לתרומה

מחלות סרטן
לוקמיה

לוקמיה מיאלובלסטית חריפה AML

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מבוא
Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?
Big-Bullet-SQR.gif מהי לוקמיה?
Big-Bullet-SQR.gif מהי לוקמיה מיאלובלסטית חריפה? (AML)
Big-Bullet-SQR.gif הגורמים ל-AML
Big-Bullet-SQR.gif תסמיני המחלה
Big-Bullet-SQR.gif כיצד נעשית האבחנה?
Big-Bullet-SQR.gif סוגי AML
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול ב-AML
Big-Bullet-SQR.gif השתלת מח עצם או תאי גזע
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול ב-ATRA (וסנואיד)
Big-Bullet-SQR.gif טיפולים מתקדמים ל-AML
Big-Bullet-SQR.gif הפוגה במחלה
Big-Bullet-SQR.gif מה קורה אם המחלה נשנית?
Big-Bullet-SQR.gif השפעות הטיפול על הפוריות
Big-Bullet-SQR.gif מעקב
Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים
Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם

 


 

bul3 לחצו כאן לפתיחת קובץ PDF של החוברת:

לוקמיה מיאלובלסטית חריפה AML






מבוא

חוברת מידע זו נכתבה כדי לסייע לך  ולבני משפחתך, להבין ולדעת יותר על לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML - acute myeloblastic leukemia), הנקראת גם לוקמיה מיאלואידית חריפה. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, מכיוון שהכוונה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך.

מהו סרטן?

הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

תאי סרטן

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מהי לוקמיה?

לוקמיה היא מחלת סרטן של תאי דם מסוג מסוים המיוצר על ידי מח העצם. קיימים ארבעה סוגים מוכרים של לוקמיה, לכל אחד מהם מאפיינים וטיפול ייחודיים:

bullet_3 לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL)
bullet_3 לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML)
bullet_3 לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)
bullet_3 לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)

חזרה למעלה >>


מהי לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML)?

לוקמיה היא גידול ממאיר של מח העצם. מחלות הלוקמיה מסווגות על פי סוג התא שעבר שינוי ממאיר. לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML) היא מחלה שבה התא שהשתנה הוא תא המייצר תאי דם לבנים. בעקבות השינוי התאים אינם מבשילים ואינם מתים, וכך מצטברים במח העצם תאים צעירים הקרויים בלסטים. במצב רגיל, תאי דם לבנים מתרבים בצורה מאורגנת ומבוקרת. בלוקמיה, לעומת זאת, תהליך זה יוצא מכלל שליטה והתאים מתרבים ללא בקרה, בלי שהבשילו.

 

מח העצם - 'בית החרושת' המייצר את כל תאי הדם - מתמלא בתאי הלוקמיה ואינו מסוגל לייצר את תאי הדם הנורמליים. התוצאות הן מחסור בתאי דם אדומים ואנמיה; מחסור בטסיות הדם האחראיות על קרישת הדם, ובעקבותיו דימומים; ומחסור בתאים לבנים מתפקדים, העלול לגרום לזיהומים. ברוב סוגי ה-AML תאי הלוקמיה הם תאי דם לבנים, אך בסוגים נדירים יותר של AML, עלולים להיווצר טסיות דם לא בשלות או תאי דם אדומים לא בשלים.

חזרה למעלה >>


הגורמים ל-AML

הגורמים למחלה אינם ידועים, ומחקרים לגילוי הסיבות האפשריות להתפרצותה נערכים כל העת.

  • חשיפה למנות גדולות של קרינה מגבירה את הסיכון לחלות בלוקמיה. אנשים הנחשפים לרמות גבוהות של קרינה - למשל, בתאונות גרעיניות בתעשייה - נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח לוקמיה מאנשים שלא נחשפו כלל לקרינה.
  • עישון סיגריות מעלה אף הוא את הסיכון לחלות. נהוג לייחס עובדה זאת לרמות הבנזן הגבוהות הנספגות בגוף בזמן העישון. לעתים רחוקות ביותר, חשיפה ארוכת טווח לבנזן (וייתכן שלממסים נוספים), במסגרת שימוש בתעשייה, יכולה לגרום להופעת AML.
  • חלק מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, כגון טיפול כימי (כימותרפיה) או טיפול בקרינה (רדיותרפיה), יכולים לעתים נדירות לגרום להופעת לוקמיה כמה שנים מאוחר יותר. הסיכון עולה כשסוגים מסוימים של תרופות כימיות משולבים בטיפול בקרינה. כאשר לוקמיה מופיעה בעקבות טיפול קודם נגד סרטן, היא נקראת לוקמיה משנית או לוקמיה המיוחסת לטיפול.
  • אנשים בעלי הפרעות גנטיות מסוימות, בהן תסמונת דאון, הם בסיכון גבוה יותר לחלות ב-AML.
  • AML אינה נגרמת בשל הורשת גן פגום כלשהו. המחלה אינה מידבקת ולא ניתן להעבירה לאנשים אחרים. לוקמיה מיאלובלסטית יכולה להיות ראשונית, כלומר להתפתח מתוך מח עצם שהיה בריא קודם לכן, או על רקע של מחלה הקרויה מיאלודיספסטיק סינדרום (MDS).

חזרה למעלה >>


תסמיני המחלה 

רוב התסמינים של לוקמיה מיאלובלסטית חריפה נגרמים בשל השפעתם של תאי הלוקמיה על מח העצם, אשר אינו יכול לייצר כמות מספקת של תאי דם תקינים. התסמינים העיקריים הם:

  • חיוורון, עייפות וקוצר נשימה, המופיעים בגלל אנמיה שנגרמת בשל מחסור בייצור של תאי דם אדומים.
  • הופעת זיהומים מרובים, בשל המחסור בתאי הדם הלבנים.
  • דימום בלתי רגיל הנגרם בשל מחסור בטסיות הדם. התופעה יכולה להתבטא בדימום מהחניכיים, בדימום מהאף או בדימום מוגבר בזמן הווסת אצל נשים. חלק מהאנשים חווים פריחה בצורת נקודות אדומות על עור הרגליים או בפה.
  • חוסר אנרגיה ותחושת חולי כללית.
  • הזעה מרובה וחום גבוה, העלולים להיגרם בשל זיהומים שונים או בגלל המחלה עצמה.

תסמינים אחרים, שכיחים פחות, יכולים להיגרם בשל הצטברות תאי לוקמיה באזור מסוים בגוף. עם אלה נמנים:

  • כאבי עצמות, הנגרמים עקב לחץ מהצטברות תאים לא בשלים במח העצם.
  • הופעת גוון אדום-סגול באזור מסוים בגוף, בשל תאי לוקמיה המצטברים מתחת לעור.
  • חניכיים נפוחות, בגלל תאי לוקמיה המצטברים בחניכיים.

יש מצבים שבהם החולה לא מבחין באף תסמין, והלוקמיה מאובחנת בבדיקת דם שגרתית. הסימנים ל-AML עשויים להופיע בתוך כמה שבועות, והחולים חשים ברע תוך זמן קצר יחסית. את הטיפול במחלה יש להתחיל באופן מיידי.

 

בכל מקרה של הופעת הסימנים הנזכרים, יש לפנות לרופא בהקדם, אולם יש לזכור כי סימנים דומים עשויים לאפיין גם מחלות אחרות - שאינן ממאירות.

חזרה למעלה >>


כיצד נעשית האבחנה?

