קרינה (רדיותרפיה) לריאה ולבית החזה

מבוא

מידע זה נכתב על ידי צוות רפואי וסיעודי המטפל בחולים המקבלים טיפול בקרינה (רדיותרפיה) לריאה ו/או לבית החזה, ונועד לענות על כמה מהשאלות שמטופלים במצבך שואלים, ולספק לך ולבני משפחתך מידע העשוי לסייע בהתמודדות עם הטיפולים.

אם בתום הקריאה יהיו לך שאלות נוספות, ניתן לפנות אל הצוות המטפל או למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל' 03-5721608 או בדוא"ל info@cancer.org.il .

מהו טיפול בקרינה (רדיותרפיה)?

טיפול זה ניתן על ידי קרינה מייננת, בעלת אנרגיה גבוהה, שנועדה לפגוע בתאים ממאירים (סרטניים). הקרינה חודרת לאזור הגידול ופוגעת בתאים הסרטניים.

הקרינה פוגעת בתאים בזמן התחלקותם. מכיוון שתאים סרטניים מתחלקים במהירות, הקרינה פוגעת בעיקר בהם. גם התאים הבריאים נפגעים מהקרינה, אך מאחר שהם תאים שלמים ונורמליים הם מתאוששים במהרה לאחר סיום הטיפול הקרינתי.

כדי להפחית ככל האפשר את הנזק לתאים הבריאים, הטיפול בקרינה מתבצע רק לאחר תכנון מדוקדק, המצמצם חשיפה של רקמה בריאה לקרינה, ומכוון את מלוא מנת הקרינה לאזור שבו עלולים להימצא התאים הסרטניים.

שיטות קרינה מתקדמות

בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בטיפולי הקרינה לריאות. כיום משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לכוון את הקרינה בצורה מדויקת יותר לגידול ולהקטין את החשיפה של הרקמה הבריאה ושל איברים חשובים כמו הלב.

במקרים מתאימים ניתן לטפל במספר קטן של מפגשים במנות גבוהות ומדויקות מאוד, ולעיתים לשלב את הקרינה עם טיפול כימותרפי, במטרה לשפר את סיכויי השליטה במחלה.

IMRT ו‑VMAT (קרינה מוּדגֶמֶת בעוצמה) 

אלו טכניקות שמאפשרות "לעטוף" את הגידול בקרינה באופן מדויק הרבה יותר לעומת קרינה תלת‑ממדית קלאסית (3D-RT). המטרה: לתת מינון גבוה יותר לגידול תוך הפחתת המינון לריאה הבריאה, ללב, לוושט ולכלי דם, וכך לצמצם תופעות לוואי מאוחרות. 

IGRT – קרינה מונחת דימות 

שילוב של הדמייתCT   בכל טיפול או בחלק מהטיפולים, כדי לוודא שהגידול נמצא בדיוק במקום שבו תוכנן הטיפול. הנושא חשוב במיוחד בגידולים ריאתיים שזזים עם הנשימה. 

SBRT/SABR – קרינה סטריאוטקטית מדויקת במנות גבוהות

שני המונחים -SBRT/SABR  - מתארים טכניקת קרינה מדויקת מאוד, הניתנת במינונים גבוהים במספר קטן של מפגשים (8-3). השיטה מתאימה במיוחד לגידולים ריאתיים קטנים, ומאפשרת שיעורי שליטה מקומית גבוהים.

כיום טכניקה זו נחשבת סטנדרט לא כירורגי לחולי NSCLC (סרטן ריאות של תאים לא קטנים) בשלב מוקדם שאינם מתאימים לניתוח. בשיטה זו אפשר להשיג שיעורי שליטה מקומית והישרדות טובים יותר מאשר בקרינה קונבנציונלית. 

ניהול נשימה ותנועה

הדמיית תנועה נשימתית –  D - CT4

הדמיית CT זו מתבצעת במשך מספר מחזורי נשימה טבעית. ההדמיה מאפשרת לראות כיצד הגידול והריאות זזים בזמן הנשימה, וכך להבין את טווח התנועה שלהם. מידע זה מסייע לתכנן את הקרינה בצורה מדויקת יותר, לצמצם את שולי הביטחון סביב הגידול ולהקטין את החשיפה לרקמה הבריאה.           

