סטומה אהובתי

אני בת 62 ובעלת סטומה קרוב ל-56 שנים. נולדתי בחוץ לארץ ובילדותי עשו לי ניתוח להעברה של דרכי השתן לבטן בגלל שסוגר שלפוחית השתן (ספינקטר) שלי מעולם לא תיפקד אצלי ועד גיל 5 עוד הרטבתי בתחתונים בגלל הבעיה הזו. במדינה שנולדתי בה לא ידעו איך להתגבר על הבעיה וכשעליתי ארצה עם משפחתי, הוריי פנו דרך קופת החולים לאורולוג שהפנה אותם לבית החולים איכילוב ולד"ר בוקס. בבית החולים עשו לי בדיקה מקיפה ונאמר להוריי שצריך לבצע ניתוח להעברת דרכי השתן לבטן. אחרי אין-ספור בדיקות, שהיו כואבות לילדה בגיל 6, נקבע תור לניתוח!

בארץ זה היה ניתוח חדשני (אולי גם בחו"ל) ולכן הגיע מומחה מלונדון, פרופ' ויליאמס, כדי לנתח אותי. הניתוח כשל וכבר באותו לילה הביאו אותי במהירות לבית החולים תל השומר, שם פרופ' מני ז"ל המשיך את הניתוח וסיים אותו בהצלחה. מכיוון שזה היה ניתוח חדשני – ואפשר לומר גם ניסיוני – נדרשו תיקונים, ניתוחים וטיפולים רבים לאורך השנים.

באותה תקופה הציוד היה שונה ממה שיש היום. השקית הייתה עשויה מגומי כבד והמדבקה לכלכה והשאירה כתמים. לא הייתה חגורה כמו שיש היום. במקום החגורה, היה אלתור שהיו לו שיני מתכת שחדרו לבשר והשאירו צלקות. הציוד היה כבד ולא אסתטי והוא גרם להמון פצעים שהצריכו אשפוזים בבית החולים. עם הזמן הציוד הלך והשתכלל ולא גרם לפצעים או לאלרגיה.

הייתי ילדה מאוד נקייה, למרות שאחות ביה"ס לא חשבה כך בגלל הכתמים בגופיה מהמדבקה, והיא העבירה אותי מסכת של השפלות מעליבות שנחרטו בזיכרוני. לצבא לא גויסתי בגלל בעיות בריאות והחלטתי לעשות שירות לאומי. למרות הסטומה היה לי מעגל חברתי גדול מאוד שכלל מחזרים רבים שידעו על הבעיה הבריאותית. מעולם לא הסתרתי את עניין הסטומה ומי שבחר להיות בסביבתי היה מוזמן ומי שלא – הפסיד!

בתור ילדה, נערה, אישה צעירה וכיום אישה מבוגרת לא הצטערתי על קיומה של הסטומה. להפתעת כולם, תמיד שמחתי משום שלא הייתי צריכה מעולם לשבת בשירותים של אחרים ולהידבק במחלות. בנסיעות תמיד אפשר לעצור בצד הדרך, לפתוח דלתות להוציא את השקית, לפתוח את הברז ולהתרוקן. ואם אי אפשר לעצור בצד הדרך ישנו תמיד בקבוק לעת צרה. השקית מעולם לא הגבילה אותי. הכל בראש! ברגע שיש ציוד הולם אין במה להתבייש או לחשוש או להיות מוגבל. פשוט צריך לקבל באהבה את הסטומה, לזרום ולשמוח שיש פתרון לכל בעיה.

אני אוהבת את הסטומה שלי ולו הייתי צריכה לחזור לתת שתן בצורה רגילה – בכל זאת הייתי מעדיפה את הסטומה על כל מעלותיה. החיסרון היחיד הוא בזה שצריך להחליף את המדבקה והשקית פעם בשבוע ולדאוג כל חודש מחדש לבצע הזמנה של ציוד. אבל זו טרחה קטנה.

ואסיים בפנייה לכל מי שיש סטומה: קבלו אותה באהבה כי יש דברים גרועים יותר וזה לפעמים מציל חיים!

עוד כמה מילים על אורוסטומיה

מערכת "פתחון פה"

אחת הסיבות הנפוצות ליצירת אורוסטומיה, או סטומה של השתן, היא סרטן שלפוחית השתן. לפי משרד הבריאות, סרטן שלפוחית השתן הוא הסרטן התשיעי בשכיחותו בעולם והרביעי בישראל. התחלואה בקרב גברים (9.6 ל-100,000) גבוהה פי 4 מאשר בקרב נשים (9.6 מקרים ל-100,000 בקרב גברים לעומת 2.4 מקרים בקרב נשים). אחד מכל 28 גברים ואחת מכל 89 נשים נמצאים בסיכון לחלות. על פי הספרות המקצועית, כ-80% מהמקרים של סרטן השלפוחית הם מסוג סרטן "שטחי" של השלפוחית ובין 70-60% מהמקרים הם מקרים חוזרים. בישראל מתגלים כ-1,800 מקרים חדשים מדי שנה, וכ-12,000 אנשים חיים עם המחלה. בישראל, זוהי המחלה הרביעית בשכיחותה בקרב גברים והמחלה השמינית בשכיחותה בקרב נשים.

עישון הוא גורם הסיכון העיקרי למחלה ואבחון מוקדם מגדיל משמעותית את סיכויי הריפוי מהמחלה. ולמה הכי חשוב לשים לב? אם אתם סובלים משינויים במתן שתן, דימום או כאבים באזור האגן או הגב התחתון – לכו להיבדק!

למידע נוסף על סרטן שלפוחית השתן לחצו כאן