בדרך כלל, רופא המשפחה יערוך לך בדיקה גופנית וישלח אותך לספירת דם. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, רופא המשפחה יפנה אותך להתייעצות עם רופא המטולוג בבית חולים. המטולוג הוא מומחה בטיפול בבעיות הקשורות לתאי הדם. בבית החולים תזומן לבדיקות נוספות ולקבלת טיפול.

 

בבית החולים

רוב חולי ה-AML מופנים לקבלת טיפול במחלקה ההמטולוגית, המאוישת בצוות מומחים רב-תחומי - הכולל: המטולוג, אחיות, פתולוג שיספק מידע לגבי סוג הלוקמיה והיקף הגידול, וכן עובדים סוציאליים, תזונאים, פסיכולוגים, ופיזיותרפיסטים. הרופא בבית החולים יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, יערוך לך בדיקה גופנית ויפנה אותך לבדיקות דם מיוחדות, שיספרו את תאי הדם מכל הסוגים. אם נמצאה עדות לנוכחות תאים סרטניים בדם, יש צורך בדגימת מח עצם. זוהי הבדיקה החשובה ביותר לגילוי לוקמיה, והיא מספקת את המידע הדרוש לשם תכנון הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך.

 

דגימת מח עצם

לצורך עריכת בדיקה זו נלקחת דגימה קטנה של מח עצם מהחלק האחורי של עצם האגן או מעצם החזה. הדגימה נבחנת במיקרוסקופ כדי לראות נוכחות תאי דם לבנים שאינם תקינים. לאחר זיהוי סוג התאים הלא-תקינים הללו, ניתן לקבוע מהו סוג הלוקמיה. דגימת מח העצם נעשית בהרדמה מקומית. לאחר הרדמת האזור תוחדר בעדינות מחט דרך העור אל תוך העצם, ובעזרת מזרק תישאב דגימה ממח העצם. לעתים יש צורך בליבה קטנה של מח עצם, דהיינו ביופסיה, ואז הבדיקה תארך עוד כמה דקות.

 

את הבדיקה ניתן לעבור במסגרת אשפוז רגיל או אשפוז יום, והיא אורכת כ-15 עד 20 דקות. בעת הבדיקה תיתכן תחושת אי-נוחות, אולם זו תחלוף תוך זמן קצר. בחלק מבתי החולים נהוג לתת תרופת הרגעה עם השפעה קצרת טווח, שמאפשרת לישון בזמן הביופסיה. לאחר הבדיקה ייתכן שתחוש מעט כאב במשך ימים אחדים. ניתן להקל את הכאב באמצעות נטילת משכך כאבים.

דגימה של מח עצם

חזרה למעלה >>


סוגי לוקמיה מיאלובלסטית חריפה

AML מתחלקת לכמה תתי-סוגים. דבר זה חשוב משום שלא כל סוגי ה-AML מטופלים באותו האופן. על מנת לתכנן את הטיפול המתאים ביותר עבורך, הרופאים המטפלים בך צריכים לבדוק את מח העצם שלך, כדי לקבוע באיזה תת-סוג של AML אתה חולה. בדיקות כאלה יכולות לכלול:

  • בדיקת תאי הלוקמיה דרך מיקרוסקופ - כדי לבדוק אילו תאי דם הפכו לבלתי תקינים ובאיזה שלב של התפתחות הם נמצאים.
  • בדיקת תאי הלוקמיה באמצעות נוגדנים - כדי לחפש אחר חלבון מסוים המצוי על פני השטח של תאים סרטניים. בדיקה זו נקראת בדיקה אימונו-ציטוכימית (immunocytochemistry), והיא מסייעת לרופאים לזהות במדויק איזה סוג של תא הפך לבלתי-תקין.
  • בדיקת שינויים ייחודיים בכרומוזומים של תאי הלוקמיה (ציטוגנטיקה) - בדיקה זו תוכל לסייע לרופאים לצפות את התגובה של תאי הלוקמיה לטיפול. כל תא בגופנו מכיל כרומוזומים. הכרומוזומים מורכבים מגנים, שמייצרים חלבונים השולטים על פעילויות התא. לעתים קרובות חלים שינויים במבנה הכרומוזומים המצויים בתאי לוקמיה. בדיקה בדגימת מח העצם, הנקראת בדיקה ציטוגנטית, תרה אחר שינויים אלה.

    סוגים שונים של AML מיוחסים לשינויים ספציפיים בגנים, כך שהבדיקות הללו יכולות לסייע לרופאים להחליט על הטיפול הטוב ביותר ולצפות באיזו יעילות תגיב המחלה לטיפול. חשוב לציין שמדובר בשינויים נרכשים בכרומוזומים ולא בשינויים מולדים, ולכן גם אין העברה תורשתית של AML.
  • בדיקה מולקולרית של ה-DNA, המתבצעת בשיטת PCR, ובעזרתה משכפלים במעבדה DNA.

ציטוגנטיקה

מיון ה-WHO וה-FAB של AML

סיווג המחלה יכול להיעשות בהתאם למערכת המיון של ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) או המערכת המקובלת יותר בארץ, מערכת ה-FAB (צרפתית-אמריקאית-בריטית). ה-WHO ממיין את AML בהתאם לסוג התאים הבלתי-תקינים, ובודק:

  • האם יש שינויים כרומוזומליים ייחודיים (ציטוגנטיקה).
  • האם יש שינויים בלתי רגילים ביותר מסוג אחד של תאי דם.
  • האם הלוקמיה התפתחה מהפרעת דם קודמת, כגון מיאלודיספלזיה (MDS).
  • התפתחות המחלה נובעת מטיפול קודם נגד מחלת סרטן.

מערכת זו חשובה ומועילה בתכנון הטיפול בניבוי התגובה של המחלה לטיפול. מערכת ה-FAB מתייחסת למראה תאי הלוקמיה במיקרוסקופ (מורפולוגיה). כל סוג AML נקרא בהתאם לסוג התא וניתן לו מספר מ-M0 ועד M7. הרופאים יכולים לקבוע את סוג ה-AML באמצעות מערכת FAB, בזמן ההמתנה לתוצאותיהן של יתר הבדיקות.

חזרה למעלה >>


הטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה

מטרת הטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה היא להשמיד את התאים הסרטניים ולאפשר למח העצם לחזור לתפקוד תקין. כאשר אין סימן ללוקמיה ומח העצם חוזר לתפקד כראוי, מצב זה נקרא 'הפוגה' (רמיסיה). כאשר ההפוגה נמשכת זמן רב, החולים נחשבים כמי שהחלימו.

 

סוגי הטיפול

הטיפול הראשון והעיקרי במחלה זו הוא כימותרפיה. מחקרים הראו כי סוגים מסוימים של תרופות כימיות יעילים ביותר בטיפול ב-AML. תרופות אלו ניתנות בדרך כלל במשולב. אצל רוב החולים ה-AML ישנה הפוגה במחלה לאחר כימותרפיה, וחלקם אף מחלימים. הטיפול הכימותרפי הוא מדורג: מתחילים בטיפול להשראת הפוגה, וכשזו מושגת ניתנים כמה טיפולים לביסוס ההפוגה. בחלק מהמקרים נעשה שימוש בכימותרפיה במינון גבוה ובהשתלת תאי גזע או מח עצם, כדי לשפר את סיכויי ההחלמה.

 

חולים בסוג מסוים של AML, שנקרא לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה (APL), מטופלים בדרך כלל בתרופה הנקראת All Trans-Retinoic Acid) ATRA - כלל חומצה טרנס-רטינואית) - צורה מיוחדת של ויטמין A הנקראת גם טרטינואין - Tretinoin  (וסנואיד ® Vesanoid). ראה פירוט בהמשך.

