ניתן לגלות סרטן ריאה בשלב מוקדם ומציל חיים!
סרטן הריאה הוא מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל: מדי שנה מאובחנים כ-3,000 נשים וגברים, וקרוב ל-2,000 נפטרים מהמחלה.
כ-80% מהמקרים של סרטן הריאה קשורים בעישון, ולכן למעשנים בהווה או בעבר מומלץ לבצע בדיקת CT במינון נמוך לגילוי מוקדם של סרטן הריאה.
מעשנים? גללו מטה למחשבון וגלו את שנות הקופסה שלכם
למי מומלץ להיבדק?
הבדיקה מומלצת לביצוע באופן תקופתי לקבוצת הסיכון העיקרית לסרטן ריאה: מעשנים "כבדים" בעבר או בהווה, מעל גיל 50. מעל גיל 75 מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התועלת האישית של הבדיקה.
מיהם מעשנים כבדים? אנשים עם היסטוריה של לפחות 20 "שנות קופסה", מעשנים בהווה או מעשנים שהפסיקו לעשן, בעיקר אם הגמילה הייתה לפני פחות מ-15 שנה.
מהי "שנת קופסה"? זהו מדד המחושב על פי מספר החפיסות ביום כפול מספר שנות העישון. בהתאם לכך, מי שעישן חפיסה אחת ביום במשך 20 שנה הוא בעל היסטוריה של 20 שנות קופסה, וכך גם מי שעישן שתי חפיסות ביום במשך עשר שנים.
לחישוב שנות הקופסה שלך
מהי בדיקת CT במינון נמוך?
בדיקת CT במינון קרינה נמוך (low-dose computed tomography - LDCT) היא בדיקת דימות פשוטה שנמצאה יעילה בגילוי גידולים קטנים בריאה בשלב מוקדם של התפתחותם, במיוחד בשלב 1 עוד לפני שהם גורמים לשינוי בהרגשה ולתסמינים. הוכח כי הבדיקה מגבירה את שיעור המקרים של סרטן הריאה המתגלים בשלב מוקדם ומאפשרים סיכוי טוב לריפוי.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
הבדיקה היא למעשה צילום (דימות) שמתבצע בעת שכיבה ונמשך שניות בודדות. הבדיקה נעשית ללא חומר ניגוד ואינה דורשת הכנות מיוחדות.
האם הבדיקה בטוחה?
בדיקת CT בקרינה נמוכה, כשמה כן היא, משתמשת בטכנולוגיית CT אך רק בכ-35% ממינון הקרינה של סריקות CT סטנדרטיות. מינון מופחת זה ממזער את הסיכונים שבחשיפה לקרינה וגורם לבדיקה להיות בטוחה יותר בהתחשב בכך שיש צורך בביצוע בדיקות שנתיות חוזרות.
אמנם חשיפה מצטברת לאורך זמן עלולה להגביר מעט את הסיכון לסרטן, אך בשל כך הבדיקה אינה מומלצת לכלל האוכלוסייה, אלא לקבוצת הסיכון העיקרית בלבד. עבור מעשנים כבדים, התועלת שיש לבדיקה מאפשרת גילוי מוקדם שיכול להציל חיים, ועולה על החסרונות האפשריים מהחשיפה לקרינה.
למה חשוב להיבדק?
ככל שמחלת הסרטן מתגלה בשלב מוקדם יותר (שלבים 3-1) סיכויי הריפוי עולים בצורה משמעותית. אך בשלבים המוקדמים של סרטן הריאה התסמינים (סימפטומים) לרוב אינם מורגשים, או שמדובר בתלונות שיכולות להעיד על בעיות אחרות במערכת הנשימה, ולכן המחלה מתגלה בדרך כלל בשלבים מתקדמים, לאחר שהיא התפשטה ושלחה גרורות לאיברים אחרים (שלב 4).
היכן ניתן לבצע את הבדיקה?
הבדיקה נכנסה לסל הבריאות ב-2025 לאנשים בני 75-64 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה ומעלה; אם הם מעשנים בפועל; או אם הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות.
מ-1 בספטמבר 2025 ניתן לפנות לרופא המשפחה או לרופא מומחה למחלות ריאה ולבקש הפניה לבדיקה במסגרת קופת חולים.
מעשנים בהווה או בעבר, עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, שאינם עומדים בקריטריונים שבסל הבריאות יכולים לעשות את הבדיקה באופן עצמאי, בתשלום.
המרכז הרפואי רבין - בילינסון
לקביעת תור: 03-9376666
עלות הבדיקה: 750 ש"ח ולמבוטחי כללית מושלם: 350 ₪.
מרכז רפואי שמיר
לקביעת תור: 08-9542168
עלות הבדיקה: 500 ₪.
בתל השומר מוצעת בדיקה אחרת מהבדיקה שמפורטת בהנחיות הבין-לאומיות ושנכנסה לסל הבריאות. מדובר בטכניקת הנקראת Ultra Low Dose CT-AI.
לקביעת תור: 03-5302382, Nofit.vaknin@sheba.health.gov.il
עלות הבדיקה: 1,615 ₪.
ניתן לקבוע תור דרך האתר בצירוף הפניית רופא.
