מבוא
בחילות והקאות הן תופעות לוואי שכיחות בקרב חולי סרטן המקבלים טיפול כימי וקרינתי. כ-80% מהמטופלים בטיפולים כימיים צפויים לחוות בחילות והקאות, אם לא יקבלו טיפול מונע.
חשוב לדעת שבמסגרת הטיפול האונקולוגי זכותך לקבל מענה מקצועי לתופעות אלו כחלק מהטיפול הכולל במחלה. הטיפול יכול לכלול תרופות מתאימות וליווי של צוות רפואי רב-תחומי המציע טיפול תומך (פליאטיבי).
הטיפול התומך ניתן לצד הטיפול האונקולוגי הפעיל, וכן כאשר אין עוד אפשרויות טיפול אחרות למחלה, ומטרתו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים בכל שלבי המחלה. במקרה שמופיעות בחילות, הקאות או תסמינים אחרים שפוגעים בתפקוד ובשגרה, מומלץ לפנות לצוות הרפואי או לצוות הטיפול התומך במרכז הרפואי או בקופת החולים.
טיפול מוקדם בבחילות והקאות עוזר למנוע סיבוכים כמו התייבשות, חולשה, קשיי ריכוז, אובדן תיאבון וירידה במשקל, ומגביר את סיכויי ההצלחה בטיפולים הבאים.
המידע המובא כאן אינו מחליף את ההדרכה והמידע שמספקים הרופא והאחות המטפלים בך. ההחלטות הטיפוליות שיקבל הצוות יהיו מותאמות למצבך.
אילו גורמים משפיעים על בחילות והקאות?
א. גורמים הקשורים לטיפול הכימי
- סוג הטיפול - תרופות כימיות מסוימות נוטות לגרום לבחילות ולהקאות יותר מאחרות. בהתאם לכך הצוות מחליט על סוג הטיפול למניעת בחילה שיינתן לפני הטיפול הכימי או במהלכו.
- מינון התרופה הכימית - מינון גבוה מגביר את הסיכון להופעת בחילות והקאות.
- תכיפות הטיפול - ככל שהטיפול הכימי ניתן לעיתים קרובות יותר, יש פחות זמן התאוששות מתופעות הטיפול הקודם.
- אופן מתן התרופה - כאשר הטיפול ניתן דרך הווריד, בחילות והקאות עלולות להופיע מוקדם יותר (לעומת טיפול הניתן דרך הפה).
ב. גורמים הקשורים לטיפול הקרינתי
השפעת הטיפול בקרינה על הסבירות לסבול מבחילות והקאות תלויה באזור הטיפול, בנפח הרקמות המוקרן, מנת הקרינה הכוללת, מנת הקרינה היומית, ומתן טיפול כימותרפי במקביל.
הסבירות משתנה בהתאם לאזור הגוף שמוקרן:
- בקרינה הניתנת לידיים ולרגליים - הסבירות נמוכה.
- בקרינה הניתנת לאזור הראש והצוואר, החזה או האגן – הסבירות בינונית.
- בקרינה הניתנת לבטן העליונה, למוח או לעמוד השדרה – הסבירות גבוהה.
- בקרב מטופלים המקבלים קרינה כלל-גופית (Total Body Irradiation) הנהוגה לפני השתלת מח עצם – רמת הסבירות גבוהה מאוד.
בחילות והקאות יכולות להתפתח בתוך שעה-שעתיים מתחילת הטיפול בקרינה, ואף כמה ימים לאחריו, והשילוב בין טיפול בקרינה לטיפול כימי מעלה את הסבירות להופעת בחילות והקאות. כמו כן, עולה הסבירות בחולים שמקבלים טיפול חד-פעמי בקרינה במינון גבוה.
ג. תגובה אישית לטיפול
הסיכוי להופעת בחילות והקאות לאחר טיפול כימי גבוה יותר בקרב מטופלים צעירים (מתחת לגיל 50), בקרב נשים, ובקרב חולים שקיבלו טיפול כימי בעבר וסבלו מבחילות ומהקאות, למרות הטיפול המניעתי.
ד. גורמים נוספים
- הגידול עצמו.