 

חוות דעת שנייה

חלק מהחולים מעדיפים לפנות לקבלת חוות דעת רפואית נוספת, שתסייע להם בהחלטות לגבי הטיפול המוצע. הרופא ישמח להפנות אותך למומחה נוסף לצורך כך. עם זאת, ייתכן שלא תספיק לארגן חוות דעת שנייה, בהתחשב בצורך להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר.

 

הסכמה לקבלת טיפול

בטרם תעבור טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו. טיפול רפואי לא יכול להינתן לך בלי שהבעת את הסכמתך, ולכן תתבקש לחתום על טופס הסכמה מדעת, שבו הנך מאשר לצוות בית החולים לתת לך את הטיפול. בטרם החתימה על הטופס ודא כי קיבלת את כל המידע על יתרונות הטיפול וחסרונותיו, על טיפולים אחרים שיכולים להתאים לך וכן על הסיכונים ועל תופעות הלוואי של הטיפול המוצע לך. אם אינך מבין בקש הסבר נוסף. הטיפולים נגד מחלת הלוקמיה הם מורכבים, ולכן זה מובן לחלוטין שחולים אינם מבינים פרט כלשהו בפעם הראשונה.

 

ייתכן שתמצא - בדפי מידע אלה או בחוברות אחרות - מידע כתוב על הטיפול המוצע לך, שתוכל לקחת עמך לביתך ולקרוא. אפשר להסתייע בקרוב משפחה או בחבר טוב, שיבוא עמך לפגישה שבה מוסבר לך הטיפול. מלווה זה יוכל גם לסייע לך לזכור את מה שנאמר לך בפגישה. ניתן להכין מראש רשימת שאלות שתרצה לשאול את הרופא. אתה רשאי לבחור שלא לעבור את הטיפול, אך חשוב שתבין מה הן ההשלכות של החלטה שכזו. הצוות הרפואי יתעד את החלטתך בתיקך הרפואי, ויוכל להסביר לך מה יסייע לך במקרה כזה.

 

יתרונות וחסרונות הטיפול

היתרונות האפשריים של הטיפול תלויים במקרה הייחודי שלך. רוב חולי ה-AML בגיל 60 ומטה מקבלים כימותרפיה במינון גבוה. לחולים רבים דבר זה יסייע בריפוי המחלה, אולם הטיפול כרוך בשהייה ממושכת בבית חולים ועלול לגרום לתופעות לוואי. רובן אמנם זמניות וניתנות לשליטה באמצעות תרופות, אך אחדות מהן, כגון פגיעה בפוריות, עלולות להיות קבועות בקרב חלק מהחולים.

 

כשמדובר בחולים שגילם גבוה מ-60, חלקם יקבלו כימותרפיה במינון גבוה במטרה לנסות ולרפא את המחלה. אולם הטיפול אינו מתאים לכל חולה בכל מצב בריאותי. חלק מהחולים לא ירצו לעבור טיפול כזה, ויעדיפו לקבל מנות נמוכות יותר של כימותרפיה, במטרה לשלוט בתאי הלוקמיה במח העצם, במקום לנסות להשמיד אותם לחלוטין.

 

טיפול מסוג זה ניתן לקבל במרפאת החוץ של בית החולים, ובכך לקצר את זמן האשפוז הנחוץ. הסיכויים כי המחלה תיכנס למצב 'הפוגה' בטיפול כזה הם נמוכים יותר. אם הלוקמיה נמצאת במצב מתקדם, וטיפול הנועד לשלוט במחלה אינו יכול לסייע יותר, או אם תבחר שלא לעבור טיפול - עדיין תוכל לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) באמצעות תרופות ועירויים המסייעים בשליטה על תסמיני המחלה. הרופא ההמטולוג המטפל בך הוא האדם המתאים ביותר לדון עמו במצבך. תוכל גם להתייעץ עם האחיות בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי.

כימותרפיה

כימותרפיה היא טיפול בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות) להשמדת תאים סרטניים. הטיפול הכימי עובד באמצעות הפרעה לגידול ולהתפתחות התאים הסרטניים. התרופות נישאות במחזור הדם ומגיעות לתאי הלוקמיה בכל חלקי הגוף ואיבריו. המטרה המרכזית של הטיפול ב-AML היא לנסות ולרפא את החולה.

 

בשלב הראשון חותרים להגיע להפוגה (רמיסיה). הכוונה היא שתאים לא תקינים, לא בשלים או בלסטים (תאים צעירים), אינם נמצאים יותר בזרם הדם או במח העצם, ומח עצם תקין ובריא נוצר מחדש. גם כשהמחלה בהפוגה, ייתכן שישנם עדיין מספר קטן של תאים בלתי תקינים בדמו של המטופל, גם אם הרופאים אינם יכולים להבחין בסימנים כלשהם ללוקמיה. לכן יש להמשיך במתן הכימותרפיה לשם ביסוס ההפוגה, כדי להפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה. לאורך כל תקופת הטיפול הרופאים עוקבים אחר תגובת הגוף לכימותרפיה, ובהתאם לה יתכננו את המשך הטיפולים.

 

כיצד ניתנת כימותרפיה?

תרופות הכימותרפיה ניתנות בדרך כלל באמצעות עירוי, דרך צינורית פלסטיק דקה וגמישה. הצינורית מוחדרת מתחת לעור ישירות לווריד ליד עצם הבריח (עירוי מרכזי או היקמן) או לווריד בזרוע (פיק-ליין). הרופא או האחות יסבירו לך על העירוי וכן מצורף הסבר נוסף בהמשך. כימותרפיה ניתנת בדרך כלל בכמה מחזורי טיפול. כל מחזור טיפול נמשך כ־10-5 ימים, ובסופו מנוחה של שלושה עד ארבעה שבועות. תקופת המנוחה מאפשרת לגוף להחלים מתופעות הלוואי של הטיפול. רוב החולים מקבלים ארבעה או חמישה מחזורי טיפול של כימותרפיה. הטיפול כולו עשוי להימשך בערך שישה חודשים.

 

כימותרפיית השראה

המחזור הראשון של הטיפול הכימי נקרא כימותרפיית השראה. רוב החולים מקבלים מחזור אחד של כימותרפיית השראה. אם תרגיש טוב מספיק, תוכל להשתחרר לביתך בין הטיפולים. התרופות הניתנות בדרך כלל ככימותרפיית השראה הן: סיטרבין (Cytarabine, Ara-C), אטופוסיד - Etoposide (ופסיד ® Vepesid), פלודרבין - Fludarabine ואידרוביצין - Idarubicin (זאבדוס ® Zavedos).

 

מאחר שכימותרפיית השראה אינה משמידה את כל תאי הלוקמיה, תזדקק למחזורי טיפול נוספים, לביסוס ההפוגה במחלה.

 

כימותרפיה לביסוס ההפוגה

אם לאחר כימותרפיית ההשראה לא נמצא שום סימן ללוקמיה במח העצם שלך, ״נתנו לך מחזורי כימותרפיה נוספים כדי לבסס את ההפוגה ולהפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה. מהלך זה נקרא טיפול מיצוק. התרופות הניתנות בדרך כלל בטיפול מסוג זה הן: סיטרבין, אטופוסיד, דאונורבין - Daunorubicin (סרובידין ® Cerubidine) ומיטוקסנטרון - Mitoxantrone.


לקבלת חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן העוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל 1-800-599-995. כמו כן, ניתן להתייעץ בפורומים השונים באתר האגודה.

באגודה למלחמה בסרטן יש דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות, ותופעות הלוואי שלהן. לקבלתם ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם בטל. 1-800-599-995.



