טיפול הורמונלי חלופי

טיפול הורמונלי חלופי (HRT) נועד לטפל בתופעות גיל המעבר ונמצא יעיל בטיפול בגלי חום, הזעות לילה, תסמינים בנרתיק ואובדן מסת עצם.

נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי, בעיקר טיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון, נמצאות בסיכון מעט מוגבר לחלות בסרטן השד. ככל שמשך השימוש ב-HRT ארוך יותר, כך גדל הסיכון לסרטן השד.

לא הוכח כי טיפול הורמונלי חלופי המכיל אסטרוגן בלבד (משמש רק לאחר כריתת רחם) גורם לעלייה משמעותית בסיכון לסרטן השד.

למחלימות מסרטן שד לא מומלץ להשתמש בטיפול הורמונלי חלופי סיסטמי (המשפיע על כלל הגוף), ויש להתייעץ עם הרופא המטפל על דרכים אחרות ההתמודדות עם תופעות אלה.

כאשר מדובר על תסמינים באיברי המין ובדרכי השתן, כגון יובש, גרד, תכיפות ודחיפות במתן שתן וכאב בזמן קיום יחסי מין, ניתן להיעזר באסטרוגן וגינלי במינון נמוך. הוא נחשב לבטוח לשימוש בכל גיל ולמשך זמן ממושך, גם למחלימות סרטן השד.

כאשר מפסיקים ליטול טיפול הורמונלי חלופי, הסיכון המוגבר יורד בהדרגה עם הזמן, אם כי הוא נשאר גבוה מעט יותר במשך כמה שנים מסיום הטיפול, בהשוואה לאלו שלא השתמשו מעולם.

ההמלצות כיום לנשים בריאות הזקוקות להקלה בתסמיני גיל המעבר היא להתחיל טיפול בתוך 10 שנים מהפסקת הווסת ולפני גיל 60. משך זמן הטיפול נקבע בהתאם להעדפה האישית. חשוב להיות במעקב ולקיים הערכה מחודשת תקופתית עם הרופא המטפל.

גורמים אלה מפחיתים את הסיכון הקיים בטיפול:

• שימוש במינונים נמוכים.
• העדפת צורת מתן טיפול הורמונלי חלופי דרך העור או הנרתיק על פני מתן דרך הפה.
• בחירת פרוגסטרון מיקרוני (Micronized Progesterone) על פני פרוגסטרון סינתטי - פרוגסטרון מיקרוני זהה למבנה הכימי של הפרוגסטרון האנושי, בניגוד לפרוגסטרון סינתטי, ולכן הוא פחות נוטה לעודד התפשטות חריגה ברקמת השד.

לסיכום: מומלץ לנשים השוקלות ליטול טיפול הורמונלי חלופי לדון עם הרופא על היתרונות והסיכונים של הטיפול, לרבות הסיכון לסרטן השד, בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית. למי שנוטלת הורמונים מומלץ לשים דגש על המינון היעיל הנמוך ביותר האפשרי, צורת מתן טיפול בטוחה יותר ומשך טיפול קצר ככל האפשר בהתאם לצרכים האישיים.