רבדומיוסרקומה בילדים

הגידול הסרטני הנפוץ ביותר מבין הסרקומות, הוא סרקומה של הרקמות הרכות. רבדומיוסרקומה (Rhabdomyosarcoma) מהווה כ-50% מהן ומתפתחת ברקמת השריר, לרוב בילדים מתחת לגיל 10, ועלולה לפגוע בחלקים רבים בגוף, לרוב באזור הראש והצוואר, שלפוחית השתן או האשכים. לעיתים מופיעים גידולים אלו בשרירי הגפיים, בדפנות בית החזה או הבטן. אם הגידול אובחן באזור הראש או הצוואר, הוא עלול להתפשט למוח או לנוזל השדרה. בדומה למחלות סרטן אחרות, הגורם לגידול זה אינו ידוע.

 תסמיני המחלה

התסמין השכיח ביותר הוא נפיחות או גוש. כשהגידול מתפתח באזור הראש או הצוואר הנפיחות גורמת לפעמים לחסימת מעבר האוויר באף ולהפרשות מהאף או מהגרון. אם הגידול מתפתח בשלפוחית השתן, ייתכנו בעיות וקשיים בהטלת שתן. תסמינים אפשריים נוספים הם עלייה בחום הגוף, ירידה בתיאבון, בחילות, הקאות או צליעה (אם הגידול ברגל).

דרכי האבחון

כדי לקבוע אם מדובר בגידול סרטני יבוצעו ביופסיה (דגימת רקמה מהאזור החשוד ובדיקתו במעבדה), צילום חזה ו/או CT חזה כדי לבדוק עדות לגרורות בריאות, בדיקות אולטרה-סאונד או MRI או PET CT כדי לאתר את מיקומו המדויק של הגידול ולראות אם הוא התפשט לאזורים נוספים, ודגימת מח עצם כדי לבדוק אם קיימים תאים סרטניים במח העצם.

הטיפול

סוג הטיפול נקבע בהתאם למיקום והיקף התפשטות הגידול, מידת הכריתה הדרושה, תשובת הפתולוגיה (לאחר הביופסיה) והביולוגיה של הגידול. בדרך כלל ניתן טיפול כימי, באמצעות שילוב של תרופות, פעם בשלושה שבועות. לרוב במהלך הטיפול הכימי מסירים אם ניתן את שארית הגידול בניתוח, ולאחר מכן ממשיכים במידת הצורך בטיפול בקרינה לאזור הגידול הראשוני, בהתאם להיקף הגידול שהוסר בניתוח, מיקומו, ותגובת החולה לטיפול. גם אם לא ניתן להסיר את הגידול כולו בניתוח, יינתן טיפול בקרינה לאזור הגידול. 

מעקב בתקופת ההחלמה

רוב הילדים החולים ברבדומיוסרקומה מחלימים מהמחלה. לאחר הטיפול, הרופא יבצע בדיקות תקופתיות כדי לוודא שלא קיימת הישנות מחלה או סיבוכים כלשהם.

לפרטים על תופעות לוואי מאוחרות ומעקב ארוך טווח לילדים ומתבגרים שהחלימו ממחלת הסרטן, ראו כאן