טיפול במינון גבוה

אם קיים סיכון גבוה לחזרתה של המחלה לאחר הטיפול הכימי, הרופא יכול להציע לך טיפול כימי במינון גבוה או כימותרפיה בשילוב טיפול בקרינה. טיפולים אלה הורסים את מח העצם ולכן מחייבים גם השתלה של מח עצם או של תאי גזע. ההשתלה נעשית באמצעות שימוש בתאי גזע או מח עצם מתורם או מ'תרומה עצמית'.

 

טיפול במינון נמוך

טיפול במינון נמוך יכול להיות האפשרות הטובה ביותר עבור חולים שמצבם הבריאותי אינו טוב מספיק כדי לקבל כימותרפיה במינון גבוה, ולחולים הבוחרים שלא לקבל כימותרפיה במינון גבוה. בטיפול במינון נמוך המטרה היא לשלוט על מספר תאי הלוקמיה במח העצם, אך הסיכוי להשגת הפוגה מהמחלה נמוך יותר. התרופות הכימיות יכולות להינתן בבליעה או באמצעות זריקה תת-עורית. הטיפול ניתן בדרך ככל במסגרת מרפאת החוץ של בית החולים.

 

עירויים מרכזיים

לפני תחילת הטיפול הכימי מוחדרת לעתים קרובות צינורית פלסטיק (הנקראת עירוי מרכזי או 'היקמן') לתוך וריד בחזה של המטופל, כדי להקל על מתן התרופות הכימיות ולהימנע מביצוע זריקות לעתים תכופות. החדרת הצינורית נעשית בהרדמה כללית או מקומית, והדבר אינו כרוך בכאב, אך תיתכן תחושת נוקשות בכתף במשך ימים אחדים. העירוי המרכזי נדבק או נתפר באופן יציב לחזה, כדי למנוע ממנו להשתחרר מהווריד. הצינורית מאפשרת מתן תרופות ישירות לזרם הדם, וכן לקיחת דגימות דם לבדיקה וביצוע עירוי דם לפי הצורך.

 

האחיות יראו לך כיצד לטפל בעירוי ולמנוע חסימה או זיהום. ההתקן יכול להישאר בגוף במשך כמה חודשים. לעתים נעשה שימוש בעירוי מסוג יפיק ליין׳ (קטטר מרכזי המוחדר דרך וריד היקפי לתוך וריד מרכזי). בהליך זה מוכנסת צינורית דקה לווריד בקיפול הזרוע, והיא יכולה להישאר במקומה במשך חודשים אחדים.


לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.



טיפול תומך

בתקופת הטיפול הכימי ניתן גם טיפול תומך - הכולל עירויים של תאי דם אדומים וטסיות דם - במטרה לטפל בתסמינים הנגרמים ממחסור בתאי דם בריאים. מחסור זה עלול לנבוע הן מהמחלה עצמה והן מהכימותרפיה, והטיפול התומך הניתן מפעם לפעם מאפשר להחזיר את תאי הדם למצב תקין.

 

תופעות לוואי

סיכון מוגבר לפציעות ודימומים

במצב רגיל - תפקידן של טסיות הדם הוא לסייע בקרישת הדם, אולם אצל חולי לוקמיה מספר הטסיות נמוך מהרגיל, והטיפול הכימי עלול להפחיתן עוד יותר באופן זמני. בשל כך המטופל עלול להיפצע בקלות, וכל חתך או שפשוף קל גורמים לדימום משמעותי יותר. לעתים ניתן עירוי של טסיות לפני תחילת מתן הכימותרפיה, וגם במהלכה, כדי להעלות את מספר הטסיות לערך תקין. במקרה של הופעת פציעות או דימומים ללא הסבר, עליך להגיע מיד לבית החולים.

 

רגישות גבוהה לזיהומים

התרופות הכימיות הפועלות נגד תאי הלוקמיה בגופך, מפחיתות לתקופה מסוימת גם את מספר התאים הבריאים שבדמך. כשמספר התאים הבריאים קטן מהרגיל, קיימת סבירות גבוהה יותר להתפתחות זיהום. בתקופת הטיפול הכימי תצטרך לבצע בדיקות דם שגרתיות, וקרוב לוודאי שתקבל תרופות שיפחיתו את הסבירות לזיהום. במקרה של זיהום, תקבל טיפול מיידי נגדו.

 

רוב הזיהומים נגרמים על ידי חיידקים ווירוסים שקיימים בגופך או מצויים בסביבתך. בדרך כלל הם אינם גורמים לזיהומים, אולם ברגע שהמערכת החיסונית נחלשת, הסבירות לחלות גדלה. לכן, מומלץ להימנע ממגע עם אנשים חולים ולהיזהר ממזון מזוהם, משומר או כזה שלא בושל כראוי. הצוות הרפואי ייעץ לך כיצד להכין את המזון המתאים לך ומאילו מזונות עליך להימנע. אם חום גופך יעלה מעל 38oC או תחוש ברע - גם ללא עלייה בחום הגוף, עליך להגיע מיד לבית החולים.

 

אנמיה

אם ספירת תאי הדם האדומים (המוגלובין) בדמך נמוכה מאוד, ייתכן שתרגיש עייף וחלש. אתה עלול לסבול גם מקוצר נשימה. כל אלה הם סימנים לאנמיה - חוסר המוגלובין בדם. ניתן לטפל באנמיה בהצלחה באמצעות עירוי דם. לאחר קבלת עירוי הדם תרגיש נמרץ יותר ותחוש הקלה בנשימה.

 

עייפות

עייפות היא תופעת לוואי שכיחה מאוד של הכימותרפיה, אשר עשויה להיות קשורה לאנמיה, אך יכולה להופיע גם אם ספירת הדם שלך תקינה. אתה עלול לחוש עייפות במיוחד בין מחזורי טיפול, בזמן שהותך בבית, ותחושה זו נמשכת לעתים חודשים אחדים לאחר סיום הטיפול.


האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט 'צעדים לאיכות חיים'® המסייע לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן לשלב פעילות גופנית מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם בהדרכת אנשי מקצוע. להצטרפות לפרויקט ניתן לפנות לטל. 03-5721618.

לקבלת חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.



שינויים בתפקוד הלב

חלק מהתרופות הכימיות הניתנות לטיפול ב-AML עלולות להשפיע על שריר הלב. המנות בטיפול מבוקרות וניתנות בהשגחה, וייתכן שיערכו לך בדיקות תפקוד לב מפעם לפעם, כדי לעקוב אחר תפקוד הלב שלך.

 

בחילה

הטיפול הכימי ב-AML עלול לגרום לבחילות ולהקאות. קיימות כיום תרופות יעילות מאוד, שמטרתן למנוע את התופעות האלה או להפחיתן באופן משמעותי. תוכל לקבל מהרופא המטפל מרשמים לתרופות הללו.


לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי'. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל.1-800-599-995.



רגישות בפה

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לרגישות ולכיבים קטנים בפה. חשוב מאוד לבצע שטיפות שגרתיות של הפה, והאחות תוכל תדריך אותך כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. אם בעקבות הטיפולים יאבד תאבונך או תתקשה באכילה, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או במזון רך.


בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן תמצא עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם נושא התזונה בתקופת הטיפולים, לפניהם ולאחריהם.



נשירת שיער

נשירת שיער היא תופעת לוואי נפוצה של הכימותרפיה. חלק מהאנשים מסתירים את נשירת השיער באמצעות פאות, כובעים או צעיפים. אם שיערך אכן ינשור, הוא יגדל מחדש בתוך 6-3 חודשים.