- תרופות, זיהומים, עצירות, חרדה ומחלות אחרות.
- טיפול ביולוגי ואימונותרפיה (לרוב הסבירות נמוכה).
מאפיינים
| סוג הבחילות וההקאות |
מועד הופעה |
מאפיינים עיקריים |
אופן הטיפול המומלץ |
| בחילות והקאות חריפות (אקוטיות) |
6-5 שעות לאחר הטיפול ועד 24 שעות מסיומו
|
תופעה שכיחה; עשויה להוביל לסוגים נוספים של בחילות אם אינה מטופלת |
תרופות נוגדות בחילה הניתנות לפני מתן הטיפול |
| בחילות והקאות מאוחרות |
48-24 שעות לאחר הטיפול, עשויות להימשך עד שבוע |
נפוצות בטיפול בתרופות כימיות מסוימות |
טיפול תרופתי רצוף, לרוב בשילוב של כמה תרופות נוגדות בחילה |
| בחילות והקאות מתונות |
לפני קבלת מחזור טיפול נוסף |
תגובה מותנית לגירויים סביבתיים; נפוצה בנשים ובצעירים |
תרופות להרגעה לפני הטיפול, וטיפול התנהגותי-פסיכולוגי; חשיבות למניעת בחילה חריפה מראש |
| בחילות והקאות מתפרצות |
במהלך או לאחר הטיפול, למרות טיפול מונע |
מופיעות למרות טיפול תרופתי מקדים |
שינוי תרופתי – לרוב לתרופה מקבוצה אחרת; התאמה אישית של הגישה |
| בחילות והקאות עמידות |
נמשכות גם לאחר טיפולים ותרופות שונות |
אינן מגיבות לטיפולים מקובלים; לרוב מופיעות במטופלים שחוו בחילה קשה בעבר |
שינוי גישה טיפולית, שילוב תרופות נוספות, שינוי התנהגותי, וטיפול פסיכולוגי |
הטיפול
קיים מגוון תרופות למניעה ולטיפול בבחילות והקאות, ולרוב תרופה בודדת אינה יעילה דיה, וקיים צורך בשילוב של כמה תרופות כדי להביא לתוצאות מיטביות.
מטרת הטיפול התרופתי למנוע את הופעתן של הבחילות וההקאות. לרוב קל יותר למנוע אותן מאשר לטפל בהן, משום שלאחר שהן מתחילות קשה יותר להפחית את עוצמתן.
מניעה יעילה תתחיל בנטילת תרופות מונעות לפני הטיפול הכימי. לעיתים יש צורך להמשיך בנטילתן כמה ימים נוספים לאחר סיומו.
תוכנית הטיפול התרופתי שתיבנה עבורך תתבסס על כמה גורמים:
- דרגת הסיכון לבחילות והקאות של הטיפול הכימי הספציפי.
- ניסיונך הקודם - אם הופיעו בחילות והקאות בטיפולים קודמים, ואם הטיפול שניתן היה יעיל.
- תופעות הלוואי של הטיפול נוגד הבחילות וההקאות שקיבלת.
- מאפיינים אישיים העלולים להשפיע על תגובתך לטיפול הכימי.
מניעה מוצלחת של הבחילות וההקאות תשפר את איכות חייך בזמן הטיפול הכימי ולאחריו, ותתרום להשלמת הטיפול שתוכנן עבורך.
טיפול תרופתי
הטיפול המונע שונה מאדם לאדם, מותאם באופן אישי למטופל, ומידת יעילותו משתנה מחולה לחולה.
אם עדיין מורגשות בחילות והקאות למרות הטיפול המונע, חשוב לדווח לצוות המטפל בהקדם האפשרי, כדי שיתאים עבורך שילוב תרופות אחר.
אופן מתן התרופות
התרופות ניתנות דרך הפה או בעירוי תוך-ורידי. הצוות המטפל ימליץ לך על הדרך המתאימה ביותר עבורך.
פירוט התרופות שבשימוש
חוסמי רצפטור 5-HT3
- גרניסטרון) Granisetron - קיטרילKytril®-®)*: במתן דרך הפה או דרך הווריד, במינון 1 מ"ג. מיועדת לטיפול בבחילות ובהקאות חריפות.