עלות הבדיקה: 750 ₪.
המרכז הרפואי הדסה
לקביעת תור: 02-584211 lung@hadassah.org.il
עלות הבדיקה: 250 ש"ח לנבדקים מעל גיל 50 ומעל 20 שנות עישון, 350 ש"ח ליתר הנבדקים.
בית החולים אלישע, חיפה
לקביעת תור: 077-7299029
עלות הבדיקה: 1,250 ₪. יש צורך בהפניות רופא.
למבוטחי קופות חולים מאוחדת ולאומית אין אפשרות לבדיקה פרטית אלא רק בצירוף טופס 17. פרטים בטל': 3873*
מרפאות מכון מור (בני ברק, לניאדו, קרית ביאליק, תל אביב)
קביעת תור בטלפון 3171*
עלות הבדיקה: לבעלי ביטוח כללית מושלם ההשתתפות העצמית היא 350 ₪.
אילו תוצאות ניתן לקבל בבדיקה?
התוצאות של הבדיקה מופיעות על פי שיטת דירוג אחידה הנקראת Lung-RADS . שיטה זו משמשת לפענוח הממצאים ולניהול המעקב בהתאם.
| קטגוריית Lung-RADS | הגדרה | משמעות קלינית/פירוש | המלצת מעקב |
| 0 | הערכה לא שלמה | הבדיקה אינה שלמה; יש צורך בבדיקת CT נוספת (למשל להשלמת השוואה לבדיקה קודמת או לאיתור תהליך דלקתי/זיהומי לא ברור) | בדיקה חוזרת תוך 1-3 חודשים, או לפי הצורך לאחר השגת בדיקות קודמות |
| 1 | שלילי | ללא נודולים או בנוכחות נודולים שהם בבירור שפירים (למשל הסתיידות רנטגנית אופיינית, המנגיומה שומנית) | המשך מעקב? CT אחת לשנה |
| 2 | שפיר | נודול במראה שפיר מובהק או נודול קטן מאוד, התנהגות איטית (אין שינוי מהותי לאורך זמן) | CT חוזר כעבור 12 חודשים |
| 3 | כנראה שפיר | נודול במראה או התנהגות שאופייניים לשפיר, אך קיים סיכון לממאירות של כ-2%-1% לפי גודל, מרקם, או גידול איטי של ציסטה | CT חוזר כעבור 6 חודשים |
| 4A | חשוד | נודול עם מאפיינים בעלי חשד גבוה, אך עדיין קיימת אפשרות שפירה (גודל, צורה או התנהגות) | סיטי (CT) חוזר כעבור 3 חודשים, או PET-CT אם גוש מוצק ≥8 מ"מ; ייתכן גם המשך בירור בהתאם |
| 4B | חשוד מאוד | נודול חשוד מאוד לממאירות (למשל גוש מוצק גדול, או גוש עם גידול ברור לאורך זמן), לעיתים חשד לגידול מתקדם | בירור דחוף: סיטי (CT) אבחנתי, PET-CT , ביופסיה או הפניה לייעוץ חזה/ניתוח, לפי נסיבות קליניות |
| 4X | חשד מוגבר במיוחד | אותה דרגת חשד של 4B אך עם ממצא נוסף שמחמיר את החשד (למשל, הגדלת קשריות, עדות לגרורות) | בירור מיידי: ביופסיה/צילום CT אבחנתי והפניה לרופא ריאות או כירורג חזה |
| S (modifier) | ממצא משמעותי אחר | בנוסף לאבחנה אחרת, נמצא ממצא שאינו בריאה אך דורש התייחסות קלינית (כגון ממצא לבבי/חזה משמעותי שאינו חשוד כסרטני) | לפי סוג וחשיבות הממצא הקליני |
- תוצאה שלילית - חשוב לדעת שגם אם מתקבלת תוצאה שלילית (דרגה 1) חשוב לחזור על הבדיקה מדי שנה או שנתיים על פי המלצת הרופא, בדומה לבדיקות סריקה תקופתיות אחרות.
- אבחנה של ממצא - אם בבדיקה מאובחן ממצא, חשוב לשוחח על משמעות האבחנה עם רופא מומחה לריאות ולקבל הפניה לבדיקה חוזרת או להמשך בירור במידת הצורך. חשוב להדגיש, כי גם אם התגלה בבדיקה ממצא, ברוב הפעמים כאשר מתקיים בירור נוסף הממצאים מתבררים כלא ממאירים (לא סרטניים). במיעוט המקרים מדובר בגידול ממאיר.
אף פעם לא מאוחר מדי להפסיק לעשן!
בכל גיל ובכל מצב ניתן להפחית את הסיכון לתחלואה ולתמותה מסרטן ריאה על ידי גמילה מעישון. הסיכון לסרטן ריאות פוחת כבר זמן קצר לאחר הפסקת העישון. בתוך חמש שנים ללא עישון הסיכון לסרטן ריאות יורד באופן משמעותי, ובתוך עשר שנים הוא מתקרב לזה של אנשים לא מעשנים, כך שהסיכון לתמותה מסרטן ריאות פוחת בחצי בהשוואה לאנשים מעשנים.
למידע נוסף על גמילה מעישון, ראו כאן