לקבלת חוברת 'מדריך התמודדות עם נשירת שיער' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.



כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. חלק מהאנשים ממשיכים לנהל חיים רגילים למדי, בעוד רבים מגלים כי הם עייפים יותר ועליהם להאט את הקצב. עשה רק מה שאתה מסוגל, ואל תתאמץ מעבר ליכולתך.

 

חשוב לזכור - כל תופעות הלוואי המוזכרות כאן, ייעלמו עם סיום הטיפול.

חזרה למעלה >>


השתלת מח עצם או תאי גזע

כימותרפיה מפחיתה את ייצור תאי הדם במח העצם, והמנוחות בין מחזורי הטיפול מאפשרות למח העצם להתאושש. אולם כמות הכימותרפיה שתוכל לקבל מוגבלת, משום שהיא עלולה להסב למח העצם נזק בלתי הפיך. השתלת מח עצם או תאי גזע נועדה לספק מקור למח עצם בריא ובכך לאפשר מתן מינונים גבוהים מאוד של כימותרפיה - על מנת לשפר את הסיכויים לריפוי מוחלט. אין טיפולים המתאימים לכל חולי ה-AML. אם הרופא חושב כי השתלה חיונית או אפשרית עבורך, הוא ידון איתך בכך.

 

ביצוע השתלה

כימותרפיה במינון גבוה, עם טיפול בקרינה או בלעדיו, הורסת את כל התאים במח העצם. זמן קצר לאחר מכן, תאי גזע (תאי הדם הלא בשלים המתפתחים לתאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם) מוחדרים בחזרה לזרם הדם שלך באמצעות העירוי המרכזי או הפיק-ליין. תאים אלה עושים את דרכם למח העצם ומתחילים לייצר תאי דם בריאים.

 

תאי הגזע יכולים להיות תאים מתרומה עצמית (שנלקחו מדמך לפני שקיבלת טיפול במינון גבוה) או שנתרמו לך מאדם אחר (בדרך כלל אח או אחות). לתאי הגזע החדשים נדרשים שבועות אחדים להתבסס במח העצם ולהתחיל לייצר את תאי הדם שלהם אתה זקוק. בתקופה זו המערכת החיסונית שלך תהיה חלשה ביותר. קרוב לוודאי שתצטרך להישאר בבית החולים ותשהה בבידוד מהחולים האחרים, כדי להפחית את הסיכון שלך להידבק בזיהומים, עד שרמתם של תאי הדם הלבנים תגיע לרמה הרצויה.

 

בהשתלות תאי גזע נעשה שימוש בתאי גזע הנלקחים מתוך זרם הדם. הם נאספים באמצעות צינורית קטנה (קנולה) המוחדרת לווריד. תאי הגזע מוצאים מתוכה ושאר הדם מוחזר לגוף באמצעות צינורית אחרת. תאי הגזע נמצאים במח העצם. לצורך השתלת מח עצם, חלק ממח העצם נלקח מהעצמות בהרדמה כללית.

 

השתלה אוטולוגית של תאי גזע או מח עצם

בהשתלה אוטולוגית משתמשים בתאי גזע של המטופל, הנלקחים ממחזור הדם בתקופת הפוגה, שבה אין סימנים למחלה. על מנת לאסוף תאי גזע מתוך זרם הדם, תקבל בכל יום זריקות של גורם גדילה - חלבון המעודד את מח העצם לייצר הרבה תאי גזע. תאי הגזע יעברו אל זרם הדם, וכך יהיה אפשר לאסוף אותם ביתר קלות. גורם הגדילה יינתן לך מיד לאחר סיום מחזור הכימותרפיה - הזמן היעיל ביותר לזריקה זו.

 

השתלה אלוגנאית של מח עצם או תאי גזע

בסוג זה של השתלה משתמשים בתאי גזע או במח עצם הנתרמים לחולה מאדם אחר. בדרך כלל תוכל לעבור השתלה אלוגנאית רק אם יש לך אח או אחות שמח העצם שלהם מתאים לשלך. לעתים אפשר להשתמש בתאי גזע מתורם שאינו קרוב משפחה, אם בדיקות הראו שתאי הדם הלבנים שלו מתאימים לאלה שלך.



לקבלת חוברת 'לדעת יותר על השתלת תאי גזע ומוח עצם' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.



חזרה למעלה >>


הטיפול ב- ATRA

All Trans-Retinoic Acid) ,ATRA - כלל חומצה טרנס-רטינואית) המוכרת גם בשם טרטינואין (וסנואיד, ®Vesanoid), ניתנת לחולי AML מסוג לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה (APL), בשילוב עם טיפול כימי, ומטרתה לגרום להבשלת תאי הלוקמיה. תרופה זו מבוססת על תחליף ויטמין A טבעי ואינה תרופה כימית, אך היא עלולה לגרום לכמה תופעות לוואי, ובהן: כאבי ראש, יובש בעור ובפה, הרגשת חולי כללית, בחילות, כאבי עצמות ויובש בעיניים.

 

ATRA ניתנת למשך תקופה של שלושה חודשים לכל היותר, לצד הטיפול הכימי. היא גורמת לתאי הלוקמיה להבשיל, ובכך יכולה להקל את תסמיני המחלה במהירות. לאחר שהושגה הפוגה, החולה בלוקמיה פרומיאלוציטית ממשיך לקבל את התרופה כחלק מטיפול אחזקה. ככלל, הרופא המטפל יתכנן את הטיפול שתקבל תוך התחשבות בכמה גורמים - לרבות גילך, מצב בריאותך הכללי וסוג הלוקמיה, כולל התחשבות בגנים הבלתי תקינים הנוכחים בתאי הלוקמיה.

 

חשוב מאוד להימנע מכניסה להיריון בזמן שימוש בתרופה זו, ואין לרשום אותה למטופלות הרות עד שבוע 12 להיריון, משום שבתקופה זו היא עלולה להזיק לעובר. לאחר 12 שבועות היריון בטוח ויעיל להשתמש בה, אולם ללא שימוש בכימותרפיה העלולה לסכן את העובר.

חזרה למעלה >>


טיפולים מתקדמים ל-AML

קלופארבין - Clofarabine (אבולטרה ® Evoltra) - קלופארבין דומה מאוד לתרופה אחרת הנפוצה בטיפול בחולי AML הנקראת פלודארבין. אולם לקלופארבין יש פחות תופעות לוואי ולכן היא מתאימה יותר לחולים מבוגרים שאינם יכולים לעמוד בפני כימותרפיה במינון גבוה.

 

ארסניק טריאוקסייד - Arsenic trioxide, ATO (טריסנוקס ® Trisenox) - ארסניק טריאוקסייד רשום כטיפול בחולי לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה (APL) ששבה והופיעה לאחר טיפול ראשוני, או שלא נכנסה למצב הפוגה לאחר טיפול. תרופה זו מיוצרת מהרעל ארסניק, אולם ניתנת במנות נמוכות ובטוחות. ארסניק טריאוקסייד ניתנת באמצעות עירוי לווריד, במסגרת מרפאת החוץ של בית החולים.

חזרה למעלה >>


הפוגה במחלה   

המטרה העיקרית של הטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה היא להביא להפוגה במחלה. הפוגה היא מצב בו לא ניתן לאתר בדם או במח העצם תאי דם לבנים שאינם בשלים או שאינם בריאים (בלסטים), ובמקביל נצפית התפתחות מחודשת של מח עצם תקין. אולם, גם לאחר שהושגה הפוגה, יתכן שיוותרו מעט תאים לא תקינים, אף על פי שלא ניתן לגלות סימנים לנוכחות של לוקמיה. בעקבות השיפורים בטיפול, הרוב הגדול של החולים בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה מגיעים להפוגה, ומספר הולך וגדל שלהם נרפא לחלוטין.

