אתגרים טיפוליים בבעלי סטומה הסובלים מבעיות קוגניטיביות / שרונה פלדמן

ניתוח ליצירת סטומה הוא פעולה פולשנית שתוצאותיו יכולות להשפיע באופן משמעותי על חיי היום-יום של המטופלים למשך שארית חייהם. השינוי בתפקודי הגוף והפגיעה בדימוי הגוף משפיעים על הצרכים הפיזיים, הרגשיים והאישיים של בעלי הסטומה, ונדרשת הסתגלות והשלמה פיזית ונפשית עם המצב החדש. 

חלק משמעותי מבעלי הסטומה הם מבוגרים בני 60 ומעלה. בקרב קשישים, החיים עם סטומה מביאים פעמים רבות לירידה בתפקוד הפיזי והחמרה באיכות החיים. עבור מטופלי סטומה עם קשיים קוגניטיביים הנובעים ממצבים ומחלות כמו דמנציה, מחלות נפש או בעיות נוירולוגיות, ההתמודדות עם הסטומה עשויה להיות מאתגרת עוד יותר, וכך גם עבור אלו שמלווים אותם. התמודדות זו יכולה להיות קשורה, למשל, בקשיים בטיפול העצמי בסטומה או בפגיעה בציוד (למשל, באמצעות תלישה של חלקים ממנו) שעלולה לפגוע בעור ובגופו של המטופל וכן בסטומה עצמה. להלן כמה מהאתגרים המלווים את בעלי הסטומה והצעות לדרכי התמודדות איתם.

התמודדות רגשית

כיום, יותר ויותר בעלי מוגבלויות חיים בקהילה ולא במוסדות. כאשר מדובר באנשים בעלי מוגבלות פיזית או קוגניטיבית שגם יש להם סטומה, עולה צורך בצוות רב מקצועי שיעקוב, יטפל וידריך אותם במהלך כל חייהם. אחת השיטות שנמצאו יעילות בסיוע למטופלים בעיבוד מצבם ובמציאת פתרונות לבעיות שעולות היא באמצעות שיחה ורפלקציה (שיקוף). כאשר משוחחים עם מטופלים בעלי סטומה, פעמים רבות עולים בשיחה מגוון רחב של קשיים ורגשות. באמצעות מילותיו של המטופל, הביטויים שבהם הוא משתמש והרגשות שהוא מביע, המטפל יכול לשקף לו את תחושותיו ובכך לעזור למטופל להבין איך הוא תופס את עצמו וכיצד הוא מתייחס למצבו. הרפלקציה עוזרת הן למטפל והן למטופל להבין את הנקודות שמטרידות את המטופל, להגדיר את הבעיות הקיימות ובהמשך גם למצוא להן פתרונות.

כדאי לדעת שנמצא ששימוש ברפלקציה מועיל בקידום הטיפול העצמי בסטומה בקשישים עם דמנציה בקהילה אך פחות יעיל בקרב קשישים הנמצאים במסגרות אשפוז.

עצמאות ושינויים בחיי היום-יום

בעלי סטומה מדווחים על שינויים משמעותיים בחיי היום-יום שלהם מעצם הימצאותה של הסטומה: הגבלות בפעילות החברתית, פגיעה משמעותית בדימוי העצמי והגופני ועוד. עבור קשישים בעלי סטומה המתקשים לטפל בעצמם, אחת האפשרויות להתמודדות עם המצב היא מעבר לבית אבות או דיור מוגן. במוסדות אלו יש צוות הדואג לתמוך ולעזור לאורך כל שעות היממה. קיימת גם אפשרות לתמיכה והדרכה מתאימה בבית המטופל בקהילה, אבל אפשרות זו מאתגרת במיוחד את הצוות המטפל כאשר מדובר באדם עם ליקויים קוגניטיביים.

בעיות זיכרון

הטיפול בקשיש בעל סטומה הסובל מדמנציה, שמתגורר בקהילה ושמעוניין לשמור על עצמאותו, הוא מורכב ומצריך זמן והתאמה ספציפית ליכולותיו. לבעלי סטומה עם דמנציה ישנם קשיים ייחודיים הנובעים מהדמנציה ובאים לידי ביטוי בעיקר בהאטה בחשיבה ובקושי בהתארגנות. בהקשר של חיים עם סטומה, המכשול העיקרי העומד בפני מטופל כזה הוא אובדן הזיכרון.

בעל סטומה חייב לזכור שיש לו סטומה ושהיא דורשת טיפול ותחזוקה מתמדת. את השקית חייבים להחליף או לרוקן מדי יום ולפעמים כמה פעמים ביום. במקרי דמנציה קלים ניתן לעודד את המטופל להגיע לרמה מסוימת של עצמאות כך שיוכל ליהנות מאיכות חיים גבוהה יותר ועצמאות בטיפול העצמי. אחת מהטכניקות להתמודד עם אובדן הזיכרון היא לקשר בין פעולה שהמטופל רגיל לבצע מדי יום, למשל צחצוח שיניים בבוקר או החלפת פיג'מה לבגדים רגילים, עם החלפת שקית הסטומה.