- פלונוסטרון) Palonosetron - פלוקסיPaloxi®-®)*: במתן דרך הפה או דרך הווריד. התרופה ניתנת באופן חד-פעמי לפני הטיפול הכימי ומספקת הגנה ל-5 ימים; במתן דרך הווריד במינון 0.25 מ"ג; או בכדור דרך הפה במינון 0.5 מ"ג. התרופה מיועדת לחולים הנמצאים בסיכון בינוני-גבוה לסבול מבחילות והקאות חריפות ומאוחרות. מאושרת לשימוש גם בילדים.
- אונדאנסטרון) Ondanestron – זופרן :*(Zofran®-®במתן דרך הפה או הווריד, מינון 4 או 8 מ"ג. תופעות לוואי אפשריות: עצירות, כאב ראש.
חוסמי רצפטור NK1
- אפרפיטנט) Aprepitant – אימנד(Emend®-®*: מתן דרך הפה, מינון 125 מ"ג ביום הראשון, וביומיים שלאחריו 80 מ"ג פעם ביום. לרוב אינה יעילה באופן מספק בפני עצמה, לכן מקובל לשלב אותה עם חוסמי רצפטור 5HT3 ודקסמתזון (סטרואידים). התרופה ניתנת לחולים המקבלים טיפול כימי הנמצאים בסיכון בינוני-גבוה לסבול מבחילות ומהקאות.
חוסמי רצפטור NK1 וגם רצפטור 5HT3
- פלונסטרון/נטופיטנט Palonosetron/Netupitant – (אקינזאוAkynzeo®-®)*: מתן דרך הפה באופן חד-פעמי, שעה לפני הכימותרפיה. התרופה מספקת הגנה ל-5 ימים. מינון: פלונוסטרון 0.5 מ"ג, נטופיטנט 300 מ"ג. תרופה לחולים הנמצאים בסיכון בינוני וגבוה לבחילות והקאות כתוצאה מטיפול כימי.
סטרואידים
- דקסמתזון) Dexamethazone - דקסמתזוןDexamethazone®-®)*: מתן דרך הפה וגם דרך הווריד. המינון ניתן לפי המלצת רופא, בין 4 ל-12 מ"ג ברוב המקרים. התרופה ניתנת לפני הטיפול, ויכולה להינתן גם 4-3 ימים מסיום הטיפול בהתאם לסוג התרופה הכימית. יעילה בטיפול בבחילות ובהקאות חריפות ומאוחרות.
חוסמי דופאמין
- מטוקלופראמיד) Metoclopramid – פרמין(Pramin®-®*: במתן דרך הפה או דרך הווריד. מינון מקובל 10 מ"ג עד 3 פעמים ביום. יעילה בשילוב עם תרופות נוספות נגד בחילות והקאות שלא הגיבו לטיפול קודם.
בנזודיאזיפינים
- לורזפאם) Lorazepam - לוריווןLorivan®-®)*: מתן דרך הפה. מינון התרופה ייקבע על ידי הרופא המטפל. התרופה מפחיתה חרדה ומרגיעה, יעילה במניעה ובהקלה של בחילות והקאות מותנות. ניתנת בשילוב עם תרופות נוספות. תופעת לוואי עיקרית: ישנוניות.
אנטי-פסיכוטי
- אולנזפין) Olanzapine – זיפרקסהZiprexa®-®)*: מתן דרך הפה. מינון התרופה נע בין 2.5-10 מ"ג ליממה, וייקבע על ידי הרופא המטפל. יעילה לטיפול בבחילות ובהקאות שאינן פוסקות לאחר טיפול מונע בבחילות והקאות מותנות. קיים גם תכשיר מסיס לנטילה תת-לשונית.
- הלופרידול- Haloperidol (הלידול®-Haldol®)*: מתן תת-עורי או דרך הפה במינון 0.5-1 מ"ג עד 4 פעמים ביום.
- כלורפרומזין Chlorpromazine (טרוקטיל®-Taroctyl®)*: מתן בזריקה תוך שרירית או בעירוי תוך-ורידי במינון הנע בין 10-25 מ"ג, עד 4 פעמים ביום.