חזרה למעלה >>


מה קורה אם המחלה נשנית?

כימותרפיה יכולה לרפא לוקמיה, אך אצל חלק מחולי הלוקמיה המיאלובלסטית החריפה המחלה שבה ומופיעה. תופעה זו מכונה הישנות (Relapse, רילפס). במקרה כזה, הרופא המטפל יבחן מחדש מהו הטיפול המתאים והטוב ביותר. ייתכן שהלוקמיה פיתחה עמידות לטיפול שכבר ניתן, ולכן יכול להיות שיינתנו לך תרופות אחרות או שילובים תרופתיים שונים, כדי להשיג שוב הפוגה.

חזרה למעלה >>


השפעת הטיפול על הפוריות

חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה עשויות לגרום לפגיעה זמנית או קבועה בפוריות. הצוות הרפואי ידון איתך בנושא זה ביתר פירוט לפני תחילת הטיפול. אם יש לך בן/בת זוג, יתכן שתרצו לדון יחד עם הרופא בפחדים ובחששות שלכם לגבי העניין. חשוב לזכור שפגיעתן של חלק מהתרופות בפוריות פחותה לעומת תרופות אחרות.

 

זוגות רבים הביאו לעולם תינוקות בריאים לאחר שאחד מהם קיבל טיפול כימי. עם זאת, חולים שקיבלו כימותרפיה במינון גבוה, טיפול בקרינה והשתלת תאי גזע או מח עצם, סביר מאוד שיאבדו את פוריותם. לגברים קיימת אפשרות לשמר את זרעם לפני תחילת הטיפול, כך שניתן יהיה לעשות בו שימוש לאחר מכן, אם ירצו להביא ילדים לעולם. הרופא שלך מכיר את פרטי מחלתך ואת הטיפול שאותו אתה עובר, ולכן הוא האדם המתאים ביותר לענות על שאלותיך. תוכל להפנות אליו כל שאלה שתעלה, וכך תכיר מראש את כל מהלך הטיפול ואת ההשפעה שעשויה להיות לו עליך.


האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי מיניות ופוריות לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן ובני זוגם. השירות ניתן חינם לכל פונה וכולל מידע אודות השלכות מחלת הסרטן על המיניות, דימוי הגוף, ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום תפקוד מיני, פוריות והכוונה למומחים מקצועיים בתחום. לקביעת תור והתייעצות ניתן לפנות לטל. 03-5721643 או לפורום מיניות באתר האגודה למלחמה בסרטן.

לקבלת חוברות 'מיניות ופוריות האישה', ו'שימור פוריות בגברים המתמודדים עם מחלת הסרטן' ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995. באתר האגודה ניתן גם להתייעץ בנושא זה בפורומים בניהולם של מיטב המומחים.



התמודדות עם אובדן פוריות

אם פוריותך נפגעה בעקבות טיפול כימי, ייתכן שתתקשה להשלים עם העובדה כי אין באפשרותך להביא ילדים לעולם. כדאי לשוחח על רגשותיך עם בן/בת הזוג, משפחה או חברים קרובים. שיחה כזו יכולה לסייע לך להבהיר את מחשבותיך ולהעניק לקרובים לך אפשרות לתמוך בך ולעודד אותך. אם יקל עליך לשוחח עם מישהו מחוץ למעגל הקרובים והמשפחה, תוכל להיעזר ברופא המטפל, באח/ות, בעובד/ת הסוציאלי/ת או ביועצת המיניות של האגודה למלחמה בסרטן. 

חזרה למעלה >>


מעקב

בזמן הטיפול תעבור בדיקות דם תקופתיות, על מנת שהרופא יוכל להעריך את מצב בריאותך הכללי ולעקוב אחר מספר התאים הבריאים והפגועים בדמך.

 

לאחר סיום הטיפול תהיה נתון במעקב רפואי המלווה בבדיקות מעקב שגרתיות. בדיקות אלה ייערכו כל שלושה עד שישה חודשים במשך כמה שנים, אך תדירותן תפחת עם הזמן. חשוב: אם אתה מבחין בתסמינים חדשים או סובל מתופעות כלשהן בין מועדי הבדיקות, עליך ליידע את הרופא שלך בהקדם האפשרי.


לקבלת חוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים', ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.



חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול ב-AML נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול למחלת הסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה. בתי חולים רבים משתתפים בניסויים אלה.

 

כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, מבצעים האונקולוגים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא 'ניסוי קליני מבוקר', והוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה מספר בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

 

רופאים מעוניינים להציע למטופלים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים, משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים בהם הם מטפלים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן, שאתה מבין בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

 

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.


לקבלת חוברת מידע על 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או בדוא״ל: telemeyda@cancer.org.il.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים, המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה, ומספק מידע על המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלו פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.



חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

הקדמה

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

 

יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה. מחקרים הראו כי סביבה תומכת מסייעת לרוב החולים להתמודד עם המחלה. תגובות רגשיות קיצוניות מתמשכות מופיעות רק אצל מיעוט החולים. אולם נמצא כי ישנם חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים, וכדאי לדון בהם עם בני המשפחה וחברים. הצוות המטפל בבית החולים יכול גם הוא להיות לעזר רב, בהסתמך על הניסיון הקליני שלו ועל הידע שצבר בתחום התמחותו.


לאגודה למלחמה בסרטן חוברת הנקראת 'לדבר, להקשיב, להבין' - מדריך למלווים, בני משפחה וחברים התומכים בחולי סרטן. ניתן לקבלה ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.



התמודדות עם האבחנה של מחלת סרטן

כשם שהגוף זקוק לזמן כדי להחלים לאחר ניתוח או התערבות רפואית אחרת, כך דרושים זמן וסבלנות להסתגלות הנפשית למחלה. לעתים תהליכים רגשיים דורשים זמן ממושך יותר מהזמן הדרוש להחלמת הגוף, ויש לאפשר לחולה את הזמן הדרוש לו כדי שיוכל לעבד את משמעות השינויים שבאו בעקבות האבחנה.

 

אצל חלק מהחולים ובני המשפחה מופיע חשש שהחיים לא יהיו עוד כפי שהיו. ההסתכלות על החיים משתנה, ובחירות והחלטות עשויות להשתנות עקב עדכון סדר העדיפויות. חלק מהחולים מדמים זאת לתחושה של רכבת שסטתה מהפסים והם אינם בטוחים שיוכלו להשיבה בחזרה למסלולה, או שאין הם בטוחים לאן תוביל אותם הדרך. חלקם חשים שהעובדה שחלו בסרטן משפיעה על כל תחומי חייהם ואף משנה אותם עצמם. עיבוד הידיעה וחזרה לשגרת החיים או בניית שגרה חדשה, הם תהליכים האורכים זמן.

 

התמודדות עם השינוי בשגרת החיים

חולים הנדרשים לבצע סדרה ארוכה של בדיקות או לקבל טיפול כימי או טיפול בקרינה, צריכים לשנות את שגרת יומם בשל התלות במועדי הטיפול או הבדיקות. טיפולים עלולים לפגוע ביכולת להתמיד בסדר היום הרגיל, הכולל עבודה, לימודים או בילויים. עם זאת, חשוב לנסות לשמור ככל האפשר על רצף ושגרת חיים. אפשר ורצוי להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי הפעילויות שחשוב וניתן לשמרן.