שאיפה עמוקה ועצירת נשימה - DIBH

בשיטה זו המטופל מבצע נשימה עמוקה ועוצר את הנשימה למספר שניות. הנשימה העמוקה מגדילה את נפח הריאה ומרחיקה איברים קריטיים מאזור הקרינה ובכך מפחיתה את מנת הקרינה הממוצעת לריאה. עצירת הנשימה יוצרת מצב יציב שבו הגידול כמעט אינו זז, כך שניתן להתביית עליו בדיוק רב בלי להרחיב את שדה הקרינה ובלי להגדיל את שטח הריאה המוקרנת.  

מכשיר סיפאפ (CPAP)

במטופלים המתקשים לבצע עצירת נשימה, נעשה בחלק מהמכונים שימוש במכשיר CPAP. המכשיר מספק לחץ אוויר חיובי דרך מסיכה ובכך מצמצם את טווח תנועת הנשימה גם ללא עצירת נשימה. הפחתת תנועת הריאות מסייעת לשמור על יציבות רבה יותר במהלך הטיפול ומאפשרת, כמו בטכניקה של עצירת נשימה, תכנון קרינה מדויק יותר וצמצום נפח הריאה הבריאה המוקרנת.  

תכנון הטיפול

לפני תחילת הטיפול יש צורך בתכנון הטיפול וסימון האזור שבו תתבצע הקרינה. תהליך התכנון מתחיל בהדמיה (סימולציה) הנעשית באמצעות מכשיר מיוחד שנקרא סימולטור המבצע צילום CT ומאפשר תכנון ודיוק בכיוון ובמינון הקרינה.

ההדמיה נעשית בחדר הסימון שנמצא במכון הקרינה וכוללת עריכת מדידות באזור המיועד לטיפול בקרינה. בתום המדידות יסומן על הגוף האזור בו יינתן הטיפול באמצעות קעקוע נקודות קטנטנות, כמעט בלתי נראות מתחת לעור. נקודות אלה ישמשו למיקום שדות הקרינה בטיפול עצמו. במקרים מסוימים יסומן אזור הטיפול באמצעות עט סימון או דיו מיוחד. אין להסיר את הסימון עד לסיום הטיפול בקרינה כדי להבטיח שהקרינה תינתן במיקום הנכון.

ביום הסימון כדאי להגיע בבגדים נוחים, רצוי חולצה ומכנסיים או חצאית (שמלה תהיה פחות נוחה). במהלך הסימון יש לשכב ללא תנועה. התהליך עשוי להימשך כשעה או יותר, ולכן מומלץ להשתמש בשירותים לפני תחילת הסימון.

תוכנית הטיפול בקרינה היא אישית ומותאמת במיוחד ובנפרד לכל מטופל ומטופלת. לעיתים תכנון הטיפול מצריך בדיקות עזר נוספות, כמו צילומי רנטגן, בדיקות CT וכדומה.

הטיפול מתחיל רק לאחר שאנשי הצוות ישלימו את החישובים ואת התוכנית. לעיתים יש צורך לשנות מעט את התוכנית במהלך הטיפול, ולכן ייתכן שיהיה צורך לבקר שוב בחדר הסימולציה. שינויים אלה הם מקובלים ואינם מצביעים על שיבוש בטיפול.

מכשיר הקרינה

הטיפול ניתן באמצעות מכשיר המפיק קרינה בעלת אנרגיה גבוהה. הטיפולים במכון האונקולוגי ניתנים באמצעות מכשיר הנקרא מאיץ קווי. זהו מכשיר היוצר אלומת קרינה עם גבולות חדים, בעלת כושר חדירות רב לעומק הרקמות ועם קצב קרינה מהיר המאפשר משך טיפול קצר. בצורה זו כמות הקרינה הנספגת בעור קטנה, ולכן כרוכה בסיכון מינימלי לנזק ולתגובה בעור.

מכשירי הקרינה ממוקמים בתוך חדרים מיוחדים, בעלי קירות עבים מאוד ובלתי חדירים לקרינה, כדי להגן על הסביבה.