התאמת הסביבה

סביבה מוכרת עם פנים מוכרות, מקום מסודר קבוע שבו כל האביזרים והציוד מוכנים, יקלו על מטופלי סטומה המטפלים בעצמם. על האדם שמלווה את המטופל (בן משפחה או איש צוות רפואי), שרצוי שיהיה אדם קבוע, לפשט את תהליך החלפת הסטומה לכמה פעולות פשוטות:

• סידור קבוע של הציוד בחדר האמבטיה עם מראה בגובה מתאים, כך שהמטופל יוכל לראות את עצמו היטב.
• תלייה של דף מידע הכולל תמונות לשלבי ההחלפה של הציוד. 

פישוט התהליך בצורה הזו מועיל במיוחד עבור קשישים עם דמנציה קלה, המתגוררים בביתם ורוצים לשמור על עצמאותם. בכל מקרה, במטופלים כאלה נדרש מעקב וקשר מתמיד על מנת לוודא שהם עומדים במשימה ומתמידים בה.

קשיים במוטוריקה עדינה

ישנם מטופלים אשר חווים קשיים בביצוע פעולות של מוטוריקה עדינה כמו רכיסת כפתורי חולצה. מטופלים כאלה ככל הנראה יתקשו גם בהחלפת שקית הסטומה. עבורם יהיה מועיל להשתמש במערכת סטומה One Piece המגיעה כיחידה שלמה אחת (השקית והבסיס). גם עבור מטופלים שיש להם בעיות בחוש המישוש או בראייה שימוש במערכת סטומה כזו יכול להועיל ולהקל. בכל מקרה, חשוב לחזור על ההדרכות וללוות את המטופל עד שישיג עצמאות וביטחון בטיפול העצמי.

בחירת ציוד

הרצון לתלוש את הציוד מהגוף, אי שקט, חוסר היכולת לתקשר והרצון לשמור על עצמאות המטופל הם חלק מהאתגרים שעימם מתמודדים מטופלי סטומה הסובלים מבעיות קוגניטיביות, בני משפחותיהם והצוותים המטפלים בהם. לכן רצוי לבחור בציוד שיחזיק לאורך זמן ללא צורך בהחלפה, ושעשוי מחומר נעים, נוח וידידותי לעור כך שיפחית את הסיכוי שהמטופל ינסה לתלוש אותו מעצמו.

במקרים של מטופלים עם דמנציה מתקדמת אשר תולשים את הציוד, ניתן להלביש אותם באוברול או בתחתונים גדולים שיכסו את הסטומה. גם חולצות ארוכות שמוכנסות למכנסיים יכולות למנוע מהם להגיע אל הסטומה ולתלוש אותה.

התנגדות לטיפול והסחת דעת

אתגר משמעותי בקרב מטופלים הסובלים מדמנציה מתקדמת הוא התנגדות לטיפול. מצד אחד, הטיפול בסטומה נעשה על ידי אנשים אחרים, ולא מצופה מהמטופל לטפל בעצמו. אך מצד שני, בגלל הדמנציה והבלבול, המטופל עשוי להתנגד לטיפול בסטומה. דרך טובה להתמודד עם הבעיה הזו היא באמצעות הסחת דעת. אפשר, למשל, לתת למטופל להבריש את שיערו, לצחצח את שיניו, או שאדם אחר ידבר איתו ויעסיק אותו בזמן שמישהו אחר מחליף לו את הסטומה. לעיתים ביצוע הפעולה מול מראה כאשר המטופל רואה מה עושים לו, עוזרת לו להתרכז בפעולה ולא להתנגד לה.

חוסר נוחות ומעקב אחר זמני יציאות

מטופלי סטומה מרגישים בכובד השקית המתמלאת וחלקם – אלו שלא מבינים את מצבם הרפואי –  מנסים לתלוש את ה"דבר הזה שמפריע בבטן", לכן חשוב לעקוב אחר זמני היציאות ולראות אם מדובר בזמנים קבועים, כך שניתן יהיה לתזמן את החלפת השקית לשעות אלו ובכך למנוע ההתעסקות של המטופל עם הציוד.

בסקר שהתקיים באחד מהמפגשים של אחיות סטומה באגודה למלחמה בסרטן, שש אחיות מבתי חולים וקהילה ציינו שנפגשו לפחות פעם אחת עם מטופל שמתעסק בציוד הסטומה או תולש אותו. הפתרונות שבהם הן השתמשו כללו את השיטות הבאות:

• החלפת סוג ציוד הסטומה.
• שימוש בחגורה שמצמידה לבטן או כל דבר שיהדק את הבסיס חזק יותר לעור כגון סהרוני הדבקה.
• שימוש בפרטי לבוש המונעים גישה לציוד כגון: אוברול או מכנסיים שמכסים את הציוד, חגורת בטן רחבה עם סגירה חלשה ורופפת כדי לא ללחוץ על הסטומה כאשר הסקוטש של החגורה נמצא בצד, עיטוף הבטן עם סדין, שימוש בחיתול שמכסה את הציוד בתינוקות.
• שימוש בכפפות ייעודיות, מציאת פתרון אחר לתעסוקת הידיים ושימוש בתרופות להרגעה במקרים קיצוניים של אי שקט.
• ריקון של השקית לעיתים תכופות.