 

ניסיון להבין את הסיבות למחלה

שאלות כמו "למה חליתי?"; "למה דווקא אני?"; "למה דווקא עכשיו?" ו-״האם יכולתי למנוע את המחלה?" עלולות להציק לחולים רבים. אצל חלק מהחולים הרצון להבין את הסיבות להופעת המחלה מוביל ללימוד ולהיכרות טובה יותר עם המחלה והטיפולים ומגביר את תחושת השליטה שלהם בחייהם. אצל חולים אחרים שאלות אלה עלולות לעורר תחושות של אשמה או האשמה.

 

מחקרים שניסו למצוא קשר בין משברים אישיים, מצבי לחץ ואירועי חיים קשים, לבין הופעת המחלה, מעלים ממצאים סותרים. כיום נראה כי אירועים כאלה משפיעים אמנם על איכות החיים, אך אינם הגורם למחלת הסרטן. עם זאת, חשוב לשוחח על תחושות אלה ודומות להן, אשר מייצגות לעתים קושי מרכזי בהתמודדות עם המחלה ועם מצב של חוסר ודאות.

 

חוסר ודאות

מחלת הסרטן מלווה לעתים בחוסר ודאות לגבי העתיד. קשה לשמור על אופטימיות כאשר העתיד הופך לבטוח פחות, וחלק מהחולים חווים תקופות של חוסר אונים. המפתח להתמודדות עם חוסר ודאות הוא תקווה ושמירה על איכות החיים הקיימת. מפגשים עם חולים אחרים או עם אנשים שהבריאו עשויים לעודד ולסייע בהתמודדות. חלק מהחולים שואבים כוח מהתמיכה ומהאהבה שעוטפת אותם, אחרים פונים ליצירה, לאמנות, ללימודים או מנסים להגשים חלומות ישנים. חלק מהחולים מדווחים שהמחלה הובילה אותם לחולל בחייהם מהפך חיובי ולשנות את סדר העדיפויות.

 

האם לשוחח על המחלה?

הרצון לשוחח על רגשות קשים משתנה מאדם לאדם. עם זאת, נמצא כי לעצם הדיבור יש השפעה מרפאת על חלק גדול מהאנשים. קיים הבדל משמעותי בין דיבור עצמי, כאשר אדם חושב או מדבר אל עצמו, לבין דיבור החוצה, דהיינו קיומו של דיאלוג. מכאן למעשה התפתחה הפסיכותרפיה. דיבור עצמי עלול להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים, בלי לאפשר 'אוורור' של רגשות אלה. חשוב להיות קשובים לצרכיו השונים של כל חולה ולהיות ערניים לשינויים בהם. יש לשמור על מינון נכון של הדיאלוג ולאפשר לחולה עצמו להכתיב את הקצב.

 

יש תקופות שבהן הצורך לשוחח גדול יותר, ויש תקופות שבהן רצוי להקשיב גם לשתיקות. חלק מהחולים יעדיפו בתקופות מסוימות להמעיט בשיחה על המחלה, כדי להסיח את הדעת ממנה ולעסוק בדברים אחרים. שיחות רבות בנושא טעון זה עלולות לגרום להצפה רגשית, ויש אנשים הזקוקים ליותר שקט ולפחות גירויים. חלק מהמשפחות מתקשות לשוחח על רגשות קשים והן זקוקות לסיוע. הצוות הפסיכו-אונקולוגי, יחד עם הרופאים והאחיות, יכולים לסייע בהתלבטויות אלה, לעזור למצוא את המילים ואת הדרכים לפתוח בשיחה ולאפשר את קיומה.

 

למי לספר על המחלה?

מחלת הסרטן מתרחשת בגופו של החולה אבל משפיעה על המשפחה כולה. חולים ובני משפחה מתמודדים עם השאלה למי צריך לספר על המחלה. האם לספר להורים מבוגרים? האם לספר לילדים קטנים? החל מאיזה גיל, ומה לספר להם? האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה? לשאלות אלה אין תשובה נכונה אחת.

 

האם לספר לילדים?

רוב הילדים מצליחים להתמודד עם מידע על מחלת הסרטן, כאשר המידע נמסר להם בצורה, במינון ובקצב המתאימים להם. אצל ילדים צעירים עדיין לא הבשילה היכולת לתמלל את רגשותיהם, ולכן קשה לנהל עמם דו-שיח מילולי על אודות רגשות. חשוב שהילד יבין מה מתרחש סביבו, ממידע שיימסר לו ישירות מהוריו, וחשוב להימנע ככל האפשר מקיומם של סודות העלולים להיחשף בנקל.


חוברת 'מה אספר לילדיי על מחלת הסרטן שלי' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא זה ומכילה מידע ועצות נוספים. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.



האם לספר להורים קשישים?

הרצון להגן על הורים קשישים מפני בשורות קשות, מוביל חלק מהחולים להחלטה שלא לספר להוריהם על מחלתם כלל. יש לכבד החלטה זו. עם זאת נראה כי הורים, גם אם הם קשישים, מסוגלים להתמודד עם מידע קשה, ומצליחים לגייס את ניסיון החיים שלהם ולהושיט עזרה.

 

האם לספר לשכנים או לעמיתים לעבודה?

יש חולים החוששים שעצם חשיפת מחלתם תגרור שינוי של היחס כלפיהם ותעורר גילו״ רחמים. ברוב המקרים חשש זה מתבדה, ומה שמתפרש בתחילה כ'רחמים' מתברר כדאגה אמתית וכנה. חלק ממקומות העבודה מתגייסים לעזרת החולה, בכל הקשור להיעדרויות מהעבודה, ביקורים, הסעות לטיפולים ועוד. במדינה קטנה כמו ישראל קשה אמנם 'לשמור סוד', אך חשוב לכבד את פרטיותו של החולה ולשמור עליה.

 

התמודדות עם שינויים גופניים

בעקבות ניתוח או טיפולים עלולים להופיע שינויים גופניים. החולה נדרש להתמודד עם שינויים אלה ולהסתגל אליהם, כמו גם למשמעות השינוי לגבי בני משפחתו וסביבתו הקרובה. טיפולים עשויים לשנות את שגרת החיים ולגרום לאי נוחות פיזית ולתופעות לוואי כמו נשירת שיער, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, עייפות וחולשה. חלק מהטיפולים עלולים לגרום לירידה זמנית או קבועה בחשק המיני, ובכך להשפיע על הפעילות המינית.

 

ברוב המקרים ניתן להקל את תופעות הלוואי בעזרת עצות והנחיות מהצוות המטפל, שברשותו ניסיון וידע רבים על הטיפולים והשפעותיהם. חשוב לזכור כי שינויים גופניים עלולים לגרום לדימוי גוף נמוך, ביטחון עצמי נמוך ויכולות פיזיות פחותות. כל אלה עלולים לגרום לתחושת דחייה כלפי הגוף והתנכרות לו, דווקא כאשר הוא זקוק לטיפול ובנייה מחודשים. מחקרים מראים כי הליכות קצרות וקבועות, והתעמלות מתאימה, מסייעות בבניית הגוף אצל חולים המקבלים טיפול כימי או כאלה שעברו ניתוח.


באגודה למלחמה בסרטן ישנה חוברת בשם 'צעדים לאיכות חיים'®, ובה עצות והמלצות לאורח חיים בריא, פעילות גופנית ועוד. ניתן לקבלה ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה שירות ייעוץ בנושאי מיניות, דימוי גוף ואינטימיות לחולי סרטן ובני זוגם ללא תשלום. יש לתאם פגישה בטל. 03-5721643 או 03-5721618.



האם לספר לחולה על מחלתו?