לוח הזמנים של טיפולי קרינה

טיפול בקרינה ניתן עד חמישה ימים בשבוע, בהתאם למינון שקבע הרופא. משך מתן הקרינה קצר מאוד, אך לרנטגנאי הריפוי נדרש זמן כדי לכוון במדויק את מכשיר הקרינה לאזור המתאים. השהייה בחדר הטיפול נמשכת לרוב 20-5 דקות, מתוכן, הקרינה עצמה נמשכת בין דקה אחת ל-10 דקות, בהתאם לטיפול שנקבע ולמכשיר. סדרת טיפולים כוללת לרוב כ-35-3 פגישות, הפזורות על פני כשבוע עד שבעה שבועות.

טיפולים בקרינה אינם ניתנים בסופי שבוע ובחגים, למעט במקרים דחופים. במידת האפשר, ניתן לתאם את שעת הטיפול בהתאם לנוחותך, ובהתחשב בסדר היום ובמגבלות. תיאום שעת הטיפול נעשה מול רנטגנאי הריפוי. לטיפולים הראשונים מומלץ להגיע בלוויית אדם קרוב, עד שיתבררו השפעות הטיפול על הרגשתך, וייתכן שהליווי יידרש גם בהמשך.

חשוב לשמור על רצף הטיפול. אם מסיבה כלשהי אין ביכולתך להגיע לטיפול, חשוב להודיע למכון הקרינה על היעדרותך הצפויה ולקבוע תור חלופי.

מהלך הטיפול

לפני הטיפול בקרינה הרופא המטפל ישוחח איתך. במהלך פגישה זו יהיה צורך לחתום על טופס "הסכמה מדעת" לגבי הטיפול המתוכנן. בהמשך תתקיים שיחה עם צוות האחיות.

בחדר הטיפול בקרינה יש מיטת טיפול ומכשיר קרינה – מאיץ קווי. לשם קבלת הטיפול יש לשכב על מיטת הטיפול בתנוחה דומה לזו ששכבת בה במהלך ההדמיה. מכשיר הקרינה יכוון לאזור המוקרן. כיוון המכשיר נמשך לעיתים זמן רב יותר מאשר הטיפול עצמו, אולם זהו שלב חשוב ביותר. לאחר שאנשי הצוות יסיימו למקם את שדה הקרינה הם יצאו מהחדר ויפעילו את המאיץ. במשך הזמן הקצר של הטיפול (כמה דקות) הצוות יצפה בך באמצעות טלוויזיה במעגל סגור.

הטיפול אינו מורגש, אך חשוב לא לזוז. ניתן לבלוע רוק ולנשום באופן רגיל, אלא אם יש הנחיה אחרת.

טיפול בקרינה אינו גורם לפליטת קרינה רדיואקטיבית מגופך. אין בעיה לשהות בחברת אנשים, כולל ילדים ונשים בהיריון, במהלך הטיפולים ולאחר סיומם.

בתקופת הטיפולים בקרינה יש להיבדק על ידי הצוות הרפואי (רופא ואחיות), ולעיתים אף לבצע בדיקות דם. הצוות יעדכן אותך לגבי הבדיקות והביקורים המתוכננים.

הרגשתך במהלך הטיפול

הטיפול בקרינה אינו גורם כאב והוא דומה לצילום רנטגן שגרתי. עם זאת, ייתכנו תופעות לוואי שונות, כמו עייפות או שינויים על פני העור באזור המטופל. לרוב התופעות חולפות במהלך הטיפול, או שבועות מעטים לאחר סיומו. חלק מהמטופלים לא חשים בהן כלל. מסיבה זו, התחושות האישיות שלך במהלך הטיפול הן המדד הטוב ביותר למידת החומרה של תופעות הלוואי.

מטופלים רבים מסוגלים להמשיך ולנהל אורח חיים רגיל במשך תקופת הטיפול בקרינה, ואילו אחרים זקוקים למנוחה רבה יותר. מנוחה קלה בצהריים יכולה לעזור. פעילות גופנית מתונה וסדירה תקל גם היא את העייפות.

תופעות לוואי

טיפול בקרינה לאזור הריאה ובית החזה עלול לגרום לתופעות מקומיות, שלרוב מופיעות שבועיים או יותר לאחר תחילת הטיפול. חלק מהתופעות עלולות להופיע בסיום הטיפול ולהימשך גם חודש ויותר לאחר סיומו. הטיפול גם עלול לגרום לבחילות, קשיי בליעה וכאבים בבליעה, שיעול יבש ומטריד, קשיי נשימה, כאבים בחזה ובאופן נדיר הפרעות קצב.