- לבומפרומזין Levomepromazine (נוזינן®-Nozinan®)*: יכולה להינתן בכדור דרך הפה, בזריקה תוך שרירית, תת-עורית או תוך-ורידית. המינון משתנה ונקבע על ידי הרופא המטפל. תופעת לוואי אפשרית: ישנוניות.
הטיפול התרופתי כולל תרופות מקבוצות שונות בהתאם לרמת הסיכון של המטופל.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
תופעות לוואי
לכל תרופה תופעות לוואי אפשריות, התלויות בסוג התרופה ובמינון שלה. תופעות הלוואי העלולות להופיע כוללות עצירות ו/או שלשול, כאב ראש, תחושת צרבת, ישנוניות, שינוי מצב רוח, תלות פיזית ועוד.
הצוות ידריך אותך לגבי תופעות הלוואי הצפויות בהתאם לטיפול. חשוב לפנות לצוות הרפואי ולדווח על כל תופעה שמתפתחת.
בחילות נחשבות עמידות יותר לטיפול התרופתי, וייתכן שיימשכו גם לאחר שההקאות יפסקו בתגובה לטיפול המונע. לכן חשוב לדווח גם על הקאות וגם על הבחילות. דיווח מפורט יסייע לצוות המטפל להתאים לך טיפול אחר, במטרה להקל ולשפר את הרגשתך.
טיפול לא תרופתי
תרופות הן הדרך העיקרית לטיפול בבחילות ובהקאות, אך קיימות גישות טיפוליות שאינן תרופתיות העשויות לסייע, בייחוד כאשר התופעות מתונות, וניתן להשתמש בהן בשילוב עם הטיפול התרופתי או בלעדיו.
טיפולים אלה אינם מלווים בדרך כלל בתופעות לוואי, ורוב החולים יכולים להיעזר בהם ללא מאמץ רב. עם זאת, חשוב להיוועץ בצוות המטפל לפני תחילת הטיפול בשיטות אלו.
יתרונות הטיפול:
- מגביר את מידת השקט הנפשי (מצבי אי-שקט נפשי מעלים את הסיכון לסבול מבחילות ומהקאות).
- מאפשר להסיח את תשומת הלב מהטיפול.
- מגביר תחושת שליטה ומפחית תחושת חוסר אונים.
דיקור - אקופונקטורה (שיטת טיפול סינית)
החדרת מחטים עדינות לאזורי מטרה בגוף במטרה להפחית את הבחילות וההקאות. שיטה זו נעשית בידי איש מקצוע מומחה בתחום.
הרפיה
גישה שבה האדם מביא עצמו לרגיעה באמצעות הרפיה הדרגתית של קבוצות שרירים בגוף. גישה זו יעילה בהפחתת בחילות והקאות הנלוות לטיפול הכימי. חולים אשר למדו לבצע הרפיה עשויים להיעזר בה לצורך התמודדויות אחרות בחיים, אף לאחר גמר הטיפול. הרפיה עשויה להקל גם במצבי עצבנות, מתח, כאב, רוגז וכאבי ראש.
ביו-פידבק
גישה שבאמצעותה האדם לומד לשלוט בתגובה פיזית ספציפית של הגוף. תהליך זה מתרחש באמצעות קבלת מידע על שינויים פיזיים המתרחשים בגוף, בכל רגע נתון, וגוררים בעקבותיהם תגובה גופנית. באמצעות ביו-פידבק ניתן למנוע את השינויים בטמפרטורת העור המתרחשים לפני בחילות והקאות. השימוש בביו-פידבק יעיל יותר בשילוב עם הרפיה.
דמיון מודרך
תהליך מחשבתי המאפשר לאדם לדמות בעת הטיפול כי הוא נמצא בסביבה הנוסכת עליו רוגע ושלווה (לדוגמה: אתר נופש מהנה, חדר מסוים בבית או כל מקום מהנה אחר). תוך כדי חשיבה על דברים מהנים כמו טעמים, ריחות ותחושות, האדם יכול לחסום את תחושת הבחילות וההקאות.