חוק זכויות החולה מחייב רופאים למסור לחולה מידע על אודות מחלתו, הפרוגנוזה שלו והטיפולים. מידע רפואי הוא כמו תרופה, יש לתת אותו במינון הנכון, בזמן הנכון, באופן הנכון, ועל ידי האדם הנכון. קבלת מידע אמין, באופן המתאים לחולה, מאפשרת לו להבין את מצבו הרפואי, לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפולים, לתכנן את חייו ולנהל אותם על פי העדפותיו ובהתאם לרצונותיו.

 

יש לזכור כי העברת המידע אינה אירוע חד פעמי אלא תהליך מתמשך של דו-שיח. לחולה יש זכות לבקש מרופאיו למסור את המידע לבני משפחה או לידידים, משום שהוא סומך עליהם שיעבירו לו אותו ויסייעו לו בתהליך קבלת ההחלטות.

 

מחקרים מראים כי הסתרת מידע עלולה להקשות, בדיוק כמו הצפה של מידע, והדרך שבה נמסר המידע חשובה לא פחות. המידע הקשור למחלת הסרטן כולל עובדות מדעיות, בדרך כלל כאלה המתבססות על מחקרים סטטיסטיים, וגם הסבר על משמעות הנתונים האלה לגבי החולה בנסיבות החיים המיוחדות לו. עיבוד המידע לוקח זמן משום שהוא כולל הבנה של נתונים ביו-רפואיים, חלקם לא מוכרים, לצד התמודדות עם מחשבות ורגשות קשים.

 

חולים רבים מדגישים שהם זקוקים למידע כדי להבין את מה שקורה להם, כדי לקבל החלטות מודעות ולבסס תחושה חזקה יותר של שליטה. חולים רבים מעדיפים לקבל את מלוא המידע, גם אם הוא קשה, ומציינים שלעתים מידע קשה עדיף על חוסר ודאות. עם זאת, חשוב לזכור כי בנסיבות של מחלה, קושי ומצוקה, עומדת לאדם גם הזכות להגן על עצמו מפני מידע קשה. חולים המעוניינים שבני משפחתם יסיעו להם להתמודד עם המידע, טוב יעשו אם יבהירו זאת לרופא המטפל.

 

חשוב שהחולה, בני המשפחה והרופא יגיעו להסכמה לגבי דפוס הקשר המתאים להם. חולים המעוניינים שהרופא ימסור את המידע ישירות לבני משפחתם, גם ללא נוכחותם, צריכים לציין זאת בפניו. כיום ניתן למנות 'בא-כוח' שיכול לקבל החלטות הנוגעות לחולה במקומו, אם הוא לא יוכל לעשות זאת בעצמו. אפשרות זו יש להעלות בפני חולים ומשפחות שהדבר מתאים להם.

 

הצפה של מידע

קיימים מקורות רבים וזמינים של מידע על מחלת הסרטן, על הטיפול בה ועל ההתמודדות עמה, בהם אינטרנט, ספרים, חברים ועוד. כיום קל הרבה יותר להגיע למידע רפואי, ולעתים מופעל על החולה לחץ סמוי ללמוד את כל שניתן על המחלה. אולם לא תמיד מידע נוסף מסייע בהתמודדות. הקלות הרבה שבה ניתן להשיג מידע עלולה להיות עבור חלק מהחולים 'חרב פיפיות', ולגרום להצפה של חרדה, במקום לחזק את תחושת השליטה שלהם במצב. כמו כן, יש להקפיד לבדוק את מהימנות מקור המידע.


לשירותי מידע מתקדמים ומאגרים נוספים ניתן לפנות למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721608 או בדוא״ל: info@cancer.org.il



התמודדות עם מחשבות על המוות

אף על פי שבזכות ההתקדמות בטיפולים, סיכויי ההחלמה או הארכת תוחלת החיים השתפרו לאין ערוך, מחשבות על המוות עדיין מלוות את החולים בסרטן. חלק מהחולים מעדיפים לשוחח על המוות עם בני משפחה או ידידים. אחרים אינם מעוניינים לשוחח על כך, אף שמחשבות בנושא מציקות להם מפעם לפעם. הבחירה לא לשוחח על המוות אינה מעידה בהכרח על הכחשה; היא יכולה להיות בחירה מודעת, הנובעת מהדרך שבה האדם מתמודד עם אירועים קשים או מגישה אופטימית המאפיינת אותו. יש חולים החוששים מהמוות אך אינם מוצאים את האדם, הדרך, או המקום המתאימים להעלות חששות אלה לשיחה.

 

חלק מבני המשפחה או החולים עצמם חוששים להעלות נושא זה כדי שלא לגרום כאב, מתוך מחשבה שמה שלא נאמר לא יכול להכאיב. עם זאת, יש לזכור כי לעתים ההחלטה לא לשוחח על רגשות כואבים מגבירה את תחושת הבדידות. כאשר חולים ובני משפחה מתלבטים אם לשוחח על הרגשות הכואבים או להימנע מכך, הם מוצאים את עצמם מתלבטים, למעשה, בין הבחירה להיות יחד בכאב או להישאר בבדידות.

 

כל אדם וכל משפחה צריכים לבחור בסופו של דבר במה שמתאים להם. זאת לאחר שההחלטה התקבלה באופן מודע, תוך התמודדות עם החשש והפחד. צוות השירות הפסיכו-אונקולוגי, יחד עם הרופאים והאחיות, יכול לסייע בהתלבטות זו, לעזור בתכנון השיחה, או להיות שותף בה. שיחה יכולה לאפשר ביטוי מילולי לפחד וליכולת המשותפת לחיות עם הפחד, להתמודד עמו ולהתגבר עליו.

 

התמודדות עם קבלת עזרה ותלות

בחברה המערבית שבה ישנה חשיבות רבה לצורך להיות עצמאי ולאחריות הפרט על חייו, מצבי תלות עלולים להיות קשים במיוחד. עם זאת, חשוב לזכור כי מצבים של קושי ומצוקה מביאים לכדי ביטוי תכונות חיוביות של אחריות כלפי הזולת, קשרים משפחתיים, אהבה וידידות. ברוב המקרים התלות היא זמנית וחולפת עם תום הטיפולים.

 

בני משפחה, שהם על פי רוב מקור התמיכה עבור החולה, מתמודדים עם הצורך למצוא את האיזון הנכון בין הרצון להגן עליו ולאפשר לו שקט ומנוחה, לבין הרצון לעזור לו לצאת מביתו וממיטתו. כדי למצוא את הפתרון האופטימלי, רצוי לשתף את החולה עצמו בהתלבטויות, לשאול אותו במה ירצה שיעזרו לו, למה הוא מצפה ממשפחתו ומה מכביד עליו. היכולת של החולה ושל בני משפחתו להתמודד עם מצבי תלות בצורה בוגרת ומכובדת, מפגישה חלק מהמשפחות עם סוג חדש של אינטימיות, כזו שלא הייתה מוכרת להם קודם לכן.

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

חזרה למעלה >>


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
ינואר 2018 - התרופה מידוסטאורין - Midostaurin (ריידפט ® Rydapt)
והתרופה Arsenic Trioxide (טריזנוקס ® Trisenox)* לטיפול בלוקמיה מסוג APL, הוכללו בסל התרופות.

מידע אודות התרופות יפורסם בהמשך.

*APL הוא  סוג אגרסיבי של AML. מחלה זו מתאפיינת בריבוי תאי דם לא-בשלים במערכת הדם ובמוח העצם.
תודתנו נתונה ל:
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם
מתאמת ועדת העדכון בנושא המטואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן על הארותיה והערותיה.
אפריל 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML). אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.