עוצמת התסמינים משתנה מאדם לאדם והצוות יסביר לך על תופעות הלוואי הצפויות, בהתאם לתוכנית הטיפול האישית שלך, ועל דרכי ההתמודדות עימן.

תשישות ועייפות

תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן תשישות ועייפות. תחושת העייפות עשויה להימשך כמה שבועות גם לאחר הטיפול. עם זאת, בהדרגה ההרגשה תשתפר והעייפות תפחת, וניתן יהיה לחזור לתפקוד יומיומי רגיל. חשוב להמשיך לנוח ולשמור על תזונה מאוזנת.

למידע נוסף על התמודדות עם תשישות ועייפות בעקבות טיפולים במחלת הסרטן.

כאב או קושי בבליעה

טיפול בקרינה לאזור הריאה עלול להשפיע על הוושט ולגרום לכאבים ולקשיים בבליעה. במקרים אלה מומלץ:

• לקבל משככי כאבים המקלים את הכאב ומשפרים את הבליעה.
• להיעזר בתזונה מתאימה - רצוי לאכול מזון בטמפרטורת החדר (לא קר מדי ולא חם מדי) ולהימנע ממאכלים חריפים ואלכוהול במהלך הטיפול וכחודש אחריו.
• כדאי לחלק את הארוחות למנות קטנות.
• מומלץ לאכול ארוחות רוויות קלוריות, סוכרים ושומנים טבעיים (ללא טיגון).
• מומלץ להעשיר את המזון במשקאות עתירי קלוריות ומזונות רכים (בדומה למזון תינוקות).
• רצוי לא לאכול מאכלים המתפוררים בפה או בעלי מרקמים מעורבים (כמו מרק עם אטריות או אורז).
• מומלץ לאכול מזון בעל מרקם רך יותר. ניתן להוסיף למזון נוזלים או רטבים.
• רצוי לאכול מאכלים רכים, כמו ביצים מקושקשות, חביתיות, תפוחי אדמה (לא צ'יפס), מרקים, חלב, פודינג, דייסות, גבינות לבנות רכות, עוף, דגים, גלידה.

קראו עוד על התמודדות עם שינויים בבליעה, בלעיסה ובדיבור

שיעול יבש וקשיים בנשימה

תופעות אלו עלולות להופיע במהלך טיפול בקרינה לאזור הריאה וקשורות ישירות לאזור זה. במקרה כזה יש להיוועץ עם הרופא ו/או האחות  לגבי טיפול תרופתי מתאים. ניתן לטפל לעיתים באמצעות אינהלציות ו/או סירופ לשיעול.

בחילות

הטיפול הקרינתי באזור הריאה ובית החזה עלול לגרום לעיתים לבחילות, אך ניתן לטפל בהן והצוות ימליץ לך על טיפול תרופתי מתאים. בנוסף כדאי להימנע ממזונות מטוגנים או מתובלים כדי לא לגרות את חושי הטעם והריח, ומומלץ להקפיד על אכילת ארוחות קלות לפני הטיפול וגם מספר שעות לאחריו.
חשוב לשמור במהלך הטיפולים על תזונה בריאה ומאוזנת ועל משקל קבוע. ניתן להתייעץ בנושא עם תזונאי במרכז הרפואי.

קראו עוד על המלצות תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן

שינויים בעור

תגובות עוריות עלולות להופיע לאחר כמה שבועות של טיפול, בדרגות שונות. יש לדווח על כל שינוי כמו אדמומיות, גרד, יובש, חום או פצעונים. מומלץ לרחוץ בעדינות, להימנע משפשוף, חימום או קירור ישיר, ולהעדיף לבוש רפוי. אין לחשוף את האזור לשמש במהלך הטיפול ובשנה שלאחריו. יש להימנע מסאונה, ג'קוזי, שחייה ופלסטרים ללא הנחיה רפואית. הצוות ינחה לגבי שימוש בקרמים במידת הצורך .

נשירת שיער

אין נשירת שיער מהראש כתוצאה מטיפולים קרינתיים, אלא רק באזור שאליו מכוון הטיפול (בית החזה), במרבית המקרים השיער גדל בחזרה כעבור 2-3 חודשים..