קנביס רפואי (Medical Cannabis)
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי קנביס רפואי עשוי לסייע בשיכוך כאב (ממקור עצבי בעיקר), בהקלת בחילות והקאות מסוג מותנות או מתפרצות ובהגברת התיאבון. החומר הפעיל בקנביס רפואי נמצא בריכוז גבוה, וניתן לצרוך אותו על פי המלצת מומחה באמצעות שמן (לטפטוף תחת הלשון), תרסיס לפה ((Sativex, עישון או אידוי של תפרחת הצמח במכשיר אינהלציה מיוחד.
חשוב לציין, כי טיפול בקנביס רפואי נשקל רק לאחר שמוצו אפשריות טיפול אחרות, בשל תופעות הלוואי האפשריות שלו ובשל קיומן של תרופות בטוחות ויעילות אחרות. תופעות הלוואי עשויות לכלול סחרחורת, יובש בפה, נמנום, חוסר יציבות בתנועות ובשיווי משקל (אטקסיה), חרדה, חוסר התמצאות, הזיות, דיכאון ואף פסיכוזה. צריכת קנביס רפואי צריכה להתבצע רק בליווי רפואי מוסמך, שכן החומרים הפעילים בקנביס עלולים להשפיע על הטיפולים במחלת הסרטן או על יעילות תרופות נוגדות בחילות והקאות אחרות אם ניטלות יחד.
חולי סרטן המבקשים לעשות שימוש בקנביס רפואי צריכים לפנות לרופא המטפל בהם, כדי שיגיש בקשת אישור ממשרד הבריאות. לאחר קבלת האישור יש לרכוש את הקנביס אצל ספקים המורשים לכך בידי משרד הבריאות. האישור ניתן לפרק זמן מוגבל, ויש לחדשו בהתאם לצורך.
מידע מפורט על קנביס רפואי ראו כאן.
תזונה
תזונה נכונה חשובה במיוחד למטופלים בסרטן. גורמים רבים הקשורים למחלה ולטיפול עלולים לפגוע בתיאבון ובסבילות הגוף למאכלים מסוימים.
אם קיים קושי באכילה או יש צורך בתזונה מותאמת מיוחדת (למשל, במצב של סוכרת), חשוב לדווח לצוות הרפואי אשר ינחה אותך כיצד להתאים את התזונה לצרכים האישיים. מומלץ לפנות לאנשי מקצוע מומחים בתחום התזונה בטיפול האונקולוגי, במחלקה בבית החולים או דרך קופת החולים.
לפני טיפול קרינתי או כימותרפי, חשוב להיערך נכון מבחינה תזונתית. הקפדה על תזונה מתאימה יכולה להקל את תופעות הלוואי ולסייע בהרגשה כללית טובה יותר.
מה חשוב לדעת?
- לא להגיע לטיפול על בטן ריקה - מומלץ לאכול משהו קל לפני תחילת הטיפול.
- עדיפות לארוחה קלה ולמזון יבש – מומלץ מזון רך ופשוט שאינו מטוגן, לא חריף ולא מתובל יתר על המידה, למשל כריך, יוגורט, פרי, קרקרים או פריכיות.
- שתיית מים - שמירה על שתייה מספקת, במיוחד ביום הטיפול הכימי או הקרינתי, מסייעת לשמור על תפקוד הכליות, לסלק תוצרי פירוק של התרופות ותאי הסרטן מהגוף, ולהפחית את הסיכון להתייבשות, חולשה ותסמינים אחרים.
- התאמה אישית – חשוב לתכנן את זמני הארוחות בהתאם לידוע לכם על השפעות הטיפול בטווח הקצר והארוך על התיאבון, בחילות או הקאות.
- היערכות מראש - משך הטיפול הכימי עשוי להימשך מדקות ועד שעות, ולעיתים יש זמן לנסיעה רב, לכן מומלץ להצטייד מראש במזון ושתייה ליום הטיפולים.
דרכים נוספות להקלת בחילות והקאות מומלץ לקרוא בדף המידע "המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן", המכילות מידע נרחב בנושא זה.
מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן