עולה וככל שמשך החשיפה עולה. רמת הסיכון הגבוהה ביותר הינה באנשים החיים עם אדם שמעשן בתוך הבית.

שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה בכ-25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים. מנתוני ארגון הבריאות העולמי מסתבר שישנה עלייה של ככ-25% בסיכון לחלות בסרטן ריאות ואוטם שריר הלב, אצל המעשנים הפסיביים.

מחקר שנערך ביפן, אף הראה כי חשיפה של 30 דקות בלבד לעישון כפוי גרמה לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בהתקף לב. הסיכון לאירוע מוחי עולה ב-30%-20%. בנוסף, עישון כפוי בקרב הסובלים מאסתמה עלול לעורר התקף אסתמה.

בטווח הקצר - העישון הכפוי גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.


עישון כפוי מסוכן יותר לחולי סרטן

עישון כפוי עלול להאיץ צמיחה של גידולים סרטניים על ידי זירוז יצירת כלי דם חדשים בגידול ולכן הוא מסוכן פי כמה וכמה לחולי סרטן.


הקשר בין נזקי עישון והתפתחות מחלות

חשיפה לעישון פוגעת במנגנון קליטת החמצן בגוף האדם. כ-90% מהחלקיקים המצויים בעשן נותרים בדרכי הנשימה וברקמת הריאות. חומרים אלו הורסים תחילה את הריסיות, תאי ציפוי בעלי שערות דקיקות המצויות בדופן הפנימי של הסמפונות בריאות. הריסיות מתנועעות בקצב של 1,000 תנועות בדקה בכיוון הפוך לכניסת האוויר לריאות. בתנועתן המשולה לתנועת מסוע, הן מסלקות כלפי מעלה חלקיקים החודרים לדרכי הנשימה ואף ריר. כאמור, העשן פוגע בריסיות והללו אינן מסוגלות עוד למלא את תפקידן ולסלק את כמויות הריר המוגברות והריר נשאר כלוא בסימפונות ומצטבר בהן.

החומרים הכימיים שבעשן הסגריה עם החלקיקים המזיקים מוסיפים לגרות ולהרוס את התאים שבדפנות הסימפונות. כך נוצרים פצעים שדרכם חודרים חיידקים ומזיקים אחרים לתוך התאים. כך נוצרת דלקת סימפונות המתפתחת במשך זמן לדלקת כרונית ועלולה להסתבך ולהתפתח בהדרגה לסרטן הריאה וסוגים נוספים של סרטן ואף לגרום למחלות קשות אחרות כמו מחלות לב, מחלות של כלי הדם ועוד. ככל שנחשפים לעישון כפוי לתקופה ממושכת יותר מסתכנים יותר.


כיצד נוצר סרטן כתוצאה מעישון כפוי

עשן הטבק מכיל 70 חומרים כימיים העלולים לגרום לסרטן, ביניהם, למשל, הציאניד אמוניה, פחמן חד חמצני ועוד. הגירוי הראשון ליצירת סרטן מתבטא בפגיעה בזרזים (אנזימים) חלבונים שבגרעין התא. אלה מפקחים על התגובות הכימיות המתרחשות בתוך התא, ואם פעולתם הופרעה - מתחילים התאים להתרבות בצורה בלתי מבוקרת. בשלב זה השינוי עדיין אינו סרטני, אך אם הגירוי נמשך, חלים שינויים בלתי הפיכים בחומר העיקרי המצוי בכרומוזומים של התא, הדי.אן.אי. במצב זה הסרטן הוא עובדה קיימת. הסרטן מתחיל בתא בודד, המתחלק שוב ושוב, עד שנוצר גוש תאים סרטניים, במקום שבו התרחשו השינויים הממאירים הראשוניים בתא, בהמשך עלול הסרטן להתפשט לאיברים נוספים בגוף.


נזקי העישון הכפוי לילדים

העישון הכפוי מסוכן ביותר לילדים ולתינוקות.

ילדים שהוריהם מעשנים, עלולים לסבול במיוחד מעישון כפוי בבית ומפתחים לעתים קרובות גירוי בעיניים, באף ובגרון.

ריאותיהם של ילדים ניזוקות מהעישון הכפוי. ילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לחלות במחלות דרכי הנשימה כגון, דלקת ריאות, ברונכיטיס, הצטננויות, שיעול, אסתמה, ודלקות אוזניים גבוה יותר מאשר בילדים שאינם חשופים לעישון כפוי.