אם ניתן טיפול כימותרפי במקביל לקרינה יכולה להתרחש נשירת שיער. הצוות הרפואי (רופא ו/או אחות) יסביר לך על כך.

קראו עוד על התמודדות עם נשירת שיער.

ההרגשה בתום הטיפול

חלק מתופעות הלוואי של הטיפול נמשכות גם מספר שבועות לאחריו. בהדרגה ניתן לחזור לשגרה, בהתאם להרגשה האישית. חשוב להמשיך לנוח על פי הצורך ולשמור על תזונה מאוזנת. בתום הטיפול יש לוודא שנקבע לך תור למעקב אצל הרופא האונקולוג המטפל. אם לאחר סיום הטיפול מתעוררת בעיה הקשורה לקרינה ניתן לפנות לצוות האחיות במכון הקרינה שינחו אותך לטיפול בבעיה .

תופעות לוואי מאוחרות

דלקת ריאות (פנאומוניטיס קרינתית)

תופעת לוואי שיכולה להופיע כשלושה עד 12 חודשים לאחר קבלת הטיפול בקרינה לבית החזה, והיא שכיחה יותר בקרב מי שסובלים ממחלת ריאות אחרת שפוגעת ברקמת הריאה.

בנוסף לדלקת ריאות מאוחרת, ייתכן שיופיעו שינויים ברקמת הריאה, כגון פיברוזיס (צלקתיות), העלולים לגרום לקוצר נשימה או לשיעול מתמשך. תופעות אלו אינן שכיחות, אך חשוב לדווח לצוות הרפואי על כל שינוי בנשימה.

שינויים לבביים מאוחרים

במקרים מסוימים קרינה לבית החזה עלולה להעלות את הסיכון לשינויים לבביים, כגון פגיעה במסתמי הלב, הפרעות קצב או התקשות של העורקים. רוב המטופלים אינם מפתחים בעיות לבביות, אך חשוב להיות במעקב רפואי בהתאם להנחיות הצוות.

התפקוד המיני 

במהלך טיפול קרינתי חיצוני באמצעות מאיץ קווי לא נשארת קרינה בתוך הגוף והגוף אינו פולט קרינה, כך שאין צורך להימנע ממגע עם אנשים קרובים. ככלל, ניתן להמשיך בפעילות מינית בתקופת הטיפולים בקרינה חיצונית, אך יש להימנע מהיריון, ומומלץ להשתמש לשם כך בקונדום או בהתקן תוך-רחמי. ניתן להתייעץ בנושא עם אחות ביחידת הקרינה.

שאלות לקראת הטיפול בקרינה

לנוחותך מפורטת רשימת שאלות שניתן להפנות לצוות הרפואי המטפל:

• איזו הכנה נדרשת לטיפול זה?
• מהי סימולציה?
• כמה זמן יימשך הטיפול כולו?
• כמה טיפולים בקרינה מתוכננים עבורי?
• כמה זמן נמשך כל טיפול קרינתי?
• מהם הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויים כתוצאה מהטיפול?
• כיצד אוכל לשמור על העור באזור המטופל?
• האם אוכל להמשיך ולנהל אורח חיים רגיל בתקופת הטיפולים בקרינה?
• האם צריך להישמר במיוחד מחשיפה לשמש?
• האם הקרינה מסוכנת לבני משפחתי ולסביבה?
• אם אני מתקשה להגיע מדי יום לקבלת הטיפול, מה ניתן לעשות?
• האם ישנם הסדרי לינה בתקופת הטיפול הקרינתי? 

מעקב

לאחר סיום הטיפול יתקיים מעקב רפואי. המעקב מתקיים אצל הרופא האונקולוג. יש לקבוע תורים להמשך המעקב.

שאלות שמומלץ לשאול את הצוות הרפואי בתום הטיפול:

• מתי עליי להגיע לרופא האונקולוג להמשך מעקב?
• מהי תדירות המעקב?
• מה עליי להביא עמי לפגישה הבאה?

יש לוודא שיש לך את פרטי ההתקשרות של יחידת הקרינה ואת מספרי הטלפון של הצוות הרפואי והסיעודי.

מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן