לתרומה
חפש
הסברה והדרכה
סקירת מחקרים וחידושים בתחום הסרטן

האם קיימים הבדלים בין המינים בקרב החולים בלימפומה שאינה הודג'קין?

עוד בנושא

מחלת לימפומה שאינה הודג'קין (NHL -Non-Hodgkin Lymphoma) היא אחת המחלות הממאירות השכיחות בעולם. בישראל, כפי שמשתקף מדו"ח הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, הייתה התחלואה בעלייה במשך מספר עשורים, כאשר במהלך 10 השנים האחרונות חלה יציבות בהיארעות המחלה, בקרב יהודים וערבים, נשים וגברים. היארעות מוגדרת כמספר המאובחנים החדשים במחלה, בשנה, לכל 100,000 בני אדם באוכלוסייה.

 

הגורמים למחלה אינם ידועים מספיק ומכיוון שמדובר במחלה בעלת מספר רב של תת-סוגים, קיימת הנחה כי מדובר במספר גורמים, או בשילובים שלהם. 

 

החוקרים, ד"ר נורית חורש וד"ר נתנאל הורוביץ, מהמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה והפקולטה לרפואה בטכניון, סקרו מחקרים רבים שפורסמו בעולם, במטרה ל"מפות" את ההבדלים בין נשים לגברים בשיעורי התחלואה, במהלך הקליני של המחלה ושל תת-הסוגים שלה, ובתגובה לטיפולים השונים הניתנים למחלתם.

 

החוקרים מציינים את הנקודות הבאות:

  • על פי נתוני רישום הסרטן, התחלואה בקרב גברים גבוהה באופן משמעותי מאשר בקרב נשים.
  • גם בקרב חולים צעירים בגיל ההתבגרות, יותר בנים מאובחנים מדי שנה, לעומת בנות.
  • הריון נמצא כגורם מפחית סיכון כנגד מחלת לימפומה שאינה הודג'קין.
  • קיים הבדל במופע הקליני של המחלה בין נשים לגברים, כאשר, בקרב נשים, המחלה מאובחנת יותר באברי גוף מסוימים : שד, בלוטת התריס ומערכת הנשימה.
  • אבחנה של NHL במהלך הריון, היא בעלת מופע קליני ייחודי, כאשר בד"כ היא מאובחנת במהלך השליש השני, או השלישי של ההיריון ובשלב מתקדם של המחלה.
  • תת-הסוגים השונים של המחלה בנשים, הם אגרסיביים יותר, ונוטים לערב לעיתים קרובות את מערכת הרבייה.
  • נשים מגיבות טוב יותר לטיפול במחלת לימפומה שאינה הודג'קין של תאי B.
  • בקרב מבוגרים החולים בלימפומה שאינה הודג'קין של תאי B, לנשים היה יתרון טיפולי בשילוב התרופה מבטרה וכימותרפיה (הטיפול המקובל), לעומת גברים שקיבלו טיפול זהה.
  • בקרב חולי לימפומה מסוג מנטל-סל (Mantle Cell Lymphoma), נשים המטופלות בתכשיר 'רבלימיד' למחלתן, הגיבו טוב יותר לטיפול, מאשר גברים המטופלים בתכשיר זה.

החוקרים מסבירים כי התחלואה המופחתת של לימפומה מסוג הודג'קין, והמופע הקליני הייחודי בקרב נשים, יכולים להיות מוסברים על ידי ההשפעה של ההורמון הנשי, האסטרוגן, על התחלקות תאי הלימפה, או השפעתו של האסטרוגן על המרכיבים האנטי-סרטניים של המערכת החיסונית.

את התגובה הטובה יותר של נשים לטיפול המשולב בתרופת המבטרה והטיפול הכימותרפי, מסבירים החוקרים בהשערה שעקב מנגנון ה'ניקוי' מהגוף של המבטרה, שנמצא איטי יותר בקרב נשים מבוגרות, לעומת גברים מבוגרים, התרופה נמצאת זמן רב יותר בגוף, והשפעתה ארוכה ויעילה יותר.

החוקרים מדגישים כי למרות מספר הנחות הקושרות גורמים מסוימים להבדלים המצוינים למעלה, שאלות רבות נשארות עדיין ללא מענה וכי הבנה טובה יותר של המנגנון האחראי לשוני בין המינים, יעזור לטפל ב"התאמה אישית" טובה יותר של הטיפול בחולים, כך שתגובתם לטיפול תשתפר, ובהתאמה גם שיעורי הריפוי שלהם יעלו.

 

המחקר פורסם בכתב העת Rambam Maimonides Medical Journal במהדורת אוקטובר 2014. 

קישור לתקציר המאמר

עלה לאתר: פברואר 2014

בחזרה לרשימת המאמרים בסרטן הדם והלימפה >>