במחקר שפורסם באוגוסט 2012 בכתב העת Nicotine and Tobacco Research  נמצא כי עישון  כפוי פוגע ברפלקס השיעול החיוני לניקוי הריאות בקרב ילדים בגילאים 10 עד 17.

בנוסף, ילדים אלו גם סובלים משיעור גבוה יותר של אשפוזים, הפסד ימי לימודים וסיכון גבוה יותר להפרעות ריכוז וקשב, בהשוואה לילדים שאינם חשופים לעישון כפוי. גם תינוקות נפגעים כמובן מעישון כפוי והם נמצאים בסימן גבוה יותר לתופעת 'מוות בעריסה'.

ילדים להורים מעשנים מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות גידולים במוח. כמו כן ילדים שהם כבר חולי אסטמה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד בעת חשיפה לעישון כפוי ומצבם מחמיר. כתוצאה מעישון כפוי מתפתחות תופעות כמו גירוד בעיניים, באף ובגרון, שיעול מתמיד, השפעות על מערכת כלי הדם המובילים ללב, כמו גם התפתחות של נוזל באוזן התיכונה, מצב המצריך לעיתים ניתוח. השפעות העישון על ילדים מתמשכות מעבר לילדות ומתבטאות בהפחתה בגדילה ובפגיעה בהישגים בלימודים. ילדים הנחשפים בבית לעשן סיגריות סובלים מריכוזים נמוכים יותר בדם של ויטמין C לעומת ילדים במשפחות בהם לא מעשנים.

מחקר שתוצאותיו פורסמו ב - Tobacco Control (מרץ 2004) מצא כי ילדים שנמצאים בבתים בהם מעשנים, נפגעים מעישון כפוי גם אם המעשנים מקפידים לעשן שלא בנוכחות הילדים. במחקר נמצא כי רמת החומרים המזהמים שנמצאה באבק, באוויר ובדגימות מן השטיחים בבתים בהם עישנו המבוגרים היו גבוהות פי 7 מאשר בבתים בהם לא התגוררו מעשנים.




נזקי העישון הכפוי לעוברים של נשים מעשנות

כיום ידועות השפעותיו המסוכנות של עישון בזמן היריון וכן של עישון בן הזוג. נמצא קשר ברור בין עישון סיגריות ובין שיעור מוגבר של סיבוכי היריון, כגון היריון מחוץ לרחם, הפלות, סיכון ללידה מוקדמת, פגיעה בגדילה התוך רחמית (שמובילה ללידה במשקל נמוך יותר), סיכון מוגבר למוות בעריסה ופגמים מולדים שמקורם בפגם במערכת העצבים.

אין לעשן ליד אישה הרה, שכן אין רמה בטוחה לחשיפה לעישון ישיר או כפוי (פסיבי). הדרך היחידה להגן על האישה והעובר היא להימנע באופן מוחלט מעישון ומחשיפה לעשן סיגריות.

נשים המעשנות בתקופת הריונן יולדות לרוב תינוקות שמשקלם בזמן הלידה נמוך משל תינוקות לאימהות שאינן מעשנות. למשקל לידה נמוך עלולה להיות השפעה שלילית על מידת ההתפתחות הכללית של התינוק. ממצאים חמורים עוד יותר מראים כי בקרב נשים הרות מעשנות יש יותר מקרים של לידת תינוק מת או הפלות. שיעור הלידות בטרם עת (לידת פג) גדול פי שניים עד שלושה בקרב נשים מעשנות מאשר אצל לא מעשנות, ומקרי מוות בעריסה גבוהים יותר בקרב תינוקות להורים מעשנים. כמו כן, התפקודים החיוניים של העובר עלולים להיפגע והוא עלול לסבול מעליית קצב הלב ולחץ הדם, עליה בהמוגלובין העוברי, הפחתה בתנועות הנשימה ועוד. כן, קיימת שכיחות גבוהה להיווצרות מומים, שמקורם בפגם במערכת העצבים, שפה וחיך שסועים, ואף מומי לב ומומים במערכות העיכול. הוכח גם כי כמויות מסוימות של ניקוטין חודרות לחלב האם של האישה המעשנת, ובהנקה עלול התינוק לספוג כמות של ניקוטין שיש בה כדי לפגוע בבריאותו. ריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה פי 3 מריכוזו בדם.


נזקי העישון הכפוי במקומות עבודה

עובדים שאינם מעשנים החשופים לעישון כפוי במקום עבודתם חשופים לסיכון גדול ב 34% לחלות בסרטן ריאות לעומת עובדים שאינם חשופים לכך. עישון כפוי גורם לשיעור תמותה מסרטן ריאה גבוה מזה של כל גורמי הזיהום הסביבתיים גם יחד!

ב-1991 אימצו 85% ממקומות העבודה בארצות הברית את המדיניות נגד עישון במקומות עבודה. הנתונים מארצות הברית מצביעים על כך שהגבלת עישון במקומות עבודה לא הביאה להפסדים כלכליים במפעלים בהן הופעלה ההגבלה. להיפך, העלות של עובד מעשן גבוהה מזו של עובד שאינו מעשן, עקב תחלואה והיעדרויות הקשורות עם עישון, ומוערכת בכ-1,200 דולר לאדם.

בנוסף לעלות הנגרמת למקום העבודה כתוצאה ממחלות העובד, מעשנים יוצאים להפסקת עישון ובכך מפסידים זמן עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת כיום במדינות העולם המערבי. ברבות מהן הוכנסה ההגבלה כתוצאה מתביעות משפטיות נגד מעבידים עקב תחלואה מסרטן ומחלות לב, שנגרמו כתוצאה מעישון כפוי במקום העבודה.

מלצרים ומלצריות מצויים בסיכון כפול כמעט ללקות בסרטן הריאה בשל חשיפה פסיבית לעשן טבק סביבתי (מייקל סיגל, "עישון פסיבי בעבודה במסעדה", הירחון של התאחדות הרופאים בארה"ב, 28 יולי 1993; 270: 490-493).
 

בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות עבודה בשנת 1994.

76% מהאוכלוסייה בישראל אינם מעשנים. בסקרי דעת קהל שנערכו על-ידי האגודה למלחמה בסרטן והשירות לבריאות העובד של משרד הבריאות, נמצא כי 90% מכלל הנשאלים תמכו בהגבלת העישון במקומות העבודה. נתון מעניין הוא ש- 86% מבין המעשנים תמכו גם הם בהגבלת עישון במקומות עבודה.

בשנת 2004 הוגש פסק דין הצהרתי בבית דין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע כי עישון פסיבי נחשב "לתאונת עבודה", זאת בעקבות תביעה שהגיש תושב אזור השרון נגד ביטוח לאומי, בעקבות כך שלקה בסרטן הגרון בעקבות חשיפה לעשן במקום עבודתו.

בחוק המעודכן מופיעה רשימת המקומות בהם העישון אסור.

לחצו כאן לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983



נזקי העישון הכפוי במקומות ציבוריים

הציבור כולו חשוף לעישון כפוי במקומות ציבוריים, כגון מסעדות, מרכזי קניות, תחבורה ציבורית, בתי ספר ומעונות יום. חלק מבתי העסק אינם מעוניינים להטיל איסור על העישון, אולם לא קיימים ממצאים אמינים המעידים כי איסור על עישון פוגע בעסקים. עניין מיוחד מוקדש למקומות ציבוריים בהם מבקרים ילדים.

באירופה, נחשבת אירלנד למובילת מהפכת איסור העישון במקומות ציבוריים. במארס 2004 התקבל חוק באירלנד האוסר עישון פאבים.

בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים בשנת 1983, חוק זה נועד להגן על רוב הציבור שאינו מעשן. מאז שחוקק, הורחב החוק ותוקן מספר פעמים.

בחוק המעודכן מופיעה רשימת המקומות בהן אסור לעשן - לינק

הגורם האחראי על אכיפת החוק הוא הרשות המקומית (עירייה או מועצה מקומית) אשר נדרשת להסמיך פקחים עירוניים לצורך אכיפה.

מאז 1983, חל שינוי מהותי בגישת הציבור לעישון במקומות ציבוריים ושיפור מה, באכיפת החוק, אולם נדרשת עדיין יישום של אכיפה נמרצת ויעילה במקומות בילוי, בתי קפה, מרכזי קניות ומסעדות.